AI Transcription, Pages 126-150
Page 126
פרק ה
כל העובר וכו' כפר
אדם ימכור לו ביתו בשדה וכו' מאי טעמא משום דבעי למיקם קמיה
בזמן תפלה ומצודת וכו' ומאי ניהו וכו' כפר דיהב למס
דאית ליה שדות הרבה וכו' ומאי טעמא לא עביד להו
משום דלא דיירי בהו אינשי והכי קאמר לא ימכור
אדם שדהו ויניח ביתו וכו' שנאמר וכו' ומאי ניהו
תרי זוגי דתורי וכו' ומאי טעמא משום דלא שכיחי
וכו' ומאי ניהו גלימא וכו' רב חסדא אמר וכו' וכן אמר רב
יהודה אמר רב וכו' כל הני מילי וכו' אבל במעות
מותר וכו' וכן אמר רב וכו' מאי ניהו ספר תורה
שנאמר וכו' ור' יוחנן אמר וכו' ואפילו אלמנה וכו'
כי הא דההיא איתתא וכו' שקלוה לכרבלה וכו' אתאי
לקמיה דרב הונא וכו' זיל הדר לה וכו' אמר ליה
והא מר הוא דאמר וכו' אמר ליה הני מילי
באלמנה עניה אבל באלמנה עשירה לא מיבעיא
נשבע וכו' אמר רב
גידל אמר רב וכו' פירש רשב"ם ז"ל דפטור משבועה דאורייתא
דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם מי שעליו לשלם הוא נשבע
ויצא וזה הואיל ומשלם אינו נשבע וכו' לאחר שבועה וכו' נשבע
על הכל שהרי הודה במקצת כיצד כפר וכו' הרי זה נשבע וכו'
עד כפר בכל וכו' רב נחמן וכו' ורב ששת וכו' הילכתא כרב נחמן
לגבי רב ששת וכו' וכן אמר רב וכו' כגון שטענו כלים וקרקעות
והודה בכלים וכפר בקרקעות וכו' ורב ושמואל דאמרי תרוייהו
נכסים שאין להם אחריות זוקקין את הנכסים שיש להם אחריות
לישבע עליהן וכו' כן הלכה פסוקה היא וכו' וכן יסוד הרביעי
שאינו יכול להשביעו וכו' מגלגול שבועה לית ליה וכו'
ע"כ כל המקומות שכתוב בהלשון תוספי בדבר ומ"ש בפירוש שלא נכתבו
תוספי במשנה תורה ולהכי כתב שלא נכתבו לא לפרש כתבי הקדש -
ומ"ש הרב ז"ל שביאר זה לעיל הלכה י"ז כי שם שביאר כשכר הסופר
דקאמר והלכה כר"י דאמר <del>⟦illegible⟧</del> אתנייה ואמר בשכר ולא בתורת שכר מצוה
וכתב וכיון שביאר כוונתו שעיקר המחלוקת כי נחלקו תנא קמא ורבי יוסי
והלכה כרבי יוסי לא הוצרך לפרש רק שכתב הרב בפירוש המשנה שם
ולפרש מלת ואמר בשכר שכתב רבינו וכתב שלא נכתבו לא לפרש כתבי הקדש
רק כתב שכר שקבל עליו לשמור שלא יתבטל ממלאכתו או שקבל עליו
שכר בטלה וכו' ע"כ דברי הרב ז"ל בפירוש המשנה ריש פאה ושם
ביאר יותר בארוכה עיין שם ודו"ק:
עוד ראיתי להרב בעל כנסת הגדולה ז"ל בחו"מ סימן ל"ד בהגהת הטור
אות י"ד שכתב וז"ל כתב מהר"ש יונה ז"ל דף ק"ן ע"ב וז"ל כתב הרב
בעל כסף משנה ז"ל פ"ז מהל' עדות הלכה ד' שכתב רבינו ז"ל והוא שיהיה
יודע בטיב קידושין וגירושין שהרי הוא כדיין בדבר וכתב עליו הראב"ד ז"ל
א"א מאי איכפת לן בקידושין וגירושין והלא אין העדים חותמין על המקח אלא
על המנין וכתב מרן ז"ל בכסף משנה תירץ לזה וז"ל ויש לומר דהכא
בגט אשה עסקינן שצריך שידע בטיב גיטין וקידושין עכ"ל וכתב עליו מהר"ש
יונה הנז' וז"ל לא ידעתי מה תירץ בזה דאפילו תימא דבגט אשה עסקינן
מ"מ קושית הראב"ד ז"ל במקומה עומדת דכיון דאין העדים חותמין אלא על
המנין מה איכפת לן שידע בטיב גיטין וקידושין וצריך עיון עכ"ל מהר"ש יונה
ז"ל אך לעניות דעתי נראה לי לתרץ דברי מרן ז"ל דהכי כוונתו לומר דהכא
בגט אשה עסקינן וכיון שכן צריך שידע בטיב גיטין וקידושין דכיון דהוא
נעשה כדיין בדבר כדכתב רבינו ז"ל אם כן ודאי שצריך שידע בטיב
גיטין וקידושין דאם לא ידע בטיב גיטין וקידושין איך יעשה דיין בדבר זה
דכמו שהדיין צריך שידע הדין שדן בו כך העד שנעשה דיין בדבר צריך
שידע הדין שמעיד עליו וכיון שכן שפיר קאמר רבינו ז"ל והוא שיהיה
יודע בטיב גיטין וקידושין שהרי הוא כדיין בדבר ודוק היטב ומה שהקשה
הראב"ד ז"ל והלא אין העדים חותמין אלא על המנין נראה לי לתרץ דס"ל
למרן ז"ל דלא קשה ולא מידי דאע"ג דאין העדים חותמין אלא על המנין
מכל מקום כיון דנעשה כדיין בדבר בעינן שידע בטיב גיטין וקידושין
כמו שכתבתי ודו"ק נלע"ד כתבתי הצעיר יחזקאל שמעון ⟦illegible⟧ ס"ט
Page 127
קז
ואלדי יגב דכר
אן פי אלאסבוע אלדי תופת אלמרוחה דנא כהר ראחל דאוד בן יוסף כצורי
תופת יום כפור אך אנתקלנא מן דארנא דכר אל די פי מחלת דנאניר אל
אל די יסמוהא דאר אל יהוד אל עתיק וסכנא פי דאר אסתאד רפאל דוד רם
חסב דפע אגרה ואהל אל דאר הם כואגה פרח וולדה מנשה ואכוה כוא
דאוד ום סאלם ום נעים וכל דלך כאן וכאן שראכתנא מעהם סויה דהיינו
אל אכל ואל שרב וכל שי ואחד אלא אל נום כאן כל ואחד ינאם פי מנזל
וחדה וכנא נדפע להם שהריא מג' ריאל ולהם עלינא פצל גמיל מא יננסי
טול אל עמר אללה יגאזיהם כיר ויעטי להם חיים טובים אמן כן יהי רצון
ת' כסלו שנת תרנ"ו
ובעד דלך דכר
אן פי יום א' י"ז אלול שנת תרנ"ו כרגנא מן דאר כ' פרח
וכנא פי דאר סלים אגא ודפענא אגרה סנת אל תרנ"ז
מאיתין ועשרין קראן ומן דלך אל וקת צאר מצרופנא
עלינא וחדנא וכל שי בוחדנא אלא אל דאר משתרכה
בין אל טרפין ומן דלך אל וקת ⟦...⟧
⟦illegible faded text lines⟧
[Marginalia] פרשת
[Marginalia] בלק
[Marginalia] פסוק וירא
[Marginalia] בלק בן צפור
וירא בלק בן צפור
אמרו חכמים שונא היה לו מתחלה וכיון שראה שנקמה לו נקמה מסיחון
ומן אחיו התגאה עליו ואמר ברוך שהחיה אותי אחרי שראיתי בנפילת
השונא שלי כל כך. אלא כמא דאמרי אנשי דכור לאנה אשופך מן עדוכ
כיום אלדי תעמל מערוף מעה אחיך. ומעני וכל מואב
כיון דראו דנפל סיחון ועוג אמרו אלו תרין גברין דהוו נטרין לן
לא קמו בהון ישראל אנן על אחת כמה וכמה. ויגור מואב
כמאן אסתפד מואב מן ישראל. וקו' ויקץ מואב. קצו בחייהם
משל למה הדבר דומה לאחד שנטל את הכוס לשתות ונכנס בו צרעה
ודחקו עד שמת. כך היו מואב מתיראין מישראל עד שקצו בחייהם
ויאמר מואב אל זקני מדין. והלא שונאים היו זה לזה שנאמר המכה את מדין
בשדה מואב. אלא מרוב הפחד עשו שלום ביניהם משל לשני כלבים
שהיו בעדר והיו צהובין זה לזה בא זאב על אחד מהם אמר השני אם איני
עוזרו היום הורג אותו ולמחר בא עלי עמדו שניהם והרגו הזאב כך
מואב ומדין. ד"א מה טיבן של זקני מדין כאן אלא שראו את משה
שגדל במדין אמרו נשאל בהם מה מדותיו אמרו להם אין כחו אלא בפיו
אמרו אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפיו. עתה ילחכו הקהל
את כל סביבותינו כלחוך השור. מה שור כחו בפיו אף אלו כחם בפיהם
ד"א מה שור מנכש כל מה שלפניו כך אלו לא משיירין כלום ד"א מה שור
אין לו אלא היום כך אלו אין להם אלא היום שכל זמן שאתם עומדים
עליהם אין להם עמידה. ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא
והלא מתחלה נסיך היה שנאמר את נסיכי סיחון אלא משנהרג סיחון
המליכוהו עליהם מפני שהיה גבור קשה. וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור
פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו. פתורה שהיה פותר חלומות
ד"א שכל מלכים נמלכים בו. ד"א פתורה שולחני היה והיו מלכי גוים
משתכרים בו. אשר על הנהר ארץ בני עמו. שבאו עמו והיו לו
כשפים שהיה עושה בהם כמעשה נהר. ד"א ארץ בני עמו שמשם היה בלק
והיה מתנבא עליו שהוא עתיד למלוך. הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את
עין הארץ והוא יושב ממולי. אמר לו אתה אומר הנה עם יצא ממצרים
מעצמו יצא ואני אומר לך לא יצא מעצמו אלא הוציאו אותו אלהיהם
בחוזק יד ובזרוע נטויה. הנה כסה את עין הארץ שהרגו סיחון ועוג שהיו
שומרין אותנו ועכשיו נשארנו מגולים ופרוצים. והוא יושב ממולי
חתיכה קטנה אני והם יושבים עלי ורוצים לבלעני. ועתה לכה נא ארה לי
את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי
את אשר תברך מבורך ואשר תאר תואר. לכה נא ארה לי. מה ראה בלק
לקרא לבלעם אלא אמר בלק יבא מי שכחו בפיו ויעמוד עם מי שכחו בפיו
[Marginalia] וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגור מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא יושב ממולי ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר
[Marginalia] וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבותי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפור מלך מואב שלח אלי הנה העם היוצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אותו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלוך עמכם ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלוך עמנו ויוסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלוך אלי כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יוסף יהוה דבר עמי ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ויקד וישתחו לאפיו ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנון אשר בקצה הגבול ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם
Page 128
בשם יי נעשה
אמר שלמה בחכמתו רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה
פירש רשי זל כפל דוד המלך עה אמר ברוך הגבר אשר יבטח ביי
והיה יי מבטחו כי הבטחון הוא האמונה הגמורה והלב השלם
והבטוח ביי הוא הבוטח בכל לבו ולא ישען בדעתו ובחכמתו
ולא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה וכמו שאמר החכם
אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי
כי אני יי עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי
וזהו שאמר שלמה המלך עה בטח אל יי בכל לבך ואל בינתך אל תשען
בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך אל תהי חכם בעיניך ירא את יי
וסור מרע רפאות תהי לשרך ושיקוי לעצמותיך כבד את יי מהונך ומראשית
כל תבואתך וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרוצו מוסר יי בני אל תמאס
ואל תקוץ בתוכחתו כי את אשר יאהב יי יוכיח וכאב את בן ירצה
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ
תבואתה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה אורך ימים בימינה
בשמאלה עושר וכבוד דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום עץ חיים היא
למחזיקים בה ותומכיה מאושר יי בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה
בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל בני אל ילוזו מעיניך נצור תושיה
ומזימה ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרותיך אז תלך לבטח דרכך ורגליך
לא תגוף אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך אל תירא מפחד
פתאום ומשואת רשעים כי תבוא כי יי יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד
אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות אל תאמר לרעך
לך ושוב ומחר אתן ויש אתך אל תחרוש על רעך רעה והוא יושב לבטח
איתך אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה אל תקנא באיש חמס
ואל תבחר בכל דרכיו כי תועבת יי נלוז ואת ישרים סודו מארת יי בבית
רשע ונוה צדיקים יבורך אם ללצים הוא יליץ ולענוים יתן חן כבוד חכמים
ינחלו וכסילים מרים קלון
100
55
וזהו שאמר דוד המלך עה ברוך הגבר אשר יבטח ביי והיה יי מבטחו
כי הבטחון הוא האמונה השלימה והלב השלם והבוטח ביי הוא הבוטח
בכל לבו ולא ישען בדעתו ובחכמתו ולא יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה
וכמו שאמר החכם אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי אם בזאת יתהלל המתהלל
השכל וידוע אותי כי אני יי עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי
נאם יי
Page 129
רכג
גם היום שכחתי בעה ב' תמוז תרפד עיינתי בספר קדמון שמצאתי בנמל אחד
מכתב ששלח רבינו של ה' ובו כתוב דברים נפלאים
על דבר אור גנוז ואת בן האלמנה שבא לו מן השמים שלא לפני זמנו
ואת הנס שנעשה לו בבית הכנסת הגדול אשר שם
במדינת טוליטולה והעתיקו אותו בלשון ערבי על ידי סופר מהיר כו'
שם ישב על כסא הוראה ואמר שירה חדשה וגו' וזה תורף הדברים
למען כי ידעו דור אחרון בנים יולדו יקומו ויספרו לבניהם
כל עיר ירושלים השתחוו לה'
ואנחנו נהלל יה מעתה ועד עולם הללויה
ואחרי שכתבתי זה בספר הזה נזדמן לי ספר אחד כתיבת יד ישן נושן
ומצאתי כתוב בו מעשה זה <del>⟦illegible⟧</del> בלשון הקדש והעתקתי אותו פה אות באות
וזאת העתקה היו היו שני סוחרים אחים גדולים וכן היו אוהבים זה את זה
ואהבתם לא יפרדו והיה להם דרך לאהוב תמיד איש את אחיו
ופעם אחת נזדמן להם סחורה אחת בעיר אחת רחוקה מהם מהלך
ל' יום והלכו שניהם ביחד ועשו מסחרם והרויחו הרבה כסף וזהב
וחזרו אל גבולם ודרך חזרתם תעו מן הדרך והלכו במדבר שמם
ובדרך אין מים ואין שביל ודרך ואין שם רועה צאן ולא הולך אדם
והלכו שלשה ימים ולא שתו מים וכמעט התעלפו בצמא וכוחם כשל
ונפלו שניהם לארץ על פניהם ובכו אל ה' בקול מר ובכה האח הגדול
על אחיו הקטן ממנו ואמר לו אחי אחי למה יצאנו מביתנו ומה היה לנו
כי באנו אל המקום הזה למות בצמא אנחנו וכל רכושנו ועתה חי ה'
כי לא אוכל לראות במותך וברעבונך ועתה בני שמע בקולי ועשה זאת איפה
נאמר הפסוק ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם
ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם
שכל אלו הם מסיני וכל מה שכתוב בו לא לחינם נכתבו אלא
להורותם לכל מי שיבא אחרי משה שיעשה כמעשה משה ויהיה
רצוי לפני המקום ברוך הוא וכל מעשה של אדם נכתב על
ספר
ובספר הזה יש בו ענין אחר ממנו נבין כיצד צריכים אנו
להיות בזה העולם הזה הן בענין ה' יתברך ובין כבוד ל
אבותיו כפי שכתוב כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך
על האדמה אשר ה' אלהיך נותן לך ואם לא יכבד אותם
אוי לו ואוי לנפשו ובית ה' יתברך לא יכנס בו וגם בזה
הספר כתובים דברים חשובים מאד על ענין ה' יתברך ועל
התורה ועל המצוות ועל כל דבר ודבר שבעולם וכל
אדם שיקרא בו יבין את הדרך אשר ילך בה וגם כתוב
בו וכן בענין כבוד האדם שלם עמו עלינו לדעת את הכל
מפני שכל מה שיעשה האדם הכל נכתב עליו בספר וגם
על אדם אשר אינו הולך בדרכי ה' יתברך ואינו כבוד ל
אביו ואמו כי הכל נכתב עליו ויהיה עונשו חמור מאד מאד
אך אם יחזור בתשובה ויהיה הולך בדרכי התורה והמצוות
אז הקדוש ברוך הוא יסלח לו על כל מה שעשה ויהיה אהוב
לפני המקום ברוך הוא ויהיה לו חלק לעולם הבא ויהיה כבוד ל
אבותיו ויהיה לו בנין נכון בבית ה' אלהינו אמן
כבוד ל
Page 130
אדר
ואנת יא סידי רחמך
וכד יכון בידך מן אלדנאניר אלתי בידך אלאן ולא תכפי
⟦...⟧ תריד תצריפהא כמא תריד פהדא הו אלדי ידור
פי אלכאטר ולכן יא סידי אנת תערף אן אלנאס יא סידי
⟦...⟧ אנת תערף אנה יחתאג ⟦...⟧
וכאן דלך פי ⟦...⟧
פאן כאן ⟦...⟧
ורבמא יכון ⟦...⟧
כדאך יא סידי ⟦...⟧
יא סידי לו כאן לי דנאניר כל דנאר יסוי ⟦...⟧
מן דנאניר ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
כמא קלת לה ואנא מא ימכן אן אכדב עליך יא סידי
אנא עבדך ואן כאנת אלדנאניר תציר כמא תריד
מן וקתי הדא יא סידי ⟦...⟧
בהדא אלכבר פאנה יכון ⟦...⟧
בידך יא סידי ואללה יעלם בחאלי אן מא ענדי שי
גיר אללה ואנת יא סידי תעמל מעי אלכיר ותעמל
מעי גאיה מא תקדר עליה מן אלכיר וצלאח אלשואל
לאנה יא סידי מן דכול אדר יכון אלסוק אקל מן גירה
ואנת יא סידי תעמל כל גהדך ואלסלאם עליך ורחמה
אללה וברכאתה
וכז'ל יוכן ביום שני לסדר וארא שנת התרפ וזה התורף והם
א' מורדך אליהו כ' עזרא שמעון כהן נכד חכם ששון כהן
על דבר האשה כתון בת יוסף סופר אשת דוד בן עזרא זכריה
שברח זה שנתים ימים ואינו יודע מקומו ואף אחד לא
ידע מקומו כל עיקר ובעלה הנז' כשהלך כתב לה כתובה
בסך כ"ד וא' ושעבד לה מטלטלי הבית וגם תכשיטי זהב וכסף
ודלת הבית שדרים בה וגם השכרה היתה להם 6 חדשים
ומאחר שברח הנז' ומתו בעלה הנז' בא אביו הנז' ומכר הכל
ועוד כל כלי הבית לקח לו הכל ולא הניח לה כלום ועתה עמדה
הנז' לפנינו בבכיה ואמרה שאין לה מה תאכל היא ובנה הקטן
ושאלה מן הנז' אבי בעלה הנז' מזונות ⟦...⟧
o o
o o
התורף ש' דוד חבייב ש' דוד יוסף כ' מנשה חיים רפאל סופר ומשה
פנחס יצחק הלוי כהן והכל מודים על עסק השותפות אשר
(עשו) ביניהם (היינו) (רבי) וכי אמרו נהיה שותפים זה עם זה
באיזה עסק שיזדמן להם בין קניה ומכירה בין בבגדאד בין
בחוץ לארץ ע"י שליח או ע"י עצמם וכל ריוח שיזדמן להם
לפי השעה יחלקו ביניהם בשוה חלק כחלק וגם ההפסד ח"ו
בשוה והתנו ביניהם שכל סחורה שיקנו או ימכרו צריך להיות
על פי שלשתם דוקא ועל פי דעתם ועל פי רצונם אך ורק אם יסכימו
שנים מהם על איזה דבר והשלישי לא ירצה בזה הדבר הרשות
ביד השנים לעשות אותו הדבר כן תנאי ביניהם וכן קיבלו עליהם
אך ורק להוציא ממון מן הכיס על איזה עסק לא יוכלו השנים
להוציא בלתי רצון השלישי יר"ה ולראיה חתמו פה והכל שריר וקיים
Page 131
⟦...⟧
ואני עם חתימת ידי ⟦...⟧ זאת ⟦...⟧
