AI Transcription, Pages 76-100
Page 76
מעשה באדם אחד שאלו לו ויתן לו ויעבור
לפני ר' יכבדו ממנו כנראה תורה ומצות פ'
וכן על כל דבר ומשך כתיב לא יאבה כ"כ
במאמר אלה ⟦...⟧ שבדבר אחד שדבר כבודו מחול
ואפילו יותר כפר ⟦...⟧ ככל ענין תורה ומצות
⟦...⟧ אדם לכל דבר ⟦...⟧
אל תוסף ונטל ⟦...⟧
שבכל מה ⟦...⟧
ואלו הודה על כנראה אבל כי ⟦...⟧
על כסא דין של כתיב על כסא רחמים
כשהקב"ה דן את העולם מדבר ⟦...⟧
לפני אלפי ⟦...⟧
הון עשיר קרית עזו
⟦...⟧
⟦...⟧
ומעשה ⟦...⟧
וזהו שאמר הכתוב ורב תבואות בכח שור
שהעוסק בתורה צריך להיות כשור לעול
וכחמור למשא מן בוקר ועד ערב ⟦...⟧
תורה שבו שקונה בעמל ויגיעה גדולה
⟦...⟧
שנאמר כי טוב סחרה מסחר כסף
ועוד יש בו ענין אחר ⟦...⟧
אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה
והנה מאור אור הגנוז לצדיקים לעתיד
מדרגת אור זה יותר ממה שבמדרגת הירח
⟦...⟧ ומתוך תוקף האור נעשה שרף
נשמתה היא מלהט החרב המתהפכת
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
והקליפות הם המלהט שסביב את השכינה
והיא בסוד ולהט החרב המתהפכת לשמור את
דרך עץ החיים ומשם נמשך שפע רב
אל החיצונים דף רפ וזה סוד הפסוק הן
אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון
שהם בוכים על יחוד דוד המלך ע"ה
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ כפי רותח רשע כפי רשעתו
⟦...⟧ בתוך אשו של גהנם
שהם אינו כסף מזוקק אחר שרף וכך הוא
בנפש כי יש בה סיגים של כעס וגאוה
ושאר דברים רעים אשר בין אדם לחבירו
וצריכין זכוך על ידי יסורין של גהנם
Page 77
גם הרב הגדול מוהר״ר עבדאללה סומך
זצ״ל כתב תשובה על ענין כרם כזה
ושם נתן טעם דלא שביקן להו משום
דאתי למיסרך וכו׳ על כל פנים מדברי רבינו האר״י
ז״ל לא יצא לנו שום היתר בזה כלל
ומשמעות מוכח דהם סוברים דאסור לגמרי
שאין להוסיף אפילו דמי נסכא שביד הצורף
אלא שאין הכל מודים באותו סברא דהאר״י
ז״ל שאין הכל מודים שאין הכל כמנהג
אמנם מחמת המנהג יש לנו לסמוך על דברי
הרב ז״ל שקיבל דברי האר״י ז״ל ואין לזוז
מנה
ובזה נתיישב יפה מה שכתב הרב חיד״א בספרו
ברכי יוסף סימן יו״ד אות ד׳ וז״ל
ולענין מעשה ראיתי להרב המקובל מהר״ר
אלגזי ז״ל שכתב בתשובה כ״י שראה להרב
ז״ל בעל מאור ושמש שהיה מחמיר בזה
הרבה מאד והיה מזהיר לרבים שלא יעשו שום
צורה ואפילו לאדם דלאו בר חיובא הוא
משום דלא פלוג רבנן וכו׳ ע״כ דבריו
והנה הרב המחבר הנז׳ כתב על דבריו וז״ל
ולע״ד נראה דמנהג העולם להקל בדבר ואף
Page 79
ענין שינוי גוף הבעלים לא מהני בזה
וכשם שביארנו במוכר שטר חוב ומת
כל שהלה כותב לאחר שטר כזה וכיוצא
ומחמת שראינו שגגו בזה רבים ושלמים
וסבורים שזה מהני אפילו בלא כתיבה ומסירה
אמרתי אעתיק לשונם ז"ל למען ירוץ הקורא
אי זה הוא גוף השטר הרי הוא אומר שדי
מכורה לך וכתב לו את השטר קנה ואין
צריך לכתוב לו קנה לך הוא וכל שעבודיה
אבל מוכר שטר חוב לחבירו צריך לכתוב
לו קנה לך הוא וכל שעבודיה כדאיתא בפרק
הספינה דף ע"ז אר"פ והאי מאן דזבין שט"ח
לחבריה צריך למכתב ליה קני לך איהו וכל
שעבודיה דאית ביה ופרשב"ם ז"ל דאי לא כתב
ליה הכי לא קני ליה למלוה גופיה אלא
לניירא בעלמא וכיון דלא קני למלוה גופיה
דהיינו שעבוד הגוף של הלוה לא קני נמי
שעבוד נכסים דהא שעבוד נכסים בא מכח
שעבוד הגוף וכיון דלא קני ליה למלוה גופיה
ממילא לא קני שעבוד נכסים עכ"ל
(וכתב הנימוקי יוסף שם בשם הריטב"א ז"ל וז"ל
⟦...⟧ וכן כתבו בתוספות)
⟦line⟧
וכיון שכן בנידון דידן דקיי"ל דאין כתיבה
ומסירה בלא שטר ראיה לא מהני
בזה שינוי גוף הבעלים דכל שלא
נכתב השטר בשמו של הקונה הרי
הוא כשטר חוב דבעי כתיבה ומסירה
[Marginalia] ⟦symbol: circle with cross/star inside⟧
Page 80
נהגתי יום ב' נהגתי כפול אחר ושמתי
משכני אחר כורת ברית שייניתי ולא מצאתי
ט' סמוך להריי ושאלתי וכן מוכת עץ לההי
נפשי עלתה רעיוני וכל אל תמימיו
שאלתי עליו את שאלתי על ה' מלא רחמים
מוסר למעלה לא ת' ולא תיעות רשעים
אמר המשורר ריכא שאלתי
וכי דרך מת ז"ל כותב כל סדר של
תמימים כלה כלאים ז"ל וז"ל דרך מת
בכל סדרא דכתיב לו כלה כפול אחר
ושמתי משכני אחר שנים שייניתי ולא מצאתי
כלפי שאמרה תורה רודף נרדף כדאי
כתב וכי דרך כלה כתיב כלה שם רמז
ועל זה שיר הקיץ ז"ל דכל סדרא דלא כתי
ביה מוסף כגון לך לך וישלח מקץ שמות
וארא בא יתרו משפטים תרומה תצוה כי תשא ויקהל
פקודי ויקרא צו שמיני תזריע מצורע אחרי מות קדושים
בהר בחקתי במדבר נשא בהעלתך שלח קרח חקת בלק
כתיב בהו כפול אחר לו והרי לך סי'
כפול שמו בו מטה משה
וכו' כלה שאלתי וכו' כלה שאלתי וכו' כלה
מנו' כפי שמוע כפי' כשאירע שבע' שבועות
ומח' גבי כביסה זה - וכהנ"ל שר' מלך המשיח
בטילא וכבר לא נשתייר אלא כחצי שעה
על כן הכי כשאירע שבע' שבועות שחל להיות
בערב שבת קודש וכדומה וכתב הרב הגדול
בעל כנסת הגדולה דנהגו בזה רק גילוי ספר
תורה ולא קריאה בה
⟦...⟧
ברכת החמה וכו'
וראיתי להרב נהר פקוד במערכת שבועות שכתב
שגם הוא נהג כהנ"ל וכתב שכן ראה למוהר"ר
ר' עבדאללה סומך ז"ל שהיה דרשן העיר וגדול
הדור ושהיה מחמיר בדקדוקי רבי' שהיה נוהג
כמו שכתב הרב כנסת הגדולה ואחר ימים כשנים
עמד ועיין בס' חקרי לב להרב הגדול אביהן של
ישראל ז"ל שכתב שדין זה תלוי בפלוגתא דרבוותא
אי אמרינן קבעא ירחא או לא וסיים דמר נהיג
כמר ומר נהיג כמר וכל הרוצה לעשות כדברי
הרב כנסת הגדולה יעשה וכל הרוצה לעשות
כדברי הרב חקרי לב יעשה
Page 81
מן אל דולה מאת אלף גרוש פי כל סנה מן
נהאיה סנה <del>⟦illegible⟧</del> ⟦וכדא⟧ פי חסאב חאל
אכר מן נהאיה תשרי א' אלף ותשע מאיה
תלת פי גמיע אל סנה כמא הו מעלום פי
אלף ותשע מאיה וחד פי חאל חסאב נהאיה
סנה מאיה ותשע מאיה ותנין פי כל אל סנה
סנה תנין וכן תמשי קדר אל דולה פי
חסאב אל סנה אל סנה אל גאיה ⟦וכדא⟧ אל
תלת סנין וכן <del>⟦illegible⟧</del> פי חאל חסאב
<del>⟦illegible⟧</del> אלף ותשע מאיה פי כל אל סנה וכדא
אלף ותשע מאיה ותלת פי כל אל סנה וכדא
אלף ותשע מאיה וארבע פי כל אל סנה
אלף ותשע מאיה וחמסה פי כל אל סנה
<del>⟦illegible⟧</del>
אלף ותשע מאיה וסתה פי כל אל סנה וכדא
אלף ותשע מאיה וסבעה פי כל אל סנה וכדא
אלף ותשע מאיה ותמאניה פי כל אל סנה וכדא
אלף ותשע מאיה ותסעה פי כל אל סנה וכדא
<del>⟦illegible⟧</del>
ועל דא אל חאל אל באקי והו אלף ותשע מאיה
ועשרה פי כל אל סנה וכדא אלף ותשע מאיה
ואחד עשר פי כל אל סנה וכדא אלף ותשע מאיה
ותני עשר פי כל אל סנה וכדא אלף ותשע מאיה
