AI Transcription, Pages 76-100
B01 · marginalia / hebrew
לח
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ וזהו לומר בעבור שכל אל מעשה ועיין שם ואמר דף כג ודף כד / דף לו שצריך
עיין וכל כפור מעביר צומות ושלום כנסת אלקים בשמותם עיין שם וכל החפץ גד פחד
כחד הכו' וק המזבח ככתוב בסוד העקודים השמאל והבן / דף לג על ונהר כגון ונהפך ויהיו
חי וכל הוא יסוד עצמות הכן הצדיק עור דור והיסוד חסי' נק' חי פטור כנאמן ונהפך
כן איש חי וגם פטור גדמרא עהוא יוסף נק' חי וגם חיה חי ונהר וסו' המלכות הם טוב
מן העקודים וביסוד זה המלכות לא שלטה מיתה מכח מעלה ועיין אחרי הפרק חי חיה
ויהי עם ש' ונהפך כה ונהפך חחחח' כמה דאוקמנא כי כארבע רוחות השמים פרשתי
אתכם גאן כתיבה ורמיזה ושל אחסנתא שיבא ע' שישה בניה אחרונה ולכן נרמזו
לשון וכל כי גם שם המזבח נזכר ארץ נשן כי היא זו עליונה :
B03 · header / hebrew
פרשת ויהי מושב אל היה קורא שנתרף ויהי לפי שנתחלף הפ' עד דף לז ויהי
תקון על ועמך כלם צדיקים אל וכן רמז מעשי ידי להתפאר ביה אתחפיק
B04 · paragraph / hebrew
להתפארת מכאן תבין ענין הזווג מה הוא וחיבור עשיה באחר והנוקבא עיקרן ראשונה
גבורה וקנין הפ' חסדים כיסוד של זכר והקנין של ה' גבורות ביסוד ד' נוקבא
והם תרין ירכין מיין נוקבין וגדוות הים למתק ולבסם הה' גבורות שנוקבין על ידי
חסדים של זכר וזה ענין צדיק וצדק אחד להיות צדיקים צדיק וצדק וזהו ענין
וכל בני חמי' שלמה ענין צדיק כעצם וכו' חמשת סופיכם שהם חסד ואבן לזה בני
יתאחדו לזה וכן למעלה חמשת הנס שהיא תרי' פשיטותא דא עשר המעשר לך
לכן יתקשר כח המעשר כל מאן דאתגזר ועיין סוד ברית קדישא ועל שכל חמש
גופא מפרש ואף וסוד כנפי ברית קודשא דהיינו כריתת הברית כעצמו ועל נהרי
אפרסמון היינו המלכות הנ' מלת ה' וסוד בחי' ברית השפעות על ואחרי כן יבוא
המלכות וזהו שכל בחי' צדיק יסוד ושיעור הלשון כך ואתדבק כגופא ומלכו' משכנא
כאן צדיק לבן יסוד הוא חיותא דגופא וכגופא דמי ובה נק' עץ הדר שצדק
עליונות השירות במלכות מתקשר ושיעור ה' מעבורות של ואתדבק כיסוד וגופא
ומלכות רגל עגלה אחרון ענין הפ' ונהפך קנה בינה כד כרת ברית כההוא דהא
דכ' ויעשה אלהים בינה גן וקדוש עשרן ככח ולזווי החכמה הנק' עין תקרס ל'
רמז ורמז לכל דבר כעצם הגוף והן אלו הלכות חד חבירו חסידון שבעים פנים עיין
נזכר וזה מעט דף שס' א' מנחם המעשות שהם ז' קצוות ופי' שמונה המלכות דבינה
עשר פטור די פתחן אל שחור הכסיה נעלה דכר ונוק' ואפשר שכל קנה נגד
מלשון נטיה וזה וזה חסד ורחמים כלו' חסד שכל צדק אחר הכסיה עליה
כמשלב בהיותה חמשת כנפי חניה ל' ענף א' חכמה לכל חמשת י' א' וחפך
סוד צדיקים או והעשן יבין לו חיה ובין ד' וצחק כולם חסד צדיקים לא חס' פטור
לס' חס' קנה מלת כולה רמז כל עשרת צדיק נכנע וכל יצחק חסד צדיקים
יהו חמש להתגברו הקדש צדיק דכתיב חוסן ישועות וגם רשעים גמורים
B05 · footer / hebrew
וזהו חסד
שמעתי וכו' פתחון פה אשתכחו כולהו ליתה וכו' ומכאן נלמד כי כל השפחות הם בבחי'
ל' קליפות וז"ש והנה רחל רמזן על קדש וא' ועיין שם וז"ש כחומר ביד היוצר עם וכו'
גלגולא דא א' הוא בארמיתא דבנימין פי' וא' נכנס בהם וגם על דאיתא דיוסף שור
ולכן פ' שור אינו גבורה ופי' ה' גבורן ונכנסו ושור כשור ויצחק קץ ח' וגם שמעון הוא
מגבורה כי ראובן אור בן חסד ושמעון שם עון פי' העון ינק מן הגבורה
דף ל"א ע"ב וכן נמצא עכ"ל ⟦באלו⟧ ולכן ⟦נוסף⟧ והשני ושכר כדין רושם שמא וכו'
זה וכן בשם לבן יש רג' על בחי' שעתא דייחא ⟦וליהו⟧ דזא' ⟦באמצעות⟧ וכו' פ'
ביותר כי עון מכרית יוסף היה המעורר טובע ומקטרג לפני הקב"ה בעת הבית להעביר
הדבר עד זמן ו' הזיוג מלכות וכמש' דף רפב על פסוק ויראו האנשים וכו' דף רל ע"ב
וזה פשוט בתורה ומעורר יוסף כי נשרו רחמין וכו' מעלה ביאר כי יוסף חסד אתם את
כמש"ה וזהו שראה בתורה הגבורה כי כל עתיד לבכה בחלקו של בנימין ואחר שד'
ביחודא נכנסה על חורבנו ואז בכה וז"ש וזה בת בביה וחסר וכו' ודף שמה וכו' משך
לדף טהור פסוק ויגש נא אליו וכו' ⟦שביאר⟧ ל' חזקה על הלבן דף רל ענין ימים
ו' ימים ל' על הס' שבעה ה' כלן עשר דאף ⟦הוא⟧ את רחמיו עם ב' היכלי ועיר נכרי
הנך אב ואליו המעט צחוק ואז ⟦הוא⟧ וכו' ולזכרון וכו' נוקבין ועיין בחי' ח' לון וגם ס'
בהיכלות הנ' כפ' פקודי עשן כוונת קבלת יח ועיין שם
פרשת
ויגש דף ר' פתח ואמר ה' בחכמה יסד ארץ וכו' חח' כשיעלה קדש עלמא
היה המלכות חתא ⟦דא⟧ על כל ⟦דאוקימנא⟧ פגי' ומאי דין תיקון עד
עכ"ל חיותא דא התלבשות וסוד רחמי מלך יסוד דזכר בסוד נועלה חכמה ⟦שם⟧
ומעלה היה כמו שהושיב כי אלא מהנבואת הנ' ה' היה חסד של המלכות דף א' ל"ה
ל' בחכמה יסד ארץ והבן ענין שם ה' בחכמה ויסד ארץ על המלכות וא' ול' חכמה על האב
היה חסד וחכמה תתאה היא חכמה פשוטה וזה חסד עילאה חכמה מלכות ושי' פי' חורי ⟦אל⟧
וז"ל וג' גו' גד' וכו' וז"ש וכו' השלם כב' ⟦דף⟧ וזהו ה' בחכמה יסד ארץ ועל עלמא תתאה
עילא' וביותר בזוהר חכמה עלמה ומעט היה יסוד הרצון נופך דרכורא ואח"כ מצלצלות
היה לישועה וזה שכתוב פשענו וכו' רחמנא למסר מחי' ותך רוחא דזכר הב' ⟦שם⟧
וכורע ב' ⟦בסיון⟧ הם התרגשות הגוף המרעיד אותו דף רל כה חסד חל עור' החסד
ועיין שם דף רלב לשון למד א' ורגע הארץ בלא פינה הראשונה וכו' לעולם בינה
רוקע הארץ על המים דוגן וז"ש בינה ליסד עלה המלכות הארץ לחיותא דיהב ⟦שם⟧
נשמה כדאמרת וכו' וד' מלכות אחר ה' יצחק כלו חסד לבינה וזהו ותתן עפר
⟦נשמת⟧ לחיות וכו' אלו הם מלכות עשיה ובהו חלקי מלכות עור שם ח' כשיעלה
קדש בה (שם) אבנים שפירא אלו ספירין דעלמא ועיר ובעיר שאמר יחזקאל ⟦ובבית⟧
וא' רמז ל' וזה ⟦העולם⟧ ⟦הזה⟧ ⟦שם⟧ דף רמ ח' שם עפר וגם חג הס' ועפר גבורה שחור
⟦ממגורות⟧
⟦illegible⟧ לא ראיתי עפיר כזה קרא לא יעקב וככה יכונה וכמו תקרון צדיקים עולם וזהו
צדקך כצדק אלהים ומשפטיך תהום רבה וכמו דאמר רבא על מה עפר אומרת ועפר כל צדיקים
רק ⟦illegible⟧ על ⟦illegible⟧ המלאך ⟦illegible⟧ כלו ⟦illegible⟧ על מה עפר אומרת אלא יהא עפר דאמר
פלן וגו' ועל כחו ואמרת אמת ⟦illegible⟧ ושמא עתה דוחק אמרתו שיזכו לישראל מדת
העבור כי יעקב אמר דבריו בתוך כלי ח"ו מדת קדושה (פיכה ⟦illegible⟧ כח' ועקב
זה שזכו לצדיקים לגלות הבחי' העבור בבחינה ⟦illegible⟧ וזהו רק ענין הגלות
והעבור כיון דף ⟦illegible⟧ של יעקב אלא וגו' פלג אל יהודה דאמר רע"ח ועקב
הבחי' העבור רצה לומר כלו כנפשי מלכי והכח הוא רוח רצון ⟦illegible⟧
וג' כדאמרת אמר אל וגו' וזהו ⟦illegible⟧ שיהיה עיה"ק ⟦illegible⟧ על אלה ⟦illegible⟧
זה ענין חכמה של יעקב עכשיו או היו יונקים פתוח בעסק הגוף להיות עולה
וכיון שזה נפשו עולהם ורצון הרצון זה נמשכה רצונה אל אופן קיימין כנפשי ומלכי
כמו שמוכיח פסוק זה וזהו חכמה תקרי וחי' כלו' כמו כצדיקים עולם אופס באנוס
צפון ⟦illegible⟧ כדאמרת אמר אל ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ כנפשי ומלכי שיהיו ⟦illegible⟧
עכשיו ולא נפל מרוכב ומן עכס וסוס וזהו ויהי יעקב כע' לעיל וזהו ⟦illegible⟧
וידוע שבעולם ענין היו אופן חכמה אל ע' אופן ואמרת אמר אל וגו' אופן הגדול
ואפי' רוח יעקב היתה לעלה רוח אמת ⟦illegible⟧ נמשך לעלה רוח מדת המלכות
ואח"כ נמשך רוח חכמ' היסוד וכן ע"ד עד שנתקבל מכל הי' דאופן וזהו פי' רוח
יהוסף קום ⟦illegible⟧ שיהיה כח וזהו מלך ⟦illegible⟧ ובעת עשותו נתקבל ה' ממנו א"ח
בגוף וחיי רוח יעקב אליהם לא נתדבקה רוח התחת' כרוח עולם ע"ד חס'
עכשיו א' עליהם של עולם וג' ועתה קודם חטא ג' לחט' אמר אל א' תחתיהן
כל פטרון כלו' אמרתם וכל ענין יעקב ותחיין כהן כח אופן וג' דל' רק באופן
חלק ה' וג' מנכן כהן המלך הם חגת והי' עלין יד' ל' מלכות שאמרת רחמון ר' של
ותחיין י"ה כפ' ע"ל כחמר חסד חיו להפקא אל רצון ענינינו • עתה פולחן
יקבל והי' זה חקרא קד' כהן להעביר רוח טומאה מן הארץ דכתיב והיינו מעלה
החולם מן גבורה וחסד ולכן הופך לג' וחצי חד להעביר מלכות חרב פזור וחד
רצון אל חד כנר מלכות וחד כנר חס' וחד כנר בינה ⟦illegible⟧ עולם וכל א'
מן מטה אל המלכות כלו' כי ⟦illegible⟧ וזהו ⟦illegible⟧ אל אופן המלכות
וג' כנר חסד ⟦illegible⟧ וחד כנר בינה להעביר אלה אופן עם המלכות וזהו חס'
מעין כי חכמה כדאמרת אמר אל פלן אלא אהבה בין האומות בין ישראל
הבטחון אל ויהי כגן המגן ג' ימינו אינו אלא מ' כנר חסד וחד כנר בינה
וחד כנר חסד ועל זה התעוררות המלכות אל ויהי עלינו עליהם לכם להם
המלכות הרי ל' ענין ⟦illegible⟧ וזהו ⟦illegible⟧ אל אופן המלכות ⟦illegible⟧
נולד ונכנס בתוך הגלות והיה שומע כח אופן החסד וחד בינה אופיה
אופן עפור גבורה ⟦illegible⟧ וזהו על נשי' ואל ⟦illegible⟧ ועתה יבא משיח
ת"ל בב"א
B01 · header / hebrew
נא
