AI Transcription, Pages 201-225
B01 · paragraph / hebrew
למעלה וזה שמעו המעט הוא שאין מעמידים המזבח אלא הר של עולם ומאמר ⟦...⟧
⟦...⟧ המזבח והשלחן ⟦...⟧
B02 · header / hebrew
העשרה
B03 · paragraph / hebrew
היינו מזבח ⟦...⟧ הר ⟦...⟧ גבורות רחמים ⟦...⟧ רחמים ⟦...⟧
באמת וזהו ⟦...⟧ גבורות ⟦...⟧ הר ⟦...⟧ עקיבא ⟦...⟧
⟦...⟧ כן ⟦...⟧ זו ⟦...⟧ וזהו כן ⟦...⟧ כי ⟦...⟧ כח ⟦...⟧
⟦...⟧ זה ⟦...⟧ רע ⟦...⟧ ⟦...⟧
וכן ⟦...⟧ כח ⟦...⟧ וזה כי ⟦...⟧ ⟦...⟧
בזה ⟦...⟧ כח ⟦...⟧ ⟦...⟧
וכן ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ כח ⟦...⟧ כי ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧
B04 · marginalia / hebrew
ואלו
הם
ראשי
B05 · header / hebrew
ואלה
B06 · paragraph / hebrew
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
B01 · paragraph / hebrew
הנה ⟦illegible⟧ בבואו ⟦illegible⟧ כל זה וזה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
יתב' ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B03 · table / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
מעלה קדושה ⟦...⟧ קדושה וברכה דגלתי למען ותקון ולא אתגאו
עד אדם לבו ורוחו ⟦...⟧ ותנא ח סלק בהאי פרקא ומתקן ותקוני
ועל סלק ערטילא דמרי אורייתא ואתא עמיקא תר אפין מנן מעיקא קמיך מנן
דבי באפקא דמערבי ובין בקדמיתא תיקוני הנה כדמערבא דמרי עמיקא פתח
ופתחן פתחן ⟦...⟧ דאורייתא גופא דאורייתא גופא דאורייתא גופא דאורייתא גופא
מ ⟦...⟧ פתחן בשביל ⟦...⟧ ורב כדא ⟦...⟧ פתחן פתחן פתחן פתחן
פנים וגמ' כדקאמר כה ביה דמשמע שאינו ⟦...⟧ פנים ונעמד של פתח פתחן
ולא אשתכח פתחן ⟦...⟧ פנים פנים פנים פנים פנים פנים פנים פנים פנים
מגופא וסתירותיה מה מעשה דהא עמיקא קדושא
B02 · marginalia / hebrew
תנא בספרא דצניעותא ואי תימא
בספרא דא אשתכח תנא וגו'
לכל כהניא ידע כיבוד וחסד
כללא דאורייתא ועל בינה
ודא דאשתכח רוח בנשמתא
B03 · paragraph / hebrew
פי' מעלה ורב ונהר כפי שידענו כי העמיקא דעתיקא ועינין עלמא
על האמונה כד חזין וגם על עמיקא על אור הגנוז
כמו ונהר נהר הון נמשך נהר כתר רוחא דחיי
ומחיה דאיהו בתוך העולמות של אצ' וסוד נשמתא דכל
ואימא דתקון הנהר של ע' הלבבות הנסתרים והעמק
אשתכח כמו כתוב על הלבבות שנתקדש בלב אשתכח הוא לעצמו שאין מהם
עד אין תכלית חסד על הלבבות שנתקדש בתוך הלבבות גם על זה הזכירה ⟦...⟧
והודיע לה מעט שנתקן בלב הלבבות שהם בתוך הלבבות כפי שנתקן בלב אצ'
ונקראו הלבבות רזא דא שאינו חוזר כמו שכתב הרב בס' דצניעותא על רזא דא תקינו
וכן ידע כל פנים דא כענין פנים ופנים ופני פנימי גב' פנימי פני' פנימי פני' פני' פני'
הלבבות פנים משמעם הם אפי' גם עצמן ונתן טעם ומשום שהיא עמיקא דעתיקא וגוף
קדמון לכל הקדושים ואין רשות להבין למי דאיהו מכל רזא מושג מגוף המלבושים
והפעולות שבו משיגין אותו ונתן דוגמא לכל כהניא ידע בחד סבא דסבין שהיה
מעתיקן אחד מעצמן ובפנימיות ודא פתחו לחזור כבוד של בטחון וחסד ובינה
בבינה דנשמתי ⟦...⟧ כתר פתח פי' שנתן אצ' וגם ידע כי הוא עתיק דעתיקא וגוף קדמון לכל
הקדושים והוא עתיק ורב ואמר דביאורין ומתקנין כפי המשיגין צורת עתיק יומין
וכפי המשיגין ומושג לאדם ולא ידע משם ⟦...⟧ פתח דאורייתא גופא ודא פתח
הגופים שהם רבון כל הברואים כבוד החסד והבין שהם חסד דעתיקא המלבוש כבוד
רזא דביאורא דתקנו אל הכבוד עמיקא דאתיקא
B04 · header / hebrew
לקוטי בשם נחם שלמה כהן בעיר הק' בחרת
ועתה יאמר יקוב עמיקא דעתיקא וגוף
B05 · marginalia / hebrew
זהר
יתב על כורסיא דשביבין
דאכלין נון ⟦...⟧
B06 · paragraph / hebrew
עוד עם לבבו אשר ירד עם קדמות וגופא זה עם זה עד אשר נכנסים בנקודת ציון
שכל כבוד הגבורות אשר עם זה וכן בכתוב ונתת להן כליות של הלבבות לכל רוח
כח נחש עלמא כענין כי הנה צורה חדשה וסוד רחמי כבוד טוב העליון הנ' סוד
B07 · footer / hebrew
בג' יומא
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
B03 · table / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦...⟧ ⟦illegible⟧
⟦line⟧
כי כאשר הבטחתי לך על אשר היה מדובר
ביני ובינך שכל זמן שיהיה לי פנאי אכתוב
לך איזה דברים ממה שראיתי וקראתי בספרי
הקדמונים וכן עשיתי ושלחתי לך איזה דברים
ממה שזכרתי מן הספרים ההם ועתה
גם כן אכתוב לך איזה דברים ממה שראיתי
בספרים ההם וזהו מה שראיתי כתוב
בספר אחד שכל מי שרוצה להצליח בכל
מעשה ידיו ויהיה אהוב לכל הבריות ויהיה
דבריו נשמעים לכל אדם ויהיה לו חן וחסד
בעיני כל רואיו יכתוב אלו השמות על קלף
צבי כשר ביום ראשון בשעה ראשונה ויהיה
בו ביום בלא אכילה ושתיה עד שיכתוב
אלו השמות ויהיה טהור ורחוץ ויהיה לבו
נכון אל השם יתברך ויהיה לבו שמח וטוב
לבב ויהיה בחדר מיוחד שאין שם אדם
אחר ויהיה לבו פנוי מכל מחשבות העולם
הזה ויהיה לבו דבוק בבורא יתברך ויתעלה
ויהיה לבו מלא יראה ופחד מהשם יתברך
ויכתוב אלו השמות בכתב אשורית ויהיה
הכתב יפה וברור ויהיה נזהר שלא יטעה
בשום אות ואלו הם השמות שצריך לכתוב
⟦line⟧
יהוה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים
אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ
אתה עשית את השמים ואת הארץ הטה אלהי
אזנך ושמע פקח אלהי עיניך וראה ושמע את
דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי
אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים
ואת ארצם ונתנו את אלהיהם באש כי לא
אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן
ויאבדום ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו
וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים
לבדך ⟦line⟧
⟦line⟧
וזהו אשר ראיתי כתוב בספר אחד שכל מי
שרוצה להצליח בכל מעשה ידיו ויהיה אהוב
לכל הבריות ויהיה דבריו נשמעים לכל אדם
ויהיה לו חן וחסד בעיני כל רואיו יכתוב אלו
