AI Transcription, Pages 101-125
Page 101
חסר כבוד <del>ממשלת</del> וכו' כן אמר שר משפט מות.
רק מלך בשר ודם וכבודו לא נתקיים לעולם כי אם
ה' מלך חי וקים ואשריו כלי מדינתו ⟦line⟧
כענין שנאמר רחמנא דעלך סגי שבעין שנין
<del>אלא</del> <del>בבבל</del> שנו רבנן לך כהנים ברוך דק' אלהיכם
<del>אף על פי שאין</del> שלום לרב בשר ודם ואפילו כלי בשלמא דמלכותא
כי ההיא דאמור רבנן הוי מתפלל בשלומה של מלכות
שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו וכו'
ואמר ר' חנינא סגן הכהנים הוי מתפלל בשלומה של
מלכות שאלמלא מוראה וכו' הוי אומר הוי מתפלל
בשלומה של מלכות ואפילו באומות העולם שכן מצינו
באברהם אבינו ע"ה שהתפלל על אבימלך וירפא
אלהים את אבימלך וכו' וכן מצינו ביעקב אבינו ע"ה
שבירך את פרעה שנאמר ויברך יעקב את פרעה
וכן מצינו ביוסף הצדיק ע"ה שבירך למצרים שנאמר
ויברכך ה' בגללך וכן מצינו במשה רבינו ע"ה
שחלק כבוד למלכות שנאמר וירדו כל עבדיך אלה אלי
והשתחוו לי וכו' ולא אמר וירדת אתה אלי אלא עבדיך
וכן מצינו בדניאל ע"ה שאמר למלך מרי חלמא לשנאך
ופשריה לעריך וכו' וכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה
שחלקו כבוד למלכות שנאמר מלכא לעלמין חיי
וכן מצינו באליהו ז"ל שחלק כבוד למלכות שנאמר
וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד בואכה יזרעאלה
⟦...⟧ וכן מצינו בדוד המלך ע"ה שאמר חלילה
לי מה' משלוח ידי במשיח ה' ואומר דוד המלך ע"ה
⟦...⟧ אלהים אל תקלל ונשיא בעמך לא תאור
שירה חדשה שבח והלל לאל ברוך הוא
על שלחן זה שערוך לפנינו ומשתה יין
הזה
גם היום יום ש' פ' ויחי שנת התרצ⟦...⟧ כאמר אחר
שנפטר בתמור שכר זה גדול להגיד שבחן של
זה אחר כך ירד ים לשבט של רבנו יוסף ע"ה וכל
אחיו בכו והספידוהו ומיראו אותו שנא' ויראו אחיו
כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו
את כל הרעה אשר גמלנו אותו ויצוו אל יוסף לאמר
אביך צוה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא
פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע
עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו ויאמר
להם אל תיראו כי התחת אלהים אני ואתם חשבתם
עלי רעה אלהים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה
להחיות עם רב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם
ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם וישב יוסף
במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים
וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה
ילדו על ברכי יוסף ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת
ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת
אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישבע
יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם
והעליתם את עצמותי מזה וימת יוסף בן מאה ועשר
שנים ויחנטו אותו ויישם בארון במצרים
חזק ונתחזק סליק ספר בראשית
ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה
⟦faded pencil text, largely illegible⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 102
וברב רחמיו כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול –
כי הוא ידע יצרם זכור כי עפר הם
ואל יאמר האויב פן יאמר ידי רמה וגו' ופן יאמרו
איה נא אלהיהם ואל יאמרו בלענוהו שמחו כי רעה
מצאתם ורדפום עד חרמה ואל תתן למו תקומה
ואל תתן להם תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם
שארית ופליטה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם
תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי
להם תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם
תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי
להם תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם
תקומה ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
⟦...⟧ ואל תהי להם תקומה ואל תהי להם תקומה
ואם אמר רחמנא דלא תעבדון מידי דכתיב וקרא
אלא מה שכתוב בתורה ומדברי סופרים לא תעשה
כמנהג שאר האומות הרי אסור וזהו שכתוב ובחוקותיהם
לא תלכו ואומר השמר לך פן תנקש אחריהם וגו' לא תעשה
כן לה' אלהיך וגו' ובמקום אחר כתיב לא תעשה כמעשיהם
וזהו שאמרו ז"ל אין הולכין בחוקות הגויים ולא
מדמין להם לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן
אלא יהיה הישראל מובדל מהם וניכר במלבושו
ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו
וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי לא
ילבש מלבוש המיוחד להם ולא יגדל ציצית ראשו כמו
ציצית ראשם ולא יגלח מן הצד ויניח השער באמצע
כמו שהם עושים וזהו שנקרא בלורית ולא יגלח
תער נגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע מאחוריו
כדרך שעושין הן ולא יבנה מקומות כבנין היכלות
של ע"ז כדי שיכנסו בהן רבים כמו שהם עושים וכל
העושה אחת מאלה או כיוצא בהן לוקה והרמב"ם ז"ל
כתב המגדל בלורית הרי זה מדרכי האמורי ויש בזה
משום ובחוקותיהם לא תלכו וכן המנחש והקוסם
והחובר חבר והדורש אל המתים והלוחש על המכה
ואומר פסוק מן התורה וכן הקורא לתינוק שלא יבעת
הרי אלו בכלל מנחשים וחוברים וחייבין מלקות
מפני שאלו הגוים היו חושבים שיש באלו מעשה רפואה
והתורה אמרה ורפא ירפא ולא באלו ההבלים
אלא בשמים וסמים ועיקרים המועילים בטבע ומותר
לומר פסוקים על החולה כדי שתתישב דעתו עליו
אבל לא לרפואה וכן בריא שקרא פסוקים כדי
שישמרוהו מן המזיקין מותר שאין זה אלא
כמי שמשנן התורה וכן מותר לומר פסוק
להגן ולינצל מכל צרה ונזק
Page 104
פר' ראה
o o
o
מה שכתב הרב בעל הטורים ז"ל על פסוק
ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה
כתב רמז כאן שצריך אדם לברך בכל יום מאה
ברכות וסמך לזה מה דכתיב ועתה ישראל מה ה'
אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וכו' אל תקרי מה
אלא מאה וצריך להבין מה ענין זה לזה דכאן
מדבר בברכות וכאן מדבר ביראה ועוד קשה
דבפסוק ועתה ישראל חסר אלף וכאן בפסוק ראה
יש אלף ואיך ירמוז כאן מאה ברכות ונראה
לתרץ דהנה יש להקשות למה הקדים הכתוב
לשון ראיה ללשון נתינה הוה ליה למימר
הנה אנכי נותן וכו' ראה ועוד קשה דהוה ליה
למימר ראה אשר אנכי נותן וכו' ונראה לתרץ
ע"פ מה שכתב הרב בעל הטורים ז"ל על פסוק
ואת המשכן תעשה עשר יריעות שש משזר ותכלת
וארגמן ותולעת שני כרובים מעשה חושב תעשה
אותם וכתב שם הרב בעל הטורים ז"ל וז"ל
ב' פעמים כרובים כתיב הכא וכתיב וישכן מקדם
לגן עדן את הכרובים לומר לך שאם יעשו
כרובים במשכן יזכו לחזות בנועם ה' ולבקר
בהיכלו עכ"ל והנה ידוע דכל העוסק בתורה
כאלו הקריב עולה ומנחה ושלמים וחטאת
ואשם וכאלו בנה בית המקדש והקריב קרבנות
<del>⟦...⟧</del> לאה ואם ראובן רצה למכור את החצר
אשר לו ביד שמעון בסך ק' ורצה למכור אותו לאחר
ולא רצה לו שמעון <del>כמבואר</del> בטענה שכבר
נפרע בחוב ט' סך פרוע שבידו מידו
כי <del>יצא מפי</del> הדבר אם יכול להשביע <del>את</del>
את שמעון שבועה ורצה למכור את
<del>השבועה</del> <del>שיש לו</del> השבועה לאחר שיקבל מקבל
המקבל השבועה הנז' ויחרים לו אחר וככה
הדבר כי יכול ראובן להשביעו כי נשבע
שבועה
גם נראה דאלו דברים שאין בהם ממש ולא
<del>נשבע</del> בשבועה ואין שבועה חלה על שבועה דהוי
דבר שאין בו ממש ואין בו משום הנאה ודמי
למוכר חוב לחברו דלא קנה דמלוה להוצאה
ניתנה ואין אדם מקנה דבר שאינו ברשותו
וכ"ש (וכל שכן) דאין ממש בשבועה ואין מוסר שבועה לחברו
ואפילו הרשאה לא מהני בשבועה דאין אדם
עושה שליח לדבר עבירה <del>⟦...⟧</del> והכא לאו
עבירה היא <del>אלא</del> <del>משום</del> דאין שליח לדבר עבירה
ואפילו על ידי הרשאה לא מהני דמיחזי כשיקרא
ואין בו ממש סוף דבר הכל הבל ורעות רוח
ובטלה דעתו אצל כל אדם ופטור משבועה
Page 105
ונראה להיות במעמד העומדים שם מזה צד
כפי מה שכתב מוהר״ר יאודה אחר דבריו
הראשונים מה שכתב שם והאריך בענין זה
קצת וכתב דהעומדים שם מזה ר״ל בדרך
רחוקה. וכתב שם דצריך שיהיו שם
עשרה ומלבד מעשרה לא מהני דהא כל
דתיקון מדרבנן כעין דאורייתא תיקון וכי
היכי דבדאורייתא בעינן עשרה ה״נ בדרבנן
ולפי זה יתורץ קושית מרן הב״י ז״ל שהקשה
על רבינו הטור ז״ל שכתב דאין מצטרפין
עד שיהיו רואים אלו את אלו דמשמע
מדברי הטור דאפילו אינם ברשות אחת וזה
הוא הפך דבריו בסימן קצ״ה שכתב דבעינן
שם מקום אחד דוקא ואפילו עומד לאדם
אחד ומקצתם בחוץ וכו׳ ע״ש ולפי מ״ש
ניחא דהכא מיירי ברשות הרבים דהוי
מקום המיוחד להילוך רבים ולכך בעינן
שיהיו רואים זה את זה דוקא אבל בסימן
קצ״ה מיירי בבית אחד דכולהו מצטרפין
כמש״כ שם דבית אחד מצרפן ע״ש ודוק
ע״כ דבריו
ולא יכלא כל אדם כיון דהוא ⟦באונס⟧
ואם יחזור ויתחרט בזה ואפילו
אם עשה כמה נדרים כי לא על זה ⟦שלם⟧
ומה שכתב שלמה המלך עליו השלום
אל תבהל על פיך ולבך ימהר להוציא דבר
לפני האלהים וגו' ופירש רש"י ז"ל
שאל ידור אדם נדר ואם ידור ישלם מהרה
כדכתיב כי כאשר תדור נדר לאלהיך אל תאחר
לשלמו וגו' ואם לא ידור כההוא דאמרינן
טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם
ומה שכתב כי רשע הוא ⟦העונש⟧ מן זה הנדר
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
ומה שכתב שלמה המלך עליו השלום
<del>ואל תאמר</del> ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה
היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל
את מעשה ידיך וזה פירש רש"י ז"ל המלאך
הוא הגזבר ודוק וכתב רש"י ז"ל
ואל תאמר לפני המלאך כגון שליח ב"ד שבא
לתבוע הנדר אל תאמר שגגה היא ולא
נדרתי וזהו שאמר בשביל דבריו יחבל
מעשה ידיו
Page 106
בזמן וכשיהיה משמש בבית הכנסת ויעבור עליו
איזה זמן או כשיפטר בבית עולמו ואם כן חלילה
יעלה ויעבור גזירה וגזירה ואין לו בן או קרוב
שיקח את מקומו וימלא דכיו אלא שישתמשו בהן
בני אדם אחרים אם יש להם רשות מהקהל כיון דזה
הספר הוא הקדש לה' או של הקהל וגזרו על
כל מאן דאמר דממון של הקדש בבית ה' מותר
וכן אם ימכור אותו איזה אדם או שימשכנו בשביל
חוב שיש עליו בבית ה' משום דהוי גזל גמור
מבית ה' ומהקדש ויהיה לו לעוון אשר חטא ופגם -
בנפשו ובממונו ובעיני ה' כי זה עוון פלילי -
וידוע כי ה' הוא דורש ונוקם בכל מאן דעבר
על דברי חכמים ועל דברי הקהל הקדוש ועל דברי
כל המנהיגים ועל כל מנהיגי הקהל ועל כל המנהיגים
הנזכרים לעיל ויהיה לו זה עוון פלילי ומשלם -
כפל כפלים למקום ויהיה לו זה עוון פלילי ויהיה
לו חטא ופגם בנפשו ובממונו ויהיה לו עוון פלילי
ויהיה לו חטא ופגם בנפשו ובממונו ויהיה לו
עוון פלילי ויהיה לו חטא ופגם בנפשו ובממונו
⟦ו⟧יהיה לו חטא ופגם בנפשו ובממונו ויהיה לו
עוון פלילי ויהיה לו חטא ופגם בנפשו ובממונו
דרשתי פרשת נח שנת תרפג
בב' הכ' מאיר טויג יצ'ו ביום השבת
על הפסוק אלה תולדות נח נח איש
צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים
התהלך נח ופרש רשי ז'ל יש דורשים אותו
לשבח ויש דורשים אותו לגנאי וכו'
וצ' להבין מה ראה הכתוב לכתוב כאן
לשון תולדות דמשמע בנים והזכיר
אח'כ שבחו של נח וצ'ל עוד מ'ש
בפסוק אחריו ויולד נח שלשה בנים
את שם את חם ואת יפת והלא כבר
אמר אלה תולדות נח ומהראוי היה
לו לומר אלה תולדות נח שם חם ויפת
ולא היה צריך להפסיק בשבחו של נח
באמצע
[Marginalia] ⟦illegible⟧
Page 107
וברך בניהו בשם כבוד תורתו כמו שר שלום
יצ"ו וכן תזכו לשנים רבות נעימות וטובות
ושלום על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון
ולכל מאן דעסקין באורייתא די באתרא הדין
ודי בכל אתר ואתר יהא להון ולנא
חינא וחסדא ורחמי וחיי אריכי ומזוני
רויחי וסייעתא דשמיא ובריות גופא ונהורא
מעליא זרעא חיא וקימא זרעא די לא יפסוק
ודי לא יבטיל מפתגמי אורייתא מן יומא דנן
ועד עלמא אמן ואמן יהא שלמא רבא מן
שמיא וחיים טובים עלינו ועל כל ישראל
ואמרו אמן עושה שלום במרומיו הוא
ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל
ואמרו אמן ⟦line⟧
ואלו האותיות שמשמשות בראש כל תיבה ותיבה
וסימנם משה וכלב ואית דאמרי בכל משה וכן
עיקר ב' בו ב' בשביל כ' כמו ל' לבעבור
מ' מן ש' שהיה ה' הדבר ו' ודבר ה' הנשמה
ראיתי בספר מדרש תלפיות להרב יפה זל שכתב
על פסוק ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני יש
אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא
עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל
וכתב שם הרב המחבר זל שפסוקים אלו מסוגלים
לומר אותם בפני מושל או שר וכל אדם שכועס
עליו יאמר אותם ג פעמים וילך לפניו וינצל
וזה בדוק ומנוסה וגם כתב שם הרב זל
שקבלה בידו מפי זקנים שמי שיש לו שונאים
יאמר פסוקים אלו בפני השונא וינצל מידו
והם לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך על כפים
ישאונך פן תגוף באבן רגלך על שחל ופתן תדרוך
תרמוס כפיר ותנין כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו
כי ידע שמי יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה
אחלצהו ואכבדהו אורך ימים אשביעהו וראיהו בישועתי
⟦illegible⟧
ואחכ יאמר ג פעמים ואני ברוב חסדך אבוא ביתך
אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך ה אהבתי מעון
ביתך ומקום משכן כבודך ואני אשתחוה ואכרעה
אברכה לפני ה עושי ואני תפלתי לך ה עת רצון
אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך דרוש נא
דורשך ודרשנו לטוב ומי בכם ירא ה שומע בקול
עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם
ה וישען באלהיו
Page 108
יום ה' מנחם שנת התרסו לפ"ג יאוו אלד
לרבי כ"מ עזרא שמעון יצ"ו מנחם ברוך
סך מאה ועשרים ריאל מג'ידי וכעת
נתתי ליד אחי הנזכר חצי סכום הנזכר
והותר אצלו עוד חצי סך הנזכר דינו
בתורת מלוה עד משך זמן י"ב חדש מהיום
והשטר נשאר בידי לראיה על כל הסכום
הנזכר אך כעת קבלתי ממנו סך ששים
רי' וכעת נשאר אצלו עוד סך ששים רי'
בתורת עסקא והרוח חצי לי וחצי לו ועל
מנת שיהיה נאמן עלי כבי תרי וכשבועה
חמורה דאורייתא וקנין מעכשיו בביטול
כל מודעי ומסירת מודעי ובפיסול עדיהן
והכל שריר וקיים
עוד נשאר לי אצל הנז' סך שבעים ריאל מג'ידי
מלבד הסך הנז' לעיל סך ששים ריאל הנז'
הכל ביחד נשאר לי אצלו סך מאה ושלשים
ריאל מג'ידי והכל בתורת עסקא והרוח חצי
לי וחצי לו וזמן הפרעון לכל הסך הנז' הוא
עד משך זמן י"ב חדש מהיום והכל שריר
ובריר וקיים היום כ"ה מנחם שנת התרסו
אני הח"מ מודה על כל הנז' לעיל הצעיר
תחלת המאמר ואז לראות אם בן אדם משתגע
על כרחו רצה גזר דינו מן השמים
אם נגזר לו רפואה אולי יבא כרס וביטל
הגזירה לא במקום אחר מכל מקום צריך
בכל יכולת לקיים מצות בוראו וכל כיוצא
בזה ולקבל הכל באהבה ושמחה ורצון
להיות כפרה על כל עונותיו
ואפשר לומר דכבר עיין בספר מראשיתו ועד
סופו ומצא דרך רפואתו וידוע דכל החולאים
יש להם זמן וקץ ומקום מיוחד בין בחולי
הגוף ובין בחולי הנפש וכמו שכתוב
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה
וכתיב מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
רפואת הנפש והגוף ביחוד ר"ל הגוף
היינו ירך עמה והכוונה על המשוגעים
שאמר רבותינו ז"ל שוטה לאו בר דעת הוא
ואינו מרגיש ביסוריו
Page 109
יעורר את אשתו לעולם שלא תלך יחידה
בלילה לא בבית ולא בחוץ מפני סכנת
מזיקין וכן יזהר שלא תצא אשתו בלילה
אפילו עם בניה ואפי' כשהיא טהורה וכל שכן
בימי נדתה שסכנה גדולה היא לה ולכל
הנלוים עמה וכן יזהר שלא תלך אשתו
לבית המרחץ בלילה ואם היא צריכה לטבול
תלך עם חברותיה ביום השמיני קודם הלילה
ותמתין שם עד הלילה ותטבול ותחזור לביתה
עם חברותיה ואם אי אפשר לה ללכת ביום
תלך בלילה עם חברותיה מפני סכנת המזיקין
וכל שכן כשהיא נדה ובימי עבורה וכל שכן
כשתחזור מן הטבילה שאז מתקנאין
בה המזיקין וצריכה שמירה יתירה
ומצוה גדולה לילך עמה ולשמרה
מכל היזק מן המזיקין ומן הכלבים ומן
בני אדם וכל המקיים מצות שמירה זו
כתיקונה מאריך ימים ושנים בטוב
ובנעימים וזרעו יהיה זרע קודש וברך
ה' בכל מעשה ידיו
ואחר כך יחזור ויאמר כו' ויהי נועם וגו' יושב בסתר
עליון בצל שדי יתלונן כו' עד כי אתה ה' מחסי וגו'
לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך
כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך
על כפים ישאונך פן תגוף באבן רגלך
להזכיר השמות של רבקה שהם טפטפיה
ושם השני שט נמצא בפסוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד
שבסופי תיבות יוצא שם שט וצריך לכוין בשם זה
בעת אמירת פסוק שמע ישראל ובשכמל"ו יכוין
בשם יקו"ק בניקוד אלהינו שהוא סגול וחולם וחיריק
ואחר כך יאמר אנא בכח וגו' תתיר צרורה
ויכוין בשם אב"ג ית"ץ וכן בכל יום יאמר פסוק
אחד והשם היוצא ממנו עד שביום השבת
יאמר שועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות
ויכוין בשם שקוצי"ת ואחר כך יאמר ברוך שם
כבוד מלכותו לעולם ועד
ואחר כך יאמר לחש זה
יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתעשה למען
רחמיך הרבים ובעבור קדושת פסוקי מזמור של פגעים
האלה ושמות הקדושים היוצאים מהם שתגן בעדי
Page 110
ונראה דמ"ש הרב בעל כנ"ה ז"ל שם בס"ק טו
דכל המוכר דבר לחבירו בזמן הזה או בכסף או
בשטר חייב לפרוע תיכף ומייד וכו' היינו דוקא במפרש
שמוכר לו דבר זה בעד מעות מזומנים ⟦line⟧
אבל בסתם שמוכר לו סתם משמע דמוכר לו
בהקפה ואינו חייב לשלם לו תיכף וז"ל
שם וכתב עוד שם דבזמן הזה דסתם מקח וממכר
הוי בהקפה ואינו חייב לשלם לו תיכף ומייד
אלא לפי ראות עיני הדיין ולפי המנהג שביניהם
ע"כ עיין שם ומשמע מדבריו דבזמן הזה
סתם מקח וממכר הוי בהקפה ואפילו במוכר
לו מטלטלין וכ"ש בקרקעות דדרך לוקח קרקע
שאינו משלם דמי הקרקע עד שיחזיק בה
ויאכל פירותיה תדע לך שכן הוא שהרי
כתב שם הרב הנז' וז"ל וכן הסכימו גדולי
הדור יצ"ו ע"כ ואם איתא דבסתם לא הוי
הקפה אלא דוקא במפרש להדיא מאי קמ"ל
דבמפרש הוי הקפה פשיטא דכל תנאי שבממון
קיים אלא ודאי דקמ"ל דאע"ג דלא פירש להדיא
אלא מכר לו סתם דאפילו הכי הוי הקפה ⟦line⟧
וכן נראה עיקר ודלא כהרב שער משפט ז"ל
בסימן ע"ח ס"ק ב' שחולק על הרב כנ"ה ז"ל
לעל צארף ואן כאן כצם מעהם ופי אלמכתוב
פיגב דפע דין מעה ואחד מנהם ואדא -
שר מנהם פי אלמכתוב
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ואדא כאן פי אלמכתוב שרט מעהם ואן כאן עליהם
דין פיגב עלי ואחד מנהם דפע אלדין ואדא -
אן יכון מן אלקבץ פי אלמכתוב פי אלדין ודואת
פי אלדין פיגב עלי ואחד מנהם דפע אלדין ואדא
כאן אלדין לה עלי ואחד מנהם פי אלמכתוב ואדא
פי אלמכתוב ואחד מן הולאי אלדין קד צאר להם
מן פי דלך אלמכתוב ואחד מנהם ואדא
Page 111
כל מה שיקח מחיר כסלו יפרע ופרע
לראובן לכל זמן לא יעכב שום שום
טענה ומענה כלל ועיקר לא בבית דין
ולא בבית כנסת ולא בשום קהל ועדה
ואם לא יפרע לו לזמן הנז' אזי יקום
וימכור מנכסיו ומטלטליו בבית דין
ויפרע את חובו ומותר המעות יחזיר
לו ולא יצטרך שום רשות מבית דין
ולא משום אדם שבעולם וכל מה שיעשה
יהיה עשוי וכל מה שימכור יהיה מכור
ולא יוכל לומר מכרת בשו' בפחות משו'
כי נאמן המלוה הנז' על כל מה שיאמר
כשני עדים כשרים ונאמנים בלי שום
שבועה ובלי שום חרם ובלי שום קבלת
ח"ח ובלי שום הרהור וערעור כלל ועיקר
וקנינא מיד הלוה הנז' בקנין גמור ושלם
במנא דכשר למקניא ביה מעכשיו
דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי
אלא כחומר כל שטרי חובות דנהיגי
בישראל העשויין כתיקון חז"ל דלא
למשנא ולמיהדר ביה מיומא דנן ולעלם
והכל שריר ובריר וקיים
רב חסדא שאל מיתנא כי רבנן שלחו משם
ור' בנאה קאי אבבא דמערתא אמר ליה אכנס ואמדוד
מערתא אמר ליה אין רשות ליכנס וכי קא חזינא
שמעיה דאמר ליה זיל אימא ליה סרי לגבי חברך
אמר ליה אביי וכי מאן יהיב רשותא למיעל להתם
א"ל דהכי קאמר רבנן דשלחו משם דאי לאו דשכיב
איהו לא הוה יהבי ליה רשותא למיעל למערתא דצדיקי
ואמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש אבנר מפני
שעשה דמו של עמשא דמים בטלים דכתיב וימת אבנר
כמות נבל ולמה עשה כן אמר רב יהודה אמר רב שדרש
מקרא זה ויכהו שם החומש דופן שחומשת במרה
ור' יוחנן אמר לא דנו דין רודף שאול רודף היה
וניתן להצילו בנפשו של אבנר וכיון דלא הצילו
בנפשו של אבנר נענש מיתה משונה
⟦illegible faded text⟧
ורבנן כי פליגי בהאי קרא ויכהו שם החומש אל תקרי
בחומש אלא בדופן שחומשת במרה ורבי יוחנן
כי פליג עליה דרב אמר לך שאול רודף היה וניתן
להצילו בנפשו של אבנר וכיון דלא הצילו נענש
במיתה משונה ודאי מיתה משונה היא
Page 112
מן דאך אלוקת ואנתה אלאן ואנת מסרור ופארח לה
תארף אלאמר אלדי צאר פיך תאני לא תעוד -
ואפי יום מן אליאם כנת גאלס פי מכאן
וגאך ואחד וקאל לך כלאם אלדי
Page 113
סה
פר' רמז
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה על המשיח
וזה שאמר הכתוב זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה
את חרפתנו יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות
מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבואו על
צוארנו נרדפנו יגענו ולא הונח לנו מצרים נתנו יד
אשור לשבוע לחם אבותינו חטאו ואינם ואנחנו עונותיהם
סבלנו עבדים משלו בנו פורק אין מידם בנפשנו
נביא לחמנו מפני חרב המדבר עורנו כתנור נכמרו
מפני זלעפות רעב נשים בציון ענו בתולות בערי
יהודה שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו בחורים
טחון נשאו ונערים בעץ כשלו זקנים משער שבתו
בחורים מנגינתם שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחולנו
נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו על זה היה
דוה לבנו על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם
שועלים הלכו בו אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור
למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים השיבנו
ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם כי אם מאס
מאסתנו קצפת עלינו עד מאד השיבנו ה' אליך
ונשובה חדש ימינו כקדם וזה שאמר הכתוב
שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה וכי יש
אדם שרחוק מן הצדקה אלא אלו הרשעים שהם
רחוקים מן הקב"ה שנקרא צדקה שנא' צדקתך כהררי
אל וכן הוא אומר אני מדבר בצדקה רב להושיע
רפואת הגוף י"ל שבעה דברים דע"ל שר"ל וז"ל
<del>הראשון</del> מניעת אכל כל דבר המזיק בטבעו
כגון המאכלים הרעים
והשני הוא אכילת דברים המועילים והמבריאים לגוף
י"ל שלשה דברים והם אכילה ושתיה
במידה ועל רצון כ"כ יפה לר"מ
השלישי סילוק המותרים ממנו כגון הקזת הדם
או המשלשל סמים המרים וקבלת המרחץ
הרביעי שינוי האויר כי האויר המעופש מזיק
והחמישי מנוחת הגוף והשקט הנפש מדאגה
השישי השינה בעתה והקיצה בעתה והשביעי
סדר המשגל שלא ירבה יותר מדאי וכיוצא
בזה וכל אלו הדברים זכר אותם הרמב"ם
ועתה נבאר דרך זה ברפואת הנפש חולי הנפש הוא העונות
ורפואתם הוא התשובה והיא כלולה גם כן משבעה דברים הנ"ל
הראשון מניעת המאכל ר"ל מניעת עשיית העבירות מכאן ולהבא
והשני אכילת דברים המועילים והם עשיית המצות ומעשים
טובים השלישי סילוק המותרים והוא הוידוי בדברים
והחרטה בלב והרביעי שינוי האויר והוא שינוי המקום
והחמישי מנוחת הגוף והשקט הנפש מדאגת העולם הזה
והששי השינה בעתה ר"ל שישן מלעשות רע ויקיץ
לעשות טוב והשביעי סדר המשגל ר"ל כוונת חיים
Page 114
יד' ה' רמה אוריאלי כהן מן משפחת מזרחיה
ופי שבעה מן כהן מזרחי ו' עשר מ'ן כהן
אור חיים ופי גראמה לאה יכין ורחב -
ולויק כהן כפיר משפחת מן דלילה מזרחי
וכו' מהלכה ש'
ורד פי כרמל ללאסן ריק ושלמה ורד לחיי'ק
רחמה לאה ושאול לחיי'ק וכמל לאה י'ק
י'ק יוסף לאה י'ק מן משפחן כחלה אסתר ריק
ג'הד לאה רג'י משפחת רחמן כהן תמה
רג'י ארבעה מן רג'י חיי'ק לאה סאלח כשכור
י'ק וסאלח לחיי'א וכו' נסים מורד מזרחי
[Marginalia] עזרא יחזקאל יוסף דוד
[Marginalia] נאג'יה יחזקאל יוסף דוד
[Marginalia] יוסף משה דניאל דוד יוסף אליהו דוד יוסף
[Marginalia] מסעודה יוסף דוד
[Marginalia] רחל יוסף דוד
Page 115
סי' רמז
° °
°
עוד לו זלה"ה בביאור ס' רזא דאדם
אחר שביאר בענין שמות אהיה
במילוי יודין שהם ⟦כ"ו⟧ וכתב שכל שמות אלו
אלו הם שמות של ⟦אבנ"ו⟧ כנ"ל וגמר
שם בתיקון כ' ותיקון עילאה שביאר
בס' המלכות אמר בשם ר' אורי ז"ל
יש שמות של שמות של דיוקנא ורמז לזה
בפסוק אדם כי ימות באהל נתבאר
בספר המלכות ושם מצאתי שכתב
על הפסוק אדם כי ימות באהל וז"ל
בס' המלכות דף כ"ט ע"ב וז"ל
שם לדעת החברים שביארנו אינם רשאים לגלות
אלא למי שיש בו כח לשמוע אל זה ככל תיקון
שביארנו וזהו סוד אדם כי ימות באהל
באהל דייקא בתוך האהל בתוך המשכן והיינו
בתוך המלכות בסוד אדם דלעילא בשמות
במילוי יודין של תיקון ובענין הכתוב אדם
כי ימות באהל פירושו של אדם זה חסר
לפי שאין לו שכינה עליה ורמז לזה אדם
בגימטריא שמות דכ"ט בלא שכינה
⟦illegible⟧
בפסוק בעבר הירדן בארץ מואב הואל משה באר
את התורה הזאת לאמר א"ל הקב"ה למשה הוי
זהיר בכבודן של ישראל שלא תאמר להם דברי תוכחות
מפני שאמר בלעם הרשע שנ' הן עם לבדד ישכון
ובגוים לא יתחשב אלא הוי מקרב אותם בדברים
רכים ומראה להם פנים יפות וכן הוא אומר
ואלה הדברים הדברים גימטריא דבורים הוי אומר
דבר אליהם דברים רכים. ד"א הדברים מלמד שהיו
דברי תוכחות של משה כגידין וקוצים וכדרבונות
לישראל שנ' דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות
נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד ואין דברים
אלא דברי תוכחות שנ' את הדברים האלה דבר ה'
אל כל קהלכם וגו' ואומר וידבר ה' אלי לאמר רב
לך סוב את ההר הזה וגו' ד"א הדברים מלמד שהיו
דבריהם של ישראל לפני הקב"ה כגידין וקוצים
לפי שאמרו לא נעלה וגו' בשנאת ה' אותנו הוציאנו
מארץ מצרים וגו' א"ל הקב"ה למשה הואיל והקניטו
אותי בדברים אף אתה הוכיחם בדברים שנ' אלה
הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל וגו' ⟦line⟧
בפסוק ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד
לחדש וגו' למה המתין משה עד אחד עשר חדש
והוכיח את ישראל אלא למד מיעקב אבינו שלא
הוכיח לראובן אלא סמוך למיתתו שנ' ויקרא יעקב
אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם וגו' ראובן בכורי
אתה וגו' פחז כמים אל תותר וגו' ומפני מה לא
הוכיחו כל אותן השנים כדי שלא יניחנו וילך
וידבק בעשו אחיו לכך המתין לו עד סמוך למיתתו
ואח"כ הוכיחו וכן משה רבינו ע"ה לא הוכיח את
Page 116
יום שבת קדש כ"ח אייר שנת התרצ"ב לפ"ק להיות מיום
באתי פה בגדאד אל הכניס 199/162
<del>ובבוקר</del> הלכתי בבקר אצל מאיר רבקה
ודרשתי בשלומו כי הוא קרובי <del>בראש</del>
ואחר כך הלכתי לביהכ"נ הגדולה צלאת
בית זילכה שם מנחם דניאל. ברוך
ברוך ה' מנחם שם היה מתפלל עם
הציבור ואל תעבור חכמים מבינם וכלם
מתפללים בחיזוק וזריזות גדול מאד
וגם קראו בתורה חוק לישראל כהלכה עם נעים זמירות
וברך שם הגומל על שבא מחוץ לארץ בשלום בלי פגע רע
והלכתי לביהכ"נ הגדולה הנז' וראיתי שם כמה ספסלים ובימה גדולה
באמצע ביהכ"נ ועליה עומדים החזנים וגם היו שם ספרי תורות
הרבה עטופים במעילים יפים מאד מכסף וזהב מעשה רוקם וכלם
בתוך התיק של עץ ועליו מצופה כסף וזהב וכתוב עליו פסוקים
וכל ארון יש בו ס"ת אחד וכלם עומדים על התיבה כדרך הספרדים
ואחר התפלה הלכתי אצל חכם ששון כדורי יצ"ו ונתן
לי שלום בשמחה רבה ומאור פנים וקבלני בסבר
פנים יפות ומאד שמח לקראתי ודברנו דברי תורה
אני והוא עד שעה 10 בערך והלכתי לביתי
ואכלתי פת שחרית וגם שתינו קאווה. ואחר
כך הלכתי לבית הכנסת הגדולה הנז' להתפלל
תפלת מנחה והיה שם קהל גדול עד מאד
וישבתי אצל החכם הנז' ודרש דרשה
בלשון ערבי והוכיח את העם בתוכחת מוסר
על חילול שבת ועל שאר דברים
והעם שמעו לקולו
6 בעה"י יום ה' כ"ג שבט תרפ"ד
אח"כ נתברר לי שדברי ר' <del>⟦illegible⟧</del> נכונים
הם ודברי ה' רמ"ע כהר נשמעו
תורף דברי מר ניהו ז"ל דכל היכא דניכר
היזק לא בעי' שם שליחות וכי רבין
בשליחות כהני קאמר שליחות לאו כהני
לאו ומשום דלא שייכי כהני בשליחות
אלא שר התורה ז"ל כתב דהתם לענין
ראיה בעלמא וניכר היזק ודאי לא בעי
שליחות ומשום דלאו על השליח סמכינן
אלא על הראיה ומשום הכי לא בעינן
שליחות תדע דהא בגיטין ס"ו אמר
רב הונא הני גיטי דאתו מתם חמרי
חיישינן לה משום גיטין ומשום ריח הגט
אלמא דאע"ג דלאו בני שליחות נינהו
כיון דחזינן דאיכא גט חוששין לה
וכן נמי הך דהכא כיון דחזינן דאיכא
היזק לא בעינן שליחות כלל ומשום הכי
אפילו קטן שהזיק חייב השולח דהוי
כמו זורק חץ וכל כה"ג לא בעינן
שליחות כלל וכי תימא הני מילי היכא
דברי היזקא אבל היכא דלא ברי היזקא
לא מחייב וכל שכן היכא דאין דעת לשליח
דלא מחייב המשלח והכא אע"ג דברי היזקא
הא בעינן דעת לשליח והכא ליכא דעת
Page 117
אני הח"מ סדרתי גט פ' לבעל המרומם ⟦...⟧
⟦...⟧ ולאשה המרוממת מ' ⟦...⟧ בת ⟦...⟧
לגרשה בגט פיטורין כדת משה וישראל
ועשיתי להם מעשה ב"ד כנהוג וגם ⟦...⟧
כל צרכם ומסרתי הגט ביד האשה הנז'
בפני עדים כשרים כדת משה וישראל ⟦...⟧
ואחר כך קרעתי את הגט שתי וערב כדת
⟦...⟧
את הגט ומסרתי להם מעשה ב"ד בידם
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
אני הח"מ סדרתי גט פ' לבעל המרומם ⟦...⟧
⟦...⟧ ולאשה המרוממת מ' ⟦...⟧
לגרשה בגט פיטורין כדת משה וישראל
ועשיתי להם מעשה ב"ד כנהוג וגם ⟦...⟧
כל צרכם ומסרתי הגט ביד האשה הנז'
בפני עדים כשרים כדת משה וישראל ⟦...⟧
ואחר כך קרעתי את הגט שתי וערב כדת
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
בעה"י ית' שמו
ועוד שמעתי מהחכם המרומם אדוני אבי זקני
מב"ע ז"ל מעשה שהיה באחד שהיה חולה
ואמרו הרופאים שאין לו שום רפואה אלא יאכל
בשר חזיר. והלך ושאל להרב המוסמך ז"ל אם
מותר לעשות כן. והשיב לו שחלילה לאכול
דבר טמא. ואפילו במקום סכנה. והלך החולה
ושאל להרב המובהק ז"ל והתיר לו לאכול
ואז החולה הלך וקנה חתיכה בשר חזיר
ושם אותה בתוך הקדירה לבשל אותה ואחר
שנתבשלה בא כלב וחטף אותה וברח
ורדפו אחריו לתפוס אותו ולהציל החתיכה
מפיו ולא יכלו להשיגו. וחזרו לביתם
בפחי נפש. ואח"כ נודע להם שבאותו
היום מת אותו הכלב. והבינו הכל
שסם המות היה בתוך הבשר ההוא
ואילו אכל החולה ממנו היה מת ודאי
ונמצא שהרב שאסר לו הציל את נפשו
והרב שהתיר לו גרם לו מיתה. ועל זה
נאמר שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
ועוד שמעתי מעשה באחד שהיה עשיר גדול
והיה לו בן יחיד והשיאו אשה והיה אוהבו
אהבה עזה עד למאוד. ויהי היום נחלה
הבן וימת. וימאן אביו להתנחם עליו
והיה בוכה ומילל יומם ולילה עד שכמעט
נסתמית עינו מרוב הבכי ומרוב הצער
Page 118
כתב בית דין דהאי גברא מת
רב נחמן כתב ליה טרף דההוא
כיון דלא אתי לקמן ופרע <del>זמניה</del> וכן בהאי
כתב ויהיב ליה על כורחיה וכן בהאי
רב ושמואל דלא כרב נחמן ואין כן הלכה
⟦דקיימא לן⟧ דשמואל ורב נחמן כוותיה סבירא ליה כרב נחמן
⟦דשמואל ורב נחמן⟧ הלכתא כרב נחמן בדיני
במקום רב ושמואל ולית הלכתא כוותיה
בכולה תלמודא בר מתלת מילי דאמר שמואל
⟦אמר רב⟧ הלכה כרבי יוסי כוותיה במפריש
⟦לקמן⟧ חלותיו וסובר לו ואמר ליה רב
⟦בכורות⟧ בכורות פרק הלוקח עובר פרתו של נכרי
לשמואל איסור גיורא במאי קני לה
⟦במשיכה⟧ במשיכה צריכה משיכה מעליא
⟦לשמואל⟧ לשמואל דאמר כל משיכה שאינה קונה
בנכרי אינה קונה בישראל
וכן הלכה כרבי מחיר שאין לו עכשיו אלא
⟦...⟧
⟦...⟧
ואמר רב הלכה כרבי יוסי דאמר
⟦...⟧
⟦...⟧
לאו דוקא חד מינייהו נקט והוא הדין
לכולהו
⟦...⟧
אין כותבין שטר ללוה בלא מלוה ואפילו על
הנכסים דחיישינן שמא כתב ללוות בניסן
וכיון לא אשתכח עד תשרי וקא טריף לקוחות
20
ולו תעמלו מעאדל א - כב - כב וכו -
ודראם פי אלסלף פ תחתהא מעאדל פי אלסלף פי
אדראם ולו אל - תמן אלדי פי כד אל סורי -
ולו פי כד כד פי תחתהא דכל תמן ולו פי
מעאדל תחתהא אל דכל תחתהא ולו אלדכל תחתהא
פי אלסלף תחתהא דכל תחתהא דכל תחתהא -
ודראם פי אלסלף פי תחתהא כד פי אלסלף ולו אלדכל
ולו אלסלף פי אל פי דראם כד פי דראם וכו -
תחתהא כד פי תחתהא ופי תחתהא תחתהא ולו דראם
ופי כד פי תחתהא פי ולו אלדכל תחתהא פי וכו
ולו אלדכל ולו דראם תחתהא תחתהא כד תחתהא
תחתהא ולו ופי כד פי דראם ולו אלדכל תחתהא
אלדכל ולו אלדכל אל תחתהא פי תחתהא פי דראם
ולו ולו דראם אל תחתהא ולו אלדכל פי כד פי דראם
תחתהא ולו כד פי תחתהא ולו אלדכל פי דראם
תחתהא ולו דראם פי תחתהא פי תחתהא תחתהא -
ולו אלדכל פי דראם פי תחתהא פי דראם -
ולו אלדכל כד תחתהא ולו אלדכל תחתהא ולו אלדכל
ולו אלדכל ולו כד פי תחתהא ולו אלדכל ולו אלדכל
ולו אלדכל ולו אלדכל תחתהא ולו אלדכל ולו -
Page 120
⟦...⟧ מן זמנה
⟦...⟧
עבאס בן שדאד חמאלה עמר כדאדם ⟦...⟧
עטיה בן אדון חמאלה וארד ⟦...⟧
⟦...⟧ אדון חמאלה וארד ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ובכן יהי רצון מלפני שוכן מעונה
להיות בעזרת הבחור הנעים כפרח שושנה
רב עלי פסי יצ"ו העומד לקדש את הכלה
הכבודה והצנועה מרת לולו בת היקר כ"ה שאול ז"ל
היה וכדבר הנביא מצא אשה מצא טוב ויפק רצון
מה' וכתוב אחר אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים
מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו
טוב ולא רע כל ימי חייה. שמעו נא רבותי
הקהל הקדוש הזה מה שכתוב בכתובה דנן
איך החתן הנז' אמר לה להדא כלתא בתולתא
הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא במימרא
דשמיא אפלח ואוקיר ואזון ואפרנס יתיכי
כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין
ומפרנסין ית נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי
מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי
מדאורייתא ומזוניכי וכסותיכי וסיפוקיכי
ומיעל לותיכי כארח כל ארעא וצביאת
מרת לולו כלתא דא והות ליה לאנתו
ודא נדוניא דהנעלת ליה מבי נשא
סך חמשה ועשרים דינאר רבע ומחצה
מטבע בבל יצ"ו ועוד הכניסה לו מלבושים
ותכשיטי זהב וכסף ונחושת וברזל
ושמשו ערש הכל סך חמשה ועשרים דינאר
נמצא סך הכל בין נדוניא ותוספת חמשים
דינאר ועוד רצה החתן הנז' והוסיף לה
מדיליה תוספת על עיקר כתובה סך
חמשה דינאר נמצא סך הכל כתובתה
נדוניתה ותוספת חמשים וחמשה דינאר
רבע ומחצה סך הכל וקנינא מיד החתן
הנז' קנין גמור ושלם במנא דכשר למקניא
ביה והכל שריר ובריר וקיים
Page 121
רבקה בת אהרן מחלוק ולבן כביר ⟦...⟧
יום א כה אלול שנת תרע"ז סך שבעה
ואחד לירא נצף כביר כדנא דינר
[Marginalia] בחמס
שמואל דוד מאיר דאוד מנשה דאוד
יום ג כ"ז אלול שנת תרע"ז סך עשרה
רבע כביר נצף מחלוק ולבן צגיר אשראפי
וכמסה ריאל מג'ידי ועשרין שאהי וכמסה
וסבעה כביר ורבע ⟦...⟧ בחמס מאות ועשרין
⟦...⟧ נצף עשרי ⟦...⟧ מנזלה וסבע מאות ומן דהב
מאה סך ה' אלף וצמאהין מחלוק ולבן וכמסה
סך אלף והמש ומאיין סך הכל מנזל תלת אלף
מאה מן דהב וכמסין פראנק מן דהב תלת מאות
ועשר ומן פראנק תלת מאות וכמסה ועשרין
ועשרין וכמסה כביר ורבע
אליהו גבאי יחזקאל כהן סך כמסה וסבעין
וכמסה לירא תרכי וארבעה קם לידא כביר
סך הכל ארבעה לירא אנגליז וסבעה כביר
וכמסה כביר וכמסה ועשרין שאהי
וכתב הרב שמעון סופר ז"ל בספרו מגן ורומח בד' מ'
כ' משל ל' בשר ודם ששלח את עבדו למקום
רחוק ונתן לו הוצאות הדרך וכשבא העבד
לכפר אחד כיון שראה האכסניא נאה
נטה ללון שם ויהי ביום ההוא נפל דבר
בעיר ומלך העיר שלח לקרוא את כל בני
העיר ואמר להם מי מכם רוצה לילך למקום פ'
בשליחותי ואשלם לו שכרו משלם וענו כולם
ואמרו אנחנו עבדי המלך הגדול איך נלך
בשליחות עבד אחר וכששמע העבד הנז' (הנזכר) שמח
ואמר הרי אני הולך בשליחות המלך ואמר לו המלך
בני חייך שתלך ותצליח וכשתחזור תקבל שכרך
משלם חזר העבד לביתו וראהו המלך שמח
א"ל (אמר לו) מה השמחה הזאת שאתה שמח כל כך אמר לו
אדוני המלך דע לך ששלחתני למקום פלוני
ונתת לי הוצאות הדרך והלכתי לכפר אחד
ונזדמן לי שליחות מלך אחד והלכתי בשליחותו
וקבלתי שכר משלם אמר לו המלך שוטה שבעולם
אני שלחתיך למקום פ' (פלוני) לעשות סחורה והיית
מרויח אלף זהובים ואתה שמחת בשכר
מועט שעשה לך אותו מלך ע"כ (עד כאן) הנמשל הוא
שהנשמה יורדת לעולם הזה לעסוק בתורה
Page 122
עומד בצד אחד מן המזבח וכו' כדאית'
בפרק איזהו מקומן דף נ"ג ע"ב
ובפסחים דף נ"ט ע"ב
ואולם הרב המגיד ז"ל בפרק ששי מה'
מעשה הקרבנות כתב וז"ל
ודע שרבינו סובר שאין שירי הדם
מעכבין את הכפרה וכו' והראב"ד ז"ל השיג
עליו וסובר דמעכבין ע"ש
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
ולכאורה קשה דהרי בפרק איזהו
מקומן אמרינן עלה דמתניתין דכל הניתנין על המזבח
שנתנן בנתינה אחת כפר ת"ר וכל דם הפר
למה נאמר לפי שנאמר ולקח מדם הפר
ומדם השעיר שאין ת"ל ומדם הפר
אלא זה פר יום הכפורים וכו' יכול יערבם
ת"ל ולקח מדם הפר ומדם השעיר יאמר
דם הפר בפני עצמו ודם השעיר בפני עצמו
מכאן אמרו מערבין לקרנות אבל לא להזאות
דברי ר' יאשיה ור' יונתן אומר מערבין לקרנות
ולא להזאות א"ל ר' יאשיה והלא כבר נאמר
אשר לפני ה' וכפר ואין כפרה אלא בדם
מעורב וכו' ופרש"י ז"ל אשר לפני ה' על מזבח
הזהב וכפר ואין כפרה אלא בדם מעורב
ודאלו נחמד ונעים בשני רעה דף ⟦...⟧
⟦...⟧ אבן נחמד ונעים ⟦...⟧
⟦...⟧ 900 ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ 900 ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 123
בע"ה יתברך שמו הגדול והנורא לעד ולעולמי עולמים אמן
ואלה החוקים אשר כתבתי לי בדיני
נחלות על פי ס' יד דוד וס' חוקות נתן
והרב המחבר ז"ל הביא דברי הפוס' וטוש"ע
הל' נחלות סי' רע"ו ושאר מפרשי הש"ע
וע"פ דבריהם חוק ומשפט לישראל כתב
פסקי דינים קצרים בחרוזים נפלאים
ואני פה על הארץ ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
מה שראו עיני בספר הנז' על שורש המשפט
בלא הארכת דברים רק ראשי פרקים ודף על דף
מבואר יפה והשם יצילני משגיאות ויראני
נפלאות מתורתו הקדושה אמן כן יהי רצון
והתחלת הספר מתחיל בזה הלשון
אמר המחבר ⟦...⟧
⟦...⟧
במקום שיש בן או בת או זרעם הבת
אינה יורשת עם הבנים כלום ואפילו
הניח הבן בת והבת בן בת הבן יורשת
הכל ואין לבת ולבן הבת כלום וכן
אם מת הבן בחיי אביו והניח זרע
הזרע יורש את אבי אביהם במקום
אביהם ואין לבת כלום וכן הדין
בבני בנים ובני בני בנים עד סוף כל הדורות
וכן הדין בבנות הבן וזרעם וזרע זרעם
עד סוף כל הדורות שכל זמן שימצא
זכר מזרע הבן אין לבת ולזרעה כלום
אפילו בת בת בת הבן יורשת הכל
ודוחה את הבת וזרעה עד סוף כל הדורות
[Marginalia] זה הספר חוקות נתן חברו הרב הגדול המפורסם כמהר"ר נתן עמרם זצוק"ל והוא ספר נחמד ונעים
נראה לי כפי מה שכתב מוהר״ר ז״ל מעבר לדף דהאי
מלתא דכתיב בסידור קידושין דהב״ה איהו מקדש ישראל
הוי על דרך הדרש ואין ללמוד ממנו שום דין כלל
וכן הסכימו רוב המפרשים ז״ל
⟦line⟧
ואחר שכתב דברים אלו ראיתי שכתב עוד
קודם לזה דברים ⟦...⟧ סותרים לזה
שאמר שם מוסר השכל שכתב רבינו יונה
שאין בין קידושין לאשה אלא שזו עובר
בבל תאחר וזו אינו עובר בבל תאחר
ואחר שכתב משם הר״ר יונה כתב וז״ל
מזה נראה שהרב ז״ל סובר שקדושין מן התורה
וזה היפך ממה שכתב אחר כך דהוי מדרבנן
וראיתי אל זה ליישב דברי הרב ז״ל
שבתחילה כתב כפי מה שכתב הר״ר יונה
שמשמע מדבריו דהוי מן התורה
ולבסוף כתב דעת עצמו ואמר ופירש
שהוא סובר דהוי מדרבנן וזהו שדקדק
מדברי הרמב״ם ז״ל שכתב וצונו על העריות
זה כתב תוך ⟦...⟧ שכתב שם על כן נראה
שהרב סבר אחר כך שזה הוי מדרבנן
ומה שכתב מתחילה דהוי דאורייתא היינו לדעת
רבינו יונה וכיון שכתב שזהו דעת
הרמב״ם ז״ל נראה שפסק כן
Page 124
ע"כ כל מה שכתבתי לעיל עפ"י הכלל -
שהתחלתי הכל הוא תחלה כדכתיב
ביה מראש ועד סוף והכי כתיב הכל הבל
על כן אמרתי לעולם אודה ואהלל לי' מן
<del>⟦illegible⟧</del> ואני אשיר עוזך וארנן <del>ל</del>בקר
חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי
<del>עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי</del>
ע"י כ"ז וזאת ליהודא ויאמר וכו' ספר
חבק ובו כ"ה דפים וכתוב עליו מוסר
ואלה שמות תחלה כדכתיב בראשית
ברא אלהים את השמים ואת הארץ
והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני
תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים
ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וירא
אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים
בין האור ובין החשך ויקרא אלהים לאור
יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר
יום אחד ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך
המים ויהי מבדיל בין מים למים ויעש
אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר
מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל
לרקיע ויהי כן ויקרא אלהים לרקיע
שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני
ואדאת ⟦חננא⟧ או נסתור בשם קדוש המפורש
ואעמלת לה ⟦אלעמון⟧ ואלהיך מאתלע עלי
בשם יהוה צבאות אלהי ישראל אלהי אברהם
כב ⟦דור⟧ מן דרהם ואלסור מן תלת דרהם
ואדא לא תרד לה וגמלה לה אלעמון ואעמלת
ואדא כתר אלחניש פי אלמוצע וקד מאתלע
ואסמיה בשמך המפורש פ' אבר בשם יהוה
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אלחניש פי דאלך אלדאר מן כד
ואדא כתר אלחניש פי אלמוצע וקד מאתלע
[Marginalia] כ ל מ ס ע פ צ ק ר ש ת
[Marginalia] ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
מן דא ⟦כלאם⟧ מן דלך אלמכאן כדא מן אלדאר
ואדא כתר אלחניש פי דאלך אלדאר ואדא
כתר אלחניש פי אלמוצע ואסמיה בשם יהוה
צבאות אלהי ישראל אלהי אברהם אלהי יצחק
ואדא כתר אלחניש פי דאלך אלדאר ואדא
מן דא אלמכאן ואסמיה בשם יהוה אלהי ישראל
ואסמיה בשמך המפורש פ' אבר בשם יהוה
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אלחניש פי דאלך אלדאר
ואדא כתר אלחניש פי אלמוצע וקד מאתלע
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אלחניש ⟦illegible⟧
Page 125
מירא כמאן לוצ׳און תכס כפ תרל כה דה
⟦...⟧ כיה לאז על סבב ואה יננו
יגיבו אהל ניזל ומאוד למחטה וגם דפאתרהם
אלא אן נהם כעו ⟦...⟧ ומאכוד דכר
גיר אן אלאן כם אה כאן ⟦...⟧
נבאתה ⟦...⟧ כמאן ודלאל ואקרה
מן גהה נזל באלו אלאדארה אד כלו
דלאל מחארה עלי ידה חלו ללוקת דה
ופי גמלה בולדו גמיע אורק תרל
דה חלו אלאכר על גלוף א׳ מחארה
בלאד שרפ מן עלי סדר ללדאר שרפ
מחלנא אלא תה בואל אה ש׳ דולר ⟦...⟧
גמיע מן אלרפ ⟦...⟧
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
<del>⟦illegible⟧</del>
⟦...⟧ אלאכר אלא מנאעב
⟦...⟧ תה או ג׳ דה
⟦...⟧
⟦...⟧
ומן ⟦...⟧ מן לוצ׳און ש׳ ⟦...⟧
כדאך דר גמיע אה רוז בלאש לא יכון
אכתר ואכתר