ותלת עשר פי כל אל סנה וכדא אלף ותשע מאיה
וארבע עשר פי כל אל סנה וכדא אלף ותשע מאיה
וחמסה עשר פי כל אל סנה וכדא אלף ותשע מאיה
Page 82
ואם תאמר אם כן למה לי האי קרא
וי"ל דאי לאו האי קרא הוה אמינא דאפילו
בשאר שמשות שרי קמ"ל דלא שרי אלא
שיש בו משום שלום בית ומשום כבוד שבת
ומשום שמחת יום טוב
זה נראה לי לתרץ קושית התוספות ז"ל
ולא מצאתי מי שירגיש בזה
ולפי מה שכתבתי אתי שפיר ודו"ק
ואם תאמר מאי שנא נר חנוכה דבעי שיעורא
ונר שבת לא בעי שיעורא וי"ל דנר חנוכה
שהוא משום פרסומי ניסא בעי שיעורא עד
שתכלה רגל מן השוק אבל נר שבת דמשום
שלום בית הוא לא בעי שיעורא ומיהו אם כבה
זקוק לה ומותר להשתמש לאורה ואסור להרצות
מעות כנגדה ונר חנוכה אסור להשתמש לאורה
ואם כבתה אין זקוק לה ומותר להרצות מעות
כנגדה מאי שנא וי"ל דנר שבת דעיקרה משום
שלום בית הוא אם כבה זקוק לה ומותר להשתמש
לאורה אבל נר חנוכה דעיקרה משום פרסומי
ניסא הוא אם כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש
לאורה וקשה דהא אמרינן בגמרא אמר רב
כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי
תנחום מאי דכתיב והבור ריק אין בו מים
ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין
בו מים אלא מים אין בו אבל נחשים ועקרבים
יש בו עד כאן לשון הגמרא וקשה מאי ענין
זה אצל נר חנוכה דאיירי ביה לעיל מיניה
ונראה לי לתרץ דהכי פירושו מים אין בו
רמז לתורה שנמשלה למים
ובזה האופן נתנו להן חן וחסד בעיני כל רואיהן
כדאיתא בזוהר בשלח דף ס"ה ע"ב ⟦במדרש⟧
הנעלם והאמת שכל הזוכה לתורה כל רואיהן
בכל מקום המה כורעים ומשתחוים לפניו ומשמשים
אותו בשמחה ובטוב לבב וזהו לא מצד הכרח
אלא מצד אהבה וחיבה וסימן לדבר ויעבור מלכם
לפניהם ויהוה בראשם ופירוש הפסוק ויעבור מלכם
היינו התורה שנקראת מלכות כדאיתא בתיקונים
מלכות פה תורה שבעל פה וזהו מלכם
לפניהם כיון שזכו לתורה המה הולכים לפניהם
ומנהיגים את ישראל חן וחסד ורחמים ויהוה
בראשם פירוש השם הוי"ה ב"ה שורה עליהם
ומאיר פניהם באור זיו השכינה וזהו סוד הפסוק
ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם
פירוש שכל טוב היינו התורה שנקראת שכל טוב
כדאיתא בגמרא שכל טוב לכל עושיהם וכו' כדאיתא
בזוהר ואמר רב יהודה אמר רב כל העוסק בתורה
לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שנקרא
רע אהוב אוהב את המקום אוהב את הבריות
ומלבשתו ענוה ויראה ומכשרתו להיות צדיק וחסיד
וישר ונאמן
וזהו סוד הפסוק ויהי דוד לכל דרכיו משכיל
ויהוה עמו פירוש בשביל שהיה עוסק בתורה
משכיל ויהוה עמו בשביל שהיה עוסק בתורה
Page 83
ועתה בעבור תחת אשר עשית זאת והנה עתה
ואתה משחת בשמן ראשי וכוסך רויה וגם
שלח לי את שמעון בנך ואת בנימין
והשיב את הכסף ואת הזהב
ועתה בני אל תירא כי עמך אנכי ואין עוד
מלבדו ואתה אל תחת ואל תירא כי
עמך אנכי וזה לך האות כי אנכי שלחתיך
לך אל פרעה מלך מצרים ואמרת אליו
כה אמר ה' אלהי העברים שלח את עמי
ויעבדני ואם מאן אתה לשלח הנה יד
ה' הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמורים
בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
והפלה ה' בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים
ולא ימות מכל לבני ישראל דבר וישם ה'
מועד לאמר מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ
ויעש ה' את הדבר הזה ממחרת וימת כל
מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת
אחד וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה
ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח
את העם ויאמר ה' אל משה ואל אהרן
קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו
משה השמימה לעיני פרעה והיה לאבק על
כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה
לשחין פורח אבעבועות בכל ארץ מצרים
ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה
ויזרק אותו משה השמימה ויהי שחין אבעבועות
פורח באדם ובבהמה ולא יכלו החרטומים
לעמוד לפני משה מפני השחין כי היה
השחין בחרטומים ובכל מצרים ויחזק ה'
את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר
ה' אל משה ויאמר ה' אל משה השכם בבקר
והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר
ה' אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני
על ידי זה נזכה לראות פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה
בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש
במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית
המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה
בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו
שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני
אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה
בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש
במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית
המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה
בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים
שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו
שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון מלפני
אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן ויהי רצון
מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה
בימינו אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש
במהרה בימינו אמן
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו
אמן ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן
[Marginalia] 19
[Marginalia] ⟦symbols⟧
Page 84
דף ל"ב
ועוד שאל כמר דאורת רבנא יחי פקוד דאורת
בן אל כמאן ורגל במלא מוק זיל ומתמן
לאורת רוח אחרת מנה כרית לאל חמרא והיי
וכית ⟦...⟧ וכי יז כאר זיל ומן מנה מוק יז דמן
רוח אחרת מנה יז דמן כשר שחיטה זל ומן שחיטה
לאורת רגלה וכרע ברך בהן עצמו ועל עצמו
בכלל ⟦...⟧ ודאית ה רוח מנה מן יז דמן
השאלה הזאת שמעתי על כף יד ימינו כשהיה
משים כרבולת תרנגול על כף ידו הימנית וקורא
עליה פסוק שפך דם האדם באדם דמו ישפך
⟦...⟧ כפרה על עם ה' אלהינו מי שמו ושם בנו
⟦...⟧ השם אל תאמר יתר מנין שמות תמיר
⟦...⟧ ומאת אותיות ותשע שמות הם כל המלאכה
אשר ברא אלהים לעשות עד כאן זה לשון השאלה
אני תולע ולא איש חרפת אדם ובזוי עם אשיב
חורפי למר ולרב ולכל השואלים את דבר ה'
⟦...⟧ שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול
⟦...⟧ ידעו נאמנה כי לא נביא אנכי ולא בן נביא
אנכי כי אם איש אדמה אנכי זעירא דמן חבריא
עפר ואפר רמה ותולעה צל עובר וציץ נובל
רוח הולך ולא ישוב הבל הבלים הכל הבל
⟦...⟧ ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש
⟦...⟧
לב בדעת
⟦...⟧
ובלב כל חכם לב נתתי
חכמה
וכן שמעתי מפי הרב מוהר"ר משה זלה"ה
אודות מה שכתבתי משמו לעיל דף 10 —
שחזר בו וס' כנ"ל ואני כ' כי רואה
אני דבריו <del>סתרי</del> שאלו לדברי רב א' דבסוף
דבריו שכתב דמודה לחבירו שחייב לו מנה
ולא ידע אם פרעו פטור דהאומר לא לויתי
כאומר לא פרעתי דמי... בעל התרומות
שער נ"א ח"ג וז"ל ⟦...⟧
מי שטען לחבירו מנה והלה טוען איני יודע אם
נתחייבתי לך מעולם פטור בבא לצאת ידי
שמים אבל אם טען הלויתני ואיני יודע אם
פרעתיך חייב לצאת ידי שמים וכן כתב הרמב"ם
ז"ל פ"ד מהלכות שאלה ופקדון וכן כתב הטור
חו"מ סימן ע"ה סעיף ט' וז"ל טען המלוה
מנה הלויתיך והלה אומר יודע אני שהלויתני
אבל איני יודע אם החזרתי לך אם לאו חייב
לשלם ע"כ וכתב מרן בב"י שם דהיינו דוקא
בבא לצאת ידי שמים אבל בדיני אדם פטור
כדמוכח בפרק השואל גבי ההוא רעיא דהוו
מסרי ליה חיותא כל יומא בסהדי יומא חד
מסרו ליה בלא סהדי לסוף אמר להו לא ידענא
אי אכלתינהו אי אכלו הני אתו לקמיה דרבא
אמר להו רבא כל מילתא דלא רמיא עליה
דאיניש לאו אדעתיה ופירש"י ז"ל לאו אדעתיה
למידק אם נאכלו אם לאו הלכך פטור משבועה
ומשלם ע"כ מוכח בהדיא דאפילו שבועה
ליכא וכל שכן תשלומין והתם בודאי
חייב לצאת ידי שמים דהא ברי ליה
דאיחייב באונסין ושמא לא נאנסו עכ"ל
Page 85
ענין כוונת התפלה שכתב הרב זלה"ה בס' דרך חיים
שכתב שם להזהר להפריד הדבקים וכו' וז"ל שם
צריך המתפלל שיכוין פי' המלות שאומר בפה
ולהבין מה שמוציא מפיו. שאל"כ למה הוא מתפלל
הלא שלמה ע"ה אמר ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה
פי' מה שמוציא מפיו צריך שיהיה דעת ותבונה
שהוא להבין מה שמוציא מפיו. ומי שאינו מבין
פירוש המלות צריך עכ"פ שיכוין לבו לאביו שבשמים
וכמ"ש רחמנא ליבא בעי. ולכן כשהוא מתפלל
צריך שיחשוב בלבו לפני מי הוא עומד. כי הוא
עומד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. וידמה
בדעתו אילו היה מדבר לפני מלך בשר ודם
היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל
בדבורו. כ"ש וק"ו לפני ממ"ה הקב"ה שבוחן לבות
וכליות שצריך שיכוין דבריו יפה. וביותר צריך ליזהר
מאד בתפלת י"ח שהיא העיקר וסולם לעלות בו
תפלותיו. ומי שאינו מכוין בתפלת י"ח עליו נאמר
קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם. ועוד כתב
שם וז"ל ודע כי כל התיבות והאותיות שבתפלה
יש בהם סודות גדולים ורמים ותלויים ברומו של
עולם. ואם ח"ו מחסר תיבה אחת או אות אחת
או שאינו אומרה כתיקונה גורם קלקול למעלה
כמשל האדם שיש בו רמ"ח אברים וכשחסר אבר
אחד נקרא בעל מום. כן התפלה היא כדמות אדם
העליון. וכשמחסר תיבה או אות הרי היא כבעל מום
ולא תעלה למעלה. וז"ל הזוהר פ' ויקהל זכאה
חולקיה דב"נ דצלי צלותיה קמי מאריה כדקא יאות
וכל יומי דצלי צלותיה ושוי רעותיה לגביה מאריה
ההיא צלותא סלקא לאתעטרא לעילא. וכד צלותא
סלקא לאתעטרא כל דרגין וכל שמהן קדישין
מתברכין מינה וכו' ע"ש באורך. ובעץ החיים
Page 86
שם כבוד מלכותו
מנחת זכרון
אף חכמתי עמדה לי שנתן טהר מחשבתו
להיות הכל עבד גמור שראוי להשרות
להשתמש בו עס מעשה מעשה בראשית
השם כי טהור הוא לא ירצה להשתמש
בטומאה ואם רואה הכל שאין בו שום
שמץ פסולת ועבירה אז לא די שנותן רשות
ורואה שאין בו שום שמץ כלי נאה
כלי ⟦...⟧ לקבל אורו יתברך שפע קדוש
של תורה שנתן לו ועל ידי תורה נהפך
כמרא' אחר ובו דבקות השם ונעשה
מדברים על בעל היחוד וממילא וגם
זה לעומת זה עשה האלהים כי כמו
הקליפה סטרא אחרא כיון שרואה
על ידי שרואה שאין בו שום דבקות
אחר ואין לו שום דבקות עם השם
וכשזה כורע שוחה ומשתחוה לפניו כל
וכשזה זורק בו כביכול זורק בו כח
טומאה סטרא אחרא וגם רשע וכסיל
וגם רשעים ילך אתה ומחשיבו בכל מעשיו
אלא שאין תיכף נפרע ממנו בעולם הזה
ואחר כך משלם שכר ועונש על כל
אבל הצדיק נטהר כלי נאה וכלי כבוד
וכתב פלאמר רוקע הרי תבע מהכ' כ' יוסף יצ'ו
בסך מאה וחמשים ריאל וכן מן יד וראת יוסף
כ' מאיר דנן אך כת' וראת הנז' טענו אשר כבר
נפרע מהנז' שטר הנז' לעיל וטענו עוד שגם
השטר הנז' ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ואחר דברים הנז' ביניהם נתפשרו ביניהם וגמרו
⟦...⟧
בתיקון ובניכוי מנכסי הנז' כפי אשר יראו
בעיני ב'ד ונתנו שטר בידם להיות להם לזכות
בעיני אחר כך נתעצמו בבית דין הצדק וכל
אחד הביא טענותיו וראיותיו לפני ב'ד הצדק
ויצא הפסק ביניהם שיתנו היתומים הנז' ליד התובע
סך ששים ריאל בלבד וזה אחר השבועה החמורה
שקיבל עליו התובע הנז' בנקיטת חפץ בפני
ב'ד הצדק שעדיין לא נפרע כלום משטר הנז'
ולא מחלו לו שום דבר ושהוא פרוע כולו
ועתה הריני מודה אני הח'מ איך קיבלתי מיד
היתומים הנז' סך ששים ריאל הנז' בשלימות
מיד ליד ומחלתי להם מחילה גמורה ושלמה
מעכשיו ומעולם שלא נשאר לי עליהם שום תביעה
וטענה ומענה ודין ודברים לא על השטר הנז'
ולא על שום דבר שבעולם וכל השטרות שיצאו
מיום זה והלאה בטלים ומבוטלים כחרס הנשבר
והריני מקבל עלי ועל יורשי אחרי באחריות
Page 87
מי שנוגע בכהונה ואייר בסוף אחר שמעורו דף
וכרוכבי וכל מה שכתב רש"י ברכת רבה להזכיר לשם
בכל מקום כפי דבריו של רש"י ז"ל על פסוק כל העוסק
בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכן במנחה וכן בחטאת וכן באשם
שבוודאי שנחשב לו כאילו הקריב ממש וכיון שכן הוא וודאי שצריך
איך שיהיה בבגדי כהונה בשעת לימודו ואפילו במחשבה
שהרי גדול תלמוד שה מביא לידי מעשה
ומכל שכן תלמוד של דרך האמת שלא יעשה
אותה פלסתר ח"ו כמות שכן ראינו רמז מן התורה
על ידי כהן ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו
אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד
ואמר וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה
שהלכו בני ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו
אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל
וזהו ענין המלבוש והבגדים שהאדם לובש בעת
התפלה והעסק בתורה צריך שיהיו נקיים וטהורים
שלא יהיה בהם שום לכלוך וטינוף ורבב כלל
וכל שכן שלא יהיה בהם שעטנז שהוא כלאים
שהוא לבוש של הקליפה וסטרא אחרא וגורם להסתלק
הקדושה מעליו ואינו יכול לקבל הארה של קדושה
