AI Transcription, Pages 176-200
פח
אלה ואחד ושלשים הגבורות שהם נגד השמות והם כסדרן חמשה שמות
חמשה גבורות ואחד מהם פשוט וקודם מעלה יהיה באות האחד וגבורה השניה
והנה הגבורה האחד של גבורת השם המבורך והנה בתחילה והוא וכשישם ביסוד
ויהיה גבורת החסד והוא הגבורה וכל שלשה חסדים אלו הם ודחקים הגבורות
ובהיותם ביסוד של זכר על שיסוד הזכר הוא צר וארוך ונדבקים זה עם זה
והחסדים והגבורות נדבקות וכשהם נכנסים להנהגת נצח והוד ושיש נשארו
כפי הפשוט בחסדים לעלות כסדר חזר וחזר וקודם שיגיעו הגבורות לדרג עשר
כבר נמצאו החסדים לעלות מן היסוד ופוגעים בגבורות ורק עליהם במקומם
ואלו יסוד ושיש שהם חמשה חסדים וחמשה גבורות ונדבקים במקומן ונדבקו
עמהם ביסוד ועתה החסדים עולים כסדר חזר וחזר ושם בקיום צד ימין וצד שמאל
ואמנם כי שלום בין הכל של שנה ובין הכל של זכר כדי שיקבל אותם היסוד
בכלי בתוכו שיקבלו כל המדרגות העליונות או האור של חסדים מעלה עד
שיגיעו להעביר מן השער המאה באור הגבורה של חסדים ואלו הכל שמות ומקבל
חסד של חסד מעלה כפי השם של מעלה למעלה באילן • חמש הגבורות
כיון שהם לצד חסד הגדולה העלה כמו שהחסדים עולים לעורר כך הגבורות
מעוררים לנקבה בסוד ימין ושמאל וזה כשהם עולים מן היסוד של זכר עד ס'
של זכר הם חמשה ונדבקו ⟦חסן⟧ ובין חמשה חסדים וגבורות שלשה בבינה שהם
מלכות שבה ואתה ובמקום הם שלשה מהחסדים כמו שהיו הגבורות שלשה
ושלשה חסדים אלו נתקנו הם שלשה מעלה ונכנסים ביסוד ואחריהם עולים של חסד
וגבורה וזה ומתפשטים בכל המלכות עד שיגיעו כלה במקום הלב של גבורות
בעת של חסד בתוך חסד וסוד המלכות ויהיה חסד של חסד וזהו ודאי
הגבורות והחסדים כדי שיעלו ויכנסו בנקבה בבית אחד וכמו במעלה
ההתחלה שהם שלשה ושלשה חסד אלו נתקנו וכמו קודם לראש ואחר כשהם
חסד של חסד חסד של גבורה או של חסד וזהו ודאי חסד של חסד של נקבה
כל א במקומו ואם היו עשרה (גבורה) בבינה היסוד של זכר וחזר
היו יורדים ליסוד וזה כסדרן שלשה של גבורות וחמשה ביסוד ועוד ואחד
חסד של גבורה למעלה מהם אלו שלשה שהם כנגד של חסד של עולם קודם חסד
ויכנסו בתוך חסד של נקבה קודם ואחר כך נכנסו בבינה למטה חסד של עולם
תחת המלכות חסד של חסד הם גבורה חסד ועוד חסד שבמלכות יהיו בתוך
בעת של נקבה ויהיו של גבורות עולה במקומן בראש הנקבה הכל לגבורה
חמשה חסדים כפי שיעלו ויצאו שלשה ואלו בתוך חסד של חסד ובין חסד
השמות ופי שמותן ובקיצורם של מאה של שמות הרי לך עניינים דכתיב
[Signature] נאום כרמאל
רעות רעשיין זה המחשבה. נמצא של זעיר והוא נטוע הרישם ומתהפך וזקן זה
נפש דנשמה כל דגלגלתא אשתלשלת ונתלה באחרונה דנהורו עילאה וכל
ובנשמה. זה האור של אחור נמצא זעיר על מנת פשט גופו וזהו פי וכעבור פני
ויחט על פניכם לברר החיצון שבו פי שיש לו מנת פשט מזה שיש לו הארה
ומזה המקום העליון באופן צדיק צדק הוא מה שנתן עליו הוד והדר ועל פני
שבחסדים וגבורה כושר ושם הג' המחשבה מתקן שנתברר ראשית מצד אחור
ונמצא שזה שלפני פני וזה שלפני פני כנזכר למעלה כהם החסדים בגלוי
ומתחלקים יפה וזה ענין רזא דא והוקם המשכן דכל רעיונין דיליה ירכיבו גופו
עליונה ופנים בפנים ושם נפקדו נשמות ברוכות וקדוש כשיש זיווג של קדוש
נכנס בראש של זעיר הם קשים לפי שהחסדים הם פנימיים והדינים קשים
אמנם וכשיעלו החסדים כל שלישיה וכנה של זעיר הם מתמתקים בדינים
וגם רשום ורע הישב הדר (פי שהחסדים לבדם) המגולה הם יורדים למטה וכל
יורדים כושר פי החסדים שבגופם למה ולב של זעיר הם פנימיים המגולה במקומם
ממש פה חסד אל כל היום וזהו סוד לוקחים החסדים שבועה להם עומדים על יסוד
שמא שמיך אל בקרוב מתחלקים בו ויצאו החסדים לחוץ ואלו היסוד ושם ושמה
אלא קבל את הכל שבקעו ומחיה גם לפי שהחסדים בדעת הם ג' חסד וגבורה
וגו' הם ה' לבר חמשת פנים עמהם ה' פני וכן חמשים ה' לבר יסוד אל (בחי' חסד)
וכן שכתוב החסדים את כו' וזהו חסד מעל ה' בת' הכל ונכנסים ביסוד ומכאן
הנה זה האור המתוק שיש ליסוד ומלכות כדי שיוכל חסד לקבל החסדים שיורדו
החסדים בעצמם יהיה (הם בית קיבול לקבל) ומכאן כושר יש בה ה' שכן מלת
ה' פי שבועה ה' וכן המלכות ג' ג' כלות מזה ומזה וזהו פי' של למעלה
מלת שבועה מהשנה בדעת ובשלישיה החסדים מן הדעת של המחשבה
כושר כדי להגדילו ושם ה' מזה כמו ה' פנים שנתנו לאדם ובמחשבה
הנשמה א' בחסד ובג' חסד של חסדים א' בגבורה וכן גבורה של חסדים א' בכתר
וכן הג' של חסדים א' בנצח וכן הג' של חסדים א' בהוד וכן הוד של חסדים
וכן הג' גבורות מ' כלו השמות חסד של גבורה של גבורות עיין בחוט
שחסד וגבורה ות"ת הם הם חמשים החסדים בחינת כתר חכמה בינה כו' וכן
וזהו חמשים בגלי' ושם חמשים אל כל כללות הגבורה ה' פנימיות וכן עיין זה
הגבורות שקבל יסוד החסדים בתוכו ואחר נתנו חסדים וזהו אל הגבורות מיסוד
ה' בינה יגלו לתוך חסד בעד לפי ששם הן נכנסים ביעקב חסדים וגבורות ויסוד
אחד משם שכן חסד אל זעיר וחיים קודם החסדים מגולה לא ידעו לא ידעו פה
הצעיר המכ'י
B01 · header / hebrew
פמו
B02 · paragraph / hebrew
אחר שקבלת את המכתב הזה תשלח לי ⟦illegible⟧ את המכתב של יוסף וגם את המכתב של בנימין
⟦illegible⟧ של יוסף וגם של נפתלי בנבנישתי ושל חזקיהו ושל אברהם שלום ושל יוסף הלוי
בכתב הזה של יוסף כתוב זה יוסף הלוי בן אליהו ג'כ תכתוב מה עם חזקיהו ומה עם יוסף א' שלום
ק' ואמר לך חבר ואז עם חזקיהו שגם יש פצעים ⟦illegible⟧ שלום עם חזקיהו ומה עם יוסף א' של
ח' הכל שלום וממכון עוד ולמה מה היה לך של עוד שאנו מנוחים בטוב ומחזור כמעט
כח' ⟦illegible⟧ שלום מכל אחינו השאר כנודע יהיה אורישך כשתחלק עוד לך ומה חלקי ח'ל
וזהו מה שאמר לי שלמה ⟦illegible⟧ דוב ומה הם חפצים בקולה ⟦illegible⟧ מה שכתבתי ממנה עתה
חזור על למה הוא המכתב מהבינה שלמה וכל מה שיש בבית וכל מה שיש על המכתב
והוא על שלמה כפור ע' אחיות ומה שכתב מהחברה שגם חזקיהו של יוסף עזובה והן
וצריך לכתוב שחזקת על פי חלקי של יוסף שגם מחזיר מלכות שבת המלכה
ולזכור על השנה היא גדולה הגדולה וכשתתעורר התנועה בתוך השנה מה שכתב לך
גדולה בתשובה על עונות ופשעים ה' ירחם וזכות רחל אמנו תגן עלינו א' ס' א' ס'
הקדוש והבינה הם כאחד ומזדווג לזה הם כלי לזה המזון והברכה יורד מן הבינה
וכל כיוצא בזה למה ה' היה הזיווג בפרצוף של הבינה ואחר שנתקבל הבינה העיקר
למה שבו הם הדינים של למטה הסוד של שכינה בשם של הנקבה כנודע כפור העיקר
וכפור עת רצון והבינה המזון שהם הולד בתוך התבונה והתבונה מתלבשת בתוך הזעיר
י' הילד העושה נפלאות לעצמו בתוך היסוד ומהיה למה יסוד של תבונה שהוא
הרושם של השבת יסוד כה עשיות בית וכשהוא בתוך כפור נשמת חיה פנימה הרחמים
מבפנים ומה שהיה פנימי חסד והתגברות על רחל ורחל לוקחת ממנה הדין על מה שכתב
לזכר להזדווג עם ישר' צריך שתהיה כעלוף שלם כמו זעיר פנים בפנים אלא כשהם
מזדווגים עם יעקב נעשה לו צד פרצוף הכל לבדו עם זעיר פנים בפנים צריכה שתהיה
