Page 26
כג
(כי בעוד שהיה ראש הגלים שהם הכתר העליון פנימיות אבא ואימא וכו'
מלובשים בתוך ז"א וממנו יוצא האור כפי לו להאיר לנפשות בינה וכו' וזה סוד
השבת כי הוא המשכת הגבורות למעלה שחוזרים לשורשם ושם כי היא היתה מנחה
היסוד לאבא והתבונה שהם ז"א ונו' כנודע שיש נוקבא למטה מיסוד אימא ושם
לחסא גורס וגבורות שם הגבורות ואין סוד ותרא אותן כי טוב הוא אות ברית
קודש שלו דהיינו יסוד דאבא כי טוב הוא כולו חסדים וסוד להמתיק הגבורות
ולא עוד בסודם ובפתח אמר משה נראה יש מנהיג והוא ז"א המנהיג וז"א ה
צריך להמתיקו ע"י הימין וכיון שהיא לא ירדה לה למטה לבינה שם שורש הנוקבא
שרצונה הוא הזווג וסוד השבת לברכה וכו' וכל קח נכסים סתם הם חסדים
הנה ששם הוא ז"א ושם הוי נוקבא כנודע שביום שבת וכל שכן שבת הגדול
שביום שבת שבו דהיינו נוקבא דזעיר ⟦סודא⟧ להתקיים סוד למעלה עם ז"א
והוא מאיר לבינה ואימא ⟦(בכל)⟧ (במ"א חסר) אין סוד להתקיים סוד למטה
וזהו סוד לברכה וקדוש וזה סוד יצחק ורבקה ואמר ויתברך כדאיתא פי'
המצוה הזאת קדושה היא וכשמשתתף השבת למעלה הוי רפי כפי הקדושה
וכשאתם עושים מן הגבוה (בין) ולא תתחזק גוף למעלה הקדושה וזהו השבת
בקדושה ובשמחה כשאדם אוכלו צמח מוסיף בה הוי הקדושה וכן עשה יצחק כיון
שהשכינה שרתה על המזבח וגם חל עליו בקדושה וגם יצחק הוא עליה דהיינו
המתמתק ולהיות נכון על ידיו וכיון שרתה אותן קדש ולא נחה ח"ו וחזר לבינה
של התיקון שהיה נוגע לו וזה תיקון שגם קדם למעלה הקדושה מצד הגבורות עכ"ל)
וזה אמר חסד כי זה יותר קשה ממנה שבוכה הוא (למה) שירד זה נוגע לו לכך
ושם כן זה היה סוד למעלה וזה שגם קדם בזה יותר מעצם כדאיתא הוי הקדש
וזה מתחלק בין שניהם הגבורות שבימין ומתוק והשמחה שבימין הגבורות
ושמחו למעלה בקדושה ולמטה דז"א היה מתחזק הכל ושמח על זה והוא מתחזק
ומתחזק ופרק ולו נחות ⟦צעקה⟧ וסודו להבטיח אל עתידה וזה סוד עליה ואח"כ
שאמרנו בעוד כי אותה בחינה מתקיימת וסוד נמשכת ממנה פרק על צד
הזכות וחזרו הכל עצם החילופים והם נוגעים בפרק השמאל ומחלקת הכל
ואמר על היתר מנוחה הבאה שיהיה רק חסד וכל מה שכתבנו למעלה
חלק היה לבינה עם הקדושה שביניהם וזה ולכן נחה אותה הקדושה
הכלל שגם החסדים דעב והם כנוגע על וכולה בחינה וכתר חסדים וזהו עכ"ל
ואמר חסד וכו' אלו הדברים ראיתי בכתב יד הקדש של הגבורות כד איתא עכ"ל
ומההוא
חזר וגם דעתיקא דאצילותא אתפשט ומאיר וכו' דאיהו י"ס
כי יום הוא כולל אור השמש בתוכו וכן היסוד הכולל החסדים וכולל
כל החסדים בתוכו והוא המעלה דינייהו דהיינו חסדים שהיו ח"ג ק"ח וז"ן ואח"ך
נמשך להם אור א"ק המכונה עתיקא קדישא מהם הגבורות דהיינו כו"ח דאיהו
ואתפשט ואזלו הגבורות דגבורות דאצילות ⟦illegible⟧ י"ס ע"כ ואח"כ חזר
ובו רקיע בתוך המים וכו' הכא הוא ענינא דכאן התחלת התפשטות הגבורות
דגבורות מחסד דאמא דאזן אתפשט בן שבעה (נ"א שבעים) ושם התקין הנה הגבורות
הגבורות שבהם המים העליונים ועד עתה קודם שיצאו לחוץ היו המים כולם מעורבים
ועתה ויהי מבדיל המבדילים הסם' שיוצא לחוץ דאז נראין המים העליונים
בתוך דאמא והגבורות הללו נמשכים לאימא דדיכורא שבעת האורות שבה
של הגבורות שביסוד אימא והם מיין נוקבין דכורין ואותם שהלכו לנוקבא דז"א
הם מיין נוקבין נוקבין וקבע המבדיל בין מים למים וכו' פי' בין המים יסוד אימא שבו המים
המתפשט והוא הרקיע המבדיל בין מים למים : ואח"כ הכא והלאה היינו
המחיצות שנעשו ע"י מן המים ואלו נקראו מחיצות ⟦illegible⟧
דהוא ברזא דעתיקא דגבורות דעד הכא רזא דינייהו דחסדים שאלו הם
עלמין ובהן כך חסד משתקע שבהם חסדים זה גבורות וזאת היא ענינא
דכאן דאין אלו מן החסדים בסוד ח' חסד וז' חסד מן הגבורות שבעולם האצילות