B02 · paragraph / hebrew
מה שקדם עתה שכתב שהיה פשוטה ולא פשוט דהיינו המלכות שהיא קנה שבעה
עולמות מה שכתב אמרתי חי בחכמה חסד מתפשט עם בינה וגבורה וחסד עם פחד
וכן הוד מתפשט עם המלכות והמלכות עם הוד ואז ואינון אבא ואימא כלומר הפנים
הם אבא ואימא אצל ההנהגות מהנהגות ע"י חכמה ובינה וכן הנהגת הגבורה
ולכך היו קרן התעוררות הג' כדי להביא אותן התעוררות המלכות והעלה על אבא
ואימא דהיינו - רצה לך להוסיף אלא מלפני אדם אלא אמר דהיינו ואינון אבא
ואימא כנ"ל ולמה כי הכתוב אומר וק' באותיות של קדושה לו שם חלה פ' כל
המלכות אמר נכנסת בכל החשבון לקבל חסד אל חסד וגבורה פחות וזה
מפני שהיא מלכות ופעם אחת עולה בין ב' ובין למעלה ממקום כדי
להתעשר עליה : תהיה אל יום מן יומא דאסתלק רשב"י וכו' לא אתכסי
גרסי' ועל מלכות וכן שאין בה משלנו שאינו היו מסתכלי בעיניהם וזעירא
שהם אותם המורות שהיו פוסקין פגם ועל כאן היו מסתכלין ומרגישין חס ושלום :
דף פז ע"פ רעותא חד דוהיטב ויהיה וזה ענין המורה באותה העת שהיה
ש' גוונים שהיה עולה ושם של שעה היה הולך ומתראה אל המאמין שהן
קומתו וקומת דקעמי שקוף גרסי' והוא גלי הכיסא משני הקרן שהיה פ' של המלכות
והיתה השעה של הדין וזהו על תשערי וקאמר כלו' היה עולה השעה על הדין נגד
מקום דקעמי רזא דשעה וזה השעה וזה השעה וזה השעה לא ושרת עמו
הדברים של הגוונים היו הנסתרים מתבקשין ומרן לה פשוטה של המלכות והסודים
של גבי העולמות שהם פשוטים פנים בקרע למה הלך טיפוס ולא היו מתבקשין הסודים
כמו קודם לכן דשר לא היו עליהן מתבקשין עשרה ועשרה ר"ל שעה ושתים עשרה
לפי שבאותה שעה (מאירה המלך הרחמן) ואף על פי שרשב"י לא היה דאגיה על ענין
אלו דברים שבעולם שרעש הדין ועד א' גלה עדין לו הדרת פנים וקראו לו צדיק
עקר חיותה עד אז לימי המלכות וכוונת המאמר כי ע' בעלי הס' דף גמרא חלב
פז על עולם גוונים חסד ודין כי הם מנפיק ושעה אמר עליהם היא מלכות גמור
ויסודותיה באלו יתירה מתחילה והלכות שעה כפי פקידתה עליה ותהיה וזה
המלכות ברוכה והשעה הזאת היתה מלובשת מנה ופקח בזה כמו קודם הקדמה
לרשב"י ד' דעת ורמז על חרמון רמז ופיתח השעה הזאת על הדין כפי ההנהגה
היתה נראה שעה הוא הדין ויהי מן הדין שהיה מתפשט וכשנכנסו שרבי בבית
ראשון נכל מעון דקמיא ר"ל המלך משתעשע בה ושם ויותר שעה ואז חזרה
שפיר דהיינו המלכות עליונה (עליה ס' פנים פנים ותקבל) ובהיה משנה עם
הבת אל הדין ונסתלק עליה וקודם שנתרחק יצא שם למקור זה הדין שבעולם
ומסורת אלו בהנהגת שעה בסוד הגוונים וג' פקידות וסודים כה נסתר ג' פ'
פז ע"פ
ח
ויחלק את המקראות לדרשותיהם כמו החמשה חומשי תורה שניתן על פי הדרשות //
ופירשנו הן חמש שמות אוכל עליה חמשים על הריבוי בענין שמה וזהו חזקה ולימוד
יקרא נמי לשון שה לו יהודה לעשותו הענין שבאפרו על חת חלומו כזכר תורה וגמרא
ופי' גמרא וספרו לו תלמידו כדרך המוסר לחבירו דבר סוד להודיעו לו שלא היה בנגלה
לפי שביקש ובירר בזה גדול הוא ולכך לא גילהו לו ר' שמעון בבית עליה ולו עד
חן לו צריך לבנות עליו ומשמעות ששמעו כך והיה בפי עולם סתמא וכו' א"כ כל כד
הוא בבחי' ספיר אחר עליה ע"ג פעמים רבוי' כההיא קדישא היינו האורות קדושות
כההיא בכתובה פ' נערה שנתארסה חמשים כדאמרן עם חמש ג' ספירותי' הס' י' וכו'
כי יששכר וז' חזקה ול' י"מ א"ל ר' קח לך א' ביהיה גדול החסדים כולה חסדי דוד
בכל זה שפירש על שמעון נל' לעורר לו חמש הן כנגד ג' האורות כנ' ש' וכו'
ועשית בגדי קדש וכו' מפי רוב הגדול כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה חזר וביארם
הבגדים הם בגדים ל' בגדי לבן כנגד ה' חסדים והיה ה' בגדי זהב
כנגד ה' גבורות ד' בג' חסד נכס' דכתי' לשמו ולזכרו קל שמו חתמה בפי' וכו'
בחסד יכופר עון ובחן הוא חן חכמה שורה על הזקן וקן חסד עליון חסד מיוחד
ערבי חדושי' ג"כ עזוב חמש פאה וכנף החמש השלושה והז' דקיימ' הם ג' קצוות
שחזר בשמע' ג"כ פינה הי' צדק יד שאין לו תערווב כלל וכל התמונה מחסד עד
מלכות כל זה זה זהב כנגד ג' חס' וז' חס' שהן עשר וזהו סגור זהב פשוט זהב
אופיר ובשמע' וכו' חסד וכו' ⟦שם⟧ עור זכר והחמש הידועות והגבורות
שחזרנו חמש לעתיד לבא הם חסד הבינה הנק' צפון ופי' הצפון זהו חתמה ועלה
עורך אשר כתוב עין לא ראתה ואם אלהי' וכו' ע"כ וכו' נתת לי נתת לי לחסד ל
הוקרה לו ג"כ הנתנת על הזכר הנה כמו שהוקרה לך הכסף צא ולמד הנתנת
עליהם בענין הכסף וז' הכסף והנחשת המובלעת בהן והכף לה' חסדים דג' חס' וכו'
כדכתי' וג' וג' וז' וסבת רעב וכו' עשיית חסד לאברהם כסף ונתת לי חסד ועשר
ואח"כ תירץ א' ח' דגל וג' חמש קצה חס' קלי' לה' לו יהודה יקרא נמי וקדושת
הכסף הוא חן וז' חס' כהונה דכתי' לעולם חסד ועשית בגדי קדש וג' וכתי' ב
עליה ותחתיה חסד ג' חס' וחמשה ואב העשרים וכתי' בתורה ואם יקחו את הזהב
וג' וכן פי' פשוט זהב ואם יקחו את הזהב וג' לעשות מהם הבגדים הרי שבעה חסדים
עלה וסבב פי' סב סב וכל כסף וכל כתוב וג' ר' חסד וג' פ' חס' נחשת נחשת
הוא וכו' חסד שבעת הקדושת ששבעה הדרכים חסד ל' כנגד ג' חן שבעה חסד
חמש עשרה הם חמשים ועל שבעה חמשים חמשים חן וז' יקראו שבעים הם
למה לא יכנסו בגדי כהונה חתמה ומבשר טוב רב' שלום וכו' חמשים וכו'
בכח בגדי כהונה ג"כ כח ב' חסד שכתבן חן חסד א"כ לחי' ש' נכנס
הכסף
B01 · paragraph / hebrew
אך עוד לא מצאו חן בעיניו שקודם שימצאו אלו על עסקם היו מתעכבים ומתים וחוקיהם
עם אבותיהם וזכרם נשאר אחר פטירתן הגלות אתן כמה צערו כמה תמהו המעט והן
אבל חוש על נפלו וכותבים אותם בספריהם וספרו עליהם על צרותיהם נקי וטהר
לכן לצאת בערב אל נא היו מתבקעים גם אדרבה היו צריכי לראות והיו צווין היו
עושים סדר ושולחים שנים לשיעור דברים הנזכרים מעלהם וכתבו מר קלא שנתקבל
היה היה לומר ומה יתעורר כחשבנו להבין המרחק כדי שיתעורר בתפלה על ישר
והוא עתה בענין דהיינו המלכות שהיא העצה והמעשה וגמר הכל בקדשן רע
שהעצה הזו היא וזאת ורוחניות של ההשתדלות לכן הן יועצה ורוצה חסד כשלח
למטה מלכות עליות וקדושת של הקדוש וזה לפי שכל מה שעשה ה' שיתוף בזה
בעסק התורה והמצות עדין נשארה דבר כלל השכל ממה שהיה אף לא נח גבי
שיתעורר ה' וזהו הכלל דבר זה על פיהם כי לי יסודו במקום מה שעשה חסד שנתר
רחוק ששואלים מן השמים עולם הגלות מהחיות וטוב חותם חסד מתגלה על זכורו
עוד עליהם והא עטרה וגו' ר' יהודה א' הדין העליון נחשב עליו להענין הדין
כמנהגו וכל זה הוא עטרה ולא עטרה עד שיתחדש לה רחמי דאחריה דהיינו השבת
השערות כלן לא נתעורר בבקר ושלח נחמה בעד העם שבו היתה חיה חותרת
ויצא במאמרה דהיינו תפלת השחרות שבהם הדין ומשפטם עליהם
הגבורות הקדושות לפי ענין וטעם מהכחות הקדושים בעל הדין הם הגבורים
אבל למה שנתחכמו אין להם יכולת לדעת והם מתחכמים וכוחם של וזהו בחי'
במקום מנוחה דהיינו מרוממות השבת ששם משתלמים כי זיווג הוא בעל המעש
בחינת מעשה ששישה וערב הדין ממנו בעת ש' אחר המנוחה אמרנו שמשתתפים
פסוק סוף היה עשיה ודין שבת ומשם אמרנו אף שבו כנסת לא נדחה מעשה כאן
כין וזמן זמן קראת קדש שחקים צריך לדעת והענין כי הכוחות המשתלמים ממנה
עטר המלכות הם כתר וזאת כתר כתרן שהם חסד וגבורה וכל שולטיהם עלי
הדין וסוד הרחמים ומה שצריך למתק המדת הדין עלי' גבורה להוציא את הגאולה
א' בחי' כתר כמו שכתבנו אל עטרה ותפלה תעלה כאן ומעט בחי' במקום הדין
וכל ר' גרסן כנגד ז' עולמות שהיה דורש בהם שהם חמשת חסד ודין רח' רחם
העובד שבין מרחמים פן נעשה לו עטרה כי הדין כך היה הרשע עוררו שכל הדור
היו מתרפאים מעט חכמה וחסידות והענין שנתעורר בשמעו וי' ונקום כו'
הנפש חפצה לזה ובהסר חל' מחשבותיה כל' אם הן מתרפין בענין זה הרי
היטב וכל עשיה שבוג' היה עומד בכל דור ודור עם עהב' רחמני סער אפי' עתק
זמן יום וזמן רחמנות קיימת ובכל שעה וזמן שנתקבלו אלו המאמרים והתקבלותם
למעלה ויהי רחמנות פתח בהענין המעט שיסד לו עליהם אותה מילה יתיר
נאמר וזה בדרך המוסר דבר טוב לחבירו שאומר לו עליו רחמים רחמים
ויענה וא' קראו יום על מצות הגנה וזכות התורה לכן ענין הדברים החסדים
את החסד ופחד הדין וזכות המע' המעולה כענין כן טוב הרשע על פיה
תתעורר
B01 · header / hebrew
ע"ה
B02 · paragraph / hebrew
כדי ⟦כג⟧ ⟦מנא⟧ ⟦דבי⟧ ⟦כג⟧ ⟦למען⟧ ⟦הכל⟧ ⟦הס⟧ ⟦קרא⟧ ⟦ולכך⟧ ⟦נזכר⟧ ⟦בהם⟧ ⟦קדושה⟧ ⟦בכל⟧ ⟦זמן⟧ ⟦כדי⟧ ⟦לעל⟧
חסד ⟦השם⟧ ⟦יתברך⟧ ⟦על⟧ ⟦עולם⟧ ⟦המעשה⟧ ⟦אלא⟧ ⟦הכונה⟧ ⟦בעצם⟧ ⟦זה⟧ ⟦למען⟧ ⟦מי⟧ ⟦של⟧ ⟦המעשה⟧ ⟦המעורר⟧ ⟦שמזכירין⟧
⟦הקדושה⟧ ⟦בכל⟧ ⟦זמן⟧ ⟦וחולקין⟧ ⟦מלכות⟧ ⟦אף⟧ ⟦על⟧ ⟦פי⟧ ⟦שלא⟧ ⟦היה⟧ ⟦בכל⟧ ⟦זמן⟧ ⟦רצון⟧ ⟦אהרן⟧ ⟦הכהן⟧ ⟦וכיוצא⟧ ⟦בו⟧
⟦ובזמן⟧ ⟦בית⟧ ⟦ראשון⟧ ⟦כדי⟧ ⟦להמשיך⟧ ⟦נעימות⟧ ⟦דיוקר⟧ ⟦למעלה⟧ ⟦לכך⟧ ⟦דהיינו⟧ ⟦עבדי⟧ ⟦כהונה⟧ ⟦למעלה⟧ ⟦כך⟧
⟦היו⟧ ⟦עושים⟧ ⟦למטה⟧ ⟦שהיו⟧ ⟦שומרים⟧ ⟦לפנים⟧ ⟦ולחוץ⟧ ⟦זה⟧ ⟦החלק⟧ ⟦מכלל⟧ ⟦מקום⟧ ⟦שהזכירם⟧ ⟦סופר⟧ ⟦לשבח⟧ ⟦כי⟧
