Voices from the Archive

IJA 967

Handwritten Hebrew Book

Description

This is a handwritten book, likely of Jewish religious texts. It appears to include copied sections of the Zohar, Talmud and commentaries, and Pentateuch.

Metadata

Source: Iraqi Jewish Archive
Archive Reference: IJA 967
Item Number: 2062
Languages: Hebrew
Keywords: Talmud, Hebrew Bible, Zohar, Handwritten, Torah, Rabbinic, Commentary on Talmud, Pentateuch
Height: 20.40 cm
Width: 14.60 cm

AI Transcription, Pages 51-75

Archival unit 51

B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ וכנסת כנמר ⟦illegible⟧ קל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים
⟦illegible⟧ שיהיה עז כנמר ⟦illegible⟧ בענין זה שיהיה תקוף לנגד כל המונעים אותו מעבודת השם יתברך
⟦illegible⟧ ויהיה גבור כארי ⟦illegible⟧ כנגד היצר הרע המפתה אותו ויהיה חזק כנגד כל המריבות והמניעות
כמ"ש סור מרע ועשה טוב ⟦illegible⟧ ויהיה קל כנשר לעיניו לראות רק באשר יצווך השם יתברך ובענין המצוה והתורה
מפורש בגמרא עין רואה ולב חומד ⟦illegible⟧ ויהיה רץ כצבי לרוץ ולמהר לעשות המצוה ויהיה זריז וזריז
⟦illegible⟧ אדם וכל זה כדי לעשות רצון אביך שבשמים ⟦illegible⟧
ועוד אמר חז"ל ⟦illegible⟧ שיהיה עז כנמר ויהיה עז פנים ⟦illegible⟧ כי רע הוא ויהיה עז פנים ⟦illegible⟧
אבל אם יהיה לו עזות פנים ⟦illegible⟧ רשע ובין שיהיה עז פנים ⟦illegible⟧ ושחרית וערב שיהיה
רע ואמרו חז"ל ⟦illegible⟧ חזק ואמיץ לעשות רצון אביך שבשמים קדושה שיהיה ויהיה כולו רע וזהו מה
דאמרו חז"ל עז פנים לגיהנם ובוש פנים לגן עדן אמן:

B02 · header / hebrew
דף

B03 · paragraph / hebrew
גם כי יכתוב פתח לבו ויהיה מעורר לב בני אדם ויהיה זריז וזריז ויהיה חזק מעשות
⟦illegible⟧ ויהיה זריז וזריז ויהיה חזק מעשות רצון אביך שבשמים ויהיה חזק ואמיץ
ולא תעשה והיה חזק ואמיץ ויהיה חזק כנמר ויהיה עז פנים ויהיה בוש פנים ויהיה זריז וזריז ויהיה חזק ואמיץ
מה שיהיה לו עזות פנים נגד כל המונעים אותו מעבודת השם יתברך ויהיה בוש פנים ויהיה זריז וזריז

B04 · header / hebrew
פרשת נח ע"ה ועל ידו ומה שיהיה לו עזות פנים נגד כל המונעים אותו מעבודת השם יתברך

B05 · paragraph / hebrew
שיהיה לו אהבה ויראה אל השם יתברך ויהיה קדוש ויהיה חסיד ויהיה חסיד
שיהיה חזק עם הכוונה שיהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
החכם המעלה החסיד העניו כמהר"ר פנחס גאוי זלה"ה נתבקש בישיבה של מעלה
וכל הזמן כי עם פניה וארץ של עולם הזה כפי מה דנזכר בהקדמה רבה יפה דקא
וכל הפסוקים שיהיו נזכרים חס ושלום ויהיה כל המעשה הזה עם כל המצוות עולה ⟦illegible⟧
עוד כתוב מה שיהיה לו אהבה ויראה אל השם יתברך ויהיה קדוש ויהיה חסיד ויהיה חסיד
ויהיה חסיד ויהיה חסיד דף נח ע"ה ואמר אל כל אשר תאמר לו ויהיה חסיד ויהיה חסיד
כל הראוי ויהיה חסיד ויהיה חסיד דף נח ע"ה ואמר אל כל אשר תאמר לו ויהיה חסיד ויהיה חסיד
הראוי לעשות עבירה חס ושלום ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
את השמים ואת הארץ ויהיה חסיד ויהיה חסיד דף נח ע"ה ואמר אל כל אשר תאמר לו ויהיה חסיד ויהיה חסיד
תשובות חסידות ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
שיהיה לו אהבה ויראה אל השם יתברך ויהיה קדוש ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
בהקדמה רבה יפה דקא ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
כל המעשה הזה עם כל המצוות עולה ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד ויהיה חסיד
בצדקה וחסד ויהיה חסיד ויהיה חסיד אמן:

B06 · marginalia / hebrew
ויהיה חסיד ויהיה חסיד

B07 · footer / hebrew
דף נח ע"ה

Archival unit 52

B01 · header / hebrew
כו

B02 · paragraph / hebrew
לשמעון קלות שבע על סוף המחשבות ושיב ⟦...⟧ וקודם שיהיה שם פטור לזמן שלא
נולד בו ואחר שיהיה שלמות שלמה בב' ימים פ' יום וכן נפטר ממות יום ופ' ⟦...⟧
ובקצת ⟦ממנה⟧ וקצת ⟦...⟧ פ' יום או פ' ימים וג' גדולה וקצת המחשבה שהם פ' יום ופ' ⟦...⟧
שם קלות שבעה לזמן א' נפלו של המחשבות אחר קבלתה להיות א' מן קלות שבעה לזמן
נפלה לזמן מועט ובינה וביניהם כפ' ימים ויהיו ימים שיהיו שבעה ימים אלו קצת ימים
ויש דברים כי ימינו עומד באור יום רק אחר קבלת המחשבות יום אחד שבו וגם ביום
ועד כי יום אשר נולד בבית שיהיו ימי המחשבות פ' וביום כזה יתבאר כמו שזכרנו כי
המחשבות ⟦...⟧ המחשב ההוא הובא אמת יום ג' ימים וכולם שיהיו כפ' יום וקצתם בתוך
כי ימי חמש יום ובו אינו ימין קודם חל המחשבות וביום המחשבות ההוא היה ביום
מזה אמרנו חצי שבת על פ' יום וגם אם יתבאר המחשבות ויהיו גם נפטר בו
הארץ שהיה מלכותו על א' קבלת המלך לו כך ארץ שגזר בהם ועוד שאין הם מחזיקים
כי היה בראשית ויש שיהיה קצת בדברים אלו כי עליהם נצטוה המצות וקצת המצות
ממנה וזה הכל נראה וביאור אחר שיהיה המלכות בשלמות וקצת המלכות ההוא
ואם הם חמש שלישי המלכות ושל המלכות ההוא לשבעה ואין המלך ביניהם כי אם על
הכל אמרנו יום כזה ודף ⟦...⟧ המלכות ההוא יצטרך כב' ימים כי יסוד בן יצחק לקיום
כנודע וביום לקבל עיקר ובהקדם המחשבות וכל א' מהם מורה מורה מכולם
במחשבות האלו היה הסבה העין לשבעה בימים האלו הם כל זמן וזמן שפטור
וכי יתכן הם המלכות הנתונים משמור אל המלכות בשמור המלכות וביום כי ימים יבואו
הוא ⟦...⟧ המלך במלכותו כי מן המלכות כי פטור ובקצת קצת אלה יום פ' יום ופ' ⟦...⟧
אשר למדנו לימוד ידי כהן אלו ענין הדין שבו וכן נמצא בספרי חכמים ובאור פ' ⟦...⟧
חיי שעה שזכותו תלויה תלויה לזמן המלך שאינו יכול לראות כי אם בזמן המלכות
הענין לו נמצא וכו' אלו הסוד העליון שבו וכי גם הוא חמור מלפניו ג' ג' ג' ⟦...⟧
נפש המלכות ובו שבת על ג' המלכות כב' ימים המלכות יך כך הכל כח המלכות
לא ביסוד המלכות ובו ג' גבורה למלכות בב' הגבורה ובו הם כל המלכות והמחשבות
במחשבות שבת כי המלכה היא ג' גבורה המלכות שבו פטור ובו זה וזה כל דברי המלך
לזמן שהיה מלכות ואחר אמר לשמעון חכם שהיה פטור על יום פ' יום ⟦...⟧
דף על ימות המלכות עומד על המחשבות ובו מבין ענין כי המחשב הוא פטור בהיות
על שמו שבו ואינו כמו ההוא עליו לא יתבאר פ' ימים פ' ימים פ' ימים ויהיה המלכות
עליון וביום שבת בהיותו פטור ג' מרובין ופטור על חוב המלכות ויהיה פטור בנקבה
של הקבלה הנ' ואת כל הדין שבו וגם המלכות שיהיה בעת וזמן שיהיה לו אדם המלכות
וזאת עת רצון עליון המלכות הנאמר כל היסוד דוד בן מנחם ודף כ' על וקול פ' יום
היה ובו עד שנתעורר אדם ג' שייך לגבה דא המלך דקבל לו מלכות מעולם עד שנתעורר
אדם כי זאת יקבל המלכות שיהיה ענין המלכות כח קול כנ' יום ויקרא ומלך ושיעור
של המלכות

Archival unit 53

B01 · paragraph / hebrew
דף ⟦illegible⟧ מה על ומלץ עיין מלך שלם וכו' כל כהן וכו' שנתגלה ועת עומדת לעתיד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כהונת עולם דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וזהו ענין
החסד שהוא מידת אהרן הכהן ולפי שזווג השלם אינו אלא בחסד ורחמים וזהו כי עולם
חסד יבנה כי קצת הקדוש הוא יסוד דבינה הנק' רחמים ובה נעלם המקיף לזאת ⟦illegible⟧
התחום וזהו סוד סדר הקדוש אשר נתבאר בסוד הארת הדור והשם ית' יאיר עינינו
ימין ושם בסוד העבודה המעלה והעלה העולם כהן וקדוש זה ואברהם שנתעלה
במעשר בסוד מעשר מן הכל אשר העלה והעלה וזהו מלך שלם ברחמים וקדוש וזהו
שם מקומו וכן המלכות נק' קדושה מראשית הימים וזאת נקראת כהן בראש ⟦illegible⟧
ולכן בענין הקרבן והזהב והקטורת והתפלה וכו' וזאת למעלה קדוש ששם ⟦illegible⟧
ואחב נתבאר ענינם סדר הכוונה והתיקון ⟦illegible⟧ שמא מן יום שלם של שלום
השבת ובין אעביר חד עמוד לחיים ⟦illegible⟧ אמן ⟦illegible⟧

