Voices from the Archive

IJA 967

Handwritten Hebrew Book

View interactive document page

Description

This is a handwritten book, likely of Jewish religious texts. It appears to include copied sections of the Zohar, Talmud and commentaries, and Pentateuch.

Metadata

Archive Reference
IJA 967
Item Number
2062
Languages
Hebrew
Keywords
Talmud, Hebrew Bible, Zohar, Handwritten, Torah, Rabbinic, Commentary on Talmud, Pentateuch
Height
20.40 cm
Width
14.60 cm

AI Transcription, Pages 76-100

Page 76

לב

אין המנהג כי פטור אחר ביום הזה למעלה מכל שאר הימים וזמן הפירות וזמן המנהג לקטוף
השקדים שהם ג"כ ואסור לאכלם עד שיברכו שהחיינו ושהחיינו והנה שם קללות או שאר
עניינים ויראים מן הקללות וציוונו על המצות עם הכתוב וכו' : אבל המנהג הזה אינו מנהג
כשר כי המנהג כשר שנוהגים לילך שם וגם שם וגם חשבון שלם שכל מי שרוצה
יש תענית ופדיון נפש לכל א' וא' שלם וגם שם שכל מי שרוצה ביום הזה ונהגו כולם ללכת
וכן המנהג הזה שכל שבוע פעם אחת והם חוזרים וחוזרים וכלם ללכת שם וכו'
שכל שבוע וכו' וכן שם שלם וגם חסר המנהג הזה ואינו מנהג ונהגו ביום הזה
ג' ימים וגם ג' ימים ביום הזה הולך שם שלם וכן המנהג שכל מי שרוצה ביום הזה
הם הולכים וכו' ומוסיפים בתוך ד' ד' וכו' וכו' ג' עם המנהג הזה וכו' וכו'
המנהג מן המנהג ג' ימים וביום השבת וכו' וגם חסר ג' ימים וגם המעריב והוא ה'
משנה א' ח' ח"י כי הוא החתן המיוחד עם הכלה אשר הוא כנגד כל בני ישראל כולם
לחזור ולהחזיר עם כלה וכו' וגם לכל מקום שרוצה להיות שם עם הכלה ומשם
והיום ומתנהג כמנהג ג' אחרונים שבאו וכו' עם המנהג הגדול וטעם היות
ל' יום : כי בזה הולך שפיר ומקבל המנהג הרי ע' הכל העולה ס' מנין שהם סוד
הן קדוש ונגלו למחנה פטור אף המנהג פטור הרי המנהג ס' מנין שם סוד המלכות
ולכך פטור ה' וקדושת ש' היסוד פטור ע' נפש ונגלו למטה מלכות המלכות
על המקרה וכולה כמו ד' צבאות היסוד כי הם העולמין ופדיון ד' ה' המעריב
כדכתיב אדם העליון וכו' כמה רחמן ברחמיו המלכות להזדווג עם המלכה כי בזה
העולה הקדושה וכו' אשר למטה המלכות וזוכרים שם ק' למטה למטה זכרים ונקבה
כמשלו כזהר ל' רוצה להזדווג ה' עמה והמנהג שכל אחד ואחד כדאיתא וכו'
ממש ככתוב שלמות שמות :

[Marginalia] קצת חסר וכו'
[Marginalia] ⟦illegible⟧ א' ששייך כאן

דף ועוד על זה וז"ל שם המנהג וכו' וז"ל המנהג ורחמן קדוש ה' (היינו) א' ששייך כאן
שכל רחמן ורחמן מנהג כדאיתא וכו' פ' שכל רחמן ורחמן של רחמן
מנהג וכו' וזה מנהג וכו' וזה מנהג וזמן וזמן המנהג (מלכות המלכות וכו')
הן המלכות מן המעריב חסד שם סוד המלכות אשר סוד וזמן ויהי
טעם היות וכו' ומנהג זה וקבלו ס' כפי מנין המנהג והמנהג המנהג וכו'
כמה סוד עלית התפלות הן של רחמן המנהג המעלה אותם עד רחמן וכו'
א' הם כולם כגופא א' וזה סוד המלכות למטה גם א' כי כדאיתא
המברך כולו סוד כוונתו זה הטעם נפשי וזמן וכו' וסוד שכר וכו' וכו'
בזה וכו' שם סוד המן שמו והם סוד הגבורות העולות עד שכר ואחד כדאי
מעיינו המלכות מגן ומושיע

כאן וכו'

בלשון חן משכיל בבינה להבין למעלה על נוקבא ⟦ודקא⟧ אמר איהי קדישא וכו'
אדם עילאה דאיהו רזא דשם המפורש הכי נמי ובינה הכי נמי איהי רזא דשם דאיהו
דא ותשכח דא שמה ודא וכו' ומכאן תבין רז דבינה דאיהי רזא דשם וכו'
כי למעלה איהי בינה דנקראת אם המלכות ועל שהמלכות עמה מעורבת עמה וכו'
מעורבת תמיד את הלבנה לכן כל המלכות בהתעוררות התחתונים וגם הם בנות עמה
ורשום וגם הם וכו' עכ"פ ואם יש שקר אחר הוא שקר שלכם מעולם השקר דהאי
כי גם מעולם השקר וכו' ומשם הבריאה וכו' אחר והם עולם השנה ⟦והסם⟧ השנה
שרות הראשונות למעלה מבית המלך איהי רזא כענין ספירה זו אך גם זה כי כבר אמרנו
עכ"פ וכו' על ענין רשעים אלו יש שבוש וחסרון ושיבוש אלו על ענין קצת וכו'
ואמר על ענין אלו ואלו וכו' ובינה כשהיא מתאחדת על ידי יסוד וכו'
לו ולא חס ושלום וכו' ובינה כשהיא מתאחדת על ידי יסוד וכו' כי בקשור יין
מלמעלה ושהיה המים הם פועלים ובין שהיה עמהם ומכריע ובעל המים הרי יש
ובינה יתברך ובין הם כאן וקשור יין לו אל המים ובין עמהם הרי ג' וכו'
ועתה ראוי על ג' אלו שיהיו יחד ובין יין עם המים או עין קלות הרחמים
פועל גם נכללים בתוך ג' הקשור הדין או אומן וקשור הדין אינם שוים וכולם
בהתאם ובין או אלו ובינה וכו' אל נאמר למטה למען אהבת חסד אהבה
כי אינם שוים וקשור וכללות המדה שהם הרי ג' ואלו ג' הוא כללות הן להיות חסד
כבוד חסד כבוד גבורה הוד הוד כי יסוד ומלכות בכללם הם הרי ז' ומה שאמר וכו'
וקשור המדה הם הם הן אלו הן אלו וכו' ומה שאמר וכו'
הנה תבין מה שכתב המלכות בכלל דרכי המאור ז' אלו הן דברי המאור יש להם
עם המלכות הם ז' ובין עומדת שלהם עומדת על ז' משני צד המלך כפי וכו'
כי ג' קלות הדין והם וכו' קשור (המלכות) ובהתחברות יחד יהיו שוים וכו'
אלו ז' אלה וגם הם ז' הרי י"ד ואפיק חזון לבינה ברא לו היין שפע בתוך
רק היסוד משך הן ובין חסד עילאה והוא סוד העצה המשפיע לא' והנהגה ביסוד
אחר הכל עליו ובין שבוש וכו' מזה שבוש חזק דאיהו והמעבר ז' ביניכם ובכל
ואמר על אלו כו' ובין כהן כי הם למעלה בעולם עילאה עם בינה ובינה
(הבינה בהתקשרם ללב ע"י בינה וחק ושניהם הן ז' ובהתחברם זכרים ונקבות
למטה ובין כהנים ללב הרי י' חסד ולב וכו' ה' ובינה קדושה נכללים חסד
באחד והיה ביניכם לו בחוק המדה הם ז' והן נבין ודא הוא דכתיב דקיימא
לחזק חזון ובכל כל לן ובין רשעי עולם שבאו ביסוד כאן עם הרשע על כפי
זו בת שבע וכו' ובין חסד היסוד ובין היסוד דרך היסוד וכאן אלו ענין שהמלכות
לבינה לכן להשפיע על בינה הם כל כללותיה שהם חסד וביסוד הוא המעבר
כדי כי כל שמים וארץ אע"פ שמעשיהם הם כל והיין והסוד והסוד והיחודים
וכו'

Page 77

לד

כי וחסידיך ירננו ואמרתם לחיים ולכן הלך להזכיר נכון משעבוד מלכיות ושר—
שיאמר וחסידיך הם חכמים ויעקב חסד ואמר ולכן ואמרו לחיים הלך של חסד
לך ולגאול את בניו משעבוד מלכיות כי אז הוא עיקר של בנין עולם שעל ידי
אותה ראש הבנינה הוא עם שמוציאים בה הקליפות שעל לעתיד לבא שבלע המות
לנצח ואז יתמו קליפות תהיה חיה ראש ההנהגה וזהו חמש חסד כי חתם אדוני ופי' עולם:
דף עב עב וזל ודע כי חכמי רמז השכינה רמז בגוונא שלמה וכו' בנה של חירות
הוא חסד עולם כבוד והבנין רמז בגוונא דאדם א' עתיקא חסד וגבורה ותפארת
חסד אף שחורי הוא שמות כבוד ה' עולם • עב ובינה עולם ובינה חסד כל המינין דין
כלה חסד • שמות צדק הלך חמש כבוד וכו' ובינה ודי בינה וזו בחכמה הרי ודי ויש
שלמה שלמה ודי ודי חסד שלמה ודי וזהו דף עב עב אדם עתיקא כבוד בינה וחמש
ד' אורי דף עב כי בגוונא דאדם א' עתיקא חסד וגבורה ותפארת חסד (ככתוב דף עב)
באופן אל נשאל כי חן אורי דא דא דן רענן אורי כבוד ובינה שלמה ודי
בינה וכן חן בינה חכמה אמונה לעולם ובינה וגבורה צדקה ובינה ועטרה וכן
כי רחמים ובינה ודי בינה ודית אורי ובינה חמש חסד ובינה וכן חן בינה
ובינה ודי חסד שלמה שלמה ודי חן ודי אורי רמז חכמה ח' חכמה שלמה כבוד
וחי רחמים כרחמנות שלמה מוליד שלמה ה' חכמה ובינה הדין עולם בנין חסד ובינה
למעלה חסד ובינה ובינה חסד ובינה צדקה שלמה רחמים להנהיג חיה ובינה
וחמש ודי חן חכמה שלמה חכמה ובינה חכמה חכמה: דף עג וזל וזל
החכמה נשמה לחכמה ו' חכמה שלמה ו' נשמה וחכמה שלמה ושלמה וחיה ויש—
שלמה וחיה חכמה ודי חכמה וכו' שלמה וחכמה נשמה הם חסד ושלמה וחיה
נשמה וחכמה חכמה והם שלמה המלך ודין ודי ודין שלמה עולם חסד ודין
וחכמה חוף הכי אין לו בהן אמונה וכו' מה שזכות לו ה' חכמה חיה עם המזלות
א' המלך ודין שהם המזלין ודין וחכמה שלמה וחיה להסביר חכמה שלמה וחכמה
שלמה וכן חיה ודי וחכמה שלמה וחכמה וחיה וחמש שלמה נתחסד וחיה שלמה
הנשמה ה' חכמה שלמה שלמה מה שהיה צריך לבקש וזהו ויהי כן חלה כחכמה
כי אדם ואלו ודי חן חסד ודין שלמה חסד וחיה וחמש וחכמה:
דף עג וזל וזל בינה וחכמה נשמה וחכמה לחכמה שלמה חכמה נשמה שלמה
הוא חסד שלמה שלמה כל הנשמות ובינה ודין ודין ודין שלמה וחיה וחכמה
לבינה חכמה חסד שלמה שלמה ודין רחמים ובינה צדקה עולם חסד חכמה שלמה
חסד לחכמה הוא רע וחיה חסד טוב על חסד כי הבינה הוא חיה כבוד
ובינה נשמה שלמה חסד חיה חכמה ודין טוב טוב חסד ודין חיה וכן בעולם
אמת וחסד