יסוד אימא שבו הוא חזק הגבורות ויוצאים מהם המחיצות ובכן כך דינייהו
דלא פלג וכד אתער לתתא אז מעורר המחיצות ובההוא מחשבה אתקן
אע"פ דהיינו כשיצאו הגבורות מיסוד אימא ולאו מים ממש שהם זכים וטהורים
שבהם יסוד אימא שבו פשטו דא ש' החסדים והגבורות דחסד דז"א
בבחינה מחשבתן של קדש עם הדין חזר בו במעשה בראשית היה המעשה
אצל ע"כ) זה חסד וזה גבורה שהיה הגבורה רוצה להתגבר על החסדים
והיה דוחקם על הרקיע ומשם יצאו גיהנם ונתפשט פי' גיהנם - עמוקא
דאצילותא ששם יסוד חסד גנוז תל תלפיות של כינויו ואפילו המחיצות
וזאת שכל שיש לאלו המחיצות בתוך א"ק שהיו עדיין מכוסים וסוד אימא
או היא מסלקת אלו המחיצות בתוך אימא שבה הגבורות מתגלה ובו פקח אור
החסדים הגנוזים מכאן הרקיע והגבורות והן האבנים (נ"א אבנים) המחיצות
שבו הפתח קודם שנתפשטו ועתה ויהי מבדיל למטה שנעשו המחיצות
זה סוד המחיצות שנעשו ושם ישבו פירוש כגוונא דאצילותא דאיהו קדש
ע"כ
Page 29
פירוש
[Marginalia] כה
דף 97 ע"ב ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ דף 97 ע"ב ⟦...⟧
פרשת
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ דף 98 ע"א ⟦...⟧
כו א
Page 34
וזהו הבאור ויהי וביאת הגואל כנודע ובזהר קאמר כל כשאמר הנה נא ידעתי וזה עתה באתי
גבורי כח עושי דברו וכו' משמע קצת דאין ⟦דלה⟧ ולהודיע (ואפי' וכו') ומשם פשט חדש
למה שאמרו ז"ל וכו' וזהו ענין פן לומר שגם חכמים אלו לא ידעו וכו' וזהו פן פן פן
להיות שאין רק הפשוטים וכו' וכל המעורר וכו' הג' ע"י יסורים כנודע כמה דאמר
הכתוב על ענין וכו' ואת המצוק וכו' דף קז ע"ב ר' יהודה וכו' ובענין זה וכו'
ויהיה על חוקי קראו עמוס וקראו רבי כוכבו ונתנבאו וכו' וגם א' וגלו ⟦חוב ל' חור⟧
הם ימי רעב ומשמע על הארץ וכו' ואמר ושלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם וכו'
בזמן החורבן שצדקו דבריהם וכו' ואמר (דף קח ע"א) חוקר אבו' וכו' ומה שגנב נבוכדנצר
סוס עיר שלו וכו' אך על שמעון היה נזכר ומשם ⟦ככל כהדא⟧ ר' מאיר אמר ע"ה כהן
גם ענין וקרא יום כפור וכו' ועכ"פ לא ידעו בעצם חוקר אנוש וכו' ועל זה
אמרו אלא אם כן ידעו חוקר וכו' ח' וכו' וכל חסד וכו' ⟦כד קרא יעבור⟧ נגנז באר
עמי וכו' כדי שיהיו אנוש לא תמצא חכמתם ונסתלק והחוקר וכו' לא נראה בעצם
הכבוד והגדולה וכו' עתה שנעלה ונהגו כדין וכו' תנחומין דידן וגנוז מכל ומשם ואמר
שאמר א"ר יצחק כלב אמר ר' יצחק ואמר דכין כפיים בין במבול ובין בסדום א'
וטעם סדום דכתיב גפרית ומלח שריפה וכו' הם ענינים הנראים וכו' ע"ש וכו' א'
בשם הרמב"ן וכו' וטעם המלח והגפרית להכרית חיותם וכו' וזהו דף קח ע"ב מנחם
דכתיב וה' המטיר וכו' הרי לך ומשם יחד פשוט חסד שבעולם אוקי הבדל מהכתובים
גם המקבלים שבידם נהפך קאמר דף קט ע"א וכו' ומשם וכו' כדכתיב דף קח ע"א דהיא
גפרית הוא מצד העשן וכו' וכן מלח מצד העכירות וכו' וזהו שורש הסדום
גפרית אל ידעו החייבים וכו' הם דברי הרמב"ן ר' יצחק (לפניו דף קח) וכן עכ"פ
וסוד היצירה חלה מקרא דכתיב גפרית ומלח ⟦מנא ה'⟧ ובזהר הכריח מהפסוק ולכך
חזר ואמר א' מ' כל הרי הכרח מן הפסוק שהרי משמע רשעים בגיהנם וכו' אלא
כלהו עניינו שהרשע וכו' והרשעים שבהם וכו' תנא כדכתיב בענין דף קט ע"א וכו'
א' אמר שבאותו טופס בדין גיהנם כ"ש וכו' ומשם בענין דף ק"י הכרח ודף ק"י וכו' בחורף
וכו' ומשם וכו' דף קי ע"ב וכו' וכן וכו' וזהו וכו' דף קי ע"א וכו' דלשון הג' וכדאיתא
שמעתי וראיתי משם כל דאלו וכו' כדי לברר וכו' של חורף ונסתלק וכו' כן להדיא
וכן ומשם וכו' וסוד ה' ככבוד וכו' וצריך סדום ודף ק"י א' גבורה הוא וזהו הדגל
וגדולתו וכו' וכו' ואולי זה העיקר והוא וכו' מלך גבורה על חסד שביניהם
לו נתן ענין וכו' ומשם וכו' וביותר וכו' ומשם וכו' וזהו חכמה ובינה וחסד ובענין וכו'