B02 · paragraph / hebrew
דף ⟦illegible⟧ ענין האור והחושך וכו' כי בעת קבלת התורה היו הקולות ⟦illegible⟧
עליהם אמרנו גן המעשה שביה חכמה ובינה בה כל הנשמות דקות ⟦illegible⟧
הגלים ומהם אור החכמה לא יכלו הן לקבל האור החכמה כי הם ⟦illegible⟧
מרוב נוראות האור העליון שבהם כאשר לא יוכל האדם להסתכל באור השמש
לרוב בהיקתו וכמעט יחשכו עיניו כן קדושת א' א' יכלו שיקבלו עד שנתגלה
החכמה בבינה בסוד האור הצפון ובינה החכמה בתוך הבינה בסוד ⟦illegible⟧
והתפרסמו ושם ענינה נתגלו וסוד קדושת כי בחכמה היו רצונותיהם ⟦illegible⟧
אשר נגלו כי ימין ושמאל מבינה התפשטו והתעוררו הרחמים בגלגוליהם ⟦illegible⟧
בסוד ויהי בנסוע הארון נקודת הבינה והמלכות נזקקו בבינה בסוד ⟦illegible⟧
נשארו ⟦illegible⟧ נקודות אחר שנסתלקו המקיף בבינה כי האותיות בבינה בסוד
ויהי בנסוע הארון דכד נסעו וחסד ורחמים חסד עליון שהם אלו כח עתירת
לזאת בעת נסיעה ששם עסק נקודת שבינה הנק' שמים אסתכל באור קדושת
בינה וזהו ענין ויהי חכמה שבינה ונתמעט בו עמוד ההתפשטות באור לקבל אור
העליון המגיע מן ההתפשטות זהו שיכלו כי הנה באור ההיכל והמקיף יתמעט האור
הזה וזהו כי מרוב אור החכמה לא יוכלו לקבלו אלא ביחס של רחמים הם חכמה ובינה
וכאשר נתעטף מן בתוך הפסק וזהו לפי שבעת נתמעט האור ויוכלו לקבלו ⟦illegible⟧
מעט דמות שפעו והתפשטותו באור קדושה הוא לעשות אור וזעקת אור
קדושה תוך חסד וזהו מלך חסד ⟦illegible⟧ אסתכל ⟦illegible⟧ מעבר עליהם היתה בוקעת ⟦illegible⟧
עבור היכל אמרנו שמה עתה שביה שבהם שנתבאר ענינה ההיכל שבו ביה
עליונה בן ביה חכמה שבו עולה בה היכל והיא בינה שבה המקום הנז' ⟦illegible⟧
פנימי וכל עניניהם וכן נכנס בסוד ההתפשטות ועשה של קדושה בבינה ⟦illegible⟧
כי ההפסק ⟦illegible⟧ להיות היכל נתפשט אלה וזהו היכל שמות וגם ברחמו ⟦illegible⟧

B03 · footer / hebrew
⟦illegible⟧

Archival unit 54

כז
⟦illegible⟧ ה' המים וגו' ויש גבורה ודין. והסוד ⟦illegible⟧ וקראת שמו יצחק ⟦illegible⟧ כלי קודש
שנולד מן יצחק ומה שאין כן יצחק שנולד מצד הגבורה כן על המור כמו שכן בקערה מור ⟦illegible⟧
על כן ⟦illegible⟧ נמשך ממדת הגבורה מדת הג' והכוונה אחר שנסתלק ⟦illegible⟧ הגבורה ⟦illegible⟧
ביותר המים מהחסד שנתפשט בסוד גבורות משמים ואז השמחה והצחוק בעולם על השפע
אבל לפני נקרא הקשור בה יצחק על שמה שתכונתה השחוק והנה קודם שנולד היתה הגבורה
עושה כן אבל ראוי שיצחק יקרא קודם שנולד הג' ⟦illegible⟧ שחוק לפניו והוא רמז לדברינו שחוקו
הוא צחוק ושמחה בעולם עם מדת הגבורה כי משמחים את ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
הדין כי משם נמשך בעת הדין והיינו סוד אשר קראו שמו יצחק על ענין רחמי מההוא
שמחה והתדבקות בה' בחסד כשנעשה שמחה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ תל יצחק עדותו ⟦illegible⟧
שגם מצד החסד ראוי לקרא יצחק מצד חילוק המדות גבורות והגבורות בחסדים דהיינו
לשון הגמרא והעומד ביום שבת על מדת הגבורה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
הן רוב עטרה בשלום ורעננו ⟦illegible⟧ גם את הגבורות בפרק הן ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
דף קל' ע"א כי יתעורר חסדו כדכתיב מה חסד וגו' כי עתה נבואה זו היו כלן נולדו
כבר והוחלפו ונתמזגו המדות והיה הדין בהתמזג וזהו שדקדק הכתוב ⟦illegible⟧ יצחק
ועל החוטאים נאמר בשעה זו ועד יצחק ובין שסם א' ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ או להפוך את סדום מה
שאין כן יצחק שכלו היה דין גם הדין ובמדת רחמים ואם כן יתעורר חסדו
בענין כי להחריבם מצד עצמן אבל חסדו נתהפכו כלם לרחמים וזה היה ע"י
למדת הדין אתכם כי ובהתבאר חסדו עמהן באר בשעת הדין קצת והיה ג"כ צחוק
⟦illegible⟧ והתענגו בעדן ⟦illegible⟧
ועל הרשעים גזר דינא זו וגיהנם וכו' ⟦illegible⟧ להפך את סדום וכו'
שאין יותר מעוול זה כי גם החיים ובמשל ⟦illegible⟧ אך כי יתעשר אדם
בעין רע להחליט מטובתו ובין אלו חבלו גרמו כלם לנפשם ונהיה להם
למעל הדין אתכם כי והבשר חבלו בזמן כפי העיון קצת ויהיה גס חזק
למעל הדין וכו' ויעשו מעט החיים בעולם זו היו להם מעט תקוה וקמו רשעים
באותם וכו' ר' לעזר אמר וגו' ויסורו ויקומו רשעים המזיקים ⟦illegible⟧
שבת הלא לעז ונתן אתו למד כמה חסידה תבוא עליהם לעת רעה ⟦illegible⟧
בעד עונות זו שהיה סמוכה לבין העולה והלכה אתם ⟦illegible⟧ וגו' ומה
⟦illegible⟧ ליום את משפט פיהו כל צדקתו וחסדו אשר עשה ⟦illegible⟧
הקדו' ברוך הוא על חכמה שעשו הלא על זאת דבר שמעו את דבר ה' וזכר להם את הכל
היינו הדיקא וזכות שעשה באחריתה היינו חכמת המלאכים ⟦illegible⟧
עושה גם את אלה חכמה יקרה שפנו ויחזו את האלהים הוא ראו את שכינתו איך הכל
החכמה שחלקו המלאכים שהיו נהנין ומאירה לחכמה תמיד ועל זאת גרמו להזכיר
וזו שהאירה להם שאכלו מידו של אברהם היו אוכלים מאור רצון שחזר והתקין מן שכינה
גרמו אותם עבד לו לזה ישמעאל כפי אדם הוא שלח ונתן בלקחם בפתק וכרתו עמו
ר' פלוני אמר על פלוני ר' אמר שפך השם וחמתו ונתן אבל לרשעים אמר יהא כח
לכן תדע כי אחר שהאכילו והשקו והניחו לילך לזה היה פגם חס ושלום וזהו מה העולה
אל תגעו ומשחי אל תרעו שמעון אמר ⟦illegible⟧
עד שיבא

Archival unit 55

B01 · paragraph / hebrew
על המלכות הזאת עון המלכות לא נכרת עד שיהיה ⟦...⟧ כחור לטוב כמקרה על המלכות
אליהו על מחר עשה ⟦...⟧ רמלה ימלך דוד בתחלה כי הדר ירד אליו וכן יאמר ביהודה
עליהם צדקה ⟦...⟧ גוון נשמה הס א' אעפ"י שיצא ממנו בקושי אך לא אצטרך חגורו
באמצעיתו מבית ⟦...⟧ עד שיהיה פתוח העין בתוך גלגל העין מה שפעם לחוץ ומה
שבחוץ לפנים והפכו מבפנים או יספיק הפתיחה לחוד ויחזור ולזה הגבורה וכן התחזקות
כפי מה שפעם חוזרת עליהם ⟦...⟧ דף קג על גוף מה שמועיל עליהם וגו' וסופיה יקרא
כפי חדוש עדין שעושים בעולם ⟦...⟧ תלוי כשעלה ומסתלק עם שמו ארץ שבעשרה
הוא ולזה הניח א' בתוך סדר מערכת המדרגות וכוונתה : ר' מורם ⟦...⟧ שמה
כי מן שפע סוף סוף שבעה עשרים ושם מה שיומשך אדם עליו אינו מן כח נודע כלל
גוף המלכות אינו מציאות וכל מעלה לפי מה שפירש ר"ח הכהן בפירוש התורה בראש
ואז עולים למלכות דף ו' וזה כי שם גלי וסודם כס יתברך שמו אע"ג דהתם קרי לו
תחלה בעד פתח הזוהר עליה המלכות כי חסד יהיה כפתח תחלה קרי ליה ע"י ⟦...⟧
בבינה וחסידות קנה לזמן הב' עליהם מספיק וחברא ואותה מעלה א' הנזכרת לא עמד כך
דף ה' ויהיה בעלמין דף קיא אמרן וכן המלכות כשהיא עומדת עמו בקוצו של הקדוש ברוך
הוא ואז היא ⟦...⟧ למעלה בבינה הענין כי כל עת היא נשמה לעולם ורגע הנזכר נסתר
הס למלכות דף קיא כנז' ואמר וכתב שמה של מעלה עליה הוא נשמת נשמת גוף ועומד
מכוחה להיות עליה במקומה מעלה הוא גוף ועומד מכוחה תחתיו אע"פ שאינו עליהם
אפילו : ומה שבו על המלכות דף קיב שמות כנז' המלכות שמעתי כח נשמה רוח חכמה
לכל יסוד ופרו' בפרק עולם הרי שחזר ענין בראשון ואין עליהם פתח אלא שפעם בפרק
מלכות רצה שכן כך התבאר סוד המלכות בפרק דף י' בבחי' פתחא דאחרון כדאמר
פתחא דאחרון ששמה יקרא פתחא דאחרון שחזר שוב ואמר דף והנה ⟦...⟧ אין הבטחה
מחדר ⟦...⟧ שבאו לקחתה יחזרו ויבנו עליה על גבי עליה אם כן כשתעלה ותשוב
ביצחק דף קיד אמר שזה אדם שוב אע"ג שיש כח במדה זו שגם עליה דן רבותי
ובכן עדין עולה אל שמו כך וגו' כלומר עבד של ד' שפתח באות א' הוא פתחא אע"ג
מדה אחרונה שבת חפץ מנו היה מזכיר להם שם שהרי יש פתח אחר לא השם והפירו'
דקא נפק לן מן הוא המעלה יתברך בנו שרצה ממנו שיהיה שכיח חופף על הפירוש
ואחר שחזר אמר דף קיד ששמה יחזירו באה העמק של עליה יחזירו אליהם כדנז' 
כינוי מדת חסד ששם נשמת אדם שקבל שכר שבת שבו אע"פ שיש איזה ענין
והנה דף קטו בפירוש שחזר המעלה עליה המלכות לא שמה לו שאין שמו ובידו ברא אות
תח' וזו ⟦...⟧ להפריש שחזר המעלה עליה בפרק מחדש נפק קדושתה וכל שכן קדוש
הערב ואמר כדאמר בפירוש דף קטז ועל זה המסתורין ובו אמר עפ"י ששמו באות א'
אע"ג דמעלה רחוק שחזר אמר דף קיז בפירוש מעלה ודף קיח בבחי' וגו' כלומר היינו
דקאמר בפי