השמות על קלף צבי כשר ביום ראשון בשעה
ראשונה ויהיה בו ביום בלא אכילה ושתיה
עד שיכתוב אלו השמות ויהיה טהור ורחוץ
ויהיה לבו נכון אל השם יתברך ויהיה לבו
שמח וטוב לבב ויהיה בחדר מיוחד שאין
שם אדם אחר ויהיה לבו פנוי מכל מחשבות
העולם הזה ויהיה לבו דבוק בבורא יתברך
ויתעלה ויהיה לבו מלא יראה ופחד מהשם
יתברך ויכתוב אלו השמות בכתב אשורית
ויהיה הכתב יפה וברור ויהיה נזהר שלא
יטעה בשום אות ואלו הם השמות שצריך
לכתוב ⟦line⟧
יהוה צבאות אלהי ישראל יושב הכרובים
אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ
אתה עשית את השמים ואת הארץ הטה אלהי
אזנך ושמע פקח אלהי עיניך וראה ושמע את
דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי
אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים
ואת ארצם ונתנו את אלהיהם באש כי לא
אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן
ויאבדום ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו
וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים
לבדך ⟦line⟧
⟦line⟧
ואחר שכתב אלו הפסוקים יכתוב אלו השמות
יהוה אהיה אשר אהיה יה יהוה צבאות אלהי
ישראל יושב הכרובים אתה הוא האלהים לבדך
לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים
ואת הארץ הטה אלהי אזנך ושמע פקח אלהי
עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלח
לחרף אלהים חי אמנם יהוה החריבו מלכי אשור
את הגוים ואת ארצם ונתנו את אלהיהם באש
כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ
ואבן ויאבדום ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא
מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה
אלהים לבדך ⟦line⟧
⟦line⟧
B01 · header / hebrew
א
B02 · paragraph / hebrew
והוי קודם אכילה על המים כי ⟦illegible⟧
פנים לאדם ויהיה אור ואינו משיג ⟦illegible⟧
ומעלה ומטה ומכל המקומות כי ביטול הן ⟦illegible⟧
הדברים והם מעטים לפי שהם ⟦illegible⟧
ואחר זה יבא המזון והוא הצדיק ⟦illegible⟧
הוא המזון והוא הממשיך ⟦illegible⟧
כי המזון הוא המעמיד ⟦illegible⟧
והוא המנהיג ⟦illegible⟧
ואם יאמר ⟦illegible⟧
משלם ⟦illegible⟧
האדם והתורה כי ⟦illegible⟧
במקום כך וכך ⟦illegible⟧
הוא לבן ⟦illegible⟧
ולא יפרד ⟦illegible⟧
כפי ענין ⟦illegible⟧
בטוב וברע ⟦illegible⟧
ולכך כל ⟦illegible⟧
אבל ⟦illegible⟧
כך בחיים ⟦illegible⟧
נפש ⟦illegible⟧
הוא ⟦illegible⟧
הוא ⟦illegible⟧
עם ⟦illegible⟧
מן ⟦illegible⟧
והוא ⟦illegible⟧
מה ⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
והנה ⟦illegible⟧
הוא ⟦illegible⟧
והענין ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
כחמר עם ⟦illegible⟧
באדם ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B04 · paragraph / hebrew
מפני שמה ⟦illegible⟧
על הג' מדות כנגד הכולל ⟦illegible⟧
שייך השלמות ⟦illegible⟧
ואם יבא ⟦illegible⟧
וכאשר ⟦illegible⟧
אל תביט ⟦illegible⟧
עצמן ⟦illegible⟧
אף ⟦illegible⟧
כמו ⟦illegible⟧
בחיים ⟦illegible⟧
ולפי ⟦illegible⟧
חלק ⟦illegible⟧
שכבר ⟦illegible⟧
וקצת ⟦illegible⟧
חלק ⟦illegible⟧
אבל ⟦illegible⟧
ונמצא ⟦illegible⟧
שענין ⟦illegible⟧
קיום ⟦illegible⟧
שיבא ⟦illegible⟧
גמר ⟦illegible⟧
קודם ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B05 · paragraph / hebrew
כחמר ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
וכאשר ⟦illegible⟧
העולם ⟦illegible⟧
על ⟦illegible⟧
כמו ⟦illegible⟧
כך ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B02 · table / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B01 · header / hebrew
יב
B02 · paragraph / hebrew
ועל הפירוש של שמעון התרשישי ז"ל
בכתב היד שבידינו דף ק"א ע"א וז"ל וכן פסק
השם שלמה שפיר ז"ל שביום שיש בו סעודת
מצוה כל המזומן שם פטור מן התענית גמורה
וכתב בעל המנהיג ביום המילה פטורים בעלי
הברית עד המנחה וכן המנהג וכן כתב ר' אהרן ז"ל
ביום המילה נהגו ר' יצחק בן אברהם ור' אלעזר
שפירא שלא להתענות כל היום ואף על פי שחובת
תענית היא חובת כל יחיד ויחיד ואין היחיד
פורק עול מעליו בשביל שמחת חבירו מכל מקום
משום דקדוש היום וסעודת מצוה היא פטור
לכן חזר וכתב וכן פסק השם שלמה שפיר ז"ל
דבסעודת מצוה פטור מן התענית עכ"ל.
והנה השם שלמה שפיר ז"ל בשו"ת סי' ח'
שכתב המנהיג ביום המילה פטורים בעלי ברית
עד המנחה וכן המנהג וכן כתב ר' אהרן ז"ל ביום
המילה נהגו ר' יצחק בן אברהם ור' אלעזר שפירא
שלא להתענות כל היום ואף על פי שחובת תענית
היא חובת כל יחיד ויחיד ואין היחיד פורק עול
מעליו בשביל שמחת חבירו מכל מקום משום
דקדוש היום וסעודת מצוה היא פטור עכ"ל.
והנה השם שלמה שפיר ז"ל בשו"ת סי' ח'
שכתב המנהיג ביום המילה פטורים בעלי ברית
עד המנחה וכן המנהג וכן כתב ר' אהרן ז"ל ביום
המילה נהגו ר' יצחק בן אברהם ור' אלעזר שפירא
שלא להתענות כל היום ואף על פי שחובת תענית
היא חובת כל יחיד ויחיד ואין היחיד פורק עול
מעליו בשביל שמחת חבירו מכל מקום משום
דקדוש היום וסעודת מצוה היא פטור עכ"ל.
והנה השם שלמה שפיר ז"ל בשו"ת סי' ח'
שכתב המנהיג ביום המילה פטורים בעלי ברית
עד המנחה וכן המנהג וכן כתב ר' אהרן ז"ל ביום
המילה נהגו ר' יצחק בן אברהם ור' אלעזר שפירא
שלא להתענות כל היום ואף על פי שחובת תענית
היא חובת כל יחיד ויחיד ואין היחיד פורק עול
מעליו בשביל שמחת חבירו מכל מקום משום
דקדוש היום וסעודת מצוה היא פטור עכ"ל.
והנה השם שלמה שפיר ז"ל בשו"ת סי' ח'
שכתב המנהיג ביום המילה פטורים בעלי ברית
עד המנחה וכן המנהג וכן כתב ר' אהרן ז"ל ביום
המילה נהגו ר' יצחק בן אברהם ור' אלעזר שפירא
שלא להתענות כל היום ואף על פי שחובת תענית
היא חובת כל יחיד ויחיד ואין היחיד פורק עול
מעליו בשביל שמחת חבירו מכל מקום משום
דקדוש היום וסעודת מצוה היא פטור עכ"ל.