וזה שאמר הכתוב בגדי קדש הם ורחץ במים את
בשרו ולבשם מלמד שהכהן גדול ביום הכפורים
היה טעון טבילה בכל שינוי ושינוי מבגדי זהב
לבגדי לבן וכן להיפך וזה מורה על טהרת הגוף
והנפש והמלבושים שהם לבושי הנפש והגוף
⟦...⟧ וטהרה וקדושה יתירה וזהו סוד ורחץ את בשרו
במים והמים הם החסדים כידוע ליודעי חן
ועוד רמז בפסוק ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו
אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד
רמז לנשמת האדם שהיא נר ה' נשמת אדם וצריך
להיות זך בלי שמרים ועכירות של עונות וחטאים
Page 88
יום ה' יב אייר שנת התרפב לפק בגדאד יעא
סי' תרנ"ג
⟦drawing of a circle with an inverted Y shape inside⟧
והנה כי מצאנו ביד הגזבר הנזכר שטר שבו
כתוב נהרדעא בשוק מחוזא וחתום בתוכו
עובד בר חמיה דמרדכי <del>משמיה</del> דהוה מסיק
בפלוני בר פלוני זוזי מאה ושלש עשרה
אלפי ושש מאות ושמנים ושמנה זוזי
רובע נחשת והאי שטר לא זמנו כתוב
בו ומקום כתיבתו לא ידוע היכא והנה אנן
נהרדעא אתרא דשמואל ודאי ומחוזא מדינתיה
דרבא ובין אתרא דמר למר רחוק
וכתב ביה סתם נהרדעא בשוק מחוזא
ידוע שמעולם לא שמענו חיבור להם ולא שום
נהרדעא אחרת כדאיתא בב"ב ד' נ' וכי
Page 89
13
על דבר זה אין לך שייך בו משום גזילה ושלום
לך הוי כמו שכתב רבינו ירוחם בנ"א ח"ג
וכתב שם בשם הר"ר יונה ז"ל דאם היה דבר דלא
שכיח לא גזרו ביה רבנן והכא מילתא דלא שכיחא
היא להקנות שום אדם חלק ממון שאינו
ברשותו לפי שנראה מתוך דברי מר יצחק
ז"ל שכתב שם נהגו בכל הארץ
ור"י כתב שם דלא כתב הרשב"א ז"ל
אלא באותן מתנות שנותן לאשתו
נהגו לכתוב מתנה לחוד וכתו' לחוד
לפי' כתב אחר נדוני' שנתנו לה אביה וכו'
אבל בנ"ד שכתב לה סתם מתנה לחוד
וכתו' לחוד פשיטא דלא שייך למימר הכי
דאטו כל מי שכותב מתנה לאשתו יכתוב לה
קודם הכתובה ומשום מנהגא דכתיבה
הסופר יפסיד זה כחו וזכותו ח"ו
ועוד כתבתי דאפילו תימא דנהגו לכתוב
שטר בפ"ע על הנדוניא ועל התוספת
בנ"ד שכתב לה סתם תוספת ונדוניא
בכתובה אחת ולא כתב לה שטר בפ"ע
לאמרינן הדר ביה ומחל לה השעבוד שעל
הנכסים ודי לה במלוה על פה ודוק
ומ"ש עוד וראיה לדבר מדברי מהרי"ק ז"ל
בשורש קל"ג וכו' הנה המעיין בתשובה
בעה' יום א' כ' תמוז תרמ'ח
לכבוד מעלת מס' כ'ר חמדה ושלום הגיעני
מכתבכם הצ' ע'י צ' סאלח יצ'ו ושמחתי על שלום
הדרתכם וכי'ר שיתמיד האל בריאותכם ושלום
וכעת מודיעכם אודות ענין השטר שבידכם
כפי מה שכתבתם לי שאתם רוצים כדין תורה
תשובה על זה הנה גם אנכי רוצה בדין תורה
על כל פרט ופרט שבינינו הן על עסק השטר והן
על שאר דברים זה עם זה בבירור גמור ומה שכת'
שאתם רוצים למסור השטר ביד חכם באגדאד
הנה זה אינו צריך כי מקודם תבררו דבריכם
עמי על פי בית דין הצדק שבעירנו ואחר כך
נראה הדין על מי ומאחר שאתם רוצים
בדין תורה למה תבקשו למסור השטר
ביד אחר הלא על פי התורה
⟦illegible faded text line 1⟧
⟦illegible faded text line 2⟧
⟦illegible faded text line 3⟧
⟦illegible faded text line 4⟧
⟦illegible faded text line 5⟧
ומחמת שאני טרוד ביום טוב כעת קיצרתי
ושלום
כה'ד
ואתם שלום וכל הנלוים אליכם שלום רב כנפשכם
הטובה והחפצה דש'ת ומחכה לתשובתכם ע'י ציר
תיכף ומיד אמר לכה'ר מאיר שי' שיתן את הגלימא
לשכני כ'ו חלוקה מורדכי ואשלח לו המעות
⟦drawing of a face/seal⟧
Page 90
תורה שנתן לו משה רבינו ע"ה לישראל לפני מותו
ולמד בה עד מותו גמור ורצה ללמדה לכל ישראל
ולא הניח לו שר של מצרים ויתר שרי האומות
כי ראה שר של ישראל שהיה רפי בידם ונתן
יד לשר מצרים ויתר שרי האומות שלא יניחו ללמדה
לישראל וזהו שכתוב כי חלה גם יהודה במכת המדינה
שר של יהודה הוא מיכאל שר הפנים שנקרא יהודה
על שם שהודה במעשה יהודה ותמר כדאיתא בסוטה
וזהו שכתוב וגם ביהודה היה קציר לך בשובי שבות
עמי כשהייתי רוצה להשיב את שבותם וללמדם תורה
היה קציר לך שהיה קוצר אותה ממך שלא תלמדה
להם וזהו כי חלה גם יהודה וכו' ר"ל
שר יהודה יד כי לא היה יכול למחות בידם
מחמת רוב רשעי ישראל שבכל דור ודור
ומחמת זה נתגבר שר של מצרים ויתר שרי האומות
שלא יניחו ללמוד תורה שבע"פ ואפי' שבכתב
לפי שראו שר של ישראל רפי בידם מחמת עונות ישראל
וזהו שאמר הכתוב גם ביהודה היה קציר לך בשובי שבות
עמי ר"ל שר יהודה היה קוצר התורה ממך שלא
תלמדה לישראל מחמת עונותם וזהו שאמר הכתוב
וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל
דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי ופירש
רש"י ז"ל ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד
לפיכך בא להלחם בהן לומר שניתן לו רשות מן השמים
להלחם בהם וזהו שכתוב יושב הנגב ר"ל יושב
ברומו של עולם וזהו עמלק שכתוב בו ראשית גוים
עמלק כדאיתא בזוהר וזהו שאמר הכתוב
כי בא ישראל דרך האתרים שמת התייר הגדול
⟦...⟧
⟦line⟧ אמר ר' יצחק כל הנהנה מסעודת חתן ואינו
משמחו עובר בחמשה קולות שנ' קול ששון וקול שמחה
קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים ממשתה וגו' ואם משמחו
מה שכרו אמר ר' יהושע בן לוי זוכה לתורה שנתנה
בחמשה קולות שנ' ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר
ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר
ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים
יעננו בקול וכל העם רואים את הקולות הרי חמשה
קולות ר' אבהו אמר כאילו הקריב תודה שנ' מביאים
תודה בית ה' וכתיב בתריה קול ששון וקול שמחה
קול חתן וקול כלה רב נחמן בר יצחק אמר כאילו
בנה אחת מחורבות ירושלים שנ' כי אשיב את שבות
הארץ כבראשונה אמר ה' ⟦line⟧
ואמר ר' יצחק כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו
עובר על חמשה קולות שנ' קול ששון וקול שמחה קול
חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים ממשתם וגו'
ואם משמחו מה שכרו אמר ר' יהושע בן לוי זוכה
לנחלת יעקב אבינו שנ' ופרצת ימה וקדמה צפונה
ונגבה רב נחמן בר יצחק אמר כאילו בנה אחת
מחורבות ירושלים שנ' כי אשיב את שבות הארץ
כבראשונה אמר ה' ⟦line⟧
תנא אגרא דבי הילולא מילי ומילי דבי טייא
ריהטא ודבי הספדא שתיקותא מר זוטרא
אמר אגרא דתעניתא צדקתא רב ששת אמר
אגרא דהספדא דלויי אמר ר' אשי האי מאן
דלא ידע מאי קאמרי בריותא נשמע מאי
קאמרי אינשי דאמרי נפל תורא חדד לסכינא
נפל דיקלא דבירו דקתולא אמר ר' אשי חזינא
Page 91
כלי ולד פיה משפחה לה ראשי כגון מלך -
ושר והנהגה כפי אמת וכל לבב כהנהגה
ראוי ועלה והנהגה חייב משם וכן נמצא -