Archival unit 56

כה
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧ אמר להם הקב״ה ⟦illegible⟧
⟦...⟧ וכן תעשה הדרך בבניה מבושמת ⟦...⟧ שנתקיים הפסוק עשו כל אשר אמר ה'
⟦...⟧ שנתקיים הכי תא כל גזירה א' לא תעיין לה לתמתי הרי אנו נשמע כמה
⟦...⟧ שער ⟦...⟧ הרי אנו ⟦...⟧ אם כן ולא הולך לפרש ולהאריך כיון שכבר החליט ⟦...⟧ עשו כרצונכם
⟦...⟧ שבו נסמך על ההלכות וקאמר וחדי וכדי ועל אחד קבל המבשר ⟦...⟧
⟦...⟧ קאי ⟦...⟧ אלו כלה ⟦...⟧ לאברהם עם האמונה ודין כפי ⟦...⟧ אף אחד אליך ⟦...⟧
⟦...⟧ שבאים עם הנהגת הדין וכי המבשר אנו משבחים ⟦...⟧ לכפות דבר ⟦...⟧
⟦...⟧ השתא כוח מה שאמר המבשר מן אברהם אשר לו עובד וחשבון ⟦...⟧
⟦...⟧ לעשות ידי חובת המבשר מה אשר אנו עושה הרי עדין לא ידע אם יעלה ⟦...⟧
⟦...⟧ כיון שאברהם היה יהודי וכן ברכה על הכל ואין להשיב שכן עשה ⟦...⟧
⟦...⟧ המבשר שנתפסו היו יהיה המבשר ואברהם צדיק גמור הוא או אם המון גוים ⟦...⟧
⟦...⟧ שנתפסו ⟦...⟧ שנתרחקו אברהם עם המון גוים והיינו רחוקים כי יהודה ⟦...⟧
⟦...⟧ אל אשר המבשר אנו משבחים את ודאי של אברהם א' אינו ⟦...⟧
⟦...⟧ אברהם - לא אמרנו והדין והמשפט לפי המבשר בין ⟦...⟧
⟦...⟧ ועל זה היינו לומר הכל למבשר לבוא בהמשך עליהם ⟦...⟧
⟦...⟧ ומה שאין בלשון יסוד וכן צריך לפרש ה' בראשו ⟦...⟧
⟦...⟧ לכל יחיד ויחיד ועשו וכדתנו בעשרה שנתקיים ⟦...⟧
⟦...⟧ כי נאמר חי ה' היינו המבשר כי נתעלה ראשונה ⟦...⟧
⟦...⟧ ומה שצריך אברהם לומר אם הוא ⟦...⟧
⟦...⟧ עשור רגיל ה' אמר חד נתפסו ⟦...⟧
ענו

Archival unit 57

B01 · paragraph / hebrew
מדי יום ביומו ואפילו הולך עמו לביתו גם זה אמר לו בן עזאי מכלל שאין
הלכה כמותו ואמר רב חסדא ⟦illegible⟧ מכלל דפליגי רבנן עליה של חזקיה אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ חזי ליה לרב חסדא דקא פשיט ליה מהא דתניא וכי תימא מאי קושיא דלמא אמר ליה
ויש דברים שכל זה אמר לו מכלל דפליגי רבנן עליה והכא נמי מסתברא דהא קא עביד עובדא כוותיה דחזקיה
לחכמים כל המצוות דף קד עב דף קה עמוד א' חזקיה אמר חזקיה אמר משמיה דרב
עבידא והא אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ ואמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר ר' חייא בר אבא ור' יוחנן ור' שמעון בן לקיש
צריך שיהא גופו נקי כגון אלישע בעל כנפים מאי היא דפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל
שכל המניח תפילין יקרו את מוחו והיה אלישע מניחן ויצא לשוק וראהו קסדור אחד ורץ מפניו ורץ
אחריו וכיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פשט את ידיו
ונמצאו כנפי יונה לפיכך קורין אותו אלישע בעל כנפים ומאי שנא כנפי יונה משאר עופות משום דכנפי יונה
הגנה על יונה אף ישראל מצוות מגינות עליהם ורב חסדא אמר ⟦illegible⟧ מאי טעמא דאמר רב חסדא ⟦illegible⟧
היה לו לאדם לברך על כל מצוה ומצוה פעם אחת וגמר ומאי שנא הכא דאמר רב חסדא ⟦illegible⟧
אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
על הקערה עד מה יהא שבת לכל דבר ומשום דאמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
ויברך עליהן אי איכא מנין וכו' כיון דהתחלתה שתין שכן אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
שלא יהא קדוש ביום עם טעמו של לילה דף קה עב אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
שהיה מברך על כל ענין אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
אתה מוצא מתוך ההלכה וכן ופלוני אמר אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
היינו דכיון דסעודה עשה למלכים הני נמי אשתכח כהאי וכו' הענין אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
ושכח ולא בירך עד דאזיל אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
חכם אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
שכינה מברכתן וכיון דאמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
הקשה ולא שמעת וכו' אל הכי הוא וכו' ותו מאי לא תעשה דעביד רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
מן הפסוק דאמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
מקום שאמר לברך ברכה אחת וכו' אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
העמוד וכו' אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
כתוב וכו' אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
לפניו אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
עם חבירו דף קו עמוד א' אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
העולם והמקום והזמן ושאר כל דבריו שבעה וכו' שיש הימים הפסוק
על מקומו וכו' אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧ אמר רב חסדא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧

Archival unit 58

B01 · header / hebrew
כט

B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ אלף לענין ⟦illegible⟧ הענין ⟦illegible⟧ כל ענין ליה ⟦illegible⟧ סברא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אדם ⟦illegible⟧ ועל זה אומרים כחורות כחד הני ⟦illegible⟧ ענין ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ לה ⟦illegible⟧ כח ⟦illegible⟧ כד ⟦illegible⟧ קל ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כפי ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ דבר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
כד ⟦illegible⟧ קל ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
הוא ⟦illegible⟧ וחזק ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
שאם ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
הענין ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧

B03 · paragraph / hebrew
אמר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧

B04 · footer / hebrew
⟦illegible⟧

Archival unit 59

עוד יש לפניו ⟦illegible⟧ ו⟦illegible⟧ ו⟦illegible⟧ גדולה ומה בה ⟦illegible⟧ וכל פעם תעלה מעט ⟦illegible⟧
בו יבואו שמה ⟦illegible⟧ עמוקים מאד ⟦illegible⟧ וכל פעם תעלה מעט ⟦illegible⟧ דורות עולם ⟦illegible⟧
לא ידעום בני דור ודור וזהו היה ⟦illegible⟧ לכל הצבור כדבר המעכב ⟦illegible⟧ עמוק
לפני האור וכללו בו כל גוף הארץ שהוא כמו עץ יבש וארץ ובו מים לשתה
יש שמן פריו המגדול ותטעת בגובה כנורת והיה יבש ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ותתענגו ושמחו
בששו ושמחו עונה ברכה ותענוג שהוא הפך חטאות פריו ועלה זו לכל תולדות בשר
צריכה לגמול את החסדים והיה עמו לעד ופיו ⟦illegible⟧ הרעה יגיע לחסום על המעכב
אמן קנה ⟦illegible⟧ הצדיקים העומדים ברוח כל עבר ודור ודור ⟦illegible⟧ ומה יקר
⟦illegible⟧ ורצה ⟦illegible⟧ וברכה ⟦illegible⟧ פשר מיה בה ⟦illegible⟧ דור עדין ⟦illegible⟧ שאין
כל רעה לעולם וכן ראינו בזהר כתיבת תשובה תשובת בבינה ⟦illegible⟧ פתח ואמר
מן ⟦illegible⟧ הכי נכבד וגו' לגלות אחרון ⟦illegible⟧ חוב לו עת ⟦illegible⟧ לו אל ⟦illegible⟧
את ⟦illegible⟧ רגלי ⟦illegible⟧ בתוכה והעצמות מצבת והעיר ששם המחשבה לב בעל רק עת
נפש ⟦illegible⟧ מעט ⟦illegible⟧ פטר מלפניו כפי הקודם לו הגיע לתועלת דור לא על תועלת
הכל כבוד לא עלי ולא זכה ותתברך העיר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ פטר וכבוד הוא אמר ⟦illegible⟧
עמהן בחלקם חדא להיות תשובה להם וכל זה רחמנא גרם ⟦illegible⟧ טוב אמת הן
מונעין עמון עבדיהן ⟦illegible⟧ עולם ⟦illegible⟧ לחכום ברכה א' היו מעלמין עליהם אמת
ומשיבים אותם ⟦illegible⟧ דף קז ע"א ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אמת למה ורצה מעלה
אל ⟦illegible⟧ כי בעת עלי' ובעיקר החטא כך עיר עליות העקרה ותי' קץ היו
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
עליהן בחודש חדא דהיינו משכבה גהים מכללה וחמשין גרסי ⟦...⟧ עוף שחום ⟦...⟧
מועדין עליהן עכשווי ⟦...⟧ על חוב לחכמים גרמא א' היו מושכין עליהם אעפ ⟦...⟧
ומשימים אותם ⟦...⟧ דף קז עא אל תכתבו אותי כו' אמר רבה ועלה למעלה
אל ותמצאם כו' בעיר העלי' ובעיר התחת' כך עיר עליות והעקתה ותר' קראו ⟦...⟧
שהלכו ברשעים שהם פרום ועמוה יותר מהם לאחרים ⟦...⟧ קח יפרדו כו' אף הנה
כמו עם בערוך פירש ולמתה מטה היה לו תשרי עיה קא ועזרא הוא כב ואפשר
לפרשו על השכינה שכתוב דינה כדאית פ' ויש יק קבלו מהמלכות ⟦...⟧ אבן של שחם
וקדש ידיהם ⟦...⟧ המות וגלוי וקדוש וכדין חקרו חנן היו עדות אבן משחית מעבר
אל כדף היא הגבוה ודף חנן היה גבוה ותחתיה מצד גבוה עומד ותחתיה מצד ⟦...⟧
פי' למטה האבן הזאת דהיינו מעשה המרכ' ⟦...⟧ הפטור וחומר בפעולת מצד ⟦...⟧
ועל האבן משחית דהיינו מקום שאין להם בו אחיזה כלל ⟦...⟧ מלבין קוצר ⟦...⟧
עשרים והם חמשים רבע הנשמה חמשים הרע מהתחתונים ומתקשרים יחד ועולי ⟦...⟧
לקדש ⟦...⟧ אל העליון עכ' כפי' ביאור הכסא מהעונות עומד עין כלו ככתב
שכן השכינה ⟦...⟧ תנא מביא הענפים המתפשטים והיו דבקים זה עתה ובאו
כן הענפים מן ⟦...⟧ ומתקשרים יחד שהשכינה תחת למעלה ומה גם ⟦...⟧
מתפשטים מצד אחד ⟦...⟧ והשכינה עומדים ומתקשרים ומתקשר יחד ⟦...⟧
אחת חסר לה ⟦...⟧ כהן ⟦...⟧ כנסת ישראל ומתחזקת ⟦...⟧ וזהו ⟦...⟧
⟦...⟧ שמה מזה כשם ⟦...⟧ למטה ונכנסים בו לעורר ⟦...⟧
אחת השכינה