פנים שלם וזהו למה שנתעורר בתוך על רחל ולוקחת מן הבינה של רחל וזהו והבינה
רחל את הפרצוף שלה וזהו למה ופרק הם מקום היסוד של אשה והענין הוא שהזעיר נותן
לה חסד פעם ביום של שבת שיש לה מעלה עתה מזדווג בפעם השלישית עם רחל
ויעקב לוקח מעלה קח מזדווג עם רחל וזהו הזיווג בלא חיה של רחל וזהו כשרחל
היא חיה להזדווג עם רחמים ועד כעצמו וזהו של יעקב אלא עתה נשאר פעם בפעם
עם רחל צריכה שתהיה שלמה ולזה לוקחת העיקר של לאה והעיקר של לאה מגלה לך י'
של רחל אלא יסוד י' הוא השם האחרון של אלהים כנודע שהיא חיה למלכות ומשתמשת
במקום השכינה הבינה כנודע ועל זה ח' כשיש לישראל דין ורחמים אכפת לה עתה
שמתעורר הכתר של בינה עם אלהים בתוך י' שזהו חיה חכמה ובינה וזהו חכמה של י'
היה בינה והיא חכמה וזהו מה שכתב ולזאת הבינה הבינה כפי רחל שבת המלכות
כי חלקי היה בשבת בתוך הבינה והענין של מנחה הם בבינה והנה חשבון השעות
כח' א' ס' בשלום א' ס' אמן כן יהי רצון עתה שלום שלום שלום אמן
אמן סלה
פירוש מאמרי הזוהר
מיסודו של עולם שנתקנו הגבורות של עולם החסדים מצד היסוד שבו והחסדים של
עולם הבינה שנתקנו והם בחינתם וגבורות גם כן מצד הבינה הסתומים של עולם הבינה כדי
שיהיו נמתקין עם חסד של חסדים. ועתה דע לך שבאותם הגבורות שהן באות מעולם הבינה
ומתאחדים עם היסוד והמתקנים הגבורות עם החסדים כדרך שנתקנו והחסדים נמשכים
בתוך היסוד אל יסוד אחר ואז הגבורות אחר שנתקנו כאן הגבורות המתוקנים היו בסוד
העליה שהחסדים המזוקקים והגבורות המזוקקים (ובענין כפי שביארנו זה בפרק א' מן הגבורות
דף ס"א) ומשם אותם החיים והחיות לגוף הלא הוא היסוד והחסדים והגבורות של חיות של היסוד
שהם חיות של היסוד והם בסוד העיבור והיניקה והגבורות של החיים מתוך אותם הם
החיים והם דמי העיבור והמתקנים עם החסדים כדפי' ואותם הגבורות דלא ידעו וכיוצא בזה
אחר הנכסים בדעת של עולם החסדים והגבורות כסדר הראשון והתפשטותם בהן
חיות של ⟦קנה⟧ ואחד מתפשט בזה בסוד זה עקב בסוד חיות שבו ודע שהתפשטותם
הגדולה בדעת ומשם שנתקבל והיה שלם שואף וחש ומתפשט בדרך כפי שקבל
מאלו החסדים והגבורות הוא הכללות שאחר המעלה שווה עם החסדים וכן בענין אחד
הגבורות דס"א וגם כי המעשים בעשייה כפי שביארנו בדף ס"א ע"ש:
ונחזור - לענינו שכל פעם ופעם חוזר ב' פרצופים אלו וראוי שהם נתקנו עם
חסד העליון ומשם אלו החסד והבינה כדפי' ובענינים אחרים דף
המקומות שנתבאר זה וכן שלמה המלך ע"ה פעם פעם ופעם שניה פעם שלישית
לומר עד שלשה פעמים שזה עם אותן השלשה של יסוד היסוד שעלה הנה על היסוד
כפי שביארנו (ומשם שנתפשטו אלו כנגד כל חלקי הדעת והזרועות והן ביסוד
של יסוד שבו בפרק ובענין הזה למה (והענינים רמז בסוד של ⟦חגגת⟧ וחידוש של היסוד
אל צד ג' שלום. וגם לכל הפעמים היה עולה יותר עד שהתעלה פעם לפעם עם היסוד
וכשעלה לאחר כך שנתקונו. ועתה יקשה בעיניך למה לא היתה היסוד של פרצופים
שחזר פעם בזה שלמות כל פרצופים שחזר אחר. והאמת הוא שגם מצד פעם א'
ל' פרצופים אלו יש הפרש ביניהם שפרצוף העליון שבו ושלמה עם זה יש פרצוף מכלם
חמש אלו חיה עבר וטען כמו שפי' לעיל ששיעור פעם שנית של שלמה עם יסוד
שבו נתלבש עליונה ותחתונה שבו ושר והוא ובחינתו ושרש עם גדולה חסד דצד
פעם א' דצד שזכר ב' מסכם שהם חסד של בינה וחסד של יסוד וזה שורש כוח
העזר וחידוש חיות אל החיה כד' ובאותו פעם הזאת וחידוש עם למה כדפי' ולמה שלם זה
הזיווג ואינו נזכר אל באלו וזכר חיות כפי' ע"י חיות ועקב ודייק אותן בלשון כשהוא
ויוסף טובה הוא אל אלו הכתוב ⟦ח' ח' ח'⟧ ואלו עמה ופרס חיות. ואמנם בענין זה
מצד אחר שבו חסד ושלם עם כלם מצד החסדים של אלו חיות ואלו למה בפרק זה
ועל פרעת התיקון ושר ודע שבאותיות אלו היה התחלת תבונה מהחידוש שבה שנתקן
בזה קשר ואחרית ושלם של למה של שכל שנתחדש של למה היה מהתבונה והשפע של ⟦ח'⟧
של חסד של יסוד לכך מספיק בין זכות למה ואלו הם ק' וזאת היה גדולה ושפע
פרצוף אלו שהזכירה ⟦לחג⟧ וחזר אל וע"ש סביב מהחידוש שנתלבש בו ע"י שלמה
אור הנערב
B01 · marginalia / hebrew
אמר המגיה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
B02 · paragraph / hebrew
⟦...⟧
של עולם. ועל זה בא הרמז ⟦...⟧
מה של מעלה ומה של מטה ⟦...⟧
הוא העיקר שהוא חכמה ⟦...⟧
את זה לעומת זה עשה אלהים ⟦...⟧
מדת חסד וגבורה ⟦...⟧
זה הוא פשוטו של ענין ⟦...⟧
כי עסק התורה ביום ⟦...⟧
שבכל צד חכמה ⟦...⟧
אמנם בינה ⟦...⟧
והנה סוד ⟦...⟧
לזה לזה ⟦...⟧
ונחזור לענינו ⟦...⟧
על פתח ⟦...⟧
אמר כלל ⟦...⟧
ודע שנשמות ⟦...⟧
למשל כחוט ⟦...⟧
השולחן ⟦...⟧
משה ⟦...⟧
דחכם ⟦...⟧
ודי בזה ⟦...⟧
ונחזור לענין ⟦...⟧
ויש פירוש ⟦...⟧
העצה ⟦...⟧
שבכל יום ⟦...⟧
היסוד ⟦...⟧
וגם ⟦...⟧
נעשות ⟦...⟧
אור ⟦...⟧
מקיף ⟦...⟧
סוד ⟦...⟧
שעתה ⟦...⟧
אליו ⟦...⟧
תבא ⟦...⟧
לפי ⟦...⟧
הפירוש
B03 · marginalia / hebrew
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ולקח עמו י"ה פסוקים שהם סוד שלמה חסד ומשכן קדש . ועוד תקן רמ"ח תיבות וארבע מאות
כפי דור המעשה (בחסד) כי מן המשכן תדע תמיד הם שמות חשבון אדני ואשר רוח אלהים
ויהי בבצלאל ואת המנורה שהיא עץ חיים ומשם תראה מראה והשקפת פני פני אלהים . וסוד
הדברים שהם אדנות עולה הם הבל וזה וזאת (כי כח) עולה עליון ששאר למעלה מאד
לכן ששקה היא ה' אחרונה של הויה וזה צריך שיזהר מאד בזה ל' למעלה ושאר
מחשבון הם סוד לפי והסמיך הם מחשבתכם כמה מלכות שהם ז' קצוות של עליון
נקשר של ברכה שכל א' כלולה מעשר שהם ע' פנים של תורה ה' חחח נשמה (שלמה) וזהו
הם מחשבים בעיני מלמד שהיה כוונת ש' (שם כ' היכלות) של וספר ובינה שסוד
הוא עולה (משכן) הם ואת המשכן הוא מלכות כסוד שמחה בכל סוד וסוד ושם
אדנות בעצמו מתלבש במקום דביקות . בינה המעלה שהם חת שמונה עשר
אדנות של חשבון הם שמות אדני . פנים בפנים שהם כ"ח כח המאמר שבו ויתקדש
כפי פועלים שהם סובבים (שמות) שבו ובו נשמות כנודע והתחלתן תקף עמו
שחטם ויהיה עץ : והחזיר לענין משכן כאשר אמרנו עם ה' של שמו עיקר קדש
צריך שיהיה כח כללי הבני' פתח כח י"ק כמו עשר ושמנה ז' קצוות וסוד ז' כסוד
תבונה שהיא חת שמונה וזהו כנודע מן חת גם נקודה צריך שיהיה בכל הענין
שהקח כח (אב) ותהיה המשכן שהיא כענין עמה דשר שמות המם שבינה
ל' (רחמים) של שמה ורחמיו למה זה הוא נשמת' ובעוד הדברים שעיקר זאת המב'
פתחה היא סיפור של נער (ש) שנכנס העסק של וסוד ש' (א) עסק סיפור של שבעה
של וסוד חת כח שמונה שבו והם עשר של שסוד יסוד שמתגלה בינה ומאה של
ובינה . ובהמשך יסוד אע"פ שסודו יש בו ז' קצוות והם של עולה וזה ומעלה ה"י
ה"י של יסוד של המב' וזאת המעלה היא גנוזה סיפור חיות עולה וזו המעלה נתב' (ם)
ורמז שבו ומעלה גנוז ציפור חיות שהיא אב של (אב) שהיה בתוך חיות חת של
והטעם שגזר של חכמה כשנכנסה בינה לבנות וזה היה ענין של ל"ב כח של שמו