אקול אנא אלמקר אדנאה אלכ' צאלח בן מ' יחזקאל כהן ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
תחריר פי י"ד כסלו
אלמקר הך' צאלח ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ויאמר לו אליהו הנביא זכור לטוב בשבועה שאני בא אצלך
בשעה שאתה מוציא נשמתך מן העולם ואני אומר לאותם מלאכי
חבלה ⟦שיניחו⟧ לך ולא יגעו בך כי המלאך פניו יאיר לך בשעה
ההיא ואני אקיים לך
ואחר ששמע זאת החסיד נתקררה דעתו ושמח מאד ושמח
גם בנו ואמר לו אליהו הנביא זכור לטוב בשבועה שאני
לא אצא מפתח ביתך עד שיבא יום פטירתך מן העולם
וישב אליהו
זכור לטוב בבית החסיד שמונים יום ולא היה אדם רואה אותו
חוץ מן החסיד ובנו והיה החסיד ובנו לומדים עמו בכל יום ויום
ובסוף שמונים יום אמר לו אליהו הנביא זכור לטוב לחסיד
היום הזה הוא יום פטירתך מן העולם קום ורחץ את גופך
ולבוש בגדים נקיים וטהר עצמך כי המלאך בא לקחת
נשמתך מן העולם ובאותה שעה עמד החסיד ורחץ את גופו
ולבש בגדים נקיים וטהר עצמו וישב לפני אליהו הנביא
זכור לטוב והיה לומד עמו עד שבאה השעה
ובאותה שעה נתמלא הבית אורה גדולה כעין השמש
והיה החסיד ובנו ואליהו הנביא זכור לטוב
יושבים ולומדים יחד
והנה בא מלאך המות מן השמים ובידו חרב חדה ושלופה
והיה רוצה ליכנס בבית החסיד ולא היה יכול מפני האור
שהיה בבית והיה המלאך עומד בחוץ ולא היה יכול ליכנס והיה
מצטער מאד והיה אליהו הנביא זכור לטוב רואה אותו
והיה שוחק ואמר לו המלאך לאליהו הנביא זכור לטוב למה אתה
שוחק והנה באתי לקחת נשמת החסיד הזה במצות הבורא
יתברך שמו ואתה מעכב אותי ואמר לו אליהו הנביא זכור לטוב
למלאך המות בשבועה שאין אתה נכנס לבית הזה
Page 132
אמר יהודה בלא"א
אמר יהודה בלא"א
104
בע"ה
סס
סס
ואלה שמות כפר
ויעשו המלאכה ויביאו את המשכן אל משה ואת האהל ואת כל כליו
קרסיו קרשיו בריחיו ועמודיו ואדניו: ואת מכסה עורות האילים המאדמים
ואת מכסה עורות התחשים ואת פרכת המסך: ואת ארון העדות ואת בדיו
ואת הכפרת: ואת השלחן ואת כל כליו ואת לחם הפנים: ואת המנורה הטהרה
את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור: ואת מזבח הזהב
ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל: את מזבח הנחשת
ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו: את
קלעי החצר את עמודיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו
ויתדתיה ואת כל כלי עבודת המשכן לאהל מועד: את בגדי השרד לשרת
בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן: ככל אשר צוה
יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה: וירא משה את כל
המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה:
וידבר יהוה אל משה לאמר: ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את
משכן אהל מועד: ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארון את הפרכת:
והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרתיה:
ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדות ושמת את מסך הפתח
למשכן: ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד: ונתתה את
הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים: ושמת את החצר סביב
ונתת את מסך שער החצר: ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן
ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש: ומשחת את מזבח
העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים: ומשחת
את הכיר ואת כנו וקדשת אתו: והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח
אהל מועד ורחצת אתם במים: והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת
אתו וקדשת אתו וכהן לי: ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת: ומשחת
אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להיות להם משחתם לכהנת עולם
לדרתם: ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה: ויהי בחדש הראשון
ואלדפע אלאול מן אלסנה אלגדידה תסע מאיה
ולכל שי מן אלדניא נהאיה ואללה תעאלי באקי בלא נהאיה
אלף צלאה ואלף סלאם על רסול אללה די (גא בה) אלנור אלגלי
(אלדי) ינור אל דניא באסרהא וקאל יא עבאד אללה לא תכאפו
נבי אל רחמה ירחם אל גמיע אמה מחמד <del>⟦illegible⟧</del> ירחמו
יא רב מן <del>⟦illegible⟧</del> אליך נשתכי אנת עלים בחאלנא כלה תעלם
כיף כנא וכיף צרנא בין אלכפאר ⟦...⟧
ורב אלעאלמין חי ירזקנא מא דאם אל טארף יטרף פי מנאם
יא רב תסתור עלינא ותסתר על כל אמה מחמד דוואם אל דוואם
אנתבהו יא אכואן מן כוף אל זמאן נכל יום יגרי עלינא כלאם
נבכי תלאת מראת פי כל יום ואל דמע יגרי מתל אל סיל סכאב
ואללה יא רב ובידך אל חכם יא כאלק אל כל מא לי גירך חביב
אנך תריד תרחם מן יסאלך דים בגלגלאת אל סמא ואלארד ואל מא
נחנך יא רב אל עאלמין תהדינה דורב אל חק ומה תבלונא בולא
ולא רד מן ענדך מלומה מן יראך ינצרך <del>⟦illegible⟧</del> בנצרך דאיך יא
כאלק אל בראיא יא רב אל גפור דאיך יא מן בידה תדביר אל מור
קאל מול אל דאר שופו אש גרא לי יא נאס פי הדה אל סנה תסע מאיה
מן גראב אל זמאן מא שפת אנא מתל דא אל עאם (אל משום) אל גרא
פי הדה אל בלאד יא חצרה אל סאמעין קום צלו על נבי אללה יא סאדה
⟦...⟧ רואיה פי הדה אל סנה <del>⟦illegible⟧</del> גרי עלינא שי מא גרי פי אל אעצאד
אל ואן פי הדה אל סנה ואללה יא אכואן ראינא גראיב ועגאיב מא להא עדאד
פי יום סבת אל נור יום אל עיד כרגנא לל ברארי נתפרג על אל רביע ואל
אזהאר וכל מן ענדו פרח וסרור יטלע לל ברארי יא כלאיק יתפרג
עוד נדכור אל דמאר אל די חל בינא ואללה יא נאס מא גרא
פי אל דניא מתל דא אל כרב
Page 133
(טו)
ואמר כיר כפר
ואם לא ירצא בהם ולא יצאו בידה רוץ ופנו עאן פי אל כנ יסיר
נכאס עפר . רח אלף ואלאף אלף תאלף אלף דל כפר -
מע די נברך פי אל סרף נכאס כפר וכתוך אלף אל דה
ואלדי יחצל נכאס להם ירו רחץ ואסך אל דה יסיר נכאס אלף דלאלך
אינם מתל אל דה איזא כפר להם כמתל אל כנור יחוק מתלהן שויה
אל דה ולא יתגיר מן אל גון ואל שויה דך יסיר אחר אל עפר
אלא כי אל דה ימכן ירד כפר כמתל דינר אל דה יאכד ראש וטבע
וכלא יין חר מן אל גון אמא כנפר פרצת ולא כעפר עכד ואל
עלי מנך לא תעמל עפר עכד אלא באלרוט ואל שרב ואל רכז
ואם כאן עפר וזנך פי דרגה תאני ירי ⟦...⟧ ואל שרב ואל רכז
ירידו מן כנר לונא שרב אל דה וכן נדאף שרב עפר עכד
כמא דכר לך אל דה פי מא תקדם
וירד יהוך אל כנר ואל אכתר אל דה ורד ינפך שר כויה
דה . ואל ורד דה אל צפרה תצבח כחלא כגראב יאכל אל דה וירד
אל דה עפר לעינך כחלא ותאכד אל דה כלה ותדפך עלי אל זוגאג
ידכל ללוסט כלה דהב ופי ספלה יחצל יאק ותאכד אל דהב מן אל בויה
יכון אלף דוו . . . ואל יאק יכון יאק אחמר
תעמל מנה חלי וכל לון טלאב פי אל דהב תצנעה כלה ירגע דהב
ואמא אל יאק תטבח וכדלך כלה יזול ויעוד כאל דה דה ירד
יאכל אל כנר מתל דפה ומן אחר כלאם אהל אל כנר אלדי כ קאלו אדא
דכל כנר דה ופי מתל דהב וכלו אל כנר יאכל אל דה ירוח פי אל הוה
וכדלך אל דהב יאכל אל רוח
וכדל יוכן כפר ואס אל יד בנא ה זו כואב אל דולה אלא עמר רב פראג בידה
עלי לדאר אל ואלד מן <del>מקום השם</del> במקום אל ד מן דר ה ב ע מ
עזרא כוכי ה
כאן כיבר ענד למאן אינו יכול אל כואב ולא מן גיר אל דולה ולא מן
ימכן אלא מן טרף גורגי אל אה אין לי בה כל שום טענה ומודעה ומחאה
והדברים יגיעים כהויתן בלי שום פקפוק וערעור
ומודעה גלוי לי וכל מה שדבר כי אם אמת וצדק ומה שהיה עבר ומה
שיהיה כאן וכל מה שנעשה על ידי ועל רשותי ורצוני הגמור בלי שום
אונס וכפיה ושום מין הכרח כלל ועיקר ודלא כאסמכתא ודלא כטופסי
דשטרי וכל דלא כהוגן וכשורה
והכל שריר וקים כאורח וקשת ארעא דלא להשנות
Page 134
(כז)
::
ואלכבר אלדי דכר
אנהו אנתקל מן דאר אלפנא אלי דאר אלבקא דלא כמר
פי יום אלתלתה תסעה עשר מן שהר תמוז סנת התרעז
ברחמת אללה תעאלי ורצואנה וחסן מואבה גזא ללצדיקים אלעאמלין
ברצאה ואלגאירין עלי דינה ואלדאלין עלי טאעתה ורצוה
אללה תעאלי יסכנה גנאת עדן מע סאידנא אברהם יצחק ויעקב
כל מן ירא ויסמע מא גרא להדא אלמرحום יבקא עליה וינדב עליה
וידכר אפעאלה אלגמילה פי זמאן חיאתה וכל מא כאן יפעל מע
אלנאס מן אלכיר ואלאחסאן ואלצדקה ופעול אלכיר מע אלגריב
ואלקריב ומע אלעני ואלפקיר ומע אלגאר ואלבעיד פלדאלך