Archival unit 60

תשמישן של מצות קדושתן קדושת עולם ואין ראוי להשתמש בהן קדושה חמורה בידוע
מכאן של של תפילין מותר לקנות לכל הצרכי שבת ומועדות כדאמרינן לעיל כי תחזי
בהם מותר לקנות לכל הצרכי שבת ומועדות ועל זה ועל זה ועל זה אמר ר' יוחנן
תוספתא דף קז דאמר רבנן כי היינו הולכים המבשרים לפני המלכות
המעשרים של שלמות אלו הן המעשרים של שכרם מכסא וזה
ואותן שמונה ויום ויום חמשה וארבעה ומלכות פרסא הוא כסא הכבוד ויסוד קדש
הקדשים שבירושלים דמה לכבוד שמים וגבורת שמים וחשבון זה הם החיות והשרפים אשר שם
שבכל זה כי גבריאל ומיכאל אופן אחד ומרגלית הוא היכל המלך הכל לפניו ועל המלך
שש גוונין ואותם הם הם נחלקים מזה ג' גוונים ג' חומות אלו ואותם נחלקים על סנהדרין
אשר שם ועל נחלקים לכל מעיין חי וכל ספר עם מכסא זה עם גבריאל וכל בעל לשון
ל' המלכות של ע' לשון כל לשון אל היכל המלכות הוא נחלק בשבעים שמות אשר
לכל צדקה שלו כפי כל פקיד ופקיד חר היכל ודאי והמחזיר אלא תגמול
יצחק ומשפט שיהיה כי גביות לא דאתי עליהם בן כבוד וצדק וחסד ושלום וחי לעולם
ויכול להשיב רוחא ואז נחלק המזל אשר עומד מלפניו כפי מן ופרנס נחית מכסא שמים
וזו מן רחמים היה פועל הכל כפי המערכה ואינה פטור לו עמו עם עתידין חרבא
שמא עליה היה לכת דוקטורה ומשפטין עשה אלה וגזרת חק לה מלאך רם כי הגזרה
על מנת ואין חסר המשיח ולא כן הדבר כפי כח פקידי זכות פנקס חתימה ואינון שבע
מעיין וביסוד ברכות מבראש עולם זה הם הגבורה לא רצה שיחזור מעולם ועל זה נאמר
⟦illegible⟧ וכן לענין ביה פגמי. ולכך כל דאשתכח מיניה פסול לך עמו בחריף חרפא
שמא עידיה היו בכת כופרים ומשפטין שמא דאמר וגמר לה מלמד דס כי הגבה
על מנת והוא חס דמשות ולא כן הדבר כפי כפי פקודי וכיון דגופא חזינא דאינון טפשן
סנהדרין ובחומר דכמות מנראת שאינו גס גס מגופא לא ראוי שנתאחר מעט ומשאך וגמ'
כי להמשיך המנהגות וכמוסות והתחזק לבנה גוונם כמשאול מנהג נקין
דין זה ופשוט שאינו מין ומין. הא הדין הכא פשוט שאינו בן חבר לצורך לו פגמיה
באופן שהתחלס היו כמה זמן עוד פסק וצמצמו הדין הזה מכונה לאסורין כגון שכתב
אינו מגיש שקירוב מקום ל המין לא כרחוק מקום עמן כן הדין הגמר הפ היינו ביומין
שמא הדין השוה הלך בנכיות של העון באין זמן ולא יחזק מקום על הדין כיון דכך
כח רוחצין הוא הדין המזוג לא ארוך ולא קצר וחומר ורכס חדר עבר החזיק טפשן
סנהדרין ואמנם עקיבא הפ הוא לשון עין והכוונה של הדין הרעה יותר מכוסה ולכסות
נסתרים קופצים לשון המנהגות ולפי זה הוא משבח על רעיונותיו בפי שאינו המעוט
עיין מלכים וגו' היינו ממש לבוש אלא שיש לאזוב בשם מנהג ובינו חתיכה
⟦illegible⟧ ⟦...⟧הן הוא לשון שבו והכוונה של הדין הזה יותר חמור ⟦...⟧
⟦...⟧ לשון המלכות ⟦...⟧ או הוא שכר על רשות הדין ⟦...⟧
עיין ⟦...⟧ וגו' היינו ממש מכס אלא שיש ⟦...⟧
⟦...⟧ וכל מקום שיש פטור ⟦...⟧
הדין ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧

Archival unit 61

וזהו הבאור ויהי וביאת הגואל כנודע ובזהר קאמר כל כשאמר הנה נא ידעתי וזה עתה באתי
גבורי כח עושי דברו וכו' משמע קצת דאין ⟦דלה⟧ ולהודיע (ואפי' וכו') ומשם פשט חדש
למה שאמרו ז"ל וכו' וזהו ענין פן לומר שגם חכמים אלו לא ידעו וכו' וזהו פן פן פן
להיות שאין רק הפשוטים וכו' וכל המעורר וכו' הג' ע"י יסורים כנודע כמה דאמר
הכתוב על ענין וכו' ואת המצוק וכו' דף קז ע"ב ר' יהודה וכו' ובענין זה וכו'
ויהיה על חוקי קראו עמוס וקראו רבי כוכבו ונתנבאו וכו' וגם א' וגלו ⟦חוב ל' חור⟧
הם ימי רעב ומשמע על הארץ וכו' ואמר ושלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם וכו'
בזמן החורבן שצדקו דבריהם וכו' ואמר (דף קח ע"א) חוקר אבו' וכו' ומה שגנב נבוכדנצר
סוס עיר שלו וכו' אך על שמעון היה נזכר ומשם ⟦ככל כהדא⟧ ר' מאיר אמר ע"ה כהן
גם ענין וקרא יום כפור וכו' ועכ"פ לא ידעו בעצם חוקר אנוש וכו' ועל זה
אמרו אלא אם כן ידעו חוקר וכו' ח' וכו' וכל חסד וכו' ⟦כד קרא יעבור⟧ נגנז באר
עמי וכו' כדי שיהיו אנוש לא תמצא חכמתם ונסתלק והחוקר וכו' לא נראה בעצם
הכבוד והגדולה וכו' עתה שנעלה ונהגו כדין וכו' תנחומין דידן וגנוז מכל ומשם ואמר
שאמר א"ר יצחק כלב אמר ר' יצחק ואמר דכין כפיים בין במבול ובין בסדום א'
וטעם סדום דכתיב גפרית ומלח שריפה וכו' הם ענינים הנראים וכו' ע"ש וכו' א'
בשם הרמב"ן וכו' וטעם המלח והגפרית להכרית חיותם וכו' וזהו דף קח ע"ב מנחם
דכתיב וה' המטיר וכו' הרי לך ומשם יחד פשוט חסד שבעולם אוקי הבדל מהכתובים
גם המקבלים שבידם נהפך קאמר דף קט ע"א וכו' ומשם וכו' כדכתיב דף קח ע"א דהיא
גפרית הוא מצד העשן וכו' וכן מלח מצד העכירות וכו' וזהו שורש הסדום
גפרית אל ידעו החייבים וכו' הם דברי הרמב"ן ר' יצחק (לפניו דף קח) וכן עכ"פ
וסוד היצירה חלה מקרא דכתיב גפרית ומלח ⟦מנא ה'⟧ ובזהר הכריח מהפסוק ולכך
חזר ואמר א' מ' כל הרי הכרח מן הפסוק שהרי משמע רשעים בגיהנם וכו' אלא
כלהו עניינו שהרשע וכו' והרשעים שבהם וכו' תנא כדכתיב בענין דף קט ע"א וכו'
א' אמר שבאותו טופס בדין גיהנם כ"ש וכו' ומשם בענין דף ק"י הכרח ודף ק"י וכו' בחורף
וכו' ומשם וכו' דף קי ע"ב וכו' וכן וכו' וזהו וכו' דף קי ע"א וכו' דלשון הג' וכדאיתא
שמעתי וראיתי משם כל דאלו וכו' כדי לברר וכו' של חורף ונסתלק וכו' כן להדיא
וכן ומשם וכו' וסוד ה' ככבוד וכו' וצריך סדום ודף ק"י א' גבורה הוא וזהו הדגל
וגדולתו וכו' וכו' ואולי זה העיקר והוא וכו' מלך גבורה על חסד שביניהם
לו נתן ענין וכו' ומשם וכו' וביותר וכו' ומשם וכו' וזהו חכמה ובינה וחסד ובענין וכו'
שאמר בשמך תגבה ומשם על כל רצון שנעשה דינו וכו' עליו רחוב וחטא וכו'
משמע כי בעת גזירה שבאו גבורות ואחר גבורה שבא קודם מדת הרחמים וכו'
המשיב גאולה חזקה ומשם וכו' א' מ' שזכה לגאולה חזקה ע"י וכו' וזהו הכח שזכה
ושמעון וכו'

Archival unit 62

B01 · header / hebrew
לה

B02 · paragraph / hebrew
משנה וכן אם היה כהן הדיוט ונתמנה להיות כהן גדול לא יעבוד בבגדי כהן הדיוט
אלא בבגדי כהן גדול ואם עבד בבגדי כהן הדיוט עבודתו פסולה וכן אם היה כהן גדול
ונפסל מלעבוד בכהונה גדולה כגון שראה קרי ביום הכפורים ומינו אחר תחתיו כדאיתא
בפרק הממונה דכהן גדול ואם נתרפא הראשון וחזר לעבודתו הרי הראשון חוזר לעבודתו
והשני הממונה אשר מינו אותו במקומו בשעה שהיה הראשון פסול הרי הוא ככהן גדול לכל
דבריו ואינו ראוי לעבוד לא בבגדי כהן גדול מפני האיבה ולא בבגדי כהן הדיוט מפני
שמעלים בקודש ואינו מורידין ואם עבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה וכן אם עבד בבגדי
כהן הדיוט עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה כהן גדול ונתמנה להיות
משוח מלחמה אינו עובד בבגדי כהן גדול אלא בבגדי כהן הדיוט כדאיתא בפרק הממונה
ואם עבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה וכן אם היה משוח מלחמה ונתמנה להיות כהן
גדול ועבד בבגדי משוח מלחמה עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה
כהן גדול ונתמנה להיות משוח מלחמה ועבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה

B03 · paragraph / hebrew
עב וכן עובדי עבודה זרה שחזרו בתשובה אין מקבלין אותן לעבודה לעולם שנאמר
אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח ה' בירושלים כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם
אלמא דכהני הבמות שהיו עובדים עבודה זרה אע"פ שחזרו בתשובה אינם ראויים לעבוד
במקדש ואפילו כהן הדיוט לא יעבוד ואם עבד עבודתו פסולה ואינו אוכל בקדשי המקדש
אלא אוכל בקדשי הגבול כגון תרומה וחלה ופדיון הבן וזרוע ולחיים וקיבה וכל מתנות
כהונה הניתנות בגבולין ואם היה כהן גדול ועבד עבודה זרה וחזר בתשובה אינו
עובד לעולם ואפילו כהן הדיוט אינו עובד ואם עבד עבודתו פסולה ואוכל בקדשי
הגבול כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה כהן גדול ונתמנה להיות משוח מלחמה
ועבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה משוח מלחמה
ונתמנה להיות כהן גדול ועבד בבגדי משוח מלחמה עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה
וכן אם היה כהן גדול ונתמנה להיות משוח מלחמה ועבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה
כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה משוח מלחמה ונתמנה להיות כהן גדול ועבד בבגדי
משוח מלחמה עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה כהן גדול ונתמנה
להיות משוח מלחמה ועבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן
אם היה משוח מלחמה ונתמנה להיות כהן גדול ועבד בבגדי משוח מלחמה עבודתו כשרה
כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה כהן גדול ונתמנה להיות משוח מלחמה ועבד בבגדי
כהן גדול עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה משוח מלחמה ונתמנה
להיות כהן גדול ועבד בבגדי משוח מלחמה עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה
וכן אם היה כהן גדול ונתמנה להיות משוח מלחמה ועבד בבגדי כהן גדול עבודתו כשרה
כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה משוח מלחמה ונתמנה להיות כהן גדול ועבד בבגדי
משוח מלחמה עבודתו כשרה כדאיתא בפרק הממונה וכן אם היה כהן גדול ונתמנה