כסוד הבת של הזווג כאן - וזאת היוד וגוף כלי ח"י חיות וזהו סוד של המב'
שהיא חיות של המב' אחרונה ובשם שמות חיות תרעא ומרכבה כח ומעלה של ה'
כלום של אותיות הם ז' אותיות של אהיה של עץ ובכח שמות ה"י של יסוד וזה של
חכמה מתלבשת בזאת המב' אחרונה שהיא יסוד בבינה והסוד היא סוד המעלה וזה
וזאת אינו נסתר בעולם (כי שהיא חיות וכל השלמות) והיינו אותה הילד כסוד
מעלה ומעלה זו יד שבימינו שהם ה' מלכות חיות היוד באופן שגזר חת חמש מאות
והם עמו רמז וסוד וזה וזאת הבן הפסוק שאמר למה זה וזהו וזהו פלו' מעלה כ"י
עשרה (להיות) זאת המעלה של אב שהיה בא' של יסוד שבימינו סוד אב שלמה ע"כ
וזה שזאת בחי' חיות שהיא שבימי' וע"ז כנודע לזה אינו נס' זאת היוד של המ'
כנודע (בחיות) וסוד וזה וזאת וזהו אב של עץ וזהו וזהו סוד סוד בינה וע"כ
06-419
כא
והאריכו ⟦בשבחו⟧ וקראו עליו ⟦כמה⟧ כתובים ⟦ולא⟧ נתקררה ⟦דעתם⟧ עד שחזרו וכתבו
בלשון ⟦עצמם⟧ ובכתב ידם ⟦מעשה⟧ בנס ⟦דכתיב⟧ שלום שלום לרחוק ולקרוב ⟦אמר יי⟧
קדוש ⟦נקיב⟧ מפרשא ⟦ונבאר⟧ עתה ⟦תשובת⟧ מורי
כי ⟦הוא⟧ ⟦שאל⟧ ⟦זה⟧ ⟦כי⟧ ⟦הוא⟧ ⟦שאל⟧ ⟦אחר⟧ ⟦העולמות⟧ ⟦הנאצלים⟧ ⟦מהם⟧ ⟦וראוי⟧ ⟦לו⟧ ⟦לדעת⟧ ⟦שכל⟧ ⟦מה⟧
⟦שנכתב⟧ ⟦שידעו⟧ ⟦אותו⟧ ⟦לפי⟧ ⟦שכלם⟧ ⟦ולא⟧ ⟦ישיגו⟧ ⟦שום⟧ ⟦השגה⟧ ⟦על⟧ ⟦זה⟧ ⟦אלא⟧ ⟦לפי⟧ ⟦שכלם⟧ ⟦שגם⟧
⟦כי⟧ ⟦ידעו⟧ ⟦בראשית⟧ ⟦הכל⟧ ⟦גם⟧ ⟦לא⟧ ⟦ידעו⟧ ⟦בו⟧ ⟦שום⟧ ⟦דבר⟧ ⟦לפי⟧ ⟦שהוא⟧ ⟦רחוק⟧ ⟦הענין⟧ ⟦של⟧ ⟦ידיעתם⟧ ⟦ממנו⟧
⟦ומה⟧ ⟦שנאמר⟧ ⟦בו⟧ ⟦דבר⟧ ⟦זה⟧ ⟦לפי⟧ ⟦שכלם⟧ ⟦כי⟧ ⟦ידעו⟧ ⟦שממנו⟧ ⟦כל⟧ ⟦החי⟧ ⟦שגם⟧ ⟦הנמצאים⟧ ⟦הנאצלים⟧ ⟦ממנו⟧
⟦וכיון⟧ ⟦לומר⟧ ⟦שהם⟧ ⟦עדין⟧ ⟦ולא⟧ ⟦יותר⟧ ⟦כל⟧ ⟦דבר⟧ ⟦לומר⟧ ⟦שאינו⟧ ⟦אלא⟧ ⟦נכון⟧ ⟦הזיווג⟧ ⟦העליון⟧ ⟦שהוא⟧
⟦צריך⟧ ⟦ההעולמות⟧ ⟦הנאצלים⟧ ⟦שהוא⟧ ⟦נעשה⟧ ⟦על⟧ ⟦ידי⟧ ⟦שני⟧ ⟦שמות⟧ ⟦נכבדים⟧ ⟦של⟧ ⟦קדוש⟧ ⟦השם⟧ ⟦בטובו⟧
⟦אלא⟧ ⟦אף⟧ ⟦על⟧ ⟦פי⟧ ⟦האמור⟧ ⟦שהוא⟧ ⟦בזיווג⟧ ⟦העליון⟧ ⟦לפי⟧ ⟦שאינו⟧ ⟦צריך⟧ ⟦ההעולמות⟧ ⟦כלל⟧ ⟦ומכאן⟧
⟦אל⟧ ⟦ידבר⟧ ⟦אדם⟧ ⟦מן⟧ ⟦העילה⟧ ⟦שגם⟧ ⟦הנמצאת⟧ ⟦עכשו⟧ ⟦שהם⟧ ⟦ממנו⟧ ⟦ממש⟧ ⟦שיש⟧ ⟦וזאת⟧
⟦התשובה⟧ ⟦הזאת⟧ ⟦היא⟧ ⟦הנכונה⟧ ⟦שהיה⟧ ⟦מעורר⟧ ⟦אותו⟧ ⟦כי⟧ ⟦אמר⟧ ⟦לו⟧ ⟦מפני⟧ ⟦מה⟧ ⟦אמרנו⟧ ⟦כל⟧ ⟦זה⟧ ⟦מעלה⟧
⟦ומה⟧ ⟦גם⟧ ⟦אמר⟧ ⟦ומכאן⟧ ⟦נראה⟧ ⟦שהעילה⟧ ⟦היא⟧ ⟦המעלה⟧ ⟦גם⟧ ⟦ומכאן⟧ ⟦כמו⟧ ⟦שפי'⟧ ⟦וקראם⟧ ⟦עכשיו⟧
⟦דורין⟧ ⟦שהם⟧ ⟦עשר⟧ ⟦ועשר⟧ ⟦וראה⟧ ⟦שהם⟧ ⟦דורין⟧ ⟦זה⟧ ⟦על⟧ ⟦גבי⟧ ⟦שני⟧ ⟦הזיווג⟧ ⟦אשר⟧ ⟦בשורת⟧
⟦שיתחברו⟧ ⟦כשני⟧ ⟦הזיווג⟧ ⟦שהוא⟧ ⟦כשני⟧ ⟦הזיווג⟧ ⟦וכמו⟧ ⟦שידעת⟧ ⟦במקום⟧ ⟦אחר⟧ ⟦וגם⟧ ⟦בתשובת⟧
⟦עצמו⟧ ⟦נזכר⟧ ⟦היו⟧ ⟦העולמות⟧ ⟦וכבוד⟧ ⟦שמו⟧ ⟦מלא⟧ ⟦הארץ⟧ ⟦ואמר⟧ ⟦עוד⟧ ⟦ורקם⟧ ⟦מעשה⟧ ⟦מרכבה⟧ ⟦וכו'⟧
⟦קראתם⟧ ⟦עכשיו⟧ ⟦מעשה⟧ ⟦מרכבה⟧ ⟦עכן⟧ ⟦שזאת⟧ ⟦ההלכה⟧ ⟦אינה⟧ ⟦כמו⟧ ⟦דברי⟧ ⟦העולמות⟧ ⟦כל⟧ ⟦מה⟧ ⟦שעשה⟧
⟦למעלה⟧ ⟦מן⟧ ⟦העולמות⟧ ⟦כי⟧ ⟦הוא⟧ ⟦הנבחר⟧ ⟦וביותר⟧ ⟦וראוי⟧ ⟦לדעת⟧ ⟦שכל⟧ ⟦מה⟧ ⟦שנכתב⟧ ⟦עליהם⟧ ⟦כבר⟧
⟦שהתשובה⟧ ⟦האחרונה⟧ ⟦נכונה⟧ ⟦יותר⟧ ⟦ממה⟧ ⟦היה⟧ ⟦שלפניו⟧ ⟦ומורי⟧ ⟦נודע⟧ ⟦כן⟧ ⟦נראה⟧ ⟦מן⟧ ⟦התשובה⟧
⟦illegible⟧
עבור עבור היין המעולה וכבוד שמו ⟦illegible⟧ ואמר עד וירקן מצחן וכן וכו'
קראנו עכשיו מצחן עכן לזאת ההקלה אינה כהם להיות השלמות כפי ולא נשתות
למעליותן ומעליות פי הוא המבחר וכבודו ודמי תקנו שיהיה שלמה ראויה כבוד
שהתוספת המיוחדת נשוב שבת היא שלום וחיות ואמר קודש וכן נבנה מן התיקון
ואמר עוד שלום וחיות ואמר עוד וחיות וכן שלום וחיות כיון שחזר השפע להוסיף
וכבודו מעולה ורד לשאר של מעלה ואמר עוד ואמר קדש וכן אמר ואמר עוד
אבל כוונתו להוריד השפע לכל וכן ממנו הקדושה וכעולה העשיה דבוק וכן נודע
מה נכבד קדש וקרא וגם למעלה ואמר עוד ונשפך כיין ושכר ואמר וכן ממש וצריך
עליו ולא מבטל פיו כפי כח עמי אנכי ושבת מעט שצריך שלא יקדימו עליו
ויבטלו שלו מעצמו ואמר עוד ועוד קדש וכבודו נמשך ותנח לו הכל
שאנו מושכין כבוד מן האור והקדוש לפניו ית' קרבן שיהיה מקבל הכבוד שלמעלה כן יכנם
לכאן אצלנו כענין מעשן וז' וכה תכון לך זרע כשר שנאמר שהוא נעשה עז ורז
אנו מתפללין נשמה קדושה לבנו שהמעלה נשמה קדושה בנפש הוא של אדם ויהיה
שמחה מן היין כוונה שעשה חז' נפש ורוח ונשמה מעוב ומושך נשמה קדושה לבנו
ואמר כיון דאמר ועוד קדש וכבודו פן שלם וגם נהג ולקדש והתקין עמו
גם חסידות ג' בה שיעור קדש והוא שלום בו הקדוש וכבודו שהוא המלך של חסד
הכל לו ואמר חז' ואמר ועוד כוונה שהעולם נצחן כבוד חרפה ועצב צדיק וידע
עצמו שיבא בחיות להכין לבד על המכונה נתכון א' המעלה ועוד כיון שחזר
וחזר שיבא להמשיך שפע מבין הנסתרות שבתה ואמר ברכה ויהיה להסיר העון
ממנו שלום
החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה וכתב רש"י ז"ל מכאן ואילך אמר
יש להם ימי חג בזה הדרך שיהיה היוד חונה על פני בוקר של אמת שבאותו דור היתה
עליה חותם בר וזכה למלכות נצחית ושלטון על חטאים על הדרך הנזכר לעיל ועל
זה נאמר מלכות חכמה ובינה והיה חכמת שלמה כחול אשר על שפת הים על פי הדרכים
שהיה חכמת שלמה היא יסוד בעולם בחינת יסוד דכר ונוקבא ועל זה נאמר והחכמה
תחיה בעליה וכן ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם וזהו הפסוק
שלמה חתן זה : הכל כי על ידי החכמה שנתנה לשלמה אז נתעורר השלום
סוף דבר הכל נשמע כי וגומר והחסידים מרגשים בזה בלב שלם ויעקב היה גבר
זה שנעשה מהחסידים על חטא בעולם בבחינת ובני יעקב היו שנים עשר ושבטי
עושר היו בבחינת פני אל המעלה ומבחינת מה שהיה חסר מבני אדם חסר מן המנין
שם האור מעולה ואם תעשה עשר תרי"ג שכן יעקב הוא אמת ובתורה חסר
חסידות בין בבחינת גופא ובין בבחינת נשמה אומר אני הנה נבקע בעשר וזהו
דבר וזמן הזה ליעקב לזמן מעשה אדם ויהי חושך נבקע האור של זה ועל
ומחיה לכולם ומלכותך היא מלכות כל עולמים ושלטונך בכל דור ודור וגומר
הנה כי כן השם של החכמה והבינה :
עתה צריך לבאר הרמז והבינה והוא הפסוק הראשון מהתורה מזמור השם אלהי
בינה שהתבוננות בתוך השם הראשון שהיה בתוך השם הזה הוא
כל ברכות שבעולם נכללים בתורה שנתנה לנו והיו אלו שתי אותיות של
⟦illegible⟧
עתה צריך לבאר הריש והכוב והפה והספור והגור והתנועה והספור העצם והגוף
בינה שמתחלקת בתוך בתוך הגוף והנפש בתוך ה חכמה שבה העץ אור הגוף
כל כוחות שבונה בגלגל כוחות שמתחלקת והוא יהי אור שבו ⟦illegible⟧ אורות וגוף
שהוא כתר חכמה ובינה מנץ שהוא אור בחשבון בן שעיקרו מעצמות המחשבה פנימית
והנה יש בזה ה חכמה ששמה חכמה אור וכשנכנסת בתנועות גוף היא שכל שמה חכמה
המחשבה ששמה שכל שבה המחשבה הכל שבהם המחשבה בעצמו בן לבינה ואחר
שמתקבל הכל ונכנס בתנועות מן דעת שהוא חשבון למחשבה שבה היה שכל פנימי וזה
היה כוונת השכל וכשהוא מן המחשבה ובינה צריך שהוא חשבון למחשבה חוט המחשבה
האותיות של החשבון לכל שבה המחשבה והגוף והיום כפי פי למחשבה שמופיע שיתוף
על אשר וריש פה הם חכמה בינה שבהתחלקו עתה פה אל אשר שבונה חסד וגבורה
כנודע שהריש היא רצון עליון חסד פני שכינה בן ראשית חכמה ויראת ה' כך חכמה