כגון

וז"ל חלק לעולם הבא וכו' ודקדק הרב ז"ל מלת חלק וכו' ופי' הרב ז"ל ע"פ
וז"ל תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא
והקשה דכתיב והשבתי חיה רעה מן הארץ וכו' ואיך אמר התנא הלכות כדי להגן מן
העליון שהרי הגוף וכו' ועוד הקשה ופי' הרב ז"ל דהנה קשה למה הוצרך להשבית
החיה מלבד היותם עוסקים בתורה להגן עליהם אלא שצריך להגן על הגוף ועל הנשמה וזהו
מה שפי' ז"ל כי הם בחינת המלכות הנקראת שכינה וכו' ועל זה אמר הרב המדינה ואם תאמר
ומפני ששכינה היא נגד כנסת ישראל הנקראת שכינה ובחינת המלכות כנודע למעלה כיסוד
העליון שהיה עוסק וכו' והנה ע"י עסק התורה נמשך השפע והאור מן השמים וכו' כי אלו
היו המלכות שהיה נכנס בתוך ז' ימי השכינה שבהן נברא העולם והנה המלך חסד
הם הימים שהם בחיים וכו' ועל זה אמר פי' חלק והוא לשון חלק והוא נכנס ביסוד
העליון והוא נק' חיים ע"פ וחי אחיך עמך וכו' וצריך להבין זה שכתוב פה עבודה זרה
לד' הבריות שבהם השמים והארץ וכו' והם המלכות וז"ל ופירש הרב המדינה שהם
נמשכו השכינה שהיא שכינת המלכות בתוך המלך וזהו שכתוב עליהם עליהם שלום וכו'
וז"ל המ המורה ואין לתמוה על דבריו וז"ל המ המורה וז"ל ופירש הרב המדינה כענין
וענין כעס שהם הם כעסים והכעס יתב שולטים כי כי משה ויתרו נתנו החוק
החוק יהיה עין וז"ל והכתוב ואמר הקדוש ברוך הוא והוא כי ענין השכינה היא על
הגבורות והגבורות הם עיקר לשער לכל בני אדם מן החיצונים הרעים וההנהגה
היא על הגבורה וז"ל וצריך להבין למה דקדק וענין הגבורות והרחמים והחסד
שיש עין עצה ודבר שהכל הוא הכל והנה לנשמה ולגוף וז"ל שיהיה ההנהגה
על הגבורות צדיקים ורשעים וענין וז"ל עליהם שלום וז"ל להודיענו בענין כי
כל דקדוק הנכס ולכן כולם שוים וכו' וכן מצינו בתורה שהכל חסד והכסף נכון
בענין זהב וזהב וחשבן וזהו מנהג והכסף מצד החסד והענין היה קצת רחמנות
שהרי כל תערובת מהקליפות יותר מהכל וז"ל כשנראה ברעתו שהיה לו חלק
אבל ז' חלקים תערובת והכל ז' חלקים כסף וז' חלקים השווים כמה שכתוב
ז"ל חלקים הזהב וז' חלקי הכסף והוא השערות שבין לקח זה כדאיתא חלק עם
תרצה ותשיב כפי דקדוק רע וז"ל כי זהו היה המדינה עליה שלום וז"ל
החסד שהיה ראש הגוים ולקח זה המלך כי לענין שמות הקדש של קין המלך
ממשה ויתרו וכו' וז"ל והנה וז"ל וז"ל והנה הכתוב אמר והם וז"ל הבית
קין וכו' וידוע שאין כי כעס הם הגבורה של שכינה המלכות והעושר
לשמותם עם הפירוש ולכן כולם היו וז"ל כסף של קין וז"ל זכר המלך
כי רחמיו

Page 81

עח

כדין הקרבן השבת בשבת בשלמותו א' והשבת הישן שיתנו הגבורות של שבת א'
שניתן בשבת וגם שבת א' שניתן א' א' של גבורות אחוריים שם וכאשר נשאר לו
השפע שניתן מהשבת והחזיר למקומו רצה לו שניתן בח' וז' פחות וז' יותר הכל כפי
מה שהגיע השפע והמתקים הגבורות במקומם הכל חוץ המיתוק שלו של כשהראשונה
שלחה שפע בתוך הגבורות שרצה לומר שניתן בי"ט שבת ומתוקם בשם המפורש
הישב וזה מתבט העולם וזה א' א' של גבורות של שבת כפור הין המלכות שבאצילות
מתפשטת ואינו חוזרת לשלש או ח' וז' והשכר הכל כשהזיווג שלהם בהתעסק
או של כפור יין השבת וזה כשהזיווג של המלכות והוא יהיה כי המלכות של הגבורות
הגבורות של שבת שלום : עוד שם פסוק הק' על כל המתעסק בזה כרוזא
קארי וכרוז ונפקא כרוזא כדין חר' לזאת חר' דסער לכון חסד ואמת יקדמו פניך דוד המלך
ע"ה יש לו ב' בחי' הלילה נעשה יום למעלה בסוד הגבורות יכוין שהוא עולה אין סוף
הגבורות חסדים על הבקר והנה והערב הוא הבקר להזיווג שנעשה ביום כוונת הלילה
על החסדים וערב אף שהזיווג העיקרי הוא בנעילה ביום שערב עיקר זיווג של לילה הוא
עיקר זיווג הכנה לזה של היום ולכן צריך האדם לקום בחצי הלילה כדי שיהיה לו חלק בזיווג
של יום אם יש ויעבור והנה הרוח דסער עשן כו' רוח דסער שגנוז שם מגבורות שמעורבא
וזהו עבדו ליה מימור דחיותא וזהו דסער לכון כי עשן הוא הבינה כי אדנין זהב יאתה
וידוע שהזהב הוא בחינת גבורות בעשן הוא בסוף שלה צמח חסד שלה והכוונה
שהגבורות שלא מתמתקות שחור שלהם כי חור שלה הוא הכתר של זהב וידועות כי
ועקב ענוה יראת ה' נכתב בחי' זו' אדם המפורש הוא עבוד חסד שהוא כגמול א' וכו' דע ח'
הוא הכתר ושם התמתקות הגבורות ונודע שד' ורכב לעולם היו בגבורות כי החסדים
הם שמן רחץ בחצי הגבורות הם י"ז נקודות וגנה שהוא שס"ה ודור בדור ואם היו
המעורבים שניהם וזהו הכל משתחוה לשער כפור הגבורות והגבורות הם נקודת
והיינו רחץ שמן והגבורות שלו מתעוררים הם פ"ג והמקדש בנה שס"ה כי טען /
לזכור ועם הגבורות משתחוים וזהו שם המצמצם את הרע כוכל ביסוד ה'
הישך ולפיכך כח הגבורות ושם שס"ה המיתוק עם השחקים השוחקים מן הצדיקים
שהם יסוד רצה הכל צריך להזכיר הם פ"ג וגבורות של שחקים הן היינו המיתוק יאמר
ואח"כ אתי ומתק כחצן דסארעבין שהוא זיווג החסדים יאמר כדין כי וכל תיקון
חכיין שהם נחמדים כה שניתנו עמה כוונת הגבורות בשפירא כחצי וחצי של חסד
דהיינו ענף החסדים בנשמתך עקב המצוות של סיפור חסדן וגבור' לך החוץ נמשך
אל המלכות : דף כב פתח הגוף ציוות והעיר עין יחד סבב בקר ורועו ⟦נדבט⟧
שהם ח"י ברכות ומי שמשתעשע עם צדיקא בבית כנסת עליה עליה א"ק עליה
וכל עולמן והמין ומעיין דבינה וזהו וד' דבינה עשן פתח צבתא דספרא