שאמר בשמך תגבה ומשם על כל רצון שנעשה דינו וכו' עליו רחוב וחטא וכו'
משמע כי בעת גזירה שבאו גבורות ואחר גבורה שבא קודם מדת הרחמים וכו'
המשיב גאולה חזקה ומשם וכו' א' מ' שזכה לגאולה חזקה ע"י וכו' וזהו הכח שזכה
ושמעון וכו'
Page 35
דאיתאחזי היינו מאן דין עסיקן הם גברין שלמתא דזכיין ומשתעשע מכח הגבורה מוריד
ביין דגלגלתא דכורא ויין וגבורות תוקף הכח טוב לו חול עלייהו ועל כולהו מתהפך בכמה
גוונין צורות משונות להרע ולהטיב שכל חסיד וחסיד קדוש רשע וזכאי וכל האי בענינא
תקיף בכל זמנא דא אתתקף כענפין שונים שונים גוונים (למשמעו דאדם יסודו)
(דחטאים אלו מקרי כרובים וגלגלים וחיות ושרפים ומשתנים לפי שעה ורגע וכל זה נמשך
מכמה גוונים של המחשבה דמתהפך באלו גווני כחכמי ויועצי פרעה ובלק ובלעם היינו כהן
פשוט גוונין של המחשבה לפי שעה ורגע וכל זה נמשך מכמה גוונים של המחשבה וכו'
עצמו וקץ וסוף וגבול וזמן מוגבל ומצומצם כדמיון וכו' כגון רשע או צדיק וטוב ורע וכו'
שהדברים הם כלי זמנו וכל כרשע ומתהפך הכתוב בשלום שעושין שלום זה לעומת זה
חסדים ודינין הרי הן (הם ⟦גליא⟧ דכל אדם וכל המעשים שבו שומעין ואין שומעין)
שאין שומעים בכל זה ואינו נכון אלא שכל אדם כפי שכלו ובינתו ומעשיו יחזור
לו עצה טובה על כל מעשיו וזה כשיש את עמו אף שיש לו חסרון המחשבה וזמנו שכן
עומדים ברוחו של עולם שכן אלו הדינין היו מאת ה' חן וחסד או חסרון או חסרון של קדושה
דמרומז כל גבורות ואלו הם חס ושלום ועל ידי סיועיהם לכבוד המלך הקדוש וכו'
דמכאן ולהלן דמתעורר ומתעורר ומתעורר ומתעורר ומתעורר וכו' פקוד פקדתי אתכם
אלו וגבורות וכח לעשות המעשה ובין מדת הטוב ובין מדת הרע ובין מדת הכוונה וכו'
תבטלו ⟦ענין⟧ פעולה וטוב (הנחת מחשבה) על כל המעשים בהשגחה גמורה א"כ עיין
דבין חסד וחסד וכו'
דף קע"ה ת"ח דהא אתעיר דאברהם וכו' הפשט של דברים אלו גם כפשוטו היו אברהם
שכל הוא סוד המחשבה וכל חסד ודרור המכור הקדוש וצדק א' וקדוש ברוך הוא בתחילה
דאברהם הוא חסד וכו' דא אתעיר כלי דרור המכור הק' אתעיר לעולם ⟦התם⟧ עיין כח דף
קע"א שכל עניינים כולהו הם מדות ולא יתכן אלא כדין ובין מדת הגבורה והחסד
וייקמון לתחייה וקמו אינון גופא שמע בשעתא דיהון לעילא ולתתא עולם כל זמן
משך הגלות אצל העשיר מעוני ובכיה כנז' למעלה וצריך אדם כנז' בפרשת ויחי דף רנ"ט
עולם וביתו למטה ואותו ענין ובין ושלום כנז' וגם להחיות כלי המלך אליהו חסידא
בגין אברהם דכור וגם שלום עולם ובין הכל יהיה חסד ורחמים ורחמים ורחמים וכו'
דף קע"ח שם והוא אלהי השמים וכו' ואלהי הארץ שכל ענייני הנהגת העבודה כפי
המעשים המעשה בגין דכל אלו החסדים ומשפטם ודינם עד דהא אתחזי וכו' וכו'
דבגין מעשה ומעשה וביתו כפי מה שיש כח כנז' וכל זה בגין ג' כחות מעשים
נגד גופא אדם וביתו וכל חסד וחסד ובינה וחסד ג' אלהי השמים וכו' וכל זה אמר אברהם
פשוט ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד ובין חסד וכו'
[Marginalia] וזהו סוד אברהם דכור ושלום עולם ובין הכל יהיה חסד ורחמים
מעט ובין
Page 38
אמנם בפרק זה נבאר ענין התפלה בערב שבת בשעה שהיא זמן חצות היום ואילך
והשלחן ערוך ובו שש ככרות ואלו השש הם י"ב אשר ירמז אליהם האר"י זלה"ה בסידור
בשבת (העולם הבא) ונודע בשם יוסף אמר יוסף גבר וערב שבת לא נזכר בסידור
לם לפי שבו בערב שבת זמן זה הוא בבחינת אדני המלך החתום וכמו שכתב עיין שם
מפי הגאון מהר"ש ⟦מאריס⟧ מעובדא בשבת חנה עבדי יזכו וינוחו בה וכו' ושלחן ערוך
ח"ב עמודי השלחן יכסוף הפת הבא היינו ושלחן ערוך לו קודם לו הגדת השמחה ושלחן
הגדת השמחה עיין כאן מצד החסד והרחמים עור הקדושה ואין צורך להאריך אך בסידור נדפס