⟦נשאר⟧ ⟦בזכותם⟧ ⟦עם⟧ ⟦הן⟧ ⟦מן⟧ ⟦הדיוטות⟧ ⟦ובזכות⟧ ⟦בעלי⟧ ⟦יופי⟧ ⟦ואמת⟧ ⟦הן⟧ ⟦אלו⟧ ⟦הן⟧ ⟦קדושין⟧ ⟦ומותר⟧
⟦לו⟧ ⟦לאדם⟧ ⟦לומר⟧ ⟦אני⟧ ⟦יהודי⟧ ⟦מזה⟧ ⟦שהיה⟧ ⟦רוצה⟧ ⟦להיות⟧ ⟦ראוי⟧ ⟦לחסד⟧ ⟦הזכירם⟧ ⟦כפי⟧ ⟦מעלתם⟧ ⟦כדי⟧
⟦לרמוז⟧ ⟦בגלותם⟧ ⟦בעוון⟧ ⟦בכל⟧ ⟦מקום⟧ ⟦אשר⟧ ⟦נמצאים⟧ ⟦במקום⟧ ⟦שיש⟧ ⟦בו⟧ ⟦לשון⟧ ⟦ומה⟧ ⟦ראו⟧ ⟦אחר⟧
⟦כמה⟧ ⟦חטאות⟧ ⟦וגו'⟧ ⟦ואחר⟧ ⟦אחרון⟧ ⟦החביב⟧ ⟦התפלה⟧ ⟦הזאת⟧ ⟦היא⟧ ⟦מעין⟧ ⟦השבועה⟧ ⟦והכי⟧ ⟦אמרינן⟧
⟦ואחר⟧ ⟦אחרון⟧ ⟦אשתדלו⟧ ⟦העושר⟧ ⟦והכסף⟧ ⟦נכנסין⟧ ⟦עמו⟧ ⟦יום⟧ ⟦אחד⟧ ⟦שהוא⟧ ⟦נפטר⟧ ⟦ומעכן⟧ ⟦דכתיב⟧ ⟦כל⟧
⟦עושר⟧ ⟦אחד⟧ ⟦סביב⟧ ⟦נשמת⟧ ⟦החסידים⟧ ⟦בסוף⟧ ⟦ויאמר⟧ ⟦כסף⟧ ⟦ואינו⟧ ⟦נמצא⟧ ⟦אלא⟧ ⟦זה⟧ ⟦הן⟧ ⟦ולכן⟧ ⟦דמות⟧
⟦הכסף⟧ ⟦והנחשת⟧ ⟦המשולשין⟧ ⟦באחד⟧ ⟦המשכן⟧ ⟦עדות⟧ ⟦חוץ⟧ ⟦שלא⟧ ⟦היו⟧ ⟦בהם⟧ ⟦חטאות⟧ ⟦היו⟧ ⟦משתמשים⟧
⟦ומצאנו⟧ ⟦בהם⟧ ⟦בין⟧ ⟦בבנים⟧ ⟦ובין⟧ ⟦בנכסים⟧ ⟦ולכן⟧ ⟦חזרו⟧ ⟦לומר⟧ ⟦זו⟧ ⟦הקדושה⟧ ⟦כסדר⟧ ⟦בצדקה⟧ ⟦גדול⟧
⟦שלא⟧ ⟦היה⟧ ⟦בהם⟧ ⟦שום⟧ ⟦צד⟧ ⟦רשע⟧ ⟦משתתף⟧ ⟦עלה⟧ ⟦עלו⟧ ⟦לפני⟧ ⟦השם⟧ ⟦הם⟧ ⟦ורוחם⟧ ⟦הם⟧ ⟦העליון⟧ ⟦אבל⟧
⟦הכי⟧ ⟦תירוץ⟧ ⟦כי⟧ ⟦הכסף⟧ ⟦והנחשת⟧ ⟦שבאו⟧ ⟦המשכן⟧ ⟦הם⟧ ⟦צריכין⟧ ⟦להיות⟧ ⟦אשר⟧ ⟦הם⟧ ⟦מנחותיהם⟧
⟦הקדושות⟧ ⟦שבאו⟧ ⟦לידי⟧ ⟦המשכן⟧ ⟦על⟧ ⟦ידי⟧ ⟦הצדקה⟧ ⟦בכל⟧ ⟦מנחות⟧ ⟦החושקים⟧ ⟦כסף⟧ ⟦לזה⟧ ⟦לא⟧
⟦היה⟧ ⟦החטא⟧ ⟦והחסד⟧ ⟦נכללים⟧ ⟦יחד⟧ ⟦לכבוד⟧ ⟦הדין⟧ ⟦אלא⟧ ⟦בכדי⟧ ⟦כדי⟧ ⟦שיהיה⟧ ⟦בכסף⟧ ⟦לבנים⟧ ⟦ושלום⟧
⟦שבזכות⟧ ⟦כסף⟧ ⟦זה⟧ ⟦נתכפרו⟧ ⟦לאב⟧ ⟦כסף⟧ ⟦זה⟧ ⟦ומה⟧ ⟦כלול⟧ ⟦שבזכותו⟧ ⟦כי⟧ ⟦זה⟧ ⟦היינו⟧ ⟦צריך⟧ ⟦תיקון⟧
⟦אבל⟧ ⟦בכלי⟧ ⟦המשכן⟧ ⟦צריך⟧ ⟦מנורה⟧ ⟦של⟧ ⟦שיני⟧ ⟦הכסף⟧ ⟦והנחשת⟧ ⟦בכל⟧ ⟦זאת⟧ ⟦לפני⟧ ⟦החטא⟧
⟦הנמצא⟧ ⟦בכל⟧ ⟦מקום⟧ ⟦הנך⟧ ⟦אחר⟧ ⟦עולם⟧ ⟦הפירוד⟧ ⟦שלא⟧ ⟦להיות⟧ ⟦החילוק⟧ ⟦של⟧ ⟦הדברים⟧ ⟦שהם⟧
⟦חוץ⟧ ⟦ממשכן⟧ ⟦רצון⟧ ⟦על⟧ ⟦דמיון⟧ ⟦מנורה⟧ ⟦של⟧ ⟦שינים⟧ ⟦וגו'⟧ ⟦כי⟧ ⟦המשכן⟧ ⟦במעשה⟧ ⟦ידו⟧ ⟦הקדוש⟧
⟦ברוך⟧ ⟦הוא⟧ ⟦ונחשת⟧ ⟦וכסף⟧ ⟦גם⟧ ⟦כח⟧ ⟦הרוחניות⟧ ⟦שבמנורה⟧ ⟦למעלה⟧ ⟦ואין⟧ ⟦צורך⟧ ⟦לומר⟧ ⟦במנורה⟧
⟦של⟧ ⟦זהב⟧ ⟦למעלה⟧ ⟦אלא⟧ ⟦באופן⟧ ⟦עצמו⟧ ⟦וכו'⟧ ⟦ואף⟧ ⟦על⟧ ⟦פי⟧ ⟦כן⟧ ⟦מעלתם⟧ ⟦ולא⟧ ⟦יכול⟧ ⟦לומר⟧
⟦שבזכות⟧ ⟦הכסף⟧ ⟦שלא⟧ ⟦היה⟧ ⟦בו⟧ ⟦חטא⟧ ⟦ושהיה⟧ ⟦בכל⟧ ⟦כך⟧ ⟦כדי⟧ ⟦שלא⟧ ⟦יהיה⟧ ⟦מנחת⟧ ⟦קרבן⟧ ⟦החטא⟧
⟦שבו⟧ ⟦נרמז⟧ ⟦וזהו⟧ ⟦מן⟧ ⟦הדין⟧ ⟦דף⟧ ⟦עז⟧ ⟦עוד⟧ ⟦שמעתי⟧ ⟦חסד⟧ ⟦שמואל⟧ ⟦מפי⟧ ⟦של⟧ ⟦הרב⟧ ⟦זלה"ה⟧
⟦סוף⟧ ⟦של⟧ ⟦ויקרא⟧ ⟦ויש⟧ ⟦אומרים⟧ ⟦אור⟧ ⟦יהודה⟧ ⟦חי⟧ ⟦לנשמה⟧ ⟦רבה⟧ ⟦בני⟧ ⟦נשמה⟧ ⟦לא⟧ ⟦חטאו⟧ ⟦ולא⟧ ⟦נענשו⟧
⟦ועוד⟧ ⟦רמז⟧ ⟦כל⟧ ⟦זמן⟧ ⟦שהיה⟧ ⟦קול⟧ ⟦דבריהם⟧ ⟦נשמע⟧ ⟦בין⟧ ⟦עליון⟧ ⟦ובין⟧ ⟦תחתון⟧ ⟦וכל⟧ ⟦רמז⟧ ⟦היה⟧ ⟦רק⟧ ⟦עליהן⟧
⟦הם⟧ ⟦קדושים⟧ ⟦ומעלה⟧ ⟦היא⟧ ⟦שמזכירים⟧ ⟦לשבח⟧ ⟦לאותן⟧ ⟦שנזכרו⟧ ⟦ותמיד⟧ ⟦נכנסין⟧ ⟦לפניו⟧ ⟦הם⟧
⟦מנחתם⟧ ⟦ומעלה⟧ ⟦זהו⟧ ⟦הכל⟧ ⟦לפי⟧ ⟦המעשה⟧ ⟦בצדקה⟧ ⟦שהיה⟧ ⟦בהם⟧ ⟦בכל⟧ ⟦זמן⟧ ⟦ורמז⟧ ⟦זה⟧ ⟦הוא⟧ ⟦מנחת⟧
⟦דף⟧ ⟦עז⟧ ⟦ע"ב⟧ ⟦הג"ה⟧ ⟦והם⟧ ⟦היו⟧ ⟦שני⟧ ⟦אחים⟧ ⟦אחד⟧ ⟦היה⟧ ⟦עשיר⟧ ⟦והם⟧ ⟦בניהם⟧ ⟦שם⟧ ⟦שנזכרו⟧
⟦קודם⟧ ⟦לזה⟧ ⟦וזהו⟧ ⟦ענין⟧ ⟦המעשה⟧ ⟦שנעשה⟧ ⟦ויש⟧ ⟦אומרים⟧ ⟦שעשו⟧ ⟦תשובה⟧ ⟦והיה⟧ ⟦חטאם⟧ ⟦שנזכרו⟧ ⟦לפניו⟧
⟦וזהו⟧ ⟦כל⟧ ⟦הס⟧ ⟦מנורה⟧ ⟦ומעלה⟧ ⟦וכו'⟧ ⟦והשם⟧ ⟦יתברך⟧ ⟦ברחמיו⟧ ⟦יזכנו⟧ ⟦לראות⟧ ⟦בנחמת⟧ ⟦ציון⟧ ⟦אמן⟧
B03 · signature / hebrew
כ"י ⟦הצעיר⟧
B01 · paragraph / hebrew
חכמה ובינה ויש כסף לו כגון כל שהיה יותר ראוי שיבואו אצלו ללמוד תורה
כפי שאין וכסף כל ענין התורה סמוך הכסף אצל האדם כענין שכתוב שמע
ויש ובו א כסף ובו א ראיה יותר ראוי לו כתב עקרא אמתי דהא כתיב זהב וכסף כלו
ענין התורה סמוך הכסף אצל האדם כענין שכתוב יש לעולם סמוך לגב כרי
⟦illegible⟧ וגומר ענין שכתוב למעלה ופירשנו דהא דקאמר והא כתיב זהב וגומר
אקרא דכתיב תרומה וגו' לא בעלמא כגון שנתן תרומה וגו' וכסף וזהב
ונחושת והכוונה להחזיק הקדש מנחשת ובכסף וזהב פשוט שהדבר והכסף כסף
הראוי של עולם כגון אכ חסר לו וכסף הכסף כבדי כהונה ולכן לא חסר
והחזיק עוד הקדש ואמר הכי נמי נחשת הראוי לעולם כן הכתובת ויאמר הכהן
המכריע ויש כסף ובינת מחשבת היו כל הרי שבענין התורה שנותן המלך שיקחו
זהב וכסף ונחשת והענין כלו הוא הדין ואם אמרנו ענין זהב כבדי כהונה
נכרי להחזיק עוד הקדש הרי שבענין לו הכסף וכן אמרנו כסף קרי בראשונה
חסידותו הכי אמר לו הזהב גבורה ויש אמר היסוד הוא חסד ג' קצוות דהיינו
חג' שהם שלש מדות המכריע שיש הם והיינו ג' המדות שהם דהיינו אש ומים
חג' לא שמות הקדש שהיו המכריע ביניהם כג' וממילא מנחשת הוא אדון בארץ
ככל אכ היה ראוי שיבואו הכסף והזהב כבדי כהונה וגבורה והוא בחינת הקדושה
וכדי להבין התירוץ הקשה עוד חסר בענין הקדש ופירשו ותירץ הכי והוא
B02 · header / hebrew
בכמה
B03 · paragraph / hebrew
אמר רב חסדא וגו' כל מי קדוש הכל כלו על שם הכלס שנתעסק
בו וכן הן בגדי קודש ומה נשתנו בגדי כהונה לקדושת בגדי קדש
כתב מעשה אבן כל אחד מן הקדש לא קודש נינהו וזהו שדקדק ואמרת אל בני
הא פרך והתכלת כהן ואבן יקרהם שעל שם קדושת השם יתברך כפי שחסידות
כתב בשמות קרי קדש הם חסר וכבר כתב בשמות ועשו בגדי קודש אל אהרן
קדושה הכל לחזור ולומר הכל כלו חסידות בגדי קודש חסר שמוסיף מקרב
ויעשו בגדי קדש לא הכי חסן קודש אמרן ככל אשר יכתוב בגדי קדש הם הם
כלי שכל מקום שהם נזכרו שכתוב סמוך אצלם קדושה ואמרנו הדבר מה שכתוב
על הזהב קדש לה' והם קדוש כלו ואפי' הכי כתיב שכן קודש ובגדי בגדי
וקודש שהוקדש מיהו לעשותם לזה היה צריך לומר בהן קודש ועכ"ז כתיב צורך
קדש וכן כל ענין השמות בגדי קודש ג' מן המדבר גמר אלו קדש והאותיות
בגדים להם אמר וכתב הכי הולך והן הבגדים הללו קדש אצלם לא היה עשות
קדוש קדש להם לא כלו אלו היו אלא המשתמש מעצמו ואמר לו רבון כגונם
וענין שהיו אלו קדוש אצלם וכל אשר היו משתמשין במעשה כלו שכתוב
שבם קדש ככל מעשיהם הם ומזה שהקדושה שלהם ככל אשר יכתוב כן וצריך
B04 · footer / hebrew
עשי' כד
עב
והנה באמת אותם שיש להם ידיעה כל שהיא בהקדמה שכתבנו יסור והתקיים אצלם
כי עיקר בניינם שהתחלתם לא התקיים והיו רחוקים מאד מענין בני אדם ולא נתקיימו בהם
כל חיי שעה רק קצת בעת המצא רוח זה הענין בם כי כמו שבעת הנשמה בגוף הוא
בבחינת נפש חיה ויפה לאדם וכולו בגופו מעניינו מכח ההפרדה וזהו כוח התורה והנפש
בין באדם השלם שבאותם בני אדם וחוקי הכוח ההוא אין ודאי להוציא ראיה וכדאי להבין י"ד
רפת השכל המוחלט שבהם כי השגחה היא חלק בזה ומעבר ולכן אחר שנסתלק חומר
אותם הגופים ושלחו להם מלאכתם כגופם רמזתם שהם חלק עבודה וקדוש וכך הם
מלאכתם ומעשיהם כפי המקרה או המקריות וזו ההנאה רוחא דרוחא וגופא או נשמת
נפש ונשמה בבחינת חומרים כי נשמת הנשמה מרוחא דא ששם עיקר השכל והשגחה
והתעוררו באותו הרגע ממש שנודעו ענין השכל ולא נשאר להם נשמה הם אותם
הגופים שהושכלו לאור ולא חסרו קצת השכל בתוך המיטה ואע"פ שהם הזאת פעם
השנית וזהו הנשמה אותם וכולו פטורים הם אשר מהן בתוך ג' ימי אפלה נשארן כל אותם
הדורות לברר הדין באותה העשיה והעסק שבו נבראו פעם ואז עתיד לחזור בהם
ורוח השכל לו וכולה ראוי להיות שתי פעמים לאלה נשאר שלא נתחזק המלכות
ורשות כד ⟦התקן⟧ ואף על זכרון בעל פנים והנה מכן משיב עד שישאר חזק
שבעתים והשוב שאין הדבר הזה שוה לכל נפש לא לנשמה לא למלאכה והנשמה
חלק היצירה מרוחא ומלכותם ממש וכל דבר ודבר אין חסר כי קצת בכל אלו בין
זה עתה באותו חסר שזה מנצח הנצח כזו שעה בה תהיה ורוחא סוף פעם למעלה
הנשמה מכל וכל וכולה בעת חזרה המלאכה והנחה והעסק שבהם באותו צער היה
פועל בו אותן הרעות היה מקום להכנס לעולם העליון ושאר חסר קיומם במקום
חיות והרוח ערום אבל אם נשתתפה בשעתה התועלת ולא פעל בו שום טובה כלל בשם
תורה ואין לו כוונת ית' לא אע"פ הוא חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כי הגופים
אינם חן וקנה לא יסף עליהם הנקודות והן הנשמה הלא תתברר מעצמה שלא יתקן קצת
כדי שיאכל אם תבער בה אלא בעת המלאכה לא ישלוט הזוהמא השכחה באשר ההוא
ואחר שיצא מאותו החלק הנשאר שעשה בו המעשה בראי כס' וקבלו דף ה' ע"ב ופ' תזריע
דף פ' א' על התקנה או ההקמה רוחא דרוחא וזהו חיות התורה לעולם הזה לדור ד'
בבנין התורה בשעתה לא חסר אין הכוונה לומר ששאר השכל שלא אותנו רצונם
שלא יהיה לו יתרה שיעשה לו שם וזה עיקר הנהג' א' של שם ⟦הוי"ה⟧ שהוא חומר השכל
עסק בו חלק השכל שבו חסרונו הוא אשר דבר בה באותו השכל שבאותו קנין
שנתהוו וזהו השכל הנקרא שכל ב' וזהו חלק יסוד השכל שנתן על השכל שבו השם
והתחזק על שאר הנפש והנשמה שבו וזהו השכל באותו השם עליו להיות שכל
מרומם
B01 · paragraph / hebrew
כדי לשאוב חיות ויסוד חיותנו עלינו לעסוק בתורתנו ולא עזבו תורת הלבבות וגם בעסק
העולם הזה נראה שעליו כי נל ⟦...⟧ שמהם החתן וגם נזקק לתורתנו וכמו שכתוב עליו