כדת אל

עולה ועיר וזקניה בשם אבן ספיר חז' שחזר והוסיף זאת בשלחן של גדולי
שגם הזוהר הקדוש וגם רב עובדיה ועוד הל' כ' כעין שמיקראותם ואותן המעשה
מראות שהם חבלי אחרית הימים לזכרון שהתעורר ואחר והפיק עון נסתר כגון אלו ג' וכו'
הלשון כפשוטו א' שרה והתשובה מעיניה ואפין לון נסתר רץ שמוצאים אותם אחר כך
זה ואז יהיה עקרה כגוונא דא ה' ולפי שלא נתגלה שזאת הלילה ממש (חוץ מיום
כעין חשיבותא דל' שערין גם ככללות ה' והם חת' ה' וגם חת' ראשית זה יקרא
⟦illegible⟧ חזק בזה וזהו וציוה לכתוב זה נראה כזה ולשון רע השמים
דף ⟦illegible⟧ יג' ע' א' וריבם בשם הרב בעל הלכה נראה וזאת א' כדי להוציא ⟦illegible⟧
הכנס אן ⟦illegible⟧ כפי שפירשנו גם הס' ואלו ורבם בשם הזוהר ובעבור חז' ימינו ⟦illegible⟧
ענין אלא שהוא קדש והגבורות של גס ויום ה' הגבורות כנודע וזהו אחר עולתה
דהיינו אלא בשם המקור וזהו בשבועה שבת יסוד חסד אמת במקור ומה שכת' נגד
אמת הכל הוא משום שהעיקר הוא אמת א' בחינת חסד דאמת שמוצאים שהאמת
נכון והכוונה לומר שערכן של הזוהר לא העיקר וברש' ורבי ישעיה בן לגרוס
וזהו זה דאית שחזר חכמים ענה יברך ה' אמין הא גה בשם ואותן של שכן
לנוקבא כסוד הוא א' וסוד גם הוא חסוד של עונותיהן רמזו שהאמת אמת
ט' המעוררת בשם לעסוק בתורה שזה חללה שבת וסוד ורמז לו כמו שכת'
וילך ואחריהם ילך גם חותן עמו והוא עור של שהכוונה היא היא ג' ורק החזק
⟦illegible⟧ שג' וזה רמז של שהזכיר שקח מנין שהוא הסוד של ומה שכת' שלוח הקדש
שלה ורמז שגם לזווג הפשוט יש בחוץ שהכיה עליהם עז חכמה יא' בלבד
פני עשם שגם הנשמות שהם בע' בשם פן אתה תראה בשם ובכך ומשם שלמות
שלום דהיינו וזהו אמת וזהו עולה וחלק כן תהיה השבועה של לעון בזה
והגלה של ⟦illegible⟧ סב' דף יז' א' אמר ה' אמת המעוררת חכמה היינו חסד א'
⟦illegible⟧ אמת וכן סדרן של אמת חסד ואמת וסיום שלה וזהו וסיום כחות האמונה
להחזיר ה'א' ולעשותם כחזור הפטור דהיינו חסד חסד שנתפרסם כי הגבורות
הם חת' ואחור הלבוש שמעליהם חמש ויוצא כל הכתוב שחזרנו וכן ואפין פנים
חת' ראשית רמזה הגדולה ואין בקלפי ⟦illegible⟧ של זאת מן למען ואגבורות חת'
⟦illegible⟧ ג' וכן הנה הכתב התפשטותן שמעלה שוב וגורם בלעור שהגבורה /
חמשתן הדין דהיינו הגבורות ולכן צריך להם חכמה וזהו וגם תנופה שהיא ה'
כי צריך להעלותן וזהו כסוד חכמה שלם דהיינו חכמתן ועיקר המעלה הם
ג' שערים שהם הה' גבורות כל א' כלולה מעשר ומפתחות השערים בלשון חכמים
שערים שהם חזקים שם כיסוד של ג' ה' שערים הם שורש הגבורות וזהו רמזם
מתבסמים כד תיכון למעלה ולכן הם מעלה ובסוד שלה הם ג' שערים שחזרנו

[Signature] ב"חאקרי

Page 82

עח

ולעומת זאת יסוד האמונה דאיהי קיימא על חיין עלאין איהו החוט דלא פסק מעולם ולעתיד
התפשטות גוף דדכורא ובהכלל נוקבא בו אקרי חכמה דבינה ובו נעלם ונגנז בסוד רז
דלית שכל והבנה וסוד אותה הנקודה העליונה וסוד זה העיר קצת המפרש בזהר
ובס' תיקונין באמור ואמר רב ראש הבית והוא חוט של חיין שבו המלאכים מוזכרים
ועל חוטא גבורא רמז בזהר והוא רשימו על ח' אתוון שבו ל' אותיות אדני כי ח' חוכמא
זו היא שורש ובו לוקח דף ל"ב פתח חדא למערב וזהו וכו' וקיימא איהי א' מנא ב'
ומס' דפין וביה קיימין א' ל' סחורא למערב וביה יתיהב פתח ב' פתחא ל' דרום וביה יתיהב
א' ב' וגנז הראש בין דרועא בין דרועא הראש שעל החיות הוא הכסא וזהו כמו ש
כתב ב' חכמה שהחיות מכח כסא וזהו שכל כלול מעשר ד"ס א' בינה וביה רשימו
את הכסא שבו כתב ובו לוקח דף ל"ט על אכלו המנורה דלפי כמה דאמרנו
דאיהי כדוגמא דקיי' למעלה צורא וסוד דעשר דהא בקוצי דלפי יסוד דאיהו עטרת
דאתפרשא ומתלבשא והיא תיקון דלמטה שהאדם קיימא ההוא אבן ספיר שהוא הכסא
הוא הראש כאמור ואחר דהוא הכסא ולא הכסא בה' אתוון אלא כסא ואותיות כסא
שבו רמז דדכורא דלא אתפרשא ועלה יסוד הכסא השכינה ועל דאמרו רמז ובוקע
ועד כאן רמז א' סוד זהו חיין דכסא ועל זה פ' פ' דף ל"ט ועל זה קנה המדה
וקו המדה ל' חיה כל חיותא דחכמתא דמתכניא בין קרומיא דמוחא דל חנוך וכו' וכו'
גנוז ל' ערב שבת וזהו המקיף וזהו ס' חיה כח' חיין שבו ד' אותיות דאדני וד' ד
שבו אהיה הוא שכינה וקו המדה ידוע הוא שיעור קומת גופא וכו' וכו' ויין כנודע וזה
שני אותיות השם הרי ק' פ' פ' דף כ"ח דף כ"ח כהן מוזכר ה"ס א' ב' על
מקדש וזהו המזבח חסר כי ג' חסר המזבח האש י' ובעד עלה הכהן עליו כבקר בקר
ה' מנחת חסר על המזבח אש ה' וזווג הכונה עליה בסוד הגבורות וגם חושך גבורה
וזהו הס' דף פ"ט שהזכירו הכהן וזה האור נעשה עטרה וזהו עליה כי עולה חוליה
ה' ויהיה בערב ובו פתח ובו העולה כי כחו המזבח המעלה לגוף הבריאה לצורך
אור דקדושה ובהתעלות החול אל האלקות עולה ובו כפרה וזהו עבודת המעלה
בעולמות ושם ביה חיה מתעלה על שמה ואותה חיה א' חיות על דאמרו ד' חיות
תקוני ז' תחתונה הלבש על העקר אדני דף ל' וזהו שכל שבו הוא ל' סוד שבת
פ' פ' פ' שמיט דף פ"ג וסוד ה' דאיהו שמיטה כפי דאמרנו ה"ס גבורות של חכמה
בכל סוד עולם המנוחה אלמא והכוונה משם שכר הס' הגבורות של תיקון כל דהיינו
ל' גבורה ה' אותיות אלהיך שור ה' חסד המעלה למעלה וכן על שור כח' אבות
הגבורה הא שכתב פ' פ' פ' תרומות דף ז' כביש ומשך ומהן נמשכות פי כח
בית חכמה ל' ז' פעמים וזה סוד ב' בשנה כהן ומעלה שאינו אלא הס' ז' חסד ואבין
שבו הס' בין כבשן ועליו זה הרי ואל יבא כי ירדנו כ' חזק

רע"ה

הה"ד וירכבו על רחש וכו' כי עת הזמיר הגיע וקול התור וכו' ועל זה נתבאר ששם
בשמן ושר שהם הגבורות כי שם הזמיר והרנה באמור כדין הדיבור עטוף בגדפי
התרגום וזהו היסוד דק כורסא כפור הגבורות וכן התרגום נקרא מלבוש צחור
מתעורר בשעה זו א' וזווג כפור הגבורות וכרסא דכורא פתחין דרועא דשמאלא וזהו
זווג היום כפור החסדים ובתר חבל כאן הוא זמני וכו' : דף כג סוף ע"ב וזה לשונו
לאתער רוח צפון ואתפלג ליליא בה אלהים ושלחובא נפק ובטש תחות גדפוי דתרנגולא
וקרא גדפוי וקרי וכו' והאי גבר וכו' היינו הגבורות שבאזניכם כפור רוחא דשדי בגווה
הם אוקמוה דבלעזא נפיק כעשן מעיניו וגחלים וכו' הגבורות שבו שהם התולדות של
היסוד שלו שהם גבורה ולכן חקרי גבר משום דאתער בשלהובא דצפונא דגבורה וכו' נהור
חיוורא קבל וכו' ומתקני לה בחד חוטא דחסד היינו כפור חוטא דחסדים הנמשכת דק חוט
היסוד שביום עליו וזו השורות והמטה : דף כה ע"ב שורה ח' ח' וז"ל ועל דא
לאתתקנא בהאי סתרא דעשיה בגין דא וכו' ויתר לה לנפש בדבר ונקבה תסובב גבר על
מטרוניתא דא מן דא פעם עטוף הגבורות דעשיה ולכן עשרת עשרה יריעות עזים
כי בחול זו בעד הזק הקדושה המעוטרת בישראל : דף כט בנגלה דענין דלמד
אות ל' פתחין ענפא דמימינא דדרום וכו' אתרמיז חסד ואיהו חסד אל כל היום וזהו
חסד ד' ראשונה שבאלוה ובספרא דחיזו דנורא תנינן שהיא חסד של יסוד דאריך שבו
כסא ושלחן וכו' ל' איהו דאיהו רמיזא ביה שולחן ודבר כך נחית איהו שמאלא וקרא
בעין יפה וכו' ויהי שם חסד צדקה וחסד של ל' רמז כי החסד דאריך הוא
תרעא כענין ויהי לו למשיב ונתיב פתח חתם בתוך הח' משמע שהוא חסן וחסד
(אחריו) דאיהו משמע חית תרין חפין חתמין דא חד ל' גבורה וחסד ל' גבורה וזהו
חסד ד' חסד דבין דף ל"א ששם החיות של המרכבה כי שם כרכב ודמות על ראשי
החיה רקיע הוא היסוד והנה ד' חיות שהם חג"ת והם חג"ת ויתר חג"ת ורקיע והנה בעולם
רקיע הוא היסוד והנה ד' חיות שהם חג"ת וגבורה לכל ופשיטא לכל החסד והגבורה
שהיא דבינה והנה הרקיע שעל גבי חיות שביה דף מח וסוף דף נ"א סמיכה על ג' דוסקי
והוא ענין א' של כי הנה כרחם על הרחם כזה הוא השנה שבה והרי היסוד שבין
הח' והשי"ן חיות שהם חג"ת של זמן ועל ד' חיות כנפיים שמונה והם חג"ת שבהם עשרה
שבה והרקיע אשר על ראשי החיות הללו הוא היסוד של א"א כי גבה רחמא דבוקרא
ואתה עלית על כל וחסד של חסד של חסד כזה שלו כנגד הפקיד הממונים שבה
שבו והיסוד שלו חסד ורביע על ד' הפקידים הראשונים ומה שנתוסף עוד הוא כפור
ועשה שבו של מעלה שהחסד של זה עד הפקידים הראשונים הוא בעולם שנה
שהם כנגד הפקידים הממונים של זה שלו וכפור וסיוע של חסד חסן קיימא על ד' חיין שהוא
הרקיע יסוד של זה עלי חיות דבוקרא נחשב ונעשה הפעולות גופא דנוקבא רקיע
של יסוד שבהן

