AI Transcription, Pages 176-200
בפסוק בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר
את התורה הזאת לאמר א"ל הקב"ה למשה הוי
זהיר בכבודן של ישראל שלא תאמר להם דברי תוכחות
מפני שאמר בלעם הרשע שנ' הן עם לבדד ישכון
ובגוים לא יתחשב אלא הוי מקרב אותם בדברים
רכים ומראה להם פנים יפות וכן הוא אומר
ואלה הדברים הדברים גימטריא דבורים הוי אומר
דבר אליהם דברים רכים. ד"א הדברים מלמד שהיו
דברי תוכחות של משה כגידין וקוצים וכדרבונות
לישראל שנ' דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות
נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד ואין דברים
אלא דברי תוכחות שנ' את הדברים האלה דבר ה'
אל כל קהלכם וגו' ואומר וידבר ה' אלי לאמר רב
לך סוב את ההר הזה וגו' ד"א הדברים מלמד שהיו
דבריהם של ישראל לפני הקב"ה כגידין וקוצים
לפי שאמרו לא נעלה וגו' בשנאת ה' אותנו הוציאנו
מארץ מצרים וגו' א"ל הקב"ה למשה הואיל והקניטו
אותי בדברים אף אתה הוכיחם בדברים שנ' אלה
הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו' ⟦line⟧
בפסוק ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד
לחדש וגו' למה המתין משה עד אחד עשר חדש
והוכיח את ישראל אלא למד מיעקב אבינו שלא
הוכיח לראובן אלא סמוך למיתתו שנ' ויקרא יעקב
אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם וגו' ראובן בכורי
אתה וגו' פחז כמים אל תותר וגו' ומפני מה לא
הוכיחו כל אותן השנים כדי שלא יניחנו וילך
וידבק בעשו אחיו לכך המתין לו עד סמוך למיתתו
ואח"כ הוכיחו וכן משה רבינו ע"ה לא הוכיח את
יום שבת קדש כ"ח אייר שנת התרצ"ב לפ"ק להיות מיום
באתי פה בגדאד אל הכניס 199/162
<del>ובבוקר</del> הלכתי בבקר אצל מאיר רבקה
ודרשתי בשלומו כי הוא קרובי <del>בראש</del>
ואחר כך הלכתי לביהכ"נ הגדולה צלאת
בית זילכה שם מנחם דניאל. ברוך
ברוך ה' מנחם שם היה מתפלל עם
הציבור ואל תעבור חכמים מבינם וכלם
מתפללים בחיזוק וזריזות גדול מאד
וגם קראו בתורה חוק לישראל כהלכה עם נעים זמירות
וברך שם הגומל על שבא מחוץ לארץ בשלום בלי פגע רע
והלכתי לביהכ"נ הגדולה הנז' וראיתי שם כמה ספסלים ובימה גדולה
באמצע ביהכ"נ ועליה עומדים החזנים וגם היו שם ספרי תורות
הרבה עטופים במעילים יפים מאד מכסף וזהב מעשה רוקם וכלם
בתוך התיק של עץ ועליו מצופה כסף וזהב וכתוב עליו פסוקים
וכל ארון יש בו ס"ת אחד וכלם עומדים על התיבה כדרך הספרדים
ואחר התפלה הלכתי אצל חכם ששון כדורי יצ"ו ונתן
לי שלום בשמחה רבה ומאור פנים וקבלני בסבר
פנים יפות ומאד שמח לקראתי ודברנו דברי תורה
אני והוא עד שעה 10 בערך והלכתי לביתי
ואכלתי פת שחרית וגם שתינו קאווה. ואחר
כך הלכתי לבית הכנסת הגדולה הנז' להתפלל
תפלת מנחה והיה שם קהל גדול עד מאד
וישבתי אצל החכם הנז' ודרש דרשה
בלשון ערבי והוכיח את העם בתוכחת מוסר
על חילול שבת ועל שאר דברים
והעם שמעו לקולו
6 בעה"י יום ה' כ"ג שבט תרפ"ד
אח"כ נתברר לי שדברי ר' <del>⟦illegible⟧</del> נכונים
הם ודברי ה' רמ"ע כהר נשמעו
