AI Transcription, Pages 126-150
Page 126
ואמר עוד לדרוש את העם רמז מסורה
בפסוק כל ארץ ככורת לא
מפני שיש בה יותר לגדל ממה שאין
בזולתה חס כתיב כי יצר סמוך מלך נדוד
מלך זקן וכסיל דפק חכמה ואתה ארץ
גדולה לא נמצא וגו' וכי אין ראוי להיות גדול
ואמר כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה
ולא ידע את המן והאיך כתב ומה חתם עליו
אלא שאמר כי ידע גזרת דין שמים
שנחתם בדם להשמיד את היהודים
אבל כיצד נהפך הדבר שנהרגו המקטרגים
בגזירה שוה: כתיב כאן ויקרע מרדכי את
בגדיו וכתיב שם ביוסף ויקרע את בגדיו
מה להלן נהפך הדבר לטובה אף כאן נהפך
אל תירא מפחד פתאום ומשאת רשעים כי תבא
עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל
ואמר עוד לדרוש למה נתגשם
הקב"ה אחר תיבת בראשית וקרא שמו אלהים
<del>לומר שבתחלה עלה במחשבה לבראות את העולם</del>
<del>במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים ושיתף</del>
<del>עמו מדת הרחמים והיינו ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים</del>
ומלת ברא ראשי תיבות בן ראשון אהוב
שמים אש ומים שהביא הקב"ה אש ומים ובללן זה בזה
אלו דברים ⟦...⟧
⟦...⟧
פרשת ויחי יעקב ⟦...⟧
שנת ⟦...⟧ לפ"ק
ובענין פרשת ויחי יעקב אבינו ע"ה
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ויהי ביום ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 127
מודה אני הח"מ איך שקבלתי מאת כה"ר יוסף יצ"ו סך
חמש מאות ושבעים וששה דינר כסף ורבע עם חמשה ⟦...⟧
מאות ושבעים וששה דינר כסף ורבע הנז' נשאר
אצלי בתורת עסקא לחצי שכר למשך שנה תמימה
מיום התאריך ועד שנה שלימה
ואני הח"מ מודה איך שקבלתי סך הנז' מיד כה"ר יוסף יצ"ו
הנז' והריוח יהיה בינינו מחצה כשכר ומחצה בהפסד
ואחריות הקרן והריוח על עצמי ועל נכסי
מקרקעי ומטלטלי אגב מקרקעי דלא כאסמכתא
ודלא כטופסי דשטרי אלא כחומר כל שטרי
הנעשים בישראל כתקון חז"ל דלא למיהדר ביה
מיומא דנן ולעלם וקנינא מיד הח"מ לזכות
כה"ר יוסף הנז' קנין גמור ושלם במנא דכשר
למקניא ביה מעכשיו דלא כאסמכתא ודלא
כטופסי דשטרי בביטול כל מודעי ומודעי דמודעי
ובפיסול עדיהן לדעת הרשב"א ז"ל והכל שריר
ובריר וקיים
עוד אני מודה איך שקבלתי סך הנז' מיד כה"ר יוסף יצ"ו
הנז' והריוח יהיה בינינו מחצה כשכר ומחצה בהפסד
ואחריות הקרן והריוח על עצמי ועל נכסי מקרקעי
ומטלטלי אגב מקרקעי דלא כאסמכתא ודלא כטופסי
דשטרי וכו'
[Signature] צעיר יוסף כהן ⟦...⟧
[Signature] צעיר דוד כהן ⟦...⟧
Page 129
רמז
ס ט
– הקדמה לח
רמז סה ועשית לו דלת בצידה תחתים שניים ושלישים
תעשה פי' שהן כנגד ג' עולמות עולם השפל והוא
עולם המלאכים ועולם הגלגלים ועולם השפל והוא עולם
הזה שבו אנחנו דרים שהוא עולם השנוי והתמורה
והנה בתיבה היו ג' מדורים מדור לזבל ומדור לבהמה
וחיה ומדור לאדם והנה המדור התחתון שהוא לזבל
הוא כנגד עולם השפל הזה שהוא כלו טינוף וסירחון
ומדור האמצעי שהוא לבהמה וחיה הוא כנגד עולם
הגלגלים שאין בהם דעת והשכל כמו הבהמה והחיה
ומדור העליון שהוא לאדם הוא כנגד עולם המלאכים
שהם שכליים כמו האדם שיש בו שכל ודעת להכיר
את בוראו וזהו שאמר הכתוב תחתים שניים ושלישים
תעשה תחתים כנגד עולם השפל שניים כנגד עולם
הגלגלים ושלישים כנגד עולם המלאכים ודע כי
האדם הוא עולם קטן ובו ג' עולמות הראש כנגד
עולם המלאכים שיש בו המוח שהוא משכן השכל
והנשמה ומן הצואר עד המתנים כנגד עולם הגלגלים
שיש בו הלב שהוא מקור החיים והתנועה כמו הגלגלים
שהם בעלי תנועה ומן המתנים ולמטה כנגד עולם
השפל ששם כלי ההולדה והאצטומכא והכבד ושאר
בני מעיים שהם מבשלים המאכל ודוחים הפסולת לחוץ
וזהו שאמר הכתוב תחתים שניים ושלישים תעשה
תחתים כנגד מן המתנים ולמטה שניים כנגד מן
הצואר ועד המתנים ושלישים כנגד הראש שהוא
עליון על הכל ובו משכן החכמה והבינה והדעת
ענין בלעם בהפך רצונו פלא מהררי אל ⟦...⟧
אמר הכתוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם
לכה ארה לי יעקב ולכה זועמה ישראל וגו' ראה
ראה והביט רשעתו וגודל שנאתו שרץ רגליו
ועזב ארצו והלך בדרך רחוקה ⟦...⟧
ולא חס על כבודו שהלך בדרך יחידי
להרע לישראל וכל כך היתה שנאתו עזה בליבו
ואף על פי שידע שאין הקב"ה חפץ ⟦...⟧
בקללתם אעפ"כ הלך בעזות פנים ⟦...⟧
משל למה הדבר דומה לארי שביקש לטרוף
את הצאן והיה שם הרועה משמרו מן הארי
מה עשה הארי התחיל לכשכש בזנבו
והיה משמיע קולו כדי שיפחדו הצאן ויברחו
מן הרועה ואז יטרוף מהם כך בלעם הרשע
ביקש לקלל את ישראל וראה אותם ששומרם
הקב"ה שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
התחיל לקלל את עצמו ואמר תמות נפשי
מות ישרים ותהי אחרית כמוהו אלא שכל
המברך מתברך והמקלל מקולל שנאמר ואברכה
מברכיך ומקללך אאור וכן יתרו כשבא להתגייר
אמר ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים
ומיד פרעה ויחד יתרו על כל הטובה אשר
עשה ה' לישראל וגו' ברוך אתה ה' אלהינו
מלך העולם בורא מאורי האש
Page 130
רודף אחר מצות כרית וירדוף להפריד דבר אחר
ואמרו כי לא יקרא כמנהגו רשע פי'
יעשה מעשה דוד כי הרגו בני רשע ואמרו
את השם הנכבד הזה כי אם תאמר על ידי
רשע מפני מה אמר מפני מה אמר הכתוב סור מרע
כדי שתרדוף אחריו שלא יקרא כי אם טוב ואל
תאמר שעשה תחלה מצות ואחר כך סור מרע
שהרי דוד הקדים לומר כל העושה לא יעשה רע
ושוב אמר אחר עשה טוב ודוד היה רודף שלום
ואמר בקש לך טוב ועשה טוב שלא תאמר כאדם שאומר
אעשה לי כל מיני עבירות ומי יאמר לי מה תעשה
ואני אעשה ואעשה מצות הרבה וכל מעשי
במצות ומעשים טובים וכל מעשי רעים
שעשיתי יתכפרו לי במצות שעשיתי וזהו
שאמר הכתוב סור מרע ואחר כך עשה טוב
ואמרו חכמים עשה טוב ואין טוב אלא תורה שנאמר
כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו
הנה כי אם ירדוף אדם אחר התורה והמצות
אז לא יעשה שום רע שנאמר וירא אלהים את
כל אשר עשה והנה טוב מאד ודרשו רז"ל
בבראשית רבה טוב מאד זה יצר הרע וכי יצר הרע
טוב הוא אלא ללמדך שכל ⟦illegible⟧
מדרש פליאה כתיב כבוד חכמים ינחלו וכסילים
מרים קלון וגו'
אמר הקב"ה אם אין אתם משימים כבוד לתורה אני אהפוך
את העולם לתוהו ובוהו שנאמר כבוד חכמים ינחלו ⟦...⟧
וכסילים מרים קלון אל תקרי מרים אלא מרום שכל מי
שמגביה עצמו סופו ליפול לגיהנם שנקראת עמוקה
שנאמר שוחה עמוקה זונה וזעם ה' יפול שם ואין זונה
אלא מינות שנאמר כי רבים חללים הפילה וגו'
דבר אחר כבוד חכמים ינחלו זה משה ואהרן
שחלקו כבוד זה לזה בשעה שאמר לו הקב"ה למשה
ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל
ממצרים אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע יש לי אח גדול
ממני והוא מתנבא להם במצרים שמונים שנה ועד
עכשיו לא נטל שום גדולה ועכשיו אכנס בתחומו
מיד חרה אפו של משה שנאמר ויחר אף ה' במשה
ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא
וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו
אמר רבי שמעון בר יוחאי הלב ששמח בגדולת
אחיו ילבש אורים ותומים שנאמר ונתת אל חשן
המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן
דבר אחר כבוד חכמים ינחלו זה יהושע בן נון
שחלק כבוד למשה רבו בכל לב שנאמר ומשרתו
יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל וכי נער
היה והלא בן נ"ו שנה היה אלא שעשה עצמו כנער
לשרת את משה רבו ולכך זכה לנחול כבודו של
משה שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך
משה את ידיו עליו וגו' וכסילים מרים קלון זה
ירבעם בן נבט שחלק כבוד למלכות בית דוד
ומלך על ישראל ומי גרם לו שטרדתו מן העולם
Page 131
רנד
⟦line⟧
נמצא במאמר ח' על פסוק ויאמר לו יהי בעיניך
כאחד הנערים שאל ממני דבר ואעשה לך
פירש רש"י ז"ל ששאל ממנו שיחיה ראובן בנו
שלא ימות בחייו <del>וראה</del> וז"ל שלא ימות בחייו
שלא ימת בחייו כדרך שמת יהודה וש' ער ואונן
א"כ קשה למה הוצרך לומר לו יהי בעיניך
כאחד מן הנערים והלא כבר אמר לו
שאל ממני דבר ואעשה לך וא"כ כל אשר ישאל
יעשה לו ואפי' שיחיה לעולם וא"כ מאי כאחד
מהנערים דקאמר לו ותירץ הרב בעל זרע ברך
ז"ל דכתיב בפסוק ויאמר לו אליהו שאל מה
אעשה לך טרם אלקח מעמך ויאמר אלישע
ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויאמר הקשית
לשאול אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך
כן ואם אין לא יהיה כן וקשה מאי הקשית
לשאול וכי יש דבר קשה לפני הנביא לעשות
ואפי' תחיית המתים וכ"ש זה הדבר אלא
הענין הוא דהנה יש ב' בחינות הא' צדיק גמור
והב' בעל תשובה והנה צדיק גמור יכול
לגזור אומר ויקם לו מה שאין כן בבעל תשובה
אלא בתפלה וזעקה דוקא וזהו שאמר אליהו
לאלישע הקשית לשאול שאתה רוצה שיהיה הדבר
מיד כאן
רביד הזהב מיוסד כמראה וביאור התורה
על דרך פרדס ומוסר ודרך כתיבת הספר
הוא על סדר הפרשיות של חמשה חומשי
תורה דרך כלל ופרט ודרשות רבות על
ענין התורה ואומר לו מן השמים השמיעך
את קולו וגו' ועל משה דבר אתו וגו'
אולם הביאור שלך מור וקנמון בשמים
משמחי לב ומרפא לנפש וגם מפרש
על התלמוד בדרך כלל ואומר כי כן הוא
תלמוד לו עליו וגם מפרש על דרך
אחר בנסתרות וגלה לך סוד רזי דבר
וביאר על פסוקי ספר משלי של שלמה
ואומר על יריד של דרך שכל טוב ודעת
ועל הדרך אשר תלך בו בדרך של צניעות
וכן ורדו בדגת הים ובעוף השמים ועל
מעשה בראשית ומעשה מרכבה ואומר על מעשה
של אדם הראשון ועל עץ הדעת ועל
עץ החיים ועל גן עדן ועל גיהנם
ומורא שמים
⟦...⟧
נשלם ספר רביד הזהב תהלה לאל בורא עולם
שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה
כי ביום הזה נשלם חיבור הספר הגדול
Page 132
⟦בסד⟧
וזה מעשה שהיה בימי המלך דריוש המלך הפרסי הראשון
שהיה מולך על פרס ומדי ובבל וכל מלכותו
<del>היה</del> מלך גדול וגבור היה בשלום ובשלוה
ובכל ימיו לא היה מלחמה ובשנת שתים למלכו
<del>היה</del> היה בשלום ובשלוה ובכל ימיו לא היה
מלחמה ובשנת שתים למלכו חלם חלום והיה
בבהלה גדולה וקם ממשכבו וקרא לכל חכמיו
ואמר להם חלום חלמתי ורוחי נפעמה לדעת
<del>את החלום</del> את החלום ויאמרו לו חכמיו המלך
<del>יחיה לעולם</del> יחיה לעולם יאמר המלך לעבדיו את
החלום ופתרונו נגיד ויאמר המלך אל חכמיו
<del>החלום</del> החלום נשכח ממני ואם לא תגידו לי
החלום ופתרונו תעשו נתחים ובתיהם יושמו
<del>אשפה</del> אשפה ויענו חכמיו ויאמרו למלך אין אדם
בארץ אשר יוכל להגיד את דבר המלך כי אם
אלהים אשר מדורו לא עם בשרא הוא ויקצף
המלך קצף גדול וחמה עזה וצוה להאביד
לכל חכמי בבל ויצאה הדת וחכמיא מתקטלין
ובעו דניאל וחברוהי לאתקטלא והוה דניאל
<del>אמר</del> אמר לאריוך רב טבחיא די מלכא על מה
דתא חציפא מן קדם מלכא אדין מלתא הודע
אריוך לדניאל ודניאל על ובעא מן מלכא די זמן
ינתן ליה ופשרא להחויה למלכא אדין דניאל
לביתיה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי
מלתא הודע ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא
וכתב הרב המגיד ז"ל פ"ה מהל' זכיה ומתנה
ה"א וז"ל שמעתי מקשים למה לא תקנו
דלא ניחא ליה דליחול אדעתיה דהכי לא
אקני ליה ע"כ ⟦...⟧ והקשה הרב בעל
⟦...⟧ ז"ל ⟦...⟧ כ"ס סי' רמ"ב
וכתב עליו וז"ל ולע"ד נראה שלזה כוון הרב המגיד
בתי' הב' שכתב שם וז"ל ועוד שלא תקנו
חכמים משיכה במטלטלין אלא מפני חשש שמא
נשרפו אבל במתנה מועטת ליכא למיחש להכי
ולא אבדו להו רבנן למילתייהו אלא אוקמוה אדין תורה
דבכסף ובשטר קנו ע"כ ולדבריו ז"ל קשה דהא
לעיל מינה כתב הרב המגיד ז"ל דבמתנה
מועטת לא שייך לומר דלא סמכא דעתיה דמקבל
מתנה הואיל ומתנה מועטת היא וכיון שכן
אפי' בלא משיכה נמי ליקני מדין תורה בכסף
או בשטר ותירץ דאע"ג דבמתנה מועטת
לא שייך האי טעמא דלא סמכא דעתיה
מ"מ כיון דתקנו משיכה במקח וממכר משום
חשש שמא נשרפו לא פלוג רבנן ותקנו
בכל גוונא אפי' במתנה מועטת דליכא
בה האי חשש ומשום הכי הוצרך הרב
המגיד ז"ל לטעם שני לומר דבמתנה מועטת
אוקמוה אדין תורה דבכסף ובשטר קנו
ולא הצריכו בה משיכה שהרי לא שייך
בה טעם שמא נשרפו עכת"ד יעו"ש
ואנא עניא לא זכיתי להבין דבריו ז"ל בזה
דלפי דבריו ז"ל קשה דכיון דבמתנה מועטת
אוקמוה אדין תורה א"כ למה הוצרך הרב
המגיד ז"ל לטעם ראשון לומר דבמתנה מועטת
לא שייך בה טעם דלא סמכא דעתיה דהא
אפי' אי שייך בה האי טעמא כיון דאוקמוה
אדין תורה סגי בהכי וצ"ע כעת
Page 133
ב"ה יום ד' כ"ג לח' אדר ב' שנת התרס"ב ליצירה בבגדאד יע"א יתב' שמו
איך בא הבחור הנחמד והנעים כה' יחזקאל יצו' בן כה' עבדאללה יוסף יצ"ו
ואמר לנו הוו עלי עדים כשרים ונאמנים וקנו ממני בקנין גמור ושלם מעכשיו
וכתבו וחתמו עלי בכל לשון של זכות ויפוי כח ותנו לו ליד
הגביר הנכבד והנעים כה' שאול יצ"ו בן כה' מאיר יצ"ו
להיות בידו לזכות ולראיה וקנינא מיניה בקנין גמור ושלם
במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי
אלא כחומר כל שטרי זכיות הנוהגים בישראל עשויים כתיקון חז"ל
דנהוגים בקהלתינו יע"א איך שמכרתי אני יחזקאל הנז' במכירה גמורה
וחלוטה ושרירא וקיימא להגביר כה' שאול הנז' את כל החלק והזכות
שיש לי בגוף החצר הידועה שלי ושל אחי כה' ראובן יצ"ו