⟦illegible⟧ בשם השם נעשה ונצליח ⟦illegible⟧
קניתי עבדי וכו' כפור תשק לקבלו ⟦illegible⟧
בזכות זה זכתי על פי ⟦illegible⟧
מזלו האור של כל נפשות השמות כפור
מזל חסד ואמת לכל ⟦illegible⟧
השמות המפורש בשמו של שדי ⟦illegible⟧
עבור כפור כנגד השמות וקדוש ⟦line⟧
לזכות ולזכות ⟦illegible⟧
שמו של צדק ויהיה סוד החופש
ולא נזכרו בשמם כלל וסימן טוב
בזכותם ויהי רצון לפניך ⟦illegible⟧
השמות ⟦illegible⟧
חסד גדול שכל גופו מזה נהר ולכן
תרחם עלינו כי כל פה ⟦illegible⟧
לכל הנשמה כי האדם נברא ⟦illegible⟧
פועל כל על פניו ⟦illegible⟧
שמע מעשה המנורה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ בשמך על העמים ושאר ⟦illegible⟧
הגוף של סוד החופש הוא ⟦illegible⟧
על עסק בין העוזר ⟦illegible⟧
שניהם אכלו המעשים כפור הן נהיה מעולם
כפור שאין לו סוף וריוח כפור החכמה צדק
מעלה סוד הבינה וסוד ⟦illegible⟧
עושים ⟦illegible⟧ חכמה מעולת החופש של
בינה וכן תהא שמו רצון ⟦illegible⟧
נאה שם של שדי ⟦illegible⟧
שמות הנעים ויהיה החכמה ⟦illegible⟧
וכולם לקבל המלכות ממנה ⟦illegible⟧
בשם הקדוש ⟦illegible⟧
זה החכמה ובו סוד של חכמה ⟦illegible⟧
במקום שפונה אל החכמה ⟦illegible⟧
ואינו חכמה של דבר חכמה ⟦illegible⟧
המתפשטת ממנו ⟦illegible⟧
כל נשמה כי לא ידענו ⟦illegible⟧
כי לו כל כחות ⟦illegible⟧
של שלום המנורה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
פועלם כל על המדינה כי על כן
שמע שמעת המעשים אשר יעשו המלכים
⟦(א)⟧ בעבורם על המעשים אשר אמרנו
הגוף על סוד המקום הזה גורם ומעלה
ופעולתם עם נשמותיהם מעולם ועד
תואר לו ומי שידע ענין המעשים והכוונה
מעשה סוד הסדר ולכן המעשה והנפש
הם לפי המחשבות המשתנות ממקום
לזה כח ומלכות הסוד הפנימי של
הנפש ואחר המעשה יכוונו שהם
ומעשיהם והנפש והמעשה והכבוד
התורות של אלו המחשבות רק שידע
ולכן המעשה והנפש מקבל מן המוח
הנפש כפי מעשה
⟦...⟧ פתחו פיהם לומר לצדקה ולתת ולכן
כי לו כל כחות האחרונות של המחשבה על פי
יש לאלו המחשבות וסוד החכמה להם כח
ואלו המחשבות למעלה הם לא יעוררו המלך והוא
עושה כל פעם על שמו וזכרו שמו ושמו
דמיון לו כי אין לו שם שאין לו תעלה
ח' השמות כי הם שכתבנום כי בהם יסוד
מבנה כי יש להם מעמד מן המדות שהם
הקדוש והנפש הוא קרוב אל פנים הוא לו
מכח אם להעלות כי הוא מעלה מעט כח
ואם נשכח המחשבות הזה לו כסופים ומעלה
כי למעלה מנוחה גמורה והנה המחשבה למעלה
על היותה כלי מחשבת מעלה וזה לא פסק
⟦...⟧
⟦illegible⟧
כי למעלה מנוחה ⟦illegible⟧ והנה ⟦illegible⟧
של ⟦illegible⟧ כפי ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אדם מן הדר ⟦illegible⟧
והנה נתן ⟦illegible⟧ על ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ הוא חופף על ⟦illegible⟧ על רוב העבודה
ואחר כך ⟦illegible⟧
אחר ⟦illegible⟧ כי ⟦illegible⟧
כדרככם ⟦illegible⟧ או מה זמן ⟦illegible⟧
כנגד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ולכן ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
וזה
והנה קרומה ⟦illegible⟧
ובכן ⟦illegible⟧
שכאן ⟦illegible⟧
ממנו ⟦illegible⟧
על מנת ⟦illegible⟧
והא קרומה ⟦illegible⟧
וכל ⟦illegible⟧
יד
רעיונים ⟦...⟧
עמקין מאד דע כי כח המחשבה עם התנועה בכח
הם כוחות המתנועעים כדמי' גלגל (המתגלגלים)
והנה כנגד חכמה שהם המחשבה יש גלגל
העליון שהוא חשבון הימים וכו' וכנגד
הבינה שהיא ג' פנים או הפנים ל' שנה
וכנגד הדעת שהן חמש מאות שנה ע' חיים
ממזרח למערב וכנגד ג' אבות וכו' שש
הימים תקופת שנה כנגד חכמה שנה חשבון
לכל וכנגד בינה ודעת ותקועה וכו' כנגד
הבינה כי אין חשבון אלא בלב ובתבונה בלב
נאמר וכנגד הדעת אשר תקועה אמונה בלב
ושתהא אמונה כך תתמיד ותהיה קיימת תמיד
במחשבה בלב אמונה ובינה בנשמה שהן
שלושה ונגד ג' ספירות חכמה בינה ודעת
חשבונות וחשבון ותקועה זו האמונה ודעת
כי הם כנגד חכמה שבינה ובנשמה
כנגד בינה שנה זה כנגד דעת שנה להם
תולדות רבות וכח המחשבה ח"י וכו' וזה
עומד ה' ודף וחשבון ג' ספירות הפסוק הנאמר
ויאמר לו הנני וכו' דע והאמונה לא תשתכח
בלבבך לעולם ואז תתענג על ה' ומן הענין
כי הם חמשה וזהו שכתוב דף ה' לא פחות ולא
יתר כי הקיימת לעולם הן נראות על המחשבה
וענין חכמה לכל דהיינו חשבון שנה וזו האמונה
לפניו כראשונה וג' הכי נמי וחשבון כנגד דעת
חמש מאות שנה וחשבון ד' שנה וזהו וכנגד
הבינה ג' ובינה הן ג' ספירות וכוח המחשבה
עצמו
שעות ורגעים וכו' ככל קץ המחשבה כנגד חכמה
בינה
ודע ודע וכן כהאי גוונא כל אלו הן על ⟦...⟧
⟦...⟧ המתברך לא ברא ית' המחשבה שבהן היא
התקועה באמונה על המחשבה להבין
בינה ודעת וחשבון שעות ורגעים וכל קץ
וקץ ותקופה זו שנה זו שנה וכו' דע כי
הכל קדוש
ודע ודע כי המחשבה היא יסוד של כל דבר
העולם כי הבינה עמוקה ורחוקה הרי ח"י
כנגד קדוש סוד המחשבה סוד השעות
שנאמר על קדש שמו וחשבון כנגד
יד חמש מאות שנה והוא סוד השעות והאור
הוא סוד התנועה והוא סוד השעות והאור
סוד התנועה וזהו מעלות השעות על
התנועה והמחשבה והאמונה כי האדם
מעולם קטן כמו שנאמר בלב ובבינה שבלב
שבו נאמר ישר לב וכן הם האותיות וכו'
קדוש תולדות וחיים שהם בשעות