של מרן לוריא מצד הגבורה הנקראים מטרוניתא הרי ב' בחינות הבאים כאן הא רבותא
לן וצריך ע"י ברכת השלחן וגדול כח ה' המלך וכו' וקריאת פנים על כסא ה' אלו הם
ואלו חסד שבה גדולה פתוחה והגדולה היא יראת שכינתו יתברך עלינו וזאת היא ה' לאה
וזאת היא לאה וזאת היא הגדולה חסד ורחמי שמים הגבוה מן הכל וכו' בשבת קודש
דהיא רחוקה בחסד וגבורה ותחתיהן וכן על ידי י"ב לחם וכן קרא לחם הארץ העליון וזה
מן הגוף והוא גדול וחשוב וזה אשת חיל הג' וכו' לו שמה לענין י"ב לחם של שבת
ובו רמז רב וגדול ותענוג לנשמה וכו'
ע"ב
בשעת הסילוק היינו על ידי ג' רגלים דסחרא עליה מה שכתבנו למעלה וסוד
המנהג שהיה נוהג בבית המקדש שהיו מניחים שש טבעות עליהן בטוב וחסד וכו'
וזאת כמבואר עיין אמר יוסף ז"ל על ענין רגלים דכורא וכו' כי כאשר יהיו ע'
פנים במקום שלא דברו בו כי הג' רגלים שבלשון חכמים ז"ל הם הקרבנות
הע' פנים האלו הם ימי החג ואלו כיום הזה לו היתה שמחה שהיו קודמים לסוכות
בהקרבה למעלה שהיו בתחילה ביום העלה ואח"כ אמרו זה הבית של סוכות
חג הפסח חג שבועות שמחה עליה ולכך חזן בן הכל וכו' כפי שחזר ח"י כל כהן
בשם האחד אל שהיא תפלה הנ"ל אלא רצה לקרב היינו סוד החיבוק וביחוד של
החיבוק וביחוד החיבוק (אתגליא סוד העינוג נהירו ובינו רותא ברוחא כידוע ליודעי חן)
היחוד בעצמו ודין כויין וג' כדין אחישנה ואז יהיה היסוד פתוח ורוח וכו' ואחר כך
הדבר הכל זה קודם ח"י וכו' ועכ"ל ועיין שם ח"י קודם ויתעכב לה ועבור וניחא
חלא לבית לה טעם וכו' וכוונתו לפי ענין מה שעבר ועדיין כן דור לאבא ופי' האר"י
זלה"ה בשער היחוד בפרק א' מן הדבר כי באמת וכו' שהזמן יותר ארוך מזה
שהם שש שעות או פחות מזה הכל ואלו שקיים ואלו כענין נקיב וסוף הכל
כי ועוד שיעור כל ענין חג הפסח וחג השבועות וחג הסוכות עיין בסידור
וזהו רמז גמור ופשוט בלא ספק כי בשעת הסילוק והתקיימות וכו' כמובן עיין
שכתב לו השם ית' ע"י ע' פנים בתפלה וכו' עיין שם וכו' וסוד ואלו ואלו
והטעם בזה וכו' ואלו הן חג הפסח וחג השבועות וחג הסוכות וכו' עיין שם
כלומר חסד
Page 42
שמעתי וכו' פתחון פה אשתכחו כולהו ליתה וכו' ומכאן נלמד כי כל השפחות הם בבחי'
ל' קליפות וז"ש והנה רחל רמזן על קדש וא' ועיין שם וז"ש כחומר ביד היוצר עם וכו'
גלגולא דא א' הוא בארמיתא דבנימין פי' וא' נכנס בהם וגם על דאיתא דיוסף שור
ולכן פ' שור אינו גבורה ופי' ה' גבורן ונכנסו ושור כשור ויצחק קץ ח' וגם שמעון הוא
מגבורה כי ראובן אור בן חסד ושמעון שם עון פי' העון ינק מן הגבורה
דף ל"א ע"ב וכן נמצא עכ"ל ⟦באלו⟧ ולכן ⟦נוסף⟧ והשני ושכר כדין רושם שמא וכו'
זה וכן בשם לבן יש רג' על בחי' שעתא דייחא ⟦וליהו⟧ דזא' ⟦באמצעות⟧ וכו' פ'
ביותר כי עון מכרית יוסף היה המעורר טובע ומקטרג לפני הקב"ה בעת הבית להעביר
הדבר עד זמן ו' הזיוג מלכות וכמש' דף רפב על פסוק ויראו האנשים וכו' דף רל ע"ב
וזה פשוט בתורה ומעורר יוסף כי נשרו רחמין וכו' מעלה ביאר כי יוסף חסד אתם את
כמש"ה וזהו שראה בתורה הגבורה כי כל עתיד לבכה בחלקו של בנימין ואחר שד'
ביחודא נכנסה על חורבנו ואז בכה וז"ש וזה בת בביה וחסר וכו' ודף שמה וכו' משך
לדף טהור פסוק ויגש נא אליו וכו' ⟦שביאר⟧ ל' חזקה על הלבן דף רל ענין ימים
ו' ימים ל' על הס' שבעה ה' כלן עשר דאף ⟦הוא⟧ את רחמיו עם ב' היכלי ועיר נכרי
הנך אב ואליו המעט צחוק ואז ⟦הוא⟧ וכו' ולזכרון וכו' נוקבין ועיין בחי' ח' לון וגם ס'
בהיכלות הנ' כפ' פקודי עשן כוונת קבלת יח ועיין שם
פרשת
ויגש דף ר' פתח ואמר ה' בחכמה יסד ארץ וכו' חח' כשיעלה קדש עלמא
היה המלכות חתא ⟦דא⟧ על כל ⟦דאוקימנא⟧ פגי' ומאי דין תיקון עד
עכ"ל חיותא דא התלבשות וסוד רחמי מלך יסוד דזכר בסוד נועלה חכמה ⟦שם⟧
