AI Transcription, Pages 151-175
B01 · paragraph / hebrew
השמונה ד' וכו' משמע ואם ל' קודם זמן כך מן המנהג שהרי הוא הכונה ומה שכתב
לפטור כי היתה לא אמרם הר שלמדוהו היא פטור פסוק ו' שפטר' פשיטא לבר ⟦line⟧
וכשהתפללו ויצאו מן המיט' משמעות הר' למה מן הן וכשהתפללו זמן מטה
שלא זכר ז' קשות הלילה שגלה ל' כוונתו הרי שהוציאוהו ל' לעולם קודם נשכבה
וכן לו המעשה למעלה מן המנהג ולמעלה וכל חד מנהג שלו ושינוי בזה כדל' ⟦line⟧
יג מכאן דבחי' תפין כזה כבר נשמע אלא שחשש למעלה למה הספיד יג מכאן
דראוי וכמו שפי' ר' נחום מן הקבע הס ותשובתם שוב מכאן הס וקודם מות
תיקון דראוי כי קא ואת ל' מימיו שמה משמע ומובן לו כגון אותה הר' יג והס קודם
היתה כמי ששמעו אלא שחשש יותר חוץ כוונתו וכן פי' בתוספות פ' אלו הן לבר
לא גלו כשהן שפיר כפי יג מכאן דראוי הוי כשהתפללו ו' עם ז' תפלה עם הס
יג מכאן דראוי סוד לון והס דומיהם לומר שפיר שהרי זה ג' זמן ופי' עליה
הרי יג וקרובה פי' סוד של שפיר ושפיר יג מכאן כפי ג' קטן ופי' עליה הרי יג
נפטר יג כנגד ז' שחרית (הס שמי' ובית דוד שהעשר שמות כנגד ל' אותיות
כדפי' לעיל וכשפיר הרי המנהג קודם חטא אדם וכן ר' יוחנן דסבר ל' רקיעין וזה
הלשון קשה לפרש אמר שאין כוונ' עליהם הס וזה מדבר ז' שמות היינו ל' שכן
לקבל דין ודין לקבל דין רקיעין וכוונתו כלל לזה צריך שיהיו עשרה כרוב :
דף ח' רשב"י אומר רע מה שאמר הראשון ז' שמות מהחולן סוד והיה
הוא כנגד שמות שהם דחול שבע וכלל היתה כולה לה תנא שבו אמר כלל כמו
שפי' באותה רבא (בה המעלה שבעה ל' ה' שמות כהכוס ברוך והרחמן אהיה אשר
אינו רוצה לומר ג' שמות של כהונת מצוות וצריך לסדר כוונתם בזה והנה זה
המאמר בא גם על האותיות הנראה לפי שטחיות הלשון שהוא חול על מה שפיר'
בכאן ואף לומר שפיר המאמר אל שער קודם שפי' לו חצי שעה על המנהג והנה
ופי' לו הדברים כמו שפי' שם זה אף לומר שפיר עכ"פ אל שער זה חול וקודם
הס כגון תפקידו אמר וכו' נראה לומר אמר זה אל שער שפי' לו הדברים וכל שכן
דברי ר' אבא שכתבנו לעיל לא פי' לו הדברים בפרטות אבל בכאן רע אמר שמע
עכ"פ כלל לא כב' בפירוש כמו שפי' בכאן :
ועתה נשיב מה שחסרנו ונאמר גם מה שפירש ומה שהוסיף שכתבתי
יג וכן לאותיות לה שמות אותיות התיקון וגוף הוד המעלה שכתב
זכר ונקה הוא חסד למעלה ל' מהגלגול שחכמה פנימית שפי' שמו בזוהר ⟦line⟧
התקן פניו וכרובים הם הוא פנים גוף אמר כעין נסר ופניו אל אחר דכר
ונקבה אל כעין דמות של העליונים כפי' אל חרוך ותחת ל' הרגלים של
היה שכתב אל חרוך אלא דשם תמי' וכן עדותו מעתה שהוא חכמה פנימית
וי' בהם
ו⟦...⟧ן ⟦...⟧ ויהון ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
לבתר ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
כגון שיעקב נתן לראובן כספים וראובן אמר לו אם תרצה להלוותם עמי חציים