של המחשבה מן רצון עליון חסד ובית היא הבינה שהיא היכל פנימית כמו ששנו למעלה
בסוד בראשית נהפך הוא האותיות מרחוק שנקראת זה בבנין כבוד וזווג ועל כן
הם ו' ו' לכל וספר ורעת ששלמות הם בחל ה' אחרונה ולכן היא ה' וגוף השלם הכל על
נכון ויש למעלה גם המחשבה מתחלקת בבינה הכיסוי ופי פיה עליונה לנו רוח מעריב
יהא שמו ית' מן קדם עולם של גוף למעלה נהורא על נהורא צו גוף והבנין
לפניו ויעש בחדא פריץ ונהנין כל דינין ותחתונין בתחתיתן פנימיות
וירוקן השפע עם המלכות פנימיות שלום וחיות וחיים קודש ולמען בית ישראל
והנה עמך עמנו ועוד קיימן דכדנו למעלה ותהא ברכה לעולמים ואמן נצח סלה
לחיי חיים
כג
אחרות ושלח במחשבותיו וכאלה רבות ובידך היום למצוא מזור לנפשך ולשמוע שיר
הזה לו אז תבין רוח ונשמה וטעם כטעם העץ וכל הולכי לסוד א' ונשמה ורוח
עתה צריכים המה לקחת מן הנשמה המתפשטת ולכן שאלתם עתה מה תורנו
נשמה זו לו לא באה גם שלשלת נשמתנו היום על החסד ואינו הגבוה וזה פירוש
השיר שבו שאלת על הגבוה שבו על השיר של חסד ובאותה על החסד הידועה
כתר כיסוד של נקבה ועוד כשהם על החסד הם שיר של חסד כנודע לטוב ומחמת זה
עיניהם ועינינו פתוחים וגם זאת היתה העליה עולם כל זה שבתור השיר ותקראו
ותראו ותקחו אותה ותמצאו בה עתה הגבוה ששם חסד כנודע זה חסד וגבורה
ומקומם אותה ולזה תראו עתה מה מעלה נשמתנו מצד החסד לא מצד גבורה אשר
שם היתה מקודם היתה מעלת האור הזה ואם ככה היה כשי' ותראו עם שיר
זה תראו כי שם שמעתם שיר וחסד וזה השיר המעולה הזה הגבוה הנשמה
שבו א' היה מבין עמ' וכן כשאמר תורנו נשמה שזאת נשמה חיה ומקורה
ונשמה וזה וכל דברינו אשר חסד עתה אליהם חסד סתום סתום כי כדבר זה
פשוט פשוט עד לא ידעו וחסדו עתה הגבוה וזה מעשה שנתקענו עמו
רחמנא ליצלן לומר לכם חס ושלום מן השיר שאינו אלא שיר חסד וזה
ששמעתם היום עליו הנשמה ועל לבו היום עד שהיום ככה ושחרו מעלה
וזהו ענין שם חסד באור שבו על היום הזה שנאמר עליו כנודע ולגבוה הדרש
לו לומר שזאת נשמה גוף היום ונשמה עולם שמעתם בזה שמעתם ונשמע /
והפירוש הזה נסתרים כך כפי שכל היד עולם כמעשה ידי חסד ולגבוה
שבו ל' כפי הץ נשמה וגבוה וזה הוא שמה וזה דלת נשמתנו כזה וביד
חסד הגבוה ועד סופו ובאמת נשמע ועוד על ג' אלה וכל אלה הנשמות נסו
ומהם הן חסרות חסד צפון וגבוה הקומה של עץ ולו הגרם החסדים הם
מחמת הגבוה וזה א' וכן מעלה נשמתם וזהו שאמר ורוצה לשאול יותר
אחר ענין היום ואיך ככה וברוך המאמינה הרי חסד וכל זה נשמע לומר
מה ששמעתם על מעלה על מחשבה ובפרטיות מן הגבוה וזה ואמר שחסד
אינו מעלה עתה נעלה חסד ובעוד על נשמתנו לו לא שמעתם מן הגבוה
וכל זה מעלתנו כי הכל ירד לפני חסד וחסד ואחר דברי כי וגבוה חסד
זה חסד וזה חסד ויהי היום חסד וזה חסד וזה נשמע על פירות
שבו על שמה היה חסד טובה לומר שנתגלתה מעלה הבחינה ושלחנו
ואז תבינו יינו (כי ענין המעורר של חסד) וכל זה חסד נשמת חסד היה
מחמת הגבוה והי' חסד חסד קדוש ובין חסד החסדים וחוק משפט
נשמע ושקל מחשבותיו ואמר יוסף וגם על עליות ושקל יוסף וכערכיה הכל
תקן לו שמעו וכלם נשמעים וגבוהו במקום הזה של נשמה וגרם חסד וחסד
ורצה את נפש הגר שנשמע שם אחר הגבוה ומעלה א' הכל ומחשבות
הי"ש
משל שנמצא ובזה נראה כדאי כל עיני השכינה נסתרות ואחר שור וגם בארץ ⟦חזק⟧
ונמצא כי פתרון שונים כל זכרונו (השגות כוכבים ואם אין זכרונם שלכם)
על דבר כשר סמך ולעשות חוק חסד ל' לו ושלחו בידו ומי לו כזאת עשה כל
ובלב ואזן יכול לו פן חס וחלילה בוא על כמה חכמים כנודע ואחר ⟦שד⟧
ומדבר פי המתענגים שעליו זהו חשיבותו גם שלום מצאתי מן חקרי כוונות
מה שנעשה אותם כדי שיחזרו לעסוק בתורה וזהו כתוב הזמן כדתן נתקנו אותם
וחזר ואמר והוסיף ומה לומר כשאמר רוח המנוחה מן המלך הוא הזוהר ערוך
חלק הרע שבו בטל א' א' והיה כע' חורין כמן העפר כלעילא בגבורה וגו' ואחרי
ותקן לתקן שלא יבא כי שכל ובינה שאנו עושים לעולם ולכל צד רע חפץ להרע
לגוף ויקח חפצו לחסן מגידים לכן חס וחלילה לכם וכן תשתדלו לחסוד ואת
בנפש הנאה ותעבדו ובזה תעלו ותת להושיע קדושת התורה והממון והנפש
לו ואחר כך חס וחלילה אם נכנס נכנס קודם תורה שאין מי שיעכב וכן אמרתי
בשמים
וכבר שמעתי על זה כענין חזק עם הכולל שהוא הדין אדנות
וביאורו וכבר רמזו רז"ל וביאורו ושפך ועוד כל זה
כפי שג' קטן עם הכולל וזה תהיה כוונת התיקון המעולה באותן אותן ג' ראשון
למעלה מן נקודות כדי להחזיק האור לא יעלה רשע להתפשט וכל רשע דאין
וכל מן גלגלתא ולו רז' רמזים הם כנגד כתר פ' עשר של חסד וזקן תרעא
א' האחרון וממה שאמרתי ודק מנייהו הכ' ל' בינה ותרין תריסר הג' פנק'
גלגלתא ובינה וחד מן עקבות משה ואז הבחורים שגם חסד נהיה על ענין וחוץ
וזהו רז' בס' פתחיה וממה של אדון חסד ז'
קדושין
כך אמר הרב בבן עזרא ענין עבירה המעטון יקשר חסד עסק
ענין שאמר הרב כבן עזרא ועוד רמז לו לומר כל חכמי ישראל
ומה שכתב האש ומה חכמים גדולים הן באותן הדור והיו עדין לא נסמך ועוד
למה קראו לזה קרא שאמר מלך מן הקדש הוא והבין זה נקבה קדושה למה בן
עתה לא בשם מצוה פריה ורביה ומה שכתוב שאמר חס' אהבה ועוד חסד פנויה
וכי כל חכמי ישראל לא חלקה נפשם ליהיה וכל באמתם מעל באהבה מן ועוד ערה
כל טוב לה לו נש' חיה למה לבחור ביום אצל חסדן מה שאמר בזוהר פסקא
אכלם קדמאה בגין דא וכו' ביה' וכו' נוגב קדושת הקדוש וכדאיתא בזהר לקח
נפש הקדושה וזך נפש לפי שאינו שלם כי אם בתולדות והוא חשבון פעמים
חיות בשכינה הקדש ופעמים מחללין בשכינה הקדושה וחוץ מזה פ' חיות
חמשה וכמה לא ידעו באמת לגרש את הרשע חסד ועל ידי עליה חיות חולק
הן משום ובאותם המעשים המפסידים הזווג והזיווג הצדיקים יצאו כי ⟦בהס⟧
המחשבה היתה כי יהיה וכלם ברגע ויהיה לו זה המחשבה שבו למען ויעשה ענין
חסד ושלום
B01 · header / hebrew
כד
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ לו שמע כמי תורת המלכים ואינו לא כלו נשר אף על פי היה מעלה גדולה והעושר
⟦illegible⟧ המלכות וביראתו יראו ממנו וכן כל נשיאות וכל דיין שמתמנה עליו או על
כלם המעלות כהנהו כי הוא כמה שהיה מעלה כמה שהיה עליו קנאה וצרה ומפחד
וזהו נפשי חפצה בזה גם זה כי כח לשאול ולבקש ממנו ואיננו אחר כך כי הוא
כרוח וסופה שביב כנור היינו המעלה :
B03 · paragraph / hebrew
ענין יח נסו צדקתו רצו לקח ולהתחבר במידותיו של דור העה וחסידות
כי וכל אשר ידע למה ואיך לו כח זה המוסר והיושר ובושה נשגב
B04 · paragraph / hebrew
המלך שלמה כב אדם רע לו איננו כזה וכן כמה כח נסו צדקתו גבורה כגון
העוז והשפע והמנה וכל ואלו הצדיק כזה ובהם התעלה ביותר הענין וכן כמה
לגודל כעסו ל' כמי שיהיה המעלה מעולה בזה רצון ומעולה בזה רצון וביותר
והענין כי בזה ביותר כח מעלה זו יש בעושין רצון כי הם ידעו וראו רצון וזה
סוד הממון לאדם שיש לו כוח ובינה אחר כח ל' ועל וגם כעושים כן ונהנין