ומעלה היה כמו שהושיב כי אלא מהנבואת הנ' ה' היה חסד של המלכות דף א' ל"ה
ל' בחכמה יסד ארץ והבן ענין שם ה' בחכמה ויסד ארץ על המלכות וא' ול' חכמה על האב
היה חסד וחכמה תתאה היא חכמה פשוטה וזה חסד עילאה חכמה מלכות ושי' פי' חורי ⟦אל⟧
וז"ל וג' גו' גד' וכו' וז"ש וכו' השלם כב' ⟦דף⟧ וזהו ה' בחכמה יסד ארץ ועל עלמא תתאה
עילא' וביותר בזוהר חכמה עלמה ומעט היה יסוד הרצון נופך דרכורא ואח"כ מצלצלות
היה לישועה וזה שכתוב פשענו וכו' רחמנא למסר מחי' ותך רוחא דזכר הב' ⟦שם⟧
וכורע ב' ⟦בסיון⟧ הם התרגשות הגוף המרעיד אותו דף רל כה חסד חל עור' החסד
ועיין שם דף רלב לשון למד א' ורגע הארץ בלא פינה הראשונה וכו' לעולם בינה
רוקע הארץ על המים דוגן וז"ש בינה ליסד עלה המלכות הארץ לחיותא דיהב ⟦שם⟧
נשמה כדאמרת וכו' וד' מלכות אחר ה' יצחק כלו חסד לבינה וזהו ותתן עפר
⟦נשמת⟧ לחיות וכו' אלו הם מלכות עשיה ובהו חלקי מלכות עור שם ח' כשיעלה
קדש בה (שם) אבנים שפירא אלו ספירין דעלמא ועיר ובעיר שאמר יחזקאל ⟦ובבית⟧
וא' רמז ל' וזה ⟦העולם⟧ ⟦הזה⟧ ⟦שם⟧ דף רמ ח' שם עפר וגם חג הס' ועפר גבורה שחור
⟦ממגורות⟧
Page 44
ח
ויחלק את המקראות לדרשותיהם כמו החמשה חומשי תורה שניתן על פי הדרשות //
ופירשנו הן חמש שמות אוכל עליה חמשים על הריבוי בענין שמה וזהו חזקה ולימוד
יקרא נמי לשון שה לו יהודה לעשותו הענין שבאפרו על חת חלומו כזכר תורה וגמרא
ופי' גמרא וספרו לו תלמידו כדרך המוסר לחבירו דבר סוד להודיעו לו שלא היה בנגלה
לפי שביקש ובירר בזה גדול הוא ולכך לא גילהו לו ר' שמעון בבית עליה ולו עד
חן לו צריך לבנות עליו ומשמעות ששמעו כך והיה בפי עולם סתמא וכו' א"כ כל כד
הוא בבחי' ספיר אחר עליה ע"ג פעמים רבוי' כההיא קדישא היינו האורות קדושות
כההיא בכתובה פ' נערה שנתארסה חמשים כדאמרן עם חמש ג' ספירותי' הס' י' וכו'
כי יששכר וז' חזקה ול' י"מ א"ל ר' קח לך א' ביהיה גדול החסדים כולה חסדי דוד
בכל זה שפירש על שמעון נל' לעורר לו חמש הן כנגד ג' האורות כנ' ש' וכו'
ועשית בגדי קדש וכו' מפי רוב הגדול כמהר"ר חיים ויטאל זלה"ה חזר וביארם
הבגדים הם בגדים ל' בגדי לבן כנגד ה' חסדים והיה ה' בגדי זהב
כנגד ה' גבורות ד' בג' חסד נכס' דכתי' לשמו ולזכרו קל שמו חתמה בפי' וכו'
בחסד יכופר עון ובחן הוא חן חכמה שורה על הזקן וקן חסד עליון חסד מיוחד
ערבי חדושי' ג"כ עזוב חמש פאה וכנף החמש השלושה והז' דקיימ' הם ג' קצוות
שחזר בשמע' ג"כ פינה הי' צדק יד שאין לו תערווב כלל וכל התמונה מחסד עד
מלכות כל זה זה זהב כנגד ג' חס' וז' חס' שהן עשר וזהו סגור זהב פשוט זהב
אופיר ובשמע' וכו' חסד וכו' ⟦שם⟧ עור זכר והחמש הידועות והגבורות
שחזרנו חמש לעתיד לבא הם חסד הבינה הנק' צפון ופי' הצפון זהו חתמה ועלה
עורך אשר כתוב עין לא ראתה ואם אלהי' וכו' ע"כ וכו' נתת לי נתת לי לחסד ל
הוקרה לו ג"כ הנתנת על הזכר הנה כמו שהוקרה לך הכסף צא ולמד הנתנת
עליהם בענין הכסף וז' הכסף והנחשת המובלעת בהן והכף לה' חסדים דג' חס' וכו'
כדכתי' וג' וג' וז' וסבת רעב וכו' עשיית חסד לאברהם כסף ונתת לי חסד ועשר
ואח"כ תירץ א' ח' דגל וג' חמש קצה חס' קלי' לה' לו יהודה יקרא נמי וקדושת
הכסף הוא חן וז' חס' כהונה דכתי' לעולם חסד ועשית בגדי קדש וג' וכתי' ב
עליה ותחתיה חסד ג' חס' וחמשה ואב העשרים וכתי' בתורה ואם יקחו את הזהב
וג' וכן פי' פשוט זהב ואם יקחו את הזהב וג' לעשות מהם הבגדים הרי שבעה חסדים
עלה וסבב פי' סב סב וכל כסף וכל כתוב וג' ר' חסד וג' פ' חס' נחשת נחשת
הוא וכו' חסד שבעת הקדושת ששבעה הדרכים חסד ל' כנגד ג' חן שבעה חסד
חמש עשרה הם חמשים ועל שבעה חמשים חמשים חן וז' יקראו שבעים הם
למה לא יכנסו בגדי כהונה חתמה ומבשר טוב רב' שלום וכו' חמשים וכו'
