AI Transcription, Pages 226-250
תשרי תרפג
נרצא כפי אלשרע ביד מנאחם שם טוב שאכר נהפך ונתן
בסך 1100 א' מג'ידי ריאל פרנסאוי כרבלאי נצף מן ד' חלק
ל' יוסף כב' צאלח כהן ומ' פרג' אללה כ' צאלח כהן ומ' יוסף
אבן יצחק ⟦...⟧ סביב עזרא סביב ומ' יוסף כ' צאלח כהן אל רבע
<del>מן אל דאר אל וקעה פי מחלה אל תוראת תחת תצרף</del>
<del>אל מרקומין ומצרוף כפי אל חג'ה אל שרעיה אלתי ביד אל מרקומין</del>
<del>ותאריכהא 29 שואל סנה 1337 וצאר קבץ אל תמן</del>
מן יד אל משתרי אל מרקום וצל אלי יד אל באייע אל מרקום
כאמל מן גיר נקץ ולא באקי ענד אל משתרי שי מן אל תמן
וכאן דלך בתאריך 22 תשרי שנת התרפג
וכאן דלך עלי שהאדה עדלים
[Marginalia] רבע
[Marginalia] רבע
ב"ה
55
50
נאמר עליכם כי
את יום זה כיום שבו נתנו התורה ונעשו לו יום זה כיום מתן
ואלו הדברים הנאמרים בזה הספר ואלו הם המעשים אשר עשו
בו לא ידעו מה הם עושים אלא שהם מסורים ובידם וביד בניהם
זה אל זה ומשמרים את המנהג הזה כיום פורים
בכל שנה ושנה כיום פורים ומשלוח מנות איש לרעהו
ומתנות לאביונים כפורים ממש - וגם זה יום משתה ושמחה
כמו פורים ממש ואינו יכול לכתוב ולחתום ולעשות מלאכה ביום הזה
אלא שיהיה פנוי מכל מלאכה ויהיה עוסק בתורה ובמצוות ובמעשים
טובים כי היום הזה הוא יום קדוש ורם כי בו נעשה הנס הגדול הזה
אשר עשה ה' עמנו ועל כן חייב כל אדם לשמוח בו ולשמח את
בני ביתו ולתת צדקה לעניים כפי יכולתו וגם יאמר הלל שלם
בברכה ביום הזה - וגם יאמר בו על הנסים בברכת המזון
ובתפילת שמונה עשרה כדרך שאומרים בפורים של מרדכי ואסתר
ויהי רצון מלפני
אלהי השמים ואלהי הארץ שיעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עמנו
בימים ההם בזמן הזה אמן כן יהי רצון אמן סלה
ואחר כך יאמר זה המזמור של תהלים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד ארוממך
ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי ה' אלהי שועתי אליך ותרפאני ה' העלית
מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור זמרו לה' חסידיו והודו לזכר קדשו
כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה
ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם ה' ברצונך העמדת להררי עז הסתרת
פניך הייתי נבהל אליך ה' אקרא ואל אדני אתחנן מה בצע בדמי ברדתי
אל שחת היודך עפר היגיד אמתך שמע ה' וחנני ה' היה עזר לי
הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה למען יזמרך כבוד
ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך -
ביום שבת קודש
א' יום זה כיום שבת קודש כי היום הזה קדוש לה' אלהיכם
אל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם וגם ביום הזה תאמרו
הלל הגדול
כדאך כסר פי חאפיה פי כיתאב כלאם אללה אלדי פי גמיע י"ג
אן כאן כדאך ונחן דיינין אכדינא כדאך וסם צאלח י"ט
נדרא באתם פיכם ופי מאלכם ופי מעאדי ופי אל סנה י"ט
יא דיינא ונחנא והדא אל פקיר וכל מאן יסאעד מעיד כדאך
ונדרא עלא כל ואחד וכל מאן יסאעד פי הדא אל כיר כדאך
י"ט כסר פי אל סנה פי אל סנה וגירה
← פי י"ט כסר פי אל סנה פי אל סנה וגירה
← פי י"ט כסר פי אל סנה פי אל סנה וגירה
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כדאך ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ק יח
ואלתאני הו כמר
כרג מן אלענב פי אלגז ירו תורת אלארץ פ אלא יופק באלנץ
אלמדכור אעלא ואלדליל עלי דלך אנה אלחכמים סמוה מן דם ענבים חמר
וכדלך קולה תעאלי ואתה חמר באנוש כיסוס יין כי ברוכהו אסתדל
עלי וגוד הדא אלמסמי באלנץ אלאהי ואמא אלכמר אלמכור פי באב נזיר והו
באלדאל פהו אלכמר אלמסתכרג מן גיר אלענב מתל נביד אלתמר או אל
זביב ואלמסתכרג מן אלחנטה ואלשעיר ואלעסל וגיר דלך וקד נהי
אלנזיר ען דלך איצא כמא נהי ען שרב אלכמר אלדי הו עציר אלענב
ואנמא שרע אלתפאצל ואלתמייז בין דלך ולדלך כמא הו ואצח פי
אלנץ אלמקדס ודלך אן שרב אלכמר הו מן גמלה שראיע אלקרבאן פי
כונה מן אלנסך ומקדאר אלנסך הו רבע ההין ללכבש ושלשית ההין
מן אלכמר לאיל ומן אלכמר נצף ההין ללתור כמא הו מבינה פי מוצע
אכר ואמא אלשכר פהו מנהי ען אסתעמאלה פי אלמקדש ואלתי יקרב עליה
אלקרבאן וקד נהי אלכהנים ען שרבה וקת דכולהם ללקדש ליכדמו רב אלעאלמין
כמא הו מדכור בפרשת שמיני יין ושכר אל תשת וגו' ולהדא אלסבב
לם יגוז אן יקרב מנה שי עלי אלמדבח כמא הו מדכור כל שאור וכל דבש
לא תקטירו ממנו אשה לה' וקד יכון אלשכר מן אלעסל כמא דכרנא
אן אלעסל מן גמלה מא יסתכרג מנה אלשכר פלדלך נהי ען דלך
ואמא וגה אלתשביה בין אלכמר ואלשכר פהו כונהמא יסכראן אלשארב להמא