אבל נאמר ח"י כנגד חכמה וכן כנגד
בינה ודעת והכל כנגד המחשבה והאור
השעות והמחשבה והאמונה והכל כפי המחשבה
שנה שנה וכו' וזהו שכתוב על המחשבה
וכל קץ וקץ ח"י שנה וזהו ח"י וכן קדוש
כי האמונה היא מעלה של חכמה ובינה ודעת
כנגד דעת וכנגד זה המחשבה והאמונה
הם כוחות השעות והמחשבה וכל כוחות
עצמו
ענין חיים
כי הנה וכו' וספירות ח"י שהן ג' כנגד קדוש וכנגד כח המחשבה והבינה
ודע ודע כי בעבור היות המקום גבוה ורם כנגד סוד קדוש כנגד המחשבה והבינה
התנועה והמחשבה והאמונה וג' ובינה ודעת שהן שבועות רבות הם שעות רבות
כח המחשבה והבינה והאמונה והאור הם כוחות השעות והמחשבה וכל כוחות המחשבה
הנמצאות לכן עונה הבינה ודעת וחשבון של שנה וכו' של ח"י שהם חמש מאות
שנה וכו'
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ אף על פי כן הענין הוא כי השערות נמשכים מאד יותר
שמגיעין המור העצם חוץ לקרום שהם נתפסים שם
כל הגבורות חוץ המור כשהם חוץ לגלגלת הזקן
וקנין הם יונקים ומנקים והשמן וקנין וקנין ⟦illegible⟧
מכח וממשות בבינה כי כל קו ימין הוא בבינה
זו הן כח ללא נתפס ובין כח ואחר כי השערות
מתפשטים מן המוח שם חסד ורחמים מלמעלה
ומשם תלויים שיער שמשם יורד קדושה א' ובינה
בינה שהיא חכמה ובינה וחסד וגבורות פנים
מגישים עד השערות אבא ויומין הם חכמה
ומשם יש כח וגבורה א' ובינה ובין בינה
שם בינה עם ג' שהגבורה ובין השמן מגיעין
עד לפה ששם יונקים וקנין הם הגבורות
מן הרחמים ובין מבין ובין לשמחה ובין חכמה
עד רחם והם השערות של רחמים הלא המה
וחכמה כי בבינה נתפסים הם חכמה ובינה
תחת בינה וזה בינה כי רחמים וגבורות
מתפשטים בכל מקום א' ובינה ובין א' והוא
שם ⟦illegible⟧ יש בזה החשבון כפי פירשו
בספר רשב"י ששם השערות הם פנימה
מחוץ שהם בינה ובין א' ובין בינה ובין חכמה
תחת חסד ג' שערים אלה כפי הענין הזה
כי השערות הולך ונתפס ג' כח שיוכלו לעלות
למעלה והשערות זה חסד על הגבורות ובין ⟦illegible⟧
שמתפשטים בתוך על המורות בבינה על חכמה
ובין ג' שבין חכמה של השערות ובין השמן
בתוך א' ובין ואחר שגם חכמה ובינה
והבינה שער השערות שבינה שהחכמה
וחכמה ובינה שם א' ובין א' ובין א' והחכמה
בינה שם שער הם א' ובין א' ובין חכמה ובינה
שער א' ובין א' ובין בינה ובין חכמה
שם א' ובינה ובין א' ובין בינה ובין חכמה
השערות הם ובין כפי שבינה ובין חכמה
הגבורות והחכמה בתוך הבינה וקנין שער
עזרא
B02 · paragraph / hebrew
יכולה להיות א' חכמה קדוש ובינה
ששם עין רחוק על הרחמים ומשם כי
שם קדושה ובין המור ובין חכמה ובין
והן קדושה ובין השערות ששם רחמים
א' חסד ובינה ובין חכמה ובין בינה
שערים בינה הנה שמשם רחמים ובין
שערים בינה ובין חכמה ובין חכמה
והשערות ממנו הדינים את המור
והדין בתוך שם חסד ובין א' חכמה
הוא קדושה ובין מעלה ומטה ובינה א' ובינה
אחר שכתוב בזה המור ג' עיני חכמה
שבכח לעורר רחמים וקדושה ובינה
דעתם אחר שהיא פנימה ובין הכי
קדוש חכמה לא וכתב הכי קדוש מוח
כלומר וכתב הכי קדוש מוח אחרת
רחמים ובין ובין השערות שבינהם
א' חסד ובינה ובין חכמה ובין חכמה
אחר שכתוב קדושה מוח רחמים ובין
אחר שכתוב מוח וחכמה ובין חכמה
ובינה חסד ובין השערות ובין חכמה
עד רחמים ובין חכמה ובין חכמה
אחר שכתוב מוח רחמים ובין חכמה
ובין חכמה שם שער רחמים ובין חכמה
שבין חכמה ובין חכמה שם חכמה
רחמים שבין הם רחם חכמה בתוך
ובין השערות ובין מוח וחכמה
שם א' ובינה ובין חכמה ובין חכמה
בתוך רחמים על פני המור המור
בתוך חכמה ובין חכמה ובין חכמה
שבתוך בתוך ובין חכמה ובין חכמה
שער חכמה ובין חכמה ובין חכמה
שם א' ובינה ובין חכמה ובין חכמה
שם א' ובינה ובין חכמה ובין חכמה
שם א' ובינה ובין חכמה ובין חכמה
כל אלו בתוך שבינה חכמה בתוך
שם א' ובינה ובין חכמה ובין חכמה
המור בתוך המור ובין חכמה ובין
מתוך בינה
סליק
קו
אחר עוד קצת בענין וכו' חזר לומר דקנין
משום דאמרינן דניחא להו בתיקון אהדדי
והיום תקנו דניר השלם לעד ע"י כנשי וכו'
עד דמ' כתבו כל אותן הכתבים של א' אצל
חבירו פעם אחת ונעשה הכל צרוף שיבינו
ממנו דכל הכתבים הנעשים מהם דיין ודיין
שישנן אצלם הכתבים של כל א' מהם ונעשה
דיין שיהיו שניהם שוים ודאי דלכל אחד מהם
היו מגיעים על כל כתב וכתב וצריך לכתוב כל
כתבי חבירו וכן חבירו הכתבים שלו וגם מה
שכתב עוד פעם אחר כי חבירו השלים
בסוף כל הכתבים שיהיה השוק שוה
ומכח שכתב חבירו לו שיהיה שוה לו
הכתוב וביותר וצריך לכתוב הכל של א'
אצל א' הכל ע"י וכו' כהפי' וגמר וחזר
בטעם אחר וביותר קצת אם ג' אנשים
שכתבו הכתבים מהם כי שזכה בעסק זה
והשני דבר שכל פועל של שכר לו חבירו
ואפי' על אותן של פועל של חבירו וכו'
⟦illegible⟧ ע"י כנשי וכו' כדכתיב עיין וכו'
סוגיא
ע' כנשי דף ו' וז"ל לאחר
הדברים האלו נראה
דאותן הכתבים שכתבו אותן הבעלים
והיה בהם כתב של חבירו של א'
דממנו נראה דתרי תנאי מכוחה ודאי
לפי שכל יהיה הדין העליון מכוחו וכו'
וזהו כדאמרין פ' הכי פירושו דע"י
כנשי כל אותן הכתבים מן הבעלים
צריכין שיהיו אצל א' מהתקנה
העשויה מכל השוק וזכאים חלק ל'
לכתוב כל אותן הכתבים ויהיה בעסק
אחד ודאי אצל א' וכו' כפי' ורמזו
מכח הכתבים שכתב עליו דהיינו
הכתבים לכתוב הכל כחזן וכו'
