Archival unit 1
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור שנת התרסג ליצירה נט עאפייה יום ב' שהר יום תמוז הצעיר כצורי בן שאול יעקב יהודה יעקב ישתו היין
Handwritten Passover Hagadah
View interactive document pageThis is a handwritten book, likely written by a youth (likely Baghdadi) in 5603 (1902 or 1903). In the front, it is inscribed with the Hebrew date, and the assumed scribe: Ha-Tseir Katsuri ben Shaul Yaʻaḳov Yehudah Yaʻaḳov. Inside is the entire Passover Hagadah with small illustrations and decorations, as well as other prayers and poems from other parts of Jewish liturgy: Lekhah Dodi and Yedid Nefesh from Sabbath Evening prayers. The text of the Hagadah includes a paragraph-by-paragraph translation of the Hebrew text to Judeo-Arabic.
בן פורת יוסף בן פורת עלי עין בנות צעדה עלי שור שנת התרסג ליצירה נט עאפייה יום ב' שהר יום תמוז הצעיר כצורי בן שאול יעקב יהודה יעקב ישתו היין
שויתי לנגדי שויתי יהוה ⟦לנגדי תמיד כי⟧ מימיני בל אמוט יהוה תמיד בסד יום הששי ויכלו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות: ⟦illegible⟧
וזאת מנחת עניי עבדו הצעיר כ' כצורי יצ'ו בן כה'ר שאול יעקב יהודה יעקב זלה'ה אמן זה הקרבן ירצה : סברי מרנן ברוך ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן : ברוך ברוך ה' אלהינו מלך העולם אשר ברוך בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצותיו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה (מועדים לשמחה) חגים
ג (ו) טוייביס למועדה תניס וזמנה לפרחן חז' יום (השבת הזה ו) את ⟦ו⟧אלמועדה אלכאץ הזה חז' יום טוב מקדש קרש הזה ובין חורמת בלחקדש שקדת קרש ובין טהירת ⟦העמים⟧ כי בנו בחרת ואותנו קרשת מכל העמים (ומכבודין) טוייבי קרשך (באהבה וברצון) בשמחה ובששון הנחלתנו ברוך אתה ה' מקדש (השבת) ישראל והזמנים ובמוצאי שבת אומרין ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש : ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחשך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי
המשכי ישועתי ימי המעשה הקרעת והבדלו והקדוש ברוך הוא יברך בקושטא ברוך לילה ה' העביר בין קרע לקרע : ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים : ורחץ גמל ידיו ולא יברך על נטילת ידים ויקח כרפס וטבל אותו בחומץ ויברך בורא פרי האדמה ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי האדמה : יחץ יאכל ממנו והנשאר יקמטהו במפה ויניח תחת המפה לאפיקומן ויזהר שלא יאכל מן כזית שלא יברך אחר כך ברכה אחרונה וזה עיקר תקנת שלחן : קח המצה שניה שהיא נפרצת : קח
ג הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי ויכול כל דצריך ייתי ויפסח השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל השתא עבדי לשנה הבאה בארעא דישראל בני חורין האדא כבז אל מסכין אלדי אכלו אבהאתנא פי בלד מצר כל גועאן יגי ויאכל כל מחתאג יגי ויפסח הל סנה נחנא הון ל סנה אל גאייה פי בלד ישראל הל סנה נחנא הון עביד ל סנה אל גאייה פי בלד ישראל בנין אל חורין ימזגון להו כוס ב ויקול ויכסה ב אל יקרא מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות
הלילה אין אנחנו מטבילין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי פעמים⟦line⟧ בט׳ס ״ בג׳מיע אלליאלי לא נחן ג׳אמסין חתי ולא מרה וחדה כמא והאדא אללילה מרתין ׃ וקארי אלולד אלת׳אני ׃ הלילה אנחנו אוכלין חמץ או מצה שבכל והלילה הזה כלו מצה ׃ בג׳מיע אלליאלי נחן אכלין חמיר או פטיר פי והאדא אללילה כלו פטיר ׃ הלילה אנחנו אוכלין שאר ירקות שבכל והלילה הזה מרור ׃ בג׳מיע אלליאלי נחן אכלין סאיר אלכ׳ד׳רא ה
ו אן נגמס ילקטע פי אלכל מראר הלילות אנו אוכלין שאר ירקות שבכל ובין יושבין והלילה הזה כולנו מסובין ובין גאלסין ונחנא לילתנא הדא כלנא מתכיין עבדים כנא לפרעה במצר :: היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יי אלהינו עבדים משם ביד חזקה ובזרוע נטויה ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים עדיין אנחנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים כלנו יודעים את התורה מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים וכל המרבה לספר ביציאת מצרים
עבדים היינו זה תפסירה :- עביד כנא לפרעון במצר וכרגנא אל מלוה אלהנא מן תם ביד קוייה ודראע משדודה ולו לא כרג אל קדוש ברוך הוא את אבהתנא מן מצר לכאן נחן ובננא ובני בננא משעבדין נכדמין לפרעון במצר ואפילו כולנא חכימין וכולנא פהמא וכולנא עארפין אל תורה פרץ עלינא נסולף בכרוג מצר וכל אלדי יכתר פי אלסולף :- מעשה רבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים מעשה ול
ד כל אותו הלילה עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית : הכאייה מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים טול דאך אללילה חתא גאו תלאמידהום וקאלו להום יא רבותינו דגא וקת קרית שמע של שחרית : אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך
חייב האיש כו' ועי' חיי אדם כלל קל' ומשם תעתיק יני' חייב הטוב הזה כו' ועי' חיי אדם כלל קל' וסוף הדעת : נשלם ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה קץ קרב אל רנה ושוע . אל אל נורא ואיום מלא משאלות עבדך לטובה . אל יום ברוך שוכן מרום שבי אליך תחיש מהרה . תחזקנה ידיים רפות מול אויב תשיב אפך . וזרועות קדשך חשופות תחזק אדונינו המלך . מול אויב תשיב אפך למען שמו באהבה ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן [Marginalia] נרצה
תורה צוה לנו משה " ברוך הוא " כנגד ארבעה בנים דברה תורה " אחד חכם " ואחד רשע " ואחד תם " ואחד שאינו יודע לשאול א כאן יבארך הוא " תבארך אלדי תבארך עטא אל תורה לקומו ישראל תבארך הוא מקאבל ארבעה בנין תכלמת אל תורה ואחד חכם ואחד רשע ואחד כאמל ואחד אלדי מא יערף יסייל :: מה הוא אומר מה העדות והחקים חכם והמשפטים אשר צוה יי אלהינו אתכם ואף אתה אמור לו כהלכות הפסח אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן :: [Marginalia] פסח
חכם איש הוא יקול מה כל שהדייה והחוקים והמשפטים אלדי אמר ה' אלהינא אכום ואידא אנתה תגאוב לה כסירה דבח אלפסח מא פאד עלי טעמה שי פלגלוואת : רשע מה הוא יקול מה העבודה הזאת לכם לכם ולא לו ולאן שהוציא חאלו מבאן אלכלל כפר בעיקר ואף אתה הקהה את שיניו ותאמר לו בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לי ולא לו ואלו היה שם לא היה נגאל : תם איש הוא יקול מה כל הדא קחלי ואמרת אליהו אלה לו וקוויה אלדי פוזנא רותו
וראו בניו גבורתו שבחו והודו לשמו וגם מלכותו וברצון קבלו עליהם משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם : מי כמוכה באלים יי מי כמוכה נורא תהלות עושה פלא תם מרומים אדירים : חוסה יה חוסה יהל יהל ונקלל גיר בשריר יד כננא גל גלל גל כאמל ביה אדירים : יודע תעלומות שנאמר והיה לכם כיום ושאינו חג
הגדה של פסח ההוא אמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים יכול מראש חדש תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא יכול מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ׃ וצ'אד למא ישרך להדא אל גואב אל רשע חבאל ואגב לגואב אל רשע פי יום כיפור כי מנר החרש כרג פי כרוגנא מן מצר ימכן מן ראס אל שהר תלמוד לומר ביום ההוא אי ביום ההוא ימכן מן קבל יום תלמוד לומר בעבור זה בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך׃ מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו
ח ⟦...⟧ קרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את התורה ולא הכניסנו לארץ ישראל דיינו על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו שהוציאנו ממצרים ועשה בהם שפטים ועשה באלהיהם והרג את בכוריהם ונתן לנו את ממונם וקרע לנו את הים מן כלאם רב גמליאל רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח שהיו אבותינו אוכלים בזמן שבית המקדש היה קיים על שום מה על שום שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים ואקח אנא חבירה אלי אכדנאה יא גמאעה שנאמר ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו יעקב
יעקב וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב: וירד מצרימה :: ואכדת אלי תכונוס אלי תבראית מן עקב ו נזל למצר וסכן תם פי גמאעה קלילה פצאר תם אמה כבירה וקויה וכתירה : וירד מצרימה אלי תכונוס אלי נזל למצר : ויגר שם וסכן תם : במתי מעט : בגמאעה קלילה כמא קאל בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה ועתה שמך יי אלהיך ככוכבי השמים לרוב :: ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא מחשב את הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שנאמר ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום
ג ונפרוס סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל יעזורו דן אנפי ואחרי כן יאחז כוסו בידו : ויאמר בנעימה ובקול רמה הוא יקרב ויבחרך הוא יעמך תבארה אנת יא רבנא י״י אלהנא ומלכנא אנת הו אלדי א כתרת עלינא נעם וכיראת וברכאת כשיף מא נריד נכון נמלך בחקך ולא נקום בואגבאתך יא רב אלארבאב יא מלך אלמלוך יא קדוס יא מעבוד יא רחים יא ראוף אנא עבד דליל ירדון כדמתך יא אללה :: יג׳יב אל ג׳מאעה ויקולו לה יא סידנא שמערה לפומך ומלי ידתך היא אמר
והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם :. והי וקפת לאבהאתנא ולנא מו לם היא כם ואחד וחדה עלינא יבטלינא אלא כול דור ודור וקפין עלינא ליבטלינא והקדוש ברוך הוא יכלצנא מן ידהם :. צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר צא אלא על הזכרים ולבן בקש לעקור את הכל שנאמר ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול ולמד
יד טכוס ורחץ : אכרג ואכרגנא אללה מולאנא מן מצר לא על יד מלאך ולא על יד שרף ולא על יד רסול אלא אללה תבארך אסמה וג׳ל ג׳לאלה הו בעצמו ובכבודו אכרגנא מן מצר כמה דקאל בתורתך ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה : וירד ובתורתך מכתוב קול ה׳ ירדנו ירד עם אבותינו למצרים וירד שם ואנהדר אלא תמן שם אנהדר יתעשו לא פרעה לג׳ור כתיף בלאד פי חין טועה וסכן תמן ליכברך פי כבד קושי כמא דקאל ויהי שם לגוי גדול עצום ורב : ונצעק
ונחזור לענין ראשון שבח קודש ברוך הוא גואלנו ולו זה נאה לשבח אלו לשמו הם בעת חזקא וקשו את פרעון וזמנו לא בא בעד נשק חל הם ערשו לכל גבה אלי לזכותה חז יתיר אבות פי בלב בטחון והוא ⟦מחי⟧ יגמרו א חן שביה פי בלב אמרים : בזותי לעת בער שנחשו בעבדים נחש ירדו חברון צדוקה ובינה משך ב אהיך בבזבזי העמים לרוב : ברהט אקרא בעת חזקא במבטין נלא חכמתם חבהלתה לעזר וחימות חזקנו ב אהיך בבזבזי א מעת לו ברהט ויחי
כ ויהי ⟦גם⟧ ⟦הו⟧א ⟦לגוי⟧ גדול ⟦ועצום⟧ ⟦שהיו⟧ ישראל מצויינין שם לגוי גדול ועצום כמה שנאמר ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם : וסאר הו לסייר אכביר וקוי עלי חאל יסראיל כאנו ממיזין תם לקום כביר וקוי כמא קאל ובין יסראיל נמו ורבו וכתרו ועצמו כתיר גדא ותמלת אלארץ מנהום : ורב כמה שנאמר רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה וכנר
ובתיר פשט אנתה רבבה כצמח השדה נתתיך ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו ושערך צמח ואת ערום ועריה ותרגום.. כצמח .. ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי ועברת עלאך ורגיתך מתמרגא בדמך וקלת ליכי בדמכי חיעי וקלת ליכי בדמכי חיעי וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה
ל קשה :: דג'לנא אל מצריים ודלונה וג'עלו עלינה ואסו כדמה צעבה :: וירעו אותנו המצרים כמה שנאמר הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ :: דג'לנא אל מצריים כמה דנקול הבו ואסו נתחכמ'ל לו לילא יכתר ויכון אדא תצאדפנא חרבה וינצאף איצ'א הוה עלה אעדאנא ויחארבנא ויטלע מן אלארץ' :: ויענונו
ויענונו כמו שנאמר וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס :. ונצעק כמה דאת אמר ונצעק אל יי אלהי אבותינו וישמע יי את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו :. וישמע כמו שנאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב : וירא כמו שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים : ואת עמלנו אלו