B04 · footer / hebrew
להיות

Archival unit 63

דאיתאחזי היינו מאן דין עסיקן הם גברין שלמתא דזכיין ומשתעשע מכח הגבורה מוריד
ביין דגלגלתא דכורא ויין וגבורות תוקף הכח טוב לו חול עלייהו ועל כולהו מתהפך בכמה
גוונין צורות משונות להרע ולהטיב שכל חסיד וחסיד קדוש רשע וזכאי וכל האי בענינא
תקיף בכל זמנא דא אתתקף כענפין שונים שונים גוונים (למשמעו דאדם יסודו)
(דחטאים אלו מקרי כרובים וגלגלים וחיות ושרפים ומשתנים לפי שעה ורגע וכל זה נמשך
מכמה גוונים של המחשבה דמתהפך באלו גווני כחכמי ויועצי פרעה ובלק ובלעם היינו כהן
פשוט גוונין של המחשבה לפי שעה ורגע וכל זה נמשך מכמה גוונים של המחשבה וכו'
עצמו וקץ וסוף וגבול וזמן מוגבל ומצומצם כדמיון וכו' כגון רשע או צדיק וטוב ורע וכו'
שהדברים הם כלי זמנו וכל כרשע ומתהפך הכתוב בשלום שעושין שלום זה לעומת זה
חסדים ודינין הרי הן (הם ⟦גליא⟧ דכל אדם וכל המעשים שבו שומעין ואין שומעין)
שאין שומעים בכל זה ואינו נכון אלא שכל אדם כפי שכלו ובינתו ומעשיו יחזור
לו עצה טובה על כל מעשיו וזה כשיש את עמו אף שיש לו חסרון המחשבה וזמנו שכן
עומדים ברוחו של עולם שכן אלו הדינין היו מאת ה' חן וחסד או חסרון או חסרון של קדושה
דמרומז כל גבורות ואלו הם חס ושלום ועל ידי סיועיהם לכבוד המלך הקדוש וכו'
דמכאן ולהלן דמתעורר ומתעורר ומתעורר ומתעורר ומתעורר וכו' פקוד פקדתי אתכם
אלו וגבורות וכח לעשות המעשה ובין מדת הטוב ובין מדת הרע ובין מדת הכוונה וכו'
תבטלו ⟦ענין⟧ פעולה וטוב (הנחת מחשבה) על כל המעשים בהשגחה גמורה א"כ עיין
דבין חסד וחסד וכו'

דף קע"ה ת"ח דהא אתעיר דאברהם וכו' הפשט של דברים אלו גם כפשוטו היו אברהם
שכל הוא סוד המחשבה וכל חסד ודרור המכור הקדוש וצדק א' וקדוש ברוך הוא בתחילה
דאברהם הוא חסד וכו' דא אתעיר כלי דרור המכור הק' אתעיר לעולם ⟦התם⟧ עיין כח דף
קע"א שכל עניינים כולהו הם מדות ולא יתכן אלא כדין ובין מדת הגבורה והחסד
וייקמון לתחייה וקמו אינון גופא שמע בשעתא דיהון לעילא ולתתא עולם כל זמן
משך הגלות אצל העשיר מעוני ובכיה כנז' למעלה וצריך אדם כנז' בפרשת ויחי דף רנ"ט
עולם וביתו למטה ואותו ענין ובין ושלום כנז' וגם להחיות כלי המלך אליהו חסידא
בגין אברהם דכור וגם שלום עולם ובין הכל יהיה חסד ורחמים ורחמים ורחמים וכו'

דף קע"ח שם והוא אלהי השמים וכו' ואלהי הארץ שכל ענייני הנהגת העבודה כפי
המעשים המעשה בגין דכל אלו החסדים ומשפטם ודינם עד דהא אתחזי וכו' וכו'
דבגין מעשה ומעשה וביתו כפי מה שיש כח כנז' וכל זה בגין ג' כחות מעשים
נגד גופא אדם וביתו וכל חסד וחסד ובינה וחסד ג' אלהי השמים וכו' וכל זה אמר אברהם
פשוט ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד וכו'

[Marginalia] וזהו סוד אברהם דכור ושלום עולם ובין הכל יהיה חסד ורחמים

מעט ובין

Archival unit 64

B01 · header / hebrew
לד

B02 · paragraph / hebrew
וכספא עבידא הוא דאמר אמר רב פפא אמר רב המנונא ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
אחותו ואפקעתיה למעלי ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
דשירובה וכן והיינו לא אתי דחזינן חכמה שהוא מחלת הגוף ומעט ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
האי אנוש ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
הרוכבת על גבם ואלו ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
הפנימיות ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ועוד דכתיב בן ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
אלא דאמר ר' יהודה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
אמר רב פפא ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧

B03 · footer / hebrew
⟦illegible⟧

Archival unit 65

B01 · paragraph / hebrew
שלמה המלך עליו השלום אמר וכל חפציך לא ישוו בה פי' כל החפצים שבעולם לא ישוו
לצדקה שכל צדקה וחסד שאדם עושה בעולם הזה הכל נכתב ונרשם למעלה ומניחין אותם
בגנזי המלך והקב"ה פותח אותן בכל יום ויום ורואה אותם ובוחן אותם והיינו יין המשומר בענביו
לפי שכל המצוות שאדם עושה בעולם הזה הכל נכתב ובוקע ועולה למעלה וכל מצוה ומצוה
קונה לו סניגור אחד ואותן המצוות הם המלוות את האדם בשעת פטירתו מן העולם אם היה
רשע להפך ח"ו ואותן המצוות הם המגינים עליו בשעת הדין וכל שכן גמילות חסדים וצדקה
לפי שהצדקה והחסד חביבים לפני הקב"ה יותר מכל הקרבנות כולם שנאמר עשה צדקה ומשפט
נבחר לה' מזבח וכל מי שעושה צדקה וחסד כאילו הוא ממליך להקב"ה בעולם הזה ובעולם
הבא כי הצדקה היא המלכות והחסד הוא התפארת ושניהם כאחד נכללים במידת הרחמים
וזהו סוד הכתוב חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו חסד ואמת הם המלכות והתפארת
והם נכללים במידת הרחמים וזהו סוד הצדקה והחסד שהם המלכות והתפארת וכל מי שעושה
חסד וצדקה הרי הוא ממליך להקב"ה על כל הבריות כולם והוא המולך על כל העולם
כולו שעיקר הכל היה מידת הצדקה והחסד והיינו מה שכתוב אמר רבי אלעזר
מאי דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע
לכת עם אלהיך עשות משפט זה הדין ואהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלהיך
זו הוצאת המת והכנסת כלה ומה דברים שאין דרכן לעשותן אלא בפרהסיא אמרה תורה
הצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא על אחת כמה וכמה וזהו סוד הצדקה והחסד
שהם המלכות והתפארת והם נכללים במידת הרחמים והם המולכים על כל העולם כולו
והקב"ה שמח בהם יותר מכל הקרבנות כולם והיינו מה שכתוב וכל חפציך לא ישוו בה
וכהאי גוונא איתא בזוהר הקדוש בפרשת ויחי
דף קי"ט ע"ב על הפסוק ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף וגו' ועשית עמדי חסד
ואמת אל נא תקברני במצרים והתם הקשה וכי יש חסד של שקר וכי יש חסד של אמת
ומשני דאיתא התם כל חסד וחסד שאדם עושה בעולם הזה עם החיים נקרא חסד סתם
לפי שיש בו תשלום גמול וחסד ואמת הוא החסד שעושה עם המתים שאין בו תשלום גמול
כי החסד הוא התפארת והאמת הוא המלכות ושניהם כאחד נכללים במידת הרחמים וזהו
סוד הכתוב חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו וגו' וכל מי שעושה חסד עם המתים
הרי הוא עושה חסד ואמת וזהו שאמר יעקב אבינו עליו השלום ליוסף בנו ועשית עמדי
חסד ואמת וגו' לפי שהיה יודע שאין שם תשלום גמול כלל ועיקר הכל הוא הצדקה
והחסד והם המולכים על כל העולם כולו והם המגינים על האדם בשעת פטירתו
מן העולם והם המלוים אותו עד לפני הקב"ה וזהו סוד הכתוב צדק לפניו יהלך
וישם לדרך פעמיו וגו' עד כאן לשון הזוהר הקדוש בפרשת ויחי על הפסוק הנזכר
לעיל ודוק והבן היטב כי הדברים עמוקים ורחבים מאד ודי למבין
(כמ"ש)

Archival unit 66

B01 · header / hebrew
לד

B02 · paragraph / hebrew
תתקן ועל זה אמר דבורים ⟦...⟧ עיקר הדרוש הזה הוא ⟦...⟧ אמור ושם עיקרו עור ⟦...⟧
קוד ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ דרוש ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
מיהו ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
כמו שכתוב ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
הקדוש ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
דף קודם על פי ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
ותהי בחינה ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
עולם העשיה ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
ודבר ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
וזה מעשה ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
הבטן ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
אחרית הנפש ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧
⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧ בחינת ⟦...⟧

B03 · signature / hebrew
אמן

Archival unit 67

B01 · paragraph / hebrew
דא כלמא פי הדא לו כח לומר לשון כך וגזירה ואלו לא אל תתמה יהיה כך מנאך ה' ואל
שכתוב ה' לבד הוא מלאך ה' כג' ואל תתמה כלל כיצד אתה אומר כך שהוא המלאך
שהרי כתוב ויאמר יהושע להוא המלאך מה ה' וגו' אם תרצו לומר זה כמשמעו דכתיב
כתוב וירא מלאך ה' שהם השכינה ומיום וירא ה' אל אברם והוא המלאך גמ' אמר
הוא המלאך למען תדעו ולמען ה' וכן גל' נגלה והסברת פנים קאמר הננו גומר
כן וכבר פ' פ' ונתן לך רח' ורח' המעשה דבר אמת ורחמנות ביין הקריאות הנה
וג' והכי נמי בצרתה השם עומד על ימינו של יהושע לעשותו קנה והוא המלאך
כדי לומר ויאמר ה' אל השטן יג' ה' בך השטן הוי אומר אדוניך ענין העריפה הזאת
כמו שכתוב ויאמר ה' אל משה קח לספר היא רמז לקדוש ברוך הוא ברוך שמו וזכרו
באלו חטאות והזיות מכל עריפה כענין לא נתנה תורה אלא בפה לכ' (הוא) אדוניך
והמשך עמו זה השם המפורש אל תתמה על זה כי המעשה והאות תמיד אמונה
על גבי מזבח כי כפרה על חלב ודם והם הנקראים כן על עולם שבו חיות
תמיד מעוררת עונש המות ואז תעשה כפרה כי הוא הגורם הכל שעל
ומצאנו ידו ועינו נטויה ⟦line⟧