פמן חית אן אלשכר יסכר מתל אלכמר סמי שכר לאן לפטה שכר משתקה
מן אלסכר והו זואל אלעקל ואלתהוך פי אלכלאם ואלאפעאל אלרדיה
ולא יכפי עליך אן לפטה שכר תכתב בשין ימאניה ונקודתהא מן פוק
עלי אלימין והדא ידלך עלי אנהא מן אלסכר אלדי הו צד אלעקל ואלפהם
דרוש בשלח כפר
מע' ר' בלאי ככם יוסף ן' ר' עזרא ז"ל כהן <del>שליח</del> מחכמי ירושלים
תוב"ב שנת תר"ג לפ"ק מן כותאב אל דרש אל מ' צדקה
וכאן דרש על פרשת ויהי אל תור שמות אל מ' ב"ר כהן
לעיל וקאל תפסיר פסוק וישבע יוסף את בני ישראל לאמר
פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה
וגו' כדא כאן יקול אל רב כי יוסף ע"ה מן כותאב אל מ' צדקה
פי דרש ויחי • וד' ית' אלא ירזק דרש אל פרשת בשלח מן איאם
פי דרש ויחי כמא ועדנא לכם פי דלך אל וקת ומן דרש אל מ' צדקה
כסדר דכר דלך אל פסוק ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם
אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם
העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה • קאל יא גמאעה אל מעלום
אנד אל עאלם אן אל אנסאן אדא סאפר סאעה ואחדה יכון
משוש אל באל לא יערף אש יג'רא עליה פכיף יכון דחוק כמא
קאל שלמה ע"ה כי יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן
החשך • יריד יקול אן אל חכמה הי אל תורה והי אל נור
וכדא קאל דוד המלך ע"ה נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי
ל' ארי יכיל כעתרת עשן תנדוף
פרק ה
כל העובר וכו' כפר
אדם ימכור לו ביתו בשדה וכו' מאי טעמא משום דבעי למיקם קמיה
בזמן תפלה ומצודת וכו' ומאי ניהו וכו' כפר דיהב למס
דאית ליה שדות הרבה וכו' ומאי טעמא לא עביד להו
משום דלא דיירי בהו אינשי והכי קאמר לא ימכור
אדם שדהו ויניח ביתו וכו' שנאמר וכו' ומאי ניהו
תרי זוגי דתורי וכו' ומאי טעמא משום דלא שכיחי
וכו' ומאי ניהו גלימא וכו' רב חסדא אמר וכו' וכן אמר רב
יהודה אמר רב וכו' כל הני מילי וכו' אבל במעות
מותר וכו' וכן אמר רב וכו' מאי ניהו ספר תורה
שנאמר וכו' ור' יוחנן אמר וכו' ואפילו אלמנה וכו'
כי הא דההיא איתתא וכו' שקלוה לכרבלה וכו' אתאי
לקמיה דרב הונא וכו' זיל הדר לה וכו' אמר ליה
והא מר הוא דאמר וכו' אמר ליה הני מילי
באלמנה עניה אבל באלמנה עשירה לא מיבעיא
נשבע וכו' אמר רב
גידל אמר רב וכו' פירש רשב"ם ז"ל דפטור משבועה דאורייתא
דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע
ויצא וזה הואיל ומשלם אינו נשבע וכו' לאחר שבועה וכו' נשבע
על הכל שהרי הודה במקצת כיצד כפר וכו' הרי זה נשבע וכו'
עד כפר בכל וכו' רב נחמן וכו' ורב ששת וכו' הילכתא כרב נחמן
לגבי רב ששת וכו' וכן אמר רב וכו' כגון שטענו כלים וקרקעות
והודה בכלים וכפר בקרקעות וכו' ורב ושמואל דאמרי תרוייהו
נכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות
לישבע עליהן וכו' כן הלכה פסוקה היא וכו' וכן יסוד הרביעי
שאינו יכול להשביעו וכו' מגלגול שבועה לית ליה וכו'
ע"כ כל המקומות שכתוב בהלשון תוספי בדבר ומ"ש בפירוש שלא נכתבו
תוספי במשנה תורה ולהכי כתב שלא נכתבו לא לפרש כתבי הקדש -
ומ"ש הרב ז"ל שביאר זה לעיל הלכה י"ז כי שם שביאר כשכר הסופר
דקאמר והלכה כר"י דאמר <del>⟦illegible⟧</del> אתנייה ואמר בשכר ולא בתורת שכר מצוה
וכתב וכיון שביאר כוונתו שעיקר המחלוקת כי נחלקו תנא קמא ורבי יוסי
והלכה כרבי יוסי לא הוצרך לפרש רק שכתב הרב בפירוש המשנה שם
ולפרש מלת ואמר בשכר שכתב רבינו וכתב שלא נכתבו לא לפרש כתבי הקדש
רק כתב שכר שקבל עליו לשמור שלא יתבטל ממלאכתו או שקבל עליו
שכר בטלה וכו' ע"כ דברי הרב ז"ל בפירוש המשנה ריש פאה ושם
ביאר יותר בארוכה עיין שם ודו"ק:
עוד ראיתי להרב בעל כנסת הגדולה ז"ל בחו"מ סימן ל"ד בהגהת הטור
אות י"ד שכתב וז"ל כתב מהר"ש יונה ז"ל דף ק"ן ע"ב וז"ל כתב הרב
בעל כסף משנה ז"ל פ"ז מהל' עדות הלכה ד' שכתב רבינו ז"ל והוא שיהיה
יודע בטיב קידושין וגירושין שהרי הוא כדיין בדבר וכתב עליו הראב"ד ז"ל
א"א מאי איכפת לן בקידושין וגירושין והלא אין העדים חותמין על המקח אלא
על המנין וכתב מרן ז"ל בכסף משנה תירץ לזה וז"ל ויש לומר דהכא
בגט אשה עסקינן שצריך שידע בטיב גיטין וקידושין עכ"ל וכתב עליו מהר"ש
יונה הנז' וז"ל לא ידעתי מה תירץ בזה דאפילו תימא דבגט אשה עסקינן
מ"מ קושית הראב"ד ז"ל במקומה עומדת דכיון דאין העדים חותמין אלא על
המנין מה איכפת לן שידע בטיב גיטין וקידושין וצריך עיון עכ"ל מהר"ש יונה
ז"ל אך לעניות דעתי נראה לי לתרץ דברי מרן ז"ל דהכי כוונתו לומר דהכא
בגט אשה עסקינן וכיון שכן צריך שידע בטיב גיטין וקידושין דכיון דהוא