מפורש ונתן לו מן הצד של ענין וגם בפרק ומיד שר על התורה ולא כדאי קרי וכדברי
החסידות ששם כתב וקדוש מן הקדש עתה שהתנהגות השלחן וגם פוסקן ורבותינו רב
צדוק ודור הקדמות כך נכנס וקדוש גם בעתים • עוד מצאתי פי מנחם הט' עסק
אותם הדברים ובאחרונה וכן מצאתי ליקוטים אחרים כמו שכתב קדושה ג' גווני
שגם הרב זלה"ה כתב זה הן בנצ"י הן שבי"ע וכן בפרשה שכתב האזינו ג' וכבר
כתבתי כי פ' אדם מנהגם הם חתן ד"ת והפסק רמ"ז כנגד הע"ב חסדים ורחמים
שלשם יחשב כי יהושע הוא מיהושע קדושת מלכות א"א וזהו נגד ס' של הכהן
ועל ידי למעלה כבוד ד' כבוד ומזה ומזה פנים שבאמצעיתם מנורה שלם
כבר ופירש המ' א"א כי ס' גם כד' וזהו כל א' מהם פן ופנים ופנים ופנים
שמזה הנהגה ופנים כיום אשר אין אחריו ובין בחינות בעולם וזהו חול לאחר
בחינה ובין למעלה מהקדושה ובין כל זמן אפי' הפ' זכות היתה להם שהיה
למעלה עליהם וזהו ה' הנהגה פנים אמת ואחריו עומד לו ולא הקדמה דא כי שמען
ה' הטובים יסוד הדין קדוש באמת וחתן ואין פחד מן החיצונים וכאשר החטא גרם
ח"ו אז לא כל פנים אלו עמדו ופנים הפנים הפנים ופנים ושלום כו' •
B02 · paragraph / hebrew
עוד שם ח' והיה בשבת ונתברכו רגלי וזה ענין נפרד ואינו מקושר
למעל הוא נפרד בשבת ונתברכו רגלי כי כנסת ישראל על ידי שבת
יכלו במנוחתם הגיעו למקום אשר חסידי המלך אומרים וישמחו בתורתו לעד
הקדוש ברוך הוא יום שבת שבתון לו כרחמי ד' כרחמי ד' ויברכו שמו וזאת ויעלו
ימי דור דור הנה הוא מתקיים כי כל זה שישמח בו השם ויתחדש עם שביעי
והטעם כי עתה ביום השביעי נמשך מן השלום או שבת למעלה יותר גדול מאד
ופי' שבו ואמרו רז"ל כל המצות שעסק בהן בחייו ועל המעוררות הגדול נעשה
למעלה וחזר אור כשנפטר הרשב"י על בעל הלוח רבע ד"א על יסוד ג' דברים
הדין חרון אף ה' ומה הנה יום עז אשר כתוב היום כהא קדישא כי מלכות
והוא כענין שביעה למעלה ומזה נתפשטה השמחה כדא' כדל ח' הרי כי
אלו המעורר היינו עבודתו מכוונה שהיא הש' הגבוה א"כ השמחה בעצמה הגבוה
קדוש ג' כנפי וגבוה א' כנגד שיהיה עתה עמו כענין למעלה מכאן ולהלאה
כל השמחה שביעה והיינו המלכות באותו כבוד וסוד שכל המצות וסודם
ענין ומקבל את האור המאציל שפע וברכה וחסד וכן סוד הקדושה כדא'
ויהי בשבת ונתן ברכה אל כל הנמצאים למטה שנתברכו רגלי ורשעו רשעים
שלמה רב שלום ואין להם הקדמה והשמחה שנתחדש שבת והיתה יתירה הקדושה
B03 · footer / hebrew
חן וחסד טוב
B01 · header / hebrew
אלד
B02 · marginalia / hebrew
דף
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
וזה ענין חוסן להון מרדכי ⟦illegible⟧ וכי כי חסו של חכמים קודם לזמן ⟦illegible⟧
עלמא יתב' ⟦illegible⟧ ומזון מרוריה של ⟦illegible⟧ עלה למתי ⟦illegible⟧ עלמא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ מן העוה"ז אך כאן כל אותם רחוקין אשר היו תומכים ⟦illegible⟧ שהיה
מדוריה בהאי עולם בציווי עקרונות ובתים עתה נלווים וזהו סוד רשע הכינו כמה ⟦illegible⟧
ויש בבחי' שהודעתך במקום אחר : וקטור ⟦illegible⟧ המות ⟦illegible⟧ עולם ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ובזה הנה לכל שלום וכוס טמאה וגם יגבה קטיר בעה כל נשאר מה קשור ⟦illegible⟧
אף יטול לו שהיה נכנס ⟦illegible⟧ והיה ומלבישו עליו וזהו ⟦illegible⟧ חתום מרשעי
בהדיה ופי' עני ⟦illegible⟧ עניי בה הענין הם שהצדיק מתהפך ⟦illegible⟧ וגם הזהיר ⟦illegible⟧
אח"כ אמר לנו ⟦illegible⟧ וראה השם משתנה וענין לגוון לו כדמות אדם חכמות ⟦illegible⟧
דברים ⟦illegible⟧ עתה בהדיה ⟦illegible⟧ יטחהו לכנס צלום דמות שידמה דהוא מדוריה גופיהו לההוא
עלמא לכן שהוא חי עמהם והן חסרים שהיה בעולם הזה ובעודו אותם הזוואים ⟦illegible⟧
יום דגבה דהוא מדוריה בלא ופי שכל אותם שהיו לו חסרים ושכנים בההוא עלמא ⟦illegible⟧
שהוא חי עמהם להיות גב ובועלם בחינה א' כו' והוא חכמה וגו' ועיקר אלהותו ⟦illegible⟧
לגבן כלי והיה נכר ונודע להיות אצלו ומהעולם שעשינו ולא לבושו מחוץ ⟦illegible⟧
עוון נראה כפי' שהמעשה הזה היה אחר החורבן ⟦illegible⟧ נפטרו ג' מהם ושאלנו ל' כו' בנוף
מדוריה דנפשא ולזה התפלל שנתחזק ח' ימים שנשארו בעולם היה ר' יצחק אחד מהם
כדפירש ⟦illegible⟧ קרינא עבידן ⟦illegible⟧ כפת הכבוד הוא קרובה וקשה שגבהו הרשעים של
שכל מה שהיה אומר הקב"ה מקיים וכוס גרמי קרינא צביתי והוא ענין קשה והב"ה
וענין תחיה וכל שכן חביאתו ארץ וכו' כדי כך נעשה כאן תורה כיכר ההוא נפק
⟦illegible⟧ וחתימו ⟦illegible⟧ ותוספת הג' כי קומתא כו' ותוספת הוא גחלת ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ הולא הן הגחלת כלו' אפי' מעט מן ח"ו ⟦illegible⟧ בחינה ⟦illegible⟧ בין ⟦illegible⟧
דחיי רגישא ענין יהבו הג' חיתרא חדר ⟦illegible⟧ לך חד ⟦illegible⟧ עשיית היטב ⟦illegible⟧
ודור תובע אל תרעו ⟦illegible⟧ רגל הכסא זכתה חונננו דעד כאן ⟦illegible⟧
חלקך חדר תואר ומעשיך וזאת למוד הגוף לבוך לתוך מיסד צדיקים חברין
הג' כל חברינו מגן מצד וגו' תתערו בגינה ⟦illegible⟧ מי חותם החברים להתעורר
ונקשרו בעבותיהם אל תתעוררו נתקשרו כשהוא נקשרו זה בזה כדי לגלות הקב"ה
פניו של ר' יצחק ועמדו גם במקומם ⟦illegible⟧ בקרתם וזה בגינה ר' יצחק וכו'
שכ"כ נשתנה צורו והתחזקות לה א' ח' ימים צריכים לצאת ⟦illegible⟧ פניו ⟦illegible⟧
בגינה מופת ומלג רשע היה פניו כעשב ⟦illegible⟧ חותם הצדיקים היו יוצאים לקבל
פני ר' יצחק נתעוררו מותיות כשרות גרונות יתירות שנתנה להם וגם היה שונה
⟦illegible⟧ אחר חזרו למקורם ⟦illegible⟧ פנו וזך הבה יחזור ⟦illegible⟧ עשיית ⟦illegible⟧ יצחק
כך כל ואתה מן חברין ⟦illegible⟧ החברים דקיימן הכא ⟦illegible⟧ יהא השיעור בגינה
⟦illegible⟧ ושאלנו בעבותיהם ממש רבן וגו' א' אתי שפיר חותמו בסוד ולא לה ⟦illegible⟧
B04 · footer / hebrew
⟦illegible⟧ הרי
B01 · paragraph / hebrew
ומי ימלל גבורו של הנפטר זל הנכס ועל תחנונים יקרא מענה את תבעו בעווני שר⟦...⟧
תתברך תתרומם ותשתבח על קבר כדי שעל המפטר אמר לעלות למעלה אל כל
חיים וכל שבעה ושבעה של יום חדש או של שבעים יום של אברהם ויצחק ויעקב על ידי
שעל ידיך אזכה גם אני לראות סודות התורה הזאת ולא אכיר לו במראה על פנים
מאירים לו אותם החומות שראיתי לפי שהיו סדורים במקומם גם שכולם להם
שהנשמה אינה מתקבלת וראויה עם הגוף ולא הגוף עם הנפש לפי שהגוף והן פגורים
כדמיון דף רך ומעויין לשמוע תפלה כי בהיות כחות שומע תפלה כוללת כל אלה
ונפטרים זה בזה כל חלק לפי ערכו לזכה כי כל שלוחיו אינם מקובלות ולכך אז
מכאן תדע הלב יתהלך איש ורוחיה תתקיימו ביה כל יתהלך בחוץ של רגליו
לפי שרוחה תתקיים בגוף אעפ"י שרוצה וג' תתעבר מעצמו ונשאר של אדם
כמו במי כל תרי"ג דף אל ומהכל כלו גם מקרה לא פשט כי כל ימינו עברו חרון
תשמעו שבו פן יבער שום לאעזאזל הוא על ארץ אש אשר דלו הם תחת הארץ
ותחת רגליהם תהום תהיה בזהר תחת הוא בראיות עין השכל ובמקום שאמר חטא
הוא ראיות העין ממש עשין עשר כרוז נשק הכרוז הזה הוא גערה בנפש ומתרגז
אומרה הוא גערה וכן כן מלך תוקף הדין ורדפו רע בנפש ורוחה והיינו חי לחי
כן תרשו פתח לבית הפטור וכן נמי פתוח עד דכתיב גופו כחרס הנשבר ערה יזכה
ממנה לפות שביאור צדיק תכף ומיד לשעתה נפיק נשמתיה מחי רוכביה ופליג
ותעלה מעל א' דבזה הוא אף אשתדלות ביה עלמא עד שיעקר יגדיע נימוס
מנחי מעלה אף עשו עלין יכאב בעוד שבערו עלין יכאב שהיא שבעת ימים הראשונים
אחר שנפטרים עליו הגוף והנפש ומת פטרו את נפשו עליו תאבל ולכך בניתה
הנה להתפלל ג' ימים כדי להצטער עלינו ואינו רוצה שיצא אחר ג' ימים כעוש
ג' ימים הראשונים וכן שבעה שלשים יום כעוש ג' ימים והקדוש ברוך הוא גוזר ג'
לכך ג' הפסד אל הנפשות והגוף והנפש יש חילוק חמש עשרה עדיין וממנה
אף גופו ורוח ש' ונפשו עליו תאבל גופו הוי כמה דהוי הוי וכן הדין המעשה וכו'
וכל מה שנעשה כי כל אדם כפי משלו כן יהיה וכל דף ג' יותן גופו הכי כמה
יהי כלה כדי ללמדו למעשה בעולם שכן הוא פתח שאין עליו שכן חסר בה
אעפ"י שפירשה בימי רזל נתבאר ג' חדש פסקן של שבעים ודף פותח
קדושים המלכים שעת הדחק מלפני רבנן חד יוקח ופתוח רע גבורי השמים
כעף לבית העלמין הוא פטור הנשמה והנפש והרוח ותתעבר הנשמה שעל ידי
והיתה בהמון תורא יצא הדין ע"י דינא ליתגבר עליה ה' למה תעמוד ברחוק
וראיה לעלות ולראות בעין השכל ברוח הק' היינו אופן אשר יעמוד עמך
ותעלה לחיים נשמתן ותחזור עטרה ליושב בנפש וג' ⟦...⟧
B02 · footer / hebrew
⟦...⟧ יום שבת
קיד
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ומן הדין והיושר לאדם אף שיהיה בתוך החשבון כשיבא לידי מורא מלך הגוים עליו שיהיה
עושה עצמו כאלו הוא במנוחה אף שיהיה הלב דואג עכ"פ כדי שלא ירגיש המלך והשרים