B02 · paragraph / hebrew
דף קוד' על ענין לקיחת עריפה והוא צחוק בפה שמו (ככל יהיה עליהם קטרוג
כמו שכת' כפר לעמך ישראל אשר פדית ה' ואל תתן דם נקי
ולא נתנה הקריאה על עריפה ורחמנות וג' ה' נגד עור פה ונגד עגלה עור פה הם שניהם
עור גנוה ופשעו מחשבה כה הלכות עור עגלה הם ה' עגלה זכר ונקבה
והנקבה היתה וכעונש עגלה ופשעו ל' עגלה ה' זכר או נקבה והנקבה היתה כדי
כדי ופיהו ערוף שהוא עגלה ופשעו ונקבה עור ופה שהם יצאו של עגלה
ממנה הם חטאים עור עגון כג' ולכן היו מקריבין בקרבנות עור ופה עור פנים
ופה פנימה פני המזבח שחוץ לפתח דין זכר ונקבה שהקריבה וכן תהיה על
כפרת העגל נתקנה למען העגל הכרובים והכרובים מקדימין ופה קרה כעפר
ונתן עגלה ערופה למען הקרנות המעורב על החטא אשר נשא כעגל באדמה
והיה נשרף פניו חוץ להר הבית שבהם שהיה להקריב הקרנות משלמים ורבו בוש
שבו שלחה אשתו למען היין תת כגוונא יא כיצד דרך עריפת אשתו
כך נתחייב פגוונא ע' עבדין דא לשכת מקריבין על העגלה ערופה כמו
כן אמר עליהם על שחטאו עליהם המעשה קול רעש ה' ופי לעורר עגלה ופה
מכל חטא ופשע שחטאו על המזבח העליון בינה ולחזור התשובה אם אמר
כעונש חטאי אדם עור ופה וכן אמר עליהם קול שחטא בקול ופה פני שופר
הוא פה ופשעו עור ופה רוח בנפש וגוף לחזור הדרכים לארבעה
עגלה ומתקן הרשע שבו אבות כי אף מעונש (הן) לא נתחייבו אלא בפה
אמרה פיהם ופשעם והשכינה והוא קול שופר ואל תתמה ממה נראה
השם

Archival unit 68

B01 · marginalia / hebrew
ל

B02 · paragraph / hebrew
כאשר יראה בזה היום ויאמר (לאו הן וככמה דאף הן ומה הן דאף הן דהא דחזא) כדאמרן ואם תאמר
הא ודאי הא דאמרן ומה שצריך לומר כאן דאף כל דהו מן שום עכבה ומניעה והעיכוב והמניעה
דכל הני דברים הנזכרים מן המעשה והמחשבה וכל שאר דברים כיוצא בהן והנה זהו הכל על זה
ודע דמה כלל דבריו ודבריו צריכים באור (ועוד דחזא) ומה שראוי לומר הראיה הזאת הנכתבת
ובכלל דבריו הן המעשים שהיה על דעת כוונת המחשבה (אם פירש למחיה עד שיפרש לו ועד
שידע ומהן עשר שונים פ' ובין הדברים והוא הראשון שהיה גדולה היא מעולה הז' ועוד
פ' פ' שונים אלו המחשבות שהיו על שום כוונת פ' פ' עם העיכוב ועם המניעה ועם המעשה ומהו
אשר יש לו פ' פ' שונים פ' פ' הם המחשבות והכוונות שבאו מחמת המחשבה בתוך כוונת פ' פ'
שבכל אלו כו' ומה שראוי לומר וכן אם סלקא דעתך המחשבה מן פ' פ' שונים אלו שהיה על דעת
פ' נשאר שהיה עולה על דעת שהיה חוזר עכבה ושוב המחשבה לא ימנע המחשבה הנזכר
פ' פעמים שונים כדמפרש ואזל המחשבה וכן גו' עשר וגו' ואינו שהזכיר סלקא דעתיה
במחשבה ואחר המעשה דבריו וכן (מחשבה בלא אחר מעשה) ומה שצריך לומר המחשבה מחמת
(המחשבה) ומה שצריך המחשבות המחשבה וכן גו' עשר ומהן שאחר שמי המחשבה הן שונים
שבכל אלו המחשבות של המחשבה היו שוב עשר ופ' שונים הרי שתי מחשבות כדין וכן
שבכל אלו כו' וכן אלו המחשבות מעשים וגו' והענין נקי מעט (ומה היה המחשבה בתוך
זה ששם המחשבה שונים וכל עשר שונים ומהן) וכן אלו המחשבות (בכלל ומהן) וכן וגו' כל
פ' פ' הם אלו המחשבות שהיו על דעת אלו המחשבות שונים וגו' ומהם וכן המחשבה
השונים והמחשבות הן וכן (מהן שכל פ' המחשבה) המחשבות זכות כשיעלה ותדע דהמחשבה
לכל אלו היינו דאמרי המחשבה השלמה והתקפה ככל המחשבות שונים ומהם כענין המחשבה
על המחשבה או המחשבה וכן שנית דקדם הוא נקיון הלב הרי המחשבות למעלה ומחשבות
המחשבה ובכלל זה המחשבה (בכל המחשבות השונים הרי תדע) שכל אלו המחשבות
המעולה להיות על שכל (שתי מחשבות שפיר המחשבה על כל פ' פ' שונים) המחשבה אשר
עלו ומה פ' רוח חכמה ובינה וגו' והכל הוא תיקון לכנסת ישראל שכל עשר שונים המחשבה
ומה שצריך ועסק התורה כמה שהמחשבות השלמות נקיות מן העוון ופ' פ' שונים דאמרין
כדאמרן וכל פ' פ' וגו' והא דאמרין דאף שונים היינו מחמת כח אלו המחשבות שונים
ושמונה עשר זכות וכוונת המחשבות היינו מעת יציאת העולם והכוונה לומר שכל
המחשבות והן הזמן שהם יותר כי (הן אלו) בכוונת נקיות ראוי להתחזק ע' 
והתחזק פ' פ' אבות ומעשים שבכל יום תמיד חזק עמנו חזק חזק ונתחזק אמן סלה
עלה יהיה ברכה ואות פ' ויקיים לה המעשה בלא ויתר שמים שיתפרש לו פ' 
להם עשר כו' ומהן המחשבות והכוונות וגו' ובכלל המחשבות והענין והמענין קדשן
שבכל אלו כו' פ' פ' על כל פ' מעין כל מעין וכל יתר על אלו ואמר עשר שונים
לפי ששם המחשבה השם בתוך המחשבה פ' פ' שונים המחשבות המחשבות והכל

B03 · signature / hebrew
יצחק

Archival unit 69

אמנם בפרק זה נבאר ענין התפלה בערב שבת בשעה שהיא זמן חצות היום ואילך
והשלחן ערוך ובו שש ככרות ואלו השש הם י"ב אשר ירמז אליהם האר"י זלה"ה בסידור
בשבת (העולם הבא) ונודע בשם יוסף אמר יוסף גבר וערב שבת לא נזכר בסידור
לם לפי שבו בערב שבת זמן זה הוא בבחינת אדני המלך החתום וכמו שכתב עיין שם
מפי הגאון מהר"ש ⟦מאריס⟧ מעובדא בשבת חנה עבדי יזכו וינוחו בה וכו' ושלחן ערוך
ח"ב עמודי השלחן יכסוף הפת הבא היינו ושלחן ערוך לו קודם לו הגדת השמחה ושלחן
הגדת השמחה עיין כאן מצד החסד והרחמים עור הקדושה ואין צורך להאריך אך בסידור נדפס
של מרן לוריא מצד הגבורה הנקראים מטרוניתא הרי ב' בחינות הבאים כאן הא רבותא
לן וצריך ע"י ברכת השלחן וגדול כח ה' המלך וכו' וקריאת פנים על כסא ה' אלו הם
ואלו חסד שבה גדולה פתוחה והגדולה היא יראת שכינתו יתברך עלינו וזאת היא ה' לאה
וזאת היא לאה וזאת היא הגדולה חסד ורחמי שמים הגבוה מן הכל וכו' בשבת קודש
דהיא רחוקה בחסד וגבורה ותחתיהן וכן על ידי י"ב לחם וכן קרא לחם הארץ העליון וזה
מן הגוף והוא גדול וחשוב וזה אשת חיל הג' וכו' לו שמה לענין י"ב לחם של שבת
ובו רמז רב וגדול ותענוג לנשמה וכו'

ע"ב

בשעת הסילוק היינו על ידי ג' רגלים דסחרא עליה מה שכתבנו למעלה וסוד
המנהג שהיה נוהג בבית המקדש שהיו מניחים שש טבעות עליהן בטוב וחסד וכו'
וזאת כמבואר עיין אמר יוסף ז"ל על ענין רגלים דכורא וכו' כי כאשר יהיו ע'
פנים במקום שלא דברו בו כי הג' רגלים שבלשון חכמים ז"ל הם הקרבנות
הע' פנים האלו הם ימי החג ואלו כיום הזה לו היתה שמחה שהיו קודמים לסוכות
בהקרבה למעלה שהיו בתחילה ביום העלה ואח"כ אמרו זה הבית של סוכות
חג הפסח חג שבועות שמחה עליה ולכך חזן בן הכל וכו' כפי שחזר ח"י כל כהן
בשם האחד אל שהיא תפלה הנ"ל אלא רצה לקרב היינו סוד החיבוק וביחוד של
החיבוק וביחוד החיבוק (אתגליא סוד העינוג נהירו ובינו רותא ברוחא כידוע ליודעי חן)
היחוד בעצמו ודין כויין וג' כדין אחישנה ואז יהיה היסוד פתוח ורוח וכו' ואחר כך
הדבר הכל זה קודם ח"י וכו' ועכ"ל ועיין שם ח"י קודם ויתעכב לה ועבור וניחא
חלא לבית לה טעם וכו' וכוונתו לפי ענין מה שעבר ועדיין כן דור לאבא ופי' האר"י
זלה"ה בשער היחוד בפרק א' מן הדבר כי באמת וכו' שהזמן יותר ארוך מזה
שהם שש שעות או פחות מזה הכל ואלו שקיים ואלו כענין נקיב וסוף הכל
כי ועוד שיעור כל ענין חג הפסח וחג השבועות וחג הסוכות עיין בסידור
וזהו רמז גמור ופשוט בלא ספק כי בשעת הסילוק והתקיימות וכו' כמובן עיין
שכתב לו השם ית' ע"י ע' פנים בתפלה וכו' עיין שם וכו' וסוד ואלו ואלו
והטעם בזה וכו' ואלו הן חג הפסח וחג השבועות וחג הסוכות וכו' עיין שם

כלומר חסד

Archival unit 70

B01 · header / hebrew
לה

B02 · paragraph / hebrew
עולה ממדרגה למדרגה עד להשיג מדרגה העליונה שבכל הזמן ההוא נח ורענן ושמח תמיד
וגם עתה יוכל להשיג מעט מעט עד רום המעלות וזהו שען הבא לעתיד משישין לזמן הזה
ומדרגות המצות הזמן ההוא שיוכלו אז להשיג למעלה למעלה וזהו סוד הפסוק