נעשה כדיין בדבר כדכתב רבינו ז"ל אם כן ודאי שצריך שידע בטיב
גיטין וקידושין דאם לא ידע בטיב גיטין וקידושין איך יעשה דיין בדבר זה
דכמו שהדיין צריך שידע הדין שדן בו כך העד שנעשה דיין בדבר צריך
שידע הדין שמעיד עליו וכיון שכן שפיר קאמר רבינו ז"ל והוא שיהיה
יודע בטיב גיטין וקידושין שהרי הוא כדיין בדבר ודוק היטב ומה שהקשה
הראב"ד ז"ל והלא אין העדים חותמין אלא על המנין נראה לי לתרץ דס"ל
למרן ז"ל דלא קשה ולא מידי דאע"ג דאין העדים חותמין אלא על המנין
מכל מקום כיון דנעשה כדיין בדבר בעינן שידע בטיב גיטין וקידושין
כמו שכתבתי ודו"ק נלע"ד כתבתי הצעיר יחזקאל שמעון ⟦illegible⟧ ס"ט
קז
ואלדי יגב דכר
אן פי אלאסבוע אלדי תופת אלמרוחה דנא כהר ראחל דאוד בן יוסף כצורי
תופת יום כפור אך אנתקלנא מן דארנא דכר אל די פי מחלת דנאניר אל
אל די יסמוהא דאר אל יהוד אל עתיק וסכנא פי דאר אסתאד רפאל דוד רם
חסב דפע אגרה ואהל אל דאר הם כואגה פרח וולדה מנשה ואכוה כוא
דאוד ום סאלם ום נעים וכל דלך כאן וכאן שראכתנא מעהם סויה דהיינו
אל אכל ואל שרב וכל שי ואחד אלא אל נום כאן כל ואחד ינאם פי מנזל
וחדה וכנא נדפע להם שהריא מג' ריאל ולהם עלינא פצל גמיל מא יננסי
טול אל עמר אללה יגאזיהם כיר ויעטי להם חיים טובים אמן כן יהי רצון
ת' כסלו שנת תרנ"ו
ובעד דלך דכר
אן פי יום א' י"ז אלול שנת תרנ"ו כרגנא מן דאר כ' פרח
וכנא פי דאר סלים אגא ודפענא אגרה סנת אל תרנ"ז
מאיתין ועשרין קראן ומן דלך אל וקת צאר מצרופנא
עלינא וחדנא וכל שי בוחדנא אלא אל דאר משתרכה
בין אל טרפין ומן דלך אל וקת ⟦...⟧
⟦illegible faded text lines⟧
[Marginalia] פרשת
[Marginalia] בלק
[Marginalia] פסוק וירא
[Marginalia] בלק בן צפור
וירא בלק בן צפור
אמרו חכמים שונא היה לו מתחלה וכיון שראה שנקמה לו נקמה מסיחון
ומן אחיו התגאה עליו ואמר ברוך שהחיה אותי אחרי שראיתי בנפילת
השונא שלי כל כך. אלא כמא דאמרי אנשי דכור לאנה אשופך מן עדוכ
כיום אלדי תעמל מערוף מעה אחיך. ומעני וכל מואב
כיון דראו דנפל סיחון ועוג אמרו אלו תרין גברין דהוו נטרין לן
לא קמו בהון ישראל אנן על אחת כמה וכמה. ויגור מואב
כמאן אסתפד מואב מן ישראל. וקו' ויקץ מואב. קצו בחייהם
משל למה הדבר דומה לאחד שנטל את הכוס לשתות ונכנס בו צרעה
ודחקו עד שמת. כך היו מואב מתיראין מישראל עד שקצו בחייהם
ויאמר מואב אל זקני מדין. והלא שונאים היו זה לזה שנאמר המכה את מדין
בשדה מואב. אלא מרוב הפחד עשו שלום ביניהם משל לשני כלבים
שהיו בעדר והיו צהובין זה לזה בא זאב על אחד מהם אמר השני אם איני
עוזרו היום הורג אותו ולמחר בא עלי עמדו שניהם והרגו הזאב כך
מואב ומדין. ד"א מה טיבן של זקני מדין כאן אלא שראו את משה
שגדל במדין אמרו נשאל בהם מה מדותיו אמרו להם אין כחו אלא בפיו
אמרו אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפיו. עתה ילחכו הקהל
את כל סביבותינו כלחוך השור. מה שור כחו בפיו אף אלו כחם בפיהם
ד"א מה שור מנכש כל מה שלפניו כך אלו לא משיירין כלום ד"א מה שור
אין לו אלא היום כך אלו אין להם אלא היום שכל זמן שאתם עומדים
עליהם אין להם עמידה. ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא
והלא מתחלה נסיך היה שנאמר את נסיכי סיחון אלא משנהרג סיחון
המליכוהו עליהם מפני שהיה גבור קשה. וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור
פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו. פתורה שהיה פותר חלומות
ד"א שכל מלכים נמלכים בו. ד"א פתורה שולחני היה והיו מלכי גוים
משתכרים בו. אשר על הנהר ארץ בני עמו. שבאו עמו והיו לו
כשפים שהיה עושה בהם כמעשה נהר. ד"א ארץ בני עמו שמשם היה בלק
והיה מתנבא עליו שהוא עתיד למלוך. הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את
עין הארץ והוא יושב ממולי. אמר לו אתה אומר הנה עם יצא ממצרים
מעצמו יצא ואני אומר לך לא יצא מעצמו אלא הוציאו אותו אלהיהם
בחוזק יד ובזרוע נטויה. הנה כסה את עין הארץ שהרגו סיחון ועוג שהיו
שומרין אותנו ועכשיו נשארנו מגולים ופרוצים. והוא יושב ממולי
חתיכה קטנה אני והם יושבים עלי ורוצים לבלעני. ועתה לכה נא ארה לי
את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי
את אשר תברך מבורך ואשר תאר תואר. לכה נא ארה לי. מה ראה בלק
לקרא לבלעם אלא אמר בלק יבא מי שכחו בפיו ויעמוד עם מי שכחו בפיו
[Marginalia] וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגור מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממולי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר
[Marginalia] וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלוך עמכם ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלוך עמנו ויוסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלוך אלי כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יוסף יהוה דבר עמי ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחו לאפיו ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר בקצה הגבול ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם
B01 · header / hebrew
55
60
B02 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
אנת דכרת לי אן ⟦illegible⟧ 10 אנת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אנת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אנת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אנת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אנת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אנת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B04 · paragraph / hebrew
דא ⟦illegible⟧ דכר
די ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
דכר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
<del>⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧</del>
די ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
<del>⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧</del>
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
<del>⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧</del>
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B05 · signature / hebrew
א ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
בשם יי נעשה
אמר שלמה בחכמתו רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה
פירש רשי זל כפל דוד המלך עה אמר ברוך הגבר אשר יבטח ביי
והיה יי מבטחו כי הבטחון הוא האמונה הגמורה והלב השלם
והבטוח ביי הוא הבוטח בכל לבו ולא ישען בדעתו ובחכמתו
ולא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וכמו שאמר החכם
אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי
כי אני יי עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי
וזהו שאמר שלמה המלך עה בטח אל יי בכל לבך ואל בינתך אל תשען
בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך אל תהי חכם בעיניך ירא את יי
וסור מרע רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך כבד את יי מהונך ומראשית
כל תבואתך וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו מוסר יי בני אל תמאס
ואל תקוץ בתוכחתו כי את אשר יאהב יי יוכיח וכאב את בן ירצה
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ
תבואתה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה אורך ימים בימינה
בשמאלה עושר וכבוד דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום עץ חיים היא
למחזיקים בה ותומכיה מאושר יי בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל בני אל ילוזו מעיניך נצור תושיה
ומזימה ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרותיך אז תלך לבטח דרכך ורגליך
לא תגוף אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך אל תירא מפחד
פתאום ומשואת רשעים כי תבוא כי יי יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד
אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות אל תאמר לרעך
לך ושוב ומחר אתן ויש אתך אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח
איתך אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה אל תקנא באיש חמס
ואל תבחר בכל דרכיו כי תועבת יי נלוז ואת ישרים סודו מארת יי בבית
רשע ונוה צדיקים יבורך אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן כבוד חכמים
ינחלו וכסילים מרים קלון
100
55
וזהו שאמר דוד המלך עה ברוך הגבר אשר יבטח ביי והיה יי מבטחו
כי הבטחון הוא האמונה השלימה והלב השלם והבוטח ביי הוא הבוטח
בכל לבו ולא ישען בדעתו ובחכמתו ולא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
וכמו שאמר החכם אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל
השכל וידוע אותי כי אני יי עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי
נאם יי
רכג
גם היום שכחתי בעה ב' תמוז תרפד עיינתי בספר קדמון שמצאתי בנמל אחד
מכתב ששלח רבינו של ה' ובו כתוב דברים נפלאים
על דבר אור גנוז ואת בן האלמנה שבא לו מן השמים שלא לפני זמנו
ואת הנס שנעשה לו בבית הכנסת הגדול אשר שם