Page 86

ח"י שכולו חלקיה מבית ומחוץ קל וחומר לכל וקדוש בא בשלו לא בא בשלו רצה ודעת ומעשה וסוד
אלא אף זה יכתוב הנה כי נכתב על גב כל התורה עם קץ חקרי דעת מזהב סלה ירושה וסוד
קדוש ומעולה כגוונא דדעת שלמה חסד וקרי קל וגם ידעתם מלאכת רוח וחן פי' כי
מלך רוכב רמז על כי ⟦illegible⟧ שכינה ומה שכתוב חקרי דעת פי' כך רוכב כי כל שם הויה
במלכות וכיוצא בזה יורד עד גב וראה ויראה זו יורד והוא שולח קדם וקש עם עב עולם
רוז ורז עם סוד עולה ח"י וסוד ח"י וסוד עסק עולה ע"ב וסוד וסוד עסק עולה ע"ב וסוד
השורש עולה ע"ב ⟦illegible⟧ דף ק"ג וק"ז ומרן כוונתו וכו' ואחר הרב ⟦illegible⟧ וד' גימט' ל' מעלה
ועסק משה זה לא אוקמה והוא סוד רצונם קדוש מתוך סוד חפץ והבנה מעלה גדולה ופי'
כגונא דרוח ורוח נח על בעליהם וסוד כל דבקה עסק על ודוק דייקא ואחר הראיה
על התורה שהתבוננו שער עולה ע"ב בדף ק"ה ואחר כך נח וסוד זה אותיות חותם סוד
עסק קדוש מתוך סוד חפץ וסוד עסק של ח' חומות הוא ג' גופים ומה ענין בנקידת העינים
דף י"ג ע"א ⟦illegible⟧

פרשת חקת דף ק"ג ז"ל תעלה ח"י וז"ל בתרא וגו' עוד ושלחו חקרי לב וגו'

⟦illegible⟧ ואחר משה ז"ל כדא כתיב דע בין רצה רב חסד רז ודעת ⟦illegible⟧
מלה פי' כי סוד ה' ליראיו וז' למעשים וג' וידוע הוא כי ל' (ה) למעלה והוא לבינה
וגם סוד חסד חכמה

פרשת בלק דף ק"ב ה' עולה חכמה ע' עולה חכמה ויהי עם עולה ואדני ועולם
לחיות בתורה לשמוע רז דבין בין פתח ובין ו"ח אלא שעורו דף י"ז

ח"י ויהי עולה חכמה (לשון רמב"ן) והנה חסד זה כפשוטו ופקח רמז לבינה דכתיב פי'
נטה נח לו וכל נח עם עולה ח"י וגם חסד עם תורה א' עם תורה עולה ע"ב דף
ושם הזוג טוב יורד אל חסד ובכל פ' שמות עולה פי' כנגד נח ורחמנא ⟦illegible⟧
שהחפץ לאדם היה חסד כך תורה שחפצנו רז הוא לחיות עם רוח וזה חסד מעלה מעלה
הנה ⟦illegible⟧ לצדיק עז וזה רמז לחיות בינה עולה ע"ב שפשע עשק חסד וזהו דף
ובינה גמור עולה ומאה מאה בתוך בתרא חסד א' חסד ג' חסד בתוך נח רחמנא לבינה
ומלכות הוא סוד וזה ידע חסדן ולבינה את הגן וסוד עין בתוכיה ג' מלכות וחי בזה
דף ק"ב ע"ב אם שנות העשור זה ה' ח' ועשור הבא חסדן ומקבלת כח לעשור עם
עונות העשור זה ה' חסדן היה לה עין ששכן רחמי חסד הבא עם עונות חסד ובין פנין
עד רמב"ן לשם עד אלא חסד הנה לחיות חסד ופי' שחפצנו חסד לחיות חסד ושער בינה
לבין אמונתו פירוש רצון ח"י איתן דעיר לבינה כל אמונתו טובה ובכן חזון ויום
ענן ואנן חזון חסד ועמוד וחי עם חסד כך עולה פי' גדולה סוד ספק סוד וסוד עולם
זה וזה וס' יעלה ח"י כי כל קדוש עולמות פי' שהמקום אחר סוד עולמות שער
יב ח"י ח' עשור לשם חיה וכן נזכר בזה הפסוק ח"י כתר חוף חומר רצון ששכן רחמי
חסד וזה הכל עסק זה חסד ובתוך פ' שמות ג' חסדים כגוונא דבינה כי האמת חסד
שכן בתוך בתוך כי סוד זה אדם שכן בין חסד וג' גופים למעלה ודף שבעים
לשלום הבאים על אדם בכל ידע הוא חסד וזה הוא רמז לחיות חסד לב וכשנכתב

יב ח"י

Page 87

[Marginalia] פה

והנה באמת כי הנה ה' אל הן אופן בחי' וגבורה בחי' גבורה דאבא שבו נכלל הן וחסד
והנה יש רק בחי' חסד עם בחי' כסופא דאבא משך למטה לקבלת רצון כי כי
בחי' ה' הן שבו נכלל בחי' בטחון בבחי' קנין הן ורצון כי גנוז ובו ובו וחסד
והנה בחי' ורצון הן לקבלת או' חסד חכמה וחסד אבא שבו נכלל חכמה ותבונה
ואין חסד וכל א' מתקשר עם רצונו ית' עם המאור ונהר עם המאורות והבן כי
בעת בחי' האדם לבית דין נכון א' שבו ⟦העיר⟧ הדין שבו וזו המכריע כפי
ועל כן יבש הנה כי עם עדי מעורר העינים ועינים והבן זה ועל כן ויבס העיר
בבחי' ההוא והיה וכו' עתה ג"כ באמת צריך לעשות ככל הפ' גם אם עיין תבין
כי על ידי כוונה זו ועל ידי תשובה וכנע' ולא יקרא לאדם והיה ראש קרוב לה תשובה
ותבואו ותשובו בם הישר ובן א' ⟦ה⟧דין יש רמז א' באור רמז בחי' הדין
והנה <del>⟦illegible⟧</del> שבו שמעון ובחי' שמע כחי' וזאת אל נראה כי צריך לכוין כוונה זו
כי שם שדי שבו נכלל מלכות המעוררת בבחי' העליון להעלות המחשבות שיהיה
על החיים הן שבו וזהו שויתי וכו' ויש כוונת הזיווג שבו הן וגבורה
אחרי היטב וזהו חס' שבו שמע ה' חס' זיווג החסד נס' המלכות בלשון יפה
צד מה וזה כענין וזהו שמע ה' בעיר וזהו שמע וזהו שמע רצון והנה ועל זה
יש שדי אחרי ששמעו כפי כן גלוי ההויה זה בחי' זה כטעם ועתה כג' הצ' (ג)
שבו בעיר העינים וזהו הפ' הנס' הגבור' שבו וביום שבת קודש הן הזיווג שבו
ובכ' רק שמע ישראל

פרשת

אומרים יק' רצ' וחס' הראוי עם כפי כי ה' חסד יד' ותשובה
עשרים עם חס' ב' פנים וזיווג בחי' כי חסד כי מנת כי חסד
ה' וזהו שמע שבו יד' ותשובה עשרים רצ' יד' כוונת עם כי ה' ה' ואחור
החלקת שבו שבו ה' וכו' וגבורה וזה בחי' ר' וכל פ' ב' בענין שבו חסד המחשבה
רצ' כפי חס' ויש חס' כי זיווג הופע והיסוד והיסוד זה וחסד הם הן ורצ'
וזהו דא' ולו הכוונה בזה כי זיווג שומע כי בתר' חכמה שבו בינה ושויתי
הפ' המושפע המ' הן והיסוד ודברי לשון חס' יסוד גוף ובחי' מלכות חס' וזהו
עוד יהיה שבו על זיווג כח של כרגע בעיר והבן זה :

פרשת

ועד עכשיו אין בזה חס' חס' עשרים דכיו' וכו' פי' כי הזכור
באמת שבו שבו בחי' בחי' רצ' כחס' חס' ולכן חס' הזיווג וזהו
עוד הן שבו וזהו עם חס' כי ה' ה' המעורר שבו שבו שעת הזיווג
ובן חס' ה' פתיחה שבו רצ' ורצ' חס' וסוד זה ובכדי להמתיק ס'
ממש רצ' כפי כפי פ' ז' שומע וכפי' פ' שבו בבחי' הזיווג שבו וסוד
יק' שבו

Page 89

פה

וזה הענין למה נתלה היסוד אל האם בחינת היסוד של אמא ודע שבאמת
המלכות של בינה היא זו שנתן לה שלמותה וזיווגה ממש ע"י הבינה וחשבה
וכן כל הכלים כמו שכל אבר נתחבר למעלה בבחי' השפעה אצל בינה לעצמה
ולכן נראה בה וסודו נשמת החכמה בבינה שבאמת כל נשמה וחיות נמשך ביסוד
בית קבול וביסוד החיצון והחיות שלה של אמא המרחפת ומאיר ולקבל אותה שפע
שבאמת השפע שנתן בינה נשמה זו נתנה וחי' חס ושלום אינה הרשעה ח"ו
הבינה נשמה לה שנתן זעיר ואיך היא יכולה לפעול אור החכמה בתוכה לזה על חסד
שאינה פוחתת ואינה פועלת אלא ע"י שרע שיש שם פנימיות וחיות הבינה וזה
חס ושלום והענין הוא שהחכמה נשמתה מעלה עם הבינה הכל יחד והארה זו נכנסת
הבינה ג"כ וקצת וביסוד ג"כ כי בחינת כלי יסוד הפנימי שהיא נקודת ציון ונקודת
הבינה היסוד וקבלת המעלה והזיווג וזהו וסוד על הבינה חמש נקודות (בינה היא אמא)
וחיותה והיא בחי' כלי ובת לה ותמצא בהם כל שהן שבהן היתה ממש בבחינת שפע
של היסוד שבאמת שהעטרה היא פני' של אמא כדי להזמין המעלה בנקודת ציון הנה
הארה הנעלה הזאת עם בינה ומאיר לה ממש וזאת המלכות ממש בסוד דלת וזה הש'
כל היסוד שצורה ודמותה שהזיווג היה בחי' נקודת ציון והרי פועל בית אמא וזאת
עתה הלימודים של היסוד של אמא עטור את שכינה המלכות נס' באם א' כי ע"י האם
למטה במלכות (אחר שקבלו מהשפע העליון וכו' ואז ה' עם ה' וזהו שאנו עושים חותם
בתוך חותם בס' חסית שהן חסד של יין מדת ובכאן הוא חכמה של היין שבא מצד
הבינה שהכל היא שבאו חכמה לאמא ובינה ומרחץ שהיא החשבון של שיעורו
הוא שיעור ה' מעלה וחסד שבינה הם נמדדים בסוד קו המדה שמוזכרת בזוהר
ושיעור חסד שבא חסד חסד של אמא וצריך לברר לך ענין היין המקווה וזהו שיעור
ה' מדה ומהן המים שחורין כי דע שהבינה של היין שהמקוה הנה החשבון שלו
עולה קנ"ח בחשבון מקוה וסוד פי' לך שהם הזך כוח כל החרובות שבינה שבסוד
המלכות של בינה והם כ"ד כולה חס' חס' ח' וביאורם כלה בנקודת היסוד לעולם הוא
כוז"ו כוז"ו בגי' כ"ו ומרמזת כל השפע שלהם הוא כוז"ו בגימ' כ"ו וזה חסד של בינה
וז' היין הם שאר הי' להן וסוד ה' מנצפך ובסוד יין של אמא ושל ג' פנים ובמשכן
הי' היין של נסכים שהם היין חביב רצוי לג' ויין כנגד ג' פנים נמצא בבינה ויש
לה ג' גוון בסוד קו המדה שמוזכר (בזוהר) שיעור לבד וזה ובהתחלה ג' גוון
שבא לחשבון ח' וס' ח' עולה ע"ד שהיא חסד (הטעם בחי' חסד החסדים) שבאם
של היין מנצפך ובסוד חמשת שמות בחי' סוד הגבורות וזהו צריך לעשות זה היין כל
וזה ג' נקודות הבינה כל הא' ט' נקודות א' הם (בבינה) ט' נקודות וזהו שכתבתי

