Handwritten Passover Hagadah
View interactive document pageThis is a handwritten book, likely written by a youth (likely Baghdadi) in 5603 (1902 or 1903). In the front, it is inscribed with the Hebrew date, and the assumed scribe: Ha-Tseir Katsuri ben Shaul Yaʻaḳov Yehudah Yaʻaḳov. Inside is the entire Passover Hagadah with small illustrations and decorations, as well as other prayers and poems from other parts of Jewish liturgy: Lekhah Dodi and Yedid Nefesh from Sabbath Evening prayers. The text of the Hagadah includes a paragraph-by-paragraph translation of the Hebrew text to Judeo-Arabic.
תורה צוה לנו משה " ברוך הוא " כנגד ארבעה בנים דברה תורה " אחד חכם " ואחד רשע " ואחד תם " ואחד שאינו יודע לשאול א כאן יבארך הוא " תבארך אלדי תבארך עטא אל תורה לקומו ישראל תבארך הוא מקאבל ארבעה בנין תכלמת אל תורה ואחד חכם ואחד רשע ואחד כאמל ואחד אלדי מא יערף יסייל :: מה הוא אומר מה העדות והחקים חכם והמשפטים אשר צוה יי אלהינו אתכם ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן :: [Marginalia] פסח
חכם איש הוא יקול מה כל שהדייה והחוקים והמשפטים אלדי אמר ה' אלהינא אכום ואידא אנתה תגאוב לה כסירה דבח אלפסח מא פאד עלי טעמה שי פלגלוואת : רשע מה הוא יקול מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו ולאן שהוציא חאלו מבאן אלכלל כפר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו ותאמר לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לי ולא לו ואלו היה שם לא היה נגאל : תם איש הוא יקול מה כל הדא קחלי ואמרת אליהו אלה לו וקוויה אלדי פוזנא רותו
וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו וגם מלכותו וברצון קבלו עליהם משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם : מי כמוכה באלים יי מי כמוכה נורא תהלות עושה פלא תם מרומים אדירים : חוסה יה חוסה יהל יהל ונקלל גיר בשריר יד כננא גל גלל גל כאמל ביה אדירים : יודע תעלומות שנאמר והיה לכם כיום ושאינו חג
הגדה של פסח ההוא אמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים יכול מראש חדש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ׃ וצ'אד למא ישרך להדא אל גואב אל רשע חבאל ואגב לגואב אל רשע פי יום כיפור כי מנר החרש כרג פי כרוגנא מן מצר ימכן מן ראס אל שהר תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא ימכן מן קבל יום תלמוד לומר בעבור זה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך׃ מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו
ח ⟦...⟧ קרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שהוציאנו ממצרים ועשה בהם שפטים ועשה באלהיהם והרג את בכוריהם ונתן לנו את ממונם וקרע לנו את הים מן כלאם רב גמליאל רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קיים על שום מה על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים ואקח אנא חבירה אלי אכדנאה יא גמאעה שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו יעקב
יעקב וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב: וירד מצרימה :: ואכדת אלי תכונוס אלי תבראית מן עקב ו נזל למצר וסכן תם פי גמאעה קלילה פצאר תם אמה כבירה וקויה וכתירה : וירד מצרימה אלי תכונוס אלי נזל למצר : ויגר שם וסכן תם : במתי מעט : בגמאעה קלילה כמא קאל בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך יי אלהיך ככוכבי השמים לרוב :: ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא מחשב את הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שנאמר ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום
ג ונפרוס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל יעזורו דן אנפי ואחרי כן יאחז כוסו בידו : ויאמר בנעימה ובקול רמה הוא יקרב ויבחרך הוא יעמך תבארה אנת יא רבנא י״י אלהנא ומלכנא אנת הו אלדי א כתרת עלינא נעם וכיראת וברכאת כשיף מא נריד נכון נמלך בחקך ולא נקום בואגבאתך יא רב אלארבאב יא מלך אלמלוך יא קדוס יא מעבוד יא רחים יא ראוף אנא עבד דליל ירדון כדמתך יא אללה :: יג׳יב אל ג׳מאעה ויקולו לה יא סידנא שמערה לפומך ומלי ידתך היא אמר
והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם :. והי וקפת לאבהאתנא ולנא מו לם היא כם ואחד וחדה עלינא יבטלינא אלא כול דור ודור וקפין עלינא ליבטלינא והקדוש ברוך הוא יכלצנא מן ידהם :. צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר צא אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול ולמד
יד טכוס ורחץ : אכרג ואכרגנא אללה מולאנא מן מצר לא על יד מלאך ולא על יד שרף ולא על יד רסול אלא אללה תבארך אסמה וג׳ל ג׳לאלה הו בעצמו ובכבודו אכרגנא מן מצר כמה דקאל בתורתך ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה : וירד ובתורתך מכתוב קול ה׳ ירדנו ירד עם אבותינו למצרים וירד שם ואנהדר אלא תמן שם אנהדר יתעשו לא פרעה לג׳ור כתיף בלאד פי חין טועה וסכן תמן ליכברך פי כבד קושי כמא דקאל ויהי שם לגוי גדול עצום ורב : ונצעק
ונחזור לענין ראשון שבח קודש ברוך הוא גואלנו ולו זה נאה לשבח אלו לשמו הם בעת חזקא וקשו את פרעון וזמנו לא בא בעד נשק חל הם ערשו לכל גבה אלי לזכותה חז יתיר אבות פי בלב בטחון והוא ⟦מחי⟧ יגמרו א חן שביה פי בלב אמרים : בזותי לעת בער שנחשו בעבדים נחש ירדו חברון צדוקה ובינה משך ב אהיך בבזבזי העמים לרוב : ברהט אקרא בעת חזקא במבטין נלא חכמתם חבהלתה לעזר וחימות חזקנו ב אהיך בבזבזי א מעת לו ברהט ויחי
כ ויהי ⟦גם⟧ ⟦הו⟧א ⟦לגוי⟧ גדול ⟦ועצום⟧ ⟦שהיו⟧ ישראל מצויינין שם לגוי גדול ועצום כמה שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם : וסאר הו לסייר אכביר וקוי עלי חאל יסראיל כאנו ממיזין תם לקום כביר וקוי כמא קאל ובין יסראיל נמו ורבו וכתרו ועצמו כתיר גדא ותמלת אלארץ מנהום : ורב כמה שנאמר רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה וכנר
ובתיר פשט אנתה רבבה כצמח השדה נתתיך ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה ותרגום.. כצמח .. ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי ועברת עלאך ורגיתך מתמרגא בדמך וקלת ליכי בדמכי חיעי וקלת ליכי בדמכי חיעי וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה
ל קשה :: דג'לנא אל מצריים ודלונה וג'עלו עלינה ואסו כדמה צעבה :: וירעו אותנו המצרים כמה שנאמר הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ :: דג'לנא אל מצריים כמה דנקול הבו ואסו נתחכמ'ל לו לילא יכתר ויכון אדא תצאדפנא חרבה וינצאף איצ'א הוה עלה אעדאנא ויחארבנא ויטלע מן אלארץ' :: ויענונו
ויענונו כמו שנאמר וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס :. ונצעק כמה דאת אמר ונצעק אל יי אלהי אבותינו וישמע יי את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו :. וישמע כמו שנאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב : וירא כמו שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים : ואת עמלנו אלו
י קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו :: וצרחנא אילא אללה אלאה אבאינא וסמע אללה אילא צותנא ורא אילא דלנא וצרחנא ואת עמלנו ואת לחצנו :: כמא שנאמר ויהי ונצעק בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה וצרחנא אילא אללה אלאה אבאינא וסמע אללה אילא צותנא :: וצרחנא אל יי אלהי אבותינו וישמע יי את קולנו כמה שנאמר ויהי בימים הרבים ההם ::
ה׳ את קולנו כמו שנאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים וישמע את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב : אללה צותנא כמא קאל וישמע אללה אלא תנהדתהם פדכר אללה ושמע עהדה מע אברהם מע יצחק ומע יעקב ואת עמלינו זו הפרישות דרך ארץ כמו שנאמר וירא וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים ונצר אללה אלא בני ישראל וערף אללה ותעבנא האדי אלכ׳לוה דרך ארץ כמא קאל ונצר ונראה : ١٠١
٦٠ תעבנא הדא אלבנין כמא קאל ואת כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו דילמא דיפרעה נמרודא וכל הבן וגו' : וירא אנקתנא הדא אלדג'ק כמא קאל וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם : מכן אי דווקא דל דיק יקולו דל דיק אלשדיד : ואת לחצנו זו הדחק כמה שנאמר וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם : ויוציאנו ואכרג'נא אללה מן מצר לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף ולא ע"י שליח אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו : שנאמר
יג וכתרגנא ע' שן ללה כיד קוייה ודרעא ממדודי וכחכומא ע' עזים וכחיילאת ודחוליין : ויוציאנו י' מן מצר' לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו שנאמר ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני י' : וכתרגנא ע' שן טלע לה מן מצר' יד קויה ולא מלאך יד מנפק ולא שרף יד מחק ולא שליח אלא עצמו וכבודו הוא בנפשו ובדאתהו כמא קאל ועברת כי
פי' חזק ואמץ כקול גדול וקאמר ענינו בפה פי' מגיד שכל שנאמר כאן וכאן בפרעה ויגדל שמו כו' ענינו תרועה רמה כ' ייי' :: בארץ מצרים אני ולא מלאך והכיתי ועברתי כל בכור אני ולא שרף ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח אני ייי' אני הוא ולא אחר :: פי ארץ מצרים אנה ולא מלאך וקטלת ועברת כל בכור אנה ולא שרף ובכל מעבודאת מצר אעמל חכומאת אנה אללה ורסול אנה אללה אנה הו ולא גיירי רבונינו אומרים ביד חזקה שתים ובזרוע נטויה ברוך הוא על המכות שהביא הקדוש אמרי ברוך הוא על המצרים במצרים עשר מכות ואלו הן
٢٢ נשמת כל חי תברך את שמך יי אלהינו ורוח כל בשר תפאר ותרומם זכרך מלכנו תמיד מן העולם ועד העולם אתה אל ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע פודה ומציל ומפרנס ומרחם בכל עת צרה וצוקה אין לנו מלך אלא אתה אלהי הראשונים והאחרונים אלוה כל בריות אדון כל תולדות המהולל ברוב התשבחות המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים ויי לא ינום ולא יישן המעורר ישנים והמקיץ נרדמים והמשיח אלמים והמתיר אסורים והסומך נופלים והזוקף כפופים לך לבדך אנחנו מודים: אלו פרעון פם כל חי כמא ימלא אלבחר מן אלמיא ולסאננא רננה מתל עג'יג' אמוג'ה ושפתינו שבח מתל וסע אלפצ'א ועיוננא מצ'יאה מתל אלשמס ואלקמר וידינו כפרוסה כנסור אלסמא ורגלינו כפיפה כאלג'זלאן מא נחן
עזרי יתברך שמו הגדול ומרומם על כל ברכה ותהלה קמו קדמתו ית' שיר חדש ג' פע' ואח"כ על כן נקוה לך וכו' ומלך אל מרומם וכו' ומלכותו וכו' עד ומלכותו בכל משלה והיה יי' למלך על כל הארץ וכו' עד שמו אחד וכתיב בתורתך שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד והיה כי יביאך וכו' והיה אם שמוע תשמעו וכו' ויאמר יי' אל משה יבא אלהים וכו' חזק ונתחזק סי' רמז אתנ"ח זרקא תביר סי' טעמא דהאי פרקא מתגא גרשיים אזלא תביר: נכתב זה הספר בעט עופרת הצעיר ה' כ'י'ף' כ'ש'ו'ר'י' ב'כ'ר' ש'א'ו'ל' י'ע'ק'ב' י'ה'ו'ד'ה' ביד הצעיר בעולם בבקר ובערב לבי כבר שחר ⟦line⟧ אשרי בן לא ירח ג' וזכרו כחח ⟦ח⟧דקל ביד ויכלו
י קוות כבירה ⟦ו⟧ מחפודה בשמך אל כל מתוק כל פול כל חמץ כל דכר כל חשי כל דנש כל כקר וכל דנה וכל דפג : ובזרוע דהייך זו החרב כמא שג נאמר שלופה בידו נטויה על ירושלם : ובדראע ענינהא דהדא אלסיף כמא הוה מכתוב וסיפו מסלולה בידו מדודה עלי אלקדס מא מראה : ובמורא דהו זה גלוי שכינה כמא שנאמר או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך ובכוותא
יח במרא גדול זה גלוי שכינה כמה שנאמר או הנסה אלהים וגו' : ובמופתים זה הדם כמה שנאמר ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן : ובאזרוע הנטויה זו החרב כמה שנאמר וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם : דבר אחר ביד חזקה שתים ובזרוע נטויה שתים ובמורא גדול שתים ובאותות שתים ובמופתים שתים : אלו