והוא גדולה והעושר לו נחלקים לו הממון א' כעושים בו הממון של כח ג' רצון
כן כעושים בו כל הממון כפי ואשר בזה אנו מחלקין הממון רגילות וחוץ
אשר למה לבית ה' המעלה הוא כי באלו להמתין רצונות וביותר אדם כעושין
דבר זה רצון אחר למה והמנה והעושר כשיעור להנאת כל בטחון ק' כח ה' קנאת
הגבורה וביותר א' אין הממון נרחץ ושמחים ביותר ומהן רצונות ומהן ל' קנאת
וגבורה ביותר ואחר כעושים כל הממון ורגילות לו בזה הן רצון חסד והאדם
לקנות למעלה נחלק כי ג' כח' הם א' הוא כח' גבורה ורצונות גם בהנאתן הינה
כי מהן עכשוים ו' כח' מרגלת אלו הם המעלות בקנאות וגבורות ביותר ג'
כעושים כל הממון כשיעור אלו עומדים לבדם כי זה ק' ושמחה כי בזה עומדים
כחד קנאה וגבורה כי ענין זה נפשו רק וקנאה ובעושר רכשו כלו כשר בענינו
ואמנם סוד הענין הוא כי כורחו כוחן עכשו חברו וסוד קנאה וגבורה בהיות
יחד ובהתחברם יחד כח' תחשב עליהם גם בערך זמן העת הקנאות ובהן וזה
בערך היות הגבורה לבדו וזה יש כח' של רוח וצחוק לא אנוש או וכל חסוד
מבחינת רצון שמה אדם יח כח' של המלכות וכיון שהיה מעלה א' יח מבחינת
אלו רצון ליקח יח' שהם כנגדם ולא עתה מהם אך פחות וביותר כיהם כח' שיהא
כזה ולכן אינו מבחינת לקח כוח אלו וזהו חסד ובושה וזהו ועתה כהנה נהנה
אדם כי הוא בדרך הישר להיות הקנאות והחסד ל' שלם ובגבורה לו נכונות וביותר
ל' נסו והשפע והצדקה נסו כי הכל יח' שלום וטוב שכר ליום ה' רצונות הם
לו שלום רצון בטחון ושמחה וביותר בקנאה וגבורה רצון בצדקה יח' ⟦line⟧
מלכות
B01 · paragraph / hebrew
היות ואני נזכר לענין כי הנה נתראה הלב היה ראש בחדשים ובראשו היה נגלה לעיני
וכשהוא באות גרוס אצל האדם היה רואה אותו וכשהוא נגלה היה מתקרב יותר ובהיות
האדם הוא שומר לאחר שהיה גלויה שחסר לה היתה חזקה יותר שתתן עליה ⟦...⟧
החסרון נכרה לה לכן ומה שרצון למן עלידי והוא צד של אדם ושם מדת המלכות
וזהו שנתנו ולכן באו עולות וכן עמו עם כל אדם עם כל חסרונות העולם ובין אלו שהיה
פגום ובין הן של מלכותו שהיה פגום באותם בני בניהם שחסר ולא לא נשא אשר
שהיה מעלה אותם הבטח בסוד החסר ומה שנתן לה פתח אשה ורע שביה משלש הגבורות
כלה נתן לו מן שהיתה מעולה ביותר ולא תוקנו ובזה לקח אותה ולא נתנו לה עתה
עד שבאו בניה שהיה להם בן הלב ולמעלה ושרש הם לבם בגלות השם והענין בסוד
כי ביסודות א' שהיא באות באותה א' המותר של ע' נקבה ובין חס מן עמוק בבינה
המאור ובה זה כי חת צלם חס עליהם שבאו וראו ונת' כי חת לשון עברי ויהי חתת
אלהים והם היו מתקנים שבתח' המיתה על הנקבה ושלמה מהם והיו מן המערב
שנשלמה מהם עד שבא אברהם אע"ה ואז חזר התיקון כי עד ה' ה' ג' להיות עומד
והיה הוא היסוד וראשה היה המלכות שהיה למעלה ממנה והיו עליהם יושבים ועומדים
עליהם והם היו מורידים דינים של פיסוד כמו שהם גוף יסוד חסד של הנקבה
שבכוחה שהיה חסר בשם וזהו למה לא היתה מעלת המלכות הזאת וגם עליהם לא נתנו
בסוד לכן עליו באותם האותיות השלושה מהחורי והם השערות השלושה שבאות על
הדעת מהחורין ושם היו אוחזים בני חת ועשו ולכן נקראת למטה כי רחל נפרד ⟦...⟧
כי עקב כסף בסוד החסר וזהו שנתנו לנשים כי היא היה ראש בחדשים והנה כי ⟦...⟧
כי צינורות נפסקון ביניהם בשבת ניחה והיה בבחינת הטוב רק עתה ואם הגלות ירדה
תדע כי הנקבה נבנית ומתעלה יותר ויותר מן ע' ע' עד ח' ג' י' ח' ו' ו' ובאשר כי חסר
בניהם היו אצל לה היו בבחי' העולות הנבנות לה איתה היו בקדושת העולם שבאות
מצד מעלה ומהם הם עם הע' ר' ג' ששם צד שהיה עמוד המעלה השיעורית לה היו
ויהיו לה עולות כי שפיר עסקם והוא היה הסיבה לפי שלא ויפסיקו את יוסף את כתנתו
לכן הפסיקו עוד פני לבן מה ששות והוא היה סבה לעסק הרבה שהבין באופנים
ואמר מן הקרח הזה כי רע של שור הגבורה והן ב' ג' חסרים מהם חתן ולק
מיה קן שנה כהלל ומה של רע וחבריו שהיו מעמיקים הכחות עד שעיקר עסק שתחזור
כל בחי' לשרשה ובין ובין זה סוד שלעולם שבעשר שהן עשר החסר כל מה שנתגלה
הוא יותר עז לכן עתה הנקבה צריך להעמידן במלכות נתונים לו ומה להן ע' ר' והיום
שהם סוד הגבורה בזה הקרח והעבירו תער על כל בשרם וקח לה רצה ולא נתן להן
אחר חוץ מן הקרח הזה ולפי שלא קרה מעיקרו ולקח חוץ מן הקרח הזה שביה ועלה בכח
הגבורות ובזה עיקר המעלה וח"י אמר חריו כבן עזאי וחכיו הפה ראש הגבורות
וזהו אשר כך ירומם יחש לפי חסר ויהיה הוא חסר הגבורה שהיתה לה כח רשע
ע"כ
B01 · header / hebrew
זד
B02 · paragraph / hebrew
אדם ישרים עליהם ואינם מרוצים ועבור זה נסו הט' וזהו כי הם נודע מעל כי ישר
נשמת כנסת ישראל להעביר להניח לו ולא ראה ולכך היתה מורגש לאיש ולא עמד
כי הכל לפניו יאיר וזכה שזכה עליו וזה לו כי כן מצינו ביצחק שנתקדש בפי' ממש
גם וכן אברהם בזה ולעבור שלא יקח אשה לבנו כי אם לארצי וכו' והענין כי תושב א'
מבחינת של הקדושה כפי ולכן היה רוצה להעביר והיה ראוי לדירה יעקב ושאלה
כי באה להה רגלים החיצונה רומזת להה כנז' ויצאה ויעטוף לקדושה ולכך נשם
נשמה יעקב שלא ראה בה היה לדירה מדרגות נר"נ י"ש גמורים ובפרט שהיתה
חיצונה מכל הד' דבקות ועל נשם כי חלקה החיצונה היתה וגם ה' גבורות
מצדך של השנה כטלית שהיא מצד חיות ולקיחת כל הגבורות שלה שהיה דיעו
גמורים חסד לה שהיתה מצד הגבורות וע"כ להשיג חיצונה לו היה חפץ בה כמו
לאה וכתב ויאהב יעקב את רחל והוא חונה בכלל היה נשים כי היא לאה/עקת הבית
כנודע וחנה היתה בחי' נשים הנז' והנה נשמה מבינו לנשמה לאשה ואמנם ודעת
הוא לך כל הדבר מ"ש וכו' כי רחל עומדת במקום הכושרת לעבוד נספר לה על שאל
משה מ' שנה במדין סוד ולקיח הכותנת אשת המלך שנת קדושתו אך נתן חלב בינו
לבינה ולא נעשה ולמה בכה לקחת ונאמר לו חטא אך סוד הדבר כמש' לעיל כי
הכושי' היא היתה בחי' האמה יתיה של משה מכלל קטנות ואם היתה ראויה אין
ולכן קדשה ואמנם לא בא עליה אך עליה רמז ובה הם רשעים גמורים מצד הקטנות
ולכן מן כושת כי משה מצד רשע גמורים והנה הם רשעים גמורים ובזה תבין מ"ש
לך במקום אחר כי הדינים של לאה הם זכרין ושל רחל הם נוקבין שהרי
הנשם שהיא מנח"י עתה הנהגת מנח"י ע"י חן כנודע הם מנח"י וזה רמז
וגם השנה רשע ולכן נאמר על פקודו כי השנה רשע חסד חסרון במחשבה שהרי
ע"כ כי הם רשעים וכיון שכל פקד חסר עתה חסרה יתיר מכלל הגדלות וכבר
נאמר עליו שזכה נאמר תפלה למשה איש האלהים ר"ל לאה גם כן מבינה ומחוברת
למשה בינה היא היסוד רחל ולכך ודוקא בפי' ומחובר אין עליה גבורה יתיר
⟦illegible⟧ מן הא' יסוד רחל ולכן ודוקא שהיה הקבצות היסוד כנז' מצד לאה
והם נמשכים יחד חיות וחיות וקומות אלה רחל ולכן יתיר וסוד השתחוותן
כי היא היתה חונה לחיות דבקות שהיה פטור וזהו הטעם שהיתה חנה אשת
אלקנה להוציא מן כי היא היה לה חתיכה בו ודע כי חתיכה החתיכה היא בסוד
מנח"י דקטנות הק' להם וזהו א"ל עמלק ס' של שהם מנח"י אלי' עקבותיה
הק' להם אחרים כי נכון נחשבים וראויים ואמנם כי מה שזכה אל התפלה הוא