מה שקדם

סוד מעשי חקק שכתב בזוהר בכמה מקומות פי' עם תפארת כי המלכות
אינה עולה עד שתתקן ותתייפה להכנס לחופה עם המלך וזהו שאמר אעלה
כך הוא המעלה המבדיל בין קל כי אינה היא עולה ומתקנת ומתלבשת לפני כי
חס ושלום עולה בלא בגדי כי המלכות היא מעוררת מהאור העליון ואז הקב"ה היה
נשכב ומתפשט עם האור ואז צריך שיהיו בחוץ לחוץ הקליפה וזה סוד קריאת שמע
קריאת שמע של ערב הוא ענין עם המעלה וקדושה ואנשי מעשה כשהיו עושים
שאלות ומענות או תפילה צריכה לשמור עצמה שלא יהיו זרים שומעים סוד
התורה לעולם ולכן כל מעשי חקק וסוד חקק הוא חקק חקיקה קדושה שהיא שכינה
ופי' חקקי חוקקין פי' שחוקקין בה שכינה שהאור העליון וזה תהיה צריכה לעשות
בזה סוד יש להלביש בגדי חוקקין בסוד קן זה וזהו גם בסוד אמרם בית כי יסוד
עולה עם המלך בית וזהו שבו המלכות קן תמיד ועל כן נשאר חקק חקוק
בחריץ וכזה הבן משל פשוטה כי המלכות אנשי רשע לוקח כדין והחסין חסידי
דור ואחרי חקק חקק הם כל עסק כי זה חקקי חקק של חקק בחריץ וזהו ⟦illegible⟧
המעשה הזה ל' ⟦illegible⟧ ושי' חקקי חקק וזהו ⟦illegible⟧ חוקקי חוקקות עולה של ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ וזה סוד המעלה כי מלכות חקק חקיקה עולה עם חוקקי החוקקות עולה
של כתר חקק חקיקה עולה של המלך והמבין המעשה הרי זה הרשב"י

דע ובכן סוד עמוק עמוק מי ימצאנו והנה הוא סוד רחוקה על עבודה צריך שידע
שהיא עולה זה הכל כנודע שהיא של ידע כל המעשה וחוקק של
אמן כל המעשות וחוקק של חקק של חוקקות וכבר נודע שחוקק פה ולמטה כבר
קבוע ומתלבשת בדבר שבו המעלה מן בינה פן זה מהבן המעשה חסד בין
מכח וחיות סוד הדעת והיא נשמת האור שהיא חבויה מן קן ובה שכינה ומן הבינה
של כח בינה שמתפשטת בתוך גוף היא חכמה והיא הבינה ובכן תזכור מהאור
נשמת האור והוא הגוף וקומת אדם זה ואז עובד ולך וזהו המ' ל' שהעיר
המעורר בעבודתו הוא המעלה חסד אכן שמתעסקת בו הוא והוא לה הסוד של
חיה וסוד בתוכו או בלא דברי ואם תבין הדבר תמצא שהמלכות נשמה לאורה
היא עולה למעלה ולכן כל ענין לפי שיש לה של שמות של יה המ' שמה לבינה והבן
המ' לבינה ויום הכפורים א' ועל הבינה עם העיר ופוקח על שמו עליון וחסד כולם
יברך כל על שמו ומעשה ידיו שמעלה ופי' שאר שמות הבינה פנחס שכן לא
נשאר שמונתה אל הסוד אלה כלה נכנסת בתוך כתר כמו שנודע כמה שהיא אין
הגוף והחיות של שתי שמות עולה של ר' אברהם של ע"י הוי"ה ⟦illegible⟧
חיותה את עצמה כדי לגדור גדר ופחד לעינינו שהוא עולה ולבב ב'
חסד א' היא בינה בזה שמעלה עד חצי הג' וחצי הג' ומעלה הוא כל העולה
וזה הענין

Page 90

פו

במדרשות שהמחשבה היא ראשית הכל ואחר המחשבה נמשך רצון ככורסייא כפי המחשב
ואז הרצון משתוקק להמשיך החכמה מהמקור בבית והוא להמשיך בית ראשית המחשבה
בית המקדש שהוא מקום של שכינת בית למטה ולחזור להיות להאיר למעלה ודע שזאת המדרגה
של זאת המלכות הנקראת גדולה מהמדרגות הגדולות שבכל עולם ועולם מהמדרגות הגדולות של
שכינה והמדרגות הם כעשר והמדרגות הם כעשר עשר ומלכות שלמה שביסוד הוא
כדי לתת למלכות וכל החילוק המדרגות כמו כוזו במוכסז כוזו שגם בכתר ה' להאיר לו
כנודע והנה כל החילוק המדרגות הם טיפה במעמקי המעיין ויש וגם במחשבן מעין
קרן לאור הוא טיפה לפי שהמעיין הוא עולם זמן והנה מן המעיין נמשך נהר של מחשבה
מהמעיין והנהר אינו מקבל מן המעיין הוא כעוד מוחין של קטנות שגם יהיו יהי
להם מוחין של קטנות כנודע ואז הוא יצא מתוך המעיין על המעיין פן יחזור מן לו
על כתר ומוחין וזהו סוד שחזרה המחשבה בלב וסוד פקיד פקד כנודע שחזר
מהמעיין במוחין שלבב המעיין הוא שר דוגמת דיבור צדקת רעייתן וכו' ואחר
שעשינו זאת המדרגה של מלכות היא גדולה וזאת המדרגה של חסד שהיא גדולה אחת
החסד הוא בשלוש חסד רחמים וגבורה (וזה הסוד וכחשיכה כאורה יסוד של חסד כי ה
גבורה ורחמים כלולה כדי לעשות רק חסד וסוד היסוד של חסד לפשוט ולחזור מן הבית
חוץ המעיין וחסד נעשה לו רצון המדרגה הגדולה והשכינה היא רצון על ידי המעיין
כי הרצון בזה הן הם מוחין המחשבה של הדין וכל רצון המחשבה של רצון
צריך לו מוחין וכל זה ענין שהמחשבה היא רצון של חסד ואם חסד זה לא אומרים שיש
שמאל וחצי חסדים שביסוד של חסד אלא חסד שלם וכל חסד של חסד צריך אל חסד
ואז יש חסד חסד על ידי שזה היסוד של חסד נשתנה והמתיק כך אל המלכות ומעשה
גבורה ורחמים אלא גדולה ופשוטה נעשה ושלום חסד כי נודע כמה (הוא) וגם עם
יסוד חסד הוא גבורה ורחמים חסד גדולה כדי שגם יסוד של חסד ואחר החסד נחזור
ונעשה ג' רצונות ופתחים בהם ענין רצונות הם כדי (סוד) המאור בעולם כדפי'
ודע שהמחשבה המחשבה ששם אלו הם המוח והם אלו של הכתר הם המחשבה
ודע שהמחשבה המחשבה ששם אלו המוח והשמות המוח שהמחשבה את ענינה שהם
נאמר כי הם הכלל שלה לכל עולם וג' כתרים כדי לגלות כוונת המוחין של ועיר
כנודע הן חסד נשאר לה צד חסד ה' כנודע ודעת ה' המלכות כסוד שכתוב ואת
זאת המדרגה של חסד לתת לה גדולה כנזכר לפי שהשכינה המדרגות שהיא גדולה
האחת ועוד נשאר בה רצון של יסוד ואדם שנעשה כפי לפי שהמוחין בתוך
הגבורה וזמן המוחין הם ענין רצונות שגם נשמת העיר והם נגד כתר וכו' שהן
שהמוחין שבהן המוח הם זה הכן שגם המוח שגם נשמת העיר כנזכר למעלה
כנודע ועתה בתי רעייתא אני כדפי' ודע שזה פנים יהי חסד לזאת החסד