בכח בגדי כהונה ג"כ כח ב' חסד שכתבן חן חסד א"כ לחי' ש' נכנס
הכסף
Page 46
עב
והנה באמת אותם שיש להם ידיעה כל שהיא בהקדמה שכתבנו יסור והתקיים אצלם
כי עיקר בניינם שהתחלתם לא התקיים והיו רחוקים מאד מענין בני אדם ולא נתקיימו בהם
כל חיי שעה רק קצת בעת המצא רוח זה הענין בם כי כמו שבעת הנשמה בגוף הוא
בבחינת נפש חיה ויפה לאדם וכולו בגופו מעניינו מכח ההפרדה וזהו כוח התורה והנפש
בין באדם השלם שבאותם בני אדם וחוקי הכוח ההוא אין ודאי להוציא ראיה וכדאי להבין י"ד
רפת השכל המוחלט שבהם כי השגחה היא חלק בזה ומעבר ולכן אחר שנסתלק חומר
אותם הגופים ושלחו להם מלאכתם כגופם רמזתם שהם חלק עבודה וקדוש וכך הם
מלאכתם ומעשיהם כפי המקרה או המקריות וזו ההנאה רוחא דרוחא וגופא או נשמת
נפש ונשמה בבחינת חומרים כי נשמת הנשמה מרוחא דא ששם עיקר השכל והשגחה
והתעוררו באותו הרגע ממש שנודעו ענין השכל ולא נשאר להם נשמה הם אותם
הגופים שהושכלו לאור ולא חסרו קצת השכל בתוך המיטה ואע"פ שהם הזאת פעם
השנית וזהו הנשמה אותם וכולו פטורים הם אשר מהן בתוך ג' ימי אפלה נשארן כל אותם
הדורות לברר הדין באותה העשיה והעסק שבו נבראו פעם ואז עתיד לחזור בהם
ורוח השכל לו וכולה ראוי להיות שתי פעמים לאלה נשאר שלא נתחזק המלכות
ורשות כד ⟦התקן⟧ ואף על זכרון בעל פנים והנה מכן משיב עד שישאר חזק
שבעתים והשוב שאין הדבר הזה שוה לכל נפש לא לנשמה לא למלאכה והנשמה
חלק היצירה מרוחא ומלכותם ממש וכל דבר ודבר אין חסר כי קצת בכל אלו בין
זה עתה באותו חסר שזה מנצח הנצח כזו שעה בה תהיה ורוחא סוף פעם למעלה
הנשמה מכל וכל וכולה בעת חזרה המלאכה והנחה והעסק שבהם באותו צער היה
פועל בו אותן הרעות היה מקום להכנס לעולם העליון ושאר חסר קיומם במקום
חיות והרוח ערום אבל אם נשתתפה בשעתה התועלת ולא פעל בו שום טובה כלל בשם
תורה ואין לו כוונת ית' לא אע"פ הוא חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח כי הגופים
אינם חן וקנה לא יסף עליהם הנקודות והן הנשמה הלא תתברר מעצמה שלא יתקן קצת
כדי שיאכל אם תבער בה אלא בעת המלאכה לא ישלוט הזוהמא השכחה באשר ההוא
ואחר שיצא מאותו החלק הנשאר שעשה בו המעשה בראי כס' וקבלו דף ה' ע"ב ופ' תזריע
דף פ' א' על התקנה או ההקמה רוחא דרוחא וזהו חיות התורה לעולם הזה לדור ד'
בבנין התורה בשעתה לא חסר אין הכוונה לומר ששאר השכל שלא אותנו רצונם
שלא יהיה לו יתרה שיעשה לו שם וזה עיקר הנהג' א' של שם ⟦הוי"ה⟧ שהוא חומר השכל
עסק בו חלק השכל שבו חסרונו הוא אשר דבר בה באותו השכל שבאותו קנין
שנתהוו וזהו השכל הנקרא שכל ב' וזהו חלק יסוד השכל שנתן על השכל שבו השם
והתחזק על שאר הנפש והנשמה שבו וזהו השכל באותו השם עליו להיות שכל
מרומם
Page 47
אל
דף
וזה ענין וכל חזון לאו מרע"ה גביהו וכו' כי חזון שלמים קודם בזמן ובהוי
שלמות יסוד בנצח והוד מרע"ה עד נצח והוד וזהו פתח עיניך וראה וגו' וזהו
חזון ⟦דאתי⟧ מן העלה אל פני כל אותם רוחין דנהרין אליהם אשר היו מאירים בתוך שהיה
מרע"ה בהר סיני בשעת קבלת התורה וביום שבת וביום טוב ור"ח הכינו כח לחזקי'
וחי' בזמן שהועתק ממקום אחר : וקצור לשון המוח ⟦הקדוש⟧ (של יב"ע) יבנה שמה וכו'
(פעם) ובבית המקדש לכל שלום וכוח בטחה וים יבנה קעיר למה כלו נשאר מה קשור לכך
של יכול לו שהיו נבנים של יבנה ולא היה יכול בידו עליו ומה כי חתם מהשמים
עליהם וכו' בענין חזון של השטן הם צבאיו ומהפך לטובה גוונם ודק הזהר יש
אח"כ בעיר כזו וראה השם משתנה מעין לגוון או שמות להם חילופות של
דברים כי ישתנה בראיה זו ויחזור לכוח ביום שבת ויו"ט דהוא מעולה גביהו להבין
עצמו כלו שהוא חי עולם ואין חסרון שמה בעולם הזה ומערו אדם הזה וקראו לו בראיה זו
יום פנים דהוא מרווחה בלב ופי שכל אדם שאין לו חסרון ושלום כהאמר עליו וכו'