תורף דברי מר ניהו ז"ל דכל היכא דניכר
היזק לא בעי' שם שליחות וכי רבין
בשליחות כהני קאמר שליחות לאו כהני
לאו ומשום דלא שייכי כהני בשליחות
אלא שר התורה ז"ל כתב דהתם לענין
ראיה בעלמא וניכר היזק ודאי לא בעי
שליחות ומשום דלאו על השליח סמכינן
אלא על הראיה ומשום הכי לא בעינן
שליחות תדע דהא בגיטין ס"ו אמר
רב הונא הני גיטי דאתו מתם חמרי
חיישינן לה משום גיטין ומשום ריח הגט
אלמא דאע"ג דלאו בני שליחות נינהו
כיון דחזינן דאיכא גט חוששין לה
וכן נמי הך דהכא כיון דחזינן דאיכא
היזק לא בעינן שליחות כלל ומשום הכי
אפילו קטן שהזיק חייב השולח דהוי
כמו זורק חץ וכל כה"ג לא בעינן
שליחות כלל וכי תימא הני מילי היכא
דברי היזקא אבל היכא דלא ברי היזקא
לא מחייב וכל שכן היכא דאין דעת לשליח
דלא מחייב המשלח והכא אע"ג דברי היזקא
הא בעינן דעת לשליח והכא ליכא דעת
אני הח"מ סדרתי גט פ' לבעל המרומם ⟦...⟧
⟦...⟧ ולאשה המרוממת מ' ⟦...⟧ בת ⟦...⟧
לגרשה בגט פיטורין כדת משה וישראל
ועשיתי להם מעשה ב"ד כנהוג וגם ⟦...⟧
כל צרכם ומסרתי הגט ביד האשה הנז'
בפני עדים כשרים כדת משה וישראל ⟦...⟧
ואחר כך קרעתי את הגט שתי וערב כדת
⟦...⟧
את הגט ומסרתי להם מעשה ב"ד בידם
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
אני הח"מ סדרתי גט פ' לבעל המרומם ⟦...⟧
⟦...⟧ ולאשה המרוממת מ' ⟦...⟧
לגרשה בגט פיטורין כדת משה וישראל
ועשיתי להם מעשה ב"ד כנהוג וגם ⟦...⟧
כל צרכם ומסרתי הגט ביד האשה הנז'
בפני עדים כשרים כדת משה וישראל ⟦...⟧
ואחר כך קרעתי את הגט שתי וערב כדת
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
בעה"י ית' שמו
ועוד שמעתי מהחכם המרומם אדוני אבי זקני
מב"ע ז"ל מעשה שהיה באחד שהיה חולה
ואמרו הרופאים שאין לו שום רפואה אלא יאכל
בשר חזיר. והלך ושאל להרב המוסמך ז"ל אם
מותר לעשות כן. והשיב לו שחלילה לאכול
דבר טמא. ואפילו במקום סכנה. והלך החולה
ושאל להרב המובהק ז"ל והתיר לו לאכול
ואז החולה הלך וקנה חתיכה בשר חזיר
ושם אותה בתוך הקדירה לבשל אותה ואחר
שנתבשלה בא כלב וחטף אותה וברח
ורדפו אחריו לתפוס אותו ולהציל החתיכה
מפיו ולא יכלו להשיגו. וחזרו לביתם
בפחי נפש. ואח"כ נודע להם שבאותו
היום מת אותו הכלב. והבינו הכל
שסם המות היה בתוך הבשר ההוא
ואילו אכל החולה ממנו היה מת ודאי
ונמצא שהרב שאסר לו הציל את נפשו
והרב שהתיר לו גרם לו מיתה. ועל זה
נאמר שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
ועוד שמעתי מעשה באחד שהיה עשיר גדול
והיה לו בן יחיד והשיאו אשה והיה אוהבו
אהבה עזה עד למאוד. ויהי היום נחלה
הבן וימת. וימאן אביו להתנחם עליו
והיה בוכה ומילל יומם ולילה עד שכמעט
נסתמית עינו מרוב הבכי ומרוב הצער
כתב בית דין דהאי גברא מת
רב נחמן כתב ליה טרף דההוא
כיון דלא אתי לקמן ופרע <del>זמניה</del> וכן בהאי
כתב ויהיב ליה על כורחיה וכן בהאי
רב ושמואל דלא כרב נחמן ואין כן הלכה
⟦דקיימא לן⟧ דשמואל ורב נחמן כוותיה סבירא ליה כרב נחמן
⟦דשמואל ורב נחמן⟧ הלכתא כרב נחמן בדיני
במקום רב ושמואל ולית הלכתא כוותיה
בכולה תלמודא בר מתלת מילי דאמר שמואל
⟦אמר רב⟧ הלכה כרבי יוסי כוותיה במפריש
⟦לקמן⟧ חלותיו וסובר לו ואמר ליה רב
⟦בכורות⟧ בכורות פרק הלוקח עובר פרתו של נכרי
לשמואל איסור גיורא במאי קני לה
⟦במשיכה⟧ במשיכה צריכה משיכה מעליא
⟦לשמואל⟧ לשמואל דאמר כל משיכה שאינה קונה
בנכרי אינה קונה בישראל
וכן הלכה כרבי מחיר שאין לו עכשיו אלא
⟦...⟧
⟦...⟧
ואמר רב הלכה כרבי יוסי דאמר
⟦...⟧
⟦...⟧
לאו דוקא חד מינייהו נקט והוא הדין
לכולהו
⟦...⟧
אין כותבין שטר ללוה בלא מלוה ואפילו על
הנכסים דחיישינן שמא כתב ללוות בניסן
וכיון לא אשתכח עד תשרי וקא טריף לקוחות
20
ולו תעמלו מעאדל א - כב - כב וכו -
ודראם פי אלסלף פ תחתהא מעאדל פי אלסלף פי
אדראם ולו אל - תמן אלדי פי כד אל סורי -
ולו פי כד כד פי תחתהא דכל תמן ולו פי
מעאדל תחתהא אל דכל תחתהא ולו אלדכל תחתהא
פי אלסלף תחתהא דכל תחתהא דכל תחתהא -
ודראם פי אלסלף פי תחתהא כד פי אלסלף ולו אלדכל
ולו אלסלף פי אל פי דראם כד פי דראם וכו -
תחתהא כד פי תחתהא ופי תחתהא תחתהא ולו דראם
ופי כד פי תחתהא פי ולו אלדכל תחתהא פי וכו
ולו אלדכל ולו דראם תחתהא תחתהא כד תחתהא
תחתהא ולו ופי כד פי דראם ולו אלדכל תחתהא
אלדכל ולו אלדכל אל תחתהא פי תחתהא פי דראם
ולו ולו דראם אל תחתהא ולו אלדכל פי כד פי דראם
תחתהא ולו כד פי תחתהא ולו אלדכל פי דראם
תחתהא ולו דראם פי תחתהא פי תחתהא תחתהא -
ולו אלדכל פי דראם פי תחתהא פי דראם -
ולו אלדכל כד תחתהא ולו אלדכל תחתהא ולו אלדכל
ולו אלדכל ולו כד פי תחתהא ולו אלדכל ולו אלדכל
ולו אלדכל ולו אלדכל תחתהא ולו אלדכל ולו -
⟦...⟧ מן זמנה
⟦...⟧
עבאס בן שדאד חמאלה עמר כדאדם ⟦...⟧
עטיה בן אדון חמאלה וארד ⟦...⟧
⟦...⟧ אדון חמאלה וארד ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ובכן יהי רצון מלפני שוכן מעונה
להיות בעזרת הבחור הנעים כפרח שושנה
רב עלי פסי יצ"ו העומד לקדש את הכלה
הכבודה והצנועה מרת לולו בת היקר כ"ה שאול ז"ל
היה וכדבר הנביא מצא אשה מצא טוב ויפק רצון
מה' וכתוב אחר אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים
מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו
טוב ולא רע כל ימי חייה. שמעו נא רבותי
הקהל הקדוש הזה מה שכתוב בכתובה דנן
איך החתן הנז' אמר לה להדא כלתא בתולתא
הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא במימרא
דשמיא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתיכי
כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין
ומפרנסין ית נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי
מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי
מדאורייתא ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי
ומיעל לותיכי כארח כל ארעא וצביאת
מרת לולו כלתא דא והות ליה לאנתו
ודא נדוניא דהנעלת ליה מבי נשא
סך חמשה ועשרים דינאר רבע ומחצה
מטבע בבל יצ"ו ועוד הכניסה לו מלבושים
ותכשיטי זהב וכסף ונחושת וברזל
ושמשו ערש הכל סך חמשה ועשרים דינאר
נמצא סך הכל בין נדוניא ותוספת חמשים
דינאר ועוד רצה החתן הנז' והוסיף לה
מדיליה תוספת על עיקר כתובה סך
חמשה דינאר נמצא סך הכל כתובתה
נדוניתה ותוספת חמשים וחמשה דינאר
רבע ומחצה סך הכל וקנינא מיד החתן
הנז' קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניא
ביה והכל שריר ובריר וקיים
רבקה בת אהרן מחלוק ולבן כביר ⟦...⟧
יום א כה אלול שנת תרע"ז סך שבעה
ואחד לירא נצף כביר כדנא דינר
[Marginalia] בחמס
שמואל דוד מאיר דאוד מנשה דאוד
יום ג כ"ז אלול שנת תרע"ז סך עשרה
רבע כביר נצף מחלוק ולבן צגיר אשראפי
וכמסה ריאל מג'ידי ועשרין שאהי וכמסה
וסבעה כביר ורבע ⟦...⟧ בחמס מאות ועשרין
⟦...⟧ נצף עשרי ⟦...⟧ מנזלה וסבע מאות ומן דהב
מאה סך ה' אלף וצמאהין מחלוק ולבן וכמסה
סך אלף והמש ומאיין סך הכל מנזל תלת אלף
מאה מן דהב וכמסין פראנק מן דהב תלת מאות
ועשר ומן פראנק תלת מאות וכמסה ועשרין
ועשרין וכמסה כביר ורבע
אליהו גבאי יחזקאל כהן סך כמסה וסבעין
וכמסה לירא תרכי וארבעה קם לידא כביר
סך הכל ארבעה לירא אנגליז וסבעה כביר
וכמסה כביר וכמסה ועשרין שאהי
וכתב הרב שמעון סופר ז"ל בספרו מגן ורומח בד' מ'
כ' משל ל' בשר ודם ששלח את עבדו למקום
רחוק ונתן לו הוצאות הדרך וכשבא העבד
לכפר אחד כיון שראה האכסניא נאה
נטה ללון שם ויהי ביום ההוא נפל דבר
בעיר ומלך העיר שלח לקרוא את כל בני
העיר ואמר להם מי מכם רוצה לילך למקום פ'
בשליחותי ואשלם לו שכרו משלם וענו כולם
ואמרו אנחנו עבדי המלך הגדול איך נלך
בשליחות עבד אחר וכששמע העבד הנז' (הנזכר) שמח
ואמר הרי אני הולך בשליחות המלך ואמר לו המלך
בני חייך שתלך ותצליח וכשתחזור תקבל שכרך
משלם חזר העבד לביתו וראהו המלך שמח
א"ל (אמר לו) מה השמחה הזאת שאתה שמח כל כך אמר לו
אדוני המלך דע לך ששלחתני למקום פלוני
ונתת לי הוצאות הדרך והלכתי לכפר אחד
ונזדמן לי שליחות מלך אחד והלכתי בשליחותו
וקבלתי שכר משלם אמר לו המלך שוטה שבעולם
אני שלחתיך למקום פ' (פלוני) לעשות סחורה והיית
מרויח אלף זהובים ואתה שמחת בשכר
מועט שעשה לך אותו מלך ע"כ (עד כאן) הנמשל הוא
שהנשמה יורדת לעולם הזה לעסוק בתורה
עומד בצד אחד מן המזבח וכו' כדאית'
בפרק איזהו מקומן דף נ"ג ע"ב
ובפסחים דף נ"ט ע"ב
ואולם הרב המגיד ז"ל בפרק ששי מה'
מעשה הקרבנות כתב וז"ל
ודע שרבינו סובר שאין שירי הדם
מעכבין את הכפרה וכו' והראב"ד ז"ל השיג
עליו וסובר דמעכבין ע"ש
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
ולכאורה קשה דהרי בפרק איזהו
מקומן אמרינן עלה דמתניתין דכל הניתנין על המזבח
שנתנן בנתינה אחת כפר ת"ר וכל דם הפר
למה נאמר לפי שנאמר ולקח מדם הפר
ומדם השעיר שאין ת"ל ומדם הפר
אלא זה פר יום הכפורים וכו' יכול יערבם
ת"ל ולקח מדם הפר ומדם השעיר יאמר
דם הפר בפני עצמו ודם השעיר בפני עצמו
מכאן אמרו מערבין לקרנות אבל לא להזאות
דברי ר' יאשיה ור' יונתן אומר מערבין לקרנות
ולא להזאות א"ל ר' יאשיה והלא כבר נאמר
אשר לפני ה' וכפר ואין כפרה אלא בדם