לבתר ואמר לו המלוה יפה אמרת שחצי המעות הן אצלך כחוב
המעות הללו בתורת עיסקא ושינה בהם פסק לדעת רב דאמר
ואחר זכיה מתמעט שכר ומרן לדעת איכא דאמרי דאמר דחלקו בין
וקא משמע לן דאפילו במלוה ולוה אם חל עליהם דין עיסקא ושינה בהם
אחריות שינוי ממנו ופירות שהיו בנופת ממנו צריך לשלם לו כל המעות
מעתה זה חצי וזה חצי ואחר שישנה יחזור הכל להיות כמו המלוה
לא פשיטא לכותב ז' ואחריו יחזור הכל להיות כחוב של חכמה שמעתה
נשתנה דינו וביטולו מעתה כך כל המלוה יכתוב ואחר שישנה יהא עליו
המלכות להיות שוה בו ואחריו ושינה וזכה וגמר כפי מנהג ז' ואחר
ז' לו שיכתוב ז' ויעשה אותו. הן הרי הן שינה ממנו ושינה לו קצת על
כדין וכיוצא בזה אין אותה שבועה שכתב כוונת לפרע עיקר הממון ושינה
וכן המלוה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כד כל אמונה יכפול וחכם ומבין ⟦illegible⟧
במלכות ⟦illegible⟧ כו ⟦illegible⟧ עם מעלות זכורה ⟦illegible⟧ כפי המנהג ⟦illegible⟧
ג' פי ⟦illegible⟧ ויעשה אותה ⟦illegible⟧ הרי ⟦illegible⟧ שיהיה ממנה נחמה ⟦illegible⟧ לו קשות של
כריכה וכוונה נכונה עיין אותה שנעשתה שבכאן כוונת ⟦illegible⟧ עשור הלשון ושמא ⟦illegible⟧
וכח ⟦illegible⟧ אותה בלשון הזה ⟦illegible⟧ חסין ⟦illegible⟧ ההוא נגד וחרון פני דינא ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ומחשבת ⟦illegible⟧ ואפיק לן ⟦illegible⟧ ה' ⟦illegible⟧ דא ב' וחסין ⟦illegible⟧
כפי ⟦illegible⟧ למיקת מן דכר ונקבה ⟦illegible⟧ ויש ⟦illegible⟧ ויהי ורוח ⟦illegible⟧
וכו' כי ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ אשר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ר' ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
אינו ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ עבר וזה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ג' חסין ⟦illegible⟧ הגבר ⟦illegible⟧
ה' ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ומלכות ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ויכתב ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ואתעבר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
פ' ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
אזל ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ואחר ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
עוד ועוד
B01 · paragraph / hebrew
כשהוא אומר אלה הם (מזון) ⟦illegible⟧ לו של חסד זה לא תעשו ואיך אמר עוד תרצו ואמר
אחר הוא שחכמה זו היא פרשה כשהוא אומר עם שחכמה היא פרשה בשביל זהיה רצון
אבל כלל יסוד זה כי פעם שאל הוא חזק וזהו תכלית לא שאישר בעושר ועושר הוא
ויש בשחכמה ⟦illegible⟧ למה הגלגלת בתוך של כל עשר שמות כל שחכמה ותבין מבין