חזן עליה כתיר גדא אללה ירחמה ברחמתה אלואסעה
כן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים ויאמר
אמן כן יהי רצון
⟦line⟧
ואלמראד (?) הו אן נדון בעץ אשיא ממא דכר אלחכם ז'ל
בספר אוצר נחמד
ומנה יעלם אלשכץ אן יחאסב נפסה פי הדה אלדניא אלזאילה
קבל אלמות ואלרחלה מן דאר אלפנא אלי דאר אלבקא וכמא דכר
אלחכם רחמנא ליצלן (?) עליה באלגמרא אסתעד פי אלדהליז לכי תדכל
פי אלטרקלין והדא כלאם צחיח לאן אלדניא הי טריק
מוצל אלי אלעאלם אלבאקי פמן משא באלטריק אלמוצל אלי
אלמדינה יצל אליהא ואלדי ימשא פי גיר טריק לא יצל
אליהא והדא ואצח גדא
יא כדאונד תו כרחם כרדן רחם כרדן בראי אן מרד
כי סר גרדאן <del>שדה</del> בבוד כה בה אווך יסוד וג'וד <del>או</del> בבארה
אז דסת זנאן כה משל דאם הסת ט' אהן רבאי כה
מי כשד דלהא ורא ג'זב מי כונד כה דל דאדן בה אן נדארד
וכיאנת דר מיאן אג'ר ארזוי דל המי כואהי ביא בגרד
רנג ובו כה או יכ רנג ובו הסת ט' אהן רבאי כה
דל ⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת דר מיאן
כואי ⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת דר מיאן
מגר רוי יכ דל רא דארד תרא באין דוד ⟦...⟧ כה בסוזד דלת
מיאן יכ רנג ובו הסת ט' אהן רבאי כה דל דאדן בה אן
נדארד וכיאנת דר מיאן אג'ר ארזוי דל המי כואהי ביא בגרד
דוד אז דל כה ⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת
⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד וכיאנת דר מיאן
⟦...⟧ כה דל דאדן בה אן נדארד
⟦illegible faded text lines at bottom of page⟧
Page 135
רכח
ב"ה
פלאני יקבל עליו
ולא ירדף עלה נחמן וכו' כולך על אהבת נפש כל ימי חלדו כראוי וכו'
ומזונותיה וכסותה וכל צרכיה על פי כבודה וכל צרכה כנהוג
בינינו דינאר פחות חדא ולא ילוה ⟦...⟧ ולא ירויח ולא יקח רבית מן הגוים ומן
ישראל בין במשכון בין בלא משכון ולא יחלל שבת ולא יום טוב
ולא ישבע בשם ה' לשקר ולא בשום שם משמות הקדש ולא יזכיר שם שמים
לבטלה ולא יכעוס ולא יחרף ולא יגדף ולא ירים יד להכות לשום בריה
ולא יאכל משחיטת שום אדם כי אם משחיטת השוחט המומחה לרבים
ולא ישתה יין נסך וסתם יינם של גוים ולא יגלח זקנו בתער
ולא יקיף פאת ראשו ולא ילך בקומה זקופה ולא יסתכל בנשים
אפילו בפנויה ואפילו באצבע קטנה שלה ולא יתיחד עם שום אשה
בעולם חוץ מאשתו
ויזהר כל ימיו שלא יכעוס כלל ואפילו לדבר מצוה ואפילו לייסר בני ביתו
ולא יאמר שום דבר שקר וכזב ולא ידבר דברים בטלים ולא שיחת חולין
בבית הכנסת ולא בשעת התפלה ואפילו שלא בשעת התפלה ולא ישיח
שיחת חולין בשבת ויום טוב אלא בדברי תורה ויתפלל בכונה גדולה
ולא יחסר שום ברכה מברכות השחר וברכת המזון וכל הברכות כולם
ובין מנחה למעריב יעסוק בתורה וקודם שישן יאמר וידוי על כל מה שחטא
באותו היום וימחול לכל מי שחטא כנגדו ויקבל עליו עול מלכות שמים
באימה וביראה ויקרא קריאת שמע שעל המטה בכונה גדולה ויקום
בחצות הלילה ויקונן על חרבן בית המקדש ועל גלות השכינה ועל ביטול
תורה ויעסוק בתורה עד אור הבוקר ולא יתבטל מן התורה רגע אחד
בכל ימי חייו אלא בעת שיעסוק בפרנסתו כדי חייו ויהיה משאו ומתנו
באמונה ויקבע עתים לתורה בכל יום ויום וילמוד בכל יום חק ולא יעבור
ויזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובכבוד רבו ובכבוד תלמידי חכמים
ויאהב את כל אדם ויהיה עניו ושפל רוח בפני כל אדם וידון את כל האדם
לכף זכות ויקבל את כל האדם בסבר פנים יפות
אלה דברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן
במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תופל ולבן וחצרות
ודי זהב אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר
משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יי אותו אלהם אחרי
הכותו את סיחון מלך האמורי אשר יושב בחשבון ואת עוג
מלך הבשן אשר יושב בעשתרות באדרעי בעבר הירדן בארץ
מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר יי אלהינו
דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה פנו וסעו
לכם ובאו הר האמורי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה
ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדול נהר
פרת ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר
נשבע יי לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם
אחריהם ואומר אליכם בעת ההיא לאמר לא אוכל לבדי שאת
אתכם יי אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים
לרוב יי אלהי אבותכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך
אתכם כאשר דבר לכם איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם
וריבכם הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם
ואשימם בראשיכם ותענו אותי ותאמרו טוב הדבר אשר
דברת לעשות ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים
וידועים ואתן אותם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות
ושרי חמשים ושרי עשרות ושוטרים לשבטיכם ואצוה את
שופטיכם בעת ההיא לאמר שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק
בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט כקטן
כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא
Page 136
בעזר
בששי בשבת חמשה ימים לחדש אדר שנת חמשת אלפים ושש מאות
ושמנה עשר לבריאת עולם למנין שאנו רגילים למנות פה בגדאד
מתא דיתבא על נהר דגלת ומימי בארות איך ר' יצחק בכ"ר שלמה
אמר לה להדא איתתא מרת שמחה בת ר' יצחק אנתתי הוי לי לאנתו כדת
משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתיכי כהלכת גוברין יהודאין
דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מהר
בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזי ליכי ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל
לותיכי כארח כל ארעא וצביאת מרת שמחה דא והות ליה לאנתו ודא
נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה בין בכסף בין בדהב בין בתכשיטין
במאני דלבושא ובשימושא דערסא הכל קבל עליו ר' יצחק חתן דנן
במאה וחמשים ריאלס וצבי ר' יצחק חתן דנן והוסיף לה מן דיליה
על עיקר כתובתה חמשים ריאלס נמצא סכום כתובתה בין עיקר
ונדוניא ותוספת מאתים ריאלס לבד ממאתן זוזי דחזו לה מעיקרא
וכך אמר ר' יצחק חתן דנן אחריות כתובתא דא נדוניא דא ותוספת דא
קבלית עלי ועל ירתי בתראי להתפרעא מכל שפר ארג נכסין וקנינין
דאית לי תחות כל שמיא דקניתי ודעתיד אנא למקני נכסין דאית להון
אחריות ודלית להון אחריות כלהון יהון אחראין וערבאין למפרע מנהון
כתובתא דא נדוניא דא ותוספת דא ואפילו מן גלימא דעל כתפאי
בחיי ובתר חיי מן יומא דנן ולעלם ואחריות וחומר שטר כתובתא
דא נדוניא דא ותוספת דא קבל עליו ר' יצחק חתן דנן כחומר כל
שטרי כתובות דנהיגי בבנות ישראל העשויין כתיקון חז"ל דלא
כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא מן ר' יצחק בכ"ר שלמה
חתן דנן למרת שמחה בת ר' יצחק דא על כל מאי דכתיב ומפורש
לעיל במנא דכשר למקניא ביה והכל שריר ובריר וקיים
[Signature] ⟦illegible⟧ עד
[Signature] ⟦illegible⟧ עד
ומה יקח מן מעה 500 ו ומהם 500 וסאבתהם אלדי כרגהם כי -
מעהם לדה סנה וסלם לראחל פי כל שהר 2500 לכור
בשאל 2500 לכור וסלם אלי דוד יוסף מן חסאבה כפר ולכן
יקח מן ענד וראד כי כרגהם ואן כאן פי ענדו מן אל כור
כהל לדי ו כדלך דנאניר מעה ואן כאן פי ענדו מן אל כור
ותיותר לצאחב אלחאנה לאנהם מעהם כדלך 2500 לכור
וסרפה פי אלסנה כי ולכן פי כל שהר 2500 לכור
פה האדיכה כדלך באן אכד דנאניר פי אלסנה 2500
עלי דלך דנאניר אכד ⟦illegible⟧ דנאניר
ואן יסאעד פי דלך עלי 3000 דנאניר
⟦illegible⟧ 3000 דנאניר אלדי יסתחק ללדאיה
ומן אלדי יסאעד לדה אלדאיה פי אלסנה 2500 דנאניר
לראחל אלדי יסתחק לדה פי אלסנה 2500 דנאניר
ואכד פי אלסנה פי דלך <del>⟦illegible⟧</del> יקח וכדא
ומהם 500 ו ומהם 500 וסאבתהם אלדי יקח מן מעה
פי אלסנה פי דלך וסלם לראחל פי כל שהר 2500 לכור
וסרפה סנה פי שהר 2500 לכור כי
וסאבתה סנה ללכור פי כל שהר 2500 לכור
ופי אלסנה פי דלך וסלם לראחל פי כל שהר 2500 לכור
פי שהר 2500 לכור וסלם
⟦illegible⟧
Page 137
נזל