שלעור

אח' נקיס וכלפיק היו כענין א' מן הציור שלמעלה הוא באמצע כשיעור הל' הה' והמשיכו
עוד מעט א' למטה ועם אותה ההמשכה המשיכו לצד ימין ולצד שמאל כשיעור חצי עשרה ל' ומי'
הבינוס אותה העיר אשר באמצע היא המשיכו אותה עוד למטה וגם לצד ימין ולצד שמאל כשיעור חצי עשרה ל' ומי'
וכך היו מציירין לה' ההין ושמות כל ה' וה' מן הנקודות ולפי שאין בזה הציור תועלת
לזה כללנוהו בזה הציור שכתבנו למעלה כי הנקודות היו בצורת הנקודות והמשיכו
אותם להיותן נראות שלמות עד חצי ההפרש שביניהם כמשפט בתוך המקוה כפור ודיין
וכן שכתבנו שיהיה בתוך המקוה הם כלם נקודות כפור ודיין ⟦...⟧ של ידין שזהו פנים
ואלו ה' ידין של פנים של אלהים עדין הם של פנים של אלהים מה א' של אלהים הן הרי ט'
ידין שכתבנו עם פנים ודיין שכתבנו הם ודיין לזה בתוך המקוה שכלם הוא ודיין שהן
הה' שמות שהם ה' נקודות וכל א' מהן נעשה כדמיון של מקוה ודיין שהפנים שביניהם
להיותו פנים שיעור ח' פנים ופנים הם עשרת הפנים וחוץ מהם שיעור חמשה עשרה
שהוא הכל המקוה את המים הוא תירוש לכן כמה שיעורם והנה הכל הוא ח' ודיין
כמו שח' לך שכל אלו ה' נקודות אלו הל' ההין שהם בתוך המקוה הם ח' נקודות ונתפס
אלו עניינים שהם חמשה ה' כהוגן שהם כל אלו שלמעלה כנזכר מ' נקודות שכל א'
שלמעלה היא הבינה המולידה כמה שהן מ' ודיין שמעלו מים שהבינה היא ח' ודיין
והיא המולידת ונעשה מדה למים וכמובן היה הוא ח' שמות אלו ואם שיש עשר ה'
מבין מה שכתבנו שכל אלו ה' נקודות הם ח' לכל נקודה והא' ג' שמות שהן ה'
לפי שאין להן אלא ח' שמות אלו שהם המקור וכנראה שכל הם הנקודות והוא
והענין שלמעלה בבינה אין להם חמשה כלל אלא חמשה ועשרה ועל זה אמר והנה
המים צאתם רחוק מעיר ח' ודיין מצד פנים והמשיכוהו עד סופם
לפי שכל עניינות הבינה צריכים להיותן שלמות שם תחילה כלל ולזה צריך ה' שמות
א' להסיר זאת העצמות משם וצד הבינה שהוא חמשה עשרה שזכרנו ודיין ומעיין
מינה ונעשה אחת לקבל הנקודה מן המים שבאים מצד קדש וכל זה
המים קדוש ודי' בא עד יצחק עלינו רוח ממרום
ועתה צריך שתדע שזאת המלכות של בינה שזכרנו היא עתה בעת הזאת
הפשוטה והיא בזה ענינה חמשה ועשרה והיא החותם החיצון והיא ריקנית
ולזה לית לה מגרמא כלום לפי היותה שוממת מהציור של חסד שהעבירה בה (הנחש) מונע
הסעודה והנקודות להן ואחר שהעבירה הציור של חסד העבירה של חסדים שהם המים
בתוך החותם הפנימי כנקודת בין הפסחות צריך שיעור אותה המים שנתנה ודיין
בתוך אלו תלת העשרה לתוך יהוה חותמן הנעשה מהם הציור של חסד שנתנה אותן
המים נתנה בה חותמן של אלהים שזכרנו והצורות שכתבנו בזה בראות וכו' ⟦...⟧
בית ראשון

[Marginalia] הם עשרת הפנים

Page 92

פח

אלה ואחד ושלשים הגבורות שהם נגד השמות והם כסדרן חמשה שמות
חמשה גבורות ואחד מהם פשוט וקודם מעלה יהיה באות האחד וגבורה השניה
והנה הגבורה האחד של גבורת השם המבורך והנה בתחילה והוא וכשישם ביסוד
ויהיה גבורת החסד והוא הגבורה וכל שלשה חסדים אלו הם ודחקים הגבורות
ובהיותם ביסוד של זכר על שיסוד הזכר הוא צר וארוך ונדבקים זה עם זה
והחסדים והגבורות נדבקות וכשהם נכנסים להנהגת נצח והוד ושיש נשארו
כפי הפשוט בחסדים לעלות כסדר חזר וחזר וקודם שיגיעו הגבורות לדרג עשר
כבר נמצאו החסדים לעלות מן היסוד ופוגעים בגבורות ורק עליהם במקומם
ואלו יסוד ושיש שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות ונדבקים במקומן ונדבקו
עמהם ביסוד ועתה החסדים עולים כסדר חזר וחזר ושם בקיום צד ימין וצד שמאל
ואמנם כי שלום בין הכל של שנה ובין הכל של זכר כדי שיקבל אותם היסוד
בכלי בתוכו שיקבלו כל המדרגות העליונות או האור של חסדים מעלה עד
שיגיעו להעביר מן השער המאה באור הגבורה של חסדים ואלו הכל שמות ומקבל
חסד של חסד מעלה כפי השם של מעלה למעלה באילן • חמש הגבורות
כיון שהם לצד חסד הגדולה העלה כמו שהחסדים עולים לעורר כך הגבורות
מעוררים לנקבה בסוד ימין ושמאל וזה כשהם עולים מן היסוד של זכר עד ס'
של זכר הם חמשה ונדבקו ⟦חסן⟧ ובין חמשה חסדים וגבורות שלשה בבינה שהם
מלכות שבה ואתה ובמקום הם שלשה מהחסדים כמו שהיו הגבורות שלשה
ושלשה חסדים אלו נתקנו הם שלשה מעלה ונכנסים ביסוד ואחריהם עולים של חסד
וגבורה וזה ומתפשטים בכל המלכות עד שיגיעו כלה במקום הלב של גבורות
בעת של חסד בתוך חסד וסוד המלכות ויהיה חסד של חסד וזהו ודאי
הגבורות והחסדים כדי שיעלו ויכנסו בנקבה בבית אחד וכמו במעלה
ההתחלה שהם שלשה ושלשה חסד אלו נתקנו וכמו קודם לראש ואחר כשהם
חסד של חסד חסד של גבורה או של חסד וזהו ודאי חסד של חסד של נקבה
כל א במקומו ואם היו עשרה (גבורה) בבינה היסוד של זכר וחזר
היו יורדים ליסוד וזה כסדרן שלשה של גבורות וחמשה ביסוד ועוד ואחד
חסד של גבורה למעלה מהם אלו שלשה שהם כנגד של חסד של עולם קודם חסד
ויכנסו בתוך חסד של נקבה קודם ואחר כך נכנסו בבינה למטה חסד של עולם
תחת המלכות חסד של חסד הם גבורה חסד ועוד חסד שבמלכות יהיו בתוך
בעת של נקבה ויהיו של גבורות עולה במקומן בראש הנקבה הכל לגבורה
חמשה חסדים כפי שיעלו ויצאו שלשה ואלו בתוך חסד של חסד ובין חסד
השמות ופי שמותן ובקיצורם של מאה של שמות הרי לך עניינים דכתיב

[Signature] נאום כרמאל

Page 93

פירוש מאמרי הזוהר

מיסודו של עולם שנתקנו הגבורות של עולם החסדים מצד היסוד שבו והחסדים של
עולם הבינה שנתקנו והם בחינתם וגבורות גם כן מצד הבינה הסתומים של עולם הבינה כדי
שיהיו נמתקין עם חסד של חסדים. ועתה דע לך שבאותם הגבורות שהן באות מעולם הבינה
ומתאחדים עם היסוד והמתקנים הגבורות עם החסדים כדרך שנתקנו והחסדים נמשכים
בתוך היסוד אל יסוד אחר ואז הגבורות אחר שנתקנו כאן הגבורות המתוקנים היו בסוד
העליה שהחסדים המזוקקים והגבורות המזוקקים (ובענין כפי שביארנו זה בפרק א' מן הגבורות
דף ס"א) ומשם אותם החיים והחיות לגוף הלא הוא היסוד והחסדים והגבורות של חיות של היסוד
שהם חיות של היסוד והם בסוד העיבור והיניקה והגבורות של החיים מתוך אותם הם
החיים והם דמי העיבור והמתקנים עם החסדים כדפי' ואותם הגבורות דלא ידעו וכיוצא בזה
אחר הנכסים בדעת של עולם החסדים והגבורות כסדר הראשון והתפשטותם בהן
חיות של ⟦קנה⟧ ואחד מתפשט בזה בסוד זה עקב בסוד חיות שבו ודע שהתפשטותם
הגדולה בדעת ומשם שנתקבל והיה שלם שואף וחש ומתפשט בדרך כפי שקבל
מאלו החסדים והגבורות הוא הכללות שאחר המעלה שווה עם החסדים וכן בענין אחד
הגבורות דס"א וגם כי המעשים בעשייה כפי שביארנו בדף ס"א ע"ש:

ונחזור - לענינו שכל פעם ופעם חוזר ב' פרצופים אלו וראוי שהם נתקנו עם
חסד העליון ומשם אלו החסד והבינה כדפי' ובענינים אחרים דף
המקומות שנתבאר זה וכן שלמה המלך ע"ה פעם פעם ופעם שניה פעם שלישית
לומר עד שלשה פעמים שזה עם אותן השלשה של יסוד היסוד שעלה הנה על היסוד
כפי שביארנו (ומשם שנתפשטו אלו כנגד כל חלקי הדעת והזרועות והן ביסוד
של יסוד שבו בפרק ובענין הזה למה (והענינים רמז בסוד של ⟦חגגת⟧ וחידוש של היסוד
אל צד ג' שלום. וגם לכל הפעמים היה עולה יותר עד שהתעלה פעם לפעם עם היסוד
וכשעלה לאחר כך שנתקונו. ועתה יקשה בעיניך למה לא היתה היסוד של פרצופים
שחזר פעם בזה שלמות כל פרצופים שחזר אחר. והאמת הוא שגם מצד פעם א'
ל' פרצופים אלו יש הפרש ביניהם שפרצוף העליון שבו ושלמה עם זה יש פרצוף מכלם
חמש אלו חיה עבר וטען כמו שפי' לעיל ששיעור פעם שנית של שלמה עם יסוד
שבו נתלבש עליונה ותחתונה שבו ושר והוא ובחינתו ושרש עם גדולה חסד דצד
פעם א' דצד שזכר ב' מסכם שהם חסד של בינה וחסד של יסוד וזה שורש כוח
העזר וחידוש חיות אל החיה כד' ובאותו פעם הזאת וחידוש עם למה כדפי' ולמה שלם זה
הזיווג ואינו נזכר אל באלו וזכר חיות כפי' ע"י חיות ועקב ודייק אותן בלשון כשהוא
ויוסף טובה הוא אל אלו הכתוב ⟦ח' ח' ח'⟧ ואלו עמה ופרס חיות. ואמנם בענין זה
מצד אחר שבו חסד ושלם עם כלם מצד החסדים של אלו חיות ואלו למה בפרק זה
ועל פרעת התיקון ושר ודע שבאותיות אלו היה התחלת תבונה מהחידוש שבה שנתקן
בזה קשר ואחרית ושלם של למה של שכל שנתחדש של למה היה מהתבונה והשפע של ⟦ח'⟧
של חסד של יסוד לכך מספיק בין זכות למה ואלו הם ק' וזאת היה גדולה ושפע
פרצוף אלו שהזכירה ⟦לחג⟧ וחזר אל וע"ש סביב מהחידוש שנתלבש בו ע"י שלמה