מרגלאון כלל במקום אוקינוס לו הזוך ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ על ששכר שהוא חסד
כשהחכמה ⟦illegible⟧ וצדיק וזה לצאת ועדין לא נשלמה תכונתו בכל מקום ויקרא שם
אחר שחיה עתיד להיות ולא מה שכבר נתהווה ולזה אמר כי תתעכב ועדין הוא
פעם כלל בין שבין הוא פעם ועדין היא תכונה יקרה פנים וזהו מה שכתוב בכללם
בשביל רון ורצון ⟦illegible⟧ חסד הלאה על הא חכמה שהיא כתר של זה אל חי שחיה
וזה כלל ברחמנות חכמה שלו ששיהיה שחיה חכמה ובינה על בינה וכתר
לו אחר עליה עלי וזהו ועושה לו כתר עין במקומו כי הענין כפול
נמצא כשהחכמה האלוהי נכללת בלא עין ותשכח וזה הכתר שאמר עליו
אהיה אשר אהיה ⟦illegible⟧ כי בכן וחכמה אפין ל' ופרוש ביה כי מעלות הבינה
ולמה זה יצא עם ושר שחכמה ⟦illegible⟧ שלום נפשם ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ שבעים שנה שכל
עכשו ⟦illegible⟧ אחר שיוסיף הכתר עליה הבינה ולפי שאמר וזה אלה הם לכן חסד
אבל אלו חסד ורחמים ומקום עליה מה שנעשה לו היכל ולא תתברכן ⟦illegible⟧
של עולם אחר חכמה פנים פני הבינה וכבר ידעת שחכמה אל זעיר ותקבל אותה
כי אמת כי חכמה מתלבש עליה וחכמה ראשית חכמה למה שנתנו לאחרים
שיהיה הוא החכמה שהיא כלולה ה' וכל המקבל בתוכה וזה למעלה במדות
ויצאת אלא חכמה שהיתה כלולה עמו וזהו כחדא נפקין ⟦illegible⟧ כחדא כלולה יחד
בתוך חכמה וזה אנו אומרים חכמה יה שכולל ה' וחכמה מעלה פה וזה
אלפין אפין כמו שאמרנו ביה פי' יוד של השם ה' בכתר כותב ⟦illegible⟧ אהיה
והוסיף הנה בעשר אמר רגע העליון של ה' של עין וגבורות ושבעין ⟦illegible⟧
למה הן הן ⟦illegible⟧ חכמה ⟦illegible⟧ אל של חסד י' אפי' של י' של י' חסד ושל
ג' כה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ בשל חסד ⟦illegible⟧ אפי' ג' כה גוון ל' ה' הולך ולישב ג' רחמים
והאמר ⟦illegible⟧ ה' ונכבד שחכמה בינה וכל פירושם שיחוסו חסד הוא
וזהו הזכר לחסד ⟦illegible⟧ עליה של ה' לא מעין ה' ומן הכתר להמשיך חסד
לתוך הגב חמש נקוד שמשפיעין הכתר שהיא פנים בינה ובין מלכות נגד
רחוק ⟦illegible⟧ שכל החיבור ⟦illegible⟧ אל ופני הגב עם עין מלכות וכתר עליון הוא חסד
לכפר אמר ויונתן מצינו וכן טעמו חסד ועשה קטון של ברחמי' ⟦illegible⟧
לכתוב שנתקדשה ⟦illegible⟧ בקדושת קדושת ליה עולם עד באמת עין וביך לבין
בכתב עט לכל וקול העליון ערוך למן ולכפר על חטא הגוף כמו שכתב
ותקון הבינה
עח
כדין הקרבן השבת בשבת בשלמותו א' והשבת הישן שיתנו הגבורות של שבת א'
שניתן בשבת וגם שבת א' שניתן א' א' של גבורות אחוריים שם וכאשר נשאר לו
השפע שניתן מהשבת והחזיר למקומו רצה לו שניתן בח' וז' פחות וז' יותר הכל כפי
מה שהגיע השפע והמתקים הגבורות במקומם הכל חוץ המיתוק שלו של כשהראשונה
שלחה שפע בתוך הגבורות שרצה לומר שניתן בי"ט שבת ומתוקם בשם המפורש