B03 · paragraph / hebrew
פרשת תולדות יצחק בן אברהם וכו' ורז"ל אמרו תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים
וכו' דע לך בני כי כל אדם בקדושה עליונה נברא כדכתיב בצלם אלהים ברא אותו
ומי ששומר את עצמו נקי וזך ומרן מכל שמץ של עון וחטא ופגם כי כבוד וחבור עם כל הזויות
שבנפשו ואז שכינה שורה עליו והוא כלי להשראת השכינה וזהו יעקב שכל עצמו היה דבוק בה' יתברך והוא תורת
אמת שניתנה לנו על ידי משה רבנו ע"ה והיה יצחק אבינו ע"ה רמז לזה וזהו יצחק לשון צחוק ושמחה ושמחה היא
עולה למעלה ע"י עבודת ה' יתברך וזהו הקדושה והיא לשון רעדה כי מי שזכה למדרגה שבה השלים
הקדושה ושמחתו כי צדיק עליון וזהו עולה ע"י זה והוא הניצוץ של הקדושה שהיה בפי עשו
וזהו הקדושה ורחמנא ליצלן זהו רמז בכתוב ויעקב איש תם יושב אהלים שנתקדש שמו והיה דבוק
בה' יתברך ממכון הקדוש של הקדושה וכל פעם שיש קדושה מלמטה אצל ה' יתברך תועלת יעקב
והקדוש ברוך הוא שורה עליו וזהו כח התפלה וזהו שכל הקדושה תלויה בזה והוא השמחה
העליונה וזהו כבוד ה' עלינו וזהו ע"י הקדושה שיהיה תמיד ובזה יתחזק לב עשו הרשע

B04 · marginalia / hebrew
דף קסב

B05 · paragraph / hebrew
פרשת ויצא ויעקב מבאר שבע וילך חרנה וזהו סוד הכתוב ויפגע במקום וסוד הענין
מבחוץ ומבפנים חכמה מוח אדם ודעת מוח אדם וזהו שמעון וזהו
סוד כי חפץ מקום או תרין שפירין שהם בחינת עולם היסוד וסוד הענין וזהו המעיין המקור
ומשם יצאו כל הברכות כדכתיב וסוד כתר קודם היו ב' בתין אלו והן ב' המידות והוא
אשר הם בחינת הברכות והטובות שבהם וזהו וברכות לראש צדיק וזהו ה' שערים עתה
לכל זמן והם אליהם עולם צדיק זהו של היסוד דדכורא ונוקבא והנה רמז צדיק כי הם
סוד המלכות שנקראת חכמה כי היא מלכות עולם המלכות והיא בחינת פנים וזו נתנה לה
במערב ובמזרח ורחב ה' חסדים כי כולם מצד המלכות שהיא נקבה וזהו כשיש ב' מוחין
אחרים שהם ח"ב שהם שמים וארץ והם נמשכים אח"כ בחיבור של היסוד דדכורא וזה
בחיבור עליון והוא נמצא כי שניהם הם בחינות שבהם דכורא ונוקבא וזהו סוד המלכות

B06 · paragraph / hebrew
פרשת וישלח וישלח יעקב מלאכים וכו' וזהו הקדושה והקדושה העליונה
יהיה בשמחה וזהו כח השמחה וזהו עד לפתח חטאת רובץ כי עצמו כלה
לגמרי בזה גוף וזהו הכל שרש כמו בן של וכן המילה של המלכות והיה אדם זוכה לבחור הטוב
ברוח ובנפש שהוא המלכות והיא נקבה והרוח הוא מצד הזכר ולפי שהיה אדם הראשון בגן עדן
ולא עמד בזה כי שבת בגוף וזכר ונקבה וזהו כל הברכה והשמחה והעולה שבהם בגוף
גם זכר ונקבה עולה כמו נקבה והיינו יסוד וזהו בחי' הרוח כמו שיש עליהם שמו ית'
נכתב וזהו ע"י המצוה והרוח אינו עולה עד שיהיה נקי מכל פגם כי הקדושה היא קדוש וזה
ע"י המעשה ובינונו הסוד היסוד נקרא רע שכולו רע וזהו הקדושה והיינו דקאמר וזהו פיהו
מפי עליון ועל זה יתיר לו שיהיה לו שכר לו ולזרעו עד עולם וזהו תמיד שיהיה עמו

B07 · footer / hebrew
וישב

Archival unit 71

B01 · paragraph / hebrew
וענין קרבן של פסח ודעתה וגם הם מתערין קרבן בכל שנה ושנה ואף שיתחדשן שיתעורר
⟦line⟧
כי לעורר שהם ה' והוא זעירא כפי שכתב וזהו ז' שמן שית רמז לואו (בפסח) וזהו ראשונה
שחנינה עשר אופן שית ושית היינו חצי המאור שהם י' ואחת והוא חצי ה' שבי לעורר
ושתים עשרה (כאשר) שבו יתקן ענין א' חצי שית של שכן שהם ששים שית וא' ושית וכו'

B02 · paragraph / hebrew
דף קים עב נסח מפרש עם בפירו וכו' כי יצחק ענינו פנימי את יתירא וכדפרע
כי מלת את היא המלכות ובכלל מן ה' עשר ת' וזהו איהו את וגם עתה שנודע
כי את הוא (הא) וגם הוא עתה ותרומהו הון רפיון חכמת רענן מרמז חכמות י' ה'
והא יצחק אחור בבורא עיינה ידכורא והכי נהגו במלכות הקמה ותיקן עבד הכי ששנה
שגורה תהיה ערוך כי ה' תרס קנה ומעלה ממנו (ע) כנודע ויצחק עיין
ל' הגלום נשתקע קשמה' הגבוהה ממה וחפץ ע' העקרה הגלום חלק הגבוה ידמרק ופיוח
נחיר נתבסס בפסוק נוסף חכם הלך ונפש הגבוה כי תחלה היה בחסד דנוקבא ואחר
עלה עד סוד ידכורא ודי בזה

B03 · header / hebrew
פרשת ויהי חיי שרה ותמת שרה בקרית ארבע הנה עתה היא סוד התשובה

B04 · paragraph / hebrew
והנה הפתח החיצון על המלכות הנס' של עדין ערי נוגע כנה א' חל' חרב
תדע והנה ה' ת' צורות גופו עקרית אהבה והטעם עם העתם ל' צופים הכלא' וחיבור א' וזהו
כי היא פרין ובה תמצא שמחה שה קבל שנה כנגד העם הכן שעולה קכו עם הכולל הרי קכז
דף קכז עב ויהי חיי שרה וכו' מלת חיי לבוש וכו' א' תמן מבריאה זו הכן כף איהו פי' כי
השלמה נפתחה שכל הים כי הכי עשור תאור ולכן תהיה שנה כנגד כתר כלא כללה חי
ועשרים שנה הם כ' עשרות כשר חכ' ובינה שהם עשרות כנגד עשר ונוקבא להם עשור
אחדים היו חג'ה נה'י עשר וכו' פי' שו' אל' שהם יחי' מפורש בתרומה וידוע הוא כי
כל שמי ע' שנה בש' עמי ופי' שתי שמי ש' עולם שנה נש' כי כל שמי ע' עולם
שנה נש' ופירושו של ה'ש' דלפה ל' העולם הם שמות דאחר וזהו הבל הס' ש' רכז ואם
הכולל הם רם חסד לזכר ק'ץ וחצי' לנקבה ק'ץ והקץ הט' חיי שה קכ'ז שנים ולא עולם
כשנה שעת שלקחה יצחק שהיתה בת שלש עשרה בעת הזווג והבן

B05 · paragraph / hebrew
דף קכז עב וישלח אברהם וכו' הכא אית לאסתכלא וכו' זה מבריאה זו הכן כף שיר ה'
כי ש' חומר מה מה הן חומר דף מק הוא חומר ובהבין לו בריה נאה
חצי הרשעים שאינם ע' וכו' ומכלל למעלה ואותם השנים חומרי שיה (הפה לעולם והכוחות
התחתונים למטה שהם גם הם חומרים ליה משן שית שערה (הם שש עליות עין בנפש
אך הענין כי מה שהם בעולם העשיה כפי סעורם והדחיהם כפי תנועתם והתעשותם
כמו ש' רכבו עלי הישר וזהו רעץ עולה א' עשר חרש וכיוצא בזה הוא מדת הקבלה שנתחדש
ענין ושנה (ע) ק'ץ קכז עב עלי עליכם להוות קערה ורהב נחשבו מנקה ח' ש'
שכן תשובה שנוטים החכמים לתוכם עם הרחמן וגם במקום אחר כ' ש' ק' ו'
אם המלכות גם תהי' שמוע מלשון תענוג שחבר ש' כי להחזיר הרי שונה זו העבודה
שהם כולם רוחן תהיין ובה ע'ל (גם היתה הענין עליהם ופי' ישר ומה שכתוב ויהי
עובר המעבר

Archival unit 72

B01 · header / hebrew
⟦illegible⟧

B02 · paragraph / hebrew
וכן על הענין הראשון שכתבנו למעלה על פי החסד לומר כי יצחק קדש את ⟦illegible⟧
האמת כי בתיקון הראשון אמרנו כי הפסוק הוא על הפסוק ויבאו בניו וכו' ולפניו ⟦illegible⟧
א' חסירות או יתירות כדי להורות עליו אבל בכוונת לומר האמת וכן הוא בחלק ⟦illegible⟧
(וכן אחר שכתבנו בתיקון א' על הפסוק כי חסד ה' וזהו ⟦illegible⟧ שכתבנו למעלה וזהו ⟦illegible⟧)
האמת המזוקק לא כווננו אחר וכן בין על פי ר' אבא תאמר סוד ה' ליראיו ואמר עליו וכו' כמו
שבפסוק שכתבנו לעיל וכו'

B03 · paragraph / hebrew
פרשת וישב ויקח יעקב וכו' כי הענין אחר הראות לו חזון כל זה כנגד ה' ויהי
רשע עם חבורה כנגד ה' עשרים ושמונה בן כנגד מלכות ויהי המבשר
חזון ולאה כי צדק לפניו כי הם כעס ה' זהו ועתה והכי אותם בקדשי שמים דף
קע'ב על ענין המבשר שזה לא חתוך עולמות וגלות וגלות זהו חתוך עולמות וזהו חתוך המקומות
דף קע'ג על ענין חלום יוסף וחי אדמה וכו' עיין בספר יקרא רמז על יוסף על פי נביאים
כל האותיות המבשרים יפרדו ויתפרדו בייחוד גמור שכל ספירה היא המבשרת
עליה נאמר והם פ' היכל הזכר ואומר הזכר והנקבה הוא סוד ספירה המקבלת אליה נהרא
ומתפשטין בנהר דינור ומשם יצא הנהר וג'ר על שם השמים ספירה הנ' שהיא המקבלת מבין
דינור וזהו הוא גבורה גם יש שם נזקין עמודי שש מבית ספיר בבית הדין והס' עיין //
ובכוונה נעלם כי יוסף בחור עם חבורה וזהו שכתוב דף קפ'ד סוד ענין המבשר על
אחיו א' ענין העמק וכו' כי מתחברין ונתיהו יסוד למערכת וג'ר להבין הכל מהאחר
שזה הוא חסד א' כד' וכו' לקבלת המלכות וזהו אהבה גמורה וזו השמיטה כי פי
הוא חסד גמור וכל זה נגד א' שזהו חסד מדת הדין וכן בענין שכם ויקח את
בני יעקב איש חרבו וכו' וענין יוסף ויהודה ואמרנו עיין על החלומות ואל יעקב
אביהם דף קפ'ד שמעון ולוי אחים למטה שכלם סודות הדיוט ודי בזה דף קפ'ו על
ויהי בעת ההיא וירד יהודה וכו' ענין סמיכות פסוק וירד עם המבשר כי הדין על עליון
מעיקר הדין קודם יהודה בעיר וכל זה בנקודה ותרין חקרי כה' וזהו חסד ודין
והנה אחר שנתפרשה המעשה כל היכא נמשך לה מן היסוד הכל כיוון ענין מוסר יפה
מזה הפסוק והוא מדת המלכות בגי' אלהים ובענין כי ברוך יסוד עולם המבשר ודין בזה
עיין עוד שמה ויוסף הורד מצרימה גם העולם עבות וגורר מלך בארץ מצרים ודף יהיה בזה
עוד שם דף קפ'ז על ויבא הביתה וכו' זהו וכן בהקדמת הזוהר דף י'ב פנחס שהיה חסד וגבורה
וחסד ואמר לעשות עבירה ויחולל כבוד ושם יוסף ל' אבא אשר כוונתו אליו והוא דף פ' וכו'
ג' דעיר כי בו יוסף הוא קבל ולקח ויהי כד' פ' אמר המבשר קודם קבל ואמר לו חסד
אבל בכל הפסוקים הללו בהפרש יסוד וכו' עיין פ' אחר דקרא ויהי כי נחתו יסוד
למטה על ענין רחל וגם יוסף וכן חסד, כי הכל בנקודה דעיר עיין דף פ' על א' א'
וצריך להבין ענין שיקול דעתינו בצד ימין וכל זה נחשב חסד והבנה כפי הפירוש
וכתוב בדרושים פי' האמת כי כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו ורמז בזה עיין שם
וכל זה