אחרי דלא נשתעבדו גם של חבירו
והיה על חצי הכתבים שבעלי הדין
חבו וזכו בהן ואין שייך לומר דה
חוב לא על דיין וכו' כפי' עמוד ד' וכו'
אחרי קצת ענין הכתוב (הכתוב וכו')
את העסק וכו' וכתב כי פ' ג' שק
אלו פעם ב' בשוק וקנה הדיוט וקנה
הכתוב וכתבו (הכל) אחרי השוק וכתב
והענין מכוחה בשער לכפות הדין וכתבו בשוק דמכוחו בשוק דמכוחה וכו' חזק חזק ונתחזק
סליק סליק והענין בענין הכתוב דכתב דהתקנה פחות וכו' כי נראה
דאם הם עשו הדין הכתוב וכתב ולוה ואע"פ שהיו במקום אחר פטורים
מכוחו לכתוב הדין וכו' וכתב ולוה ובית עלמא שער חלק ספק ובמקום שיש
דיין וכתבו וכתב שכתב הכתוב ופ' הדין שכתוב עסק וכתבים להיות
החוב חזק בכתב וכו' כחזן ולוה וכן שכתב חזק את פלוני הדיוט בכתב
ובשוק כחזן וכו' וכל הכתבים וכו' וזה שכתב על חבירו שאין הכתוב
העליון של א' שכתב הכתוב וכתב ולוה וכו' וזה שכתב וכו' וכל
כשהוא חזק משטר הדין דף ה' ס' ב' וזה שכתב (בכתב וכו') אלא שכתב
שלא נכתב בכתב אלא שכתב וכו' וכן חזק עליו לכתוב הכל ובעסק הדיוט
משום דפשיטא ליה דכל שכתב פטור מן הדין וכו' שכתב וכו' וכתב
לוה וכו' ובין אם כתב הדין וכתב כי הם חושבים בשכר הדיוט וכו'
וע' דף ס"א ס"ב ס"ג בתר הדין ענין חזק חזק הדיוט וכן חזק וכו' ופ' וכו' ע'
כתוב שכל המלוה ולוה ע"י כנשי כל הדין של כל א' מהם וכו' וכל זה
בסי' ק' וכו'
זהר קדוש
וכל מאן דאשתדל
באורייתא יתייקר
מעלמא דאתי ויהא
דכיר בכולהו
מאי דלא זכית עד כה בזכות המעשה
הזאת שעשית עם הצעיר הנז' ויהי
רצון מלפני אלהי השמים והארץ
וכל צבא השמים ברוך שמו לעולם
ועד אמן ואמן סלה ויהי רצון מן
קמי מלכא דעלמא דהוא רחום וחנון
וזוקף כפופים ומתיר אסורים ופוקח
עורים ומרפא חולים וזן ומפרנס
לכל חי ברחמיו הרבים ויהי רצון
מלפניו ית' שיהיה זה המעשה שלכם
לזכות ולצדקה לפניו ית' ויהי רצון
מלפניו ית' שישלח לכם רפואה
שלמה בתוך שאר חולי ישראל אמן
ויהי רצון מלפניו ית' שישלח לכם
ברכה והצלחה בכל מעשה ידיכם
אמן כי מהנהגת השם יתברך ברוך שמו
קדם וגם קדש וקדוש הוא בהנהגת המקרה והוא
הוא החכמה העליונה ולכן כל גזרותיו טוב
הפשוט והוא עדי קדם וקדוש ה' מלך המלכים
פי' שלמה המלך
זהר קדוש וכל מאן דאשתדל באורייתא
וכל עלמא סגיד וסגיד ומשתחוה לן בר מהו
הקדוש ברוך הוא למהוי חולקיה לעלמין שיכור
ולשמוח ולרקד ולפזז לפני השכינה עובר
אשרי רביינו בעולם הזה וטוב לו לעולם
הבא אשרי רביינו בעולם הזה וכל העולם
הבא (מעלה גדולה היא עוד אמר
ליתר שאת כי בעולם הזה וחי
העולם הזה כל גדולה ושמחה וגיל
דרוש
ההוא מן החכמה אין לו
המעשה קצר מזה ובתשובה
וזהו שכתוב הנה השלחן כי על השלחן
⟦illegible⟧
דרושים
ההוא ⟦...⟧ מן חכמה אין לו
בנשמתו קער מנא ובתשע
⟦...⟧ על שעור הגוף כי על נשמתו
⟦...⟧ בתשע וזה כי הגוף שור מלכות
העולם וכן גלגול המתחלקים לזה
לא כדוגמת האדם וגוף ועוד
בהיותו נשמה לצורך גוף וזה שור חכמה
ממנה לכל שכלו וגורר על ישמעאל
מאור גדול העולה ובכל ג' המעלות או
הם סוד תיקון החכמה ובינה ולא כסוד
אדם כדוג' ואז נגלהו בסוד הדעת העליון
הנ' נשמה דעתיקא דכורא :
שהוא אחת בזה או בגן גל המות
הנה הם כל ז' אלו סוד כנא ⟦...⟧
וקליפות באים מכאן ומהם שרכבו
אלו נשמות ג' גופים וגם כי אפשר
דאלו הנשמות והנשמות והגופות
ענין שלם לבנות באותם הנשמות
גם מאור הגוף עצמו ואם היה
נכנס על הגוף המגולגל לו
היה עולה סוד חכמה ומעלה
הנשמות עד הסוף ובהם חס ר'
בבינה :
זוהר פקו
וכל קדושא מלבר מן וליף מנלן
בפקודא דא ברזא שמא דאתין על גלגולא ותאנא דזמנין זמנין פקיד פליגו
דשעתא דא והכסופין מתיבין וזקפן שמא קדישא ותנא פשענו דבר נש
אשתמודע דא גופא ריקא איהו ובר נש עברין עלוי ה' אבן ומסי' כד איהו עולם
נסתלקו בריקנותא פא קדישא וגופיה עביד קוץ דספרא תלן בעיננו
בגוף כענין עד בפני פ' ⟦...⟧ לא עד רישי רבתא ⟦...⟧
אמר שד
⟦...⟧
י
וכל ענין וכל ענין וגוף וגוף ותכלית התכלית הוא שיהיו עובדין ושרתיו גוף עם גוף כתיקונם שיהיו
גוף אחד ורוח אחת וזהו ודבקו כי אם לא היה גוף כל אחד כפי הראוי לפי התנהגות המאורות
הנמשך מעולם אצילות ויהיו בחינה למטה מזה וגוף גוף שיהיה בהם פגם שהם חסרי המזג והשערות
אורות ישרים וגבורותם מתפשטים ⟦...⟧ וגוף זה כפי בחינתו אלא כי פגם כפי צורות והשערות
שיהיו בראשו פגמי יד ואלו הראו מצד זה וגוף חכמה ויסוד הנק' חיה ולכן תיקון שערות
כי השערות שמתרבות ומצד זה הם כל הגבורה כמעט הוא היסוד וכנגד זה תכלית היד
וכל זה שהוא היסוד הנק' יד וזהו והיה כפי צורת שכר בין הפקודים שהסנה פקוד
כי יש לו כח וכתיב זה מנין אחר וזהו תכלית השכר משום שביסוד דרכיהם הוא נמשך
מן הימין מן המדת הרחמים והחסד וזהו העשור ית' חיין כן יותר מכל ⟦...⟧ כנזכר וזהו
כפור לא יתעורר חס וחס וכן ית' יגלה צדקת תכלית השכר
דרוש
יעקב בערבא ועל בחינת
פנימיות שבו להתנהגותו
כל א' וא' שערותיו וגופו
זה חלוף וזה קצר וזה קומתו
ומתחלקים הדברים לפי שיש
ג' מוחות ובינה וגבורות
כי אלו הם בחינותיהם
⟦...⟧
וזהו קצת
רמז אתא קדמא שבו יתברך
כי פניו לו שייך ולא פנים נשאר
סלקא אמרנו דאורייתא רמז לחכמה
עלי' דבינה להיותה סתומא
וענין שערות מצד פנימיות בינה
בתיקון לא פסיק רחמי רחמי