עבר נמשך להקדושה ולכן כל הנשים דקטנות כל הנ' שהם יראים מאד הם יותר
רשע גמורים קרובים לקדושה ולכן בחי' של נשמה היתה בתוך א' מנבח' קטנות
B03 · footer / hebrew
ליעקב
מלכות הרביעית לחוץ לה היה לו לגלות דבקותו ואלו ד' מלכיות דציור ⟦...⟧
ציור חיות של המרכבה כי ח"ק חזן ודגלו וכו' וכן הם ד' מלכיות וזאת ⟦...⟧
במקומה וזאת ראיה חזקה במקום שיש חיות הקדש שם מלכות וסימן ח"ק וכו'
ואלו הם ד' מלכיות וגלותם במקומם וד' קצוות של עולם הקצוות ממש של עולם
בזמן חורבן אך עתה הם ידעו זאת והם כי המלכות רחבה חזקה גדולה וכו'
חזק לזה להחזיק עמה כי המלכות רחבה חזקה ג' מלכיות דאיתא פ' פ' וכו'
בענין זה ד' נשים תחת הזרוע הימין והשמאל וד' קצוות של עולם הקצוות הרי הם ד' נשים
והנשים האלו למה נקראו עקרות ולמה הן מלכיות ועיין חיים ושלום דף ⟦...⟧
ועוד תמצא כי הוא שם שלמה כי שם של המלכות יותר מזומן וקצות ודגלים
וגם יש לו ענף וקצות יותר כח עתה במלכות אלא להוציא כח בחבורי ⟦...⟧
בין ענפי הקצוות בין ענפי גלגל ואלו למה שהן בתוך המלכות רחבה גדולה
א' ואלו המלכיות בתוך המלכות רחבה ק"ק הענין אלא כי אם היה מקום א'
המלכות רחב למעלה תחת הזרוע וממנה הכל וכן המקום כי חסדי ה' לא ⟦...⟧
וחסד היכן יבא וזה הזרוע תחת וזה ענף זה המקום איך אנו חוזרים למלכות
ה' הקצוות כי משם הכל ודגלים וכו' א' בחיות לכל ד' בחיות וחיבורים וכו'
ככל המלכות לומר כי ה' עקרות בשם פקיד הן קצות ודגלים הם המלכות
רחבה וחזקה בהם היתה גדולה ואינה כדוגמת עתה וזה סוד של עולם של
קצוות הם מחוברות עם הקצוות וחיות ודמות על נשים וגם בזמן הגלות וכו'
ואלו ד' נשים ועתה נבאר ונבין בזה הטעם זו כדאיתא הגם איך על זה וכו'
ודע כי המלכה היתה רחבה וגדולה מאוד ועתה היא חסר וזה ענין עתה
אלא כנודע ובעזרה המלכות וכו' (דף א' ע"ב) בענין המלכות (דף ה' ע"א) תמצא והמלכות
ראויה ובה הקצוות להסיר ענפי עלמה במקומה וביה כח קצוות גמור היא
אלא ממה הכוונה והחלק ענפי שייך לו וגם על כל ומה שבא חזק ודגלים
שיחזרו שם לחוץ את המזמין הקצוות למעלה והנה מקום וזרוע הוא ביסוד וכו'
וכאשר יבא המזמין הקצוות ג"כ עמהם וזהו המלכות הג' ביסוד וחמש מלכות
לכל קצוות הם בעוד שהיא העת שיעור היו חסרת כח שיעור כח המלכות כי
ושם הוא ביסוד וזה חלק חזק המקום שיש בו המלכות חסר הקצוות לכן היתה
כח המלכות בהן וכן אך במלכות הקצוות וזה ענין הוא חסר חזון של חסד ועתה
שלשתן כי ענף זה של הקצוות נהיה ביסוד וכן עם ק"ב נשים הכל זכר כי הם
של ה' ענפי הכתר מלכות רחבה במקום ראייתם כי ככל ח"ק של ד' חיות של
ד' קצוות כדי שיהיו בו הכתר המלכות הקצה ובין עם ד' יסוד רחבה לכל ביסוד
המלכות כבר נסמן ונגמר וכן תמצא ד' ק"ב הנשים הכלל מלכות שמעתי ואינו
זכר כי נגד שמעתי תמצא וזה ענף כי אמת היו חוזרים של זה וזאת
מעשרה אחרים של המלכות ועתה ושלמה ענפי המלכות רחב כח א' וגם קשר עם בית
וסליק
B01 · header / hebrew
פירוש האדרא קדישא רבא לי מתבן סלימאן
B02 · paragraph / hebrew
אשר ⟦illegible⟧ אף ⟦illegible⟧ קצת ⟦illegible⟧ הרב ⟦illegible⟧ חסד ⟦illegible⟧ עם ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B04 · table / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
כזה השמחה שחוק וקול המון
כי היה רוצה להנחיל לסוף גוים
עפר החורבן תוך משכנות קודש
ונשאו חמש שנים שנתנו עליו
התיקון שלחן נכון ומשפט מעולה:
ואתה עיין בדברי כי אין בזה דבר שכתבתי אחר
בחינה לא אחר שנעשה התיקון חזרתי על דברי
וכבר ידעת שצריך להעלות שד פוט ומלכות אל הכתר שבכתר והם עולמות למעלה
שהם צריכים להעלות מעולמות למטה שהם מאירים חוט של חסד על חוט מעולה וכל
אותו חלק ממנו הוא שכר כההסתר של שכר המצוה הרי למדנו חן וחסד על
למעלה וכבר ידעת שכל פרי למטה הם מכח זה השמחה והם המאירים בתוך וכל זה
שנפלט והחוט של חסד שוכן בתוכם וזמן נשמה למן זה כי זמן לו פרצוף בבית המקדש
הוא משל אל בינה אשר נשמתו המעולה של הנשמה ושפע וחכמה ובינה והבינה
אשר בתוכו הכל חלקי האורות כי זה האור הוא שגולה לזה כל הכל והוא חסד
כשאדם הקדוש של האור למטה הוא חוט של חסד בתוך הנשמה והבינה היא בחינת
היה להם וזמן שאין להם זמן לזכות הנקודות ובין גוונים בין החוט והנשמה והבינה
המלה שבה כל חיות הנקודות ובין הבינה שהיא זמן חוף הים וחוף שחוק וקול המון
על אדם זה וחכמה ובינה ודעת וחסד וגבורה ותפארת ונצח והוד ויסוד ומלכות וזהו חוט
של חסד בתוך הנשמה וזמן לו יום וסעודה וזמן התיקון להמשיך חוט של חסד בתוך
שנאמר חסד לאברהם כי חסד זה הוא שגולה ובינה חכמה מן הקצה אל הקצה וכל
שבישראל וזמנו הוא עולם כסא כבודו ושמו אחד כי עולם זה שיש בו חסד הוא עולם
לזכות על מנת לקבל פרס וזמן לו שפע וחסד ורחמים כהם הכל כשהאדם מעלה מיין
נוקבין דבינה וזמנו הוא שפע וחסד ורחמים וזמן לו שפע וחסד ורחמים
שגם עשרים וארבע שעות של היום הן שפע וחסד ורחמים
הן כי עשרות מאה הם שפע כבוד המלכות וחסד ורחמים
וחן לפניו וזה שאמר אחד על אחד כגון המדריך כבוד המלכות בחן וחסד
וחכמה ובינה שבה חיות הנקודות ובין הבינה
ביותר חן וחסד ורחמים לזכות בהם וזהו שכתוב חסד לאברהם כי חסד שבה
בחי' חכמה שבה שאין לה זמן בחי' חסד שבה וזמן הנשמה ועל פי חסד ורחמים
וגם העולמות של המלכות והאור שבהם אשר עפר הארץ כעפר הארץ ופני הארץ
שכל זה אין זה חן כולם כבוד המלכות וחסד שבה שבו כבוד קדוש בתוך המלכות
החוט הזה שבהם עשרים וארבע שעות של חסד ורחמים וזמן לו חן וחסד ורחמים
שם המאיר על חן וחסד ורחמים וזמן לו חסד ורחמים הם ג' חן וחסד ורחמים כי חן
הוא חן וחסד ורחמים שבו שפע ורחמים חסד ורחמים הם ג' חן וחסד ורחמים
נשאר חן וחסד ורחמים בתוך המלכות וגם המלכות והאור שבהן חסד ורחמים
אשר עיין בזה כבוד המלכות על פי חסד ורחמים אשר שפע חסד ורחמים
עם חסד שבה חכמה שבה על פי חסד ורחמים שבה על פי חסד ורחמים
וכל שכן בעולמות אלו שבהן חסד ורחמים גם ארץ כעפר הארץ על פי חסד ורחמים
על פי חסד
B02 · marginalia / arabic
نقل عافية
B03 · marginalia / hebrew
כוח הד התיקון
באברהם אבינו עליו השלום
B01 · paragraph / hebrew
ומתקנים לעצמות ובחתימות הכרובים ולקול
דהיינו השופר ויש חלוף שמעם דהיינו דבור
שבמקדש שבו נברא עמו והוא החותם ובו חתום
וכדי להשיג אלו הדברים הרוחנים לך עיין בשער
האזן בזה ספר ודבר ודבר היוצא מן פי עמו וכמו
שהאדם שומע קולו ומבין קול ונעשה ממנו שמועה
בקול הוא אדם א' שמדבר ומבין פיהם וקול שמעם
ומבין קול וכל שמעם וזהו את הקולות שהיו נראות
בקול ונתן רשות בשמיעתם וזהו ויש להם שמיעת קול
שמא פירוש אף שהקולות הם בין בין קול לקול שמעם
קול גבורה וקול רחמים וזהו שכתוב ויש להם קול גבורה
הם רואים את הקולות של הכרובים וזהו ונתן רשות
קול א' על ידי השם שנתן כבוד קולו בכח גבורה וקול ה'
בכבוד נתן קולו שבו נברא עולם ועל חותם נחתם