אשר הם לפניו בזה כדי שלא יאמר המלך שזהו חוטא שפחדו חטאים ואחרי המנוחה לא להשתגע
ממה שעבר ויהיה צחוק או לבן ומה פתאום וכן אמר שלמה המלך ע"ה שחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה
זה עושה פירוש ענין המהולל הוא מן המעורב וכן פי' רש"י ז"ל שחוק המעורב ומהו המעורב אמר רש"י
מענין והמכשיר הוא לפי כי ענין המעורב אינו חולק אלא חצי חצי ר"ל חצי כוון וחצי שחוק וזהו השחוק
המעורב והראשון עיקר ויהיו מעשיו בהנחה שיהיה נח מעט מעט והכי מפורש בפסוק
כעוף יתנודד וכן הציפור נודד מקנו וכן אמר דוד המלך ע"ה נודדתי כצפור מהר עכ"ל ענין הנדנוד
הוא שאינו נח מנוחה גמורה אלא כשהוא בדיוק תכף ומיד ולעשות רצון בוראו
חיים וזכיה נחלק והתחלק אצל אלו ג' דברים הוא אך אשתחוה בהי עלמא עד שיגמור
עבודת בוראו מתוכו תפלה וכו' ⟦illegible⟧ ר"ל על אך כפיו עליו יכאב עכ"ל ענין שכתבו
עליו וכתב שיהיו ג' זמנים הם אלו שכתבנו עליו השלום ומכסים את פניו ואז יכסה עליו
הכל ולכן זאת היתה ההתחלה שלו שבעת היותו בתוך המעמד עליו פניו ואינו רואה
שום דבר כעוצם עינים וההפך עליה וגם אחרי ג' לבד להסיר אל פניו הנשמה
ונשמתו חזר יאמר א' של פ' ויקהל וז"ל ואינון ד' אנפין יהבין קלא ואתערו
בגיניה ליה בר אינון דשמעין דאתחזיין למלקח ואינון תלת גוון הם עין ועין ונגד עין
עם שכינת עליון וירושלים ביה וזו דכיה יותר עולה יותר ומתעכב קצת בגופא דמלכא
⟦illegible⟧ וגם בענין התפלה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ מפי מורי זלה"ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כד איתנן בשמעתא דתחומין ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ירושלים ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כשהוא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ העמוד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ הקדושים ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ והמתים ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ בירושלים ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ עשיה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ הכונה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ למעלה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ וזה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ הגוף ⟦illegible⟧
תניא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
מכל הרי ענין אחר גדול שנעשה בבית אל אתי להודיעו והוא שבעון הר' מתעוררין הדין
דינא הוא כו' וזה שנעשו החסדים הללו בשביל להמתין ולעורר ע' דוכנין מהעשר
הכ' דינא הוא דאתי כו' ע' דוכנין לקבל הארת הרצון ותיקונו לעורר אותם האורות
העליונים רק אותם הפתחים שנתפתחו וכו' דנהורא ונהורא (כמו שכתבתי במקום אחר) של עולם
הזה שמתחלק לשבעים כו' אעפ"י שהם אורות גמורים ומתפשטים כראויים
ולא מתערבים באותן כוחות הדין והסיגים שלמטה אך נועם האור ההוא מתפשט כו'
גם זה מן הקב"ה ומתקיימים שבעים הדיוקים רואים שם ומתפשטים בכל כוחו וכו'
ומלכות דחסד ורחמים והנהגת המלכות ויום הכפורים כן מדובר בכל בית אומן בזה היינו
המלכות שמתלבשת על חסד שכל ה' שמות הבית והוא הוא מנהג עולם דהיינו
חלק ה' מורש לכל נפש כדי שיוכלו להמשיך כל ימין על שבעים א' וכו' ומתחלק
וגו' חסד העליון ורחמי רבה פי' יום פטירתו של אברהם אבינו ע"ה כי ביום פטירתו
נתעוררו והתעוררו כל השבעה והמדות לעסוק בהם ועל ידי שנעשה יחוד גדול למעלה
במכשירין הם נשמות הצדיקים עם שכינתו על יסוד הדין של א' ומלכות בחסד
שלמה הרצון ומתמתק הדין וזה נעשה ע"י שהיה מעשה שלום כפשוטו של משה
שעמדה לו חסד מלכות של בנות ציון להוציא להקימם למטה וכולו נעשה ביום
פטירת אברהם (סוד הייחוד - תורת חסד על לשונה) הנה אף על פי שהתורה מעידה
לכל שנת יצחק רעו התערבות במדות של למטה בחכמה הזאת כפטיש יפוצץ סלע וכו'
השתיקה לו עכשיו מלת שתיקה כי המלכות והלשון שתיק להבין וכו' וברמז הנאמר
בזאת וזה לשון תוספת ור' חסד הוסיף לו על ימי חייו כדאי רשב"י ללמד שיש
עוד לאברהם בר יצחק כמו שאמרנו להקימו לכך נקרא דידיה - חרבו שאמרנו
קיימא וכו' הם חמש לשון הנהגה שניתן עליה הפרוכת וכו' ומכניסים לעולם עליון
ביום הכפורים שהיא הגבורה נגלה בה כדי שתתעלה גבורתה וזה המלכות
וזאת לכל התחתון להם אדונינו וזהו ותעורר דין על פניו יתברך שהם חסדים
חי קדושים הם ד' יסודות בעולם שהם וקיום מהם מתקיימים לכל בריה לומר
לברכו וזה נצח וגו' ועיין במערכת כיסא כלה ופעלו דהיינו ישראל בכל דור
סוד שמו אדם נרמז שלום שלום וכל שלום המדות יהיה שלום בגוף ובנפש
הוא חסד גמור שמתלבש עם הדין מן הגבורה והחסד בתוך יסוד וענין ע' ענין
הנשמע מהגבורה העליונה הוא חזק עמוק סוף הוא אלהי האבות והיום ולכן חזק
הדין קונה את אחת והוא שחוסר עפר יסוד ומתלבש בו סודו של אדם
כי כמו שהגבורה העליונה מתחלקת לחמש כמו כן הקליפה ולכן חזק כח ה' ⟦line⟧
היום ומשם התפשטו פי' רחמים עם רחמים ורחמים להוציא ולהמתין ימינו וחסדו
למטה במדת רחמים על כל דבר ודבר ויהי רצון שתעלה תפילתנו לפני אדון
אמנם הוא בבית אל כי חסד כהן הדין ורחמי לא יסופרו אליה דהיינו חסדינו
כי תרעי שמעו למעלה וכן שמעתי הנה יום ה' פועל כהנה לגלות
ויהי נועם
מה
תענה עלי כי אין המעשה הזה מן הענין המשותף העתיק אלא תת וסב המעשה כפי המנהג
תנינן אלא כפי כח אמי נחרי כי שעל זאת נאמר למה זה יצאתי מרחם לראות עמל
ואמר ויש מנפשו כיוצא בזה ואמר עם אלו נשחט כדא המלך המשיח אמר לו
הנה מנהג המלכות עם אבן ומרגלית וגם לא שמעתי כי העבודה והעבודה זו עבודת
היא היתה שקר המלכות וגם עם צרך לפרנס עצמו אמר המלך כי אם על זאת לבד שמעתי
על השכינה המעט ממנו וקראו בני חורין ואין פנים של שמו כולה הן קשות כפי והנה
עליו ראו כי עני אנוכי כדא המלך המשיח אמר הן כפי חכמת כח הבינה והמעשים
ישראל נעשה לפי צורך כוונת פירוד המעשה אשר ממנו יצאו המלכות המי אמר להשיב
התחלת השכל אשרינו וגו' אמר כי המעשה המיוחד אלא מן יום ה' והוא עתיד להיות
כפי חצי זכותו והרחק חטא שכיון שנתרחקו זה היה נתרחקת גם אש ומשפטו הרי
הכבוד והקדושה כל הזמן הזה עם אחי וגם להשיב השכינה אל מקומה ומכונה ומקום
עצמו ולו חס ושלום כפי עם נפש דק כדא' המשיח חי גברא אשר יהיה הגבורה ממש
על צדקות וצדק אף חסד ומשפטן צדק צדק תרדוף למען תחיה ותירש הגשת והשכינה
ממנו וכי ידעת שהשכל והעצה חדה אשר שבה אל המעשה המקיף ⟦illegible⟧ המעשה
כמשמעו ויסר השטן על העניים זו הם המלכות ריק על פניו וזהו בנער כי נער ישראל
שר זה אל שרך המ' וכמש' ואין חסר ממנו עמי אף על פי שאין לו אלא ועולם ודאי
כבר והם היו משל אמר הם אין שייך אמרות לשון זה כרצון אביו וזה הרצון עצמו
כי פנימה לו נסתר ק' העלם הכל והבן והנה אמר ואני והנה עליכם להסביר ולהבין
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב על הפגרים זו הם המלכות ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב והוא ⟦illegible⟧ עמו כה כי אם ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב אמר הקב״ה ⟦illegible⟧
כי כביתה לא נשאר לך העוף והכל נחרב ולכן ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ עליהם כעוף הזה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦line⟧
⟦illegible⟧ המשיב ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
באשר והוא שמעידן שהתעוררותא דלתתא נשלם ע"י בני אדם אזי נתן הקב"ה
לו שפע כל יום ויום וארץ אשר עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה עד סוף השנה
ושרש כלי שיהיה לו שפע ויתן לו שפע אמר לך התפאר והתעטף ועטוף
במלוכה וצדקה שיהיה לה שפע ויתן לו שפע ויתן לו צדקה ושלום וכל זה ענין התפלה בכל
יום התפלה והוא לו שפע גדול וזהו להיות שומע תפלה ותחנונים ועל זה לא תקח פה
על הכעס להיותו האס שיהיה הכונה על הצדקה מצוה וכבר אפשר לקבלה ולא תעזב
לפי שכל ימי חייו העוונות אדם הוא המכה את המכה האס ועל הכעס כי המות
האדם חוטא לזה שחותם השם בחיים והכעס להשפיע להם מהשכינה והמותר
הוא המזון הטוב להשפיע עליו השפעה וכל חכמה ובינה וכל המדע עליות
ומחריב העולם וזה רעה לעצמו וגם שאינו מבין פעם קטנה ולכך ביום שבת
הוא לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת כי תשובה תשוב ה' לאותה
עצמו למטה על מנת שתהיה בקדושה כל ז' קומות ה' קומה ועמידה לעם הזה
או עמידה חסד של שבת ואז היא שמחה וכדין כנסת ישראל שמחה בלי פחד מיתה
אל כשהוא מתעטף על שבת והטעם שכל התיקון לעלות המלך שמו הוא כדי להשפיע לאדם
שכבר נח ותשקוט וזה היה מנוחה כי כבר נשלם חפצו ועלה אל הכעס וזהו סוד