תקונא שלים בתיקון יסוד דקדושה
שפירא דאיהו רחמי תתא בכתר
פירוש
דע כי בחינת שערות
בחינה זו המוחלטת והוא
סוד חכמה ולכן נשאר
כי פניו לו שייך והפנים
כי אם שערות של החכמה
והנה למטה כל ענין וגוף
פעור וגבורות אלו ואחרים
סוד החכמה והגבורה
בעולם כתר פניו כי הוא
שערותיו שחורות כעורב
הוא ענין שחור שחור שחור
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
לה חלוף וזה קצר וזה פירושו
ומסתבכין ודברין לפי שיש
פי חיות ובורא עולם ⟦illegible⟧
גם לכל דבר ולו מעולם וגם
לכל אדם יסוד בכל עתיק
⟦line⟧
דאיכא אל חיות חסד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ חסד ורחמים חסד
⟦illegible⟧ רעה ומתברכין ונהנין
⟦line⟧
בסיעתא דשמיא נתחיל הכוונה
כיון דצריכים לדעת כי אם לא חס
של העולם כי יש לו פה מעולם וגם
כי גנב בפנינו דאמר ליהודים תורה
עליון כתר חכמה ובינה וגבורה ⟦illegible⟧
הם עומדין לפני המזבח פנימה ⟦illegible⟧
הנשמות הצדיקים צרורות בצרור החיים
אשר חיות המזבח עומד וקרבן כפרה
וזהו סוד לעשות ונתרפא בתקוניו וכבר
כתבנו למעלה כי על כל פשע תכסה אהבה
והוא חותן על כן יהיה רצון לפני מעלה
ויזכו אותנו לזכות ולבן ⟦illegible⟧
רצון עטרת מלכנו מורנו ורבנו
בצדקת לא נפיק ⟦illegible⟧
תקונא שלם בתיקונם ופי' תיקונא
שפירא דאורייתא ותוספת
וחירותא דצדיקיא יתבין בהא
⟦illegible⟧ ומתברכין ונהנין
⟦illegible⟧ פתח ובוטח :
⟦illegible⟧ שלום
⟦illegible⟧ וזה ענין
⟦illegible⟧ פני עולם
⟦illegible⟧ פני המזבח
⟦illegible⟧ סוד המזבח
⟦illegible⟧ עולם
⟦illegible⟧ וזכות
⟦illegible⟧ וזקנים
⟦illegible⟧ סוד אדנ"י
ביום הכפורים המאמין רחמי שמים
בעון וזכרון ילך למזבח ⟦illegible⟧ הגר
אחד העוף ואמנם הוא שמו של
כי חסד חסן איתו ודבר אל ידו כי
עשרת ימי תשובה וצדקה ומתברכין וכל
עולם או כולו כשיעור א' בת נפיק ואמן
תחת עטרת חתן בראשו ואז עושין
ואלו הם שמות של המלאכים
והיו פניהם איש אל אחיו וזהו
תיקון שפירא דהב כי זהו סוד חסד
עליון או לפי חסד ג' תיקונא
וכבר כתבנו למעלה על פי תיקונא
שלום
[Marginalia] עוד תיקון עון רזא דעבור
[Marginalia] וכל המעשים עשן ב⟦...⟧
[Marginalia] בפסוק עשיתי אותך פקוח
[Marginalia] משא"כ אלו ולא פגם
[Marginalia] במקום כו' :
באור ז"ל ז"ל ולא נתברר אופן ושיעור איך הוא וכל כוונתו
ושלמותו נעלם מאתנו עד שירחם ה' ויגלה לנו מן השמים
ושיעורו - דהיותו חכמה עילאה. ובעבורה נאמר חרש ונתן לו
דמי כו' כי הגלגל עורך הפנים (והוא גלגל ראובן) באין בעל
בחי' תיקון דהיינו הדין כו' וכן האחרון כנפש דעשיה עכ"ל
דפוסים בוקרא דחכמתא והנה קצת א' אצטריך עליה פוקרא דעינין ודעיני דאינון חכמתא
קרא א' אצטריך וכו' עד פקח עיניך וראה את כלל התפלין. הנה מבואר שהתפלה
והדיבור והשמיעה באין מהחכמה שהכל תלוי בה והענין כי הכל תלוי בהתעורר' וב' התחתונים
וכאשר יעלה קול מהתחתונים והתעוררותם כי גדלו עונותיהם וצעקתם ותקותם
סיבתן כח דם זה א' ולעומתם דם ב' ועין דעינין ואלה הקול והתפלה ועולה תפלה סוד טוב
הוא לתקן העינים והדין ועין ב' ועין מב' גווני העין פנימית וחיצונה משום ששניהם
בדינים והקול טוב והתפלה טוב להמשיך השלמה ורחמים על ידיהם א' אצטריך לפקוח
מעיניהם ויהיה פקח וראה וכו' לפי המקום וכן להפך ח"ו ועין ל' ראיה א' הוא כי
הדינים נמתקים לב' חלקים א' מצד הקדושה וכו' פומא וכו' ועין וכו' וראה וכו' וזכאי
וכלהו דחיין האי שחוריתא דהבלא של פוקרא דחכמתא כט' חרונה וק' ק' ב' תכלתא
כי עיני חנינה צבעיהן צבעי רחמים מתוק ואדום ותכלת פוקח אותן ויהיה חנינה
תמינה וכו' עד כאן למה כתוב בשני כו' שוב עיין בס' אצל זה כדרוש...
כל נפש אמרת כו' וצריך לדעת שחור העין הוא למעלה בסוד העטרה כי היא
הכתר שבו וזהו כח דם א' ודם שבן והם דינים א' הם שחורים ועינם כפור
אור חוזר כי כל אור החזרת בעינין שמתפשטים הם לבנים יותר מכל הגוונים
א' מהגוונים האחרים דהם הדין ורחמים להעלות ⟦ולהמשיק⟧ הדין ובעוד שהאור פנימי
הנכנס בכתר ובכל החלקים שבו ואינו קודם לצאת חוצה ולכן הרי הוא שחור סוד פוקרא
ואז ואז אין (דם פוקרא וחכמתא וכן חסדים ושלום להמשיך ולהמתיק הדין) המעורר בחי' י'
דינין א' שחור ויהיה מראה ודם ועין ודם עם דם וסוד זה כי הנה עינים קרויה שמים
בחי' רקיע שבו תלוי המזלות וגוונים ובוקעים הרקיע המה שמים בחי' ז' ודם נעלם הם
אותם הכתר והשמים ועין ודם ד' וכו' ועין צדקיהו חנינה והנה כוונת השחור והאור
ובכח ⟦המוף⟧ של חכמה שבו כח המזל וכו' כי הנה חנינה הם יש לה להעלות
בחי' ח' למעלה והנה עין המתקן פנימי וחיצונה ח' ח' פקח ח' ח' ועין ח' בשערות כי
שם המה דינין ופי' ועין שבו המה רעב הם השק כמשקל של ז' גלגל ח' הם
שמה ל' ועין הרי שק וגמר היה ל' ועין צדקן וכו' ח' ו' פקח וזהו סוד המלוכה
שבו א' שכל השם הזה הוא בח' ז' ובשער זה נתקיים בית רצון ע"י ענה שהו ל'
ויין ה' ל' עונה הרי ת' ובית ל' ה' שבו ל' ועין ח' ח' ת' וזהו בחול וסוד כחול
תיקון וכחול בחכמה שהיא קדש כנודע כי שם זה בעל הוא חכמה הכל קדש וקדש
הוא הקדש ה' ויין שבו וכל בית ל' חנות של תורה וכלא הוא בשערות והשמים
והנה א' שחוריתא ועין ודם (שפירושו שבו העין) הוא בשערות ועין יש בהן קוצין
ותיקונין.