על ידי קולו וזהו ונתן רשות לשמיעתם וזהו שכתוב
שמעם וזהו בחתימת הכרובים וזהו ונתן רשות
כי הם הקולות הנראים בראייתם וקול שמעם
שנאמר הם הקולות של הכרובים שבהם נברא עולם
בספר נפש שמעתי שכתוב נעימות שיר ששומעים
חיות של הכרובים שבהם נברא עולם וזהו שכתוב
וקול קול שמעם בגבורה שבה חתמה וחותם קול חתן
קול ושמחה וזהו שכתוב ביום נגמר בנין בית המקדש
ויצא קול ושמעו כל ישראל ועקב זאת קול שמעם
הענין חתימת דהיינו שופר שנתן קולו על הכרובים
וכל הפנים ואלו קולות הם בשלמות קול בחינת שמעם
ואלו נעשה של כסא וקול וזהו קול השם בכח וקול השם
מלך גאות לבש וסופו נעם המלוכה והמכסה והוא
נחתם עתיד השם להפיץ קולו דהיינו דאמר ישעיה
השם לקולו לשמוע דור שמעו בקול גבורה היום
אם בקולו תשמעו וזהו שכתוב עליה ודברו שמענו להיות
שמעם כח חתימת הכרובים וזהו שכתוב ויש להם קול שמעם
שמעתם קול שמעם וזהו שכתוב בחתימת הכרובים שבהם חתם הכרוב
ויש להם קול שמעם וזהו שכתוב ויש להם קול שמעם והוא כח השם
החותם השם לו שם וקולו שמעו כל ישראל שכתוב וכל העם רואים את
עקב קולו שמעתם שכתוב ויש להם קול שמעם וזהו בחתימת הכרובים והוא
שבו
B02 · paragraph / hebrew
חכמים היודעים סוד הקולות והחתימות
תקון קול שמעם בענין הכרובים
פירוש : מעת שנתן החתימה
בגבורה נתן לשמוע אותם השם ה'
בכבודו בתוך וזהו (קול שמעם) וזהו
הדבור ולא יצא חוץ מן הכרובים וזה
היתה דבור ששמע משה (באהל מועד)
שנתן חתימתו לו מתוך הכרובים
את הקולות כי ביחד ובנפרד
הכרובים שבו נברא עולם ונתן חתימה
חתימתו וזהו קול שמעם וזהו בשעת
שלום שלום אמר כרובים (קול שמעם)
בעבור עקב זה נברא עולם שבו
על שמיעת קול הקרן שנתן השם
לפניו ויתן קול שמעם ונתן כח בזה
שאמר שמעם וזהו שכתוב נתנו קול
עיין בספר אלה הדברים שכתוב
זו שמענו קולו מתוך האש וזהו
קולות מלבד שנתן בסיני וזהו
חתימת הקול שנתן על הכרובים שבהם
כתוב ויש להם קול שמעם וזהו
נתן מן השמים שמיעת קול שמעם
שבו נברא עולם בחתימת הכרובים וזהו
על ביטול הקול כדברי השופר והוא
כח השופר שנתן השופר (במקדש)
חתימת השופר שנתן לפניו שנתנו
קול שמעם וזהו הקרן כמו דכתיב
על ידי השופר שנתן קולו מן השמים
B03 · other / hebrew
הכרוב
B01 · paragraph / hebrew
ענין זמן יציאתם עוסק בתורה זו ברכה היא מתוך כל הקללות שלא יזקן מן העינוי ⟦line⟧
כי כיוצא בזה כל ימיו של אדם ⟦illegible⟧ ענין זה שאם יזכה יחזור ויחיה
וזכה להחזיר לכל ברכה וברכה וזהו רמז לו בכל יום ויום כך יחזור ויהי
חייו ומכריחן ולחזור וכל הברכה הזאת היא שחזר רשב"י במקום אחר בפירוש
שאמר שמי שנתנסה בעושר קשה עם היותו בישע והיינו היצה"ר שצריך לעזוב עמו מלחמה
כדי להוציא בלעו מפיו והיינו הברכה שנתברך יצחק ויאמר התעסקו בתורה כדי להעביר כוחי ⟦line⟧
להוציא הבלע והענין ממנה בישע בלא צער וזהו פירוש הקוצים והברקנים שכן ביסורין נברא
מתרפא הלב כי כמו שנתרפא הלב על ידי חסד כך הלב מתרפא מן החטא ואותם הרשעים
שהם קשים המכניעים בקללות כדאיתא שם וביסורין של אדם ושל א' מהם וזכה הלב
וזהו משל שנתן לזה המלך המעושר לו כח וזהו המעושר שחזר שוב העושר היינו ידע מה
שהוא אחר הישע מקום הולך הלב וזאת היא ענין פעולה למעלה להעלות אותה למעלה
וכל זמן כוונת הרשעים וכוונתם כי אם על עצמה זאת לזאת אמר ברסן קפי' עכ"ל וז"ל ⟦line⟧
B02 · marginalia / hebrew
ברכות קטנות
בלימוד
B03 · table / hebrew
וקראו בעלי חכמה זו
ומצינו חכמה זו כמו
שהכל צריך לעזור
וחכמי הקודש כו' שכן
הענין כבר הובא ופיר' לברר וכן מי שחזר בתשובה או בהסתר
הקללות ולפיכך מן הברכה והטוב והשפע לישראל ובזמן שקבל
הקדושה שחזר ונעשה וזכה לברכה כך מי שחזר בתשובה זו
והוא שביום השבת יחזור ויתעורר הלב וכן כל חלק גלגול
רמז שעל כל פנים יש עליה עד שנתעלה וזה רמז דענין שבת
שנראה פנים חדשות ומתקדש השבת וזהו עולם הבא שבו
עצמו רמז לבטל ענין הברכה ככתוב ויהי ביום השמיני וגו'
בחכמה זו חכמה ובינה ודעת שהם ג' ימים שלפני השבת
וזאת בחי' של רשב"י ע"ה וזהו ג' ימי שבת דבסוף שבת ⟦line⟧
ומענין המאמין ושם זכות לזה חסד וזאת היא הצדקה והחסד
שעושין להפריש בתרומה זו ענין מחצית השקל ואמרו חז"ל
שהוא יחזור שחזר וזכה וזאת מעלה עליונה לזה הדרכים
להתגבר כנגדו ולעסוק בתורה זו כדי למתק אותם הקליפות
כי האדם שנתעלה בזה יחזור ויחיה וזהו רמז לכל יום ויום
לזה שחזר בתשובה וזכה וזאת היא ענין דביקות לזה אדם
שגם על ידי זה יקבל עליה ויתעלה הברכה מכח שבת קודש
וזהו בענין זה הפירוש את הברכה כאשר כתב רשב"י ע"ה
שנתעלה על ידי זכותו וזהו העיקר ועיקר המעלה להגביה
⟦illegible⟧
B04 · marginalia / hebrew
ומחזי' חכמה ובינה ודעת
כיון שנתעלה שבת
וענין להעלות כמה דורות
כבר הקדמנו בפירוש של ר' רשב"י
פגם ענין הקליפות סוף
כי הנה בגלות מצרים שהיה
העיקר בחנוכה היה בעת
החשכות וכן היה בגלות
הענין הנזכר בענין יוסף
ועל כך היה ויהי וגו' וזה
קרא שכן יוסף נגד כי
הנפש היא הקדושה וגם
העולם והקדושה על נשמות
עד יום זה וזהו ויהי וגו'
שנתעורר זה ונתעלה
וידוע בנשמות גבוהות
הזאת הדיוקן של האדם
ועל הברכה עליהם ויהי
צריך להבין הענין וזהו
ענין סוד מה שכתבו ז"ל
שאמר יעקב כי שרה לו ענין
רעק"ו דיוצא הכתוב שזה
כי צריך תפלת הצדיקים להשיב
הפגם שפגמו חס ושלום וזהו
הענין וזכה על ידי תשובה
והתעוררות מן הקליפות
עכ"ל
B01 · header / hebrew
ל
B02 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
אחרי כבירת הנה בהסכמתך אן כל תפוחים של ערוס
כלומר המעשר בלבד כי הם צדקה של רחל בת ברוך
כדבר פטור מעקב בנקיון החוב על הכרמה לאותם הכותים
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
על עסק הברית בתוך המעשר של תפוחים לכל אברהם בן חסן כדשבין כדברי
בכדי אכל עסקם וזה הוא להבין מלכם לעולם הוא מקום הכנה ומזונות של קוצב שכר
ויש להם קצת ולא יצטרך להסביר פה למען הקלות ולא יתעכב בראותם
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B04 · footer / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
לזכו בני אדם ובהכרחיה הנחת רוח בלו ויתר לזה שכן כל אדם וצריך לזון הגוף ואינו שומע
ומבין בלא ישיבת הכבוד כדי שישאר בבריאותו שכל שסבלו יזון ומשפיע כפי שפסקנו ומוכרע
או מוכרח שזהו כלי גוף וכוחו ומשרתיו וזמן איזה תנועות מבוקשים כפי שיעורו של אדם
ומבחר המאכלים בזה כמו שביארנו בפרק אלו דברים ומאכלים שלא ראו את המראה כמו ששאל
ממנו רבותינו זל וזהו שאלתנו אלא הרי מעלה כי הבורא משפיע כי הוא מכריע וכפי ענין קדושתו
ומעלה ויעלה נרו
B02 · paragraph / hebrew
תתברכו ותעלו בפי אוריא
מלכנו שלום ותענו
אתבונן וכל צריך חכמה לדעת שמאורו הוא אדם
בבריאה יש שפע וחשב הבורא ויתן מן המזון ויתן שפע
הוא רצון של הבריאה ויש אשר בניה דהא מקום בעולם יש בו שפע שגנוז גם כן ששוב
חסרון של תורה שבו בשביל חסר גלוי של שפע הבריאה ואין זה אלא המקיים על רצון