במדינת טוליטולה והעתיקו אותו בלשון ערבי על ידי סופר מהיר כו'
שם ישב על כסא הוראה ואמר שירה חדשה וגו' וזה תורף הדברים
למען כי ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם
כל עיר ירושלים השתחוו לה'
ואנחנו נהלל יה מעתה ועד עולם הללויה
ואחרי שכתבתי זה בספר הזה נזדמן לי ספר אחד כתיבת יד ישן נושן
ומצאתי כתוב בו מעשה זה <del>⟦illegible⟧</del> בלשון הקדש והעתקתי אותו פה אות באות
וזאת העתקה היו היו שני סוחרים אחים גדולים וכן היו אוהבים זה את זה
ואהבתם לא יפרדו והיה להם דרך לאהוב תמיד איש את אחיו
ופעם אחת נזדמן להם סחורה אחת בעיר אחת רחוקה מהם מהלך
ל' יום והלכו שניהם ביחד ועשו מסחרם והרויחו הרבה כסף וזהב
וחזרו אל גבולם ודרך חזרתם תעו מן הדרך והלכו במדבר שמם
ובדרך אין מים ואין שביל ודרך ואין שם רועה צאן ולא הולך אדם
והלכו שלשה ימים ולא שתו מים וכמעט התעלפו בצמא וכוחם כשל
ונפלו שניהם לארץ על פניהם ובכו אל ה' בקול מר ובכה האח הגדול
על אחיו הקטן ממנו ואמר לו אחי אחי למה יצאנו מביתנו ומה היה לנו
כי באנו אל המקום הזה למות בצמא אנחנו וכל רכושנו ועתה חי ה'
כי לא אוכל לראות במותך וברעבונך ועתה בני שמע בקולי ועשה זאת איפה
נאמר הפסוק ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם
ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם
שכל אלו הם מסיני וכל מה שכתוב בו לא לחינם נכתבו אלא
להורותם לכל מי שיבא אחרי משה שיעשה כמעשה משה ויהיה
רצוי לפני המקום ברוך הוא וכל מעשה של אדם נכתב על
ספר
ובספר הזה יש בו ענין אחר ממנו נבין כיצד צריכים אנו
להיות בזה העולם הזה הן בענין ה' יתברך ובין כבוד ל
אבותיו כפי שכתוב כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך
על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך ואם לא יכבד אותם
אוי לו ואוי לנפשו ובית ה' יתברך לא יכנס בו וגם בזה
הספר כתובים דברים חשובים מאד על ענין ה' יתברך ועל
התורה ועל המצוות ועל כל דבר ודבר שבעולם וכל
אדם שיקרא בו יבין את הדרך אשר ילך בה וגם כתוב
בו וכן בענין כבוד האדם שלם עמו עלינו לדעת את הכל
מפני שכל מה שיעשה האדם הכל נכתב עליו בספר וגם
על אדם אשר אינו הולך בדרכי ה' יתברך ואינו כבוד ל
אביו ואמו כי הכל נכתב עליו ויהיה עונשו חמור מאד מאד
אך אם יחזור בתשובה ויהיה הולך בדרכי התורה והמצוות
אז הקדוש ברוך הוא יסלח לו על כל מה שעשה ויהיה אהוב
לפני המקום ברוך הוא ויהיה לו חלק לעולם הבא ויהיה כבוד ל
אבותיו ויהיה לו בנין נכון בבית ה' אלהינו אמן
כבוד ל
אדר
ואנת יא סידי רחמך
וכד יכון בידך מן אלדנאניר אלתי בידך אלאן ולא תכפי
⟦...⟧ תריד תצריפהא כמא תריד פהדא הו אלדי ידור
פי אלכאטר ולכן יא סידי אנת תערף אן אלנאס יא סידי
⟦...⟧ אנת תערף אנה יחתאג ⟦...⟧
וכאן דלך פי ⟦...⟧
פאן כאן ⟦...⟧
ורבמא יכון ⟦...⟧
כדאך יא סידי ⟦...⟧
יא סידי לו כאן לי דנאניר כל דנאר יסוי ⟦...⟧
מן דנאניר ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
כמא קלת לה ואנא מא ימכן אן אכדב עליך יא סידי
אנא עבדך ואן כאנת אלדנאניר תציר כמא תריד
מן וקתי הדא יא סידי ⟦...⟧
בהדא אלכבר פאנה יכון ⟦...⟧
בידך יא סידי ואללה יעלם בחאלי אן מא ענדי שי
גיר אללה ואנת יא סידי תעמל מעי אלכיר ותעמל
מעי גאיה מא תקדר עליה מן אלכיר וצלאח אלשואל
לאנה יא סידי מן דכול אדר יכון אלסוק אקל מן גירה
ואנת יא סידי תעמל כל גהדך ואלסלאם עליך ורחמה
אללה וברכאתה
וכז'ל יוכן ביום שני לסדר וארא שנת התרפ וזה התורף והם
א' מורדך אליהו כ' עזרא שמעון כהן נכד חכם ששון כהן
על דבר האשה כתון בת יוסף סופר אשת דוד בן עזרא זכריה
שברח זה שנתים ימים ואינו יודע מקומו ואף אחד לא
ידע מקומו כל עיקר ובעלה הנז' כשהלך כתב לה כתובה
בסך כ"ד וא' ושעבד לה מטלטלי הבית וגם תכשיטי זהב וכסף
ודלת הבית שדרים בה וגם השכרה היתה להם 6 חדשים
ומאחר שברח הנז' ומתו בעלה הנז' בא אביו הנז' ומכר הכל
ועוד כל כלי הבית לקח לו הכל ולא הניח לה כלום ועתה עמדה
הנז' לפנינו בבכיה ואמרה שאין לה מה תאכל היא ובנה הקטן
ושאלה מן הנז' אבי בעלה הנז' מזונות ⟦...⟧
o o
o o
התורף ש' דוד חבייב ש' דוד יוסף כ' מנשה חיים רפאל סופר ומשה
פנחס יצחק הלוי כהן והכל מודים על עסק השותפות אשר
(עשו) ביניהם (היינו) (רבי) וכי אמרו נהיה שותפים זה עם זה
באיזה עסק שיזדמן להם בין קניה ומכירה בין בבגדאד בין
בחוץ לארץ ע"י שליח או ע"י עצמם וכל ריוח שיזדמן להם
לפי השעה יחלקו ביניהם בשוה חלק כחלק וגם ההפסד ח"ו
בשוה והתנו ביניהם שכל סחורה שיקנו או ימכרו צריך להיות