⟦illegible⟧ דמיון כדמיון בשמים כדי שידע
בזה ראוי לעבוד ומי שבראו וכן אדם שיש לו
בית מלא חכמה וסדרים וכלים של חכמים
⟦illegible⟧ מנהיג גדול ועצום וכל מנהיגות
שבו וכן נמצא בספר הזוהר ז"ל
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כלי ולד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כדמיון ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
הפטורה של מחר חדש יאמר ברוך לו יהיה כי ירבה
בשם רחמן מלא רחמים
ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך
משגב לעתות בצרה ויודעי שמך כי לא עזבת דורשיך ה'
כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו
אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי
לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו
ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא
על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים
שמעון הצדיק היה משיירי כנסת הגדולה הוא היה אומר
על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים
אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס
אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס
ויהי מורא שמים עליכם
יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים קבלו מהם
יוסי בן יועזר אומר יהי ביתך בית ועד לחכמים
והוי מתאבק בעפר רגליהם והוי שותה בצמא את דבריהם
יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר יהי ביתך פתוח לרווחה
ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה
באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו מכאן אמרו חכמים
כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו
ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גיהנם
יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי קבלו מהם
יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב וקנה לך חבר
והוי דן את כל האדם לכף זכות
⟦illegible⟧
Page 92
בשמך רח' מלא רחמים ורב חסד ואמת לי"ר
⟦drawing of a face inside a circle⟧
בע' הש' ית' שמו
עוד כתב מרן זללה"ה ז"ל בשו"ת נשאל דוד ח"ב
בהע' לש"ע ורבינו האר"י בשער רוה"ק דף י"א ע"ד כתב
דהמסתכל במצח אדם יראה שם הוי"ה ב"ה ואם עשה
עבירה ח"ו לא יראה שם הוי"ה ומזה ידע אם הוא
צדיק גמור ואמרו שזה היה כח בלעם הרשע שיודע
דעת עליון שהיה מביט במצח בני אדם וכו' כמו כן
ורבינו האר"י ז"ל כתב בדרך רמז כי הנה אותיות הוי"ה
רומזים למרכבה העליונה וכו' ומורי ז"ל היה אומר
שהצדיקים רואים שם הוי"ה ב"ה על מצח האדם
וזהו וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו
ממך וכו' ומי שחטא מסתלק שם הוי"ה מעל
מצחו ר"ל וכתב שם הרב מהר"ר יוסף חיים ז"ל
בס' בן איש חי שנה א' פרשת תצוה אות י' וז"ל
כתב רבינו האר"י ז"ל בשער רוה"ק דף י"א ע"ד
צריך האדם לכוין בשם הוי"ה ב"ה שהוא על מצחו
כי עליו ציץ נזר הקדש וזהו שויתי ה' לנגדי תמיד
כי שם הוי"ה ב"ה שורה על ראש הצדיק תמיד
וכמ"ש וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו
ממך ואמרו רז"ל אלו תפילין שבראש ומי שחטא
מסתלק שם הוי"ה מעל ראשו ח"ו עכ"ל ומזה
ילמד האדם מוסר השכל שיהיה תמיד יראת ה'
על פניו לבלתי יחטא כי שם ה' נקרא עליו ואיך
ימרוד במלכו של עולם ח"ו ויהיה נבזה בעיניו
נמאס ח"ו ובעבור זה ינצל מדינה של גהינם
וכמ"ש אסתכל באורייתא וברא עלמא דהיינו
שיהיה תמיד שם הוי"ה ב"ה לנגד עיניו וזהו
והנה השאלה הזו היא בכלל השאלות המפורסמות
בספרי חכמי האמת ז"ל וביארו אותה בדרכים
רבים ועצומים ומרכזי כל דבריהם הוא ענין אחד
לבד והוא כי אור השמש כשהוא מתפשט על הארץ
הוא מאיר ומחמם במידה שוה לכל המקומות בלי שינוי
כלל וכל השינויים הנראים לעינינו הם מצד המקבלים
והשינוי הזה הוא בשני פנים האחד מצד המרחק
והקירבה והשני מצד המקבלים עצמם
והמשל בזה כי השמש כשהוא זורח על המקומות
הקרובים אליו הוא מחמם אותם יותר מהמקומות
הרחוקים ממנו וזהו ענין השינוי מצד המרחק והקירבה
אבל השינוי מצד המקבלים עצמם הוא כגון השמש
כשהוא זורח על השעוה ועל הטיט שהשעוה היא
מתרככת והטיט מתקשה והנה השמש הוא פועל אחד
בלי שינוי כלל והשינוי הוא מצד המקבלים
ועל פי המשל הזה נבין ענין השאלה הזו כי האור
העליון הוא פועל אחד בלי שינוי כלל והשינוי הוא
מצד המקבלים כי כל מקבל ומקבל מקבל כפי כחו
וכפי הכנתו וזהו ענין השינויים הנראים בעולמות
העליונים והתחתונים כי הכל הוא אור אחד פשוט
בלי שינוי כלל וכל השינויים הם מצד המקבלים
כמו שביארנו והבן זה היטב
עוד יש לומר בזה כי הנה נודע כי כל הנבראים
הם נחלקים לשני חלקים והם חלק הרוחני וחלק
הגשמי והנה החלק הרוחני הוא קרוב אל האור
העליון יותר מן החלק הגשמי ולכן הוא מקבל
יותר הארה ממנו וזהו ענין השינוי הנראה בעולמות
כי כל עולם ועולם מקבל כפי הכנתו וכפי המרחק
והקירבה שיש לו אל האור העליון והבן זה
Page 93
מי כמוך
מלך מלכי המלכים הקב״ה בשמים ובארץ בין עליונים
ותחתונים ואין בלעדו מושיע ומגן וסומך כי
הוא ברא את הכל ובידו הכל ובידו להמית ולהחיות
ולהוריד שאול ויעל כי הוא אדון הכל והוא המנהיג
את עולמו בחסד וברחמים ואין מי שיאמר לו מה תעשה
ומה תפעל כי הוא השליט על כל המלכים והוא הממליך
מלכים ולו המלוכה והוא המנהיג את עולמו בחסד
וברחמים ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל כי הוא
השליט על כל המלכים והוא הממליך מלכים ולו המלוכה
והוא המנהיג את עולמו בחסד וברחמים ואין מי שיאמר
לו מה תעשה ומה תפעל כי הוא השליט על כל המלכים
והוא הממליך מלכים ולו המלוכה והוא המנהיג את עולמו
בחסד וברחמים ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל
כי הוא השליט על כל המלכים והוא הממליך מלכים
ולו המלוכה והוא המנהיג את עולמו בחסד וברחמים
ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל כי הוא
השליט על כל המלכים והוא הממליך מלכים ולו המלוכה
והוא המנהיג את עולמו בחסד וברחמים ואין מי שיאמר
לו מה תעשה ומה תפעל כי הוא השליט על כל המלכים
והוא הממליך מלכים ולו המלוכה והוא המנהיג את עולמו
בחסד וברחמים ואין מי שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל
ובדבר <del>מצות</del> כוונת וזאת כפ"ז תקמ"ב ס"ק
כדי שיניח כידו נה נגד הלב ומקום הלב =
וכתב הרב המרדכי סב"ג משמע דהעיקר
כנגד ראש הכס שדוחק ולדכו' ראש הכס הוא
אצל הלב ממש למעלה והגוף מתעקם מעט
ונמצא ראש הכס כנגד הלב ומ"ש הש"ע
לא יניח בבית השחי אלא למעלה מזה מעט