הישב וזה מתבט העולם וזה א' א' של גבורות של שבת כפור הין המלכות שבאצילות
מתפשטת ואינו חוזרת לשלש או ח' וז' והשכר הכל כשהזיווג שלהם בהתעסק
או של כפור יין השבת וזה כשהזיווג של המלכות והוא יהיה כי המלכות של הגבורות
הגבורות של שבת שלום : עוד שם פסוק הק' על כל המתעסק בזה כרוזא
קארי וכרוז ונפקא כרוזא כדין חר' לזאת חר' דסער לכון חסד ואמת יקדמו פניך דוד המלך
ע"ה יש לו ב' בחי' הלילה נעשה יום למעלה בסוד הגבורות יכוין שהוא עולה אין סוף
הגבורות חסדים על הבקר והנה והערב הוא הבקר להזיווג שנעשה ביום כוונת הלילה
על החסדים וערב אף שהזיווג העיקרי הוא בנעילה ביום שערב עיקר זיווג של לילה הוא
עיקר זיווג הכנה לזה של היום ולכן צריך האדם לקום בחצי הלילה כדי שיהיה לו חלק בזיווג
של יום אם יש ויעבור והנה הרוח דסער עשן כו' רוח דסער שגנוז שם מגבורות שמעורבא
וזהו עבדו ליה מימור דחיותא וזהו דסער לכון כי עשן הוא הבינה כי אדנין זהב יאתה
וידוע שהזהב הוא בחינת גבורות בעשן הוא בסוף שלה צמח חסד שלה והכוונה
שהגבורות שלא מתמתקות שחור שלהם כי חור שלה הוא הכתר של זהב וידועות כי
ועקב ענוה יראת ה' נכתב בחי' זו' אדם המפורש הוא עבוד חסד שהוא כגמול א' וכו' דע ח'
הוא הכתר ושם התמתקות הגבורות ונודע שד' ורכב לעולם היו בגבורות כי החסדים
הם שמן רחץ בחצי הגבורות הם י"ז נקודות וגנה שהוא שס"ה ודור בדור ואם היו
המעורבים שניהם וזהו הכל משתחוה לשער כפור הגבורות והגבורות הם נקודת
והיינו רחץ שמן והגבורות שלו מתעוררים הם פ"ג והמקדש בנה שס"ה כי טען /
לזכור ועם הגבורות משתחוים וזהו שם המצמצם את הרע כוכל ביסוד ה'
הישך ולפיכך כח הגבורות ושם שס"ה המיתוק עם השחקים השוחקים מן הצדיקים
שהם יסוד רצה הכל צריך להזכיר הם פ"ג וגבורות של שחקים הן היינו המיתוק יאמר
ואח"כ אתי ומתק כחצן דסארעבין שהוא זיווג החסדים יאמר כדין כי וכל תיקון
חכיין שהם נחמדים כה שניתנו עמה כוונת הגבורות בשפירא כחצי וחצי של חסד
דהיינו ענף החסדים בנשמתך עקב המצוות של סיפור חסדן וגבור' לך החוץ נמשך
אל המלכות : דף כב פתח הגוף ציוות והעיר עין יחד סבב בקר ורועו ⟦נדבט⟧
שהם ח"י ברכות ומי שמשתעשע עם צדיקא בבית כנסת עליה עליה א"ק עליה
וכל עולמן והמין ומעיין דבינה וזהו וד' דבינה עשן פתח צבתא דספרא
כדת אל
עולה ועיר וזקניה בשם אבן ספיר חז' שחזר והוסיף זאת בשלחן של גדולי
שגם הזוהר הקדוש וגם רב עובדיה ועוד הל' כ' כעין שמיקראותם ואותן המעשה
מראות שהם חבלי אחרית הימים לזכרון שהתעורר ואחר והפיק עון נסתר כגון אלו ג' וכו'
הלשון כפשוטו א' שרה והתשובה מעיניה ואפין לון נסתר רץ שמוצאים אותם אחר כך
זה ואז יהיה עקרה כגוונא דא ה' ולפי שלא נתגלה שזאת הלילה ממש (חוץ מיום
כעין חשיבותא דל' שערין גם ככללות ה' והם חת' ה' וגם חת' ראשית זה יקרא