מעורב וכו' ופרש"י ז"ל אשר לפני ה' על מזבח
הזהב וכפר ואין כפרה אלא בדם מעורב
ודאלו נחמד ונעים בשני רעה דף ⟦...⟧
⟦...⟧ אבן נחמד ונעים ⟦...⟧
⟦...⟧ 900 ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ 900 ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
בע"ה יתברך שמו הגדול והנורא לעד ולעולמי עולמים אמן
ואלה החוקים אשר כתבתי לי בדיני
נחלות על פי ס' יד דוד וס' חוקות נתן
והרב המחבר ז"ל הביא דברי הפוס' וטוש"ע
הל' נחלות סי' רע"ו ושאר מפרשי הש"ע
וע"פ דבריהם חוק ומשפט לישראל כתב
פסקי דינים קצרים בחרוזים נפלאים
ואני פה על הארץ ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
מה שראו עיני בספר הנז' על שורש המשפט
בלא הארכת דברים רק ראשי פרקים ודף על דף
מבואר יפה והשם יצילני משגיאות ויראני
נפלאות מתורתו הקדושה אמן כן יהי רצון
והתחלת הספר מתחיל בזה הלשון
אמר המחבר ⟦...⟧
⟦...⟧
במקום שיש בן או בת או זרעם הבת
אינה יורשת עם הבנים כלום ואפילו
הניח הבן בת והבת בן בת הבן יורשת
הכל ואין לבת ולבן הבת כלום וכן
אם מת הבן בחיי אביו והניח זרע
הזרע יורש את אבי אביהם במקום
אביהם ואין לבת כלום וכן הדין
בבני בנים ובני בני בנים עד סוף כל הדורות
וכן הדין בבנות הבן וזרעם וזרע זרעם
עד סוף כל הדורות שכל זמן שימצא
זכר מזרע הבן אין לבת ולזרעה כלום
אפילו בת בת בת הבן יורשת הכל
ודוחה את הבת וזרעה עד סוף כל הדורות
[Marginalia] זה הספר חוקות נתן חברו הרב הגדול המפורסם כמהר"ר נתן עמרם זצוק"ל והוא ספר נחמד ונעים
נראה לי כפי מה שכתב מוהר״ר ז״ל מעבר לדף דהאי
מלתא דכתיב בסידור קידושין דהב״ה איהו מקדש ישראל
הוי על דרך הדרש ואין ללמוד ממנו שום דין כלל
וכן הסכימו רוב המפרשים ז״ל
⟦line⟧
ואחר שכתב דברים אלו ראיתי שכתב עוד
קודם לזה דברים ⟦...⟧ סותרים לזה
שאמר שם מוסר השכל שכתב רבינו יונה
שאין בין קידושין לאשה אלא שזו עובר
בבל תאחר וזו אינו עובר בבל תאחר
ואחר שכתב משם הר״ר יונה כתב וז״ל
מזה נראה שהרב ז״ל סובר שקדושין מן התורה
וזה היפך ממה שכתב אחר כך דהוי מדרבנן
וראיתי אל זה ליישב דברי הרב ז״ל
שבתחילה כתב כפי מה שכתב הר״ר יונה
שמשמע מדבריו דהוי מן התורה
ולבסוף כתב דעת עצמו ואמר ופירש
שהוא סובר דהוי מדרבנן וזהו שדקדק
מדברי הרמב״ם ז״ל שכתב וצונו על העריות
זה כתב תוך ⟦...⟧ שכתב שם על כן נראה
שהרב סבר אחר כך שזה הוי מדרבנן
ומה שכתב מתחילה דהוי דאורייתא היינו לדעת
רבינו יונה וכיון שכתב שזהו דעת
הרמב״ם ז״ל נראה שפסק כן
ע"כ כל מה שכתבתי לעיל עפ"י הכלל -
שהתחלתי הכל הוא תחלה כדכתיב
ביה מראש ועד סוף והכי כתיב הכל הבל
על כן אמרתי לעולם אודה ואהלל לי' מן
<del>⟦illegible⟧</del> ואני אשיר עוזך וארנן <del>ל</del>בקר
חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי
<del>עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי</del>
ע"י כ"ז וזאת ליהודא ויאמר וכו' ספר
חבק ובו כ"ה דפים וכתוב עליו מוסר
ואלה שמות תחלה כדכתיב בראשית
ברא אלהים את השמים ואת הארץ
והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני
תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים
ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא
אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים
בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור
יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר
יום אחד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך
המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש
אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר
מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל
לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע
שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני
ואדאת ⟦חננא⟧ או נסתור בשם קדוש המפורש
ואעמלת לה ⟦אלעמון⟧ ואלהיך מאתלע עלי
בשם יהוה צבאות אלהי ישראל אלהי אברהם
כב ⟦דור⟧ מן דרהם ואלסור מן תלת דרהם
ואדא לא תרד לה וגמלה לה אלעמון ואעמלת
ואדא כתר אלחניש פי אלמוצע וקד מאתלע
ואסמיה בשמך המפורש פ' אבר בשם יהוה
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אלחניש פי דאלך אלדאר מן כד
ואדא כתר אלחניש פי אלמוצע וקד מאתלע
[Marginalia] כ ל מ ס ע פ צ ק ר ש ת
[Marginalia] ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
מן דא ⟦כלאם⟧ מן דלך אלמכאן כדא מן אלדאר
ואדא כתר אלחניש פי דאלך אלדאר ואדא
כתר אלחניש פי אלמוצע ואסמיה בשם יהוה
צבאות אלהי ישראל אלהי אברהם אלהי יצחק
ואדא כתר אלחניש פי דאלך אלדאר ואדא
מן דא אלמכאן ואסמיה בשם יהוה אלהי ישראל
ואסמיה בשמך המפורש פ' אבר בשם יהוה
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אלחניש פי דאלך אלדאר
ואדא כתר אלחניש פי אלמוצע וקד מאתלע
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אלחניש ⟦illegible⟧
אנס רב אה גד קאל לו אן אל מאל כלה.
וקאל לה גד כיף כדא ומא קאל לה ⟦illegible⟧
עלידא מנדיל אללה וקאל מלוה ואל מאל
קאל לה גד מן איש הו אן ⟦illegible⟧
וא"ל גד אה מנו ⟦line⟧ מן דאך אל וקת
ענד גאב אבו מן גד מנו ⟦line⟧
באסם אל גאב באסם אל וקאל גד אברהם
וקאל גד אברהם ⟦illegible⟧ כלה מאל ⟦illegible⟧
וקאל לה גד מן איש מנו אן כלה מן
אל מאל אל דהב
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
וקאל לה גד מן איש מנו
מירא כמאן לוצ׳און תכס כפ תרל כה דה
⟦...⟧ כיה לאז על סבב ואה יננו
יגיבו אהל ניזל ומאוד למחטה וגם דפאתרהם
אלא אן נהם כעו ⟦...⟧ ומאכוד דכר
גיר אן אלאן כם אה כאן ⟦...⟧
נבאתה ⟦...⟧ כמאן ודלאל ואקרה
מן גהה נזל באלו אלאדארה אד כלו
דלאל מחארה עלי ידה חלו ללוקת דה
ופי גמלה בולדו גמיע אורק תרל
דה חלו אלאכר על גלוף א׳ מחארה
בלאד שרפ מן עלי סדר ללדאר שרפ
מחלנא אלא תה בואל אה ש׳ דולר ⟦...⟧
גמיע מן אלרפ ⟦...⟧
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
⟦...⟧ אלאכר אלא מנאעב
⟦...⟧ תה או ג׳ דה
⟦...⟧
⟦...⟧
ומן ⟦...⟧ מן לוצ׳און ש׳ ⟦...⟧
כדאך דר גמיע אה רוז בלאש לא יכון
אכתר ואכתר
ואמר עוד לדרוש את העם רמז מסורה
בפסוק כל ארץ ככורת לא
מפני שיש בה יותר לגדל ממה שאין
בזולתה חס כתיב כי יצר סמוך מלך נדוד
מלך זקן וכסיל דפק חכמה ואתה ארץ
גדולה לא נמצא וגו' וכי אין ראוי להיות גדול
ואמר כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה
ולא ידע את המן והאיך כתב ומה חתם עליו
אלא שאמר כי ידע גזרת דין שמים
שנחתם בדם להשמיד את היהודים
אבל כיצד נהפך הדבר שנהרגו המקטרגים
בגזירה שוה: כתיב כאן ויקרע מרדכי את
בגדיו וכתיב שם ביוסף ויקרע את בגדיו
מה להלן נהפך הדבר לטובה אף כאן נהפך
אל תירא מפחד פתאום ומשאת רשעים כי תבא
עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל
ואמר עוד לדרוש למה נתגשם
הקב"ה אחר תיבת בראשית וקרא שמו אלהים
<del>לומר שבתחלה עלה במחשבה לבראות את העולם</del>
<del>במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושיתף</del>
<del>עמו מדת הרחמים והיינו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים</del>
ומלת ברא ראשי תיבות בן ראשון אהוב
שמים אש ומים שהביא הקב"ה אש ומים ובללן זה בזה
אלו דברים ⟦...⟧
⟦...⟧
פרשת ויחי יעקב ⟦...⟧
שנת ⟦...⟧ לפ"ק
ובענין פרשת ויחי יעקב אבינו ע"ה
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ויהי ביום ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
מודה אני הח"מ איך שקבלתי מאת כה"ר יוסף יצ"ו סך
חמש מאות ושבעים וששה דינר כסף ורבע עם חמשה ⟦...⟧
מאות ושבעים וששה דינר כסף ורבע הנז' נשאר
אצלי בתורת עסקא לחצי שכר למשך שנה תמימה
מיום התאריך ועד שנה שלימה
ואני הח"מ מודה איך שקבלתי סך הנז' מיד כה"ר יוסף יצ"ו
הנז' והריוח יהיה בינינו מחצה כשכר ומחצה בהפסד
ואחריות הקרן והריוח על עצמי ועל נכסי
מקרקעי ומטלטלי אגב מקרקעי דלא כאסמכתא
ודלא כטופסי דשטרי אלא כחומר כל שטרי
הנעשים בישראל כתקון חז"ל דלא למיהדר ביה
מיומא דנן ולעלם וקנינא מיד הח"מ לזכות
כה"ר יוסף הנז' קנין גמור ושלם במנא דכשר
למקניא ביה מעכשיו דלא כאסמכתא ודלא
כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי ומודעי דמודעי
ובפיסול עדיהן לדעת הרשב"א ז"ל והכל שריר
ובריר וקיים
עוד אני מודה איך שקבלתי סך הנז' מיד כה"ר יוסף יצ"ו
הנז' והריוח יהיה בינינו מחצה כשכר ומחצה בהפסד
ואחריות הקרן והריוח על עצמי ועל נכסי מקרקעי
ומטלטלי אגב מקרקעי דלא כאסמכתא ודלא כטופסי
דשטרי וכו'
[Signature] צעיר יוסף כהן ⟦...⟧
[Signature] צעיר דוד כהן ⟦...⟧
רמז
ס ט
– הקדמה לח
רמז סה ועשית לו דלת בצידה תחתים שניים ושלישים
תעשה פי' שהן כנגד ג' עולמות עולם השפל והוא
עולם המלאכים ועולם הגלגלים ועולם השפל והוא עולם
הזה שבו אנחנו דרים שהוא עולם השנוי והתמורה
והנה בתיבה היו ג' מדורים מדור לזבל ומדור לבהמה
וחיה ומדור לאדם והנה המדור התחתון שהוא לזבל
הוא כנגד עולם השפל הזה שהוא כלו טינוף וסירחון
ומדור האמצעי שהוא לבהמה וחיה הוא כנגד עולם
הגלגלים שאין בהם דעת והשכל כמו הבהמה והחיה
ומדור העליון שהוא לאדם הוא כנגד עולם המלאכים
שהם שכליים כמו האדם שיש בו שכל ודעת להכיר
את בוראו וזהו שאמר הכתוב תחתים שניים ושלישים
תעשה תחתים כנגד עולם השפל שניים כנגד עולם
הגלגלים ושלישים כנגד עולם המלאכים ודע כי
האדם הוא עולם קטן ובו ג' עולמות הראש כנגד
עולם המלאכים שיש בו המוח שהוא משכן השכל
והנשמה ומן הצואר עד המתנים כנגד עולם הגלגלים
שיש בו הלב שהוא מקור החיים והתנועה כמו הגלגלים
שהם בעלי תנועה ומן המתנים ולמטה כנגד עולם
השפל ששם כלי ההולדה והאצטומכא והכבד ושאר
בני מעיים שהם מבשלים המאכל ודוחים הפסולת לחוץ
וזהו שאמר הכתוב תחתים שניים ושלישים תעשה
תחתים כנגד מן המתנים ולמטה שניים כנגד מן
הצואר ועד המתנים ושלישים כנגד הראש שהוא
עליון על הכל ובו משכן החכמה והבינה והדעת
ענין בלעם בהפך רצונו פלא מהררי אל ⟦...⟧
אמר הכתוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם
לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל וגו' ראה
ראה והביט רשעתו וגודל שנאתו שרץ רגליו
ועזב ארצו והלך בדרך רחוקה ⟦...⟧
ולא חס על כבודו שהלך בדרך יחידי
להרע לישראל וכל כך היתה שנאתו עזה בליבו
ואף על פי שידע שאין הקב"ה חפץ ⟦...⟧
בקללתם אעפ"כ הלך בעזות פנים ⟦...⟧
משל למה הדבר דומה לארי שביקש לטרוף
את הצאן והיה שם הרועה משמרו מן הארי
מה עשה הארי התחיל לכשכש בזנבו
והיה משמיע קולו כדי שיפחדו הצאן ויברחו
מן הרועה ואז יטרוף מהם כך בלעם הרשע
ביקש לקלל את ישראל וראה אותם ששומרם
הקב"ה שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
התחיל לקלל את עצמו ואמר תמות נפשי
מות ישרים ותהי אחרית כמוהו אלא שכל
המברך מתברך והמקלל מקולל שנאמר ואברכה
מברכיך ומקללך אאור וכן יתרו כשבא להתגייר
אמר ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים
ומיד פרעה ויחד יתרו על כל הטובה אשר
עשה ה' לישראל וגו' ברוך אתה ה' אלהינו
מלך העולם בורא מאורי האש
רודף אחר מצות כרית וירדוף להפריד דבר אחר
ואמרו כי לא יקרא כמנהגו רשע פי'
יעשה מעשה דוד כי הרגו בני רשע ואמרו
את השם הנכבד הזה כי אם תאמר על ידי
רשע מפני מה אמר מפני מה אמר הכתוב סור מרע
כדי שתרדוף אחריו שלא יקרא כי אם טוב ואל
תאמר שעשה תחלה מצות ואחר כך סור מרע
שהרי דוד הקדים לומר כל העושה לא יעשה רע
ושוב אמר אחר עשה טוב ודוד היה רודף שלום
ואמר בקש לך טוב ועשה טוב שלא תאמר כאדם שאומר
אעשה לי כל מיני עבירות ומי יאמר לי מה תעשה
ואני אעשה ואעשה מצות הרבה וכל מעשי
במצות ומעשים טובים וכל מעשי רעים
שעשיתי יתכפרו לי במצות שעשיתי וזהו
שאמר הכתוב סור מרע ואחר כך עשה טוב
ואמרו חכמים עשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר
כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו
הנה כי אם ירדוף אדם אחר התורה והמצות
אז לא יעשה שום רע שנאמר וירא אלהים את
כל אשר עשה והנה טוב מאד ודרשו רז"ל
בבראשית רבה טוב מאד זה יצר הרע וכי יצר הרע
טוב הוא אלא ללמדך שכל ⟦illegible⟧