העומדת במח' אל דהאנה זקאק אל ג'דיד המוכרת בשם דאר
אל כביר הנמצאת תחת יד אבינו כה' עבדאללה הנז' וגובלת
מזרח דאר בית כה' יוסף כה' עזרא שמעון ומערב דאר בית
ור' אברהם הלוי וצפון דאר בית כה' יצחק כה' אהרן יצ"ו ודרום
דרך הרבים וסך דמי המכירה הזאת סך מאה וחמשים ליראס
עותמאני זהב שהם חמשה עשר אלף גרוש צאג' קבצתי וקבלתי
מידו וכיסו של הקונה כה' שאול הנז' סך המאה וחמשים ליראס
הנז' במזומנים שלמים ועברו לידי ולרשותי ולא נשאר לי אצלו
שום טענה ותביעה וערעור ופקפוק ודו"ד כלל ועיקר לא על
גוף החלק הנז' ולא על דמיו ומחלו זה לזה מחילה גמורה
ושלמה מעכשיו מעושה כתיקון חז"ל בביטול כל מודעי ומודעי
דמודעי עד סוף כל המודעות שמסרתי אני יחזקאל הנז'
או שמסר הקונה הנז' ותנאי בטלתים כחרס הנשבר וכדבר
שאין בו ממש ופסלתי את עדיהן לדעת הרשב"א ז"ל והרמתי
ידי וסלקתי עצמי מגוף החלק הנז' מעכשיו והרי הוא קנוי
ומסור ביד הקונה כה' שאול הנז' לעשות בו כחפצו ורצונו
כאדם העושה בתוך שלו בלא שום מוחה ומערער בעולם
כלל ועיקר והחזרתי לו שטר המכירה הנז' ראיה בידו
לזכות ולראיה והכל שריר ובריר ואמת ויציב ונכון
וקים מאי דכתיב ומפרש לעיל מנא יחזקאל בן עבדאללה
יוסף הנז' וקנינא מיניה ככל מאי דכתיב ומפרש לעיל
כ"א אמר רב חסדא לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו
שהרי פילגש בגבעה הטיל עליה בעלה אימה יתירה
והפילה ממנו כמה רבבות מישראל אמר רב יהודה אמר רב
כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו סוף הוא בא לידי
שלש עבירות
גילוי עריות ושפיכות דמים וחילול שבת
אמר רב יהודה אמר רב כל המטיל אימה יתירה בתוך ביתו
סוף שמאכילים אותו דבר שאינו מתוקן ומעשה באדם אחד
שזימן אורחים והניח להם תרנגולת צלויה
וישבה אשתו ואכלה את הכל ומפני אימת בעלה שברה עצמות
וסידרה אותם לפני האורחים וכשבא בעלה ומצא עצמות
בלא בשר אמר לה היכן הבשר אמרה לו אכלו האורחים
הלך אותו האיש אחר האורחים ורגם אותם באבנים והרגם
נמצא זה בא לידי שפיכות דמים ע"י אימה יתירה
ת"ר מעשה באדם אחד שזימן ג' אורחים בשעת רעבון ולא היה
לו מה להניח לפניהם כי אם ג' ביצים בא בנו של בעל הבית
ונטל אחת מהם ונתנה לתוך פיו חנקו אביו ומת ראתה
אמו ועלתה לגג ונפלה ומתה אף הוא עלה לגג ונפל ומת
נמצא אברהם אבינו ע"ה שהיה מטיל אימה יתירה בתוך ביתו
שנאמר וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים
קמח סולת לושי ועשי עוגות ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן
בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו והוא עומד
עליהם תחת העץ ויאכלו ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר
הנה באהל אמר רב יהודה אמר רב יודעים היו מלאכי השרת
ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי איה שרה אשתך כדי
לחבבה על בעלה ר' יוסי בר חנינא אמר כדי לשגר לה כוס
של ברכה תנא משום ר' יוסי למה נקוד על איו שבאליו
לימדה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו והאמר
שמואל אין שואלין בשלום אשה כלל ע"י בעלה שאני
Page 134
ירצו לפניך בשעה שתתפלל תפ' זו רצון מלפ'
אלהינו ואלהי אבותינו שתהא שעה זו עת רצון
לפניך ותענה עתירתנו ותשמע תפלתנו ותקבל
תחינתנו ברחמיך הרבים ותעשה עמנו צדקה וחסד
למען שמך הגדול ותחננו ותחמל עלינו ותזכנו
ותעזרנו ותושיענו ותפדנו מכל צרה וצוקה
ומכל חולי ומכל מכאוב ומכל מיני פורעניות
המתרגשות ובאות לעולם ותצילנו מכל גזירות
קשות ורעות ותבטל מעלינו כל מחשבות רעות
וכל עצות רעות שיחשבו עלינו כל אויבינו
ושונאינו וכל המבקשים רעתנו ותפר עצתם
ותקלקל מחשבותם ותשליך במצולות ים כל
חטאתנו ועונותינו ופשעינו ותמחה פשעינו
כעב וכענן ותהיה עמנו בכל אשר נפנה
ותצליח דרכנו ותן בלבנו אהבתך ויראתך
ותפתח לבנו בתורתך ותאיר עינינו במצותיך
ותדבק לבנו במצותיך ותייחד לבבנו לאהבה
וליראה את שמך ותזכנו לעשות רצונך
כרצונך בלבב שלם ותן חלקנו בתורתך
ותזכנו לראות פני משיחך במהרה בימינו
אמן סלה ויהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי
אבותינו שתהא שעה זו עת רצון לפניך
ותענה עתירתנו ותשמע תפלתנו ותקבל
תחינתנו ברחמיך הרבים ותעשה עמנו צדקה
וחסד למען שמך הגדול ותחננו ותחמל
עלינו ותזכנו ותעזרנו ותושיענו ותפדנו
מכל צרה וצוקה ומכל חולי ומכל מכאוב
במעלי שבתא בייחוד לדרשה
דוד מלך ישראל וזרעו עבדיך הם
שמחים בשמך ובוטחים בדברך משיח יצמח
בימיהם ולישועתך קוו וגאולה קרובה
תצמיח להם והשיב שבותם ורחם עליהם
כרוב רחמיך ואז יקרא שמך עליהם ועיניהם
תראינה מלכותך כמו שנאמר כי עין בעין יראו
בשוב ה' ציון ואמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר
יחדיו כי פי ה' דבר ואמר להודיע כי ישר ה'
צורי ולא עולתה בו ואומר תודיעני אורח חיים
שובע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח
יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
נאום דוד
אודה לאל ואהלל לאשר לו הגדולה והגבורה
וזה אלי ואנוהו אלהי אבי וארוממנו כי הוא לבדו
אל נורא ואיום ולו הכתר והמלוכה אשר לו הממלכה
לאל ברוך נעימות יתנו ולמלך אל חי וקיים זמירות יאמרו
ותשבחות ישמיעו כי הוא לבדו מרום וקדוש פועל גבורות
עושה חדשות בעל מלחמות זורע צדקות מצמיח ישועות
בורא רפואות נורא תהלות אדון הנפלאות המחדש
בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור לעושה
אורים גדולים כי לעולם חסדו
Page 135
עזר משדי עושה שמים וארץ ⟦...⟧
ביום ⟦...⟧ בשבת ⟦...⟧ לחודש ⟦...⟧
שנת ⟦...⟧ ליצירה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
<del>⟦...⟧</del>
<del>⟦...⟧</del>
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
בשם השם נעשה ונצליח וכל אשר נפנה
נשכיל ונצליח אמן סלה כיר אכתוב מעט דרוש
על ענין פסח הבא עלינו לטובה ולברכה
וזה החלי בעזרת האל ית' שמו
איתא במדרש רבה פרשת בא אל פרעה
אמר הקב"ה למשה לך אני משלחך אל פרעה
ויש לדקדק בזה המאמר וכי משה לא ידע
שהוא שלוחו של מקום ב"ה שצריך לומר לו
לך אני משלחך ועוד קשה מה שסיים בפרשה
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי
את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה
בקרבו ולמען תספר באזני בנך ובן בנך
את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר
שמתי בם וידעתם כי אני ה' וקשה דהול"ל
למען תדעו כי אני ה' ולמה אמר וידעתם
ועוד קשה דכתיב ויאמר משה בנערינו ובזקנינו
נלך בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו ויאמר