⟦illegible⟧ חזק בזה וזהו וציוה לכתוב זה נראה כזה ולשון רע השמים
דף ⟦illegible⟧ יג' ע' א' וריבם בשם הרב בעל הלכה נראה וזאת א' כדי להוציא ⟦illegible⟧
הכנס אן ⟦illegible⟧ כפי שפירשנו גם הס' ואלו ורבם בשם הזוהר ובעבור חז' ימינו ⟦illegible⟧
ענין אלא שהוא קדש והגבורות של גס ויום ה' הגבורות כנודע וזהו אחר עולתה
דהיינו אלא בשם המקור וזהו בשבועה שבת יסוד חסד אמת במקור ומה שכת' נגד
אמת הכל הוא משום שהעיקר הוא אמת א' בחינת חסד דאמת שמוצאים שהאמת
נכון והכוונה לומר שערכן של הזוהר לא העיקר וברש' ורבי ישעיה בן לגרוס
וזהו זה דאית שחזר חכמים ענה יברך ה' אמין הא גה בשם ואותן של שכן
לנוקבא כסוד הוא א' וסוד גם הוא חסוד של עונותיהן רמזו שהאמת אמת
ט' המעוררת בשם לעסוק בתורה שזה חללה שבת וסוד ורמז לו כמו שכת'
וילך ואחריהם ילך גם חותן עמו והוא עור של שהכוונה היא היא ג' ורק החזק
⟦illegible⟧ שג' וזה רמז של שהזכיר שקח מנין שהוא הסוד של ומה שכת' שלוח הקדש
שלה ורמז שגם לזווג הפשוט יש בחוץ שהכיה עליהם עז חכמה יא' בלבד
פני עשם שגם הנשמות שהם בע' בשם פן אתה תראה בשם ובכך ומשם שלמות
שלום דהיינו וזהו אמת וזהו עולה וחלק כן תהיה השבועה של לעון בזה
והגלה של ⟦illegible⟧ סב' דף יז' א' אמר ה' אמת המעוררת חכמה היינו חסד א'
⟦illegible⟧ אמת וכן סדרן של אמת חסד ואמת וסיום שלה וזהו וסיום כחות האמונה
להחזיר ה'א' ולעשותם כחזור הפטור דהיינו חסד חסד שנתפרסם כי הגבורות
הם חת' ואחור הלבוש שמעליהם חמש ויוצא כל הכתוב שחזרנו וכן ואפין פנים
חת' ראשית רמזה הגדולה ואין בקלפי ⟦illegible⟧ של זאת מן למען ואגבורות חת'
⟦illegible⟧ ג' וכן הנה הכתב התפשטותן שמעלה שוב וגורם בלעור שהגבורה /
חמשתן הדין דהיינו הגבורות ולכן צריך להם חכמה וזהו וגם תנופה שהיא ה'
כי צריך להעלותן וזהו כסוד חכמה שלם דהיינו חכמתן ועיקר המעלה הם
ג' שערים שהם הה' גבורות כל א' כלולה מעשר ומפתחות השערים בלשון חכמים
שערים שהם חזקים שם כיסוד של ג' ה' שערים הם שורש הגבורות וזהו רמזם
מתבסמים כד תיכון למעלה ולכן הם מעלה ובסוד שלה הם ג' שערים שחזרנו
[Signature] ב"חאקרי
B01 · paragraph / hebrew
הה"ד אז ירננו עצי היער לפני ה' כי בא לשפוט את הארץ וכו' ועד הס' מצאתי טעם
כענין ישר שהם הגבורות כי שם השיר והברכה באמור כדין הרגלים עטוף בבגדי
⟦line⟧
התענוג והוא הזכור כי בזכור בסוד הגבורות לכן התענוג בג' גשר משום זהו
מתעורר עתה כי אז הזווג עטור הגבורות וכרחם נכרי פתחין דרומא נפתחין והן
זווג היום בסוד החסדים ובקר חסד כאן הוא וסוד ⟦illegible⟧ דף כג סוף ע"ב וז"ל כענין
דאפשר רוח נכון והתפלה לפני ה' אלהינו ואלהי אבותינו דכך וכך דחית גדולי התרנגול
ואקים גדפין וקרי וכו' והקרי גבר וכו' היינו הגבורות שבזכותם בסוד רחמי דשמיא גבורה
הם אוקמוה דלהגביה נפקין וכשם שרצון התרנגול הם הגבורות שבו שהם מתעוררות ע"י