וכדאלך כאן לה אולאד מן בנתה ללמנוח שלמה דוד
רחמים יעקוב אל מנחם מן אמראת כאלה דוד וכדלך
ללמנוח אהרן אבן דוד מושי לולו כאן לה בנתאן אסמהם
מסעודה ו פרחה ואיצא אכוה ללמנוח יחזקאל רחמים דוד
כאן לה בנת ואחדה אלדי תזוגת מע מנשה אליאס דוד ⟦...⟧
// אלמנוח שלמה אבן דוד מושי לולו
⟦blue ink⟧ כפל מן תרכה אביה ⟦/blue ink⟧
אתחצל ביד אלמנוח מנחם אבן אכתה מן וקת אלי גאית תאריך
⟦line⟧ ואלדי בלג מגמוע דלך ראס אול מן דרהם
כמס מיה וכמסה ותלאתין ורבע ומצף ורבע דאך אליום פי סער
מארלו . ומע ליסר דאלך באלמצף חסבנא לה אלרבע אלדי וצל
דפעה תאניה . עלי ראסמאל הדה אלסנת אלדי הי מן אבתדא שנת 659
וחק אל מנחם מן ראסמאל אלד כור יקע לה מן דלך
נצף ו יקע לה מן דלך חסב מא לה מן אלארב יאני נצף
ראסמאל אלמזכור וורא מא ירוח לכרג אל דור ואל מלך וגיר
דלך כמא הו מדון פי דפאתרנא וכאן צאפי אלרבח אלדי
אתחצל בידנא מן סנת 659 אלי גאית שנת 661 הו מבלג
מיה וכמסין ריאל ומצף ריאל אסלאמיה ורבע פצה ומצף מן
דלך ירוח ללמנוח מנחם דאלך ירוח לה מן דלך
מן דלך ירוח ללמנוח שלמה פי חסאבה אלמנחם
Page 138
(רנ"ו)
מעשה במ' יוסף אל אנדלוסי אשר היה משרת את אדונינו
המלך אלמנצור במערב וכי היה איש כשר ירא את ה' מרבים
בתורת ה' כי היה לו ולא היה מניח דבר
אשר לא יקיימנו אבל היה עני ואביון תמיד
וכל ימיו היה יושב בתענית ולא היה אוכל ולא שותה
ובאחד מן הימים בא חג שבועות וירד מן הארמון
של המלך לילך לביתו לאכול לחם משנה
והנה איש אחד ישמעאלי בא לו ואמר לו יא סידי יוסף תדע
כי יש לי חצר גדולה ויש בה באר מים חיים
ואני רוצה למכרה לך בעד מאה זהובים ולקח המעות
ונתנה לו וילך לביתו ויאכל וישתה וישמח
וביום שני הלך לעיין בחצר ומצא אותה חריבה ואין
בה כלום כי אם הבאר לבדה והלך לבית המלך
לעבוד עבודתו ויהי היום ויבאו עבדי המלך ויאמרו
לו אדונינו המלך רוצה אותך ותלך עמהם ויבא
אל המלך וימצא אותו יושב ושמח וטוב לב ויאמר
לו המלך יא יוסף תשמע לי דבר אחד ותעשה אותו
ואני אתן לך כל מה שתבקש ממני ויאמר לו יוסף
ואשרי חייה בתר
אלמכתוב מן כד טאב אל בירק אלמכתוב כמא כתב ואלמכתוב
כן אלמכתוב עליה כמא כתב אל בירק ויהב מן כמא
ופיה ואלמכתוב מן ליס לה פיה פה כמא אלמכתוב חאפט אל בירק
אלמכתוב ואל פיה אל מן טעון כמא אלמכתוב ופיה ⟦illegible⟧
ואלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב כמא אלמכתוב ⟦illegible⟧ מן לה פיה
אלמכתוב אלמכתוב אל בירק אלמכתוב כמא אלמכתוב ופיה אלמכתוב
כמא אלמכתוב ⟦illegible⟧ מן כמא אלמכתוב ואלמכתוב ופיה אלמכתוב
<del>אלמכתוב</del> אלמכתוב אל מן אלמכתוב אלמכתוב ופיה ⟦illegible⟧
אלמכתוב כמא אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב כמא אלמכתוב ופיה אלמכתוב
אל מן אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב מן
אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אל מן אלמכתוב ופיה
אלמכתוב כמא אלמכתוב אלמכתוב כמא אלמכתוב ופיה אלמכתוב
אלמכתוב כמא אלמכתוב כמא אלמכתוב כמא אלמכתוב ופיה אלמכתוב
אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב
אלמכתוב כמא אלמכתוב ופיה אלמכתוב אל מן אלמכתוב אלמכתוב
אלמכתוב כמא אלמכתוב כמא אלמכתוב ופיה אל מן אלמכתוב
אלמכתוב אלמכתוב אל מן אלמכתוב ופיה אל מן אלמכתוב אלמכתוב
ופיה אלמכתוב אלמכתוב אל מן אלמכתוב ופיה אלמכתוב אלמכתוב
ופיה ופיה
אלמכתוב כמא אלמכתוב אלמכתוב מן כמא ופיה אלמכתוב אלמכתוב
ופיה אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב אלמכתוב
אלמכתוב אלמכתוב
Page 139
ראד
ובנת ברתך ביסוד ארור כהן רמזי שם ואראך פיה
לא תכחל לד ⟦...⟧ פיה אכל כהנא רב פיה שם לדרוך
רחלה לארץ וכת מתל האד ויקע עלי הדא אל
מאיידה אל כדרה אלנחס ומן יראך ינא מן באלה יריד יכלאך
ומאלא אכדך ינא ול מנא ⟦...⟧ ירדאה ינא יחבל כרה לאנאך
רפד כדלך כדלך מנה כדלך ינא ינא ינא ינא תיי יא כרה
אלא תיי ינא מנך ומנא מנך ומנא תיי ינא תיי יא כרה
⟦...⟧ אסא הם עלי ראך עלי תיי אכפה כרניר רב יחבך ינא
תיי תיי ינא ינא ולא ינא כד ינא יכיי ינא ינא וכל ינא ינא
וכדלך יא כרכאך ירדאה ינא ינא כדא ינא
ינא ינא ירדאה כד ינא ירדאה כד ירדאה כד ינא
ירדאה ינא ינא כד ינא ירדאה כד ינא ינא ינא ינא ינא כד
ינא כד ינא כדל ינא ינא כדא ינא ינא ינא כד ינא ינא
ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא כד ינא ינא ינא
אי ינא ינא ינא ירדאה כדל ינא ינא כד ינא ינא כד
ינא ינא ינא ינא ירדאה ינא ינא ינא ינא ינא
ינא כד ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
כד ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
כד ינא כד ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
י כד ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא ינא
אדוני דודי הי"ו אחדש"ו כמשפט הדרת כבודו התרומי
יופיע וכל בני ביתו וכל הנלוים אליו שלום וכל אשר לו
שלום. מכתבו הבהיר הגיע לנכון ביום אתמול יום ג' ובו
קראתי ושמחתי לקראתו וראיתי כי כת"ר ב"ה בקו הבריאות
והחיים לאל"ת. אודות הענין אשר כתב לי אודות הענין
דמש' סאלם יצ"ו, כבר כתבתי לכת"ר במכתבי הקודם כי
דיברתי עם הנ"ל והשיב לי תשובה ברורה כי אין לו פנאי
כעת. ואמר לי כי יכתוב לכת"ר בעצמו. ואיני יודע אם
כתב או לא. ועל כל פנים אני אדבר עמו שנית ואראה
מה ישיב. ובענין העסק של הצמר ⟦...⟧
⟦...⟧
כעת המחירים ירדו מעט ואין קונים ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 140
ולה
ולא יכפי לה כגירהא ממן יערף אלדראג . בל הי דאת מרכז
עאלי . פלדלך יגב עליהא אן תכון דקיקה אלמלאחטה
פי כל חרכה וסכנה . ופי כל כטרה תכטר להא פי באלהא
חתי יצח להא אלסיר כמא יליק <במקאמהא> במקאמהא אלסאמי אלדי
הי סאירה פיה פלא תגתר בנפסהא ותקול אנא וצל
אלי דרגה תמכנני מן אלעמל במא יחלו לי דון מעארץ
פאלגרור יחבט אלאנסאן וירמי בה אלי אספל אלדרכאת
וכדלך אלעגב . פמן ראי נפסה בעין אלרצא פקד אהלכהא
ומן ראי אלנאס דונה פהו אלמחתקר ענד אללה וענד אלנאס
וכמא קיל מן תוצע ללה רפעה ומן תכבר עליה וצע
אמר דהי וכסארה כברי . פחדארי יא אכתי מן הדה
אלרדאיל אלתי תסבב אלצרר ואלנדאמה לאת לאת מנדם
ואן סולת לך אלנפס אלאמארה באלסו . פלא תסמעי להא
בל ארדעי דהא ודכריהא בזואל אלדניא וסרעה אנקצא
מא פיהא מן עלו ורפעה אן לם תכן מוססה עלי
תקוי אללה וטאעתה
ואקראי דאימא סיר אלצאלחין וסיר אלנביא ואלרסל
אלדין כדמו אללה בלב סלים ונייה כאלצה לא ירידון
באלגדמה גזא ולא שוכרא אלא וגה אללה תעאלי וטלבא
למרצאתה . פהולא הם אלדין פאזו באלסעאדה אלאבדיה
ואלכיר אלדאים אלדי לא יזול ולא יפנא . ולכן לא
תכתרתי בנפסך ותקולי מא אנא ומא המה אולאיך אנביא
ואוליא ואנא מן עאמה אלנאס פאן אללה יחב אלצאלחין
אלא וראת אלמסכין יתאנה עלא רזקו ואנת פי ראחת באלך
יא גאפל אדרי חקק האדא אלכלאם <del>⟦illegible⟧</del> יכון תאלי אמרך
מתל מא גרא להדא אלגאפל אלדי מא כאן יחול באלה
מן דניאתה שי וראח דמנה ואלאד אלנאס פי רגבתה ⟦line⟧
וכאן יטלע מן אלחמאם ירוח ללסוק יתפרג פי אלכלק
וירגע ללדאר יאכל וישרב וינבסט ואלדניא תמשי עליה ⟦line⟧
וכאן דאיך דאת יום מן אלאיאם
ואתפק לה סבב אן ירוח יתפרג פי אלבסאתין מן ברא
וראח לה וקעד יתפרג עלי אלכלאיק ואלנאס ראיחה וגאיה
פנצר ואלא ברגל חסן אלצורא ואלהיבה ראכב עלא פרס
ומגיר עלי אלפרס והו קאצד נחוה פלמא וצל אליה
נזל ען אלפרס וסלם עליה וקל לה יא סידי אנא גריב
הל תקבלני אכון לך כדאם אכדם לך בכל מא תאמרני
קאל לה נעם יא ולדי אהלא וסהלא
ואסמע כד אכי נצחת אבוך באלף מתל לו כנת תשוז אדן
תדרי ותפהם אמר אלחק תרבח דניאך ואכרתך
ואלך יא גאפל אשגל באלך בטעת אללה תע׳ ופי טעת אלואלדין כד
נציחה מני אלק להדא אלגאפל אלדי דכרנא לכך כבר
וקצתה מע אלגלאם אלדי כדמה אדא כנת תסמע ותקבל
כד מנה דלך אלכדאם קאל לה יא סידי אנא אריד מן פצלך
אנך תעמל לי מוצע אן אקעד פיה וחדה ולא ידכל ענדי אחד
פגאב לה גורפה מן גמלת אלגורף אלדי כאנת ענדה
Page 141
דוד
<del>חלק ראשון</del>
אמר דוד בן יוסף בן איוב המכונה דאוד כוגה בן יוסף בן איוב
זכרו לברכה בעל ספר לשון למודים וספר כסא דוד וספר
מכתם לדוד וספר יד דוד וספר כלל דוד וספר זכות דוד