על פי שלשתם דוקא ועל פי דעתם ועל פי רצונם אך ורק אם יסכימו
שנים מהם על איזה דבר והשלישי לא ירצה בזה הדבר הרשות
ביד השנים לעשות אותו הדבר כן תנאי ביניהם וכן קיבלו עליהם
אך ורק להוציא ממון מן הכיס על איזה עסק לא יוכלו השנים
להוציא בלתי רצון השלישי יר"ה ולראיה חתמו פה והכל שריר וקיים
⟦...⟧
ואני עם חתימת ידי ⟦...⟧ זאת ⟦...⟧
אקול אנא אלמקר אדנאה אלכ' צאלח בן מ' יחזקאל כהן ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
תחריר פי י"ד כסלו
אלמקר הך' צאלח ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ויאמר לו אליהו הנביא זכור לטוב בשבועה שאני בא אצלך
בשעה שאתה מוציא נשמתך מן העולם ואני אומר לאותם מלאכי
חבלה ⟦שיניחו⟧ לך ולא יגעו בך כי המלאך פניו יאיר לך בשעה
ההיא ואני אקיים לך
ואחר ששמע זאת החסיד נתקררה דעתו ושמח מאד ושמח
גם בנו ואמר לו אליהו הנביא זכור לטוב בשבועה שאני
לא אצא מפתח ביתך עד שיבא יום פטירתך מן העולם
וישב אליהו
זכור לטוב בבית החסיד שמונים יום ולא היה אדם רואה אותו
חוץ מן החסיד ובנו והיה החסיד ובנו לומדים עמו בכל יום ויום
ובסוף שמונים יום אמר לו אליהו הנביא זכור לטוב לחסיד
היום הזה הוא יום פטירתך מן העולם קום ורחץ את גופך
ולבוש בגדים נקיים וטהר עצמך כי המלאך בא לקחת
נשמתך מן העולם ובאותה שעה עמד החסיד ורחץ את גופו
ולבש בגדים נקיים וטהר עצמו וישב לפני אליהו הנביא
זכור לטוב והיה לומד עמו עד שבאה השעה
ובאותה שעה נתמלא הבית אורה גדולה כעין השמש
והיה החסיד ובנו ואליהו הנביא זכור לטוב
יושבים ולומדים יחד
והנה בא מלאך המות מן השמים ובידו חרב חדה ושלופה
והיה רוצה ליכנס בבית החסיד ולא היה יכול מפני האור
שהיה בבית והיה המלאך עומד בחוץ ולא היה יכול ליכנס והיה
מצטער מאד והיה אליהו הנביא זכור לטוב רואה אותו
והיה שוחק ואמר לו המלאך לאליהו הנביא זכור לטוב למה אתה
שוחק והנה באתי לקחת נשמת החסיד הזה במצות הבורא
יתברך שמו ואתה מעכב אותי ואמר לו אליהו הנביא זכור לטוב
למלאך המות בשבועה שאין אתה נכנס לבית הזה
אמר יהודה בלא"א
אמר יהודה בלא"א
104
בע"ה
סס
סס
ואלה שמות כפר
ויעשו המלאכה ויביאו את המשכן אל משה ואת האהל ואת כל כליו
קרסיו קרשיו בריחיו ועמודיו ואדניו: ואת מכסה עורות האילים המאדמים
ואת מכסה עורות התחשים ואת פרכת המסך: ואת ארון העדות ואת בדיו
ואת הכפרת: ואת השלחן ואת כל כליו ואת לחם הפנים: ואת המנורה הטהרה
את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור: ואת מזבח הזהב
ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל: את מזבח הנחשת
ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו: את
קלעי החצר את עמודיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו
ויתדתיה ואת כל כלי עבודת המשכן לאהל מועד: את בגדי השרד לשרת
בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן: ככל אשר צוה
יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה: וירא משה את כל
המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה:
וידבר יהוה אל משה לאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את
משכן אהל מועד: ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארון את הפרכת:
והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרתיה:
ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח
למשכן: ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד: ונתתה את
הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים: ושמת את החצר סביב
ונתת את מסך שער החצר: ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן
ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש: ומשחת את מזבח
העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים: ומשחת
את הכיר ואת כנו וקדשת אתו: והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח
אהל מועד ורחצת אתם במים: והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת
אתו וקדשת אתו וכהן לי: ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת: ומשחת
אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם
לדרתם: ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה: ויהי בחדש הראשון
ואלדפע אלאול מן אלסנה אלגדידה תסע מאיה
ולכל שי מן אלדניא נהאיה ואללה תעאלי באקי בלא נהאיה
אלף צלאה ואלף סלאם על רסול אללה די (גא בה) אלנור אלגלי
(אלדי) ינור אל דניא באסרהא וקאל יא עבאד אללה לא תכאפו
נבי אל רחמה ירחם אל גמיע אמה מחמד <del>⟦illegible⟧</del> ירחמו