אליהם יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם
ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם לא כן
לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אותה אתם
מבקשים ויגרש אותם מאת פני פרעה
ויש להבין מה ראה פרעה לומר לכו נא הגברים
דוקא ומה היא הרעה אשר נגד פניכם
ועוד מה זה שאמר כי אותה אתם מבקשים
הרי הם בקשו בנערינו ובזקנינו נלך
ונראה לפרש ע"פ מה שכתב הרב כלי יקר
ז"ל על פסוק ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה
כי אני הכבדתי את לבו וגו' וכתב שם ז"ל
Page 136
מע' יום א' נכנסנו בבית החדש אשר קנינו
מידי יוסף חיים כהן דלל בשם המנוח
<del>משה שמעון ורשמנו השטר בטאבו על שמינו</del>
<del>אני ואחי יוסף ורשמנו השטר בטאבו על שמינו</del>
<del>בחלק שוה ונתנו הסך שלשת אלפים וארבע</del>
<del>מאות וחמשים רופיות והבית היא בתוך</del>
<del>הדרובונה אשר בה בית מאיר ששון וראובן ששון</del>
<del>של יחזקאל בן רחמים שמעון שמש וראובן ששון</del>
<del>אשר עתה היא בית מאיר אברהם עובדיה שמש</del>
<del>וממול פתח ביתנו פתח בית יצחק ברוך</del>
<del>ועתה מכרנו הבית הנז' אל כ' רפאל חיים</del>
<del>בסך שלשת אלפים ושבע מאות וחמשים</del>
<del>רופיות וקבלנו המעות מידו ורשמנו</del>
<del>הבית בטאבו על שמו והיינו ביום</del>
<del>כ"ד אלול שנת התרצ"ג ושלום</del>
מע' יום ד' כ"ב אדר א' שנת התרצ"ב
נולד לנו בן זכר וקראנו שמו יאיר
ומלנו אותו ביום ד' כ"ט אדר א' הנז'
והסנדק היה אבי יצחק נר"ו והמוהל היה
ח' צאלח ח' שמעון והחכם המברך היה ח'
שמעון ח' אליהו וה' יזכנו לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט
אמן.
ברוך השם אשר ברא בחסדו הגדול ומל
לבב הערלים כי ביום שבת קדש י"ט שבט
שנת התרצ"ד נולד לנו בן זכר
ומלנו אותו ביום א' כ"ז שבט הנז'
וקראנו שמו מאיר וה' יזכנו לגדלו לתורה
לחופה ולמעשים טובים אמן כן יהי רצון
⟦illegible⟧ חכם שם טוב וכל בני ביתו בשלום אמן
מה שכתבתי אצלי כי ביום שבת קדש כ"ג לחדש
אדר שנת תר"ל לפ"ק הלכה למנוחות עולם
בתה של מרת חביבה אשת כבוד משה יצחק ⟦illegible⟧
וביום שבת קדש הנ"ל בלילה ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
בשלום וביום א' ח' דף וסי' כי ביום א' בשבת
כ"ד לחדש אדר הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום שני כ"ה לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום שלישי כ"ו לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום רביעי כ"ז לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום חמישי כ"ח לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום ערב שבת קדש כ"ט לחדש הנ"ל ⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧
וביום שבת קדש א' לחדש ניסן שנת תר"ל לפ"ק
⟦illegible⟧ ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום א' ב' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ב' ג' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ג' ד' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ד' ה' לחדש ניסן
הנ"ל ח' דף וסי' ⟦illegible⟧ וביום ה' ו' לחדש ניסן
⟦illegible⟧
ואלו הימים שהיו אצלי מן כבוד א' אברהם נ"י וכל בני ביתו
בשלום מה שנתתי לו מה שכתבתי אצלי ביום שבת קדש
כ"ג לחדש אדר שנת תר"ל לפ"ק וביום א' כ"ד לחדש הנ"ל
וביום ב' כ"ה לחדש הנ"ל וביום ג' כ"ו לחדש הנ"ל
וביום ד' כ"ז לחדש הנ"ל וביום ה' כ"ח לחדש הנ"ל
וביום ערב שבת קדש כ"ט לחדש הנ"ל וביום שבת קדש
א' לחדש ניסן שנת תר"ל לפ"ק וביום א' ב' לחדש ניסן
וביום ב' ג' לחדש ניסן וביום ג' ד' לחדש ניסן
וביום ד' ה' לחדש ניסן וביום ה' ו' לחדש ניסן
וביום ערב שבת קדש ז' לחדש ניסן שנת תר"ל לפ"ק
Page 137
מע' בראב תרא מדפתי תורה לנער בתורת כהנים -
אמר ר' עקיבא כמה כתוב כאן אמור ואמרת
אלהם כיון דאמר להם ישראל בני אהובי הם
ולא רצה לומר להם צו ואמר להם בני אהובי
הם שנאמר בנים אתם
אמר ר' שמעון בן יוחאי בוא וראה כמה חביבין
ישראל לפני המקום שבכל מקום שגלו שכינה עמהם
גלו למצרים שכינה עמהם שנאמר הנגלה
נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים וכן בבבל
גלו לעילם שכינה עמהם שנאמר ושמתי כסאי
בעילם וגו' ואף כשיגאלו שכינה עמהם שנאמר
ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר אלא
ושב מלמד שהקב"ה שב עמהם מבין הגליות
ד"א אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים
ומנין שאין הקטנים מוזהרין על הגדולים ת"ל
אמור ואמרת אמור לקטנים שיזהרו בגדולים
או אינו אלא אמור לגדולים שיזהרו בקטנים
כשהוא אומר ואמרת הרי קטנים אמורים הא
מה אני מקיים אמור להזהיר גדולים על הקטנים
רבי אומר שלא יטמאו לקטנים מנין שאין
הקטנים מוזהרין על הגדולים ת"ל אמור
ואמרת יכול לא יטמאו להם אבל יטמאו למת
מצוה ת"ל לא יטמא בעמיו יצא מת מצוה
שאין לו עמים יכול לא יטמאו למת מצוה
אבל יטמאו למי שיש לו עמים ת"ל לה יטמא
איזהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא אני
עליו מת מצוה ואיזהו שיש לו קוברין כל שאין
קורא עליו מת מצוה לא יטמא בעמיו בעמיו
אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה
לה יטמא רשות לא יטמא חובה דברי ר' ישמעאל
ר' עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר אל
הכהנים בני אהרן וכי כהנים בני מי הם אלא
שיהיו נוהגים כבני אהרן מה אהרן רודף שלום
אוהב שלום כך בניו אוהבי שלום רודפי שלום
מה אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה
אף בניו אוהבים את הבריות ומקרבן לתורה
לנפש לא יטמא בעמיו אין נפש אלא מת שנאמר
וכל נפש מת לא יתן בתוכם
יאמר די הו באדי סלאם וג'י די באבא דודאן סלאם עליך
ואדיך ופי אלדאר וג'מיע אלחבאייב אלסלאם עליכם כלהם והם
יסלמו עליך סלאם כתיר וג'מיע אלחבאייב יסלמו עליך
סלאם כתיר
<del>ואיצא אעלמך יא ולדי אלעזיז</del>
אעלמך יא ולדי אלעזיז אנהו וצלו אלוראק
אלדי בעתת פי ידין אלמסאפרין וקראנאהם
ופהמנא מא פיהם ופרחנא בפרחכם אלדי כתבת
אנהו וצלתם באלסלאם אלי דאר אלסלאם —
אללה יג'על קדומכם כיר וברכה עליכם
וחינא דאך דפענא אלורקה אלדי פי ידיך
אלי סאמי אלדי דכרת ואעטאנא אלמבלג' כלה
ואלדי קבצנאה הו מן הדי אלוראק והו סבעה
ואחד וסתין פי תאריך אלסנה
אך אכוי רשיד כתב לי כתאב ויקול כדא
— כדא וקד וצלתהם מן אלשאם וקד —
וצלו פי פם אלבחר וקד אכד אלחאג'
מן כתאב אלדי אנהו וצלתם באלסלאם
ואנא כתבת לה כתאב וקלת לה יא אכי
אנת תערף אנהו אלמסאפר מא ענדה
אלא כלאם רדי ופי אלסלאם ופי אלחאל
— יא ולדי אלעזיז ואכתב לנא דאימא
מן אכבאראך אלסארה ואלסלאם עליך
[Marginalia] ⟦illegible⟧
Page 138
נראה לי לתרץ ע"פ מה שכתב הרב המחבר
ז"ל דהנה מצינו י"ב שבטי י"ה חלוקים
בדעותיהם כי שמעון ולוי היו כת אחת וכו'
ושאר השבטים היו כת אחרת
והנה ידוע שכל שבט ושבט היה לו דגל בפני עצמו
וכל דגל ודגל היה לו גוון בפני עצמו כי
ראובן אבנו אודם ומראהו אדום ודגלו אדום
ומצויר עליו דודאים ושמעון פטדה ומראהו ירוק
ומצויר עליו שכם וכן כולם וזה מורה כי
לכל אחד ואחד היה לו בחינה בפני עצמו
ודרך בפני עצמו לעבוד את ה' יתברך וזהו
ענין י"ב שערים שיש ברקיע כנגד י"ב שבטים
וכל שבט ושבט נכנס בשער המיוחד לו
והנה ידוע כי התורה היא כלולה מכל
הנשמות של ישראל וכל אחד מישראל יש לו
חלק בתורה והנה כמו שכל אחד מישראל
יש לו דרך בפני עצמו לעבוד את ה' יתברך
כך בתורה יש שבעים פנים לתורה וכל אחד
מישראל מבין התורה כפי שרש נשמתו
ולפי בחינתו והנה ידוע כי המחלוקת שהיה
בין השבטים לא היה ח"ו מחלוקת של
קנטור ח"ו אלא מחלוקת לשם שמים
כי זה אומר בכה וזה אומר בכה וכל אחד
מתכוין לשם שמים וזהו שאמר הכתוב
וקם בבוקר קודם נץ החמה ויטול ידיו ויברך
על נטילת ידים ועל מצות ציצית ויניח תפילין
ויקרא קריאת שמע ויתפלל שמונה עשרה ואחר כך
ילמוד פרק אחד של משניות
ואחר שיגמור תפלתו ולימודו ילך לעסקו וישא ויתן
באמונה ויזהר <del>⟦illegible⟧</del> שלא יבוא לידי שבועה
ח"ו ואפילו על האמת ויזהר שלא יבוא לידי כעס
ולא לידי גאוה ולא לידי שנאה ולא לידי קנאה
כי אלו המדות הרעות הם פוגמים בנפש האדם
ביותר וצריך להתרחק מהם בתכלית הריחוק ויהיה
עניו ושפל רוח בפני כל אדם ואפילו בפני הקטן
שבקטנים ויהיה דבורו בנחת עם הבריות ויהיה
אוהב שלום ורודף שלום ויהיה אוהב את הבריות
ומקרבן לתורה ויהיה שמח בחלקו ואפילו אם חסר
לו מזונותיו יבטח בהשם יתברך שהוא זן ומפרנס
לכל חי ויהיה נזהר בכל מצות עשה ומצות
לא תעשה ויהיה נזהר בברכת הנהנין ובברכת
המזון ובכל ברכה וברכה שיברך יכוין בה
פירוש המלות ויהיה נזהר בכל דבור ודבור
שיצא מפיו שלא יהיה בו שום נדנוד עבירה
ח"ו כגון לשון הרע ורכילות וליצנות ושקרים
וחנופה ודברים בטלים ויהיה נזהר בכל עת
ובכל שעה שיזדמן לו לעשות איזה מצוה ירוץ
אליה בשמחה גדולה ויהיה נזהר בכל יום ויום
(סימן יג סעיף א)
Page 139
ואהבת לרעך כמוך אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה
נאום הצעיר יצחק
במדרש רבה פרשה כ"ד וידבר ה' אל משה לאמר
דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים
תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. ילמדנו רבינו
כמה דברים אסורים בשבת. כך שנה ר' חייא
ארבעה דברים אסורים בשבת ואלו הן
הזורע והחורש והקוצר והמעמר. שאל
רבינו מהו ליתן מוך לתוך הכר בשבת. אמר להם
אסור מפני שהוא כממלא. וממלא חייב משום
בונה. אמר הקב"ה לישראל שמרו את השבת
כי קודש היא לכם. מהו כי קודש היא לכם
אמר ר' יצחק כשם שהקב"ה נקרא קדוש כך שבת
נקראת קודש שנאמר וקראת לשבת עונג לקדוש ה'
מכובד. וכשם שהקב"ה נקרא קדוש כך ישראל נקראו
קדושים שנאמר והתקדשתם והייתם קדושים. וכשם
שהקב"ה נקרא קדוש כך התורה נקראת קדושה שנאמר
כי קדוש היום לאדונינו. אמר הקב"ה יבואו ישראל
שנקראו קדושים וישמרו את השבת שנקראת קודש
ויעסקו בתורה שנקראת קדושה ויקלסו להקב"ה
שנקרא קדוש. לכך נאמר קדושים תהיו. ד"א קדושים
תהיו. הדא הוא דכתיב שלח אורך ואמתך המה ינחוני
יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. א"ר יצחק
בשר ודם מדליק נר מנר שמא יכול להדליק את
האור מן החושך. אבל הקב"ה מאיר אור מתוך
החושך שנאמר וחושך על פני תהום ומה כתיב
בתריה ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. וכן הוא
אומר גולה עמוקות מני חושך ויוצא לאור צלמות
ד"א קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני
קדושתי למעלה מקדושתכם. אמר הקב"ה לישראל
בעולם הזה אתם מסובכים בעונות אבל לעתיד לבוא
ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם אשר קדשנו
במצותיו וצונו על מקרא מגילה ברוך אתה יי
אלהינו מלך העולם שעשה נסים לאבותינו
בימים ההם בזמן הזה
ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהודו
ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה בימים ההם
כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר
בשושן הבירה בשנת שלוש למלכו עשה משתה
לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים
ושרי המדינות לפניו בהראותו את עשר כבוד
מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים
שמונים ומאת יום ובמלאות הימים האלה עשה
המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה
למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר
גנת ביתן המלך חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי
בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות
זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסוחרת
והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות
רב כיד המלך והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד
המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש
גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות
אשר למלך אחשורוש ביום השביעי כטוב לב המלך
ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס
שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש להביא
Page 140
בעה"ו
יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותינו
שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותדריכנו לשלום
ותגיענו למחוז חפצנו לחיים ולשמחה ולשלום
ותצילנו מכף כל אויב ואורב בדרך ומכל מיני
פורעניות המתרגשות לבוא לעולם ותשלח ברכה במעשה
ידינו ותתננו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל
רואינו ותשמע קול תחנונינו כי אל שומע תפלה ותחנון אתה
<del>ברוך אתה יי שומע תפלה</del>
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב
כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים
לישועתך קויתי יי קויתי יי לישועתך יי לישועתך קויתי
הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל
המקום אשר הכינותי : ויסע מלאך האלהים ההולך לפני
מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם
ויעמוד מאחריהם : יברכך יי וישמרך יאר יי פניו אליך
ויחנך ישא יי פניו אליך וישם לך שלום : ושמו את שמי
על בני ישראל ואני אברכם : אלהי אברהם אלהי יצחק
ואלהי יעקב שמור והצל את עבדך ⟦...⟧
מכל רע ומכל פחד ומכל צער ומכל נזק ומכל מקרה
רע ותוליכהו בדרך ישרה ותגיעו למחוז חפצו לחיים
ולשמחה ולשלום כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך
יי ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם : ובכתוב
אומר ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ויי עמו כן יהיה
עמך וישמרך מכל רע אמן נצח סלה ועד
יהי רצון מלפניך יי אלהי ואלהי אבותי
שתצילני היום ובכל יום ויום מעזי פנים ומעזות פנים
מאדם רע ומיצר רע ומחבר רע ומשכן רע
ומפגע רע ומעין הרע ומלשון הרע ומדין
קשה ומבעל דין קשה בין שהוא בן ברית
ובין שאינו בן ברית כי אתה שומע
תפלת כל פה ברוך אתה יי שומע תפלה
ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך
יי נחני בצדקתך למען שוררי הישר לפני דרכך
כי אין בפיהם נכונה קרבם הוות קבר פתוח
גרונם לשונם יחליקון האשימם אלהים יפלו
ממועצותיהם ברוב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך
וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו
ויעלצו בך אהבי שמך כי אתה תברך צדיק יי
כצנה רצון תעטרנו
ברוך אלהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים
ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו
הוא יפתח לבנו בתורתו וישם בלבנו אהבתו
ויראתו ולעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם
לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה יהי רצון מלפניך
יי אלהינו ואלהי אבותינו שנשמור חקיך בעולם הזה
ונזכה ונחיה ונראה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא
Page 141
לכבוד האח היקר והנכבד החכם השלם יצ"ו
אחדש כבודו כראוי ומה שאל בשלומו הטוב
אצלנו הכל בטוב בחסדי ה' יתברך
ולא יחסר לנו אלא ראות פניו הטובים
היום קבלתי מכתבו היקר מיום ⟦...⟧ ושמחתי
מאד בבריאותו השלימה השם יתברך יאריך
ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים אמן
כן יהי רצון
⟦...⟧
ע"ד עסק השותפות ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 142
ואמר כמאן לאדק נדאר מהאש בלדין מא המה
פי דהבא מן מעדן קל אלה דרהם פי
פהי תסוי תמאן כסה תמאן מנהם סלפה כאן מעה
גיר דה מן מעדן דה פי דאר אל סכה פהי תסוי
פי דהבא דרהם ואחד וקד סלמה דרהם ואחד
מנהם וקד דפע לה דרהם ואחד פי דאר אל סכה
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ואדא סאלהם וקד סלמה פלאן חביב בן מרד
דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי
דהבא וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה
ואדא סאל וקד סלמה פלאן חביב בן מרד
וקד סלם דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי דהבא
וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי דהבא
וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
פי דהבא ואחד וקד סלמה דרהם ואחד פי דהבא
וקד סלמה דרהם ואחד פי דאר אל סכה וקד סלם
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
מי ש... כי הנה וזה אחד משל מדות
ואפשר לזה האי ואפשר כי אפשר לו
שהרי השם ית׳ ב מדות כנגד מדה
אלא שכבר אמר מפי קדשו אלי ויש
לאמר דכתיב מדה כנגד מדה
שאם היה נראה מראית העין היה
על ידי נסים ועל ידי נס בתוך נס
ולא מסתפק בזה אלא אפילו בדבר
קל היה משגיח עליהם השגחה פרטית
והיה מקים עליהם כל מה שכתוב
בתורה ואפילו אם היו עוברים על
מצות ה׳ היו נענשים תיכף ומיד
ולא היה להם שום המתנה כלל
אלא מיד היו נענשים על המקום
ומפני שחטאו בעגל עשה להם כך
ויש לומר עוד טעם אחר על זה שכתוב
כאשר שמעתי מפי מורי ורבי זלה״ה
דאיתא בזוהר בהקדמה דף כ״ה והנה
על אחד שאל למה זכה דוד המלך
שנקרא חי ולא מת וזה לשונו
שם א״ל חייך וחייך שדוד המלך ע״ה
לא מת אלא בעולם הזה ובעולם הבא
הוא חי וקיים לעד ולנצח נצחים
וזה סוד לא אמות כי אחיה וגו׳
Page 143
אדם הראשון כשחטא גורש מגן עדן וכו'
ואמר דוד המלך ע"ה גרש יגרשוני והיינו דוד
ביקש רחמים על עצמו וממילא נכנס גם
אדם הראשון בכלל. וזהו ברוך הגבר אשר יבטח
בה' והיה ה' מבטחו ירמיה י"ז והיינו דהבטחון
הוא כלי מחזיק הברכה וזהו והיה ה' מבטחו
ר"ל שיהיה לו בטחון חזק בו ית' וזהו והיה
ה' מבטחו שהבטחון עצמו הוא הכלי המחזיק
הברכה וזהו שאמר דוד המלך ע"ה הבוטח
בה' חסד יסובבנו ר"ל אפילו שאינו ראוי מצד
עצמו להיות לו בטחון בה' החסד יסובבנו
⟦line⟧
וזהו שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח
בה' והיה ה' מבטחו ר"ל שיהיה לו בטחון
חזק בו ית' וזהו והיה ה' מבטחו שהבטחון
עצמו הוא הכלי המחזיק הברכה וזהו
שאמר דוד המלך ע"ה הבוטח בה' חסד
יסובבנו ר"ל אפילו שאינו ראוי מצד עצמו
מצד מעשיו כיון שבטח בה' חסד יסובבנו
וזהו שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח
בה' והיה ה' מבטחו ר"ל שיהיה לו בטחון
חזק בו ית' וזהו והיה ה' מבטחו שהבטחון
עצמו הוא הכלי המחזיק הברכה וזהו
שאמר דוד המלך ע"ה הבוטח בה' חסד
יסובבנו ר"ל אפילו שאינו ראוי מצד עצמו
מצד מעשיו כיון שבטח בה' חסד יסובבנו
וזהו שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח
בה' והיה ה' מבטחו ר"ל שיהיה לו בטחון
חזק בו ית' וזהו והיה ה' מבטחו שהבטחון
עצמו הוא הכלי המחזיק הברכה וזהו
כי במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים
אינם יכולים לעמוד שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב
לרחוק ברישא והדר לקרוב ופרש"י ז"ל לרחוק
שהיה רחוק ונעשה קרוב וזהו בעל תשובה
ולקרוב שהיה קרוב ומעולם לא נתרחק וזהו צדיק
גמור ואפ"ה הקדים שלום לרחוק דהיינו לבעל
תשובה וכתב הרמב"ם ז"ל אל ידמה בעל תשובה
שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות
והחטאים שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד
הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד
אלא ששכרו הרבה מאד שהרי טעם טעם החטא
ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי
תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד בו
כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם
מפני שהן כובשין יצרן יותר מהם עכ"ל וכתב
בעל העקידה בפרשת ויגש וז"ל וכבר הסכימו
חז"ל שמעלת הבעל תשובה יותר גדולה ממעלת
הצדיק הגמור וזהו שאמרו במקום שבעלי תשובה
עומדין צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד והטעם
בזה הוא כי הצדיק הגמור הוא עובד מאהבה ואין
לו שום מונע שימנעהו מעבודתו יתברך אבל
הבעל תשובה יש לו מונע גדול והוא יצרו אשר
התגבר עליו כבר והוא צריך להלחם עמו ולכבוש
אותו ולכן שכרו כפול ומכופל עכ"ל וכתב
עוד שם וז"ל וראוי שתדע שאין הפרש בין
השב מחמת יראה להשב מחמת אהבה לענין
קבלת התשובה כי שניהם כאחד טובים אלא
Page 145
(ח' סוכה דף כ"ה ע"א ת"ר חולין)
ומשמשיהן
פטורין מן הסוכה ואין חולין אלא מסוכן
אפילו חש בראשו וחש בעינו אמר רשב"ג
פעמים שהיינו מסובין אצל רבן גמליאל בסוכה
והיו מביאין לנו דלי של מים ושופכין עליו
הגריס מפני שהגריס מעלה הבל ורבן גמליאל
לא אמר להן כלום צא וראה כמה חבבן
רבן גמליאל את המצוה שאע"פ שפטור
מן הסוכה לא רצה ליבטל ממנה ע"כ
⟦line⟧
פסקה. הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום
וחייבין בלילה הולכי דרכים בלילה פטורין בלילה
וחייבין ביום הולכי דרכים ביום ובלילה פטורין
מן הסוכה בין ביום ובין בלילה. פירש רש"י ז"ל
הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום
דאין לו להניח דרכו ולשב בסוכה דכתיב בסוכות
תשבו כעין תדורו מה דירה איש ובני ביתו אף
סוכה איש ובני ביתו וכי דרכו לצאת בסחורה
יוצא ואינו יושב בביתו אף כאן הולך לדרכו
ואינו יושב בסוכה ע"כ. והקשו התוס' ז"ל
דא"כ אפילו בביתו נמי וליל ביום ולילה
ליפטר דהא כתיב בסוכות תשבו כעין תדורו
ודרך איש לצאת חוץ לביתו ימים ושנים
דע שכל מה שכתבתי ודייקתי בו וביארתי לך
הכל באמת לא כזב ואם תעשה ככתוב בלא שום
שינוי לא יחטיא המטרה ותראה נפלאות גדולות
כנזכר לעיל דע גם כן כי כל אלו השמות הקדושים
הנזכרים למעלה שמות קדושים הם וכל העושה אותם
בלא צדקה לא יצליח בהם וצריך ליתן צדקה בעבור
המעשה אך מי שאינו יכול ליתן צדקה בעבור
המעשה יאמר ח"י פעמים צדקה תציל ממות ויתן הצדקה
לאחר שיבא לידו ממון ואם לא יעשה כן לא יצליח
ואם יעשה מה שכתבתי יראה פלאות גדולות
לכל מה שירצה דע כי כל אלו השמות הם שמות
קדושים וכל מי שמשתמש בהם בלא קדושה
וטהרה לא יצליח בהם כי המעשה הזה הוא
דבר גדול וצריך להזהר מאד
סליק
ועתה אתחיל לכתוב סגולות ורפואות וקמיעין
וכל דבר טוב ומועיל בעזרת השם יתברך
הקדוש ברוך הוא יצליחני במעשי אמן כן יהי רצון
אמן סלה
סגולה למי שרוצה לילך בדרך ביום ובלילה ולא יפחד
משום אדם וחיות רעות וגנבים וליסטים
יאמר הפסוקים האלו שבעה פעמים קודם שיצא
לדרך ויאמר ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם
שומר עמו ישראל לעד אמן סלה ואלו הם הפסוקים
אלהינו בשמים ובארץ כל אשר חפץ עשה
יי ישמרך מכל רע ישמור את נפשך יי ישמור
צאתך ובואך מעתה ועד עולם אמן סלה
Page 146
כבר נתבאר במאמר הראשון ממאמר הזה
ודרך כלל כי האדם הוא עולם קטן וכל
הנמצא במציאות הגדול נמצא במציאות הקטן
והנני צריך לבאר עתה פרטי הדברים איך
דרך כלל ופרט והנה כמו שהעולם הזה בכללו
נחלק לשלשה חלקים והם עולם המלאכים
ועולם הגלגלים והעולם השפל כן האדם
נחלק לשלשה חלקים והם הראש והחזה והבטן
והראש הוא כנגד עולם המלאכים והחזה כנגד
עולם הגלגלים והבטן כנגד העולם השפל וזה
מבואר בחוש כי הראש הוא משכן הנשמה והשכל
והחכמה והבינה והדעת והם רוחניים ואין בהם
הרכבה והם כנגד המלאכים שהם שכליים ואין בהם
הרכבה והחזה הוא מקום הלב שהוא מקום החיות
והתנועה והחום הטבעי והוא כנגד הגלגלים שהם
בעלי תנועה ומהם החום לכל העולם והבטן
הוא מקום ההויה וההפסד והוא כנגד העולם
השפל שהוא מקום ההויה וההפסד וזה מבואר
כי הראש הוא המלך והוא המושל על כל הגוף
והוא נותן כח ותנועה לכל האיברים והלב הוא
כמשנה למלך והוא מקבל כח מהמוח ונותן לכל
הגוף והבטן הוא כעבד המקבל פרס מכולם
ומשמש לכולם וזהו שאמר שלמה המלך ע"ה
בקהלת ושבח אני את המתים שכבר מתו
מן החיים אשר המה חיים עדנה וטוב משניהם
את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה
הרע אשר נעשה תחת השמש וזה יובן על פי
מה שכתבנו כי האדם הוא עולם קטן ובו
נמצאו כל העולמות העליונים והתחתונים
מתחלה פשע נתנני ומפני חטאי לא יכלתי לדבר
עתה בבושת פנים ובחרפה גדולה באתי לפניך
לבקש מחילה וסליחה על אשר חטאתי נגדך וגם נגד
כבוד שמים
ועתה כל חטאי ופשעי גלויים לפניך ואין נסתר מנגד
עיניך חי וקיים ברוך הגוזר ומקים ומחיה את המתים
רב להושיע ורופא חולים
גם גדול העון אשר עשיתי נגד רצונך הטוב והישר
עשיתי את הרע בעיניך והרביתי לפשוע ולמרוד בך
ובדברי קדשך לא שמעתי ובכל מצותיך לא הלכתי
ואת תורתך השלכתי אחרי גוי ודבריך לא שמרתי
אוי לי כי חטאתי אוי לי כי פשעתי אוי לי כי מרדתי
אוי לי על כל המעשים הרעים אשר עשיתי לפניך
אתה ידעת את כל הנסתרות ואת כל הנגלות
גלוי וידוע לפניך הכל ואין נסתר מנגד עיניך
אנא ה' אלהי ואלהי אבותי תבא לפניך תפלתי
ואל תתעלם מתחנתי שאין אני עז פנים וקשה עורף
לומר לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי צדיק אני ולא
חטאתי אבל חטאתי עוויתי ופשעתי אני וביתי
ועתה בבושת פנים ובחרפה גדולה באתי לפניך
לבקש מחילה וסליחה וכפרה על כל חטאי ועונותי
ופשעי שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום היותי
על האדמה עד היום הזה
Page 147
גם את האור כי יהי לאור כמר כהה אתר –
כהה ירח וזרוח השמש בצהר וירח לא יהל
והכוכבים אספו נגהם וכל כוכבי השמים לא יאיר
כהה כל מאור לעומת אור פני המלך במשפט
וכל צבא השמים אל יתנו דמי לו וכל העם
בבכים יבואו ביום המר והנמהר הזה ביום
שמועה רעה הגיעה לאזנינו בגין גלתה גולת
הכותרת מעל ראשינו צנח הצניפה צניפה כדור
אל ארץ רחבה אל עמק הבכא שמה שמהו משפטו
שם בכה ויתנה ממרורים
אוי נא לנו כי חטאנו אוי נא לנו כי הושברנו
נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו על שברנו
נחלה מכתנו אוי נא לנו כי פנה הודנו
פנה זיונו פנה הדרנו משוש לבנו נהפך לאבל
מחולנו אוי נא לנו כי נשבה ארון הקדש נר
מערבי נר אלהים טרם יכבה כבה נר המערבי
וארון אלהים נלקח וכל בית ישראל יבכו
את השרפה אשר שרף ה' ויקוד יקוד בלבבנו
כיקד אש יוקדת תוקד בו ולא תכבה
כי גדל כים שברנו מי ירפא לנו מי יתן ראשי
מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את
חללי בת עמי מי יתן במדבר מלון אורחים
ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים
עצרת בוגדים וידרכו את לשונם קשת שקר
ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה
אחרי כתבי זאת בא לידי ספר המגיד
בחלק ראשון דף ר"ג וראיתי שם שכתב
משם הגאון מהר"י מינץ ז"ל בתשובה סימן
י"א שכתב וז"ל ומ"ש אתם שנוהגים