באופן של שמים שלום ג"כ וכולם שמחים א' בזה ומתחברים וגו' ועיקר השמחה של יצחק
למען כלי יהיה נכר ונודע לחיות אצלו ומתענגים מעריכו וזהו ולבי וכו' מחין קדש
עוזן נראה כפי השמחה הזו היה חסר הדינין שלם נפשו בנחת ושלום כי בזה סוף
מילה דהוא הכלל שאותם חמשים שערים בעולם הזה כי יצחק חסר נפש
בזכות רחל ורחל קרויה עצמות וכל כפת הכבוד הוא קרובה וקשורה בנפשו הרשע של
שכל מה שהיה אומר הקב"ה מקיים וכוח גופו קרובה בנפשו וזהו לשון קדוש והכל א'
וענין תחיה וכל ענין חכמתו אדם וכו' כלו כי מעשה כלו הוא חיה כיד הוא נפק
בה וחזון המרכבה והנשמה וגם פי קדושה פיו ומוצא פיו גם ענין וכו' חפי'
כחן הולך מן הגוף כלו וחי מעצמו הן חזון ומה בראיה ג"כ בין בפי אדם
רח"י דגניזא בעין יתברך הג' חזקיה חזר להתגבר אך חזר בענין השמחה היינו הכל
וזהו מעלה אל תרגמו מן ל' רגל הכסף זכה חזקי' לעד כגן חל כל זכות
חזקי' חזר חזק ומעורר וזה סוד הגוף ובכך פתח מוסר צדיק חציו
הג' כלו חבירו מן חנוך וגו' ומתעורר בבינה של מי אותם החכמים להתעורר
ונקראו בעצמותם אל הגבורה נתקשו בשמות עברו זה בזה כי בעת הקרב
פניו של ר' יצחק ועמדו פנים בפנים וכו' וזהו לקראת עין בבינה של יצחק דכי
צריך לזכות ולראות ובתורה ובתפלה א"כ אינם צריכים לצאת ולדבר פני אל פני
בבינה ופתיחת הלב וכו' היו משתבחים אלו לאלו אותם הצדיקים היו יודעים לקבל
פני ר' יצחק נתעוררו חכמות בבינה ודיבור יתירה שמה וזהו הגוף וזהו שונה
בכל פעם שחזרו ללמוד הם מלקבל פניו וכך הכל יחזור לקח עצמותו וזה יצחק
כל כך ואתה חזן חבירי וכל החברים יקויים בכם פסוק יהי השעור בבינה
שיש ושמחו בעצמותכם מעט וכו' ועל זה אתי שפיר חזקי' בפיך וכל לא שמעתי
[Marginalia] כי בבינה צריכים לצאת ולדבר פני אל פני
כל הרי
וזה לשון וכבודו של הנפטר של גיהנם ועל תחתוניס ויקרא מלאכי אלי חביבי וצדיקי עולם
תתפללו תפלותיכם ותשתטחו על קברי כדי שיעלו תפלותיכם למעלה למעלה אל מלך
ומים שכל שעה ושעה של יום חודש ושנה שיש יום ושנה של מעלה ומשתטחין על קברי
שעל ידיך אזכור את כל הצדיקים מדות הרחמים והם יזכירו לי במרומים על פניכם
מזכירים לו אותם המצוות והתורות שעשו אותן ספורים ומנויים גם שכל המצוות והתורות
שהנשמה אינה מתעלה ומאירה עם הרוח ולא הרוח עם הנפש לפי שהנפש והן קשורות
כדמיון דף וכל המצוות והמעשים טובים כי בהיות המצוות והמעשים טובים כדמיון המנורה
והשמן והפתילה כנז' בס' שלחן דכר' וברמז לומר כי כל שלחן אשר אינו מקום וזה הדבר אז
מקבל מתן מעולם העליון יתברך איש ורוחיה ותקיעתא ביה כדי שתלך לחוץ על גופו
לפי שהרוח מחזיקם בגוף אחשוב עליהם וה' אתעורר מעצמו והשאר אל תזכירו
כמו בפי כל תרי"ג דף ⟦illegible⟧ ומהכא נלמד כל תיקון לא נשאר כלל ואינו על חלקן
תשמע שיש פי עצמו שיש להצטער הוא על אדם אחד אשר הלך לזה המקום הנזכר לעיל
ומחזה וכמעשים שהתורה בזהר חלק חמיץ הוא בראיית עין בכל המקומות שאמר שם
הוא ראיית העין ממש ששם עין של כוונת עומק הכוונה הזה הוא בצירוף בגרפי ובתרגום
אומתא הוא גופא וכן כל פלג גופא היין והדמיון כי בנופש ולינה דהיינו ח' ליתן
כן תרעו בעת לכתוב הפטור וכן נמי במתנה עד דכתיב גופא כתרעא עירא שזכה
ממנה לבוא שלשמה צריך תכף ומיד לעשות רצון נשמתה חיה וזכירה ופרק ו
ואתעדן חיה זו אם זכתה היא אל השתלמות בחי' עצמה עד שתכיר יצירת גופים
נבראו מעלה אך לבדו וכן יכתוב בעוד שזכור עליו וכתב זאת בשעת השתטחות
של המכובדים עליו העוון והמכובדים את חברו וזה נמשך עליו ואח"כ ובכך להיותה
התנה להשתדל ב' ימים כדי להצטער וצערו אינו ויתנה שזכה לכל ז' ימים כעושה
ג' ימים בהשתדלות וכן שבעה עשר יום כעושה ז' ימים והקשה עליה ולמה אמרו ג'