יא רב מן <del>⟦illegible⟧</del> אליך נשתכי אנת עלים בחאלנא כלה תעלם
כיף כנא וכיף צרנא בין אלכפאר ⟦...⟧
ורב אלעאלמין חי ירזקנא מא דאם אל טארף יטרף פי מנאם
יא רב תסתור עלינא ותסתר על כל אמה מחמד דוואם אל דוואם
אנתבהו יא אכואן מן כוף אל זמאן נכל יום יגרי עלינא כלאם
נבכי תלאת מראת פי כל יום ואל דמע יגרי מתל אל סיל סכאב
ואללה יא רב ובידך אל חכם יא כאלק אל כל מא לי גירך חביב
אנך תריד תרחם מן יסאלך דים בגלגלאת אל סמא ואלארד ואל מא
נחנך יא רב אל עאלמין תהדינה דורב אל חק ומה תבלונא בולא
ולא רד מן ענדך מלומה מן יראך ינצרך <del>⟦illegible⟧</del> בנצרך דאיך יא
כאלק אל בראיא יא רב אל גפור דאיך יא מן בידה תדביר אל מור
קאל מול אל דאר שופו אש גרא לי יא נאס פי הדה אל סנה תסע מאיה
מן גראב אל זמאן מא שפת אנא מתל דא אל עאם (אל משום) אל גרא
פי הדה אל בלאד יא חצרה אל סאמעין קום צלו על נבי אללה יא סאדה
⟦...⟧ רואיה פי הדה אל סנה <del>⟦illegible⟧</del> גרי עלינא שי מא גרי פי אל אעצאד
אל ואן פי הדה אל סנה ואללה יא אכואן ראינא גראיב ועגאיב מא להא עדאד
פי יום סבת אל נור יום אל עיד כרגנא לל ברארי נתפרג על אל רביע ואל
אזהאר וכל מן ענדו פרח וסרור יטלע לל ברארי יא כלאיק יתפרג
עוד נדכור אל דמאר אל די חל בינא ואללה יא נאס מא גרא
פי אל דניא מתל דא אל כרב
(טו)
ואמר כיר כפר
ואם לא ירצא בהם ולא יצאו בידה רוץ ופנו עאן פי אל כנ יסיר
נכאס עפר . רח אלף ואלאף אלף תאלף אלף דל כפר -
מע די נברך פי אל סרף נכאס כפר וכתוך אלף אל דה
ואלדי יחצל נכאס להם ירו רחץ ואסך אל דה יסיר נכאס אלף דלאלך
אינם מתל אל דה איזא כפר להם כמתל אל כנור יחוק מתלהן שויה
אל דה ולא יתגיר מן אל גון ואל שויה דך יסיר אחר אל עפר
אלא כי אל דה ימכן ירד כפר כמתל דינר אל דה יאכד ראש וטבע
וכלא יין חר מן אל גון אמא כנפר פרצת ולא כעפר עכד ואל
עלי מנך לא תעמל עפר עכד אלא באלרוט ואל שרב ואל רכז
ואם כאן עפר וזנך פי דרגה תאני ירי ⟦...⟧ ואל שרב ואל רכז
ירידו מן כנר לונא שרב אל דה וכן נדאף שרב עפר עכד
כמא דכר לך אל דה פי מא תקדם
וירד יהוך אל כנר ואל אכתר אל דה ורד ינפך שר כויה
דה . ואל ורד דה אל צפרה תצבח כחלא כגראב יאכל אל דה וירד
אל דה עפר לעינך כחלא ותאכד אל דה כלה ותדפך עלי אל זוגאג
ידכל ללוסט כלה דהב ופי ספלה יחצל יאק ותאכד אל דהב מן אל בויה
יכון אלף דוו . . . ואל יאק יכון יאק אחמר
תעמל מנה חלי וכל לון טלאב פי אל דהב תצנעה כלה ירגע דהב
ואמא אל יאק תטבח וכדלך כלה יזול ויעוד כאל דה דה ירד
יאכל אל כנר מתל דפה ומן אחר כלאם אהל אל כנר אלדי כ קאלו אדא
דכל כנר דה ופי מתל דהב וכלו אל כנר יאכל אל דה ירוח פי אל הוה
וכדלך אל דהב יאכל אל רוח
וכדל יוכן כפר ואס אל יד בנא ה זו כואב אל דולה אלא עמר רב פראג בידה
עלי לדאר אל ואלד מן <del>מקום השם</del> במקום אל ד מן דר ה ב ע מ
עזרא כוכי ה
כאן כיבר ענד למאן אינו יכול אל כואב ולא מן גיר אל דולה ולא מן
ימכן אלא מן טרף גורגי אל אה אין לי בה כל שום טענה ומודעה ומחאה
והדברים יגיעים כהויתן בלי שום פקפוק וערעור
ומודעה גלוי לי וכל מה שדבר כי אם אמת וצדק ומה שהיה עבר ומה
שיהיה כאן וכל מה שנעשה על ידי ועל רשותי ורצוני הגמור בלי שום
אונס וכפיה ושום מין הכרח כלל ועיקר ודלא כאסמכתא ודלא כטופסי
דשטרי וכל דלא כהוגן וכשורה
והכל שריר וקים כאורח וקשת ארעא דלא להשנות
(כז)
::
ואלכבר אלדי דכר
אנהו אנתקל מן דאר אלפנא אלי דאר אלבקא דלא כמר
פי יום אלתלתה תסעה עשר מן שהר תמוז סנת התרעז
ברחמת אללה תעאלי ורצואנה וחסן מואבה גזא ללצדיקים אלעאמלין
ברצאה ואלגאירין עלי דינה ואלדאלין עלי טאעתה ורצוה
אללה תעאלי יסכנה גנאת עדן מע סאידנא אברהם יצחק ויעקב
כל מן ירא ויסמע מא גרא להדא אלמرحום יבקא עליה וינדב עליה
וידכר אפעאלה אלגמילה פי זמאן חיאתה וכל מא כאן יפעל מע
אלנאס מן אלכיר ואלאחסאן ואלצדקה ופעול אלכיר מע אלגריב
ואלקריב ומע אלעני ואלפקיר ומע אלגאר ואלבעיד פלדאלך
חזן עליה כתיר גדא אללה ירחמה ברחמתה אלואסעה
כן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים ויאמר
אמן כן יהי רצון
⟦line⟧
ואלמראד (?) הו אן נדון בעץ אשיא ממא דכר אלחכם ז'ל
בספר אוצר נחמד
ומנה יעלם אלשכץ אן יחאסב נפסה פי הדה אלדניא אלזאילה
קבל אלמות ואלרחלה מן דאר אלפנא אלי דאר אלבקא וכמא דכר
אלחכם רחמנא ליצלן (?) עליה באלגמרא אסתעד פי אלדהליז לכי תדכל
פי אלטרקלין והדא כלאם צחיח לאן אלדניא הי טריק
מוצל אלי אלעאלם אלבאקי פמן משא באלטריק אלמוצל אלי
אלמדינה יצל אליהא ואלדי ימשא פי גיר טריק לא יצל
אליהא והדא ואצח גדא
יא כדאונד תו כרחם כרדן רחם כרדן בראי אן מרד