בגליל העליון לאכול בשר אחר גבינה
וקנח והדיח הפה שרי
והביא ראיה מההיא דחולין ק"ה
עוף וגבינה נאכלין באפיקורן וכו'
וכתב עליו הרב המחבר שם וז"ל
ולענ"ד נראה דאין ראיה משם דהתם
בשר עוף ומותר בלא קינוח והדחה
אבל בשר בהמה דבעי קינוח והדחה
אינו נאכל באפיקורן דהא קינוח והדחה
בעי ברכה בפני עצמה וכו' ע"ש
ואני הדיוט לא זכיתי להבין דבריו דמה
ענין ברכה לקינוח והדחה והלא
קינוח והדחה אינו אלא משום דלא
ליהוי כמי שאוכל גבינה עם בשר
ממש וכיון שקינח והדיח הפה
סר טעם הגבינה מפיו והוי כמי
שלא אכל גבינה כלל
Page 148
נרא' לי דהוה מרור בעי כזיתא וכו' וכל דלא
לא אכל שם כזית על דהוה לא דמי כזית
אלא למאן דסבר שאר ירקות לא בעי הסיבה
כיון דלא הוי דומיא דמצה דבעי הסיבה ומרור
דלא בעי הסיבה ואפילו למאן דאמר בעי
הסיבה היינו טעמא משום דאית ביה זכר לחירות
ושאר ירקות ליכא בהו זכר לחירות כלל
ולפי זה נראה דמרור בטיבול ראשון
⟦illegible⟧
קשיא ליה להרב ז"ל דניבעי כזית משום דאית ביה זכר לחירות
וא"כ הוי דומיא דמצה ומ"ש הרב ז"ל דבעינן כזית
דוקא במרור משום דאית ביה מצוה מן התורה ובמצה
כמי שכתב הרב ז"ל וא"כ במרור בזמן הזה דרבנן
לא בעי כזית ומשמע מדברי הרב ז"ל דאפילו בזמן הזה
בעי כזית תירץ הרב ז"ל דמרור אית ביה זכר
לשעבוד ומצה זכר לחירות והוי תרי מילי דלא
דמיין להדדי אבל מרור ומצה דהאי זכר
לשעבוד והאי זכר לחירות לא דמו להדדי
ואפילו הכי מרור בעי כזית ודלא כהרב ז"ל שכתב
דמרור בזמן הזה לא בעי כזית משום דהוי
דרבנן דהא אפילו מצה בזמן הזה דאורייתא לא
בעי כזית אלא משום דאית ביה זכר לחירות
וכ"ש מרור דאית ביה זכר לשעבוד לא בעי כזית
(בסיום זה נראה לי וחתמתי שמי הצעיר)
Page 149
וזאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל
וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים וכל כלי פתוח
אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא וכל אשר יגע
על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם
אדם או בקבר יטמא שבעת ימים ולקחו לטמא
מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל
כלי ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה
על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות
אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל
או במת או בקבר והזה הטהור על הטמא
ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום
השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש
ההיא מתוך הקהל כי את מקדש ה' טמא
מי נדה לא זרק עליו טמא הוא והיתה להם
לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו
והנגע במי הנדה יטמא עד הערב וכל אשר
יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא
עד הערב וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר
זאת חקת התורה אשר צוה ה' לאמר דבר אל
בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה
אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול
ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל
מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו ולקח אלעזר
ואדא כאן יכון ואחד מנהם לו אדא בעד מא כאן יכון
באקי פי יד אלגיר פלא ימכן לה אן יאכד מנה שי
⟦illegible⟧
ואדא כאן דלך אלמאל אלדי הו מעה הו מן אל
<del>פי</del> אלדי הו מעה לאחד גירה פלא יגון
ללדיין אן יאכד מנה שיא לאן דלך אלמאל
אלדי הו מעה ליס הו לה בל הו לגירה ולדלך
יכון אלחכם אן ירד דלך אלמאל אלי צאחבה
ואדא <del>⟦illegible⟧</del> כאן פי יד אלדי הו עליה אלדין
שי מן אלמאל אלדי הו ללדיין פלא יגון לה
אן יאכד מנה שיא אלא אן יכון דלך אלמאל הו
מן גמלה מא לה עליה ואדא כאן הו יאכד מנה
שי מן גירה פלא יגון לה דלך לאן דלך
אלמאל אלדי הו פי ידה ליס הו לה בל הו
ללדיין ואדא כאן דלך אלמאל הו ללדיין פלא
יגון לה אן יאכד מנה שיא אלא בעד מא יכון
ואדא כאן אלמאל אלדי הו מעה הו מן אלדין אלדי
הו עליה פלא יגון לה אן יאכד מנה שיא אלא
בעד מא יכון דלך אלמאל הו לה פאדא כאן הו
לה פלא יגון לה אן יאכד מנה שיא אלא
פי אלדי הו עליה ואדא כאן הו יאכד מנה
אלמאל אלדי הו לה פלא יגון לה דלך לאן דלך
[Marginalia] ⟦illegible⟧
Page 150
ובעד מא דכרנא פי אלפצל אלסאדס מא הו אלדליל
עלי וגוד אלנפס ואן אלנפס גוהר וליס בערץ
פנבתדי הנא ונקול
ונקול אן אלנפס להא קוי כתירה ואפעאל מכתלפה
ואלדליל עלי תעדד קואהא הו תצאד פעל אלנפס
בעצהא לבעץ פאן אלנפס תשתהי שיא ותעאפה ותגצב
עלי שי ותחבה ותפעל פעל אלעקל ותכאלפה ותפעל
פעל אלגצב ותכאלפה פלו כאנת קוה ואחדה לם יכון
פיהא תצאד פאן אלשי אלואחד לא יפעל אפעאל
מכתלפין פי וקת ואחד ומן חית אן אלנפס תפעל
אלאפעאל אלמכתלפה פי וקת ואחד עלמנא אן להא
קוי כתירה מכתלפה וקד קסמו אלחכמא קוי אלנפס
אלי תלאת קוי אלנפס אלנאטקה ואלנפס אלגצבייה
ואלנפס אלשהואניה וגעלוא אלנפס אלנאטקה פי אלדמאג
ואלנפס אלגצבייה פי אללב ואלנפס אלשהואניה פי אלכבד
ודלך לאן אלדמאג מנבע אלחס ואלחס מנבע אלפכר
ואלפכר מנבע אלנטק פלדלך סמית נאטקה ואללב
מנבע אלחיאה ואלחיאה מנבע אלגצב פלדלך סמית
גצבייה ואלכבד מנבע אלגדא ואלגדא מנבע
אלשהוא פלדלך סמית שהואניה
ואעלם יא אכי ופקך אללה אן הדה אלתלאת קוי
הי אלתי תסמי אלנפס אלנבאתי ואלנפס אלחיואני
ואלנפס אלנאטקה וקד דכרנא דלך פי אלפצל אלסאדס
ופי הדה אלפצל נשרח קוי אלנפס אלנאטקה
אלתי הי מנבע אלפכר ואלנטק ואלפהם ואלעקל
שדאר אלמכדום אלכ' כ' דוד יצו עלי דכר כ' יוסף
כ'ף אלמכדום אלמשאר אליה אספ' כ'לל דלך פי חצרה
אל יום אלג'מעה פי יא' אדר שנת תרלד לפ"ק
יום ופאה אלמ' רחמה כדורי מרדכי יחזקאל יצו
דכר דלך ללעלם
נס מור יוסף
אלאצל אלמחרר בידינו חז"ל ⟦...⟧ פי יום אלמדכור
לעיל אנה דפע אלמכדום כ' דוד יצו תמן חצה
אל ח' יוסף יצו מן דאר אלתי הם סאכנין פיהא
ודלך כפל ופי אלמבלג אלמדכור אעלאה
פי דמתה ז"ל פי יז' מנחם שנת תרל"ג לפ"ק
פי יום ש' דלך תם דלך מן אלמכדום אלמדכור ודפעה
למולאנא מורתנו ז"ל פי יום אלמדכור דפע ללדאר
<del>⟦...⟧</del> וצל לי יד כ' דוד יצו מבלג מדכור דנא
מן תמן אלחצה אלמד' אעלאה וק'בץ דלך אלמכדום
דוד יצו מבלג אלמדכור ז"ל מנה ודפע לה וצול ביד
דכר דלך ברור
ואנה פי יום י"א אדר שנת תרל"ד לפ"ק דפע
כ' דוד יצו למולאנא ז"ל מבלג מדכור אעלאה
מן תמן אלחצה אלתי יכץ לה בארע דנא ודלך
תמן כ"ל סה מור חיים יצו וכאן דלך שגל
דלך אלים ואשהדנא על נפסה בדלך וכאן
מן תמן אלחצה אלמד' וצאר תחת ידה ודפע