AI Transcription, Pages 51-75
Page 52
אדונינו המלך יר"ה לו ולזרעו עד עולם ועד –
אמן כן יהי רצון מלפני שוכן מעונה ודרך כוכב מיעקב
הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני המלך יר"ה ואנכי עפר ואפר
כי עבדך בן אמתך אני ⟦...⟧ נבזה וחדל אישים
ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם
מי אני ומי ביתי כי הביאני עד הלום
להתייצב לפני המלך יר"ה ולדבר לפניו דברים אחדים
אמנם בטחתי בחסד המלך יר"ה כי הוא מלך חסד ורחמים
ומלך טוב ומטיב לכל הבריות וביותר לעבדיו
העומדים לפניו לשרתו ולברך בשמו הגדול
ועתה יסלח נא המלך לעבדו ויקשיב לקול תחנוניו
כי בצרה גדולה אנכי ומצוקה רבה אחזתני
אוי לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר
רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום
אני שלום וכי אדבר המה למלחמה
הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו
פן יבוא והכני אם על בנים
ואין לי מושיע ואין לי עזר וסומך בלתי ה' לבדו
ואדוני המלך יר"ה אשר שם ה' עליו למחסה ולמסתור
על כן באתי להפיל תחנתי לפני כסא כבודו
אולי יחוס אולי ירחם על עני ואביון כמוני
ויצוה את עבדיו להצילני מיד רודפי
כי חזקו ממני ואין בי כח לעמוד בפניהם
אנא אדוני המלך עשה למען ה' ולמען כבודך
והושיעה נא את עבדך הנשען עליך
וה' יוסף על ימי המלך ימים על ימיו שנותיו כמו דור ודור
ויגדל כסאו מכסא שלמה וירום הודו מעלה מעלה
אמן נצח סלה ועד
ביום אחד בשבת עשרים וארבעה לחדש תמוז שנת
חמשת אלפים ושש מאות ושמנים ושבע לבריאת
עולם למנין שאנו מנין כאן בגדאד יעא על נהר
חידקל איך הבחור הנחמד והנעים כה׳ אליהו
בן הזקן הנכבד כה׳ יוסף ⟦...⟧ העומד לפנינו
ואמר לנו הוו עלי עדים קנין גמור ושלם וכתבו
בכל לשון של זכות וחתומו ותנו לו ליד
היקר והנכבד כה׳ מנשה בן הזקן הנכבד
כה׳ אברהם ⟦...⟧ להיות בידו לזכות ולראיה
איך שמרצון נפשי בלא אונס ותכריח כלל
אלא בלב שלם ובנפש חפצה הודיתי הודאה
גמורה ושלימה מעכשיו דלא כאסמכתא ודלא
כטופסי דשטרי אלא כחומר וכחוזק כל שטרי
הודאות הנוהגים בישראל כהוגן וכשורה איך
שנשאר אצלי בידי וברשותי מממון היקר
כה׳ מנשה הנז׳ סך מאה וחמשים ריאל
מג׳ידי כסף טוב וטבוע מסכה עובר לסוחר
וזקפתי הסך הנז׳ עלי במלוה ורשו וקבלתי
עלי לאחריות הסך הנז׳ לשלמו לו לכה׳ מנשה
הנז׳ או לבא מכחו לזמן ששה חדשים מהיום
בפרעון גמור ושלם בלי שום טענה ומענה
כלל וכל זמן שלא אשלם הסך הנז׳ לזמן הנז׳
הריני מחייב עצמי לשלם לו רווח מהסך הנז׳
סך תשעה ריאל מג׳ידי בכל חדש וחדש
עד יום סילוק הפרעון ונאמנות נתתי לכה׳
מנשה הנז׳ על כל האמור בשטר זה כבי תרי
וכנאמנות ⟦...⟧ עלי ועל יורשי אחרי
ועל כל נכסי מקרקעי ומטלטלי ⟦...⟧
⟦illegible text at bottom of page⟧
Page 53
ואמר אמר ר' יוסי אמר רב שמואל בר נחמני
מאי דכתיב יהי פיסת בר בארץ בראש הרים
אמר ר' אלעזר עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה
בראש הרים ושמא תאמר יש טורח לקצור תלמוד לומר
יהי פיסת בר בארץ מלמד שהרוח מנשבת בהן
ומשירן את הסולת ואדם יוצא לשדה ומביא מלא
פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו
לדורות הבאים כתיב ודם ענב תשתה חמר
אמרו לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה
יש צער לבצור ולדרוך העולם הבא מביא ענבה אחת
בקרון או בספינה ומניחה בזוית ביתו ומספק הימנה
כפטוס גדול ועציה מסיקין תחת תבשיל ואין לך כל ענבה
וענבה שאין בה שלשים גרבי יין שנאמר ודם ענב תשתה
חמר אל תקרי חמר אלא חומר ולחכמים אומרים
לא כעולם הזה העולם הבא העולם הזה אדם יש לו
רובע כרם טורח לעבד ולבצור העולם הבא הרוח
מביאה רוח ומנשבת בו ומשרת את עליו ורואה אשכולות
שהן מונחין וכל אחד ואחד נוטל כדי פרנסתו
ומשפחתו דכתיב ודם ענב תשתה חמר
תנו רבנן עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות
וכלי מילת שנאמר יהי פיסת בר בארץ
Page 54
מ"ו ופירש אין הספק על החלק של אחיו שנתן מתנה דזה פשיטא לי
דאינו יכול להוציא מיד אחיו דלא עדיף מנותן מתנה דלא יכול לחזור
והכא קאמר דקודם שחלקו יכולים לחזור בהם ואפילו רצה זה וזה וקנו מידם
אינם יכולים לחזור בהן
עוד כתב תירץ שני כפי שכתב מרן ז"ל –
שניר כפי שכתב רש"י ז"ל מדרש שיר
או כי יראה לי ולא מטה אשכול אל תרך וכרם –
וכשבוסר שיבשלו אשכול הענבים כל גוף כאחד וכרם
כל גופה וגופה ומשל על גוף כנסת ישראל כי כל
נפש ונפש מישראל מושגחת כהדין של רש"י ע"ה
משל למלך שנכנס למדינה והיו עמו לגיונות הרבה
אמר להם המלך בני אכסניא שלי אתם אני אצל
אוהבי כך אמר הקב"ה לישראל ראו שכל העולם כולו
שלי הוא ואיני מבקש לא תרומה ולא מעשר אלא
מכם שנאמר קודש ישראל לה' ראשית תבואתה וגו'
וכן פירש רש"י ז"ל בפרשת כי תשא וז"ל וקדשתו להיות
קודש כמו שקדשתי אותם וכו' וכן פירש רש"י ז"ל
בפרשת בחוקותי ואתם תהיו לי לעם אני אהיה לכם
לאלהים פרוש שתהיו לי לעם מיוחד ולא תהיו כשאר
העמים ואני אהיה לכם לאלהים משגיח עליכם בהשגחה
פרטית ובלתי אמצעי משא"כ בשאר האומות שאין
השגחתו עליהם כי אם ע"י שר ומזל וזהו שאמר הכתוב
כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו וגו' וזהו שאמר
הנביא ע"ה רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה
ולכן אני פוקד עליכם את כל עונותיכם וגו' וזהו שאמר
הכתוב בנים אתם לה' אלהיכם וגו'
מש"ה
עוד כתב הרב ז"ל בזה וזה שמו שמיהן כשם ריק מרוקן
שמו שמן תורק שמו אמר הכתוב טוב שם משמן טוב
פירוש שם טוב משמן הטוב שסכתה בו תורה ואחר כל הדברים
האלה שם לו ביה וכן לאברהם הוליד את יצחק הוא היה אומר
Page 55
⟦...⟧
אחר כותבי כל זה ראיתי בס' מעיל נחמיה דף נ' ע"א
שכתב על דף רמג י"ע שהביא דברי ה' כנסת הגדולה
בהגה' ב"י סי' תר"צ שכתב וז"ל מצאתי בשם מהר"ר
יוסף קארו זלה"ה שכתב בתשובה על נדון דידן
וז"ל אלא שמחבר הספר קיצר בלשונו וכתב שם שקורין
את המגילה ביום י"ד וביום ט"ו י"ד מפני שהם פרזים
וט"ו מפני הספק שמא מוקפות חומה מימות יהושע
בן נון הם וכתב הרב המגיד ז"ל שכן כתב הרמב"ם
פ"א מהלכות מגילה וז"ל כפרים שהקדימו ליום הכניסה
אם היו עתידים לעשות יום י"ד ויום ט"ו הרי אלו
גובין מהן ביום הכניסה הכל כמנהג המדינה עכ"ל
משמע מדבריו ז"ל שפוסק כר' יוסי דמגילה נקראת
בשני הימים וכתב הטור ז"ל בסימן תרפ"ח וז"ל
וכתב הרמב"ם ז"ל כפרים שהקדימו ליום הכניסה
אם היו עתידים לקרותה בי"ד ובט"ו גובין מהם
ביום הכניסה משמע מדבריו שסובר כר' יוסי
דס"ל דבזמן הזה נוהגות שתי קדושות עכ"ל הטור
ז"ל וכיון דמרן ז"ל והרב המגיד והטור כולם השוו
לדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל כר' יוסי שפיר דמי
⟦line⟧
והדר ראיתי להרב פרי חדש ז"ל בסימן תרפ"ח שהקשה על דברי
הטור הללו וז"ל ותמהני עליו דהא רבנו משה גופיה
בפ"א כתב וז"ל אי זהו בן עיר שהוא סמוך לכרך
ופחות ממיל אע"פ שאינו נראה עמו הרי הוא ככרך
וקורין בט"ו וכתב ה"ה ז"ל שם דמלתא דפשיטא
בע"ה
במשך הזמן אשר עבר על יד רבינו הגדול
אשר הלך לעולמו ושבק ⟦לנו⟧ חיים ומנוחה
אז ראה צורך גדול להכין לו את מקום מנוחתו
ועתה כתב וחתם על הצוואה אשר הכין בעודו חי
כדי שידעו למשמרת את המעשה אשר עשה
למען יעמדו ימים רבים
⟦illegible⟧
נודע הדבר כי ע"י רוב הימים אשר עברו עליו
לא יכול עוד לעמוד על משמרתו ולעשות צרכיו
וע"כ נחלש כח הסבל והוכרח להשען על אחרים
אשר ביום הזה ⟦...⟧ המלך הגדול ירום הודו ונתן
רשות לכל העם
תכף ומיד שמעו לקול
הקריאה אשר יצאה מפי הממונה אשר הופקד עליהם
וכל העם מקצה ועד וסופו באו לעזרת ה' בגיבורים
איש איש ממקומו יצאו לקראת המלך הגדול
אשר שלח אמרתו ודברו ירוץ מהרה
והנה הקהל הקדוש הזה עומדים הכן לקבל
פני המלך יר"ה בכל עוז ותעצומות
אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו
ומעתה אין לנו אלא
לשאת תפלה לאל נורא עלילה
שיגן בעדנו ובעד כל הקהל הקדוש הזה
וישמע לקול שועתנו ברחמים וברצון
אמן כן יהי רצון
Page 56
בעת אשר ה' אלהי צבאות יתברך שמו לעד
ברוך שמו הוא יתברך ויתעלה על כל ברכה
ותהלה אמן ואמן כן יהי רצון וקדוש ה' מכובד
⟦illegible⟧ תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה
מחכימת פתי פקודי ה' ישרים משמחי לב מצות
ה' ברה מאירת עינים יראת ה' טהורה עומדת
לעד משפטי ה' אמת צדקו יחדיו הנחמדים
מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים
גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב שגיאות
מי יבין מנסתרות נקני גם מזדים חשוך עבדך
אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב
<del>⟦illegible⟧</del> יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי
לפניך ה' צורי וגואלי ה' שפתי תפתח ופי
יגיד תהלתך ברוך אתה ה' למדני חקיך
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' אשרי
נוצרי עדותיו בכל לב ידרשוהו אף לא פעלו עולה
בדרכיו הלכו אתה צויתה פקודיך לשמור מאד
אחלי יכונו דרכי לשמור חקיך אז לא אבוש
בהביטי אל כל מצותיך אודך ביושר לבב בלמדי
משפטי צדקך את חקיך אשמור אל תעזבני עד מאד
במה יזכה נער את ארחו לשמור כדברך בכל לבי
דרשתיך אל תשגני ממצותיך בלבי צפנתי אמרתך
למען לא אחטא לך ברוך אתה ה' למדני חקיך
בשפתי ספרתי כל משפטי פיך בדרך עדותיך
ששתי כעל כל הון בפקודיך אשיחה ואביטה
ביום שני בשבת לשמנה ימים לחדש אדר השני
שנת חמשת אלפים וחמש מאות ושמנה עשר לבריאת
עולם למנין שאנו מנין פה בגדאד מתא דיתבא
על נהרא דגלת איך הבחור הנחמד כה״ר יצחק בן המנוח
כה״ר יוסף נ״ע אמר לה ליקרה וחשובה מרת שמחה
בת המנוח כה״ר אברהם נ״ע הוי לי לאנתו כדת משה
וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי
כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין
לנשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי
מאתן דחזו ליכי ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל
לותיכי כאורח כל ארעא וצביאת מרת שמחה דא והות
ליה לאנתו ודא נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה
בין בכסף בין בזהב בין בתכשיטין במאני דלבושא
ובשימושא דערסא הכל קבל עליו כה״ר יצחק חתן
דנן במאה וחמשים ריאל פראנץ וצבי כה״ר יצחק
חתן דנן והוסיף לה מן דיליה חמשים ריאל פראנץ
נמצא סך הכל כתובתא דא נדוניא ותוספתא
מאתים ריאל פראנץ לבד מעיקר כתובה דחזו לה
וכך אמר כה״ר יצחק חתן דנן אחריות וחומר שטר
כתובתא דא נדוניא ותוספתא דא קבלית עלי ועל
יורשי בתראי להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין
דאית לי תחות כל שמיא דקניתי ודאתינא למיקני
Page 57
טובים אז יודו לאל אשר גמל למר"ה
ברך בחסדו הגבר כה מנחם או"ה בעולם
הבא על משכבו או"ה ברוכי ר"ה שלום
ינוחו ועל זה נאמר תהלת ה' ידבר
פי ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים
עצמה ירבה ולאשר אין לו מנוח ירבה
לו שלום והשקט ובטח והיינו דתנן
במס' אבות הוא היה אומר יפה שעה אחת
בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב
ויפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב
מכל חיי העוה"ז שנאמר טוב יום בחצריך
מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור
באהלי רשע ואומר ה' אהבתי מעון ביתך
ומקום משכן כבודך ואני בתומי אלך פדני
וחנני רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה'
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ועתה אמרתי כי לא יחדל רשע ורע
מקרב הארץ וצדיק ה' בכל דרכיו
וחסיד בכל מעשיו ברוך דיין האמת
הצדיק בכל דרכיו והחסיד בכל מעשיו
שליט בעולמו לעשות בו כרצונו ומי
יאמר לו מה תעשה ומי יאמר לו מה תפעל
ואעפ"כ דכת' מרן ב"י אורח חיים סי' תקנ"א סעיף י'
דמותר לכבס להניח עד אחר תשעה באב ולא ללבוש
מיירי היכא דאין לו רק חלוק אחד דאז מותר לכבסו
אבל היכא דאית ליה חלוק אחר אסור לכבס אפילו להניח
כדמוכח במשנה ברורה שם ס"ק נ"ג וכן
וכתב במחצית השקל שם דאפילו אחר התכבס גם
כן אי שרוף קצת וכן לצורך רפואה שרי לכבס כי היכי
דלא ליכא עליה ריחא רע ואין בזה משום כבוד השבת
דסוף סוף ליכא משום כבוד השבת כשמכבס להניח
ומכל מקום אם מכבס ע"י נכרי שרי אפי' יש לו חלוק
אחר ובלבד שיהיה לצורך השבת ואם היתה
הכתונת מלוכלכת ביותר מותר לכבס ע"י נכרי
אפי' יש לו כמה חלוקים משום דהוי ליה אין לו
חלוק להחליף משום דמאיס עליה
גם מור"ם ז"ל פסק שם בהג"ה דנוהגין לאסור לכבס
אפילו ע"י נכרי ואפילו לאחרים ואפילו אין לו אלא חלוק אחד
כתב המגן אברהם שם ס"ק נ"ה דהיינו דוקא כשאין לו אלא חלוק אחד
דאז אסור ע"י נכרי ומשמע דאם יש לו חלוק אחר שרי ע"י נכרי
אבל היכא דאין לו אלא חלוק אחד אסור ע"י נכרי משום דנראה כמערים
ואעפ"כ דכת' המגן אברהם שם דלדידן דנוהגין היתר
ללבוש בשבת כתונת מכובסת יתכן דשרי לכבס ע"י נכרי
לצורך השבת אפילו מיום חמישי י"ל הני מילי
כשאין לו חלוק אחר וסבר דמרן ז"ל דס"ל דכיון
דמכבס לצורך שבת שרי לכבס ע"י נכרי
Page 58
בשם מבורך נורא עלילה בזכות יוסף
הצדיק ע"ה זיע"א ⟦...⟧ בן פורת יוסף
בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור
וימררהו ורובו וישטמוהו בעלי חצים
ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו
מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל
מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכות
שמים מעל ברכות תהום רובצת תחת
ברכות שדים ורחם ברכות אביך גברו על
ברכות הורי עד תאות גבעות עולם תהיין
לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו ויהי ה'
את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו
המצרי וירא אדוניו כי ה' אתו וכל אשר
הוא עושה ה' מצליח בידו וימצא יוסף חן
בעיניו וישרת אותו ויפקדהו על ביתו וכל
יש לו נתן בידו ויהי מאז הפקיד אותו
בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך ה' את בית
המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ה' בכל אשר
יש לו בבית ובשדה ויעזוב כל אשר לו
ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם
אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תואר ויפה
מראה ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת
אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה
עמי וימאן ויאמר אל אשת אדוניו הן
אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר
יש לו נתן בידי איננו גדול בבית הזה ממני
ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר
את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת
וחטאתי לאלהים ויהי כדברה אל יוסף יום
יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות
עמה ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות
מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית
ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזוב
בגדו בידה וינס ויצא החוצה ויהי כראותה
כי עזב בגדו בידה וינס החוצה ותקרא
אחר כך כותב אל כפל אותו. ריבית ⟦הלוה⟧
וגם כותב זמן וגם לכל אחד יכתוב לו
שטר לא ישאר פן יבא לידי טעות ח"ו
ולא יכל כחבירו יתר מחבירו ואם ירצה
הלוה לברר החשבון עם המלוה יברר
ואח"כ יכתוב על כפל השטרות וזהו נוסח השטר
מודה אני הח"מ ומברר בשמ"ט גמור דלא
כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אלא כחומר
כל שטרות הכשרים שנהגו בישראל החמורים
איך נשארתי חייב להח' כ"מ פלוני סך כך וכך
ומחייב אני עצמי לפרוע לו הסך הנז'
לזמן פלוני בלא שום טענה ותביעה כלל
ונאמן עלי הח' המלוה הנז' כבי תרי לכל
דבר שיאמר הן בגוף הממון הן על פרעון
הקרן הן על הריוח שיעלה עליו עד יום
פרעון וכל זמן שהשטר יצא מתחת יד המלוה
הנז' לא אוכל לומר פרעתי לא מקצת ולא
הכל ואפילו אחר זמן הפרעון ואפילו
יש לי עדים שפרעתי כל זמן שהשטר
ביד המלוה הנז' הכל שקר וכזב והריני
מבטל אותם העדים מעכשיו כחרס הנשבר
וכדבר שאין בו ממש וכל מודעי ומודעי
דמודעי דמסרית אנא או דמסרו אחרים
על כרחי בטלים ומבוטלים לא שרירין
ולא קיימין וקבלתי עלי ועל יורשי אחרי
אחריות שטר זה כחומר כל שטרי
חובות דנהיגי בישראל עשויים כתיקון חז"ל
דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי וקנינא
מיניה ככל האמור לעיל במנא דכשר למקניא ביה
Page 59
רשע למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה
רעך אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
אמר לו רשע למה תכה רעך אמר לו רשע
למה תכה רעך אמר לו רשע למה תכה רעך
ואם עשה כלי במורג חרוצה פטור אבל
<del>שלא נגרם</del> צורת הכלי אלא ע"י
הכאת הפטיש ושיפוי העץ וזה לא עשה
מעשה בגוף הכלי אלא דחק הצורה
בדפוס וזה לא מקרי חורש וגם לא
בונה אלא מכה בפטיש דגמר מלאכה
וה"מ דעביד מעשה בגוף הכלי כגון
שחקק בו צורות או שעשה בו נקבים
אבל הכא לא עביד מידי אלא דחק
הצורה בדפוס ולא מיחייב משום בונה
ומבואר במרדכי פ' כלל גדול דהאי מאן
דעביד כו' כלי בדפוס חייב משום בונה
ומבואר שם דהיינו שעושה כלי ממתכות
והתם עושה מעשה בגוף הכלי שמרדד
הטס ופושט צורתו ע"י הדפוס משא"כ
בנ"ד שהכלי עשוי ומחוסר רק הצורה
ואין כאן מעשה בגוף הכלי וזה ברור
ועוד נראה דבעינן עשיית כלי המתקיים
וכל שאין מתקיים ימים רבים פטור
והכא אין הצורה מתקיימת דתיכף כשנותנים
לתוכו דבר חם או לח נמחק הצורה
וחוזר לקדמותו ואין כאן כלי ופטור
⟦ועיין בתשו' רב פעלים ח"א חאו"ח סי' ל"ח שכתב ג"כ סברא זו⟧
נאם הצעיר יוסף חיים יצ"ו
⟦...⟧
Page 60
ולקח ממנו רגל אחד ממנו תראה בו ואחר זה נתן
ומדבר עמו ומראה לו שמחה גדולה ומחבקו ומנשקו
ואומר לו בא ברוך ה' אשריך שזכית לכך ואשרי חלקך
ואחר שנכנס לאותו עולם מוליכין אותו אל מקום שמוכן לו
ומלבישין אותו שמונה בגדי עננים של כבוד ושני כתרים בראשו א'
של אבנים טובות ומרגליות וא' של זהב פרוים וכל צדיק וצדיק יש לו חופה
בפני עצמו כפי כבודו שנ' כי על כל כבוד חופה ויוצאים מתוכה נחלי אפרסמון
ולפניו שמונה מאות ורדי הדס וכל אחד ואחד יש לו חופה בפני עצמו כפי כבודו
שנ' כי על כל כבוד חופה ויוצאים מתוכה נחלי אפרסמון ולפניו שמונה מאות ורדי הדס
וכל אחד ואחד יש לו חופה בפני עצמו כפי כבודו שנ' כי על כל כבוד חופה
ויוצאים מתוכה נחלי אפרסמון ולפניו שמונה מאות ורדי הדס
וכל אחד ואחד יש לו ד' נהרות של חלב ושל יין ושל אפרסמון
ושל דבש וחופה של כל אחד ואחד עשויה כגפן של זהב
ושלשים מרגליות קבועות בה וכל מרגלית ומרגלית מבהקת כנוגה
השמש והשכינה למעלה מהם וכל צדיק וצדיק אומר לחבירו
הראנו כבוד השכינה והקב"ה אומר להם הנה זה בא
מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות הנה זה עומד אחר כתלינו
משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים וכל צדיק וצדיק מראה
באצבעו ואומר הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו
נגילה ונשמחה בישועתו ורואין את הקב"ה עין בעין שנ' כי עין
בעין יראו בשוב ה' ציון ומזדעזעין מפני השכינה ונופלין על פניהם
והקב"ה אומר להם בני אל תתיראו בואו עמי לגן עדן שאין בו פחד
ולא אימה ולא רעדה ולא חלחלה אלא הכל שמחה וגילה ורואין
שם ארבע כתות של מלאכי השרת ובידם דגלים וביד כל אחד ואחד
דגל וזיו פניהם כזוהר הרקיע וכשרואין את הצדיק שנכנס לגן עדן
שמחים לקראתו ואומרים לו יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו
והקב"ה מהלך לפניהם וכל הצדיקים רואין אותו ומראין אותו באצבע
⟦דרוש⟧
אמר ר' יצחק בשעה שברא הקב"ה את העולם
ראה שאין העולם יכול לעמוד מפני מדת הדין
עמד וברא מדת הרחמים ושיתפה למדת הדין
וזהו שנאמר בראשית ברא אלהים ואחר כך
ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים משל למלך
שהיו לו כוסות ריקים אמר המלך אם אני נותן
לתוכן מים חמין הם מתבקעין ואם צונן הם
מקריסין מה עשה המלך ערב מים חמין בצונן
ונתן בהם ועמדו כך אמר הקב"ה אם אני בורא
העולם במדת הרחמים הרי חטאים סרחו ואם
במדת הדין אין העולם יכול לעמוד אלא הרי
אני בורא אותו במדת הדין ובמדת הרחמים
והלואי יעמוד <del>⟦illegible⟧</del> דבר אחר ה' בחכמה יסד
ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו תהומות נבקעו
שחקים ירעפו טל בנוהג שבעולם מלך בשר ודם
בונה פלטרין אינו בונה אותה מדעתו אלא
מדעת אומן והאומן אינו בונה אותה מדעתו
אלא דיפתראות ופינקסאות יש לו לדעת היאך
הוא עושה חדרים היאך הוא עושה פשפשין כך
היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם
והתורה אמרה בראשית ברא אלהים ואין ראשית
אלא תורה שנאמר ה' קנני ראשית דרכו ואין
אלהים אלא דיין כמו שנאמר אלהים לא תקלל
דבר אחר בראשית ברא אלהים זה שאמר הכתוב
כי גדול ה' ומהולל מאד ונורא הוא על כל
אלהים בנוהג שבעולם מלך בשר ודם מתקלס
במדינה וגדולי המדינה מתקלסין עמו שנושאין
משאו ואין העולם יודע איזהו המלך אלא
Page 61
אני עבד לאדון עולם מודה ומשבח
ורחמיו מרובים בלי גבול ותכלית ואין חקר
שמע קולי ברחמים כי אתה שומע תפלה
ועשה למען שמך הגדול והנורא אשר נקרא
עלינו וקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ
ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך
ולעשות רצונך בלבב שלם כמו שכתוב בתורתך
על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור
ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב
וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלהיך
שמה אם יהיה נדחך בקצה השמים משם
יקבצך ה' אלהיך ומשם יקחך והביאך ה'
אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה
והטיבך והרבך מאבותיך ומל ה' אלהיך את
לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את ה' אלהיך
בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך ונתן ה'
אלהיך את כל האלות האלה על אויביך ועל
שונאיך אשר רדפוך ואתה תשוב ושמעת
בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי
מצוך היום והותירך ה' אלהיך בכל מעשה
ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך
לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר
שש על אבותיך כי תשמע בקול ה' אלהיך
לשמור מצותיו וחקותיו הכתובה בספר התורה
הזה כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך
ובכל נפשך ברוך ה' לעולם אמן ואמן
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦...⟧ ואם ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל ⟦...⟧
Page 63
[Marginalia] שם טוב
[Marginalia] יצחק
[Marginalia] אברהם
[Marginalia] יעקב
[Marginalia] משה
[Marginalia] אהרן
[Marginalia] יוסף
[Marginalia] דוד
[Marginalia] שלמה
דרוש יום א' פסח
⟦line⟧
דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות
בין מגדל ובין הים - לפני בעל צפון נכחו תחנו
על הים. ופרש רש"י ז"ל פי החירות הוא פיתום
ועכשיו נקרא שמו פי החירות ע"ש שנעשו בני חורין
ולא נשאר שם אלא בעל צפון כדי להטעות את המצרים
שיאמרו קשה יראתם שהרי לא שלטה בו הפורענות
וכתיב וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה
בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני ה' ויעשו כן
ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה
ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את
ישראל מעבדנו ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו
ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם
על כלו. ויחזק ה' את לב פרעה מלך מצרים וירדוף
אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה
וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים
כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירות
לפני בעל צפון ופרעה הקריב וישאו בני ישראל
את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאד
ויצעקו בני ישראל אל ה' ויאמרו אל משה המבלי
אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת
עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר אשר
דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה
את מצרים כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו
במדבר ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו
וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום כי אשר
ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד
עולם ה' ילחם לכם ואתם תחרישון ויאמר ה' אל
משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו
[Marginalia] ויש לדעת
[Marginalia] למה צוה
[Marginalia] הקב"ה
[Marginalia] שישובו
[Marginalia] ויחנו
[Marginalia] לפני
[Marginalia] פי החירות
[Marginalia] ומה
[Marginalia] תועלת
[Marginalia] יש בזה
[Marginalia] החזרה
[Marginalia] ואדרבה
[Marginalia] בזה
[Marginalia] יטעו
[Marginalia] מצרים
[Marginalia] לומר
[Marginalia] נבוכים
[Marginalia] הם
[Marginalia] בארץ
⟦...⟧
ודלך אן אלדי יגב אן יעלם פי הדא אלפצל
אן אללה ת' קד אמר משה רבינו ע'ה' פי חאל חיותה
באן יכתב להם הדה אלשירה ויעלמהא לבני ישראל
כמא קאל ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את
בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד
בבני ישראל ודלך אן אללה ת' עלם אן הדה אלאמה
סתכפר בעד דכולהא אלי אל ארץ ותעבד אלאלהה
אלגריבה ותתרך עבאדתה ת' כמא קאל וקם העם הזה
וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא בקרבו
ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו וחרה אפי
בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה
לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמרה ביום ההוא
הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה
ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה
אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים ואד קד עלם
אללה ת' דלך אמר משה ע'ה' באן יכתב להם הדה
אלשירה לתכון להם שהאדה עליהם פי דלך אלזמאן
כמא קאל והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות
וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי
זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם
אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי ויכתב משה את השירה
הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל ודלך אן
אללה ת' אמר משה ע'ה' באן יכתב הדה אלשירה
[Marginalia] ⟦...⟧
[Marginalia] ⟦...⟧
ודלך
Page 64
[Marginalia] ב"ה
[Marginalia] ⟦...⟧
נראה לי דהגם דהאומר מחברו כמותו ומברך
עליו דדמי ליה כמי שמת לו מת דחייב להתאבל
עליו ולקרוע עליו וגם כן אינו יכול ליכנס לבית המשתה
וכל שכן בשמחת מריעות שהרי שלמה המלך
ע"ה אמר טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה
והנה שם מיירי באבל ממש וקאמר דטוב לילך
לבית אבל כדי שיתן אל לבו יום המיתה וישוב
בתשובה שלמה ומפני הרעה נאסף הצדיק וכו'
ואם כן בנדון דידן נמי שמת לו מת ⟦...⟧
<del>והנה בנדון דידן שמת לו מת ⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧ אבל ⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
⟦line⟧
ואפילו הכי מותר לו לילך לבית המשתה
ולא דמי לאבל ממש דהתם גזירת הכתוב הוא דאסור
וכל ימי עני רעים אלו ימי אבלות דאינו רואה
סימן יפה לעולם ואינו רשאי לשחוק אבל הכא
אפילו למאן דאמר דהוי אבלות ממש היינו דוקא
לענין קריעה אבל לענין שמחה מותר ומכל
שכן לדידן דלא קי"ל כוותיה בהא מילתא אלא
בעינן שיהיה מת ממש וקרוב לו ממש אבל בלאו
הכי לא הוי אבלות כלל ומותר לילך לבית המשתה
וכל שכן בסעודת מצוה דשרי ומצוה קעביד
ומה שכתב מרן ז"ל בסימן ש"מ סעיף כ' יראה
דכל המתאבל עליו מתאבל עמו היינו משום כבודו
של אבל ומשום איבה אבל הכא ליכא משום איבה
בענין הנדר שנדר ראובן בחיי אביו
כרך וספר תורה לבית הכנסת אם לא ימכרנו
מחמת עני ודוחק ועתה ירד מנכסיו ורוצה למכרו
אם יכול למכרו אם לאו תשובה הדבר ברור דלא
מצי מזבין ליה דקי"ל המקדיש כלי לבדק הבית
אינו יכול לפדותו ואינו יכול לשנותו מקדושה לקדושה
ואפילו אם גבו הצדקה מותר לשנותה לדבר מצוה
כגון תלמוד תורה או להשיא יתומים ויתומות עניים
וכיוצא בהן אבל לשנותה לדבר הרשות אסור
וכתב רבנו ירוחם ז"ל במישרים נתיב י"ט ח"ג וז"ל
ואם התנו הקהל או הגבאים לשנותה לכל מה שירצו
מותר לשנותה ואפילו לדבר הרשות עכ"ל וכתב
עוד שם וז"ל המקדיש נכסיו סתם הולכין לבדק
הבית ואין פודין אותן אלא בדמים ונופלין הדמים
לבדק הבית והנכסים יוצאין לחולין וכתב הרא"ש
ז"ל בתשובה כלל י"ג סימן י"ד ראובן שקנה
ספר תורה ונתנו בבית הכנסת לקרות בו ועתה
רוצה להוציאו משם ולתתו בבית הכנסת אחרת
או למכרו משום דעני ודחיק ליה שעתא טובא
ילמדנו רבנו אם הרשות בידו תשובה יראה
דאינו יכול להוציאו מרשות בית הכנסת ומעשה
באחד שרצה להוציא ספר תורה מבית הכנסת
להוליכו למקום אחר ובא מעשה לפני חכמי הדור
ואסרוהו משום דהוי כמי שנתנו במתנה לאותו
מקום וכיון שזכו בו אנשי המקום אין בידו להוציאו
מידם וכל שכן למכרו לאחרים עכ"ל הרא"ש ז"ל
Page 65
⟦illegible⟧
להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא
מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל
ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך
ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך
שגר אלפיך ועשתרות צאנך
יברכך ה' וישמרך יאר ה' פניו אליך ויחנך
ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום
<del>⟦illegible⟧</del>
ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל
קדשך ביראתך ה' אהבתי מעון ביתך ומקום
משכן כבודך ואני אשתחוה ואכרעה אברכה
לפני ה' עשי ואני תפלתי לך ה' עת רצון
אלהים ברוב חסדך ענני באמת ישעך
<del>⟦illegible⟧</del>
ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה
ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך ה' הושיעה
המלך יעננו ביום קראנו ברוך אלהינו שבראנו
לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת
אמת וחיי עולם נטע בתוכנו הוא יפתח לבנו
בתורתו וישם בלבנו אהבתו ויראתו ולעשות
רצונו ולעבדו בלבב שלם למען לא ניגע לריק
ולא נלד לבהלה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו
ואלהי אבותינו שנשמור חקיך בעולם הזה
ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה
לשני ימות המשיח ולחיי העולם הבא
למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך
ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ולקח כסף לצדקה ותאמר להם שזהו כסף
משל פל' ויתנוהו ביד גבאי צדקה לכל צורך
כי חלוק הצדקה מן השמים ובידו הכל ובידו כח וגבורה
ובזכות זה יזכו וישמחו מכל צרה וצוקה מן השמים
ישלח לו רפואה שלמה וחיים טובים ושלום אמן סלה
ויהי רצון מלפניך ה' אהינו ואהי אבותינו שתחוס ותחמול
ברוב רחמיך על עבדך פל' בן פל' ותשלח לו
רפואה שלמה מן השמים רפואת הנפש ורפואת הגוף
מלפני כסא כבודך ותשלח לו מלאכי רחמים ושלום
ויהי לו עזר וסיוע מן השמים ותחוס ותחמול עליו ברוב
רחמיך מן השמים ויהי רצון מלפניך ה' אהינו ואהי
אבותינו שתחוס ותחמול עליו ⟦...⟧
⟦...⟧ ויהי רצון מלפניך ה' אהינו ואהי
Ⓐ
ויהי רצון מלפניך ה' אהינו ואהי
⟦...⟧ ויהי רצון מלפניך ה' אהינו ואהי אבותינו שתחוס ותחמול
על עבדך פל' בן פל' ותשלח לו רפואה שלמה מן השמים
רפואת הנפש ורפואת הגוף ושלח לו מלאכי רחמים ושלום
ויהי לו עזר וסיוע מן השמים ותחוס ותחמול עליו ברוב
רחמיך מן השמים ויהי רצון מלפניך ה' אהינו ואהי אבותינו
שתחוס ותחמול עליו ותשלח לו רפואה שלמה מן השמים
רפואת הנפש ורפואת הגוף ויהי לו עזר וסיוע מן השמים
ותחוס ותחמול עליו ברוב רחמיך מן השמים ויהי רצון מלפניך
ה' אהינו ואהי אבותינו שתחוס ותחמול עליו ⟦...⟧
Page 66
⟦illegible⟧
<del>אני החתום מטה מודה ומתוודה איך שקבלתי לידי מיד ה' יוסף</del>
<del>בן דוד יצחק סך מאתים וחמשים דינאר ראיג' ומעות הנז'</del>
<del>זקפתי עלי במלוה ורבית כנהוג בינינו הסוחרים</del>
ובכן זקפתי חוב הנז' בשעבוד גוף וממון דקנאי ודאקני
תחות כל שמיא דלא להשתמט ולא להבריח בעולם כלל
ומחייב אני את עצמי ואת יורשי אחרי לשלם למוכ"ז
סך הנז' לזמן ששה חדשים מהיום והריני מקבל עלי
נאמנות המלוה הנז' וכל הבא מחמתו כשני עדים כשרים
לעולם על כל טענה וטענה שיטעון עלי המלוה הנז'
ועל יורשי אחרי הן בגוף המלוה הן בריבית הן בהוצאות
בדיבורו הקל בלי שבועה ובלי שום חרם ובלי שום
הזכרת שם שמים כלל ועיקר וכל טענה שאטעון אני
ויורשי אחרי נגד המלוה הנז' ונגד הבא מכחו תהיה
בטלה ומבוטלת כחרס הנשבר וכטעות סופר וכחוכא
וטלולא דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי בביטול
כל מודעי ומודעי דמודעי שמסרתי או שאמסור מיום
בריאת עולם ועד עכשיו ובפיסול עדיהן לדעת הרשב"א
ז"ל וקנינא מיניה במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו
על כל האמור לעיל במצות גמורות ושלמות דלא
כאונס ושגגה והכל שריר ובריר וקיים
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦...⟧ יחזקאל ⟦...⟧
⟦illegible⟧
עוד זאת מצאתי כתוב בס' כף החיים סי' רסח סק"פ
בשם המקובל מהר"ש ויטאל זלה"ה שכתב וז"ל מצאתי
כתוב בשם חסיד המפורסם ומורנו הרב יצחק לוריא אשכנזי
זלה"ה שמי שאינו מדבר שום דבור של חול בשבת
אפילו בדרך צחות ובדיחותא וכל דבוריו הם רק בעסק
התורה ויראת שמים וצרכי סעודת שבת ודבורים המוכרחים
מאד כגון שלום עליכם וכיוצא בזה הנה האיש הזה
מובטח לו שכל עונותיו מחולים לו אפילו עון
עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ח"ו ופשוט
הוא שגם עון פגם הברית בכלל וכל זה הוא
כשיעשה תשובה גמורה על עונותיו אלו ויהיה
זהיר בזה הדבר מאד מאד בכל שבת ושבת
ויהיה זה לו אות וסימן על תשובתו כי נתקבלה
לפניו יתברך שמו ויהיה לו חלק לעולם הבא
במחיצת הצדיקים וחסידים וזכותו יגן עלינו אמן
עוד כתב שם בשם המקובל מהר"ש ויטאל זלה"ה
שמי שאינו מדבר שום דבור של חול בשבת
אפילו בדרך צחות ובדיחותא וכל דבוריו הם רק
בעסק התורה ויראת שמים וצרכי סעודת שבת
ודבורים המוכרחים מאד כגון שלום עליכם וכיוצא
בזה הנה האיש הזה מובטח לו שכל עונותיו
מחולים לו אפילו עון עבודה זרה וגילוי עריות
ושפיכות דמים ח"ו ופשוט הוא שגם עון פגם
הברית בכלל וכל זה הוא כשיעשה תשובה
גמורה על עונותיו אלו ויהיה זהיר בזה הדבר
מאד מאד בכל שבת ושבת ויהיה זה לו
אות וסימן על תשובתו כי נתקבלה לפניו
יתברך שמו ויהיה לו חלק לעולם הבא
במחיצת הצדיקים וחסידים וזכותו יגן עלינו אמן
עוד כתב שם בשם המקובל מהר"ש ויטאל זלה"ה
Page 67
⟦illegible faded text⟧
מהדרין כסף שש מאות ושלשים ושלש פרענו
אשר לקח מר דוד ראובן אל דוד ברוך
בחשבון כולל כורת כלי טהור
⟦illegible⟧
<del>לקח ⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>עוד נתתי ליד ⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
⟦illegible line⟧
עוד נתתי ליד דוד אליהו כולי סך עשרים וארבעה דינאר
וחצי מן דמי סחורה שקנה מן דוד כביר ואברהם
בצלאל ומאיר גם מאיר ואחיו יוסף משלמים ארבעה
דינאר וחצי ⟦...⟧ דמי סחורה
<del>⟦illegible line⟧</del>
<del>⟦illegible line⟧</del>
עוד נתתי ליד דוד אליהו כולי סך מאה ריאל
מן דמי סחורה שקנה מן יוסף זכריא ומנחם
מאיר ועל דעת כהן צדק שילם ליד דוד אליהו
את המעות סך מאה ריאל כדי שישלח להם
Page 68
בעה י"א ⟦...⟧
נכתב יום ה' ט' לחודש אב שנת התרפ"ו
וכו' ומודים אנחנו הח"מ שקבלנו
סך ⟦...⟧
אחרי ימים אחדים ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦circled A⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧
ואח"כ ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ב"ה ⟦...⟧
אמנם הנה אנחנו רואים דברי ה⟦...⟧ וגם אנחנו
ממנו יתברך שמו וגם אנחנו שומעים את קול
ואדיר ⟦...⟧ מורנו ⟦...⟧
לזה ⟦...⟧
ואחר כך ⟦...⟧
ואנו ⟦...⟧
גם אנחנו ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
כאשר ידבר איש אל רעהו ⟦...⟧
כמו כן ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
באייר יום ⟦...⟧
כמ"ר ⟦...⟧
שנים ⟦...⟧
⟦illegible - faded text at bottom⟧
⟦illegible - faded text at bottom⟧
Page 70
אמר ר' יוחנן ושר גדול ליהודים והיתה ⟦...⟧
שנאמר ⟦...⟧
⟦...⟧
אמר ר' יצחק ⟦...⟧
ר' חנינא ⟦...⟧
ר' יוחנן ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
בפרק ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
אמר ר' ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
כל ישראל ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 71
מן שמים ⟦...⟧ כל יוסף בן שמעון
בשם הרחמן אברך את איש תם יושב אהלים
החכם השלם והכולל מעוז ומגדול שלום
כבוד יקר תפארת גדולת מעלת כבוד
רבינו ומאור עינינו מורנו ורבנו הרב המובהק
נס נתנוסס עטרת ראשינו צניף תפארתנו
כבוד מורנו ורבנו הרב הגדול המעוז ומגדול
שם אהוד נודע בשערים שמו נודע בישראל
כבוד הרב ועצום כמוהר״ר אליהו
שליט״א יאיר נרו יגיה חשכו כאור בקר
לא יכבה נרו לעולם ועד אמן כן יהי רצון
אחרי דרישת שלום הטוב כראוי וכיאות
להדרת כבודו הרמה באתי בזה היום לפני
מעלת כבודו להודיע לכבודו כי ברוך השם
אנו חיים וקיימים ושלום לנו ולכל הנלוים
אלינו וכן יהי רצון שיהיה כן אצל כבודו
תמיד כל הימים ושנים רבות ונעימות
ועתה באתי להודיע לכבודו על דבר הילד
הנחמד והנעים כמר יוסף יצ״ו אשר הוא
לומד אצלנו תורה ונביאים וכתובים
והוא מצליח בלימודו והוא חריף ובקי
בכל מה שלמד והוא עושה נחת רוח
להוריו ומוריו וכל רואיו יאשרוהו
ועתה אבקש מכבודו שישים עינו עליו
לטובה ולברכה כי הוא ראוי לכל כבוד
ויקר וכל אשר תעשו עמו כאילו עשיתם
עמדי ומשכורתכם שלמה מעם ה׳
בשם רחמנא אלהא די ישראל כלל ופרט מעליא
נזכיר כל צרכי צבורא תמידין כסדרן אתר ואתר
וכל משפחה ומשפחה אתר ואתר ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
פי כל אתר ואתר על כל פסיעותיהן ועל חייהן
ועל חייהן די כל בר ישראל ובפרט אחינו בני ישראל
הנתונים בצרה ובשביה העומדים בין בים ובין ביבשה
המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה ומאפילה
לאורה ומשעבוד לגאולה השתא בעגלא ובזמן קריב
ונאמר אמן וכן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים
שירחם עלינו ועל כל ישראל אמן ואמן סלה
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמים שישמע קול תפלתנו
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
Page 72
אז יעמוד דניאל ויאמר בין ה' ולמלאכים
כי אתה תאמר חיים אבל טעם אחר היה לו
למה שלא שחט את יצחק משום דהיה נזיר רק
רמז לו שיהיה עולה וזה היה אחר חיים
אחר זאת בא דניאל אצל נבוכדנצר מלך
בבל ואמר לו מי ברא אותך ואת כל
העולם כולו אמר לו אלהי דניאל אמר לו למה
אתה לא תחוס על בניו של אלהי דניאל
שאתה משעבד בהם עבודה קשה ומיד צוה
להוציא את כלי בית המקדש ולהשתמש בהם
וכך עשה והיו מנגנים לפניו בכל מיני זמר
והיה שם משתה גדול לכל שריו ועבדיו וכל
גדולי מלכות והיו שותים בכלי זהב וכסף
והיו משבחים לאלהי זהב וכסף נחשת וברזל
ועץ ואבן באותה שעה יצאה פיסת יד וכתבה
על כתל היכל המלך מנא מנא תקל ופרסין
אז שנו זיוהי ורעיונוהי יבהלוהו וקטרי חרצה
משתרין וארכובתה דא לדא נקשן וצעק המלך
להביא את החרטומים והכשדים והאשפים
ואמר להם המלך מי שיקרא את הכתב הזה
ופשרו יחוה לי ארגונא ילבש והמונכא די
דהבא על צואריה ותלתא במלכותא ישלט
ולא יכלו לקרוא את הכתב ולא לפשרא
פשרא למלכא הודעו אדין מלכא בלשאצר
שגיא מתבהל וזיוהי שניין עלוהי ורברבנוהי
משתבשין על זאת נכנסה המלכה לבית
המשתה ואמרה למלך אל יבהלוך רעיונך
על דעת על דעת המקום והקהל הקדוש הזה
ובמושב בית דין של מעלה ושל מטה על פי התורה
הזאת ועל פי המקום ובכלל הקהל הקדוש הזה אנו
מתירים להתפלל עם העבריינים
כל נדרי ואסרי ושבועי וחרמי וקונמי וקנוסי
ושבועות דנדרנא ודאשתבענא ודאחרימנא ודאסרנא
על נפשתנא מיום כפורים זה
עד יום כפורים הבא עלינו לטובה ועל כולם
חרטנא בהון כולהון יהון שביתין שביקין
בטלין ומבוטלין לא שרירין ולא קיימין
נדרנא לא נדרי ואסרנא לא אסרי ושבועתנא
לא שבועות ביום כפורים זה יכפר עליכם
לפני ה' תטהרו ונסלח לכל עדת בני ישראל
ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה אמר
הסלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר
נשאת לעם הזה ממצרים ועד הנה ושם נאמר
ויאמר ה' סלחתי כדברך אמן כן יהי רצון
אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות
מוחל עונות עמו מעביר ראשון ראשון מרבה
מחילה לחטאים וסליחה לפושעים עושה צדקות
עם כל בשר ורוח לא כרעתם תגמול אל הורית
לנו לומר שלש עשרה זכור לנו היום ברית שלש
עשרה כמו שהודעת לעניו מקדם וכן כתוב
ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון
Page 73
מן אלדי הו פי אלעאלם דאימא כדאלך אנתה פי אל -
עאלם כמא קאל אלפסוק ואתה מחיה את כולם -
פאלקבלה הי אלדאימה פי כל זמאן ומכאן והי
אלתי תחי אלעאלם תמיד כמא קאל אלפסוק ואתה
מחיה את כולם ואנתה אדון הכל והו פי אלעאלם
כאלנפס פי אלגסד כמא קאל אלפסוק כי כשם שהנשמה
מלאה את הגוף כך הקדוש ברוך
הוא מלא את כל העולם וכו'
ואלדי יריד יתחבר פי אלעאלם אלעליון ינבגי
לה אן יכון טאהר ואלדי יכון פי דנב לא ימכן
אן יתחבר פי דאלך אלעאלם לאן אלדנב הו אלדי
יפרק בין אלעבד ובין רבה כמא קאל אלפסוק
כי עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלהיכם
פאדא אראד אלעבד אן יתקרב אלי רבה חתי יכון
לה חלאוה פי תפלתה ופי קראתה ופי כל עבודה
אלדי יעבד בהא ללה ית' ינבגי לה אן יתוב תובה
כאמלה מן כל דנב ומן כל חטא ומן כל עון
ואדא תאב תובה כאמלה יכון לה קבול אלתפלה
ויכון לה חלאוה פי תפלתה ופי קראתה ופי כל
עבודה אלדי יעבד בהא ללה ית' (משל בשר
ודם אדא כאן לה עבד ודאלך אלעבד עמל
דנב מע סידה ומן בעד דאלך גא ענד
סידה וקאל לה (סלח לי עלי דאלך אלדנב
אלדי עמלתה)
או במספר מילה ממנו והוא כתיב באלף
דלית בה אלא תלת אתוון (בגין טוב וכל)
אתי בגין מא דכך הוה בעל מעל את כל
כעובד ד אלו אדם הראשון שחטא ונטרד
מ ארעא טבא וכך דא שחטא וגרם לכל כל ההוא
טוב ד הוה בעלמא ואשתאר בגין חובא ההוא
בגלותא על חד תרי בגין דא כתיב באלף זעירא
אוף הכי ויקרא אל משה טב דלא כתיב ויקרא בלא
אלף חסר כי בגין כך ⟦...⟧ בגין דלא הוה שלים
לקבל דא כדי שלא יפיל עליו דינא דהאי עלמא
בגין דא כתיב ויקרא באלף זעירא ורזא דמלה
ד אלו אדם הראשון דחטא ואתגזר עליו מיתה
ביומא דיליה דאיהו אלף שנין ואשתאר מנהון
לבר ע' שנין דיהב לדוד מלכא ודוד מלכא אתקרי
בר נפלא בגין דנפל ליה מיתה ורזא דמלה נפלה
לא תוסיף קום בתולת ישראל בגין דא כתיב
ויקרא באלף זעירא לרמוז על ההוא נפילה
ועל ההוא חסרון מנא לן מן ויקרא ביו ד
חסר מן אדם הראשון מנא לן א' דאיהו אלף
שנין ועל ההוא חסרון דאשתאר מן האלף שנין
דאיהו ע' שנין דחיה דוד מלכא עליה כתיב
ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו' בגין דא
כתיב ויקרא באלף זעירא לרמוז על ההוא
חסרון דא ועל דא כתיב ויקרא אל משה
ד משה זכה לכל הני דרגין עלאין דנשמתיה
היתה מן זהר הרקיע ומשה זכה לכל הני
Page 74
בס"ד
בזכירה טובה יכתב ויחתם לחיים טובים
ולשלום ביום הזה יום ראש חדש שבט
שנת התר"ס ליצירה
הצעיר יוסף חיים יצ"ו ס"ט
פה עיר בגדאד יע"א
גם אני הצעיר הח"מ
אודה ואתוודה לפני כל קהל ועדה
כי גם אנכי הח"מ קבלתי עלי לשרת
בקודש להיות שמש בבית הכנסת הגדולה
ת"ו של רחל אמנו ע"ה ולעשות כל צרכי
הצבור בנאמנות ובכשרות ככל אשר יצוו
עלי הגבאים הי"ו וכמו כן קבלתי עלי
שלא אקח שום שוחד ושלמונים משום
אדם בעולם לא מישראל ולא מן האומות
רק אסתפק במשכורתי הקצובה לי מקופת
הקהל יצ"ו שהיא סך עשרים וחמשה
ריאל מג'ידי בכל חדש וחדש מלבד
ההכנסות שיזדמנו לי מן העליות ונדרים
ונדבות וצדקות שינדבו הקהל יצ"ו
והיה זה ביום הנז' לעיל והכל שריר וקים
נאם הצעיר יחזקאל שמעון יצ"ו
נאם הצעיר משה חיים יצ"ו
בני בית עלי חשבו י"י הוא כמו לעולם תעמוד
ועתה שבתי רפתי חול ברזל שברתי לאחר יום
כחם היום כי פרש כנפיו וישב לו באוהל מועד
שאל להם כהן כמשפט לכל לעולם תעמוד
והנה עתה לעמוד בשם טוב שם לו ריוח וארץ
הללו לעמוד דרך ארץ בכל שמיטה וצרה
בעל הבית אמר לו לקח לו שירי דוד המלך
ואני לא יכול לעמוד שם מזה לעולם תעמוד
ח"ו לבוא שם ולעמוד ולא לעולם תעמוד שם
וראה כי הכהן עומד שם ועמד עמו שם בשעה זו
ולקח המנחה מידו שם ועמד שם ברוך הוא
כאלו עומד מול י"י ברוך הוא שם עמו תמיד
וביום ש"ק בבוקר בא וראה ושם שם עומד
מקום שמקריב קרבן שם שכינה שורה שם
גם זה מורה על כח הדיבור והיה שם הדר שם
העולם שכח שדיבר לו בינה שם ועמד וראה
ושם בינה אמר לו שם תעמוד ותראה היה שכינה
ואמר להם וראה טוב ולא תעמוד שם ולא תלך
ועמדה שם ותקח כפור שם לעולם לא תזוז משם
ועתה בפעם אחת זכר וגם הוא לא זכר כלל
ולא זכר כלל וכלל ודאי תזוז לא תעמוד
Page 75
כדאיתא במדרש פרק שם כאן ביד רבי שמעון
כדנפק רבי שמעון לכרך כסא דהרסנא
חזא ההוא גברא דקא מלקט ספיחי בשביעית
אמר ליה ולי אסור הוא והכתיב ובכל אלה אני שונא
דאמר רבי יוחנן וכי מפני מה גלו ישראל
מפני שונאי בצע שנ' ואחרי בצעם לבם הולך
(יחזקאל) שנ' ויקרב ימי ישראל למות ויקרא
לבנו ליוסף אל נא תקברני במצרים ויעש לו
כן וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו
אותו ויישם בארון במצרים כנגד שאמר
לבניו פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם
את עצמותי מזה אתכם שנ' ויקח משה את
עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני
ישראל לאמר פקוד יפקוד אלהים אתכם
והעליתם את עצמותי מזה אתכם וכן הוא
אומר ויאסף אל עמיו ויגוע וימת ויאסף אל
עמיו מלמד שכל מי שנאסף נכנס בשלום
ונפטר מן העולם בשלום שנ' תבוא בכלח
אלי קבר כעלות גדיש בעתו וכן הוא אומר
בשלום יכלה ימיהם ושנותם בנעימים
וכל מי שאינו נאסף אינו נכנס בשלום ואינו
נפטר מן העולם בשלום שנ' ואתה תשליך
מקיברך כנצר נתעב לבוש הרוגים מטעני
חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס לא
תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך
הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים