AI Transcription, Pages 1-25
חיים יוסף
פני דויד
בראשית אשרי בת בא ללמוד דרז"ל כינו לקח בת
כי אשרי דהתורה נמשלה לתפוח יען
התפוח מתיבהר ומריח מכל הגדול מתבירו יברו
גדול מתפוח והתח הוא תפוחכן לחכם יקר ופירשו
המפרשים דחס התח יושב באוהל של קנה תמיד
ואינו מוכיח כי אם קורא ושונה זה התח נשאר
מלהסריח אך אם עקי"ם יפה קלף עם דא מפסוק
בשעה מתח אז יבהר עקירה בו וסמוכן יקר
לחכם ולכך תדמה לקח לבת שיושבת תמיד
פנימה ולכן התורה נקרא בראשית שהוא צירוף
אשרי בת ר"ל שהתורה הכריכה שיהיה לקח כתי'
בת שכל יפה אנה ואנה ובזה נצול מהחטא
וזה רמז אשרי בת ר"ל אשרי המשים עצמו
כבת שיהיה פנימה יושב באוהל ובזה אשרי לו
כנזכר שם יוסף איש חיים אקרא אר ברכיא
או קח שיושבים ועוסקים בתורה ודומים כנשים
ועושים נכוה כחננים ולכאורה צריך טעם
שנדמה התח לנשים ורש"י פירש שהם קשוטי
כוח כנשים אומנם ע"ד החמור אפשר דנדמה
אותם לנשים שהם כמו הנשים דכתיב בהו כל
כבודה בת מלך פנימה ועוסקים בתורה אז לו
שנמשלים על שם כחננים ע"כ היזהר יבור לו
להם ירוק :
בראשית
וקדש הדרר כפשוטו לך משם שקבלו הלכה וקנין והדרר ⟦...⟧
שחמץ ביום ועשה ל' של חמר ר' ור' של חמר ר' וגם לך
ר' רים דלא גרע של חמר עשו חולו הש ודפוס חן הר רב"ז קנין
למה וקנין " עושה עבירה ואח"כ עשה תשובה נפשו יוקר חשוב
והיה שמעשיהן הב' ויש בעל העבירה והחור היקה קוהו ובוהו
דלך הש והע' או טעמיהם על רשעים ולא חותר או הרשעים
דלך: ענוני ⟦...⟧ עהוא בהק ותקחוה לעשוק מעשה הרשעים
ועפ' תעש ⟦...⟧ חק יכרו וח"ז עושה עבירה ויחזור טהים
⟦...⟧ עשו יה' חור או טעמיהם על בהקים רמעקרח ח"ז
דלך של חמר תקחוה עבירה חבל ח"ז יודע בחזיה עהס חט"ז
דיש יוען עפ' דמתקח דעקן זה עכשיו רע חשוב יוקר טעום
⟦...⟧ על הקוז ⟦...⟧ עכופה חק יכרו לוח בעהוח חותר ירח ⟦...⟧
⟦...⟧ כם כשדי ⟦...⟧ טהים את החור כי טוב הוי חותר ⟦...⟧
⟦...⟧ קש ה"ד ⟦...⟧ על צדיקים חט"ן דל זה עכשיו אינו תקחוה ⟦...⟧
עבירות חשוב יוקר :
⟦...⟧ חותר באופן אחר יוען עש ⟦...⟧ רע חרס
⟦...⟧ הולך חבל הצדיקים וכו' זה שעושים הוא
⟦...⟧ עושה רע חרס שהולך חבל הרשעים וכל ונה ע
⟦...⟧ שעושים הוא עושה בה ⟦...⟧ כעקב עם לכן
⟦...⟧ וקריב עבות ⟦...⟧ עשעיהן בהפך וזה
⟦...⟧ עושה לכן ונה ⟦...⟧ היקה קוהו ובוהו או ⟦...⟧
⟦...⟧ טעמיהם על רשעים דל רע חרס ויחזור חק
⟦...⟧ הכתוב מן מעשה הרשעים שעושה בהפך ⟦...⟧
⟦...⟧ ויחזור ⟦...⟧ טהים ר' חור או טעמיהם על בהקים
⟦...⟧ וכו' וקנה ל⟦...⟧ והם מעלים ר' חמר
⟦...⟧ של חמר מן קוהו רים שקול כמשפר הנה ⟦...⟧ הרשעים שקבלו
⟦...⟧ כמשפר תעשו יקם כהבנ' וכלכר שיפין לך לבו רשעים
[Marginalia] או חמר והוכיחו
[Marginalia] חכם ואל ⟦...⟧
[Marginalia] עושה להר ל⟦...⟧
[Marginalia] חמר ⟦...⟧
[Marginalia] דלך וענוני
[Marginalia] חכם ל⟦...⟧
[Marginalia] נח' לשית
[Marginalia] כך מכל
[Marginalia] בקריאתו
[Marginalia] גם אחר
[Marginalia] מותר
[Marginalia] דלך
[Marginalia] ⟦...⟧
בראשית מתיבות הפרשה לעיני כל ישראל
בראשית יובן שש בנפרא לפרעה
במה נוכלק מחר יתקן שיחזור עיניו של אדם
ויהדר לה בקידושא דכי שמעי זרע לעיני
כל ישראל ז"ל שיתקנו ויחזרו עיניהם חס ושלום
לפרעה נפה ע"י בראשית ז"ל יחר שבת כי סגולת
קידוש שבת יחזרו עיניהם וזהו נוטריקון בקידוש
רשעת אקדוש שבת יחזרו לעתיד :
והארץ היתה תוהו ובוהו או שמעיהם של
רשעים ויאמר אלהים יהי אור או
שמעיהם של צדיקים וכו' ונקדים משל למלך שהיה
עביה לעשות סעודה שלח לעבדו הגדול שי
שקונה יחד עביה לעשות סעודה שלח לעבדו
השני יעל אשת חבר הקני שעכב עתה מסרת
בשביל שקנה לו את ישראל זה עביה לעשה ויש
הקנה הוי רץ למצוה קלה זה עביה שלא לעשה
וזכרת את העביה זה עביה לעשה ולמה שי
בשביל שעשה בוררא מצוה זה עביה שלא
לעשה בוררא לו מצוה לעשה ועבירה בוררא
עבירה זה עבירה לעשה בוררא לו עביה
שלא לעשה ואם אירע לו לאדם עבירה לעשה
ומצוה שלא לעשה מוטב שיעשה מצוה שלא
לעשה ולא יעשה עבירה לעשה בשביל שיתקן
שלא
ה' עמכם ⟦לז⟧ יברכך ה' והם השיבו לו הטהרה
לך חקה בריך ליהוי עסקנא יש לנו נסים וחין
ובהר תקנרה בנ' חכל חקה בריך ליהוי לני
שחיט וזונה לני שיש לו פק בספר לני שחין
לו : : כמעשך רחמנא חלקי' בדת לעשות
אנו נחזור ויחזור לקוברים ה' עמכם ויחזרו
לו יברכך ה' ז"ל מעלי לו יתירה אפשר נקדים
כעובדא חבא חלקי"ה רחמנא חלקי"ה בר פריה דח'
רחמנא השתדל הוה והוו קח אזיל ובנן נביה כד הוו
בריכי עלמא למערב חזא חברין עלמא
למערב עדרו ובנן זוגא ורבנן לקטיה לטיבשי
רחמי וקיהן טמרה אזל לביתיה ולא אשכחו חזא
לנביה ⟦לבירה⟧ אשכחו דהוה קח רפיק יהבו ליה מ'
שלמא ולא אסבר להו אפיה ז"ל לא החזיר להם מ'
שלום בלשון ז"ל לפנות ערב כשהלך לביתו חזר
לחשבן ודענא ובנן בשביל טמרה חזן ⟦ניקוס⟧ מ'
ניפק לחזירה לטיבשי רחמי אפשר דטיבכי הק'
הקבה וזחן טמרה ולא נחזיק איבוקא לנפשין מ'
מקי לחזירה קס חיהו בחד זויקא ואשכחן בחד מ'
זויקא ובעו רחמי קדיש מרא עלמא זעזיקא דבית
דביקהו כי נחת ז"ל חזאי חזן ובנן ז"ל עדרו מ'
ובנן לגבי דטור לטיבשי רחמי ועיי"ן טמרה
צ"ל
[Stamp] ⟦illegible⟧
עולה למטה כל לעמיה וחרס יזהר יעשה טובה
עולה למטה שמתקן שלא לעמיה כל לעמיה ע
ויע בעל העדרע והארץ היתה תהו ובהו או
מעשיהם של רשעים ז"ל זה עבירה לעמיה מ
ויאמר אלהים יהי אור או מעשיהם של צדיקים
ז"ל זה טובה שלא לעמיה וא"ת יודע באיזה מהם
חפץ הקב"ה חפץ בעבירה לעמיה או חפץ בטובה
שלא לעמיה כשהוא אומר וירא אלהים את האור
כי טוב הוי אומר חפץ במעשיהם של צדיקים ז"ל
חפץ בטובה שלא לעמיה ולא חפץ בעבירה לעמיה
שמתקן שלא לעמיה כל לעמיה :
והארץ היתה תהו ובהו או מעשיהם של ר
⟦רשעים⟧ ויאמר אלהים יהי אור או מ
מעשיהם של צדיקים וא"ת יודע באיזה מהם
חפץ כשהוא אומר וירא אלהים את האור כי טוב
הוי אומר במעשיהם של צדיקים חפץ וא"ת
חפץ במעשיהם של רשעים והעדרע קטנה שהן
וא"ת יודע באיזה מהם חפץ וכו' ⟦ולא⟧ רשע ובצדיקים
חפץ חפצם וכן ע"ע ר"ל ד"צ ב' מיני צדיקים א'
שמעיקרא ⟦לא⟧ חטאו ⟦⟦illegible⟧⟧ בו שום עבירה ולא הרהר
בלבו ורוח צדיק ⟦...⟧ כ קטנה נפשו עבירות
חבל אדם עושה שום עבירה כובש את יצרו וא"ת
עושק
B01 · paragraph / hebrew
שעל הכל לא יש לו תקנה ח"ס וכלל כל רוח שייכנע ולא יכיר ראוי
לחמלה כדי לתקן בו ההוא שנתקלקל בו " ועוד ח"ס דויד אלא תהלא
כפו קורר כדי לתקן בו תיקון ההוא " ועוד ולא חתרו בעולם כהכי ל
B02 · paragraph / hebrew
או ואחר ויחזור לקוצים ה' עתכם ויחזרו (ו איכם כמו כונת
יברכך ה' חתרו ל' ע' שחתרת לה ה' עתכם שאתה לרואהם
בזה יהיה לך ברכה ועל העיכו לא יברכך ה' : ה' עתכם דל
איתא בנתרא לזה נקרא עתה רוח שפע שכינתו חלקם
שזכה ויבא תתנה דויד עריווקו מעטם ל שכל
להקב"ה בעירות ומצבות ויש לדקדק מה זו עשה מר רפא ק"ן
לזה נקרא עתה רוח וחלק דחס יש לו שם אחר (פתח וש :
היה התקען תקעה וקרב לב חריה פירע הכוונה ש
דידוע כל נר שיקנייר בין חיע בין חשה תנצן מיתמר כחן
עתם בעס יפרש כגון אברהם ושרה וכן תבינו בן פ' קדושת
בנ בנ וכן קח קח וחב רוח שנקרא עתה רוח וכה"כ
לשון עתה ועתה נשחרה בעס רוח ולא נעקנה מ ויברכך
עתה לזה קנר בנתרא תלנ עיבא תתנה דויד וכו' :
B03 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B04 · paragraph / hebrew
ואו וחזר לזה נקרא עתה רוח הנעס ידוע א"ה
יש להם ז' מכות חבל וערב יש להם קריג מכות
ורוח קודם שנתקניירה יש לה ז' מכות היתה מע"י מות
ז' מכות בנ וכיון שנתקניירה קבלה עליה קריג מכות
ה"ח יש לה ז' מכות וקבלה עליה קריג מכות כענין
עתה רוח והיו הכל קריג מכות ועתה תעיר עליה
שקייתה קריג מכות הילכך דל בעבור זה נקרא
עתה רוח ולא נעקנה מעתה על עס העקיר מ
שעתידה לחזור קריג מכות ויהיו בין כולם קריג
מכות :
B05 · footer / hebrew
וחזר
יהיך כחכיר ככות שקראת עליו יכעו יי עליו מרוח כפו תרם ומככו תעטר וכו וכו
שמעת מות רפא קצין כלו שנת קה עפי בקתור מהררי נמר כמר כעכד
בועז פ לקוראס א"ל ה עמכם ולא נתן להם שלום כדרך העולם ע"י שלום
שלכם אמר יכעו
בענין על פי א"ל ברוך המקום שלא הכריך אקכס לחבא חנק"יה
הארי ז"ל שהנפש חתרי נה ידענא דעארא תחתית טור הוא דחנקא
מתגלגלת באותם א"ל פתח לו טור תחי מערתא כי יהבינן ביה מ
וזה למעלה מזה עלמא דמר לא אפשר חזיה א"ל חזיר יומא הוחי
כשהתגלגל אמינא לא איפגר ז"ל לא אקבלו מתשובתי מ
כאותם מתו יי נשכח בעבור שהיה עביר יום לא העיב עולם מ
מנוחה ושלוה לחסידים אבל קברים של כותי השיבו לו שלום
רשעים בהם יברכו ה לו דווקא :
דין ר' תיקון א"ו יאמר ויאמר לקוראס ה עמכם וכו ונקדים
ע"ר מתו המתים מ"ש רז"ל טהארי ז"ל כשהאדם מתגלגל מ
מקוראס ונקס בראתם צריך לעשות לו תיקון כד תיקות כד
נתקנס לנפש עתא חייב אוקי באחת מארבע מיתות בית דין
שבתוכו (פיינ) א"כ כשהתגלגל בכותח צריך הקובר לכוין מ
בקטימא המכונה קב"ה לתקן את הנפשות המתגלגלות בחמים
חנק וסקילה או בדבר אחר יי בחסן חנק ע"י שקופס את חזוק
כנגד ההריגה העכונס לקבור מתקן החנק יי דין הרג ע"י הקב"ה
והשאר כנגד שהיא כמו ההריגה יי דין סקילה ע"י שזורק מ
הסקילה ובחפירה העכונס יי והחפירה מתקנן דין שריפה וע"ז רמז
היו כחכיר ככות וכו וזה שרמז ה עמכם מ
באש כנגד לרמוז על ד' אותיות כנזכר דבאס ודוק שמעת
השריפה לזה תמכס דפ רפא קצין כלו שנת קה ע"ר פ"י מ
בועז וכו חוקס לתקן את הנפשות שנתגלגל
באותם לעשות להם תקון ה"מ אדם לתקן ד' אותיות שם הוי"ה
א"ל ה עמכם וכו וכתב פ' קב הכו י"ו כחכיר ככות דהיינו העשב
ותרא כי מכלתתך היא ללכת אקר ואמרו מאמר א״ר י״ל אליעזר היא
יורד מאכל וקול שמעתי ירעף ערוף ענף בעופף שכל אשה
שכ״ק עד בעלה רוח וע״כ היתה מושכת עמה שק״ח וולד כדת יערב ח״ו
יך אמר כערון לכך בעלתך אל יד כח לה תממת רוח תמרון שהיא קתש
שחכוח לידי חיוב א׳ מחרבע תיקות הללו ולא התעקש כנך
אקח״יב כהם אל העות הידועה והערנלת לכל מיניך והוא
העולם יפריד בין ובינך ולא אקח״יב עוס עיקש שפעה אותך
על אהק וע״כ
עחוקם ד׳ תיקות בית דין :
ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל מלדבר אליה
לדבר איה ונקדים ש״ע בנדרים בבא קמא דף חוק היתכן
ידבר המאמץ
יומא חד הוה קא מחי ר׳ יוחנן בירדנא דל היה רוחץ מעל רוח אמר
בירדן חזייה ריש לקיש שהיה לסטים ועוור לירדנא ואמר למאן
דל קפץ לירדן אבתריה חשבה עשעה בירדן א״ל ר׳ ח״ו ולכמנאם
יוחנן חילך לאורייתא בעה כוחך יפה לסבול עול מבדם ואתנם
תורה א״ל שופרך לנשים שופרך ראוי לנשים א״ל הנה בער
אי הדרת בך י״ל חס קחזור בתשובה אבהן ארנל דהיא ובעונך
לדל אקחלה ידע הבה קנה היה יודע אל עפרק היתה נכדתי
רודף כנעתי
עול קנה ונעשה עמי חמרן אדקחתי אי הדרת אהינך בלקח
כך משמע להיות בבתחלה ולא קפרוק עור מנתוף ואם
עול קנה מעצמך יהבנא לך אחותי דשפירא מינאי עהדך
<del>⟦illegible⟧</del> קביל על - - עלי לההדר לאקוי מם מנתחלת
תחתו ולא מצי לקפץ כבתרעונה שעקיבל עול ה״א ללכך מני
תורה קעש כוחו ולא היה יכול לקפץ כבתרעונה דיש היתה
של כח לה
וכאן רוק בעקיבלה עליה תריג מצות וחזה התחפוף זאף
בתשובה הגיע כוחה ולא היה בה כוח עור רק תהא עמך
כ״ז כח לה גם אכירך עמך שהיא אמת יש לה גם רוח
קרושר וראויה להקשר ולכן ותחדל מדבר איה כי אם תדבר
בבתעונה
B01 · header / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B02 · paragraph / hebrew
ותאמר רות ⟦ג⟧ קפני כי לעזבן לשוב מאחריך
כי אל אשר תלכי אל ובאשר תלין אלין
עמך עמי ואלהיך אלהי חרזל גר שבת להקדיש
טורעים לו טקבת עוננים על טבוק חוטרים לו
חלאת חלב ענוש כרק חללק שבת ענוש מקילה
שחם כח לחזור בו יחזור שתקנו דבריה על יד
רוק חקה לנד זה עתירה לה נעתי עתירה לה
נעתי לרוק חסור לנו לטחח חול לקחוס כחבש
כשבק אל חסר תלכי אל חל חסור לנו להקדיש
חיים עם חשה חל בחשר קלין אן חל יש לנו יד
קריג טבוק אל עמך עמי עמך בנעמריה יד
קרי' וג חותיות על עמך הרי קריג אל חסור ⟦מ⟧
לנו עם חל ואלהי אלהי .. בחשר קטונין חזוק
ועם חקבר כה יעשה ה' לי וכה יוסיף כי המות
יפריד ביני ובינך אל ד שיקוק נטפרו בבית דין
מקילה עריכה ה⟦ג⟧ הרג וחנק חל בחשר קטונין
חזוק אל ב קברים נמסרו לבר ⟦ח⟧ לנמקלן יד
ונשרפין וח להרגון ונחנקין אל ועם חקבר והריג
טקבלת על כל זה יהי רצון מלפני יתברך יד
עכה יעשה ה' לי וכה יוסיף להגדיל חסדו עמי
אמן יכחנ עדי נסיון ולא לידי בזיון כדי יד
B03 · signature / hebrew
עזרא
קרחא לעולם יקדים אדם לדבר מצוה שבשביל לילה
אחת בשכר שקדמתה בכירה לצעירה זכתה אחת מ
קדמתה ארבעה דורות לישראל עובד ישי דויד ושלמה
ולא צעירה עד רחבעם דכתיב ושם אמו נעמה ה
העמונית וארז"ל ב"ק ל"ח לשם טובה נתכוונו
ומ"ש ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה ר"ל
השכר שלך שעשית יקדים ד' דורות עד שלמה מ
השכר שלו השלם :
או יאמר ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה וכו'
ארז"ל זה שלמה המלך ארז"ל רות זקנה והאריכה
ימים הרבה וראתה מלכות שלמה בן בנו של בן בנה
ר"ל שלמה בן דויד שהוא בנו של ישי בן בנה שנאמר מ
וישם כסא לאם המלך שהיא רות שהאריכה ימים
הרבה וראתה את שלמה על כסא המלוכה ונתקיימה
ברכת בועז ותהי משכורתך שלמה :
או יאמר ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה
ארז"ל אם מברך בו נתן מתנה לאחד משלו נתן
לו עשרה זהובים אם נותן לו ע"י שרים לא תגיע לו
שלמה אותה מתנה אלא תחסר משנה כל שר יקח
משנה משלו שלא ע"י אחר לוקח זהב ושר אחר
לוקח פ' חצי זהב הנמשל המלך זה הקב"ה שהוא מ"מ
נותן לאדם אם הקב"ה רוצה שיתן מ' טובה לא"
לאחר
כבראשונה וז"ש וקרא כי יתקלקל ה"א ללכת מ
מקה ר"ל לא היה בה כוח לרוץ בהליכתה כקדם
ובשביל זה ותחדל לדבר פ"ה ר"ל לא דברה עוד
פ"ה בעתי לפי שידעה בעתי קבלה עליה הדין
תצדק ותורה בקצובה וכו' :
ותאמר עם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז
ר"ל מהו היום היל"ל הוא בועז אלא ארז"ל מ
אבצן זה בועז היה עמו אבצן וע' שנעשה בזכותו ב
נסים בזכותו נפרק הרעב ועוד נכרת התיק עהר
וע"ז קראו אותו בועז דהיינו ב' עוז ר"ל שני נסים
וז"ש עם האיש אשר עשיתי עמו היום בועז ר"ל
היום נקרא שמו בועז על שם ב' נסים שנעשו לו
בזכותו אבל בקמלה היה שמו אבצן :
או יאמר היום בועז מהו היום אלא רות ראתה
ברוח הקודש שבועז רוצה ליקח אותה והשעה
לא תקרא לאישה בעתו ועתה ה"א קוראה אותו מ
בעתו בועז אבל לאחר שתנשא לא תקרא אותו מ
בעתו וזה שרמז היום בועז ר"ל היום דווקא מ
תקרא אותו בועז אבל אח"כ לא תקרא אותו בעתו :
ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה וכו'
דרשו רז"ל ואמרו שלמה המלך ע"ה
ונקדים מ"ש בגמרא מס' בבא קמא א"ר יהושע בן
קרחה
אבל אנכי ולא יהיה לך ששמעתם מפי הגבורה זה
נקח שכרם בעהז ויש הל' ראה אנכי ר"ל בעבור
אנכי ולא יהיה לך נותן לפניכם היום ברכה ר"ל
אתן לכם בעהז שכר בעבור אנכי ולא יהיה לך ⟦מ⟧
ויש הל' להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות
ויש ועזבו אביך ואמך ר"ל בעבור עזובתם לש"י
יעלה ה' מעלך ויהי' תענוגך עליה בעהז ר"ל
שתקחי שכר עליה בעהז :
או יאמר יעלה ה' מעלך ויהי' תענוגך עליה
ארז"ל הני ⟦עמוני'⟧ לא יתן לו הקב"ה שכרם ⟦ב⟧
עולם שלא יחסר לו משכרו בעבור שלא נתקיים תקוה
בעבור שאיחר עד עתה ולא נתקיים בטובה אבל רות
לא יחסר מעשיה כלום והיה לה ארז"ל לא יבא ⟦ב⟧
עמוני ומואבי בקהל ה' בין איש בין אשה לא יתגיירו
עמונין ומואבי' ורות היא מן מואב בעבור שלא
קדמו אתכם בלחם ובמים וחזי היום יום שנתקד
שנתגיירה רות נתחדשה הלכה בבית המדרש
ואמרו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית
דווקא האנשים לא יתגיירו אבל הנשים מתגירים
הם לבא בקהל ה' ויתגיירו עמנו עמוני דרכו ⟦ל⟧
לקדם ואין אשה דרכה לקדם כל כבודה בת מלך
פנימה ואם תבא רות ותתגייר מקודם לא היו
מקבלים
נאמר אם ע"י התנחומים ר"ל יקנו לו התנחומים טובה
לא תגיע לו הטובה כולה אלא חסרה " בתחלה קודם ש
שיקנו לו לוקחין את פריו וירחו זה ראוי שיקנו לו מ
טובה ואם ראו פריו שיש לו עונות ולא ראוי שיקנו
לו אז יקנו לו חצי הטובה ופעמים לא יקנו לו כלום
מן הטובה שראו פריו שיש לו עונות רבים " אבל
אם נתן לו הקב"ה בעצמו ולא ע"י מלאך זה הטובה ש
לא תחסר ממנה כלום אז יתן לו כולה שלמה לפי ש
שהקב"ה נותן חסד וז"ש ישלם ה' פעלך ר"ל ע"י הקב"ה
ולא ע"י מלאך ובזה ותהי משכורתך שלמה ר"ל תהי
שלמה ולא חסרה כלום יהי שכרך שלם ולא חסר :
ויען בועז ויאמר לה הוגד הוגד לי את אשר ע
עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי
אביך ואמך וכו' ארז"ל זה עבודה זרה כמש"א אומרים
לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתנו וכו' וסמיך ליה ישלם
ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה וכו' ר"ל ומאי
לה שתקחי שכר בעה"ז והקשו רז"ל שכר מצות
בהאי עלמא ליכא והיאך יאמר לה ישלם ה' פעלך
ותקחי שכר בעה"ז אלא ארז"ל מצות מזה שכר מצות
בהאי עלמא ליכא בשביל שהתורה והמצות שאדם
עושה אותה מפי משה רבינו ע"ה וז"ש ה"ל אשר
אנכי מצוך היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם
אבל
[Marginalia] ובמדרש רות שוחר טוב
[Marginalia] א"ר ברכיה סב ע"ב
B01 · paragraph / hebrew
ועשה ואמר הנה איך את להם מחיר וכו' ולא אמר להם כי נמכור שמא אינו כן
כמור של שהיה כן תמתין להשיבו ואיננו כמו זהו אחי אמר לכך הלך לו וקשיב
לו הקבה מיתת אמר כמו ואמר להם לך למה ענה היינו שלו ונגעה לך זהו כחוק
B02 · header / hebrew
עטרת יקישם בן בשם ולקחתם בשם חבוקים נדבה שלכם
B03 · paragraph / hebrew
אמר לו טענה לאחר שהיה עשיר גדול מיוחס שהרי
והיה לו אב עני מרוד ולא היה הבן מרחם על ⟦illegible⟧
אביו פעם אחת בחורף לא היה לו מה ללבוש ⟦illegible⟧
ללבוש וירד עליו השלג רצה חנן בן בנו שהוא רצה ⟦illegible⟧
ערוס בלא בגדים אמר לאביו הן לו בגד ללבוש אל תרבה הביאו ⟦illegible⟧
לחביך שהוא ערוס בלא בגדים רת וירד עליו לו מטר ונתתי
השלג ולא נתן לו בגד ללבוש אמר להן לו כלו ⟦illegible⟧
המחבוק על בית התבשיל אמר קנהו לו ללבוש
מה עשה כן העשיר חלק את הלבוש הזה לשנים ⟦illegible⟧
חלק נתן לזקנו וחלק הניח אצלו לפתור חזקה ⟦illegible⟧
אמר אביו למה חלקת חזקה וחציה הנחת אצלך ⟦illegible⟧
אמר זה החלק אני מניח לך לפתור חזקה ⟦illegible⟧
כמו שעשית באביך אני גם אעשה לך כן כעי ⟦illegible⟧
צדקה לא תצדק ⟦illegible⟧ אביך ולא נתן לו בגד ⟦illegible⟧
בגדים כחנן אעשה לך כן בחזקה עשה ⟦illegible⟧
האב בעצמו שהוא היה חכור על אביו והיה ⟦illegible⟧
בעל חטא אמר ריחם עליו ונתן לו בגדים עכך כהוגן שייך
מעובים ונתן לו שמן וטעה לו כבוד גדול ⟦illegible⟧
נעשה היה לו לכן ולקחתם בשביל שעשה חבי וזה וגם ⟦illegible⟧
ע' שהתקבל <del>ממנו</del> בעצמו והפקיר בדעתו ⟦illegible⟧
שהוא בעל חטא וחם על אביו היה לו ולקחתם ⟦illegible⟧
אמר לה הקבה וביום זה ללבוש וחתי' ל' בגדים הם כל' וכו' וכו' ⟦illegible⟧
כחמי זה ולא נוכל לנבוש להם יתר ורמי כפי נוף וכבושענה וכך כהוגן לו
בנה ומלבוש תכסהו יחד לכל ככך כהוגן ותלבוש חלל לומר לו שהשקתם בכך
⟦illegible⟧ ובעניה במו גיר הכבוד עמו והוקמו לקחת חיים נמשך לומר עתה חכי ⟦illegible⟧
B04 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
[Marginalia] Long ⟦illegible⟧
[Marginalia] call ⟦illegible⟧
[Marginalia] ⟦illegible⟧
⟦תקבלנס⟧ חזקה ובעבור זה תקח עברה מעולם וז"ש
יעלה ה' ⟦בענך⟧ ויהי' מעבורתך עלתה וכו' ולקחי
עבר מעולם ולא חסר :
ותאמר לה נעמי חזוקה בכי הלא אם
אבקש לך מנוח אשר יטב לך ודין א'
הל"ל חז"ל אמרן זה בועז חסר רב קב ⟦מענחות⟧ עשה
בועז שהיו לו ל' בנים ושלשים בנות לכל אחד עשה ש'
סעודות עשה ל' בבית אביו ול' בבית חתניו ובכולן לא
זימן את מנוח אמר ⟦כודנתיא⟧ עקרה בעתי' פרע ל'
כי מרדה עקרה בעתי' פרע ל' אין לו בנים שיחזירו
⟦למעודקס⟧ חסר הוא עקר ואין לו בנים שיחזירו א'
⟦למעודקס⟧ ובעבור שלא זימן את מנוח כולם מ'
מתו בנו בחייו ⟦ורוק⟧ רחקה כן ושמעה ענתה
חתנו ומתן בנו חזרה זה ⟦עזרו⟧ ולא יחיה
לו בנים ח"ו מעלה יפה ולא היתה רוצה לקח חק
בועז עד שדברה עמה נעמי חזוקה ורבקה
לקח חוקן וז"ש ותאמר לה נעמי חזוקה בתי
הלא אבקש לך מנוח ל"ל במנוחתך ניתן לנוח
⟦לענוח⟧ ולא יקרה עוד בועז עקרה רע ויש
אשר יטב לך ע"י זה יהיה לך טובה :
נסינו
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ כל זה שכתבתי הוא ⟦illegible⟧ ברוב ענייני ⟦illegible⟧ כפי מה שכתבנו ⟦illegible⟧
שלכן וכל נהוג בענייני ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ברכת אבות ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק הוא היה אומר אל תהיו
כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס וכו' דע ענין רז"ל די לעולם ⟦illegible⟧
עיקר עבודת השם ית' על פי זה והענין הוא שעיקר
השכר שיקבל האדם ח"ו תהיה ההשפעה עליונה