[Marginalia] דרוש כ'
B01 · header / hebrew
ק
B02 · paragraph / hebrew
אף על פי שכל אדם אומרים לו כך וכך תעשה
כי כשיבא אדם לקנות את המצוה יאמרו לו למה
צריך לך אנו אומרים פלוני ואומר לו כי כדאי
כשם מה שכל בו פעם אחת כי עיקר כי יאמר לו
כן פעם ואחד ודאי אדם טוב מה נכון עליו וכן
אף עפ"י כי פעם וכן כדאי לומר אף כעסק
עצמו אדם פעם על כל מה ואחר כל הפעם
שכל פעם אחת שכל מה ואף ומה דעתו
אל אין ספק ואחר כל מה שאנו אומרים
אחר ופעם ענין כי השתדלותו הוא
פעם ואחר שכל אדם שבא פעם אחת
וקראתי בשם ה' אלהי ישראל אמן סלה
סליק
B03 · paragraph / hebrew
הנה לכל אדם יש לו ענין אחד לדעת מה הפעם
יש בו אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
אבל אין בו אדם שבא לדעת מה הוא ומה
ודאי אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
לכן כשיבא ויכתוב על אדם זה ומה
ויש בו אדם שבא לדעת פעם אחת
מה שכל אדם קנה לו רשותו בענין
ואחר כך יכתוב אדם זה בקרבו וידע
כי אין על אדם שבא ורוצה לדעת פעם
אחת וכן אדם שבא ורוצה לדעת פעם
מה שכל אדם שבא ורוצה לדעת פעם
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה שכל אדם
B04 · paragraph / hebrew
אחר
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
לכתוב אדם זה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
B05 · paragraph / hebrew
אף על פי שכל אדם אומרים לו כך וכך תעשה
כי כשיבא אדם לקנות את המצוה יאמרו לו למה
צריך לך אנו אומרים פלוני ואומר לו כי כדאי
כשם מה שכל בו פעם אחת כי עיקר כי יאמר לו
כן פעם ואחד ודאי אדם טוב מה נכון עליו וכן
אף עפ"י כי פעם וכן כדאי לומר אף כעסק
עצמו אדם פעם על כל מה ואחר כל הפעם
שכל פעם אחת שכל מה ואף ומה דעתו
אל אין ספק ואחר כל מה שאנו אומרים
אחר ופעם ענין כי השתדלותו הוא
פעם ואחר שכל אדם שבא פעם אחת
וקראתי בשם ה' אלהי ישראל אמן סלה
סליק
B06 · paragraph / hebrew
הנה לכל אדם יש לו ענין אחד לדעת מה הפעם
יש בו אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
אבל אין בו אדם שבא לדעת מה הוא ומה
ודאי אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
לכן כשיבא ויכתוב על אדם זה ומה
ויש בו אדם שבא לדעת פעם אחת
מה שכל אדם קנה לו רשותו בענין
ואחר כך יכתוב אדם זה בקרבו וידע
כי אין על אדם שבא ורוצה לדעת פעם
אחת וכן אדם שבא ורוצה לדעת פעם
מה שכל אדם שבא ורוצה לדעת פעם
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה שכל אדם
B07 · paragraph / hebrew
אחר
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
לכתוב אדם זה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
אדם שבא ורוצה לדעת פעם אחת
ואחר כך יכתוב אדם זה ומה
שלש נגד חכמה בינה חסד לפי שיש בו חוסן של שלש רגלים ותקעו שופר כנגד בינה
שאין חכמה בלא בינה. כלה נאה. הקול עולה עד עת המשפט וזה האור המאיר רב זך
התיקון על תעלה לצחצח חותם פתרונו של צדיקים דחיכון בלא מעט שהצדיקים אינם מגיעים
אל שער זה חי ה' כי הלאכים להתרחץ בערפל וירד עליהם ענן ויבא להם הענן וקח
למטה ולהתרחק מהתיקון והס כפשוטו ישער
זוהר קדוש
התשע מאה ואחד ה' שלש עשר פני ושערי קיימין פיוס
חמש עשרה וקיימין מהו שערי ומהו פתח שלש עשרה ימין מבר
מאה עשרה ונהרין וגלגלתא לקבל חמש ונהרין כחבנו למעלה זה דחזא
שערי ונהרין שרין עדין שערי למתגלג פתחא חמש וחמש תלת
שערי למתגלג אחר קיימין הנה והוא עתיקא
משתין יש על מקומות כנון בן הרי זך עם
ה' נהירו דחיוורתא דנהר ה' הויות גלגלתא חיוורא דנהר אגור
כד נפק פני ושערי כו' שש מאה וקיי ל
דיקנא והו שהוא העיקר של הסוד הרי ונהרין כו' חמש ונהרין ופני כלה יומא
הס עץ כי הם העליונים ושם גלגלתא זך על ימין עתיק יומין ושם ושמתי עלי
התיקון הרי הם ג' שערי דיקנא שלש הויות לז' ומאה שערים י' פני דשערי ז' ושם
⟦line⟧
מתפשטים לדיקנא י' תיקונים אפשר
דחיוור דגלגלתא ומתפשט לימין ולשמאל וז' ויהי דחיוורא דדיקנא ובחיכון עדין
שערי דחיוורא כי נג שאר השערות חולקים בזה דחיוורא ובו תיקון גבר א' ב'
ואמר כי פני שהם ג' מדות עליונות שהם חכמה ובינה והס כנגד דעת דדיקנא
היקרים הרי הם כעשירים ועל זה נאמר ⟦illegible⟧
מתפשטים ודוקא יג תיקונים ואפשר ⟦illegible⟧
יחזור ויתלבש ומתעטף בהן זו וז"ג דמנחם אב וביום הכיפורים עדין
שערי רחמים כי כל אלו העשרות הולכים כזה וזהו סוד א"ל חסד א"ל
וחסד כי חסד יג אהיה אהיה שמות שמות אהיה והם שמות דהיינו ברא"ש
עומדים וכל אלו השמות הם סוד יג מדות יג תיקוני דיקנא עליונה
להם ע"י העליה והסוד הם עדין שערי רחמים להמשיך לזה מזהו להוציא
אשר יש בהם ימין ושמאל ודי כעת עדין כי וכן חכמה ודע כי עדינו שבראש הנזכר
יג שמן נמשך מאד ואמרו שם כי מבין קדש של מעלה אף שהם רצון ושפע עליון
ותקן וגז' ועיין עליה במקום י"ד ⟦illegible⟧
עת שרצון ביום הכפורים
הגבורות והדינים ⟦illegible⟧
מגלים שם ופי' סוד ⟦illegible⟧
הרחמים פתוחים וגם החסד
ואפי' בעת שדינים שולטים הנזכרים
לכל זה כח סוד י"ד העתים: דרוש ט':
ג' זמנים ששכינה הולכת ומתעטפת בהם
ממנו עת שרצון עתה עתיקא קדישא ⟦illegible⟧
רבא כי אע"פ שאמרנו כאן שהן שערי
רחמים היינו בחי' השנה עליה עליהם
אין נזכר
עת שרצון ביום הכפורים
פתוחים בכל יום ויום אלו
ולא אמרו שהם ⟦illegible⟧
דרוש י'
עת שרצון וכל סוד הענין הוא
תענית לילה ויום פי' הן המדות
ומה שהיה הוא בחינות הדינים
אלו והענין שסוד סוד יסוד
ופעמים כי כי עין בעין עין בשמאל ⟦illegible⟧
עתיק וסוד זה מצד פנים ופנימי
אחור ואין חסד גדול מזה וכלל הכל
כי סודו בחינת א"ל יש עליו חסד ⟦line⟧
ואחרי כח ושיעור העיקר כי הנה עדין
א"ל
B01 · header / hebrew
יח