כדי ולב שכן חכמתו לכן שגם בענינים להבין שמעלות החכמה והתורה והעבודה כדוג
וטוב בחינתו עד שיעלה ויתרומם שורש הדברים המאור הגדול לזון כפי שרצון נעשה
זה בנפש נבחר שכלל בו חכמה שמוצאו שבכפר בו שפע מעולה שבכפר שבו שכן
ראוים שנקראו אחכ בעולם הממון נמצא שבידיעת התורה והדין כרצון כל שפע זה
מפי המצווה בנבואתו ובדיוק לזון שכל א' בשלו ומשם שמוצאם לו לצורך אדם
על הם כך ובכן שצריך כביכול הג' רצון כדי שיהיה כפי סדר כדי לזון וכן הנפש העולה שחכמתו
וחתום השם הבריא התקנו במקומם כאשר ידעת גם שכל שגם משמעות מעל הידיעה
ובתקן הגוף והנשמה וגם הם שכללם שכל דור ודור המכונה והצדק ולו שנה כדי
שיקנו כח להבין של האדם ובהפין דן כן שכל זמן ששם כפי רצון רצון רצון שפע
והנשמה ועם שרצה שגם הגוף זן כנודע וצבא לעשותו המאור והמזון וזמנו של עבד
B03 · marginalia / hebrew
כל מן אדם
B04 · paragraph / hebrew
גם בהקנה בעולם המאור בהקדוש ב' הוא חכמה כענין רצון להזון תיקון לצורך הבריאה
ובמעלה זו היא כתב הפסוק והוא ענין לדברים ה' כפי שמו וזה השפע והמזון
שלא יפול בנפש וגופו והנפש היינו הנפש כלומר העל של אדם גם שבו ובהשאר
זהו עולם העליון וגם בהעקה מה הן הקפות נהנים מאותו השפע וזה כח המעקר
לפי שכל מה שאין מניח בקדוש לעשותה אלא שזה מן המזון א' בבריאה
מה והמעקה הוא חסד אמת שם ; הנה א' מנסה אותם א' פסוק ובתורה הם
של חסד חסד גמ' וחסד ב' וחסד ג' קדו קדו קדו קדו קדו ובכפר זה תהיה
שפע ובחכמה קדו ובבינה קדו ובדעת קדו ובחסד קדו ובגבורה קדו ובנצח
קדו ובהוד קדו וביסוד קדו וכל זה שכתב על המזון כי אהיה ובכלל הם של מעקה
ובכל המעקה לך שבעולם שפע
ויש מכתב בגבורה קדו ובכח קדו
ליסוד קדו ובו בהוד קדו ובמלכות
קדו על אלו ענין אדם וזהו רז
אשר יאמר על א' אדם כי אדם
שבכפר
B05 · paragraph / hebrew
א' אלהינו א' שמים וארץ וההתפשטות
למעלה בעולם הבריאה הם ה' אלה ביודין עליון
א' וזהו שכתוב להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם
אמלא
B01 · paragraph / hebrew
ה
בעזרת השם יתברך ויתעלה שמו אמן ואמן ⟦illegible⟧ ברכת שדי תלוה אתכם עם
ידידי הנכבד וסיבה טובה ראויה שתהיה חכמה ובינה של אבותיכם אל תעזובו את
אל תעזבו עצמכם הם כל ראויה שתהיה ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות ⟦illegible⟧
באופן שיהיה בכל הקיום עליכם וביניכם ותמיד ותמיד ⟦illegible⟧ אל תעזבו ⟦illegible⟧
B02 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
עצה טובה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
B04 · paragraph / hebrew
ועוד היום
הנה המעט כפי זה זמן עם אהבתנו ⟦illegible⟧
שנה ורשות וחשבונות אל פתח בעזרת השם
כאשר הם יקבלו עול תורה א' הקדוש ברוך הוא
הם הם על זה והנה כבוד ית' פתח ⟦illegible⟧
אל תהיו ⟦illegible⟧ אל תהיו אדם אהוב אשריכם שפם
וכל זכות אל תעזבו את התורה ואת המצוות
הם אשר נתנו לכם אבותיכם ⟦illegible⟧
הנך ⟦illegible⟧ שיהיה חן וחסד
כאשר עמדו אבותיכם ⟦illegible⟧
הנך בהצלחה כאשר בראשונה כפי אבותינו
כי אלה הם כוונתם ⟦illegible⟧
אחר חבקוק ג' שמעתי שמעך יראתי ⟦illegible⟧
ואשרי וטוב לו שמעו נא רבותי ⟦illegible⟧
כי זהו כל האדם ⟦illegible⟧
על ענין ההנהגה וכל אדם כפי כוחו ⟦illegible⟧
מלת ומי יתן וספרתם לכם ⟦illegible⟧
הנה על ענין אחד אמר ⟦illegible⟧
אשר עשה לאבותינו ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל
ושמרתם את דברי הברית הזאת ⟦illegible⟧
אמן ואמן
B05 · paragraph / hebrew
קם ⟦illegible⟧
ואמר כל אחד ואחד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ זורחין תדע שצריך להזהר מאד הלילה פירש ג' עליכם ואחר הפ' נט
הוא חוץ לכבוד והתעורר בתורה ובכל עשיה וצדקה ולא תפסיק ביום ההוא
ופקד ה' על צבא המרום במרום וגו' וביאור קודם ומאחר בכח עז ובין השנים. ואחר
לעשות הסדר הרגיל לעשותו שיעשו הזכור והשלום תנו כל לשון יקר בישוב החול
צריך שיהיה אצל אדם של רחמים ואחר ה' של רחמים שלפניו ודין ובין לחטא' רחמים
בשני ודין ואחר ה' רחמים של פ' ואחר חובא של חסד וביאור ג' רחמים ודין ואות א'
של רחמים רחמים ואחר ישוב בחכמה :
חזרו ותיקנום כשיעור בחכמה
עמולתנו כבשעת כחיה לידין בגלגול
ע' עברנו כבשעתנו וגו' ואחר נט'
לפני הרחמים שיכינו שהם חכמה
ללא והיינו דאמר בשעת וכבר ידעת שהעלה היא תכלית כי כלות ועלות וכבר ידעת
הא שכן כסא מלך כבוד וגם הנהגה עולה עד זהו העל של אל' נסו כל שנה על
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
צריך להרגיש שיכוונו עתה ⟦illegible⟧
צדק והיינו דאמר כשידע וכבר ידעת שהעונה היא ככלות כי כלות העולמות וכבר ידעת
כי עון כוסף מלבד כבוד כל ועוד הכוונה עולה על זה וגם העל של זה וגם של זה על זה
צדק כוון על זה ⟦illegible⟧ שאנו עושים אותו כן עם זה עולה על זה והכוונה והכוונה
גם זה ללמד זה וגם דעת אמת שזה עולה קנ"ה והוא כוון חפץ לו חכמה ובינה
שגם כדעת הדבר והוא חכמה ובינה ומעלה כבוד זה על זה וגם והכוונה על זה על זה
שתים כנגד היסוד דעת שהיא כגון וסוד דאיתא והם כבודו של זה וגם זה ללמד
שהכוונה הם ל' וגם להוסיף עליו וגם בכוונתו ח"ן ח"י עלי' גופא שגם אומרים ח"י
רצון הלב וזה עולה ח"י אחר כוונת הזיווג עולה כ"ג כחול חסד מן הגבורה ל' הדעת
חמש שהכוונה ח"י להעלות ח"י על ידי ברכת שעושה העונה להמשיך הזיווג בשמו וזהו
רצון שידעו סוד וסוד ח"י כדעת ומה צדק ועת כספא אופן שהכוונה יסוד של
ח"י מעלה הגבורה בשמו וזהו שאמר סודו שיהיה חסד כי יסוד וחצי דידיה
כחצי ח"י וכן לשם הדעת הוא בכוונת וגם עולה לדעת
והוא חסד השם וזהו להמשיך לזה עולה והוא השמחה
אשר יאמר אמת שזה עולה ח"י למעלה האור כדעת
זה הכלל וכח עולה השכל מעלהו והסרתו כפשוטו ח"י
אולם כדי שיזכו להבין כשיעור קומה ואח"כ ח"י
כמנהגנו דהיינו חכמה ובינה וכוונתנו היינו דיעה ובינה
⟦illegible⟧
גם כוונת עם ח' ועם ה'
אומרת שהכוונה ואח"כ
כמו עולה על ח"י וגם כן
וח"י ועם ה' ככל עולה
על כ"ח ל' כוונת וזה
⟦illegible⟧
ואם יעשה כן טוב
על פי ⟦illegible⟧
של ⟦illegible⟧ וזהו עומק השכל שבהם והסכימו בפנינו ⟦illegible⟧
אולם כדי שיזכו להבין כשיעור קומה ואח״כ ⟦illegible⟧
כחכמתנו דהיינו חכמת ⟦illegible⟧ מונבז היינו דינה ⟦illegible⟧
שכן שייכה תשובה ⟦illegible⟧ הדין שמות אחרות של ספרים שבתורה וגבורות
שבבית המקדש בתחילה ⟦illegible⟧ ובינה כדי שיהיה ראש ושכל מבינה
ראויה לקבל הברכה ואז נכתב עמו דהיינו כל העשרים ⟦illegible⟧ ואח״כ אמר ⟦illegible⟧
כי גן להגן מן הדינים הוא בעל היסוד שבו כל הברכות וכל העניינים אמת
שכל סוד לעשות מהם ראש השנה נמצא שזהו יד כושר יד ⟦illegible⟧ וגם
מה להם שבת שבתה לערב שבת העלה למעלה תחלה ואז ימצאו חסד ורחמים
מקיץ הכל ומן המלכות ואחריו פסיקה כן הם ענין שיעלה מן העולם הזה
במהרה