שנשתלמות כל האדם והנה כל החסרון שנפגם בנשמה
הוא מה שמתרחקת מאת חכמתו עובדים להעיר ⟦illegible⟧
עבודה עליונה ורוחנית ח"ו יהיה בה יכולת וחוזק ⟦illegible⟧
ומתוך חסר כשמורה בעבודה שיקבל האדם וח"ו ⟦illegible⟧
נקבל ההשפעה עליונה מן השם כולו ולא יתן ⟦illegible⟧
החכ' דווקא ⟦illegible⟧ אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב ⟦illegible⟧
הרב על מנת לקבל פרס הנה פרס לשון חצי ⟦illegible⟧
שלשון פרסות ופרסותי' ⟦illegible⟧ אל תהיו כעבדים עובדים
ענין עבודתם עליונה ומתרצים לקבל השפעה ⟦illegible⟧
מן החכ' דווקא ולא יתרצו לעבוד ח"ו בעל מנת ⟦illegible⟧
כדי שיזכו לקבל השפעות השם אל תהיו כעבדים
המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס
והם המלאכים הגדולים עבודת חסר כל ⟦illegible⟧
בעבודתם להעלות את השם כי לא ירצו לקבל
ההשפעה מן החכ' דווקא כי קשה עליהם הדבר
אם ירצו לקבל השתלמות השם בה עתה כל
ישראל יניחו לב על זאת ויהי' יתקן הכל
B02 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
מקרה כהונה למלכות וראי רצה לכהונה עשיר כי תעשר קח קנה לבד עך מכל
כהונה למלכות לא קיל מהקנה מהמלך קנה לבד וערת וכנך עמו מול על נביא
קנה לולא המקום כנפי הכה למר עמי להלי וזהו מה נכהונה עייכי להדרי כי כהונה
עייך עס מול
ועערה לבן ודע הקנח עערת יקנס כס כעס
להיט יתום" זל זה הקנח עהיה לו כבוד ועערת בעשיו כן בו
שמחה תלמוד וקמחרת כנס חבוקס רב תהיכן היה לו של לבן
לכך נקיס עס העערת בעשיו חבוקס עי עחכיו נמקנה כרעקיו
למלכות חמק עהוא בעל חמה עמו יחס על חבל עשיו עזה עהב
כממי ניין לו לבן קמחרת :
פרק ה משנה יז רמר ר טרפון כנחלי פלקה בהקפפיכן ולא יקנו למחס עיתו העק
כעמו למחס יי יקנו למחס והוא לא יתן עינו ועד בעמו כן עיננו למחס חמיר
לא יתן ולא יקנו למחס העע יי ניתנו עמחס המוד עעשי העסס עיהליך לחבירו כהנך
המוד והיער ענכוסו גדול ובהפך התעלס עיתו ואינו תענוח כחבירו לבקשו עובדו
גדול ואף הוא עאמר עאטו הוא כהנך נשנוף כיון עאינו מתקרב לבקן חבירו כהנך
מגלה דעתו עאינו חפץ עעוס ולס יככר חק התקוס תודעו כטו עזה נשנף בר עובדו
עיתו כנוסף כנקה הח' הרוצה עיתן ולא יתנו למחס כל ערוצה עכן הוא לבדו וכי
עינכהו תעוניו ויקייס מתנותו כעמו מלת עעין חמר ומתעשר כעמו עשר בעשיו
עקנעער" כה ולא יקנו למחס ערוצה עלא יתנו למחס כדי שלא יתקייס
מתנותס ולא יהיה להס עומר חק עשיו עעיט עשה בעמו למחס יתן עיס הס נס
היו נוקניס כנקה והיו מתעמהס הוא לא היה חמר כלוס ולחרפה זכות החייס
עליו כו וגדול העעונף וכו הכ" יתנו למחס והוא לא יתן ע"ל עמביא למחס
עיתנו אעפ הוא לאמנו עעושה כנפשו והכוננו להמך מתנתו כלו נועך נשנוף
הע" עיתנו רעה עעלו עכורס ועד לבדשו עמחובר אב מתנותו כרעו העעונף "
ענוף בו וכו ואפי עיס יתעור לוסר ומי היונו ולמי יהיה נרעתו כעמו ע
ומעלה דעונחיו ל טנו ופי לי יכן ונטלו אחהס עמינדס
כל עחפץ עיתן הוא בעצמו וגס תעשה למחס כדי עיתנו כונס כלוח
עומר וכבוד הרץ עחסיד יקנה ר מן קלנה מזה לא יתן ולא יתנו
אינו יכול להקנות ע"י מדת הדין כי אם ע"י מדת
הרחמים ופשע ר"ל פשעו של חבירו ג"כ הרחוקים
מצדקה מי נמי ר"ל על הצדיקים שכל העולם ניזונים
בצדק צדקה ל"ל ע"י מדת הרחמים והם ניזונים בזרוע
ר"ל ע"י מדת הדין יען כי לא יעשה לקטרג עליהם ולכן
גם מדת הדין מסכמת להשפיע ולהיטיב להם ועיין
מ"ש רז"ל מטרם אעיד ר"ל על אם היה אלהים עמדי
ושמרני וגו' שהכוונה לומר כל מה שהבטיחני השי"ת
היה ע"י מדת הרחמים ועל כן יש פחד פן מדת הדין
תבטל ח"ו והיה אלהים עמדי ושמרני ר"ל שמסכים
גם מדת הדין שהוא שם אלהים עמדי בזה יהיה נכון
לבי בטוח ושמרני ע"ש וז"ש א קהיו כעבדים המשמ
המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס ר"ל בחוקם בני א
אדם שאינם צדיקים גמורים ואין בעבודתם יכולת
וחוזק להשפיע להם ע"י שם אלהים שהוא מדה"ד
כי אם ע"י שם ה שהוא מדת רחמים וק"ל החצי
טעם אלהים וזהו פרס לשון חצי כי אם הוו כעבדים
המשמשין את הרב שלא ע"מ לקבל פרס ר"ל בחוקם
הצדיקים גמורים שיש יכולת בעבודתם לזון ע"י
מדת שם אלהים ג"כ שאינם רוצים לזון ע"י מדת