Archival unit 73

B01 · paragraph / hebrew
נפש נקבה רחלו רע בפי רוח תיכו על כי הם לעולם מועטים בעולם ואף כי הם נשים וספקן
ואף על גב דמיושב ואלו דקאמר אדמתנו רל שמתחלקת עתה לעתיד לבא בשלום וביום
וכדומה בכל חיבורי הגוף וזהו שאמר לפתח חטאת רובץ ואף שהוא חטא ורע תחת השלטון והוא לו
תקף דהיינו כח שקבלו וזהו מאי חטאת רובץ לא זכר כפרה שהיצר הוא מנקה ומרע כפר
וכן יצר עולה ל' והשין נקבה רמז ג' וזהו מההא וברע הוא דכורא וזהו מהאלפים מסירין והנחש
מהשין וההפרש ביניהם קל שעולה שין וזהו הבקר אין לו רגלים ⟦...⟧
דף קפח ע"פ כי החיים יודעים שימותו דף עה א' לחיים הם הצדיקים אפי' במיתתם קרויים חיים
והמתים אינם יודעים מאומה רמז לרע שנקרא מתים כי אין לו שום חיות כלל וזהו חפץ שאינו
חי חפץ ונקרא לב יבש גמור כעץ יבש א' מהמתים ושקר וכן כח עשיו ויוסף לו שום עקר לו
והקשות בין יצחק לבן בנו עשו ואף שחזר עשו לא עשה לו שום עקר והקשות ג"כ את יוסף
רמז שיהיה קם עשו ושר למטה אלא שכלם יפלו לו עשו ושר ויוסף נתן כח עשו לכל יוסף
אין קיום כי אם בשבת ושלום העולם בעת שבת והמנוחה וזהו סוף ימי שבת קודש ע"כ וזהו רל
מה שאמר שימותו הם חמש מדרגות של רע ע"כ ושל רשע נפשו בגלגול אשמה וכפרה
הוא נכון עיין שם ע"כ וביצחק נתן עון של שבעה צדדי עשו ויוסף המעכב וביצחק כח
צדקה לו חיות עולם גלוי ערוה וכו' כי יוסף הוא המעורר כי חפץ לו חוג ראשונה וזהו
ומתן המעיין שלו עשו לא רצה רל וסוד דברי הנביא עבד עבד לבית לו יצחק הב' כח עשו
אשר כבש את הרע הוא א' מחיות למטה להוציא מהם ידו ולקח הוא הב' טיפת אחיות
וזהו אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן על הכח עשו שנתן ליעקב ומי שעבד הכח עשו
הוא רל להוציא הב' טיפות הנזכרת אתי להוציא עבד כדי להוציא חיות הכח ולכן נתן יוסף
לו שבעה דורות שיוסף היה בן ע' שנה בשעה שמת יצחק והוא כח שבעה עקרין ע"כ עיין שם
בעל הדמיון בעוה הזה רל נשמה וגוף שהיה מתגדל ומתקן וכו' ופי' מדרגת יצחק ע"כ עיין שם דף
צחוק היסוד הנק' מי נכסו שצחק חי ביסוד חי כי יוסף חי ורמז דברי יוסף על אלה יצחק
להיות בצדק הגבוה נתעלה ובישע עקר לחינו עזוב ביצחק יצחק ולכן נכנס יוסף
הנחש שנתרחק מן ה' ששם מוסר נפשו לו לכן שון של רע והוא עקר ה' תחילה
אע"פ שחזר עשו א' בתוך ולא אחר הוא בערך שמה לו ולכן נתן לו שבעה ויוסף נתן כח
עשו כח אדם רל להוציא הטיפין ויוסף שהיה במקום יצחק שכן לו יצחק בעוד של שנה
כשנולד יצחק המשכן הרי לו שבעה עשרה שנה שבעשרה שנה שנתנו ואחיה הם הע' שנה
שנתן יוסף את ולכן לא היה עוד כח ע' שנה והטעם כי ע' שנה הם חסר ה' ע' שנה
לפי חמש עשרה יום בשנה וזהו מצאנו את הבארות הראויות שנתן חסד ורחמים
כלא כלול השבת הרי לו והטעם שפירש לו אדם ה' דורות וזהו רמז דור חמש עשרה
עתיד לבא שנתגלו וזהו סוד חסד וזהו נשמה ולכן נתנו לו שבעה דף קמז ע"ב
ע"כ הפירוש ופי' קודם בפרשת ויחי היצר קודם בתוך חמש מעון קודם וזהו בתוך
של פרשת ויחי רמז לו במקום יוסף בן ע' שנה ואיך שייך ע"כ עיין שם ע"כ עיין שם
כי לעתיד יתעורר ביהודה פי' כי לעתיד לו יהודה פי' סוד פסוק ויהי לי שור וחמור
וכו' עיין בזהר

Archival unit 74

B01 · marginalia / hebrew
ל

B02 · paragraph / hebrew
ומשם יכוננו דרך החיבור שיעלה עלה וילחון ה' גבורות אשר מהם נמשך הקו המשל כל
גופא דנהורא ומשם ולחוץ עד היסוד עד שיעשו בה יסוד נק' שמות והם וחינו המור
אשר נגד חומר דרך יכוננו אע"פ שנודע לפי כי העלאתן גורם המשך הגבורות עד היסוד
של זמן רשע שהיא מלכות וכו' ונק' זמן כדי שיכנסו פן היסוד של הזכר הנק' עתוק
אשר עתו תמיד גלוי וכו' וגם זה ⟦...⟧ זמן דק' וכל זה נמשך מהבינה הנק' נועם גם
בחסדים של חסד הנמשכים דרך השמאל העליון כנתון ודער ⟦...⟧ שבו הנ' ענש
קנה של רשע של לעתיד לבוא ונודע ויהיה בשמחה קנה מבר' ערך האור השמאל
דפ ⟦...⟧ בשמחה ענין נחם העליון חכמים בבינה ודעתן יכון שמה שהודעתיך כי יריך
לו עורר רחמים ונודע אך לה יהיו רצופים לפי הטעם כי עשן הגבורות היתה על השמאל
הוא ענין כי העשן עולה רצה על היסוד עשן ואור הוא הרע המורה על השמאל ולכן
כשתעלה נוכל הימין ע"י העלאה הרי נכנע הרע ונעשה שכין והמתקן סוד אש כי הרע
שבו נשרף בנורא פ' אש ואינו יגרום הסתלקות הרע שבימין ואז נשאר וחוזר הימין לאורו
הראש' שהוא חסד שבחסד נמשך ודרך והמתקן הרע שבו אלא אם בתחלה היה פועל השמאל
ואין זה הכנעה ל הקדושה שבימין כי אדרבה היה הסתלקות הרע משם אם מתקן
הוא פועל האמת עתה פי' א' שנודע המשל הזה לא היה המתקן זמן החסד
עצמו שבאו יותר בנור' להמתיק ועל פי נמשך נכנעת והמתקן דף ר' ע"א
אשר הגוף והוא היסוד שנעשה דף העלאת עננים וכו' וכן שמעון בצדקה וכו'
הוא יסוד לא' וכן שמעון עם עבירה אמר סוד זה זו כלה וגם פעם עשר שמעון ופ'
שקר ובריתה וכולן עשר דבריהם הכל שמעון ובו קצת חיות שמעון ראוי עליהם לה
אתבטל עמם ואינו יכול עמהן הכוונה כדי שיספק הדיוק הוא נצח היסוד של א' והשאר
הנפשות הם מעין המלכות של א' והם נשמות של מלכות רצון חסד שמעון גבור
לו חנניה של ח' יתיר מלכות של מלכות ושכר והשאר ד' ואלו שלשה בני פרקן
של נצח זבולון ושכר בן מלכה ונפתלי סוד קדש יהוד ובנימין עשור של מלכות ופרטן
ד' פנים דף ר' וגם שאר כל יסוד מלכות והנשמות ח' הם להם שמות שמעון
הוא נצח היסוד של א' חנניה שאר הנשמות הם חכמה של מלכות שמעון ראוי
כנגד חסד של מלכות של א' שמעון כנגד גבור' של מלכות לוי כנגד תפ' של מלכות ויהוד
כנגד מלכות של מלכות ושכר ח' מלכה ושאר בני אשר עם זלפה וזלפה כנגד עקבי רחל
ובזמן שבאו מנח' ועשו בן המלך מלכה שלמה עם פקדם יהוד ובנימין ציפור
מלכות וזכר וכל זה נגד א' שיש ביניהם חזק שמעון ח' טובה ואפשר ואמר כי אדם
יש לו עשר כח שחוק העצמות הקול והלשון הרי ז' ועין ועין ועין ועין ימין ושמאל
רבים וכל חושיהם שמה עשר כשיבוא המשיח ה' קדשן הכל קדש לה' שמעון לא היה רב
ואמר חסור שמעון דף רכד וכן ח' שמעון שמעון וכן ח' חכמה ובינה וכן שמעון ויהוד
שמעון

Archival unit 75

B01 · paragraph / hebrew
והנה על דקדוק הזה כבר נכתב כיון שגם נשמתו גבוהה כנזכר לעיל ולכן נצטוו וכו'
הרשע נשמתו היא מחוץ לעולם וכל שקלקל הס נשמתו עם היצהר ואין הפסק בין הצדיק לרשע
אך טוב ורע לבדו וזה לא נתנו לבחון ואם כן הדור פשוט שאין אנו מצדיק את הצדיק והרשע
שנשמתו גבוהה ומשיע לרשע אלא שמעון בחוץ ולמעלה כנזכר היטב הרע שבהם הס שלמה
האופן וכל דרכיו משפט :

B02 · header / hebrew
פרשת

B03 · paragraph / hebrew
ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה
ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה
ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו כי עקרה היא ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'
ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר וימלאו ימיה ללדת והנה תאומים בבטנה ויצא הראשון אדמוני
כלה כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד
איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם
האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב
ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה וירא אליו ה' ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי וישב יצחק בגרר וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי היא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא ואיך אמרת אחתי היא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה' ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה ויעל משם באר שבע ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגידו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה :

B04 · footer / hebrew
וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים לשמרי בריתו ולזכרי פקודיו לעשותם :