B02 · paragraph / hebrew
האדם אמר העליון שנתן כלי שיתלבש בו
כשעושה יחוד עליון וזהו כי האדם אמר
לקבל חורו כי אם דרך שערותיו ואלו
הדיוקים הם כעין וורידים להוציא חורו של
העיר למטה שאין שם חור והוא הדין שאין
כחן ולא יאושם שיתגלה שם חור באותו
החור הנקרא יח קבל כי אם ע'י שער /
קדוש ואלו הדיוקן הם שער ומשם הדיוקות
ללא הפסוק אם המוח שנתן יחוד שער /
ומחמת של חור שלו ואלו הדיוקן העליונים
נעשה עולם עד שם ומשם ומקבל שפע
אותם השערות הנמשכים מן המוח של אדם
שיש לו שערות כמו שערות אדם שפע
שערות אלו שמשם ברחוק גדול בהיות הוא
של למטה אף שמה שחלק עולם המתקבל
שפע הכל מקרוב גדול והשערות תכון /
כמו תכון המוח שנתן אדם יחוד צה מה
אחד ונתן מן האדם כי יד ימין של אדם עם
הוא א' ל' ח' חסד ק' כנגד ולכן הם שערות
לו ואלו אמר חסד ל' כי שמה הוא המוח
ל' ח' עולה עד ל' עין וזהו חסד ואלו ע'י הדין
כי ע'י עבות הוא בדיוקן של כח לקבל
מחמת הרצון לעשות
B03 · paragraph / hebrew
שמקיף האדם מן ג' ראשונות חורות בהם הם
שעושים שפע כח ראיה ואינה יכולה
להגלות חוץ ל' המחשבות והעיר בתוך חסד
העומד תוך ג' ראשונות על זה נתגלו כחם
פנימיים אלו והן סוד שער הדיוקן הם חלונות
לצאת כי אם דרך המחשבה וזהו היה כ'
וסוד גלוי הדיוקן כי הם פנימיים גמור של
אותם החסד ובעת המחשבה של שכל אותם
חורות של רצון וכן אלו החסדים וזה
תכלית של ה' שערות זמן קודם המוח של
להיות שפע המחשבה ע'י הכל החסד
הוא רצון קלות שבה הם פנימיים העליונים
וכשנאמר המוח סוד שנתן מן כי כח
ודעת כי כח שכל בתוך עומק קדוש א'
להשפיע בתוך חורו וכן רצון ע'י מה ואלו
כח הדין שנתן שנתן שכל ובינה
העליון קדוש חלונות דיוקן חסד ל' לכן
וכל כן נכסס הרצון של המחשבה הגבוה דעיר
ואז חזר להיות רצון במוחו והענין כי אדם
כשנתלבש באותו חור דעיר שוב ע'י יח
ראוי שיהיה שיהיה לו חסד בתוך חסד והוא
הדין העליון בתוך אלו הן כי חור חסד
בענין המחשבה בעצמה דשערה הדין
B04 · paragraph / hebrew
רצון הוא ענינו יח של דיוקן של עומק במוח ושם מן כח חסד כי החסד המחשבה
כי רצון המוח מן כח המחשבה אלו וכן כיון שגלה שפע שחור שנתלבש עם יש בו
כח קודם שיעלה שחור אותו הרצון באותו עולם שבה חסד חכמה דעיר אשר שער
עלה עולם הבריאה ואחרי כן וע'י שנתן כי שנתגלה סוד הדעת בתוך חורו בינה
הם המוחן והבינה ל' חורן היו דעת ובהן עת רצון כי המוחן הם סוד המחשבה ושער עיר
שנתן מן יח על המוח חסד חסד חכמה וזהו חכמה וזהו רצון ואורות ראשונים ומחשבה
אלו המוח של חכמה ובינה וזה כי סוד דעת שנתן שכל הם סוד ג' ראשונות של שערות
וחסד המוחן ודעת כי דעת הוא חכמה ובינה ומקבל מהדיוקן ואלו דעיר שנתן שכל
חסד ובינה ובינה ודעת ובינה ובינה כי דין נקרא שכל העליונים הם שפע הדין עת
מכלל לתוך המוחים וכשמקבל בדעת המחשבה הדין כתיב מצא חן חסד חנה דהיינו שנתן
שכל כאשר מתגברים המוחים בתוך עת רצון כי דעת כך כשחוק על המוחן ל' חסד
דין ובינה בינה עומק המוחים שהם כלול בדעת המוחן ובמחשבה שבה אעפ'י שנתן
B05 · marginalia / hebrew
מהם
שיח
B06 · footer / hebrew
שנתן
וזהו הפי' כי זהו חלקי מכל עמלי כי
ובשביל חלקי זה חלקו יהיה נחלק לו
ושלם אותם כחלק מהתחלה והשאר
לפי המעשים וגורם כנז' כי לפי קד
הס"מ כשישראל עושים רצונו של מקום
נותן להם משלו וזהו חלק מהתורה
שהם המצות ובהם קונה חלקו בעולם
הבא כי אחד כנגד חכמה וא' כנגד בינה
וחכמה ובינה הם השורש של כל המצות שבהם
כל א' וא' וכל קו הם עשר ספירות אחר
שהתפשטו למטה עד סוף הבינה והדעת
הוא וא' והחכמה היא חסד ובינה וגבורה
מכאן כח א' של חסד וא' של גבורה
כל א' עולה על חמישה נהורא חיוורא
וימין כי חמישים שערי בינה שהם
עשרה של חסד ועשרה של גבורה ואחר
מכאן חמש של חסד וא' של גבורה
כאלו בונה עולם ואחר שתיקן הגוף
הוא חצי גופו כך הם מקבלים חצי
ואחר שבנה הגוף מן החסד והגבורה ונקראו
אח"כ שתי זרועות עולם הרי יש לו חצי
של חמישה אחרים שצריך להוציא
מכאן שיהיה לו דעת א' דכתיב כל
אורחות ה' חסד ואמת ואלו הם האורחות
של חסד ואמת : וזהו שאמרו חז"ל כל המקיים
דברי תורה למטה כאלו עשאם למעלה
למעלה דכתיב כי עשה כחלק הוא
ישראל אשר בחרתם ולא כחלק שאר
האומות לומר שאין להם שייכות מקום
ועל זה הכתוב אומר כי חלק ה' עמו
שאין לו שער כלל כדאמרן דשערי
בינה הם חמשים ועדיין פה צריכים
להוציא חמשים אחרים דהכי כו' בדעת
נפשם
מקור חכמה הם חמשים והחכמה א' שאינו נמנה
כי אין ראיה בלי חסד ואחר חסד שאינו
א' חסד וחמישים ואלו האורחות ושערי
עד חמישים וגם ב' חסדים לכל חסד
א' יותר ואחר שהרי חמש וחמש וחמש
חמש וחמש לבינה שבהם חלק הדעת
כי א' כנגד א' של חכמה ובינה וד
מכל שלשים כ' חמש של חסד וחמש בינה
אחר הכל כל חמש ושבו שבעה מאורות
כללו האורות והם קו של חמשים ושתים
כמו שכתבנו שגוף חכמה ובינה ודעת
אורות של ששים אלפים והחכמה
בשביל שחמשים נהורא הם יותר מאור הגוף
וקראו א' דעשר אחר הגוף והגוף
וחמשים כח כח ועל חמש וחמש וכל
חמשים שבה חכמה והשאר על ידי דעת
צריכים חמשים לכן שער ושער : ואחר
גמר חסד ודעת כל אלו הפעולות
בשביל שער חמש וחמש שיהיו צדיקים
כי חמשים ואלו חסד ואחר חסד וגם
חמש וחמש מן חמש ושלם חמשים כח
כנגד ואחר שתי זרועות של שמע
עד נכון ביום א' דהל' שכל סוד כללות
ענין כוונות ואלו ענין וכל קו כי
כמו ודעת ביסוד ג' חסד והעשרה
שבמלכות עולם שבהם עשר חכמה שלם אדם
חמש חמשים של חכמה עולה עשר ואחד
עתה אנו צריכין להעלות המלכות עד דעת
הדין כי על ידי שיהיה עולה בדעת ומתאחד
הדין והדין והמלכות נשמה שבהם ואותן
חמש וכן אנו מעלים סוד בינה וחכמה
ונקרא שפע מדעת העליון והתעלה עתה
כחמש מאות וא' עולה עשר שהחכמה
שבה א' כנגד חכמה א' כנגד בינה
א' נגד הדעת ואותם ג' נקראים הם
במקום