הרחמים דווקא ופשע פשעו של חבירו ג"כ הרחוקים
מצדקה שכל העולם ניזונים בצדקה והם ניזונים
בזרוע
ומגדולת שלמה וענוה כל מלאכי למנוע אהלם מעשות מתוך הדבר מחשבותם
שלכך אמרו ה' מה אדם ותדע יצרו וגו' המותר משמע כנז' :
כשתמות יחיו לקבל ההשפעה עליונה מן השם כולו :
או יובן כפי מ"ש בעובי נברא בהא ועוה"ב ביו"ד
והנה אה"ח הוא חצי השם ביו"ד וה"א כי הרי
בעוה"ז המעשים ע"י חצי השם ע"כ לקבל טרם ז"ל
של שנת מקמקבלו השפע בעוה"ז שהוא החצי מן
עוה"ב שהוא נברא בהא שיהיה כיו"ד של הוו וכו' :
או יובן מ"ש רז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק
וצדיק ש"י עולמות וסמך לזה ש"י עולמות יש
הטעם שהוא ע"י דווקא לא פחות ולא יותר והוא כי
יש תרי"ג מצות שהם תרי"ג דאורייתא ושבע דרבנן
והנה רז"ל אמרו שכר מצוה מצוה וא"כ מן התרי"ג
אין לו לאדם לקבל שכר כי אם החצי דווקא וחצי
התרי"ג הוא ש"י ולכן הוא ש"י עולמות מ"ש ומעתה כי
שכר המצוה הוא ה חצי דווקא והשאר מתי עתיד
לקבל לזה לעתיד המצוה טרם עשות רצון חצי ודוק :
וע"י כלל יסוד זה יש מ"ק רמז ע"ך ז"ל א"מ
או יובן באופן אחר עת לקבל טרם כי ידוע
ששם אלהים הוא דין וחצי השם לבדו הוא
רחמים כי שם א הוא חסד וכתיב חסד א כל היום
והנה מי שהוא צדיק גמור שעובד להשי"ת באהבה
ובתמים יכול הוא להתפרנס ולקבל השפעה
גם ע"פ מדת הדין משא"כ בצדיק שאינו גמור או
[Marginalia] א"נ
דווקא נבוכה ז"ל בדבר שיבא לך שיש מ' רוח מ'
ול' השמר כי כלל הוא שמשפט מעשה החיסור
הוא השמר לגרס וקבלת מעשה הטוב הוא ריוח
לאדם .. גם עוף חלוף יהיו עטים בני ביתך ז"ל
בני ביתך או החיברים שלך לחשוב חוקם כמו
עו"ס שמש לית להו מגרמייהו כלום והכוונה
שכל מה שאתה עושה פעולה בשם א' קיימת מ'
פעולה להם לומר שבכותם עשו זאת לא מ'
צריך שקדש וקחתין בכל עת ורגע מעשה וזכרת
את ה' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל
שאם עיניך הביטו למרחוק א' קחלת חזוק מ'
הראות לעיניך שקמטר ע"מ הנה טובים
וחזקים מאד והלב חזק מזה הביטו למרחוק
אף לחשוב מהם לית להו מגרמייהו כלום ואין
בהם יכולת לפעול בריאות כלל כי אם השי"ת מ'
הוא הנותן להם כוח להאיר ולהביט למרחוק
וכן בחוש השמע וכן בגבורת היד וכן בגבורת
קלת הרגל וכן בכל דבר פעולה היוצאה מאיברי
הגוף שהם נקראים בני ביתך א' קקיימת הטבע
הפעולה להם אף לחשבם כמו עטים דלית
להו מגרמייהו כלום ורק כי ה' אלהיך הוא הנותן
בהם כוח וחוזק ואומץ לעשות חיל : : :
אמרו
פלגי אפות בזרוע וכעס יעקב אעפ אם יהיה אלהים עמדי ושמרני
משפר חמדי בדרך הזה וכו עבודה אימתה עלי עמק הדין גם מ
מכות זל אקדים לך שלום
יומי בן יוחנן איש ירושלם אומרים ביתן לבניו
לרוחה ויהיו עשים בני ביתך וכו אמר ר דונש
שהגוף נקרא בית וכתיב אל עפר תשוב כי ממנו לוקחת
הבית והנה יש בגוף כמה נקבים ופתחים כמו בפין
והחוטם והפה שצריך האדם לפקחם בהשגחה מעולה
שקוח הריח העיקרי של האדם לעשות המעשה ולפי
המופתים שנעשה הרע שהוא ההפסד של האדם מ
בעוהז ובעוהב והכוונה שאם הוא יצטרך התבונה
והעבודה צריך לפקוח עיניו וחושיו ופיו לראות ולשמוע
ולשמוע ולהכניס ולהוציא אוכל לשתות שתיה חמוצה
או לשמוע דברים אסורים או לאכול איסור ולדבר
איסור הנה כל זה הוא הפסד לגופו ונפשו ובודאי
צריך למקום איבהם לו וכן כאשר ירצה לעשות מ
את ידו להכין ומעשה לקחת קלקת את ידך וכו מ
הנה עה טוב אוכל כאשר ירצה לעשות טובה לאיסור
לגנוב בה או לאסוף דם בה או כיוצא בזה לא מ
ודאי יותר טוב למופתה בענינים אסורים כמו
ולא לטובתה וזה רמז אל יהי ביתך פתוח לרוחה
רל ביתך הוא הגוף שלך פתוח בפתחים שיש בו
[Marginalia] עעול לאדם עינים לו חבוק וצוחק אותן ביום וכל זה רשעי החוטן ורשעי וירפה פירש
[Marginalia] והפה פותח אוטם לוקח ברע יי וידע אחר פתח החניק לוקח בלילה רשעי הרעב החוטן והשן
[Marginalia] רשעי ע ע פוקח החניק ביום לוקח ולם בלילה
רשעי על הצדיק אינו פותח את החוטן והעין ורפה לא דווקא
כטוב דווקא
השכינה עליהם שכינה וכל מקום שגלו שכינה עמהם
מיהו חק שכינה מעולם שהיה משכן בבית ולו הכל נתונים
וכיון שגלו לא פסק ורוחו עליכם וגלו השכינה עמהם כי הכתוב
אומר מהם מושבים ומעולם מנו אתכם משם ⟦'⟧ שמה דאמרו לא יהיו
כדי שתהיה השכינה עמהם עליהם ע' הכתוב שאמרו " עמי אתכם שכן
עמי קהל כנסתי הכהן נהיה הענין מכבר לוקח חי כענין אמר משום
שמקו כפר " וחי עמך ⟦ו⟧חי עמך משום שהקימו כשר זה עמי אתכם
לשם זה חנה על המרחק שכינה ותשכון בתוכם יש בהם יש בתו
הלחופים הכהנים המזבח הפנימי וכן בתוך לבנון השכינה שהיה
שבקה " נת ⟦ג⟧ בכהן חק משפחות הקהתי וכל ⟦ג⟧ נבחר מהם
עם זה חנה משום שהיה חותם על המרחק שכינה וחי עמך שהיה
⟦...⟧
⟦...⟧ נם ⟦...⟧ דכהנו ⟦...⟧ משפחות הכהן ⟦...⟧
עם יד ⟦...⟧ שהו ⟦...⟧ השלחן שבינה ⟦...⟧
שלקה השכינה ⟦...⟧
⟦...⟧
מכבר חוקם ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ השכינה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ השכינה ⟦...⟧
⟦...⟧
B01 · paragraph / hebrew
וסופו ירע ניהנס ז"ל קיבלו ופוטו והלל וירע
ניהנס ⟦illegible⟧ חתרו דיע רשעים גמורים
אשר חינם רחויים לעונש ניהנס קטן ומיד מ
אף קודם עונש ניהנס עונשים להם יסורין קשים
ותרים יותר כפי כך הקלע וכיצא וחטא ניהנס
חוקו לניהנס ורשע חוקס עם וכחומר החריפו א
בזה חכמי המוסר ז"ל ידע ופוטו ירע ניהנס א
מזן דייקא עלה יכול ללכת הכל ותמיד לניהנס
אף בתחלה ידעו וזמן ביסורין יקר קשים ומרים
לניהנס ולא יזכה לניהנס כי אף במותו אחר מ
אשר יתייסר ביסורים קשים ומרים יותר "
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע ואל תתחבר
לרשע ואל תתייאש מן הפורענות" ידוע
ע"פ רז"ל כל הדר בחול דומה כמי שאין לו אלוה מ
ולא הרחק משכן רע ז"ל שלא לגור בחול בין מ
האומות העריצים והחטאים חקכס ובזה
למעלה א הקחבר לרשע שיהיה נזהר עלך
דומה כמי שאין לו אלוה ובזה הדברים נשבח
שחברו מותך עם הרשע זה הנה הוא הכופר מ
שאין לו אלוה וגם כבר יצחק ז"ל ומשמעות מ
עם עחבותיך וחבות חבותיך וחנך יכול לגור
בח' הנה שכל צריך חקה לדעות לשמועת
ה
ועכשו כתובס טעו ללב דירה עיונה חבל בני
וביה יאמר הפ' כי ישאל בנך מחר לאמור מה ״
העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו
אתכם ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצ'
במצרים ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ויתן ה'
אותות ומופתים וכו' ואותנו הוציא משם למען ״
הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע ״
לאבותינו ועל פי החשבון בזה עסק החכם ״
ותשובתו מן התורה ודע כי ישאל בנך מחר ״
לאמור מה העדות והחוקים וכו' אשר צוה ה' ״
אלהינו אתכם ולא למלכי הארץ שיתן להם ״
העדות והחוקי' והמשפטים או דתו עול בחוקי ״
יתברך שעבר משום ועשית הישר והטוב שיש ״
למלהע ריוח דבר שבין אב לבנו צונו ה' אלהינו
אתכם ולא למלהע ואזי תשיבה לו תורה וכה תאמר
לו ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים
בעבודת פרך ויוציאנו ה' ממצרים בכבודו ״
ובעצמו שירד למצרים אעפ"י שהוא כהן וכהן
מטמא למת ודון מינה עש"י קושי השעבוד ״
ששעבדו בנו העלם הענין שאנחנו בנים והעתק
תשובת בן חכם מבוררת דהוא הדין דמה שציונו ה'
אלהינו בעדות וחוקים ולא צוה למלהע יען כי ״
אמנם
ע"ד דברי קדשו ויהי בשלח החכם מה העדות והחוקים
והמשפטים אשר צוה ה' אלקינו אתכם וכו' להיות
דיננו כדין אשה שנתקדשה מה שקנתה לה וכו'
⟦בנלה⟧ והנה עבדיה חפיה לכוהן וח"כ מה העדות
מהם לחוק העדות שהם קידושין כמש"כ רז"ל שהרי
אנו עבדים היינו בגלות מצרים ועבדיה חמולה
לכוהן אף מה שקנה עבד לו כהלכות הפסח אשר מ
לקחנו קבן פסח קודם שחיטתו ד' ימים לעבור
עבדינו על קידוש ה' וח"ו הוי כבריה חדשה
רשע מה העבודה הזאת לכם וכו' הכוונה
⟦בעסקן⟧ זאת מעט מה העבודה הזאת
לכם שרצה לפטור את עצמו ולפרוק עול תורה
ומצות שהוקשה בעיניו המצוה ע"י כפייה ולכן אמר
מה העבודה הזאת לכם כי זאת קחי לתורה
מצוה וזאת התורה לכם ולא לו ולפי שהוציא את
עצמו מן הכלל וכפר בעיקר שלא רצה לקיים
כריתת ברית של תורה אף אתה הקהה את שיניו
וז"ל בעבור זאת עשו מהם לב ⟦ענם⟧ כנגד העיקר
שנתקבלת בב' ונתחייבת ב"ל שרצה לפרוק עול
מצוה ולומר לא בעבור זה עשה ה' לי בצאתי
ממצרים ז"ל בזכות התורה ⟦ובחנ'⟧ ⟦מתברים⟧ שקנה
אותנו קנין הגוף כדי לחייב אותנו עם אבותינו
בכריתת