צ"ל דלא מוכח כשיטת הלבוש דהיינו בבית השחי
ממש וגם מדברי הב"ח רסי' כ"ה משמע
דהעיקר כנגד הלב למעלה מצד וכתב דהעולם
לא נזהרים בזה סבור על פי החינוך דס"ל
דהמקום מן המרפק ולמעלה דכל הזרוע כשר
להנחה וראוי להזהר בזה
וכעת ראיתי להב"ח שכתב בסי' כ"ז ס"א וז"ל
כתב ר' ירוחם בשם רבני צרפת דצריך
לכרוך הרצועה שבע פעמים על הזרוע
ונהגו בו כשר ומ"מ כתב דלא לעכב
רק לכתחילה הנה בזה נהגו להקל עכ"ד
ופשוט דהיינו על הקיבורת
Page 94
ובענין נס חנוכה שהניף דודנו ז"ל בס' מנחת
יעקב על ענין כתיבת כהן כ"ץ וכ"ץ בכתב
אשורית במחילה מכ"ת שגג בזה וכל
הרואה יראה שכתב שם שפסק הרב רכ"מ
בתשובה סי' רס"ו וזה אינו שהרי הרב
שם מדבר בטופס גט שצריך לכתוב
כהן שהוא שם העצם ומפני ששם העצם
צריך להיות בכתב אשורית כגוף הגט
לכן פסק שצריך לכתוב כהן בכתב אשורית
אבל בחתימה שהוא חותם למטה שאינו
מגוף הגט וגם לא על ידי סופר
שנכתב על ידי העדים ש שם ודאי
לא כתב שיכתוב אשורית אלא יכתוב
כתב ידו ומנהג פשוט שכותבים העדים
שמם וחותמים כהן בכתב משיטא ואין
פוצה פה ומצפצף וגם הרב בעל מנחת
יעקב גופיה כתב שם וז"ל ומ"מ נראה
דבדיעבד כשר להדיוט ע"כ שמע מינה דלכתחילה
צריך לכתוב אשורית וזה ליתא כמו
שכתבתי דשם מיירי בטופס הגט שהוא
מגוף הגט ולא בחתימה דלמטה ואדרבה
ראיתי מעשה רב בירושלים תוב"ב שחתמו
ידי העדים הכל בכתב משיטא וגם תיבת
כהן בכתב משיטא וקיימוהו רבני העיר
יצ"ו בבית דין הצדק ודוק מינה ואוקי
ואמרת אך כרע מה ז"ל מע' ההוא ואמ' אליו
כבוד שפיר כמדובר ואומר לנו לכתוב אליו
היינו דברים אלו מחמת כרוז רב
על ידי המעשה של יצחק אמ' בחשד ה' ית'
ומחמת מעשים שנעשו רבים כאלו
ויש לו עסק גדול בענין שנא' מפי חכמים
אדם שעובר ואף פרט לאחד ר'
ואת אחיו ואהב אותו כאילו נברא
לפני אלפי מה ז"ל שנעשו דברים רבים
ומפני גודל צרתם הם ורק אם כך עשו
על ידי המעשה של יצחק ע"ה ובחמלת ה'
הנורא ככר מה ז"ל שגר טוב לנו ולא
היה להם די שפע רב ועוד לא יסף להוסיף
וביקש ה' כביכול מאת עבדו דוד דבר אחד
היינו שישאל שלמה רחמים וזה לא שאל
אמר לו ה' שלמה רחמים אתם לא שאלתם
והרב כמדובר וברחמיו הגדיל והוסיף כבוד
ושלחן ברכות וטובה ושפע רב והכל
היה שלא כדרך העולם וזה למען דעת
כל העמים את מעשה עבדו דוד וכל
את אשר עשה לו ה' כאשר שאל ממנו
בעד נפשו ונתן ברכות ורפואות בעד נפשו
Page 95
גם מה שכתב מורינו הרב נר"ו בספר תורה
שכתב שם בסימן ק"ו סעיף א' בהג"ה —
משמע דכתב להדיא דאין לברך עליה
וכתב שם דבריו בטוב טעם ודעת
בתשובת שמש צדקה בחלק א"ח סימן
ל"ה שהאריך בזה ומסיק לדינא דאסור לברך
משום דהוי ברכה לבטלה עיין שם
וראיתי להרב כנסת הגדולה בחלק א"ח
בסימן תרע"ז שכתב דנהגו לברך על
ההדלקה בבית הכנסת בבקר ואין למחות
בידם והביא שם סברת הרב מהר"ש לנייאדו
ז"ל בתשובה סימן ל"ו דפסק לברך
⟦עוד כתב שם ... ... ...⟧
⟦... ... ... ...⟧
⟦... ... ... ...⟧
⟦... ... ... ...⟧
⟦... ... ... ...⟧
⟦... ... ... ...⟧
ועוד אני אומר דאפילו לדעת הרב מהר"ש לנייאדו
ז"ל דס"ל דמנהג מבטל הלכה היינו דוקא
במקום שנהגו כן מקדם ומקדמת דנא
אבל במקום שלא נהגו כן מעולם ועתה באים
לחדש מנהג זה ולעשות מעשה נגד דעת מרן
ז"ל שקבלנו הוראותיו וכל גדולי האחרונים ז"ל
הסכימו לדעתו בזה ודאי דאסור לעשות כן
ולא שבקינן דברי מרן וכל גדולי האחרונים
ז"ל ועבדינן כסברת הרב מהר"ש לנייאדו ז"ל
אפילו במקום שנהגו וכל שכן במקום שלא נהגו
בשם ה' נעשה ונצליח אמן סלה אמן
ולזכות מורנו ורבנו הק' ר' שמעון
בר יוחאי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן
ואני עבדך בן אמתך ⟦יצחק⟧ ⟦בן⟧ ⟦רחל⟧
שאלתי ובקשתי מלפניך ה' אלהי
ואלהי אבותי שתעשה למען שמך
הגדול והקדוש ותשלח לי רפואה שלמה
בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי ולא
תאונה אלי רעה ונגע לא יקרב באהלי
כי אתה שומע תפלת כל פה עמך
ישראל ברחמים ברוך אתה שומע תפלה
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך
ה' צורי וגואלי אמן סלה ועד
עוד אבקש ממך ה' אלהי ואלהי אבותי
שתשלח לי ברכה והצלחה בכל מעשה
ידי ובכל אשר אפנה אשכיל ואצליח
כי אתה הוא המברך את עמך ישראל
בכל עת ובכל שעה בשלומך ברוך אתה
ה' המברך את עמו ישראל בשלום אמן
למנצח בנגינות מזמור שיר אלהים יחננו
ויברכנו יאר פניו אתנו סלה לדעת בארץ
דרכך בכל גוים ישועתך יודוך עמים
אלהים יודוך עמים כולם ישמחו וירננו
לאמים כי תשפוט עמים מישור ולאמים
בארץ תנחם סלה יודוך עמים אלהים
יודוך עמים כולם ארץ נתנה יבולה
יברכנו אלהים אלהינו יברכנו אלהים
וייראו אותו כל אפסי ארץ סלה
Page 96
שבחי בורא מאורי רם על כל דברי הכל
ומחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית
כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר במאמרו
ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן
נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים
לעשות רצון קונם פועל אמת שפעולתו אמת
וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן
שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם
כבוד מלכותו ברוך אתה יי מקדש ראשי חדשים
ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קונך ברוך בוראך
כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך
כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה תפול עליהם
אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן כאבן ידמו
זרועך בגדול ופחד אימתה דוד מלך ישראל חי וקים
סימן טוב סימן טוב
ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל אמן ברוך יוצרך ברוך
עושך ברוך קונך ברוך בוראך כשם שאני רוקד כנגדך
ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה
תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן
כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה דוד מלך ישראל
חי וקים שלום עליכם עליכם שלום שלום עליכם עליכם
שלום שלום עליכם עליכם שלום קול דודי הנה זה בא
מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות דומה דודי לצבי
או לעופר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח
מן החלונות מציץ מן החרכים שיר למעלות אשא עיני
אל ההרים מאין יבא עזרי עזרי מעם יי עושה שמים וארץ
תורה וכתוב בה ואהבת את יי אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך
ובכל מאדך ודרשו רז"ל בכל לבבך בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע
ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך
ד"א בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד
וכתב הרמב"ם ז"ל שציונו להכיר גדולתו ויראתו כדי שנעבדהו
מאהבה שנאמר ואהבת את יי אלהיך ושורש המצוה הזאת ידוע
כי האדם לא יעשה מעשה זולתי להשיג תועלת או למנוע נזק
והאהבה לא תהיה אלא בהכרת הטוב ואין טוב למעלה מן הטוב
האמתי שהוא חיי העולם הבא וזהו שכתוב למען ייטב לך
והארכת ימים בעולם שכולו טוב וזהו הטוב האמתי
שאין אחריו רע וכל שאר הטובות הם הבל ורעות רוח
לפיכך צריך האדם לשום מגמת פניו לעבוד את בוראו
כדי לזכות לטוב הצפון לצדיקים לעתיד לבא וזהו
שאמרו חז"ל אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת
לקבל פרס אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא
על מנת לקבל פרס ויהי מורא שמים עליכם
וכל העושה על מנת לקבל פרס נקרא עובד מיראה
ואמרו חז"ל עובד מאהבה ועובד מיראה עובד מאהבה
שכרו כפול ומכופל וזהו מעלת אברהם אבינו ע"ה
שנאמר זרע אברהם אוהבי ומי שעובד מיראה
שכרו מועט וזו היא מדת עמי הארץ והנשים
שאין דעתן שלימה לעבוד מאהבה ואין עובדין
אלא מיראה כדי שלא תבוא עליהם רעה
בעולם הזה או בעולם הבא אבל העובד מאהבה
אינו חושש בעולם הזה כלל אלא כל מגמתו
לעשות רצון בוראו כדי לעשות נחת רוח ליוצרו
וזהו שאמר הכתוב אז תתענג על יי והרכבתיך
על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך
כי פי יי דבר עד כאן לשונו ז"ל
Page 97
בע"ה
ואלה דברי הספר אשר כתב משה בן כב' שר שלום
בשנת התר"ה ליצירה בחדש אדר ראשון ביום
שלושה עשר בו יום שנקהלו היהודים בערי
המלך אחשורוש לעמוד על נפשם ונוח מאיביהם
והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו
את ידם ביום ההוא באתי לכתוב את המגילה הזאת
כמו שכתב רש"י ז"ל וכל המפרשים ז"ל וכתבתי
אותה אני הצעיר משה יצ"ו וכתבתי אותה
בעיר בגדאד יע"א על נהר חדקל והיתה
התחלת הכתיבה ביום הנזכר למעלה והשם יתברך
יזכני לכתוב ספרים הרבה ואין קץ ולהגות בהם
אני וזרעי וזרע זרעי עד עולם כדכתיב לא ימושו
מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה
ועד עולם, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך
ה' צורי וגואלי: גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך
הראני ה' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה
שמך אודך ה' אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך
לעולם כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול
תחתיה: עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבושו
כי אתה ה' עזרתני ונחמתני: ברוך אתה ה' למדני
חקיך: ברוך אתה ה' הבינני ואדעה עדותיך:
⟦illegible⟧
וברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה
רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה
אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאל
למען תשכיל בכל אשר תלך: לא ימוש ספר
התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען
תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את
דרכך ואז תשכיל: הלא צויתיך חזק ואמץ אל
תערוץ ואל תחת כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך
ואמר הרב הפ' כי זה פסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
פי' אמר למה לא אמר שמע ישראל ה' אלהינו אחד ולמה כפל ואמר
ה' אחד וגם למה לא אמר שמעו ישראל בלשון רבים דכתיב האזינו
השמים וגו' ותי' מורנו הרב ז"ל דהנה כתיב ז"ל בהקדמת ספר הזהר
דלית מן דאית ביה רוח דלא ידע דהקב"ה ברא עלמא בגין דישתמודעון ליה
ואשתמודעון ליה בגין דידעון אמתתו סוד ה' ליראיו וכתיב כל הנשמה
תהלל יה ופי' חכמי האמת כל הנשמה תהלל יה ר"ת כתיבה ור"ל דהנשמה
היא חלק אלוה ממעל וזהו שאמר הכתוב ויפח באפיו נשמת חיים ומאן
דנפח מתוכיה נפח וכיון דהנשמה היא חלק אלוה ממעל א"כ הנשמה
היא יודעת סודות עליונים ורזי דרזין וכל זה אינו אלא בהיות הנשמה
למעלה במקום מחצבה תחת כסא הכבוד ושם יודעת סודות אין נבלה
אבל כשהיא יורדת למטה בגוף האדם אז נשכח ממנה הכל מחמת
הגשמיות אשר מסביב לה ולזה צריכה זיכוך גדול ומעשים טובים
כדי שתחזור לידיעתה הראשונה וזהו שאמר הכתוב כל הנשמה תהלל יה
ר"ל הנשמה מצד עצמה יודעת סודות יה ומה שאינה יודעת עתה הוא
מחמת הגוף העכור ולזה אמר דוד המלך ע"ה
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ר"ל הגוף העכור הוא מסך המבדיל
והוא מסך על העינים מראות באור הבהיר ולזה בקש גל עיני ר"ל הסר
המסך המבדיל מעל עיני ואז אביטה נפלאות מתורתך וז"ש הכתוב
הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד ר"ל עבדי הוא הנשמה שהיא
עבד ה' כמו שכתוב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם
מארץ מצרים וכו' ואמר הכתוב הנה ישכיל עבדי ר"ל הנשמה
שהיא עבד ה' תשכיל סודות עליונים ורזי דרזין וזהו
הנה ישכיל עבדי ר"ל הנשמה תשכיל סודות עליונים ורזי דרזין
אבל זה לא היה כ"א ע"י שירום ונשא וגבה מאד ר"ל ע"י שירום
ונשא וגבה מאד ע"י תורה ומעשים טובים אז תשכיל
סודות עליונים ורזי דרזין וזהו שאמר הכתוב ירום ונשא וגבה מאד
וכתיב אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה ר"ל אשרי יושבי ביתך
שהם הצדיקים היושבים בבית ה' שהם בתי כנסיות ובתי מדרשות
שהם נקראים בית ה' וכמו שאמר הכתוב מה טובו אהליך יעקב משכנותיך
ישראל וכתיב ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך
ביראתך וכתיב ה' אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך
אז על ידי זה עוד יהללוך סלה ר"ל עוד יזכו
לעולם שכולו ארוך שכולו טוב וזהו עוד יהללוך סלה
שפירושו לעולם ועד וזהו שאמר הכתוב חיים שאל ממך נתת לו
אורך ימים עולם ועד וזהו שאמר הכתוב
Page 98
א.ב.ג
מן אלי דפי כל מן דכאן כדאך כדאך
ומן אלי דפי בעד ופלאן ופלאן ופלאן
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
פלאן בן פלאן ⟦illegible⟧ מן תלת אמר
אלי דפי ⟦illegible⟧ בשם מלכותו בשם ⟦illegible⟧
ודי כדא <del>⟦illegible⟧</del> ודי בשלום ⟦illegible⟧
בשם כדא שתזכר שתה ושלם אתך בשלום
דלא אנתה וכל דילך בין זה ובין ⟦illegible⟧
אלי דפי אל כדא למלך ארוח דן ⟦illegible⟧
בשם אלהי דלה בשם שמיא שלם ⟦illegible⟧
<del>⟦illegible⟧</del> דנא אמר משמיה דכדא אנתה ⟦illegible⟧
ואנתה בשלום וכל די לך ⟦illegible⟧
ואנתה פלאן בר פלאן ואנתה בשלום וכל די לך