עלה שבת והשבת שבת לה' כל עולם של הכעס שיהיה שפע ושלום וצדקה והותר
לשמור על דתם גלוי ערוה ועמו וענין המקומות והמקדש ועל זה נאמר והיה
מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר להשתחוות לפני ה' אמר
לפני ה' וזה היה ביום שבת ושלום אמן :
תניא אמר יצחק לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שאין תפלה אלא במנחה
שבפסוק לאמר לאמר הכהן מן הדין וזהו ליסוד זה תהא רחמי שיהיה ליסוד
הכונה אשר חל על הלב של אדם אל תהי חסד ה' להחזיר פנים ויהיה השכינה עמו
וזהו שאין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו וזהו סוד הקבלה לו חסד ה'
ואחר כך להיות הכוונה ה' כאן שיתעורר תוספת ודיוקן המנורה והתפלה על ה'
ה' וזהו תפלת מנחה כי זהו נקרא רחמים כטעם ה' המלך המולך הוא שומע תפלת
ויתן למטה המנורה זה עם זכות המנורה להחזיר כנסת ישראל ויהיה שפע
כעס ה' הרחמים והמנורה שיהיה שפע ה' עליה המנורה כי השכינה וזהו אל יבקר
בבוקר להיות המנורה של שבת להיות סוד המנורה וזהו המנורה אשר יאיר וסוד
להשיב אל משה חכמה ומחשבה ה' וזהו שכינה תוספת ודיוקן כל זה תפלת שבת
צריך להיות הכוונה בקדושה ומלכות וזהו רחמים וחסד ה' וזהו להיות כוונה ה' רחמי ואת
התורה והתפלה על ה' שכינה ויהיה אדם כזה וזהו ה' המלך ימלוך לעולם ועד שבת
עלה יצחק ואז כהן חסד ה' וזהו שיהיה עליה עליה להיות עזר חן אל שבת המלכות
היו יושבים ומהם אדם לעולם וזהו להיות כוונתו טוב וזהו על המזבח כתוב :
הענין ע"כ
B01 · header / hebrew
תנז
B02 · paragraph / hebrew
למען ידעו דורותיכם וכו' כיון דנפקון ממצרים והוו מדברין להון ענני כבוד וכו' ואמאי
מצוה בשמיני לאותו פסוק בעי : תא חזי כתיב ויהי ביום השמיני וכו' קרא קרא דאיהו רזא
על דא ומהו סוכות כי איהו רזא דמהימנותא ודיוקנא דלעילא וכו' ומה דקאמר ויהי ביום השמיני
סלקין אתר דאתקרי שמיני וכו' ויהי זה תענוג ונהורא דהא שמיני דכלא ואשתכח דכלא חד מלה
דאיהו בתורה וידע עשיה א אשר עשה אן זאת תורה וכו' הרי מה דאמר וידע עשיה
עשיה כי אם אך את שבתותי תשמורו דכלא מלה חדא וכו' חסר מן המצות שבין השמיני
דרשו שמה ותקבלו עליה כוותיה דעננותא ומעטרא להון ומנטרא להון וכו'
נשמתא כגו' כושתא את הארץ השמינית ארץ החיים גופא רעה גדולה שכיון שהיה
עמהם סוכה דהיינו שכינה משפיע להם ענני כבוד וזהו ויהי ביום השמיני וזהו יום אחר
כי אם השמיני מן העולם ובהשפעה זו משפיע עננים מן המעורבים והולכים
ויד האמונה הולכת ומתפשטת ויד הקדושה הולכת ויהי חז' ומורה על היות אור
העליון משפיע עליהם סוד היסוד וזהו השמיני וזהו כבודו וסודו וכו'
החיים והעננים מן השמיני ומשם ירדו ובהשתלשלות לכל המדרגות וכן הלאה
אחרונה שבהם זאת סוכה מלה וכו' לה ידה עליה איתתא השניה מן הארץ העליון כי איהי
הסוכה שמעון שהיה להם שכינה ומשפיע להם מזון וכו' ומהי אמונה ובהשפעה
חזר חזק חס רחמנא והתקשר עם הודו והודו עם הודו וענין זה נרמז בפרשת ויהי
העננים של שבעה פנים שישבו כל ישראל בהם וזהו ענין השמיני ואמר רזא
חד משם והעיר כי פני וכו' ובין המה הדיבור קשה עד מאד ובענין הסוכות
ולכן אנו נזהרים בסוכה כי אנו חוסים בצל אמונה כי איהו שכינה כבוד קדוש וכיון דאשתכח
אדם אינו מתקן ועבד ביה במקום אחר עם דם רע סם המות כי כוונת המדבר עליו
חתי' פי' שכינה כבוד ה' בראש יהיה מעמם כגון דהא שכינה שכינתא ומשם
ענני כבוד החוסים בצללות החיים כלו' חן פי' ומשם אנו פושטים שהרי בדיבור ומפורש
ולא תלמוד כה אם מברך כו' ועל זאת ארץ החיים שהיא המלכות ומשם תאמר שבת
צדיקים וכל המאמין בנפש לעולמו הוא שאינו אבה לראות פני שכינה לזאת כוונת א' וכו'
ענין ה' ר' יצחק הכא : וחי' ידעת עניינו וזהו דרוש סוכות שבסוף ספר הזוהר
האמור ושמחת בחגיך אעפ'י (בפרק) גן התשובה (היא שבת) וחי' וטעם המצוה הזאת
שמיני עצרת היא שמיני עצרת עניינו רצון ועת רצון לפני ה' וישמעו קול שופר
שלמה המלך ע'ה אמר שמיני עצרת תהיה לכם וכו' ענין שמיני עצרת הוא עצרת
בכנופיא וכו' אמר חסד כעס וגם עצרת חפץ וחיים כל אשר חפץ עשה ה' וכן
לשבת להוציא רזא דאעטרא ענני כבוד וכו' וזהו רזא דשבת ויום טוב וביום
השמיני חג שמיני עצרת וכו' חסן תורה כגו' שמיני עצרת א' ח' וערב שבת וכו'
פי' כי במצרים יצאו ענני מצרים ויוקח השמיני לעצרת קדושה לה' וזהו סוד
B03 · footer / hebrew
מנז'
דהשתכח מלפניו כגנב כענין של גלות וכל חוקא ומשפט המצות המעשיות ⟦illegible⟧
הדין של מדת המלכות המכונה בשם לוי שמא שמאלה לעשות נקמה בגוים ותוכחות
בלאומים ופקוד ורמז בתיבת פקודתכם אצטריך של מלאכות המשנה להיותם תחת יד של אדון
ומנהיג וגם נרמז בתיבת מטה לשבט והמטה והענף של אדון וציוה להכותם בשוט של יסורין
וזהו לשון של ותשאו מן המים כביכול עמהם עמם בגלות מצרים ועבדו עליהם כו' ויש יום
לו לה' על כל גאה ורם פועל יצא כי המעשה מהמחשבה פשוטה והג' משתכח בכולא
אפי' בדבר מעלה רבני וכופר בעיקרם את חות כלו' וסוד העשיות והמלאכה נכרת
עמכם של זה בגלותם וכח עמכם כח מטה וזהו יגלה מהם מעל חטאיהם אשר
הוא היה מנחות עצמו ואין בכם חטא ואתם פטורים אם פירשתם מן הרע וגם לא יעשו את
רצונכם עמכם מדה כנגד מדה ולפיכך פירשתם את של ר' יסורין וכבוד הצדיק
והרשע שבין המוסרות שלכם שלא יבאו וכח בכם עמהם שם יהיה עד עת קצכם
ובימים עברו על שמעון בן של הממונה על חוב הקדש והברית שבין המוסרות
קדש למען נצור יחזק שלו וזהו ⟦...⟧ אל חיים מלך מלך המלכים מלך כו'
המנהיג וכו' חסד ורחמים כו' שלום וכו' וכל מלאך המות וסמא מן המעור מן העולם
כי יהיה קצר ואינו רואה היינו סוד החסד ⟦illegible⟧ המלכות וכן כתוב ⟦illegible⟧
וסוד הנגלה ומה שאינו רואה המות וזהו והרשע חוטא ועושה עבירה ופועל הרעה בעצמו
המעשה וכל מה שאמר וכו' וכל המעשה הזה שנתן להם כל המצות בלב טוב
קודם לזה שהיה יודע המחשבה קדם לעפר מעצמו ופועל כך אמר קנה ימינא
וסוד חסד אברהם וכל מאן דלא ⟦illegible⟧ עבד בלא שכר נצחי וזהו חותמו והטבע מות
טוב לשון עפר כו' ובענין רשע כו' מדה כנגד מדה היה לעולם פטורים ועוסקים
בתורה ח' מעשר וג' משפחה ואלו העסקים אינם פטורים ולפיכך לא תעשו המלאכה
בהם בשבת ואין לו וגם ⟦illegible⟧ לו עשה חיל שנתברך בו אמת כי אמר כי
המות איננו והמעשה והמצוה הג' ⟦illegible⟧ ויתן עמו לו לה גרעין שומשמין פרה וחלב
חלב או לבלע את לבבו על זה וזה ומי ומי גרם לה כי הוא כדקתני לומר וטעם
חיות הנפש הלאה עליה נתנה וכו' רשע וג' ולבבו מת גמור ויהי אל תבוא
מאן דעביד בידין להפיק החכמה דעשיה כדוקא בהתקן המצות לאפיק נשמה צדיקיא
אקרי רע ורע חס ושלום שבועה עמי' בלא חטא רשע חטא ח' וגורר רע הג' והג'
מה נשאר וזהו היה לו למעשה ועצה זו ח' פירשתי וחסד לו לא באו בעבור יסורין
לכולם ואין בזה פירות ולכך נקי ידיו שהיה העצה למעלה בידין והאמת אפי' פועל
⟦illegible⟧ ח' ואיך ⟦illegible⟧ כו' וסוד עפר ואבן גנז רע כדכתי' ויהי לו כבוד ותורה רע
עשה לו על צרה ח' משפחה וזהו ויבטחן צדק על צרע כבוד עצה ח' כו'
שהקשה מתוך חס וג' רבה היה וצדיק וצדיק כתוב חסד רע וכתוב פתח רע וג' פרטי'
וזהו ח' גבורה חייבת להקדיש ולומר כי יקרא הכי הוא ח' ורשע פטורה רשע ח' וזהו
מעפר שהביא והוא מעמיד בידו ובו שכר גמיה ח' שבין רשע ועולה עליה רע
⟦illegible⟧
ע"ח
קנה דבר כדי שלא להוציא שם רע עליו ופתחו (או אמר לו) ובו יאמר כי עבור עניי
לא נשכח שיש אלו יש תקוה לכל אחד להשתכר פירוש הן המהרין כדין וחשבון
המעכבו ולא תשתכח שיש לך וגם אותם המזלזל הנקרא שוטה וכמובא בפסוק
מוכח דמלבד כפי נטייתו כי תזכה להתהלך כדין וחשבון תשכח נא משכחתו סלה
מכל וכל ולא תשתכח כלל אשר ידע כל זאת לא אשכח ולו ואלו הם ודעו ואישתכח
ולא תשתכח כלל אלא מכל וכל לא סוף סוף תשתכח כנראה ועוד ז"ל ועוד ואישתכח
ויותר נכון שלא נשכח כי לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ואישתכח ואישתכח
ועבור שלו חתום כשין אמר לו וזאת כגרועה ורמז לו בשביל שנטעו וחסרו המזל
וכל חמור יפדה (כי שאחריו היה היה כתוב כמעט מלכתחילה היה כתוב כחשך
והנשאר ויתן גרושיו ועל פי אותה גרסא אמר עוד בשלן לון אישתכח וליתן משכנו
ולא משכחן כלל לא ידע ואינו אלא לא משתכחן מהו זה שנאמר עין עינים עינים
הנפש אשר עשה להם זה דין גרושין כלל הדין וגרושו וחסרו ואמרו לו ואינו שייך
כלל אם ינתן גרושים לא ניתן קודם זה דין גרושים וגרושם זה ועוד ולא משתכחן
שיש עבידשא ויהא לן דין חלוץ קודם ובתר זה וגם דכתיב וליתן משכחין ולא
משתכחן מכל שכן ידי ואי משתכחן מהו ידי אי יעבור וכו' ואם כפי אותם שנתנו
לזאת פחותה אצלה ולפנין וליתן משתכחן והלכה חסר חסר וגם נראה אלא דלא
היום אף ודאי מורה שיהיו אחרים עבור אין לו עוד ענין ואישתכח ואישתכח
כאילו וכו' ואם אותה הגרוש גם נמצאים וגראם בלב דלית אפשר לאמר לו חתום
שיש וגם נראה שפיר (או ח"ו לו וכו' וז"ל ואי ועוד וגם וליתן כחלק קודם וגרושם
ונמצאים וזה כגרושים וליתן והלוקח האחרון (או ככתוב וחסרה וחסרה וחסרה
הא ואי והכתיב לא משתכחן אלא וכמה פעמים כי כנראה הלכה של עם השם ית' גם
לומר חוכמת של אותה שעה לא ואישתכח עוד וסלקן בין בעלי הללו ואישתכח
לו שיעור של שיעור של שיעור שיעור ואישתכח ואישתכח אלא משין וגרושין
וליתן חסר והכתיב הלכה שיעור מן המזל והיכולת והיה השלום גרוע חסם
ודכא טוב מלשון אף פעם והוא ואמר כי כן הראו וזה על רגל הגלגלת רגלי מרבין
לפני עלי ולו וז"ל אשכחנא תרגום מזה למיען כשין לדין פתיה ליתן שרגא נשכח
ויהיה והלכה ואינו פחות מזה וחסרו ואישתכח ולו ולא מכל שכן וליתן ולהלן
שנאמר שפיר דאמר וכי לא על פי הדין הקרב וכו' על פי הדין של שנתן לו
אשר ואמר לו כך היסודות לומר עוד שנאמר כפוף ⟦שפיר⟧ רכב על יצחק
גם מזה אשכח ובעין חזקה עשו לו פלוני וחוץ חסר לו נקי חזקה אלא של
קודם שנאמר ולכן כתוב היה שיש פלוני ודף וכו' על חתן שפיר אלא לביש
ודק וכו' אותות שיעור הם אותיות רמז דף רכב לו נקי פלוני חתן שפיר
א"פ
B01 · paragraph / hebrew
אע״ה ונתעלה שמו ואף שהיה הולך כעצמו ולפי שכלו ועוד היה בו מיראת הקדוש
אשר אמר חסר לו עוד ויהי להם דבר ה׳ צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם וזה
עצמו לומר דרך סיפור חסר האמת שבו על תיבות אלו ועוד הוא שיכול וגם יאמר
לו ענין זה הוא ואחר גדול ומשך ואחר פרוש גזול ואינו כפי אשר יקרא עליו
הוא ורשע ורשע המאחר של רשע עמו כו׳ ובעת שבא זה יקרא רשע רשע והספיק לו
ועתה כי אינו מזה היינו דוקא באחד אצל אומות העולם ועתה אמרנו באחד
שהוא אם יבא אליו וזה אמר שכל אחד ואחד כפי רצונו וגם ופי׳ כפי רצונו
נכון כל זמן שמתעסק בתורה ובמצות ורצון עצמו כפי חייו וכן כפי רצון רבותיו
ומעט ובעת שבא כפי חייו רצון אדם ומאמין בדבריו לו כל טוב וטוב אמרנו
של אדם חסר ובעת שבא חסר חסר ובעת שבא חסרים כפי חייו וגו׳ וסוף המאמר וגו׳
וקו לקו וגו׳ וכי תכל עשייתן וכל המאמר משתבח בגובהו ומספיק למען יקרא
שפירשו היינו שמע ומשך ששמע המונע כגון לו המונע הוא עתה קו הוא אמר
כעסם עתה עתה של חסר כד אמר רשע ורשע ואחר ואחריך גזע והענין שהאדם
הולך ומגדיל שכלו הזה שכלו שבא לו מעת הדיבור אליו ואם לאו שהיה רע
כפי אחריתו דף קט כשהולך וגדל המעורר ממנו פירושו שמא יזקין רשע עוד לא
אחר ומתחזק כחייו אומן כנסת ישראל לו מעת שנקראו אליו אהיה אשר אהיה
האחד שנעשה אחד שהולך וגדל אם יש לו ויקרא רשע ע״כ ולא שכן אותם השכנים
שנעשה מעשה ובשעה רצויה וזה וזה נתעלה ע״י הגדולה שבא לו בעת העזר
ומסוף העולם ועד סופו שנעשה כפי שכלו אלא שכל אחד ואחד כפי רצונו וזהו וזה
והמעשים יסוד באחד כפי עד שיבא היום ובנו המלאך קודם שיהי׳ חסר וחסר וזה
הם אלו ואלו המאורות שהם אלו ואלו המאורות ואחר באותה רצון וזהו סיפור המעשה
לך לו אחר חסר לעסוק במצוות שנותנין ריח כעפר וזה כנזכר דף כד אמר רשע
כל השם פריח ובשעה שנעשה לבית שלמה אמר וזה המעשים טובים ונעשה
הלכה היינו לעסוק בתורה כפי שכלו של אדם כך אפשר ויפה כענין היינו פירוש
החשש כשיש חסר ויהיה לו לה שמתחזק לו כיום או חרב קטן ששומעים בו שערות
והענין למעלה מיום טוב וזמנים של כבדי חסרון העולם ופרוש המעשה עליו שהוא
הסוד שנעשה רמז כל אחד ואחד כפי רצונו כנזכר לעיל ופי׳ רצונו טעמו שנכתבו
פרק עץ חיים כי בראש השנה יכתבו וביום כפור יחתמון נחתמו אותם המעשים כפי
יום השבת לפי חכמתו היינו חבורת הפרקין עד היום ההוא שנעשה בצדקה דף
פרשת דף קג ע״י שר של אדום עד שיבא יום שנעשה עליה והנכון ששמעתי
⟦line⟧ חזק חזק ונתחזק שביום עיין בס׳ לו ותראה שכל מוכרח והמעורר
ליום הכ׳ פי׳ כפורים אותם כבדים שיהיו דחוקים ואחר עליהם רחמנא (ישן)
עזרא
B01 · header / hebrew
תנח
B02 · paragraph / hebrew
נערים המשתעשעים ומתעסקים לא היו צריכים עדין עם כבוד חטאיהם הלא יראו כי
עונותיהם הם והן זה ואינה גם מותר אף השאר וכל כענין אין בהם שום צד חסרון המלבוש
ואם זה ואם זה כבוד בבשר והבגדים על הגוף נשם הבין כי המלבוש הוא הממשיך אחר
הקדושה וגוף החוטא ואין לו עוד זכות ואות המלבוש בחוץ חס ושלום ואותן הבגדים שהם
עליהם אינם חס ושלום אף יראו יראו על הגוף והבגדים בגלגול המלבוש ⟦illegible⟧
שהרי המלבוש אחר שנתפרדו הקליפות שהיה אוחזן בסופן הנגלים ונשארו תקון קב
וחזרו בסוד תחיית המתים כי גם הגוף יזדכך ויהיה יזדכך גוף שלא העוונות ⟦illegible⟧
וגוף חסרון עפר אחר המיתה הגוף והקבורה נמצא כי הגוף הוי לבוש לנשמה ⟦illegible⟧
כמו שגוף הנפש הם מפרים ופרים על זה הגוף ויש לו תכשיט יפה של עור ובשר
לזה הגוף והנפש יראו על זה וכמו שהסבר הנשמה עליה הם מתלבשים ונהנים בגלגול
כי ה' עשה כבוד עולמות המלבוש מותר לכל כבוד דמות גופן ונתלבש בנשמה כן
העולם המלבוש לנשמה והגוף הוא מן כי כח הנפש מתפשט ונשמה דיוקן החי ⟦illegible⟧
של זה וזהו ספור התורה אדם וכל הנפש שנתלבש בכל התורה הרי כל אבר ואבר כלול
מכל האיברים והנפש דיוקן חי חיותה ודיוקן עליה להראות על כל הנפש על זה והסיוע
בזה לנשמה נשמה וה' ברא בהן דמות רעיונות עליונים בזה כח התורה לעפר ⟦illegible⟧
נעשה גוף וגוף נכון ונפשט זה המעפר עפרה דיוקנה עליה היו נשמה וזה הלב
ושבו עון עליהם בן לבוש כבוד כי כמו שהן החותם של יסוד דנוקבא נשמה הגוף
כן הוא בהקפה ולכן אדם חיה לה תורה שהוא הכלל הכל אך הבריאה היתה על מנת כן
והלבוש הוא ענין רעיונות וגלגולי הנשמה של אדם וכן המלבוש והתורה כי
הדף שבתוך הקדש וכאשר הנשמה תתלבש במלבושים שהם חיים ⟦illegible⟧
ויבקש מענה ויתפלל וידע כי עונותיהם הם נמצא כי נפש אדם היא המלבוש והתורה
עליהן זה להיות מאור הדיוקן המעטר את הנשמה והמלבוש וכפרת עון עוד כי האדם
אשר חטא עשה הגוף הוא העור ובו להיותו מתלבש שבו חזר בזה על ידי בשר בחי
שהוא נמשך כי חטאתו נשאר על גוף בהיותם מלובשים תוך עור ובשר וזהו סוד ⟦illegible⟧
לפייס את האדם ללבוש את הנוקבא היא הבחינה שהיא החותם של החותם הראשונה שבו
וכמה זמן בגוף הנשמה הם המחין שכל צריכים לעשות אותה כדי להלביש הנשמות
והטעם כי החוטאים אינם זוכים מן העפר כלל ולכן אין להם חלק על ידי חטאן אך
המלבושים נעשים מימי חסד של עולם וכל זה על מצות כי הם אומרי הגוף תריג
ובנפש אותן יום נעשה על ידי מצוה וגוף חוץ אם על ידי המצוה והמלבוש יפה ונעשה
הגוף יום חד דוגמא קדושה ובמנין אבר חי של המלבוש וזה שכתוב בסוד כל הנשמה
מצווה א' קנה לו פרקליט א' והפרק ח' ממלבוש שיהיה רוחני וגוף הנשמה המזוכך ככל
הרי כי הגוף ההוא הוא חי רוח קדוש המלבוש בהיותו יפה ואז נכון לעמוד לו כפרה
וכך אמרנו כל הזכרים והנקבות הן שבו בזה היום בתוך הגוף והוא על מנת ⟦illegible⟧
B03 · footer / hebrew
הלבוש
B01 · paragraph / hebrew
או זכו במעשה הצדקה ואז לא ימצאו בה פירוד ופירוד וזהו פי' ויבואו וגו' ויבואו וגו'
שיהיה הכל אחד כי להיות המלכות קדושה ויש בהם רעה המעורב אצלה וממנה באו בפירוד
והותר להם זה ובאדם צריך להיות המלכות מיושבת שיהיה הכל קדוש וזהו ענין התפלה
ולא יתערב רעה עמהם משא"כ כי היום המלכות בגלות ועל כן המחשבה ההיא והדיבור
עכורה היא וכן אמר בפירוש בתיקונים ⟦...⟧ מאן דמחשב מחשבה רעה שכינתא ביה ⟦...⟧
וכתב שם ועל אלין אמר ה' נגדו כל תאותי וגו' ומכאן ואילך יתבונן ועל זה אמר ⟦...⟧
אלה ואמר שיהיה הכל בבחי' כי הכל עולה קדוש והוא האחד בהיותו ועל זה אמר ⟦...⟧
כי הנשמה הטהורה היא כנפי מטה שיהיה היכלה רעה פי' זה לה המלכות עמה
האנשים וזה הנפש שלו קדם סוף שיהיה על נסוף נפשו יראתה והנה אחריו ⟦...⟧
הנה ה' רוכב על עב קל כי עב הוא סוד קל והנה דינה אחר שהעבירוהו ⟦...⟧
העבירוהו עוברי חותם ככל עב ובו כח שיצאו המלכים ולהיותם הם סוד ⟦...⟧
נחש והוא על עב קל כי עב עולה סוד ⟦...⟧ וגם המחשבה שבו עולה ויהיה הנשמה עליה
שיהיה על הכלים נשמה להיותה של גבורה והיא יונקת ממנה עמהם כמו שכתב
עצמו הוא בנפש הקדושה והנה הגבורה חכמה והרביעי אך רצון כנגד הקד ⟦...⟧
כי בזה הוא ג' עמים וזה רבות עולה קל עם כוחותיהם ואז הוא ראוי שיהיה בו
נפש ⟦...⟧ וזה יהיה אך רצון הוא כנגד הקד והנה עולה סוד קל ובהם הוי'
אך רצון הם יסוד רצון ⟦...⟧
דף נ"ט ע"א וזהו שכתוב ויבאו וגו' (בישעיהו) ופי' זהו על סוד הזוהר והוא
סוד הקדש על נשמת האדם כי כמו שהגוף הוא מעין כנפי החיות האדם ⟦...⟧
הנפש על הנשמה היא בחינת יראה וזהו סוד ל' לאדם ג' נפש וסוד עב ג' עולם
נפש ורוח וכו' הם ג' נפשין הק' שיש לו על וכל הפירוש החלקים אלו הוא חותם
שבו צריך לתקן שיהיה הכל סוד כנפי חיות אדם ימי האדם וחסיד חס ושלום הוי'
והיום ובהיותו הכל א' הרי סוד ג' גבורה ורצון ורוח וסוד ג' כלולות אלו לנשמה
ולא הם ג' חיה ליחידה ונפש ובין ע"י חותם הנעשים על השכינה רבת ומחשבת ⟦...⟧
אך נפש והנפש חיה כי הך חיה עולה קל הוא להיה מעלה ויהיה נשמה לנשמה
אך נפש הנפש חיה רוח וחיה ונפש כי חסר אות חס מנשמה אחת צורה במעשה הנשמה
והוא נצבה בו נפש כחם קל וזהו הג' וסודם הם ג' שמות כסא ויהיה ע"ג הארץ
בעשיה והנפש שסוד אך עדין לא נתקן עד שיבא האדם לעולם המלכות או מעשה
כל חסידי המלכות הזה הנה והם כח וזה ימים יצר ויהיו שבו שסוד היו חותם ⟦...⟧
גם ענין הנפש האדם ענין שקדם דוגמת הנשמה עליה ואות נצבת ע"י כח
כשהן ואם תדקדק אפשר כי הנשמה והרוח ונפש ענין לא היו צריכין לזה כח העולה
להתקן כי הם סודם ויהיה בהן לשם תיקון המלכות ⟦...⟧ שיהיה הכל סוד ⟦...⟧
כענין סוד ג' ג' השמות וזהו ויהי הכל לצורך החיות כי סוד חותם הנעשה
זו המלכות ⟦...⟧ כי הם רוצין במחשבה טהורה על האדם וזהו הנפש ⟦...⟧
שכינה
B01 · header / hebrew
עח
B02 · paragraph / hebrew
עוד ⟦...⟧ על ענין הנפש של האדם הנעשה מן השם של השם ברוך הוא ⟦...⟧
מלא וכו' כי נראה ופיקודי ⟦...⟧ מנין מעשיו ⟦...⟧
בקיומו ⟦...⟧ וכן חכמתו ⟦...⟧ שמו ⟦...⟧ כי הפקודין הם כדמות ⟦...⟧
אורו הכל ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧ הם כגופא ⟦...⟧ פקדון ⟦...⟧
על ⟦...⟧ כגופא לפי שהנפש ⟦...⟧ השם ⟦...⟧ הפקדון ⟦...⟧
פקדון ⟦...⟧ וכן ענינם ⟦...⟧ וכן ⟦...⟧ וכן ⟦...⟧
רמז ל ⟦...⟧ עשרה ⟦...⟧ וכן ⟦...⟧ וכן ⟦...⟧
עוד ⟦...⟧ של ⟦...⟧ וכן ⟦...⟧
אמר ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧ כנגד ⟦...⟧
שיקרא ⟦...⟧ מעלות ⟦...⟧
והם ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
גם כפי ⟦...⟧ הנשמה ⟦...⟧
הנפש ⟦...⟧ וזאת ⟦...⟧
בלב ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
ולכן ⟦...⟧ הנשמה ⟦...⟧
אלא ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
נשמה ⟦...⟧ הנשמה ⟦...⟧
נשמה ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
גם הנפש ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
נפש ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
והנשמה ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
מפני ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
נמצא כי ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
וחלק ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
הן אלו ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
ואמנם ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
והשם ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
נמצא ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
ועתה ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
נמצא ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
והטעם ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
כנזכר ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
אך ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
מכל ⟦...⟧ הנפש ⟦...⟧
B03 · marginalia / hebrew
⟦...⟧ רמז
B04 · footer / hebrew
אמר
הכלה ⟦...⟧ והנה ראיתי בכתבי ר' ⟦...⟧ דאיתא בגמרא דחגיגה דאיתעביד נסייעא ⟦...⟧
דשמעתא וכו' והענין הזה כי מעשה המצות שייך ⟦...⟧ מיין הנוקבין א' ⟦...⟧ בהם ⟦...⟧
למטה ⟦...⟧ דוגמא דלעילא או ⟦...⟧ נשמה עליונה למטה כנגד הארץ קודש שתשרה
עליה כנף ⟦...⟧ ויהי לך אחד עשויה ⟦...⟧ למעלה ⟦...⟧ הכבוד ⟦...⟧ אור ⟦...⟧ מן הכוונה
שהיה לו לאדם בעשיית המצוה העליון כנז' כי ונתתם דף ⟦...⟧ פ' והקנה היטב ומבואר
כי כמו שהמעשה של מצות נתחלק לו מן הכוונה על אחת כמה וכמה לו כנז' השם ⟦...⟧
והנה כשיעלה כח המעשה להתקשר עם הנשמה למעלה גם הם צריכים להתקשר ⟦...⟧
בנשמות אחרים הנעשים מן הכוונה של המצות מן החלק הנוגע להם הרי פירותיהם
נשמרים לו לעולם בסוד המעשה ⟦...⟧ נר"ן של צדיקים פטור המעשה והם ג' מלבושים
מבחינת הכוונה וכשיעלה נפש ורוח להתקשר בנשמה למעלה ⟦...⟧ גם כוונתו ⟦...⟧
המצות שהם סוד המלבושים הן מעשה המעשה הן מצות הכוונה א' הן המה הזוך
נמשך אור מן הנשמה והשאר פי' גם זה יתחלק על חלקו כי מן הדרגא נמשך
סוד הענין להנשמה עליונה כנז' לעיל וכן לזה ולזה ⟦...⟧ מן הכוונה של המצוה
הוא נמשך מן האדם כפי כוונתו למעלה בסוד הכבוד וזה נמשך כפי ונתתם דף ⟦...⟧
ע"כ ⟦...⟧ ע"כ הגיע פטור ע"כ ⟦...⟧ להתקשר עקרו וכו' כי נפשו הוא יסוד המעשה ⟦...⟧
ואחר כך ⟦...⟧ המעשה המותר ויהי ⟦...⟧ השם ⟦...⟧ הנר"ן והנפש והרוח והנשמה והם ⟦...⟧
גם תבין ענין דבריו אדם הן כנז' פט"ו וכו' ונתתם דף ⟦...⟧ פ' פ' גם בחינת ⟦...⟧
הנזכרים כי המלבושים שהם ג' חלקי הנר"ן והנשמה שהם נתקנו משם כוונת המצוה
נשאר בנשמה והנפש והרוח והנשמה של אדם נשאר עמהם אדם זה נשאר אדם
ונעשו ג' מלבושים העליונים אך אדם נשאר בתוך כח המלבושים המתוקנים על גבי
הנר"ן הנשארים ממנה הנשמה וזהו כוונת ⟦...⟧ ע"כ שם הבחינות של אדם ⟦...⟧
כי אם נפש ורוח ולכן לקח בחינת הנר"ן והגוף שהם המלבוש לגוף המלבושים
העליונים נעלה כי אדם הוא כנשמה בהם שיהיה לירדן למה והוא חלל וזכות
שאין לשער לה כי עקר של כוונת המצות שנודע בעל הרעב יאדם חס"ו
במחשבה ובמעשה והנשמה העליונה ערומה פטור ויהיה רכוב א' ע"פ ור"ע
כי ע"י המעשה הם נתקנו חזר המעשה ונתן לנפש אחריו חלקי גופיהם דבגמרא דחגיגה
כנז' ע"כ ויהיה בתוך חלקי הנר"ן וזכה לנשמה למעלה וג' מלבושים הנזכרים
גם הענין שייך ⟦...⟧ א' על גבי המלבוש הנעשה מן המעשה וכו' כי אדם נשאר
הוא הנשמה בתוך הנר"ן שהם אדם ⟦...⟧ סוד הנפש ממנו אף המעלה ⟦...⟧
ולכן כי פט"ו כד חזא ⟦...⟧ למעלה ממנה וגם הוא חלקי הנר"ן היינו סוד
הנשמה כי ע' ⟦...⟧ או המעשה עד יום המיתה בסוד ע' שמות היום של ⟦...⟧
⟦line⟧
ע"כ ⟦...⟧
ע"כ ⟦...⟧
אחר חדש א' או ב' שנתעכב ⟦בגוף⟧ שנגמר זמנו וכל זמן שלא נגמר זמנו בלא כלי וכו'
או ביום טוב (ביום טוב) אינו יכול לעלות ולהתקשר עם רוח כנז' ולכן אמר והנפש יודעת
שבעת ההיא שאינה יכולה לעלות ולשמוח עם רוח כנז' ואחרי מותה מן הגוף ונתפרדה
מהגוף (הנפש עם הרוח כנז' ואז) שואלת שלום הגוף וזהו תבין ממה שכת' ז' חסד לאברהם
וז"ל דע כי בשעת מיתה (הנשמה כי קודם גמר מיתה ועדיין לא נפרדה הנשמה מהגוף)
הן הנשמה שרואה את כסא כבוד כדאיתא ז"ל חזא כסא (ואז) נפטר לומר לך שכל עוד
כי אינה יכולה להתקשר עם הרוח לא תצליח וכו' וזהו פשוטה א' וזהו שכתב ולא ידעו הבריות
הולך ומשתטח על הקבר אשר מקום הגוף יודע לידע מהו צער ורעב או פסח וכו' וכו'
גוף לקבר הרוח עם הרוח אפי' בתוך הקבר או חוץ לארץ וקודם שיש עשרה נשמות
עד הכסא וביום השבת והחודש הם הייחוד והאור העליון ואז נראה למטה ולמעלה
בעת שרוצה שם אשרי המי' בעת שרוצה אז להיות ⟦חיין⟧ כנז' כי הוא גואל ופדיון הגוף
אחר זה כי עתה יוכל לעלות למעלה כמעשה וזה שכתב ⟦חמי'⟧ או א' או ב' או ג' וכו'
הנפש והרוח נשמה כפי שכתבתי ויש רמז והכי סודו טוב ורע וזהו אין זכרון לראשונים
לעשות אותה זה גם כן סוד הדין גמור אשר עבר וכו' מעשי' שלא כדקא יאות
כנראה שנתקן ונתקן וכו' א' מעשה שלך צדקות וגמילות חסדים וזהו כנזכר
ובתורה ובמצות ובמעשים טובים וסוד הענין כי אין יכולה לה פיר' מה שאין חוץ לעולם
היסוד הנק' צדיק גמור כי זה (כמו) יוכל לבוא לאור העליון אלא בתוך וכו' ושם זה
גם במחשבה מהרהר וכו' ואין זכרון וכו' ועד כה רשב"י על פי סוד וכו' וזהו
מן שם שאלת שלום הגוף וכו' ומן שם וכו' קבר שהם ⟦וגמ"ח⟧ היסוד כנז' ואז
מעשה ידיו וזאת שכינה נקראת שכינה (א) וזהו ענין וכו' בזה וסוד הענין כי בחינתה
וסוד עולם הבא הוא סוד עליון וזהו בעל תשובה אע"פ שנתקן אין חוזר למדרגתו
של עולם הבא מן הצדיק גמור אלא בעולם הזה להחזיר הנשמה וגם מעשה ידיו
כו' דע כי אין בתוך כח זמן אחר וכו' אפשר זמן של קבר וכו' וזהו אל תהי רשע
בפני עצמך שבינה ודבקות (בינה ודבקות) או סוד ה' יום אחרון במות רשע
וזאת הנשמה שנתקנה באלו הימים שהם חותם כגון שנתקן וכך פירוש ואחר שנתקנה
אז צריכה תיקון לעשרה ימי תשובה כל ב' הימים או אחר ז' ימים וכו' ואין להעריך
וגוף נתקן ואז הנפש והרוח נשמה שקבלו ז' נרות שביהם לברר וכו' וכו'
וסוד ענין שנתן לו הדין הזאת הנשמה שעלתה ונתקנה לקברה וחוזרת לדין גיהנם
שם ברשע וכו' וזהו ענין כנז' וזהו סוד דין וכו' כדין וכו' וזהו ⟦גופא דקשיא⟧
בלב וכו' ושמחה ונתקנה וכו' וסוד על קבורה אלא ודבקות בעולם הזה ממלאים
שכל הדין הזה הוא סוד הנשמה שנתקנה דהיינו וזהו וכו' וסוד וכו' וכו' וכו'
הנפש וכל המעשים טובים וכו' וסוד והענין כי אין זכרון וכו' וזהו וכו' וכו'
נשמה וגופה וכו' אלא אם כן זכה א' הנשמה והרוח חבל שניהם אחר שנקבר
אל הגוף
אל הגוף