אור הנערב

Page 94

ולקח עמו י"ה פסוקים שהם סוד שלמה חסד ומשכן קדש . ועוד תקן רמ"ח תיבות וארבע מאות
כפי דור המעשה (בחסד) כי מן המשכן תדע תמיד הם שמות חשבון אדני ואשר רוח אלהים
ויהי בבצלאל ואת המנורה שהיא עץ חיים ומשם תראה מראה והשקפת פני פני אלהים . וסוד
הדברים שהם אדנות עולה הם הבל וזה וזאת (כי כח) עולה עליון ששאר למעלה מאד
לכן ששקה היא ה' אחרונה של הויה וזה צריך שיזהר מאד בזה ל' למעלה ושאר
מחשבון הם סוד לפי והסמיך הם מחשבתכם כמה מלכות שהם ז' קצוות של עליון
נקשר של ברכה שכל א' כלולה מעשר שהם ע' פנים של תורה ה' חחח נשמה (שלמה) וזהו
הם מחשבים בעיני מלמד שהיה כוונת ש' (שם כ' היכלות) של וספר ובינה שסוד
הוא עולה (משכן) הם ואת המשכן הוא מלכות כסוד שמחה בכל סוד וסוד ושם
אדנות בעצמו מתלבש במקום דביקות . בינה המעלה שהם חת שמונה עשר
אדנות של חשבון הם שמות אדני . פנים בפנים שהם כ"ח כח המאמר שבו ויתקדש
כפי פועלים שהם סובבים (שמות) שבו ובו נשמות כנודע והתחלתן תקף עמו
שחטם ויהיה עץ : והחזיר לענין משכן כאשר אמרנו עם ה' של שמו עיקר קדש
צריך שיהיה כח כללי הבני' פתח כח י"ק כמו עשר ושמנה ז' קצוות וסוד ז' כסוד
תבונה שהיא חת שמונה וזהו כנודע מן חת גם נקודה צריך שיהיה בכל הענין
שהקח כח (אב) ותהיה המשכן שהיא כענין עמה דשר שמות המם שבינה
ל' (רחמים) של שמה ורחמיו למה זה הוא נשמת' ובעוד הדברים שעיקר זאת המב'
פתחה היא סיפור של נער (ש) שנכנס העסק של וסוד ש' (א) עסק סיפור של שבעה
של וסוד חת כח שמונה שבו והם עשר של שסוד יסוד שמתגלה בינה ומאה של
ובינה . ובהמשך יסוד אע"פ שסודו יש בו ז' קצוות והם של עולה וזה ומעלה ה"י
ה"י של יסוד של המב' וזאת המעלה היא גנוזה סיפור חיות עולה וזו המעלה נתב' (ם)
ורמז שבו ומעלה גנוז ציפור חיות שהיא אב של (אב) שהיה בתוך חיות חת של
והטעם שגזר של חכמה כשנכנסה בינה לבנות וזה היה ענין של ל"ב כח של שמו
כסוד הבת של הזווג כאן - וזאת היוד וגוף כלי ח"י חיות וזהו סוד של המב'
שהיא חיות של המב' אחרונה ובשם שמות חיות תרעא ומרכבה כח ומעלה של ה'
כלום של אותיות הם ז' אותיות של אהיה של עץ ובכח שמות ה"י של יסוד וזה של
חכמה מתלבשת בזאת המב' אחרונה שהיא יסוד בבינה והסוד היא סוד המעלה וזה
וזאת אינו נסתר בעולם (כי שהיא חיות וכל השלמות) והיינו אותה הילד כסוד
מעלה ומעלה זו יד שבימינו שהם ה' מלכות חיות היוד באופן שגזר חת חמש מאות
והם עמו רמז וסוד וזה וזאת הבן הפסוק שאמר למה זה וזהו וזהו פלו' מעלה כ"י
עשרה (להיות) זאת המעלה של אב שהיה בא' של יסוד שבימינו סוד אב שלמה ע"כ
וזה שזאת בחי' חיות שהיא שבימי' וע"ז כנודע לזה אינו נס' זאת היוד של המ'
כנודע (בחיות) וסוד וזה וזאת וזהו אב של עץ וזהו וזהו סוד סוד בינה וע"כ

06-419

Page 96

כג

אחרות ושלח במחשבותיו וכאלה רבות ובידך היום למצוא מזור לנפשך ולשמוע שיר
הזה לו אז תבין רוח ונשמה וטעם כטעם העץ וכל הולכי לסוד א' ונשמה ורוח
עתה צריכים המה לקחת מן הנשמה המתפשטת ולכן שאלתם עתה מה תורנו
נשמה זו לו לא באה גם שלשלת נשמתנו היום על החסד ואינו הגבוה וזה פירוש
השיר שבו שאלת על הגבוה שבו על השיר של חסד ובאותה על החסד הידועה
כתר כיסוד של נקבה ועוד כשהם על החסד הם שיר של חסד כנודע לטוב ומחמת זה
עיניהם ועינינו פתוחים וגם זאת היתה העליה עולם כל זה שבתור השיר ותקראו
ותראו ותקחו אותה ותמצאו בה עתה הגבוה ששם חסד כנודע זה חסד וגבורה
ומקומם אותה ולזה תראו עתה מה מעלה נשמתנו מצד החסד לא מצד גבורה אשר
שם היתה מקודם היתה מעלת האור הזה ואם ככה היה כשי' ותראו עם שיר
זה תראו כי שם שמעתם שיר וחסד וזה השיר המעולה הזה הגבוה הנשמה
שבו א' היה מבין עמ' וכן כשאמר תורנו נשמה שזאת נשמה חיה ומקורה
ונשמה וזה וכל דברינו אשר חסד עתה אליהם חסד סתום סתום כי כדבר זה
פשוט פשוט עד לא ידעו וחסדו עתה הגבוה וזה מעשה שנתקענו עמו
רחמנא ליצלן לומר לכם חס ושלום מן השיר שאינו אלא שיר חסד וזה
ששמעתם היום עליו הנשמה ועל לבו היום עד שהיום ככה ושחרו מעלה
וזהו ענין שם חסד באור שבו על היום הזה שנאמר עליו כנודע ולגבוה הדרש
לו לומר שזאת נשמה גוף היום ונשמה עולם שמעתם בזה שמעתם ונשמע /
והפירוש הזה נסתרים כך כפי שכל היד עולם כמעשה ידי חסד ולגבוה
שבו ל' כפי הץ נשמה וגבוה וזה הוא שמה וזה דלת נשמתנו כזה וביד
חסד הגבוה ועד סופו ובאמת נשמע ועוד על ג' אלה וכל אלה הנשמות נסו
ומהם הן חסרות חסד צפון וגבוה הקומה של עץ ולו הגרם החסדים הם
מחמת הגבוה וזה א' וכן מעלה נשמתם וזהו שאמר ורוצה לשאול יותר
אחר ענין היום ואיך ככה וברוך המאמינה הרי חסד וכל זה נשמע לומר
מה ששמעתם על מעלה על מחשבה ובפרטיות מן הגבוה וזה ואמר שחסד
אינו מעלה עתה נעלה חסד ובעוד על נשמתנו לו לא שמעתם מן הגבוה
וכל זה מעלתנו כי הכל ירד לפני חסד וחסד ואחר דברי כי וגבוה חסד
זה חסד וזה חסד ויהי היום חסד וזה חסד וזה נשמע על פירות
שבו על שמה היה חסד טובה לומר שנתגלתה מעלה הבחינה ושלחנו
ואז תבינו יינו (כי ענין המעורר של חסד) וכל זה חסד נשמת חסד היה
מחמת הגבוה והי' חסד חסד קדוש ובין חסד החסדים וחוק משפט
נשמע ושקל מחשבותיו ואמר יוסף וגם על עליות ושקל יוסף וכערכיה הכל
תקן לו שמעו וכלם נשמעים וגבוהו במקום הזה של נשמה וגרם חסד וחסד
ורצה את נפש הגר שנשמע שם אחר הגבוה ומעלה א' הכל ומחשבות

הי"ש

משל שנמצא ובזה נראה כדאי כל עיני השכינה נסתרות ואחר שור וגם בארץ ⟦חזק⟧
ונמצא כי פתרון שונים כל זכרונו (השגות כוכבים ואם אין זכרונם שלכם)
על דבר כשר סמך ולעשות חוק חסד ל' לו ושלחו בידו ומי לו כזאת עשה כל
ובלב ואזן יכול לו פן חס וחלילה בוא על כמה חכמים כנודע ואחר ⟦שד⟧
ומדבר פי המתענגים שעליו זהו חשיבותו גם שלום מצאתי מן חקרי כוונות
מה שנעשה אותם כדי שיחזרו לעסוק בתורה וזהו כתוב הזמן כדתן נתקנו אותם
וחזר ואמר והוסיף ומה לומר כשאמר רוח המנוחה מן המלך הוא הזוהר ערוך
חלק הרע שבו בטל א' א' והיה כע' חורין כמן העפר כלעילא בגבורה וגו' ואחרי
ותקן לתקן שלא יבא כי שכל ובינה שאנו עושים לעולם ולכל צד רע חפץ להרע
לגוף ויקח חפצו לחסן מגידים לכן חס וחלילה לכם וכן תשתדלו לחסוד ואת
בנפש הנאה ותעבדו ובזה תעלו ותת להושיע קדושת התורה והממון והנפש
לו ואחר כך חס וחלילה אם נכנס נכנס קודם תורה שאין מי שיעכב וכן אמרתי

בשמים

וכבר שמעתי על זה כענין חזק עם הכולל שהוא הדין אדנות
וביאורו וכבר רמזו רז"ל וביאורו ושפך ועוד כל זה
כפי שג' קטן עם הכולל וזה תהיה כוונת התיקון המעולה באותן אותן ג' ראשון
למעלה מן נקודות כדי להחזיק האור לא יעלה רשע להתפשט וכל רשע דאין
וכל מן גלגלתא ולו רז' רמזים הם כנגד כתר פ' עשר של חסד וזקן תרעא
א' האחרון וממה שאמרתי ודק מנייהו הכ' ל' בינה ותרין תריסר הג' פנק'
גלגלתא ובינה וחד מן עקבות משה ואז הבחורים שגם חסד נהיה על ענין וחוץ
וזהו רז' בס' פתחיה וממה של אדון חסד ז'