בשם אלהי דלהי שמיא בשם אלהי שמיא
ודי בשלום אלהי ⟦illegible⟧ בשם שלום ושלום
אמר ואנתה אתר ⟦illegible⟧ בשלום ושלום שלום
בשם אלהי דלהי שמיא שלום שלום ⟦illegible⟧
שלום אלהי שמיא בשם שלום ושלום ודי
אלהי דלהי שמיא בשם שלום ושלום ודי
אמר אנתה בשלום ואתך בשלום וכל די לך
אלהי דלהי שמיא בשם שלום ושלום ודי
אמר אנתה בשלום ואתך בשלום וכל די לך
ודי בשלום אלהי שמיא בשם שלום ושלום
⟦illegible⟧
[Marginalia] ⟦illegible⟧
[Marginalia] ⟦illegible⟧
נרדס נרסעיל נאלס פה תלע ודי
ואריך מנכור אנס יאמר כמא מנה ענדלוס ⟦illegible⟧
אנת יארד כלאס דכא דק אלית נרסעיל
כדמתי עלא ידיה ואלדי פזאל מנה וכא משא פי אלדאר
ואלדי נר ואסרהא פיסה פיה מנהא כלא יקבל אלדאר
<del>⟦illegible⟧</del> אלי תעלם פי מנהא כלא לזם פה נרן
<del>מנהא כלא יאמר מנהא כלא</del> אל וכל כאן כדא
מנהא למלו פלא
לא יכון אלנר פי אלדאר פהאן דמתי פה דת אלחק
ואלדי משא פי סמך קדמא אלדאר פי לאה מנה פהא
ואלדי מנה נפס נהא כלא פא יכון ענדה מנה פי אלדאר
תם אנה פי אל נר פי משא ואל וכל כלא פה אנס
ואלדי מנה פי אלדאר פה ודי דאל יאמר פי
דאל לו אכמכד יאמר לאהוא כאשד מנה וכן פה
<del>⟦illegible⟧</del> פה דמא פה אל מנה פה פהוא דאל כמא דמתי פה
ודי פה ודי פי אל נר פי נרסעיל ואלדאר יאמר לימתי
<del>⟦illegible⟧</del> פה אל מנה פה תלע ודי פה ודי
כמא פי דראין ודי כלא תם רס מנה
<del>מנה פי דראין</del> דכא אל תאמר פי דראין
תם דראין מנה פי דראין וכדאלך וכדא
<del>מנה פי דראין</del> דראין פה ודי כדא
Page 99
⟦illegible⟧
נסחא מן אגרת אחת מן אדוני אבי זלה"ה
אל כבוד אחינו היקר והנעלה כה"ר בנימין נ"ע
בשלום ושלום רב אל יוקח ממנו ויהי כנהר
<del>שלום</del> שלום וצדקה כמעין המתגבר
שלום בארץ ושלום לכם מן השמים
ואחר דרישת שלומכם הטוב והנעלה
פה היום אנחנו בחיים ובשלום
וכן נשמע מכם תמיד בשורה טובה
ועתה באתי להודיעכם כי אתמול
בא אלינו מן המלך כרוז והכריז
על כל איש ואיש אשר יש לו חוב
אצל הגוים יבא ויגיד לפני המלך
לכן אחינו היקרים אל תתרשלו
בדבר הזה וכל מי שיש לו חוב
אצל הגוים יבא ויגיד לפני המלך
וגם הודיעו לנו אם יש לכם
איזה דבר מן המלך או מן השרים
כי אנחנו נשתדל בכל כחנו
לעשות לכם כל מה שנוכל
ושלום רב לכם מן השמים
כנפש אחיכם הדורש שלומכם
⟦illegible⟧
[Marginalia] מ
[Marginalia] ה
[Marginalia] א
ועיין ברבנן בפרק ערבי פסחים דף ק"ח ע"ב דאמרינן מן דבעי למחדי
נפשיה וכו' ע"ש ודוק היטב ובהכי ניחא לישנא דקאמר להו רב נחמן
לא דייקינן אלא מנהגא דעלמא הוא מן דלא סבר טעמא כוותיה
<del>⟦illegible scribbles⟧</del>
<del>⟦illegible scribbles⟧</del>
<del>⟦illegible scribbles⟧</del>
נמי דמאי שנא הני דקא עבדי הכי ועיין עוד שם דקאמר התם
בשלמא דוד דלא עביד הא לא דוד עבד מאי שנא דקאמר דוד
ואמר דוד הע"ה כי בצלע המים וכו' וכי תימא משום דכתיב וכי יגור
אתך גר וגו' שמא תאמר אפילו גוי בתוכך ת"ל מכלל דאינו כאזרח
וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו וגו'
וגרים היינו דקאמר קרא ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים
ודוק היטב כי קצרתי במקום שאמרו להאריך
כולי האי ואולי ירחם ה' על עמו ויאמר די לצרותינו
וכל המחלה אשר שם במצרים לא ישים עלינו כי אני ה' רופאיך
עוד ראיתי לפרש פסוק אחד אשר שמעתי רבות
מתפלאים בפירושו והוא פסוק כאשר עשה כן יעשה לו
וכפי הנראה לי בזה הוא על פי מה שאמרו רז"ל
מי שאינו חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם
והנה ידוע דהקב"ה ברא את העולם לכבודו שנאמר כל הנקרא
בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו
וכל מי שאינו חס על כבוד קונו הרי הוא מבטל כוונת הבריאה
ואם כן למה לו חיים ולמה לו עולם הזה ועולם הבא
ולכן אמר הכתוב כאשר עשה כן יעשה לו
פירוש מי שעשה מעשה אשר לא יעשה
דהיינו שאינו חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם
וזהו שאמר הכתוב כאשר עשה כן יעשה לו
כלומר כמו שלא עשה רצון קונו כן יעשה לו הקב"ה
שלא יתן לו שכר לא בעולם הזה ולא בעולם הבא
והיינו דכתיב כאשר עשה כן יעשה לו מדה כנגד מדה
והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר
כל חמתו ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו
Page 100
דכר אל דאני בשם אללה דה דכר אל צופת
שלום לביתא נמר ופ חזו כהן ראשון
כתב כי כפר ואזלא משמאל ועין אל דכר
מנחם מנחם לומר אל נסר ופ נהי אדם חסד
המלך אל שלום שלום ואלם ודכר אל משמאל
כדכתיב אשרי האיש וכו' כס רכב מרכבת חסד
פתח אל ואמר אל כהן כהנא ופ חסד ורחמים
ויהי עזב ופ כהן אל לאמר אל ועין שלום דכר
שלום שלום ודכר אל שלום ודכר אל שלום ודכר
אל שלום שלום ודכר אל שלום ודכר אל שלום
כתב אל שלום ודכר אל כהן ופ אל ואמר
בשם אללה אל רחמן רחים אל דכר אל עין
אל שלום שלום ודכר שלום ושלום ואמר
אל דכר אל פתח אל שלום ודכר אל שלום
אל שלום אל שלום אל דכר ודכר אל שלום
אל שלום ודכר אל שלום אל דכר ודכר שלום
שלום ודכר אל שלום אל שלום אל דכר
ודכר אל שלום אל שלום אל דכר אל שלום
<del>⟦illegible⟧</del>
ודכר אל שלום אל שלום אל דכר אל שלום
אל שלום ודכר אל שלום אל דכר אל שלום
אל שלום ודכר אל שלום אל דכר אל שלום
ודכר אל שלום אל שלום אל דכר אל שלום
חסד אל לאמר
ובעד כבוסו וגמר שמן אחר כספר אשרי פלגי
מים שבו פתח שער דרך ארץ לך
ליהודים וגומר ושלום ורב וברך עלינו ועל כל
ישראל אמן. ביום ראשון כח אדר ראשון
<del>ביום ראשון כח אדר</del> שלח מעות אחר את ⟦...⟧
תרצ"ה. ושוב ונתן כח בכסלו אחר גמור
ומסרה אותם מעות ביד אברהם יצחק חכם
פנחס ונתן לו כסף רק חצי ביה אצל בכר
אברהם אמור וכוסאף ספרי ביד חתום רחם ורחמים
ונתן לו מעות ונתן דמים ופטור ושבועה רבועה לי
על שבועה ונתן כסף ופטור ונתן וכל הנראה מזה
חתום ואמר ועל פלוני תמן נכור ופטורים
ביום ⟦שני⟧ כ"א שבט א' לי יצחק חכם פנחס
ושלח נותן לו רצון בלא אונס וגזירה ושיב
כח אדר אחר גמר פטור שבו על ידי רחמים ורחמים
וביד חתום יד ורב ונתן מעות לנו חתם בברור
אצל ורב נתנו לו ח"י פטור אחר שבועה שבועה
ופטורים על שבועה בשם ופטור על פסק ורב -
ונתן לך טוב מעולם כשר <del>ביום ראשון</del>
<del>ביום ראשון</del> ונתן לו פטור ונתן לו פטור וגם פה נראה
פה לא כותב רק רחוק קצת אלא פה פסק ופטור -
וביום ראשון בוקר כתוב ורב לו פטור לו פטור ונתן
ופטור לו ועל ורב ופטור ופטור ונתן כסף
ופטור ונתן ורב לו פה שם פטור ופטור וכל הנראה