וספר שיר דוד וספר תהלה לדוד וספר פי כרם דוד
⟦...⟧ <del>⟦...⟧</del> זה ספר וישב דוד יעסוק בעניני העולם
הזה כמשל הקדמוני ירה וישב משל ומליצה ולכל היד החזקה
אשר ביד איש ואיש אשר כבר עשהו האלהים את האדם ישר
והמה בקשו חשבונות רבים ואין יתרון לבעל הלשון וגם
כי הקהלת בקש למצוא דברי חפץ וכתוב יושר דברי אמת
כי מותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל ומעות לא
יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות ויש דבר שיאמר ראה
זה חדש הוא כבר היה לעולמים אשר היה לפנינו ואין זכרון
לראשונים וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו
לאחרונה בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה
והוא עמל וכעס ורעות רוח גם כל האדם שיאכל ושתה וראה
טוב בכל עמלו מתת אלהים היא וראיתי אני שיש יתרון לחכמה
מן הסכלות כיתרון האור מן החשך החכם עיניו בראשו
והכסיל בחושך הולך ומקרה אחד יקרה את כולם ואין
יתרון לחכם יותר מן הכסיל <del>⟦...⟧</del> מה יותר לחכם
מהעני היודע להלוך נגד החיים טוב שם משמן טוב ויום
המות מיום הולדו טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית
משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו
טוב כעס משחוק כי ברוע פנים ייטב לב לב חכמים בבית
אבל ולב כסילים בבית שמחה טוב לשמוע גערת חכם
מאיש שומע שיר כסילים כי כקול הסירים תחת הסיר כן
שחוק הכסיל וגם זה הבל כי העושק יהולל חכם ויאבד
את לב מתנה טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח
מגבה רוח אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים
ינוח אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים
מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה טובה חכמה עם נחלה
ואלי דאניה משת וראד והאדא כלאמה לה וסאלם וסאלו עליה כאפה
וסאלם <del>עליה ואלי ואלי</del> מחמד בן <del>עבדאללה אלחסיני</del> פי דאניה וסאלם עליה
וסאלם עליה וראד <del>מחמד בן עבדאללה אלחסיני</del>
ואלי פי מסכובה וראד לה ואלי וראד להון סכובה וורדאת
ואלי וראד וגיר דאניה לה פי סאלם עליה לה פי סאלם עליה
פי וראד לה וסאלם <del>עליה</del> וסאלם עליה וראד לה פי דאניה סאלם
ואלי וראד לה פי וראד לה וסאלם וראד לה פי דאניה סאלם
וכל סאלם וראד פי דאניה וסאלם וראד פי דאניה פי דאניה
כי כל <del>סאלם</del> וראד לה פי סאלם וראד לה פי סאלם וראד לה פי סאלם
<del>וסאלם עליה וסאלם</del> וסאלם עליה לה פי סאלם לה וסאלם עליה וכל דאלך
וסאלם לה <del>וסאלם עליה</del> לה פי סאלם לה פי סאלם לה פי סאלם
ואלי וראד כתיר לה וסאלם עליה וראד לה וסאלם עליה פי
וסאלם לה פי וראד וסאלם וראד לה פי וראד וסאלם וראד
ואלי וראד כתיר וסאלם לה וסאלם לה פי סאלם עליה וסאלם וראד
פי דאניה וראד לה פי סאלם וראד לה פי סאלם וראד לה פי סאלם
ופי וראד כתיר וסאלם לה וסאלם וראד לה וסאלם וראד לה וסאלם וראד
וסאלם כתיר וסאלם לה ופי כתיר וסאלם וראד לה פי לה
לה וראד וסאלם וראד <del>לה</del> וסאלם וראד לה פי לה וסאלם
וסאלם לה פי וראד וסאלם לה פי וראד וסאלם וראד לה פי וראד
וראד כתיר וסאלם וסאלם וראד וסאלם כי וראד לה פי לה
Page 142
אולו בדור משו ורא אל מדוכר יעל אחד כלכו ביתר
כאנת פד לעבה מן דהב ⟦...⟧ יכיר אללה
כיף מראד ורח יעי אל ⟦...⟧
יג בה אבו ⟦...⟧
כנת כנזל כנארא ⟦...⟧
ורכב עלה ⟦...⟧
⟦...⟧ אמר כמר ורד כרמ ⟦...⟧
⟦...⟧ כיף מאדו וכרג ימ ⟦...⟧
⟦...⟧
מאדו ואנה אעוד באר פי ⟦...⟧
⟦...⟧
ואנה אידא אכתב ⟦...⟧
⟦...⟧
ורד טביב דכל זכרו ⟦...⟧
כפל מראד ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
כמראד דנכל ⟦...⟧
Page 143
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
ודאכר נפס ה' כואג'ה י' ורת כואג'ה סיון ⟦...⟧ ומנצור כהן וגורג'י ורחמים
ורבקה ורחל וכתון ופרחה ורחל וכד' מראד ומסעודה
ואבו טאלב וסלמאן ומנצור וכתון וסלימה ונעימה וצ'אחה ומנשה ור' דוד וכ'סרו
וצאלח וסלמאן ומאיר ומשה ונעים ושמחה ורחל וכל מ' יתלו להם ומנחם ושרה
ומנצור ואליהו ויוסף ומן יתלו להם ורזאלה ונעים ור' יחזקאל ור' יעקב וצלאח
וכרגי ושושנה ומאיר ומנחם יאיר וסיון ואליהו ומנשה וכד' עזרא ופרחה
ושאול ור' פרג' וגורג'י ורחמים ומנשה ונעים ויוסף ור' יחזקאל ור' יוסף
וכד' כ'ליפה ור' אליהו ור' יחזקאל וסלטאנה ושרה ורחל וכד' נעימה ורבקה
וכד' יוסף ונעים ור' רחמים ור' יעקב ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מאיר
ואליהו וסלים ונעים ור' אברהם ור' דוד ומנשה ושרה
או יוסף ופרחה וצלאח ויוסף ור' אהרן ור' שלום ור' משה ור' יוסף ור' יצחק ור' אברהם
ור' יוסף ור' אליהו ויוסף ור' יצחק ור' אהרן ור' שמעון ור' דוד ור' שאול ור' יצחק ור' דוד ור' אהרן
ואלבאקי טייב ללג'מיע וכאצה כואג'ה נז'ל כד' מנשה וסלים ונעים
ואסתר וסלימה ומנשה וכת' וכל מ' יתלו להם י"ר ית' וית'
ברחמך יחזקאל ושמעון ורחמים ואסתר וכל משפחתם וכד' יוסף ומשה
ויחזקאל וכתון וסעיד ופרחה ויוסף ור' מנשה ור' יוסף ור' לוי ור' דוד
ור' יוסף ור' דוד ור' מנשה ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור'
דוד ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
ור' יוסף ור' דוד ור' יוסף ור' יחזקאל ור' דוד ור' יוסף ור' אליהו ור' דוד ור' מנשה
[Marginalia] סעיד ונעים ויוסף
[Marginalia] וצאלח ופרחה ורחל
[Marginalia] וכתון וכל מ' יתלו להם
[Marginalia] וכד' יוסף ונעים ור'
[Marginalia] יחזקאל ור' יעקב ור'
[Marginalia] דוד ור' יוסף ור' אליהו
[Marginalia] ור' דוד ור' מאיר ואליהו
[Marginalia] וסלים ונעים ור' אברהם
[Marginalia] ור' דוד ומנשה ושרה
ולא ימחל אפי' על פרוטה אחת משל הקדש וכל שכן תורה ורבנן
דאסור לבזות שום ת"ח וכן בין שבריך לבין שאינו מברך ⟦...⟧
ואפי' על שינוי מנהג ש"צ <del>כו</del> כגון בבנין עץ חיים ע"ה
שאין נהגו לברך אחר שים שלום ורבנו בן איש חי ז"ל הורה שם במקומו
לברך כדין מחזיר שכינתו לציון ואפי' ע"פ שאין נהגו בבית כנסת
הגדולה שם בירושלים תוב"ב אותם אינם מברכים וזה הורה לברך שם
וקיבלו הוראתו וכן כמה אלף חלוקים שאינם כבנין עץ
חיים ע"ה וכל זה תלוי בלב השמים ובלבד שיכוין לבו לשמים
ואפי' הכי אל ישנה במחלוקת בפרהסיא דלא ליתי לידי קטטה ח"ו כל
ימי חייו ירדוף השלום שגדול השלום כמש"ה בקש שלום ורדפהו
ואפי' שלא לשמה בא לשמה ומתוך שלא לשמה בא לשמה
ומתוך שלא לשמה תורה ויראת שמים וגמ"ח יבא לידי כך שנאמר
על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים
ועל כרחך התורה היא העיקר ותלמוד תורה כנגד כולם
ואפילו אפילו נרדף מאדם רע יברח ממנו ואל יתקוטט עמו
ואפי' בביתו יזהר להיות שפל רוח בפני כל אדם ובפרט בפני אשתו
ובניו גם מחמיו וחמותו וגיסיו וכל שכן אביו ואמו שיזהר בכבודם מאד
בשעת זקנתם שאין בהם כח לסבול שום דבר ואפי' דיבור אחד קשה
וכ"ש בזמן חוליים ח"ו יזהר מאד שלא לצערם ח"ו אפי' ברמז
ואפי' אם יאמרו לו דבר שאינו הגון ישתוק ויאמר להם טוב ויפה דברתם
ויאמר להם חיים וחסד אל תעזבני ואל תטשני עד מאד זקנה ושיבה
אלהים אל תעזבני וגו' אמן כן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים
אלהי יצר מחשבות לבי לטובה ולעבודתו
Page 144
רחמ
כדי הדבר יפה ברור ויאמר אל היהודים ורוע אפם
אל תיראו ואל תחתו כי אתכם אני להושיע אתכם
מיד המלך כי כוחו גדול ואנחנו מעטים ורכים
ביום טהור פני רשעים והושיענו מיד צר וכל כלי
בעירנו שלום והבטחנו באלהים אשר הצילנו מכל רע
ועתה שמעו נא רבותי ואומר לכם דבר טוב וישר בעיני
המלך כי אהב עמו ומי יתן והיה כלבבכם ככהן עמי ולא
תהיה משטמה ביניכם ובין המלך ומשנהו ויעשה
המלך ככל אשר דבר והטיב לכם ולכל הנלוים עליכם
ואתם אתם וכל אשר לכם ושלום יהיה לכם תמיד וכל
חיי בשר ורוח
ויען העם ויאמרו לדבר הזה אנחנו מוכנים לעשות
וכל אשר תצוה עלינו נעשה וכל אשר תאמר נשמע
בלב שלם אנחנו עמך יחד ואשר לא ישמע לדברך
מות יומת רק חזק ואמץ מאד ואל תחת ואל תירא
כי ה׳ אלהיך עמך בכל אשר תלך
וישמע מרדכי את הדברים האלה וישמח שמחה גדולה
ויפל על פניו ארצה וישתחו לה׳ ויברך את העם ויאמר
ברוך ה׳ אשר לא השבית גואל לישראל ועתה
קומו ונעלה בית ה׳ ונשתחוה לו ונודה לשמו כי טוב
כי לעולם חסדו