כי סר גרדאן <del>שדה</del> בבוד כה בה אווך יסוד וג'וד <del>או</del> בבארה
אז דסת זנאן כה משל דאם הסת ט' אהן רבאי כה
מי כשד דלהא ורא ג'זב מי כונד כה דל דאדן בה אן נדארד
וכיאנת דר מיאן אג'ר ארזוי דל המי כואהי ביא בגרד
רנג ובו כה או יכ רנג ובו הסת ט' אהן רבאי כה
דל ⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת דר מיאן
כואי ⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת דר מיאן
מגר רוי יכ דל רא דארד תרא באין דוד ⟦...⟧ כה בסוזד דלת
מיאן יכ רנג ובו הסת ט' אהן רבאי כה דל דאדן בה אן
נדארד וכיאנת דר מיאן אג'ר ארזוי דל המי כואהי ביא בגרד
דוד אז דל כה ⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת
⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת דר מיאן
⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד
⟦illegible faded text lines at bottom of page⟧
רכח
ב"ה
פלאני יקבל עליו
ולא ירדף עלה נחמן וכו' כולך על אהבת נפש כל ימי חלדו כראוי וכו'
ומזונותיה וכסותה וכל צרכיה על פי כבודה וכל צרכה כנהוג
בינינו דינאר פחות חדא ולא ילוה ⟦...⟧ ולא ירויח ולא יקח רבית מן הגוים ומן
ישראל בין במשכון בין בלא משכון ולא יחלל שבת ולא יום טוב
ולא ישבע בשם ה' לשקר ולא בשום שם משמות הקדש ולא יזכיר שם שמים
לבטלה ולא יכעוס ולא יחרף ולא יגדף ולא ירים יד להכות לשום בריה
ולא יאכל משחיטת שום אדם כי אם משחיטת השוחט המומחה לרבים
ולא ישתה יין נסך וסתם יינם של גוים ולא יגלח זקנו בתער
ולא יקיף פאת ראשו ולא ילך בקומה זקופה ולא יסתכל בנשים
אפילו בפנויה ואפילו באצבע קטנה שלה ולא יתיחד עם שום אשה
בעולם חוץ מאשתו
ויזהר כל ימיו שלא יכעוס כלל ואפילו לדבר מצוה ואפילו לייסר בני ביתו
ולא יאמר שום דבר שקר וכזב ולא ידבר דברים בטלים ולא שיחת חולין
בבית הכנסת ולא בשעת התפלה ואפילו שלא בשעת התפלה ולא ישיח
שיחת חולין בשבת ויום טוב אלא בדברי תורה ויתפלל בכונה גדולה
ולא יחסר שום ברכה מברכות השחר וברכת המזון וכל הברכות כולם
ובין מנחה למעריב יעסוק בתורה וקודם שישן יאמר וידוי על כל מה שחטא
באותו היום וימחול לכל מי שחטא כנגדו ויקבל עליו עול מלכות שמים
באימה וביראה ויקרא קריאת שמע שעל המטה בכונה גדולה ויקום
בחצות הלילה ויקונן על חרבן בית המקדש ועל גלות השכינה ועל ביטול
תורה ויעסוק בתורה עד אור הבוקר ולא יתבטל מן התורה רגע אחד
בכל ימי חייו אלא בעת שיעסוק בפרנסתו כדי חייו ויהיה משאו ומתנו
באמונה ויקבע עתים לתורה בכל יום ויום וילמוד בכל יום חק ולא יעבור
ויזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובכבוד רבו ובכבוד תלמידי חכמים
ויאהב את כל אדם ויהיה עניו ושפל רוח בפני כל אדם וידון את כל האדם
לכף זכות ויקבל את כל האדם בסבר פנים יפות
אלה דברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן
במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות
ודי זהב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר
משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יי אותו אלהם אחרי
הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג
מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי בעבר הירדן בארץ
מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר יי אלהינו
דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו
לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה
ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר
פרת ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר
נשבע יי לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם
אחריהם ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת
אתכם יי אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים
לרוב יי אלהי אבותכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך
אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם
וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם
ואשימם בראשיכם ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר
דברת לעשות ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים
וידועים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות
ושרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיכם ואצוה את
שופטיכם בעת ההיא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק
בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן
כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא