AI Transcription, Pages 201-225
מדרש פליאה כתיב כבוד חכמים ינחלו וכסילים
מרים קלון וגו'
אמר הקב"ה אם אין אתם משימים כבוד לתורה אני אהפוך
את העולם לתוהו ובוהו שנאמר כבוד חכמים ינחלו ⟦...⟧
וכסילים מרים קלון אל תקרי מרים אלא מרום שכל מי
שמגביה עצמו סופו ליפול לגיהנם שנקראת עמוקה
שנאמר שוחה עמוקה זונה וזעם ה' יפול שם ואין זונה
אלא מינות שנאמר כי רבים חללים הפילה וגו'
דבר אחר כבוד חכמים ינחלו זה משה ואהרן
שחלקו כבוד זה לזה בשעה שאמר לו הקב"ה למשה
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל
ממצרים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע יש לי אח גדול
ממני והוא מתנבא להם במצרים שמונים שנה ועד
עכשיו לא נטל שום גדולה ועכשיו אכנס בתחומו
מיד חרה אפו של משה שנאמר ויחר אף ה' במשה
ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא
וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו
אמר רבי שמעון בר יוחאי הלב ששמח בגדולת
אחיו ילבש אורים ותומים שנאמר ונתת אל חשן
המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן
דבר אחר כבוד חכמים ינחלו זה יהושע בן נון
שחלק כבוד למשה רבו בכל לב שנאמר ומשרתו
יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל וכי נער
היה והלא בן נ"ו שנה היה אלא שעשה עצמו כנער
לשרת את משה רבו ולכך זכה לנחול כבודו של
משה שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך
משה את ידיו עליו וגו' וכסילים מרים קלון זה
ירבעם בן נבט שחלק כבוד למלכות בית דוד
ומלך על ישראל ומי גרם לו שטרדתו מן העולם
רנד
⟦line⟧
נמצא במאמר ח' על פסוק ויאמר לו יהי בעיניך
כאחד הנערים שאל ממני דבר ואעשה לך
פירש רש"י ז"ל ששאל ממנו שיחיה ראובן בנו
שלא ימות בחייו <del>וראה</del> וז"ל שלא ימות בחייו
שלא ימת בחייו כדרך שמת יהודה וש' ער ואונן
א"כ קשה למה הוצרך לומר לו יהי בעיניך
כאחד מן הנערים והלא כבר אמר לו
שאל ממני דבר ואעשה לך וא"כ כל אשר ישאל
יעשה לו ואפי' שיחיה לעולם וא"כ מאי כאחד
מהנערים דקאמר לו ותירץ הרב בעל זרע ברך
ז"ל דכתיב בפסוק ויאמר לו אליהו שאל מה
אעשה לך טרם אלקח מעמך ויאמר אלישע
ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר הקשית
לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך
כן ואם אין לא יהיה כן וקשה מאי הקשית
לשאול וכי יש דבר קשה לפני הנביא לעשות
ואפי' תחיית המתים וכ"ש זה הדבר אלא
הענין הוא דהנה יש ב' בחינות הא' צדיק גמור
והב' בעל תשובה והנה צדיק גמור יכול
לגזור אומר ויקם לו מה שאין כן בבעל תשובה
אלא בתפלה וזעקה דוקא וזהו שאמר אליהו
לאלישע הקשית לשאול שאתה רוצה שיהיה הדבר
מיד כאן
רביד הזהב מיוסד כמראה וביאור התורה
על דרך פרדס ומוסר ודרך כתיבת הספר
הוא על סדר הפרשיות של חמשה חומשי
תורה דרך כלל ופרט ודרשות רבות על
ענין התורה ואומר לו מן השמים השמיעך
את קולו וגו' ועל משה דבר אתו וגו'
אולם הביאור שלך מור וקנמון בשמים
משמחי לב ומרפא לנפש וגם מפרש
על התלמוד בדרך כלל ואומר כי כן הוא
תלמוד לו עליו וגם מפרש על דרך
אחר בנסתרות וגלה לך סוד רזי דבר
וביאר על פסוקי ספר משלי של שלמה
ואומר על יריד של דרך שכל טוב ודעת
ועל הדרך אשר תלך בו בדרך של צניעות
וכן ורדו בדגת הים ובעוף השמים ועל
מעשה בראשית ומעשה מרכבה ואומר על מעשה
של אדם הראשון ועל עץ הדעת ועל
עץ החיים ועל גן עדן ועל גיהנם
ומורא שמים
⟦...⟧
נשלם ספר רביד הזהב תהלה לאל בורא עולם
שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה
כי ביום הזה נשלם חיבור הספר הגדול
⟦בסד⟧
וזה מעשה שהיה בימי המלך דריוש המלך הפרסי הראשון
שהיה מולך על פרס ומדי ובבל וכל מלכותו
<del>היה</del> מלך גדול וגבור היה בשלום ובשלוה
ובכל ימיו לא היה מלחמה ובשנת שתים למלכו
<del>היה</del> היה בשלום ובשלוה ובכל ימיו לא היה
מלחמה ובשנת שתים למלכו חלם חלום והיה
בבהלה גדולה וקם ממשכבו וקרא לכל חכמיו
ואמר להם חלום חלמתי ורוחי נפעמה לדעת
<del>את החלום</del> את החלום ויאמרו לו חכמיו המלך
<del>יחיה לעולם</del> יחיה לעולם יאמר המלך לעבדיו את
החלום ופתרונו נגיד ויאמר המלך אל חכמיו
<del>החלום</del> החלום נשכח ממני ואם לא תגידו לי
החלום ופתרונו תעשו נתחים ובתיהם יושמו
<del>אשפה</del> אשפה ויענו חכמיו ויאמרו למלך אין אדם
בארץ אשר יוכל להגיד את דבר המלך כי אם
אלהים אשר מדורו לא עם בשרא הוא ויקצף
המלך קצף גדול וחמה עזה וצוה להאביד
לכל חכמי בבל ויצאה הדת וחכמיא מתקטלין
ובעו דניאל וחברוהי לאתקטלא והוה דניאל
<del>אמר</del> אמר לאריוך רב טבחיא די מלכא על מה
דתא חציפא מן קדם מלכא אדין מלתא הודע
אריוך לדניאל ודניאל על ובעא מן מלכא די זמן
ינתן ליה ופשרא להחויה למלכא אדין דניאל
לביתיה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי
מלתא הודע ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא
וכתב הרב המגיד ז"ל פ"ה מהל' זכיה ומתנה
ה"א וז"ל שמעתי מקשים למה לא תקנו
דלא ניחא ליה דליחול אדעתיה דהכי לא
אקני ליה ע"כ ⟦...⟧ והקשה הרב בעל
⟦...⟧ ז"ל ⟦...⟧ כ"ס סי' רמ"ב
וכתב עליו וז"ל ולע"ד נראה שלזה כוון הרב המגיד
בתי' הב' שכתב שם וז"ל ועוד שלא תקנו
חכמים משיכה במטלטלין אלא מפני חשש שמא
נשרפו אבל במתנה מועטת ליכא למיחש להכי
ולא אבדו להו רבנן למילתייהו אלא אוקמוה אדין תורה
דבכסף ובשטר קנו ע"כ ולדבריו ז"ל קשה דהא
לעיל מינה כתב הרב המגיד ז"ל דבמתנה
מועטת לא שייך לומר דלא סמכא דעתיה דמקבל
מתנה הואיל ומתנה מועטת היא וכיון שכן
אפי' בלא משיכה נמי ליקני מדין תורה בכסף
או בשטר ותירץ דאע"ג דבמתנה מועטת
לא שייך האי טעמא דלא סמכא דעתיה
מ"מ כיון דתקנו משיכה במקח וממכר משום
חשש שמא נשרפו לא פלוג רבנן ותקנו
בכל גוונא אפי' במתנה מועטת דליכא
בה האי חשש ומשום הכי הוצרך הרב
המגיד ז"ל לטעם שני לומר דבמתנה מועטת
אוקמוה אדין תורה דבכסף ובשטר קנו
ולא הצריכו בה משיכה שהרי לא שייך
בה טעם שמא נשרפו עכת"ד יעו"ש
ואנא עניא לא זכיתי להבין דבריו ז"ל בזה
דלפי דבריו ז"ל קשה דכיון דבמתנה מועטת
אוקמוה אדין תורה א"כ למה הוצרך הרב
המגיד ז"ל לטעם ראשון לומר דבמתנה מועטת
לא שייך בה טעם דלא סמכא דעתיה דהא
אפי' אי שייך בה האי טעמא כיון דאוקמוה
אדין תורה סגי בהכי וצ"ע כעת
ב"ה יום ד' כ"ג לח' אדר ב' שנת התרס"ב ליצירה בבגדאד יע"א יתב' שמו
איך בא הבחור הנחמד והנעים כה' יחזקאל יצו' בן כה' עבדאללה יוסף יצ"ו
ואמר לנו הוו עלי עדים כשרים ונאמנים וקנו ממני בקנין גמור ושלם מעכשיו
וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ויפוי כח ותנו לו ליד
הגביר הנכבד והנעים כה' שאול יצ"ו בן כה' מאיר יצ"ו
להיות בידו לזכות ולראיה וקנינא מיניה בקנין גמור ושלם
במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי
אלא כחומר כל שטרי זכיות הנוהגים בישראל עשויים כתיקון חז"ל
דנהוגים בקהלתינו יע"א איך שמכרתי אני יחזקאל הנז' במכירה גמורה
וחלוטה ושרירא וקיימא להגביר כה' שאול הנז' את כל החלק והזכות
שיש לי בגוף החצר הידועה שלי ושל אחי כה' ראובן יצ"ו
העומדת במח' אל דהאנה זקאק אל ג'דיד המוכרת בשם דאר
אל כביר הנמצאת תחת יד אבינו כה' עבדאללה הנז' וגובלת
מזרח דאר בית כה' יוסף כה' עזרא שמעון ומערב דאר בית
ור' אברהם הלוי וצפון דאר בית כה' יצחק כה' אהרן יצ"ו ודרום
דרך הרבים וסך דמי המכירה הזאת סך מאה וחמשים ליראס
עותמאני זהב שהם חמשה עשר אלף גרוש צאג' קבצתי וקבלתי
מידו וכיסו של הקונה כה' שאול הנז' סך המאה וחמשים ליראס
הנז' במזומנים שלמים ועברו לידי ולרשותי ולא נשאר לי אצלו
שום טענה ותביעה וערעור ופקפוק ודו"ד כלל ועיקר לא על
גוף החלק הנז' ולא על דמיו ומחלו זה לזה מחילה גמורה
ושלמה מעכשיו מעושה כתיקון חז"ל בביטול כל מודעי ומודעי
דמודעי עד סוף כל המודעות שמסרתי אני יחזקאל הנז'
או שמסר הקונה הנז' ותנאי בטלתים כחרס הנשבר וכדבר
שאין בו ממש ופסלתי את עדיהן לדעת הרשב"א ז"ל והרמתי
ידי וסלקתי עצמי מגוף החלק הנז' מעכשיו והרי הוא קנוי
ומסור ביד הקונה כה' שאול הנז' לעשות בו כחפצו ורצונו
כאדם העושה בתוך שלו בלא שום מוחה ומערער בעולם
כלל ועיקר והחזרתי לו שטר המכירה הנז' ראיה בידו
לזכות ולראיה והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון
וקים מאי דכתיב ומפרש לעיל מנא יחזקאל בן עבדאללה
יוסף הנז' וקנינא מיניה ככל מאי דכתיב ומפרש לעיל
כ"א אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו
שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה
והפילה ממנו כמה רבבות מישראל אמר רב יהודה אמר רב
כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי
שלש עבירות
גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת
אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו
סוף שמאכילים אותו דבר שאינו מתוקן ומעשה באדם אחד
שזימן אורחים והניח להם תרנגולת צלויה
וישבה אשתו ואכלה את הכל ומפני אימת בעלה שברה עצמות
וסידרה אותם לפני האורחים וכשבא בעלה ומצא עצמות
בלא בשר אמר לה היכן הבשר אמרה לו אכלו האורחים
הלך אותו האיש אחר האורחים ורגם אותם באבנים והרגם
נמצא זה בא לידי שפיכות דמים ע"י אימה יתירה
ת"ר מעשה באדם אחד שזימן ג' אורחים בשעת רעבון ולא היה
לו מה להניח לפניהם כי אם ג' ביצים בא בנו של בעל הבית
ונטל אחת מהם ונתנה לתוך פיו חנקו אביו ומת ראתה
אמו ועלתה לגג ונפלה ומתה אף הוא עלה לגג ונפל ומת
נמצא אברהם אבינו ע"ה שהיה מטיל אימה יתירה בתוך ביתו
שנאמר וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים
קמח סולת לושי ועשי עוגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן
בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו והוא עומד
עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר
הנה באהל אמר רב יהודה אמר רב יודעים היו מלאכי השרת
ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי איה שרה אשתך כדי
לחבבה על בעלה ר' יוסי בר חנינא אמר כדי לשגר לה כוס
של ברכה תנא משום ר' יוסי למה נקוד על איו שבאליו
לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו והאמר
שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל ע"י בעלה שאני
ירצו לפניך בשעה שתתפלל תפ' זו רצון מלפ'
אלהינו ואלהי אבותינו שתהא שעה זו עת רצון
לפניך ותענה עתירתנו ותשמע תפלתנו ותקבל
תחינתנו ברחמיך הרבים ותעשה עמנו צדקה וחסד
למען שמך הגדול ותחננו ותחמל עלינו ותזכנו
ותעזרנו ותושיענו ותפדנו מכל צרה וצוקה
ומכל חולי ומכל מכאוב ומכל מיני פורעניות
המתרגשות ובאות לעולם ותצילנו מכל גזירות
קשות ורעות ותבטל מעלינו כל מחשבות רעות
וכל עצות רעות שיחשבו עלינו כל אויבינו
ושונאינו וכל המבקשים רעתנו ותפר עצתם
ותקלקל מחשבותם ותשליך במצולות ים כל
חטאתנו ועונותינו ופשעינו ותמחה פשעינו
כעב וכענן ותהיה עמנו בכל אשר נפנה
ותצליח דרכנו ותן בלבנו אהבתך ויראתך
ותפתח לבנו בתורתך ותאיר עינינו במצותיך
ותדבק לבנו במצותיך ותייחד לבבנו לאהבה
וליראה את שמך ותזכנו לעשות רצונך
כרצונך בלבב שלם ותן חלקנו בתורתך
ותזכנו לראות פני משיחך במהרה בימינו
אמן סלה ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי
אבותינו שתהא שעה זו עת רצון לפניך
ותענה עתירתנו ותשמע תפלתנו ותקבל
תחינתנו ברחמיך הרבים ותעשה עמנו צדקה
וחסד למען שמך הגדול ותחננו ותחמל
עלינו ותזכנו ותעזרנו ותושיענו ותפדנו
מכל צרה וצוקה ומכל חולי ומכל מכאוב
במעלי שבתא בייחוד לדרשה
דוד מלך ישראל וזרעו עבדיך הם
שמחים בשמך ובוטחים בדברך משיח יצמח
בימיהם ולישועתך קוו וגאולה קרובה
תצמיח להם והשיב שבותם ורחם עליהם
כרוב רחמיך ואז יקרא שמך עליהם ועיניהם
תראינה מלכותך כמו שנאמר כי עין בעין יראו
בשוב ה' ציון ואמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר
יחדיו כי פי ה' דבר ואמר להודיע כי ישר ה'
צורי ולא עולתה בו ואומר תודיעני אורח חיים
שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
נאום דוד
אודה לאל ואהלל לאשר לו הגדולה והגבורה
וזה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנו כי הוא לבדו
אל נורא ואיום ולו הכתר והמלוכה אשר לו הממלכה
לאל ברוך נעימות יתנו ולמלך אל חי וקיים זמירות יאמרו
ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות
עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות
בורא רפואות נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש
בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור לעושה
אורים גדולים כי לעולם חסדו
עזר משדי עושה שמים וארץ ⟦...⟧
ביום ⟦...⟧ בשבת ⟦...⟧ לחודש ⟦...⟧
שנת ⟦...⟧ ליצירה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
בשם השם נעשה ונצליח וכל אשר נפנה
נשכיל ונצליח אמן סלה כיר אכתוב מעט דרוש
על ענין פסח הבא עלינו לטובה ולברכה
וזה החלי בעזרת האל ית' שמו
איתא במדרש רבה פרשת בא אל פרעה
אמר הקב"ה למשה לך אני משלחך אל פרעה
ויש לדקדק בזה המאמר וכי משה לא ידע
שהוא שלוחו של מקום ב"ה שצריך לומר לו
לך אני משלחך ועוד קשה מה שסיים בפרשה
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי
את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה
בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך
את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר
שמתי בם וידעתם כי אני ה' וקשה דהול"ל
למען תדעו כי אני ה' ולמה אמר וידעתם
ועוד קשה דכתיב ויאמר משה בנערינו ובזקנינו
נלך בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו ויאמר
אליהם יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם
ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם לא כן
לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם
מבקשים ויגרש אותם מאת פני פרעה
ויש להבין מה ראה פרעה לומר לכו נא הגברים
דוקא ומה היא הרעה אשר נגד פניכם
ועוד מה זה שאמר כי אותה אתם מבקשים
הרי הם בקשו בנערינו ובזקנינו נלך
ונראה לפרש ע"פ מה שכתב הרב כלי יקר
ז"ל על פסוק ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה
כי אני הכבדתי את לבו וגו' וכתב שם ז"ל
מע' יום א' נכנסנו בבית החדש אשר קנינו
מידי יוסף חיים כהן דלל בשם המנוח
<del>משה שמעון ורשמנו השטר בטאבו על שמינו</del>
<del>אני ואחי יוסף ורשמנו השטר בטאבו על שמינו</del>
<del>בחלק שוה ונתנו הסך שלשת אלפים וארבע</del>
<del>מאות וחמשים רופיות והבית היא בתוך</del>
<del>הדרובונה אשר בה בית מאיר ששון וראובן ששון</del>
<del>של יחזקאל בן רחמים שמעון שמש וראובן ששון</del>
<del>אשר עתה היא בית מאיר אברהם עובדיה שמש</del>
<del>וממול פתח ביתנו פתח בית יצחק ברוך</del>
<del>ועתה מכרנו הבית הנז' אל כ' רפאל חיים</del>
<del>בסך שלשת אלפים ושבע מאות וחמשים</del>
<del>רופיות וקבלנו המעות מידו ורשמנו</del>
<del>הבית בטאבו על שמו והיינו ביום</del>
<del>כ"ד אלול שנת התרצ"ג ושלום</del>
מע' יום ד' כ"ב אדר א' שנת התרצ"ב
נולד לנו בן זכר וקראנו שמו יאיר
ומלנו אותו ביום ד' כ"ט אדר א' הנז'
והסנדק היה אבי יצחק נר"ו והמוהל היה
ח' צאלח ח' שמעון והחכם המברך היה ח'
שמעון ח' אליהו וה' יזכנו לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט
אמן.
ברוך השם אשר ברא בחסדו הגדול ומל
לבב הערלים כי ביום שבת קדש י"ט שבט
שנת התרצ"ד נולד לנו בן זכר
ומלנו אותו ביום א' כ"ז שבט הנז'
וקראנו שמו מאיר וה' יזכנו לגדלו לתורה
לחופה ולמעשים טובים אמן כן יהי רצון
⟦illegible⟧ חכם שם טוב וכל בני ביתו בשלום אמן
מה שכתבתי אצלי כי ביום שבת קדש כ"ג לחדש
אדר שנת תר"ל לפ"ק הלכה למנוחות עולם
בתה של מרת חביבה אשת כבוד משה יצחק ⟦illegible⟧
וביום שבת קדש הנ"ל בלילה ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
בשלום וביום א' ח' דף וסי' כי ביום א' בשבת
כ"ד לחדש אדר הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום שני כ"ה לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום שלישי כ"ו לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום רביעי כ"ז לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום חמישי כ"ח לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום ערב שבת קדש כ"ט לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום שבת קדש א' לחדש ניסן שנת תר"ל לפ"ק
⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום א' ב' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ב' ג' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ג' ד' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ד' ה' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ה' ו' לחדש ניסן
⟦illegible⟧
ואלו הימים שהיו אצלי מן כבוד א' אברהם נ"י וכל בני ביתו
בשלום מה שנתתי לו מה שכתבתי אצלי ביום שבת קדש
כ"ג לחדש אדר שנת תר"ל לפ"ק וביום א' כ"ד לחדש הנ"ל
וביום ב' כ"ה לחדש הנ"ל וביום ג' כ"ו לחדש הנ"ל
וביום ד' כ"ז לחדש הנ"ל וביום ה' כ"ח לחדש הנ"ל
וביום ערב שבת קדש כ"ט לחדש הנ"ל וביום שבת קדש
א' לחדש ניסן שנת תר"ל לפ"ק וביום א' ב' לחדש ניסן
וביום ב' ג' לחדש ניסן וביום ג' ד' לחדש ניסן
וביום ד' ה' לחדש ניסן וביום ה' ו' לחדש ניסן
וביום ערב שבת קדש ז' לחדש ניסן שנת תר"ל לפ"ק
מע' בראב תרא מדפתי תורה לנער בתורת כהנים -
אמר ר' עקיבא כמה כתוב כאן אמור ואמרת
אלהם כיון דאמר להם ישראל בני אהובי הם
ולא רצה לומר להם צו ואמר להם בני אהובי
הם שנאמר בנים אתם
אמר ר' שמעון בן יוחאי בוא וראה כמה חביבין
ישראל לפני המקום שבכל מקום שגלו שכינה עמהם
גלו למצרים שכינה עמהם שנאמר הנגלה
נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וכן בבבל
גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי
בעילם וגו' ואף כשיגאלו שכינה עמהם שנאמר
ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא
ושב מלמד שהקב"ה שב עמהם מבין הגליות
ד"א אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים
ומנין שאין הקטנים מוזהרין על הגדולים ת"ל
אמור ואמרת אמור לקטנים שיזהרו בגדולים
או אינו אלא אמור לגדולים שיזהרו בקטנים
כשהוא אומר ואמרת הרי קטנים אמורים הא
מה אני מקיים אמור להזהיר גדולים על הקטנים
רבי אומר שלא יטמאו לקטנים מנין שאין
הקטנים מוזהרין על הגדולים ת"ל אמור
ואמרת יכול לא יטמאו להם אבל יטמאו למת
מצוה ת"ל לא יטמא בעמיו יצא מת מצוה
שאין לו עמים יכול לא יטמאו למת מצוה
אבל יטמאו למי שיש לו עמים ת"ל לה יטמא
איזהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא אני
עליו מת מצוה ואיזהו שיש לו קוברין כל שאין
קורא עליו מת מצוה לא יטמא בעמיו בעמיו
אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה
לה יטמא רשות לא יטמא חובה דברי ר' ישמעאל
ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אל
הכהנים בני אהרן וכי כהנים בני מי הם אלא
שיהיו נוהגים כבני אהרן מה אהרן רודף שלום
אוהב שלום כך בניו אוהבי שלום רודפי שלום
מה אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
אף בניו אוהבים את הבריות ומקרבן לתורה
לנפש לא יטמא בעמיו אין נפש אלא מת שנאמר
וכל נפש מת לא יתן בתוכם
יאמר די הו באדי סלאם וג'י די באבא דודאן סלאם עליך
ואדיך ופי אלדאר וג'מיע אלחבאייב אלסלאם עליכם כלהם והם
יסלמו עליך סלאם כתיר וג'מיע אלחבאייב יסלמו עליך
סלאם כתיר
<del>ואיצא אעלמך יא ולדי אלעזיז</del>
אעלמך יא ולדי אלעזיז אנהו וצלו אלוראק
אלדי בעתת פי ידין אלמסאפרין וקראנאהם
ופהמנא מא פיהם ופרחנא בפרחכם אלדי כתבת
אנהו וצלתם באלסלאם אלי דאר אלסלאם —
אללה יג'על קדומכם כיר וברכה עליכם
וחינא דאך דפענא אלורקה אלדי פי ידיך
אלי סאמי אלדי דכרת ואעטאנא אלמבלג' כלה
ואלדי קבצנאה הו מן הדי אלוראק והו סבעה
ואחד וסתין פי תאריך אלסנה
אך אכוי רשיד כתב לי כתאב ויקול כדא
— כדא וקד וצלתהם מן אלשאם וקד —
וצלו פי פם אלבחר וקד אכד אלחאג'
מן כתאב אלדי אנהו וצלתם באלסלאם
ואנא כתבת לה כתאב וקלת לה יא אכי
אנת תערף אנהו אלמסאפר מא ענדה
אלא כלאם רדי ופי אלסלאם ופי אלחאל
— יא ולדי אלעזיז ואכתב לנא דאימא
מן אכבאראך אלסארה ואלסלאם עליך
[Marginalia] ⟦illegible⟧
נראה לי לתרץ ע"פ מה שכתב הרב המחבר
ז"ל דהנה מצינו י"ב שבטי י"ה חלוקים
בדעותיהם כי שמעון ולוי היו כת אחת וכו'
ושאר השבטים היו כת אחרת
והנה ידוע שכל שבט ושבט היה לו דגל בפני עצמו
וכל דגל ודגל היה לו גוון בפני עצמו כי
ראובן אבנו אודם ומראהו אדום ודגלו אדום
ומצויר עליו דודאים ושמעון פטדה ומראהו ירוק
ומצויר עליו שכם וכן כולם וזה מורה כי
לכל אחד ואחד היה לו בחינה בפני עצמו
ודרך בפני עצמו לעבוד את ה' יתברך וזהו
ענין י"ב שערים שיש ברקיע כנגד י"ב שבטים
וכל שבט ושבט נכנס בשער המיוחד לו
והנה ידוע כי התורה היא כלולה מכל
הנשמות של ישראל וכל אחד מישראל יש לו
חלק בתורה והנה כמו שכל אחד מישראל
יש לו דרך בפני עצמו לעבוד את ה' יתברך
כך בתורה יש שבעים פנים לתורה וכל אחד
מישראל מבין התורה כפי שרש נשמתו
ולפי בחינתו והנה ידוע כי המחלוקת שהיה
בין השבטים לא היה ח"ו מחלוקת של
קנטור ח"ו אלא מחלוקת לשם שמים
כי זה אומר בכה וזה אומר בכה וכל אחד
מתכוין לשם שמים וזהו שאמר הכתוב
וקם בבוקר קודם נץ החמה ויטול ידיו ויברך
על נטילת ידים ועל מצות ציצית ויניח תפילין
ויקרא קריאת שמע ויתפלל שמונה עשרה ואחר כך
ילמוד פרק אחד של משניות
ואחר שיגמור תפלתו ולימודו ילך לעסקו וישא ויתן
באמונה ויזהר <del>⟦illegible⟧</del> שלא יבוא לידי שבועה
ח"ו ואפילו על האמת ויזהר שלא יבוא לידי כעס
ולא לידי גאוה ולא לידי שנאה ולא לידי קנאה
כי אלו המדות הרעות הם פוגמים בנפש האדם
ביותר וצריך להתרחק מהם בתכלית הריחוק ויהיה
עניו ושפל רוח בפני כל אדם ואפילו בפני הקטן
שבקטנים ויהיה דבורו בנחת עם הבריות ויהיה
אוהב שלום ורודף שלום ויהיה אוהב את הבריות
ומקרבן לתורה ויהיה שמח בחלקו ואפילו אם חסר
לו מזונותיו יבטח בהשם יתברך שהוא זן ומפרנס
לכל חי ויהיה נזהר בכל מצות עשה ומצות
לא תעשה ויהיה נזהר בברכת הנהנין ובברכת
המזון ובכל ברכה וברכה שיברך יכוין בה
פירוש המלות ויהיה נזהר בכל דבור ודבור
שיצא מפיו שלא יהיה בו שום נדנוד עבירה
ח"ו כגון לשון הרע ורכילות וליצנות ושקרים
וחנופה ודברים בטלים ויהיה נזהר בכל עת
ובכל שעה שיזדמן לו לעשות איזה מצוה ירוץ
אליה בשמחה גדולה ויהיה נזהר בכל יום ויום
(סימן יג סעיף א)
ואהבת לרעך כמוך אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה
נאום הצעיר יצחק
במדרש רבה פרשה כ"ד וידבר ה' אל משה לאמר
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים
תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. ילמדנו רבינו
כמה דברים אסורים בשבת. כך שנה ר' חייא
ארבעה דברים אסורים בשבת ואלו הן
הזורע והחורש והקוצר והמעמר. שאל
רבינו מהו ליתן מוך לתוך הכר בשבת. אמר להם
אסור מפני שהוא כממלא. וממלא חייב משום
בונה. אמר הקב"ה לישראל שמרו את השבת
כי קודש היא לכם. מהו כי קודש היא לכם
אמר ר' יצחק כשם שהקב"ה נקרא קדוש כך שבת
נקראת קודש שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה'
מכובד. וכשם שהקב"ה נקרא קדוש כך ישראל נקראו
קדושים שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים. וכשם
שהקב"ה נקרא קדוש כך התורה נקראת קדושה שנאמר
כי קדוש היום לאדונינו. אמר הקב"ה יבואו ישראל
שנקראו קדושים וישמרו את השבת שנקראת קודש
ויעסקו בתורה שנקראת קדושה ויקלסו להקב"ה
שנקרא קדוש. לכך נאמר קדושים תהיו. ד"א קדושים
תהיו. הדא הוא דכתיב שלח אורך ואמתך המה ינחוני
יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. א"ר יצחק
בשר ודם מדליק נר מנר שמא יכול להדליק את
האור מן החושך. אבל הקב"ה מאיר אור מתוך
החושך שנאמר וחושך על פני תהום ומה כתיב
בתריה ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. וכן הוא
אומר גולה עמוקות מני חושך ויוצא לאור צלמות
ד"א קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני
קדושתי למעלה מקדושתכם. אמר הקב"ה לישראל
בעולם הזה אתם מסובכים בעונות אבל לעתיד לבוא
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו
במצותיו וצונו על מקרא מגילה ברוך אתה יי
אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו
בימים ההם בזמן הזה
ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהודו
ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה בימים ההם
כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר
בשושן הבירה בשנת שלוש למלכו עשה משתה
לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים
ושרי המדינות לפניו בהראותו את עשר כבוד
מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים
שמונים ומאת יום ובמלאות הימים האלה עשה
המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה
למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר
גנת ביתן המלך חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי
בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות
זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת
והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות
רב כיד המלך והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד
המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות
אשר למלך אחשורוש ביום השביעי כטוב לב המלך
ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס
שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש להביא
בעה"ו
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו
שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותדריכנו לשלום
ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום
ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ומכל מיני
פורעניות המתרגשות לבוא לעולם ותשלח ברכה במעשה
ידינו ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל
רואינו ותשמע קול תחנונינו כי אל שומע תפלה ותחנון אתה
<del>ברוך אתה יי שומע תפלה</del>
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב
כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
לישועתך קויתי יי קויתי יי לישועתך יי לישועתך קויתי
הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל
המקום אשר הכינותי : ויסע מלאך האלהים ההולך לפני
מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם
ויעמוד מאחריהם : יברכך יי וישמרך יאר יי פניו אליך
ויחנך ישא יי פניו אליך וישם לך שלום : ושמו את שמי
על בני ישראל ואני אברכם : אלהי אברהם אלהי יצחק
ואלהי יעקב שמור והצל את עבדך ⟦...⟧
מכל רע ומכל פחד ומכל צער ומכל נזק ומכל מקרה
רע ותוליכהו בדרך ישרה ותגיעו למחוז חפצו לחיים
ולשמחה ולשלום כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך
יי ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם : ובכתוב
אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ויי עמו כן יהיה
עמך וישמרך מכל רע אמן נצח סלה ועד
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי
שתצילני היום ובכל יום ויום מעזי פנים ומעזות פנים
מאדם רע ומיצר רע ומחבר רע ומשכן רע
ומפגע רע ומעין הרע ומלשון הרע ומדין
קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית
ובין שאינו בן ברית כי אתה שומע
תפלת כל פה ברוך אתה יי שומע תפלה
ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך
יי נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך
כי אין בפיהם נכונה קרבם הוות קבר פתוח
גרונם לשונם יחליקון האשימם אלהים יפלו
ממועצותיהם ברוב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך
וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו
ויעלצו בך אהבי שמך כי אתה תברך צדיק יי
כצנה רצון תעטרנו
ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים
ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו
הוא יפתח לבנו בתורתו וישם בלבנו אהבתו
ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם
לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה יהי רצון מלפניך
יי אלהינו ואלהי אבותינו שנשמור חקיך בעולם הזה
ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ אי דיי דלאל. אן מעם כון כדמת דיי
⟦illegible⟧ נכס תת דד לו מדלואן אן מדלואן
כי תתם יומן וסה כב נל כפ וסאכב
ומכות כחז מן וכתב וסרד ⟦illegible⟧
מן כסופתר כוא. ואדי כל דיי דכמיי
כל כן אאע ככל דה ס ומד וסד
כסס פדבא כסן ומדאסה כרדלד ⟦illegible⟧
מדאז יסול ⟦illegible⟧ מדל ט סאכסאכס
כסס סדסד ס דמת סססדא כדן דס נל
ככא ⟦illegible⟧ סססד ⟦illegible⟧ סס סאכס ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כסס סס סד ⟦illegible⟧ ססס סאכס ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ סססדא כססד ⟦illegible⟧ סססד ⟦illegible⟧
אס כס דלא ללסרס ⟦illegible⟧ סאד סססס
ארס ⟦illegible⟧ כלא סס סססד ⟦illegible⟧ סססד ⟦illegible⟧
כס כסססד סססד ⟦illegible⟧ ססס ססס דלס
כסדל ככל סדס ססס סד סד ⟦illegible⟧
סס ססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס
כס כסס ססס ססס ססס ססס ססס ססס
ססס ססס סססס ססס ססס ססס ססס ססס
כסס סססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס
כסס ססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס
כסס ססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס
<del>⟦illegible⟧</del> ססס ססס ססס ססס ססס ססס
ססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס
⟦illegible⟧ ססס ססס ססס ססס ססס ססס
לכבוד האח היקר והנכבד החכם השלם יצ"ו
אחדש כבודו כראוי ומה שאל בשלומו הטוב
אצלנו הכל בטוב בחסדי ה' יתברך
ולא יחסר לנו אלא ראות פניו הטובים
היום קבלתי מכתבו היקר מיום ⟦...⟧ ושמחתי
מאד בבריאותו השלימה השם יתברך יאריך
ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים אמן
כן יהי רצון
⟦...⟧
ע"ד עסק השותפות ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ואמר כמאן לאדק נדאר מהאש בלדין מא המה
פי דהבא מן מעדן קל אלה דרהם פי
פהי תסוי תמאן כסה תמאן מנהם סלפה כאן מעה
גיר דה מן מעדן דה פי דאר אל סכה פהי תסוי
פי דהבא דרהם ואחד וקד סלמה דרהם ואחד
מנהם וקד דפע לה דרהם ואחד פי דאר אל סכה
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ואדא סאלהם וקד סלמה פלאן חביב בן מרד
דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי
דהבא וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה
ואדא סאל וקד סלמה פלאן חביב בן מרד
וקד סלם דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי דהבא
וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי דהבא
וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי דהבא
וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
מי ש... כי הנה וזה אחד משל מדות
ואפשר לזה האי ואפשר כי אפשר לו
שהרי השם ית׳ ב מדות כנגד מדה
אלא שכבר אמר מפי קדשו אלי ויש
לאמר דכתיב מדה כנגד מדה
שאם היה נראה מראית העין היה
על ידי נסים ועל ידי נס בתוך נס
ולא מסתפק בזה אלא אפילו בדבר
קל היה משגיח עליהם השגחה פרטית
והיה מקים עליהם כל מה שכתוב
בתורה ואפילו אם היו עוברים על
מצות ה׳ היו נענשים תיכף ומיד
ולא היה להם שום המתנה כלל
אלא מיד היו נענשים על המקום
ומפני שחטאו בעגל עשה להם כך
ויש לומר עוד טעם אחר על זה שכתוב
כאשר שמעתי מפי מורי ורבי זלה״ה
דאיתא בזוהר בהקדמה דף כ״ה והנה
על אחד שאל למה זכה דוד המלך
שנקרא חי ולא מת וזה לשונו
שם א״ל חייך וחייך שדוד המלך ע״ה
לא מת אלא בעולם הזה ובעולם הבא
הוא חי וקיים לעד ולנצח נצחים
וזה סוד לא אמות כי אחיה וגו׳