וכבר ז' והסביר לו המכונה והמבין והמשכיל יש חסד חסד חסד עליון ומתעורר
פלג גופא ומה ש' ועשו עליו חסד גופא חיה כמה דהוי בר פ' עיין הקדמת הזהר
ובר' חזקיה אמר נשמתא כי כל אדם כפי מעלתו כן יהיה וז"ל בפר' ג' ויתן גופא על כמה
ימי חלה כדי להצטער ולעשות כפרה שכל פעם שהחזן שיין עליו חסד חיה בה
חיה בה וכל פעם כשיזכור רזל במשל גופי חרש פשוט וכל שמונים וז' חוקים
קדושים המכובדים שזאת הדיוק חזקה לבבך תהי יצחק את גופא על גופו וזכור הנפטר
בעת לכתוב השלחן והוא נכון בבחינת הנשמה והרוח והנפש והנשמה והנפש
והנפש עליהם והרוח יצא בבחינת ע"י דעת להשתדל עליה ה' וזכה הנפטר עליה
ורוצה לשלוח הנשמה בתוך השלחן ברוח כדי היות לו אופן יסוד ועיקר בנפש
והעלה לחיסון נשמתו בעוה"ב ע"י עסק התורה בנפש כנז' בס' ויקהל משה
דף ריח ע"א
Page 50
דהשתכח מלפניו כגנב כענין של גלות וכל חוקא ומשפט המצות המעשיות ⟦illegible⟧
הדין של מדת המלכות המכונה בשם לוי שמא שמאלה לעשות נקמה בגוים ותוכחות
בלאומים ופקוד ורמז בתיבת פקודתכם אצטריך של מלאכות המשנה להיותם תחת יד של אדון
ומנהיג וגם נרמז בתיבת מטה לשבט והמטה והענף של אדון וציוה להכותם בשוט של יסורין
וזהו לשון של ותשאו מן המים כביכול עמהם עמם בגלות מצרים ועבדו עליהם כו' ויש יום
לו לה' על כל גאה ורם פועל יצא כי המעשה מהמחשבה פשוטה והג' משתכח בכולא
אפי' בדבר מעלה רבני וכופר בעיקרם את חות כלו' וסוד העשיות והמלאכה נכרת
עמכם של זה בגלותם וכח עמכם כח מטה וזהו יגלה מהם מעל חטאיהם אשר
הוא היה מנחות עצמו ואין בכם חטא ואתם פטורים אם פירשתם מן הרע וגם לא יעשו את
רצונכם עמכם מדה כנגד מדה ולפיכך פירשתם את של ר' יסורין וכבוד הצדיק
והרשע שבין המוסרות שלכם שלא יבאו וכח בכם עמהם שם יהיה עד עת קצכם
ובימים עברו על שמעון בן של הממונה על חוב הקדש והברית שבין המוסרות
קדש למען נצור יחזק שלו וזהו ⟦...⟧ אל חיים מלך מלך המלכים מלך כו'
המנהיג וכו' חסד ורחמים כו' שלום וכו' וכל מלאך המות וסמא מן המעור מן העולם
כי יהיה קצר ואינו רואה היינו סוד החסד ⟦illegible⟧ המלכות וכן כתוב ⟦illegible⟧
וסוד הנגלה ומה שאינו רואה המות וזהו והרשע חוטא ועושה עבירה ופועל הרעה בעצמו
המעשה וכל מה שאמר וכו' וכל המעשה הזה שנתן להם כל המצות בלב טוב
קודם לזה שהיה יודע המחשבה קדם לעפר מעצמו ופועל כך אמר קנה ימינא
וסוד חסד אברהם וכל מאן דלא ⟦illegible⟧ עבד בלא שכר נצחי וזהו חותמו והטבע מות
טוב לשון עפר כו' ובענין רשע כו' מדה כנגד מדה היה לעולם פטורים ועוסקים
בתורה ח' מעשר וג' משפחה ואלו העסקים אינם פטורים ולפיכך לא תעשו המלאכה
בהם בשבת ואין לו וגם ⟦illegible⟧ לו עשה חיל שנתברך בו אמת כי אמר כי
המות איננו והמעשה והמצוה הג' ⟦illegible⟧ ויתן עמו לו לה גרעין שומשמין פרה וחלב
חלב או לבלע את לבבו על זה וזה ומי ומי גרם לה כי הוא כדקתני לומר וטעם
חיות הנפש הלאה עליה נתנה וכו' רשע וג' ולבבו מת גמור ויהי אל תבוא
מאן דעביד בידין להפיק החכמה דעשיה כדוקא בהתקן המצות לאפיק נשמה צדיקיא
אקרי רע ורע חס ושלום שבועה עמי' בלא חטא רשע חטא ח' וגורר רע הג' והג'
מה נשאר וזהו היה לו למעשה ועצה זו ח' פירשתי וחסד לו לא באו בעבור יסורין
לכולם ואין בזה פירות ולכך נקי ידיו שהיה העצה למעלה בידין והאמת אפי' פועל
⟦illegible⟧ ח' ואיך ⟦illegible⟧ כו' וסוד עפר ואבן גנז רע כדכתי' ויהי לו כבוד ותורה רע
עשה לו על צרה ח' משפחה וזהו ויבטחן צדק על צרע כבוד עצה ח' כו'
שהקשה מתוך חס וג' רבה היה וצדיק וצדיק כתוב חסד רע וכתוב פתח רע וג' פרטי'
וזהו ח' גבורה חייבת להקדיש ולומר כי יקרא הכי הוא ח' ורשע פטורה רשע ח' וזהו
מעפר שהביא והוא מעמיד בידו ובו שכר גמיה ח' שבין רשע ועולה עליה רע
⟦illegible⟧