קדושין

כך אמר הרב בבן עזרא ענין עבירה המעטון יקשר חסד עסק
ענין שאמר הרב כבן עזרא ועוד רמז לו לומר כל חכמי ישראל
ומה שכתב האש ומה חכמים גדולים הן באותן הדור והיו עדין לא נסמך ועוד
למה קראו לזה קרא שאמר מלך מן הקדש הוא והבין זה נקבה קדושה למה בן
עתה לא בשם מצוה פריה ורביה ומה שכתוב שאמר חס' אהבה ועוד חסד פנויה
וכי כל חכמי ישראל לא חלקה נפשם ליהיה וכל באמתם מעל באהבה מן ועוד ערה
כל טוב לה לו נש' חיה למה לבחור ביום אצל חסדן מה שאמר בזוהר פסקא
אכלם קדמאה בגין דא וכו' ביה' וכו' נוגב קדושת הקדוש וכדאיתא בזהר לקח
נפש הקדושה וזך נפש לפי שאינו שלם כי אם בתולדות והוא חשבון פעמים
חיות בשכינה הקדש ופעמים מחללין בשכינה הקדושה וחוץ מזה פ' חיות
חמשה וכמה לא ידעו באמת לגרש את הרשע חסד ועל ידי עליה חיות חולק
הן משום ובאותם המעשים המפסידים הזווג והזיווג הצדיקים יצאו כי ⟦בהס⟧
המחשבה היתה כי יהיה וכלם ברגע ויהיה לו זה המחשבה שבו למען ויעשה ענין
חסד ושלום

Page 98

זד

אדם יסודו מעפר וסופו לעפר ו' נס' הט' וזהו כי הם נודע משלו כי יש
נשמה באדם החפץ להעביר הרעה לו ולא ראה ולכן היתה לו נפש לחיות ולא עמדו
כי הכל לפניו יתבר' ונודע שכל חייו לו כי כן מצינו ביצחק שאמר קחני לפני יי' חפץ
חס' וכן אברהם בזה ולעבור שלא יחטא נפשו כי אם לא חטא וחס' ורצון כי תענוג א'
מבחי' של הקדושה כנ' ולכן היתה רוצה להעביר והיה ראוי לגזירה ויעקב ושמחה
כי כמו שהיה רגיל בחיצונית וגזירה לזה כנז' ושאלה ויכסופו לקדושה ולכן נשמה
נפקה ויעקב שלא ראה בה היה לגזירה עליהן עונות רשע גמורים ובפרט שהיתה
חיצונית מכל הצ' וקדושה וכו' נעשה כי אדרבה בחיצונית חיצונית היתה וגם ה' גבורות
מצדך של השנה כטעות שהיא מצד חסד ולעבור כל הגבורות שלה שהיה רשע
גמורים אבל למה שהיתה מצד הגבורות ועכ'ז להעלה חיצונית לו היה חפץ בה כמו
שה' וכתב ויאהב יעקב את רחל וזהו חובה בכל היה נשים כי היא לאה עקרת הבית
כנודע ואינה היתה נגד נשים הכל והנה משנה מצאנו שנשא נשמה ואמנם ויעקב
חש' לו כל הדבר פנים וכו' כי רשע עליהם הנשמה שחביב בשכר רב על ששב
משב ח' חסד בחיצונית בזה ולקח הכתוב אשת המלך שחב' בקדושה אך ענין חס' בינו
לבינה ולא נעשה ועלה למה לקחה ושאלה לו חסד אך סוד הדבר בשם לומר כי
הנשמה הבית היא חסד באמת ויתה של רשע חסד קטנות ואם היתה ראויה לז'
ולכן קדשה ואמנם לא בא עליה רק עכ'פ רשע ובזה הם רשעים גמורים מצד הקטנות
ולכן כן נראה כי בשם צד שכל רשע רשעים ובזה הם רשעים גמורים ובהבחי' חס'
לך עליהם חסד כי הדינים של שכל הדינין רש' וחב' חס' ביוקן שה' ⟦illegible⟧
תענוג שבת מיוחד שהיא מעלת הנשמה עליהם אך כוונתם היתה מעולמות רחב' ⟦illegible⟧
ובס' השנה רשע ולכן נאמר על פקודו כי המלך רשע תכלית במחשבה שהיה
חלק כי הם רשעים וכווין הכל לקח את עשק שהיה חשוכה וזהו חסדו הגדול וכבר
נאמר לעיל ששם נאמר השנה למה ח' חסד רש' למה גם פי' גזירה וחיצונית
ב' חסד בינה הוא הסוד רחבה ודפוק בפי' ותשובה לז' שהיא גאולה ויתה
נשמה פקודה וכו' וסוד רצון ולקח חסד שהיה הקטנות היותר כנזכר מצד חב' ח'
והם משתמשים יותר חיות וחיות בקטנות שהיה ולכן עתה יוסף משתמשו
כי הוא הוגב חובה לחיות דבקות שהיה סיפור וזהו הטעם שהיתה חיה חבת
חיצונית להוציא זו כי היה טוב לה חסידה ודע כי חיות החיצונים היה בסוד
מנחץ דקטנות ה' להם וזה אצ' בספר ס' צ' שהם מתעטף חס' בקדושה
הנ' להם חסדים כי ענין רשעים ונחשים ואמנם כי חס' טוב זה מתעטף חס'
עפר נעפר להוציא ולכן כל הנשים רשעיות כנודע שהם יוצאים לחוץ הם יותר
רשעים גמורים קרובים לחיצון ולכן בחי' של הנשים היתה לחוץ אל תבטח בקרוב

טעם

מלכות הרביעית לחוץ לה היה לו לגלות דבקותו ואלו ד' מלכיות דציור ⟦...⟧
ציור חיות של המרכבה כי ח"ק חזן ודגלו וכו' וכן הם ד' מלכיות וזאת ⟦...⟧
במקומה וזאת ראיה חזקה במקום שיש חיות הקדש שם מלכות וסימן ח"ק וכו'
ואלו הם ד' מלכיות וגלותם במקומם וד' קצוות של עולם הקצוות ממש של עולם
בזמן חורבן אך עתה הם ידעו זאת והם כי המלכות רחבה חזקה גדולה וכו'
חזק לזה להחזיק עמה כי המלכות רחבה חזקה ג' מלכיות דאיתא פ' פ' וכו'
בענין זה ד' נשים תחת הזרוע הימין והשמאל וד' קצוות של עולם הקצוות הרי הם ד' נשים
והנשים האלו למה נקראו עקרות ולמה הן מלכיות ועיין חיים ושלום דף ⟦...⟧
ועוד תמצא כי הוא שם שלמה כי שם של המלכות יותר מזומן וקצות ודגלים
וגם יש לו ענף וקצות יותר כח עתה במלכות אלא להוציא כח בחבורי ⟦...⟧
בין ענפי הקצוות בין ענפי גלגל ואלו למה שהן בתוך המלכות רחבה גדולה
א' ואלו המלכיות בתוך המלכות רחבה ק"ק הענין אלא כי אם היה מקום א'
המלכות רחב למעלה תחת הזרוע וממנה הכל וכן המקום כי חסדי ה' לא ⟦...⟧
וחסד היכן יבא וזה הזרוע תחת וזה ענף זה המקום איך אנו חוזרים למלכות
ה' הקצוות כי משם הכל ודגלים וכו' א' בחיות לכל ד' בחיות וחיבורים וכו'
ככל המלכות לומר כי ה' עקרות בשם פקיד הן קצות ודגלים הם המלכות
רחבה וחזקה בהם היתה גדולה ואינה כדוגמת עתה וזה סוד של עולם של
קצוות הם מחוברות עם הקצוות וחיות ודמות על נשים וגם בזמן הגלות וכו'
ואלו ד' נשים ועתה נבאר ונבין בזה הטעם זו כדאיתא הגם איך על זה וכו'
ודע כי המלכה היתה רחבה וגדולה מאוד ועתה היא חסר וזה ענין עתה
אלא כנודע ובעזרה המלכות וכו' (דף א' ע"ב) בענין המלכות (דף ה' ע"א) תמצא והמלכות
ראויה ובה הקצוות להסיר ענפי עלמה במקומה וביה כח קצוות גמור היא
אלא ממה הכוונה והחלק ענפי שייך לו וגם על כל ומה שבא חזק ודגלים
שיחזרו שם לחוץ את המזמין הקצוות למעלה והנה מקום וזרוע הוא ביסוד וכו'
וכאשר יבא המזמין הקצוות ג"כ עמהם וזהו המלכות הג' ביסוד וחמש מלכות
לכל קצוות הם בעוד שהיא העת שיעור היו חסרת כח שיעור כח המלכות כי
ושם הוא ביסוד וזה חלק חזק המקום שיש בו המלכות חסר הקצוות לכן היתה
כח המלכות בהן וכן אך במלכות הקצוות וזה ענין הוא חסר חזון של חסד ועתה
שלשתן כי ענף זה של הקצוות נהיה ביסוד וכן עם ק"ב נשים הכל זכר כי הם
של ה' ענפי הכתר מלכות רחבה במקום ראייתם כי ככל ח"ק של ד' חיות של
ד' קצוות כדי שיהיו בו הכתר המלכות הקצה ובין עם ד' יסוד רחבה לכל ביסוד
המלכות כבר נסמן ונגמר וכן תמצא ד' ק"ב הנשים הכלל מלכות שמעתי ואינו
זכר כי נגד שמעתי תמצא וזה ענף כי אמת היו חוזרים של זה וזאת
מעשרה אחרים של המלכות ועתה ושלמה ענפי המלכות רחב כח א' וגם קשר עם בית

וסליק

Page 99

ויש מפרשים וכן פיר' רש"י ז"ל ולמה יעקב כי היא קרובה לנביאים ואמר
כנגד חסד שנקרא יוסף לקח דוד המלך את הטיבג כי כבר לקח זה שהם שמונה
במקום המוחן כסל ומצאנו שלמה המלך יהיה מלך ←
בדורו ששב וזהו רמז למשיח את הכוונה כי משיח
היה למעלה מהמשיח וזהו ויהיה על בית נשים
לכן ויהיה דוד המלך היתר לקומה כי היא
כסל המלך ג"כ שלמה במלכו ←
ויהיה שמה על משכנות ←
ויעקב היתה לו ←
צדיק בבניו
למעלה ביסוד
יוסף הצדיק
וזהו
עכשיו למעלה נראה כי עם סוד משיח כל המבואר חלקין ולכן הנשים שהם בבחינת
למה למעלה במקום המוחן היתה לו אך וחי שהיה למעלה לח היתר הלו :/

[Marginalia] אל
[Marginalia] סוד חיים
[Marginalia] יצחק נכדי
[Marginalia] ז"ל

שם השלם שבת לאל בורא עולם ←
ותהי השלמתו יום א' כ"ט שבט ה'
למנין הדר שנת התע"ה ליצירה
בבבל וא"ל

[Signature] באתבא הצעיר עובדיה
[Signature] ⟦illegible⟧ רח"ל להמתין לה
[Signature] ⟦illegible⟧ עבד ⟦illegible⟧ פקוד ⟦illegible⟧
[Signature] ⟦illegible⟧ סימן חסן יהודה
[Signature] ש