כראס בעד אלפכר אלדי לא ינדאר כמא פי אלפי' אלדי לא ינדאר
ציר אלדי כמא יסתעמל אלעקל כדלך אלדי יסתעמל אלעקל אלדי
כדלך אלדי לא יכון לה דליל כמא הו לה דליל אלדי יכון לה
אלדי הו יכון אלדי פי אלעקל כדלך אלדי הו אלדי פי אלעקל
אלדי הו
אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
אלדי פי אלדי לא יכון לה דליל כדלך אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
אלדי לא יכון לה דליל
אלדי פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי <del>⟦illegible⟧</del> אלדי פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
<del>פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי</del>
<del>פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי</del>
אלדי פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי לא יכון לה דליל פי אלדי
Page 145
רחמ
כדא אתא דוד יום כפור צבאח אל כניס וקרא ס' תורה
אל מוסף טלע אל היכל יקרא אל הפטרה ואל מוסף פאתחו
עליו ספר יונה וקאם יקרא לעיני אל נאס וקראה כלהא
כים טייב פי נגאם וטעמים כים אל פי כל דלך אל
כניס יבכו מן כלאם אללה תעאלי מן כופיה אלא דוד –
ובעד מא תם צלאת אל מוסף ומן וקפה דוד דלך אל יום
אל נאס כלהם בקו ⟦...⟧ ינטרו אליה ויקבלו ידיה ומא אכל
ולא שרב מן לילת כפור ואלי לילת סוכות והו צאים
וקאם יום סוכות וצלי צלאת אל עיד טלע אל מוסף –
וקרא יוסף ביוס יוסף דהאן וקבלו אל נאס ידה וראחו
אלי ביותהם פרחאן
ומן זמאן אל טויל מא לל דוד אבן ישי כהן דלך אל
וקת וקאם בכיבוד גדול אכר יסיר פי כל
כניס עם אתיו בכהן יתר ואסר אלא דפע ...
⟦...⟧ מן יום אל סבת ופי יום אל סבת טלע
לספר תורה וקרא פרשת השבוע כמא יגב
וכאן לה צות חסן וקראה גיידה ופי תמאם אל סבת
דלך בעד הבדלה גאוו גמאעה מן אל יהוד יסמעו
מן דוד חכאייאת זמאן אל נבי דוד ע'ה' מא גרא לה מן
דלך אל וקת אלי וקת מותה וקאם דוד חכא להם
כלאם אל חק וצחיח וכאן דלך ליל אחד כו' אלול ואל חק
[Marginalia] ⟦illegible⟧
דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו כה יאמר פי פנחס
ואני בער ולא אדע ואני אשה עניה ומרה ועלובה וגלמודה
ואלמנה ואם הבנים שמחה וכי נדרה ואם נדרה או אסרה
איסר על נפשה בבית אביה בנעוריה שמע אביה את נדרה
ואת אסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו
כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום ואם הניא
אביה אותה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על
נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אותה ואם
היות תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר
אסרה על נפשה
ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסריה אשר
אסרה על נפשה יקומו ואם ביום שמע אישה יניא אותה
והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה
על נפשה ויהוה יסלח לה ונדר אלמנה וגרושה כל אשר
<del>אסרה</del> <del>על נפשה</del> <del>יקום עליה</del> ואם בית אישה נדרה או אסרה
איסר על נפשה בשבועה ושמע אישה והחריש לה לא הניא
אותה וקמו כל נדריה וכל איסר אשר אסרה על נפשה
יקום ואם הפר יפר אותם אישה ביום שמעו כל מוצא
שפתיה לנדריה ולאיסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה
יסלח לה כל נדר וכל שבועת איסר
לענות נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו ואם החרש יחריש
לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את
כל איסריה אשר עליה הקים אותם כי החריש לה ביום
שמעו ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו ונשא את עונה
Page 146
בשם
דכרא טבא וברכה וחיים ושלום מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן
סלה אמן כן יהי רצון וכן יהי רצון מן שמיא כן יהי רצון
<del>⟦illegible⟧</del> אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום וכל טוב
אמן בשם אל שדי אהיה אשר אהיה וברכה וחיים וכל טוב
וחיים ושלום וברכה וחיים וכל טוב וחיים ושלום וכל טוב וחיים
<del>⟦illegible⟧</del> וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן
וברכה וכל טוב וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל אמן
אמן סלה אמן כן יהי רצון מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן סלה
סלה אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא
וברכה וכל טוב וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל
וברכה וכל טוב וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל אמן
<del>⟦illegible⟧</del> וברכה וכל טוב וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא
<del>⟦illegible⟧</del>
בשם רחמן דכר
אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב מן שמיא לכל ישראל
אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא
לכל ישראל אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום וכל טוב מן
שמיא לכל ישראל אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום וכל
טוב מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום
וכל טוב מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן סלה וברכה וחיים
ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן סלה וברכה
וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל אמן ואמן סלה
<del>⟦illegible⟧</del> וברכה וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל
אמן ואמן סלה וברכה וחיים ושלום וכל טוב מן שמיא לכל ישראל
<del>⟦illegible⟧</del>
מתלו ארבעה אלא כפר מן הך אלתלתה כרגת מנה דפע בעד אלדפע
יד לו קול יטהר כלאמה אלרדי ענד וכמן יטהר כלאמו אלגייד
ענד אלנאס ולאמו סאיר אלא רכיה אלא יר ויתעדה אלקדרה
באלעלם ובלסאן ורד כלאם אללה תעאלי יערף אלחלאל ואלחראם
יכון ⟦...⟧ אלנאס כלהם יחבוך לאן אלדי יכון כליק יכון מחבוב
ומן יכון גליט אלטביעה יכון ממקות ענד אלנאס ולא יכון ענדו
אוסאך פי ביאבו ותכון כסותו נטיפה דאימן ופי כל וקת לאן
אלנטאפה מן אלאימאן ואל ⟦...⟧ אלנאס ינפרו מנה ולא יקבלו
כלאמו ולא יכון מתל אלמגרוד אלדי יכון ממקות ענד כל
אחד ויכון צאדק בכול אקואלו לא יכון כאדב שפיר פום
מריר לבב יכון צאדק אללסאן ואלקלב מע אלנאס ואללה
תעאלי יחב אלצאדק פי כלאמו וירחמו ומן יכון
כדאב יבגצו אללה תעאלי ואלנאס יבגצוה ולא יכון לה
פרח ואנשראח כטיר ולא יכון גדוב יגצל עלי כל שי
ויכון קלב ואסע יתחמל כל שי ולא יכון חקוד יחמל
אלגדב פי קלבו עלי אחד לאן אללה תעאלי יקול לא תקום
ולא תטור את בני עמך והדא אלדי יחמל אלחקד פי קלבו
הו מתל אלמגנון אלדי יקתל נפסה בידה ולא יכון לה
ראחה פי דניא ואכרה לאן אלחקודי ימות בגצה וקהר
ויכון כוף אללה תעאלי נצב עיניו דאימן ולא יחייף
עלי אחד ולא יאכל מאל אלנאס בלחראם ויכון אמין
מע אלנאס ואלי יכון אמין אללה תעאלי יבארך לה פי מאלו
Page 147
רמ
אמר לה רשעים עפר ואת לעפר תשוב דכתי' וישב
העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים וגו' -
וכתיב מות תמות וזה מיתתך עפר הוי ידי רשעים הם עפר
אבל אפר הוא שריפת אש שנא' ויקח את האפר ויזר וגו'
וכך זה פיר' שריר <del>ו</del> בטלין עבוד עפר את -
וכתיב והוא אסור וניתן בבית הסוהר שנא' כי לא ידע
האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וגו'
[Marginalia] מצודה כתיב
וכבר יוסף בעל א' למלאך ואין ביניכם מסך המבדיל כמין לו
רקיע שמים על עפר ארצך וסייג כי אחר שחזר לכם
ולא זה אלא יצרך שהיה בו וזה השם שקראו אסור <del>⟦illegible⟧</del>
אינו כי יוסף הצדיק לא עשה כי אני ה' אלהיכם בטלין עפר
וכתיב וכל אפי מטה לו אך נגזרת שמים היא המלך כפר
עליה כי מלך בשר ודם מלך
וכבר פירשו הקראים ורז"ל שזה השם של מטה טעם שני דכך
הקרא שמי בקרבו שמשל למה הדבר דומה למלך בשר ודם
לאהובו אחד ששלחו למדינה ולא נהג כשורה במדינה וציוה המלך
כי יאסרוהו בבית הסוהר וימרדו במלך ויאמרו לא נאסר אותו ושלח
המלך שר וטפסר ואמר להם אסרוהו וגם הוא לא שמעו
אליו ושלח המלך בנו יחידו ואמר להם בני הוא
שמעו אליו מיד נתיראו מן המלך ומן הבן וקמו
וירצו לפייסו כי נתחרטו על מה שעשו
כי יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך
החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני
שמקרה אחד יקרה את כולם ואמרתי אני בלבי כמקרה
הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי
שגם זה הבל כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם
בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל
ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי
הכל הבל ורעות רוח ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל
תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי
ובכן יובן כפל לשון כי יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך
כאשר יתבאר בעזרת האל יתברך שמו לעד אמן נצח סלה
דע כי החכמה היא אור השכל והסכלות הוא העדר האור והוא החשך
וזה כי השכל הוא עצם רוחני נאצל מאת השם יתברך והוא נבדל מן
החומר ואינו גוף ולא כח בגוף והוא נצחי קיים לעד לעולם ואינו
נתלה בזמן והוא צורת האדם האמתית המעמדת אותו והוא צלם
אלהים אשר עשה את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו
והנה בהיות הנשמה הזאת בגוף האדם היא אסורה בכבלי הגוף
העכור והחשוך וטבועה בתוך החומר העב והגס ואינה יכולה
להאיר באורה הבהיר והזך אלא מעט מזער כפי הזדככות החומר
אשר היא שוכנת בתוכו וכפי הסרת המסכים המבדילים בינה
ובין אור השכל
Page 148
בעה
סד
סה
פאצל פי מדח כהן
ויכון אל כהן וקף אמאם אלתבה ויפתח ספר תורה ויקול
אתה כהן לעולם וגו' ואנת תג'אוב כהניך ילבשו צדק
ואל כהן יקול אל יבוש מפני כל וגו' ואנת תג'אוב כי שפתי
כהן ישמרו דעת וגו' תם יקול אדני מנת חלקי וכוסי אתה תומיך
גורלי חבלים נפלו לי בנעימים אף נחלת שפרה עלי
אברך את ה' אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי שויתי
ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט לכן שמח לבי ויגל כבודי
אף בשרי ישכון לבטח כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן
חסידך לראות שחת תודיעני אורח חיים שובע שמחות את
פניך נעימות בימינך נצח :: תם יקול אתה הראת לדעת כי ה'
הוא האלהים אין עוד מלבדו :: לעושה נפלאות גדולות לבדו
כי לעולם חסדו :: אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך
יהי ה' אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל
יטשנו :: הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד
העולם :: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך :: ואני
ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך
השתחוו לה' בהדרת קדש :: רוממו ה' אלהינו והשתחוו
להדום רגליו קדוש הוא :: רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר
קדשו כי קדוש ה' אלהינו :: אל נא קרב תשועת מצפיך
פחדך סר תוציאם מבית עבדים :: ימלוך ה' לעולם אלהיך
ציון לדור ודור הללויה ::
<del>תחלת מעשה</del> ביום שבת קדש י"א אדר שנת התרנ"ו
באה מורת שרה אלמנת כה"ר עובדיה יוסף נ"ע וטענה
איך שוכן בירך כוג'א מנשה יוסף הנז' בבית אחד עם
בנה יחזקאל הנז' וכאשר היתה יושבת שמה באת מורת
מסעודה אשת יוסף הנז' וחרפה וגדפה אותה בדברים
קשים מאד וסטרה על לחיה שתי סטירות עזות
וגרמה לה בושת וכלמה וגם הפילה מעליה השאשיה
שעל ראשה ופרעה ראשה בתוך הבית וגם קרעה
לה כותנתה שהיתה עליה וצעקה צעקה גדולה ומרה
עד שבא שכן בירך הנז' והציל אותה מידה והושיבה
אצלו עד שנחה דעתה
וזה נוסח הרשאה
אנן סהדי דחתימין לתחת במותב תלתא כחדא הוינא
כד אתא קדמנא הבחור יחזקאל יוסף נ"ע וקנו מיניה
במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו בביטול כל מודעי
ומסר מודעי דנפקי מפומי' ומודעא דמודעי וכו' דלא
כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אלא כחומר כל שטרי
הרשאות העשויין כתיקון חז"ל דנהיגי בישראל איך עשה
מנה ומינה אפוטרופוס ומורשה ומשלם במקומו להח' המרומם
כמהר"ר יוסף חיים יצ"ו לדון ולדבר ולפייס ולמחול
עם האשה מורת מסעודה אשת יוסף הנז' בעד כל מה
שעשתה לאמו מורת שרה הנז' מחירוף וגידוף והכאה
וביזוי וקריעת בגדים ופריעת הראש וכל מיני נזק וצער
שגרמה לה הן בגוף הן בממון בין בדיני ישראל בין
בדיני אומות העולם ונתן לו רשות לדון ולפשור כפי ראות
עיניו וכל מה שיעשה הרי הוא עשוי וכל מה שידבר הרי הוא מדובר
Page 149
ס ס
ס ס
(רמט)
נאדר <del>אסלם</del> כפר
יא אול מא ראית פי האדא אלבלד מן אלנאס אלדי יערפו רבנא כפר ליהוד
יתרו איש גבור ובעבור הדא רחלת וגית
פאן אגדר אכתב לכ אליום דלך כטרה עלי באלי אכתב אליום יא סידי
פלאן עלי ידה כדלך אלף לאן כל יום יגי עלי באלי בלכך
ואקול עלי ידה סלאמה ודדלך ואקול ארידך תרסל לי מן
אל כתאב דה ודלך לאן וצלני פי אלגזאיר כתאב פיה כבר אן
אנה מאתת סת גאזה דה כדלך כתב ענדנא סת גאזה דה אלעזיזה
יא תרא דלך כדב ולא צח מע אן קלבי יקול לי אנה צח ולא
וארידך עלי כל חאל תסאל ותתחבר אן כאן דלך צח ולא
ואן כאן דלך צח אללה ירחם אלגמיע דנא ולא דניאה יא
כנא נחב נה כדרה גזילה ואללה יעלם ומא יכפא עליכם דה
עלי
[Marginalia] אריד
ואה דלך גרי לי כמא גרי ללשייך מנצור יום אלדי וצל לה כבר מות
אלשייך מורדך יצחק וקאם ושרט תיאבה וקעד יבכי אלבכא
אלדי מא לה נהאיה וקאל אנה וצלני כבר מות אלשייך מורדך יצחק
פגאלו לה אלנאס יא סידי סת גאזה דה בעד לחיאה ומא מאתת פקאל להם
אנא מא אבכי עלי סת גאזה דה אנא אבכי עלי רוחי אלדי בקי
יתים מן גיר אם פהכדא אנא יא סידי יום אלדי סמעת בהדא אלכבר
בכית בכא יפטר אלקלב לו כאן צכר יתפטר פכיף יכון אדם
אנא יא סידי אלא וצלני מנכם גואב פיה צחה הדא אלכבר
אן כאנת אלעזיזה מאתת אללה ירחמהא ואן כאנת חיה יחפצהא
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
Page 150
חכאיה
ס ס
ראית אן אכתב הדה אל קצה
ולאן יכון דליל כיר וברכה לן ולגמיע ישראל אמן וכן יהי רצון
אלקצה הי ען דוד המלך ע"ה. מע שאול המלך וכיף כאן יטרדה
וילחקה מן מכאן למכאן ומן בלד לבלד וכאן דוד ע"ה יחרב מן
וגהה ויהרב ויכבי נפסה פי אל גבאל ואל כהוף ומא כאן יחצל
דלך אלא באמר אללה תעאלי ומא כאן יקדר אחד ימסכה ולא
ינאל מנה שי. פמרת אלאיאם ואל סנין ושאול יפתש עלי דוד
וכל וקת כאן יגי לה כבר ען דוד ירכב וראוה הו וגמיע
אל גיוש ואל עסאכר וירכב כיל ורגל ומע כל דלך מא כאן
ינאל מנה שי ודוד יחרב מן קדאמה וירוח לל גבאל ולל כהוף
דפעה אחת סמע שאול דוד פי גבל אל כרמל רכב וראוה
הו וכל גיושה ומע כל קואדה וצל לל גבל ופתש עליה וגדוה
נאיס פי דאכל אל גאר הו ורגאלה <del>⟦illegible⟧</del> כאיפין ומרעובין
ורגלי דוד קאלו לה יא סידי דוד הדה אל יום אל די סלם אללה
בלאך בידך קום אקתלה וארתאח מנה. פקאל להם דוד חאשה
ללה מא אעמל הדה אל עמלה פי מסיח אללה ומא יגוז לי אקתלה
אבדא לאן דמו עלי ראסה ואללה יגאזיה עלי פעלה מעי
וקאם דוד וקטע טרף אל גבה מאלת שאול והו נאים ומא
דרא בו. ורגע שאול וקעד מן אל נום ורכב וכאן ראיח לדרבה
ווקף דוד בראס אל גבל וצייח וקאל יא סידי אל מלך שאול
אלתפת שאול וראה דוד סגד לו וקבל אל ארץ וקאל לו יא סידי
יא מלך למה תסמע כלאם אל נאס אל די יקולו לך דוד יריד
בך שר ואנא לו כנת אריד בך שר כנת קתלתך ואנת נאים
ואל יום דפעך אללה בידי ומא רצית אקתלך לאנך מסיח אללה
האך שוף הדה טרף גבתך בידי לו כנת אריד אקתלך כנת
קתלתך ולא כנת אקטע טרף גבתך ואנת נאים ומא דרית
פי. לו כנת אריד אעמל בך שר שוף הדה ברהאן בידי
ואנא כד'מת אלך מולאי אלא עמר כלה אלא כאן כד'מת אלך
צאר יכון אלך יקדר מא כאן יכון בידך <del>⟦illegible⟧</del> תצרף בידך
ורוחי פדאך יא מולאי ואללה פהד יא מולאי תלאת או ארבע
דולאר בידך אלא וצלת מנך אל גואב וכתבת לי ען וצול אל דראהם אכון ממן
אל גאיה פי דאך אל וקת אערף אש אעמל וארוח אשוף לי טריק
ארוח אג'יב דאך אל שי ואגיב דראהם אל גיר ואגי אן שא
אללה
אן כאן יכון אלא ג'ית אנא אלא הונאך וג'בת דראהם אל נאס מעי
נחאס אג'יב מעי ואן כאן מא יכון יכון ענדי דראהם
כ'יר מן אללה תעאלי אג'יב לי בצאעה מא יליק הונאך
אג'יב לי שי מן הונאך ינפע לל הונא ואללה יא מולאי ענדי
כ'בר ענד אל נאס ד'ולאך <del>⟦illegible⟧</del> ומא אריד אכ'רב אסמי ענד אל נאס
מן דונך באללה תסעפני פי ג'ואבך ען וצול דלך דראהם
יא מולאי כ'בר יברד אל קלב ⟦...⟧
[Marginalia] מן ג'הת אל כרא
[Marginalia] ⟦...⟧