הזכור שלו שהוא גבוה ולכן הקרי גבר משום דאתערר עליהם רחמי דגבוה וכו' נהיר
ועתה קנה וכו' ותתקן לה עתר חוטא עתיר היינו בסוד עוסק החסדים הנמשכת רק חוץ
הזכור שבהם עננו גם העירוב ההוא ⟦illegible⟧ דף כה ע"ב שורש ח"י איתמר נח ⟦illegible⟧
⟦line⟧
להתעדכן בהאי סטרא דעשיה פקידא דא וכו' ויתר לה לנחש בלבד וקרבנה אתו חד על
מעשיהו והא חן דין הוא פשוט שכתוב הנפשות דעשיה ולכן עשיה עשרה יריעות עזים
כי עזים הן בצד הקדושה המעורבת ביניהם ⟦illegible⟧ דף כט ע"ב ענין דענין דנמר
אית ל' פתחין בפתחין דשמיא דרום וכו' אתרשמו חד ואיהו אתפס משם וז"ל וזהו
⟦line⟧
את ח' רשעים שבימיו ובסעודת דחיתו לשאול ענין שהוזכרה חרש וסתר וכו'
בכל השמות את ה' אלהי רחמן בזה צומחן אדבר כך ודאי איהו שמשא יקירא
⟦line⟧
בעין טובה לכל יראי שמו צדקה ומרפא שכל מי רפא כי השמש לעתיד הוא
תרפא כענין וזרחה לכם שמש וכו' ומריין פתחין חסד בין חר' לשמשא שהוא נכון וחר'
⟦line⟧
בחינה זאת משם אית תרין אפין אחרים מת חר' ג' ואריא ותחתיו ג' נורות ואלו
הם ה' חיות הנז' לקמן דף ל"א שהם החיות שלפנינו כי הם כרוב ודמות על ראשו
תחת רקיע החיסור והנה ד' חיות כנז' שהם חג"ת ותחתיהם נחית רקיע והנה לעולם
רקיע החיתוך והנה ד' חיות כנז' אלו חג"ת ומלכות לפני רקיע וכל חיות המלכות
שהיא רביעית והנה הרקיע שעל גבי חיות שביא דף ח"י וסוד דאיתא בספר הזוהר
⟦illegible⟧ כגון של א"י כי מה שכתבנו על נהל בזה הוא המעלה שבה והרי הזכור שבהן
הוא חמש חיות שהזכירם אלו וכן ועל חיות כנפיים שניה והם חג"תם שהזכרנו
⟦line⟧
שמה ורקיע אשר על ראשי החיות הללו הוא הזכור של א"י כנזכר דבוק בה
והנה עשרה חב' של המל' שבה הם כנז' ואלו כנגד הפקידים הממונים שבה
על וחיסור שלו ח"י וגביע על גבי הענקים הראשונים ומה שכתב עוד הוא בסוד
העשיה שבו של עולם שהזכיר שבו הם על הפקידים הראשונים המועלים בהם שבה
שהם כנגד הפקידים הממונים עליהם ועל וסוד ורע להם איהו קיימא על ל' חיין שהם
דקיע יסוד של א"י עלי' חיות דבוקים ומשם השפעותיהם גופא דנוקבא רקיע
⟦illegible⟧ עליהם
B01 · header / hebrew
עח
B02 · paragraph / hebrew
ולמה אמר יסוד דבינה דאיהי קיימא על חיוון עלאין אהם ההוא דגא מעם ולמעלה
התפשטות גוף דדכורא והנה ל' דקישן חד אקרי ותקלה בפרסס וכו' ולמעלה ממנו יש לו
⟦line⟧ והנה יסוד אמא ותקלה השלום ולמעלה ויסוד של זעיר קצה השמים מתחת
ובס' התיקון כאמור ואמר ר' ראשי החיה והגלגל חיוון ד' חיין שהם המלאכים המוזכרו
לפני מושב כבודו וכל חיוון והם רמוזין עלי' אדון שגם ד' אופנות אדני כי ח' חובות
זו על שרום וכל לקמן דף ל'ב פתחי תרא (סער מזה וביה קיימא אהא תפארת ב
בספר צפון וביה קיימא אה' ד' פתחא (למעלה וביה קיימא את ד' פתחא (דרום וביה קיימא
את ו' והנה הראש בין דנוקבא בין דדכורא הראש שעל החיות הוא הכסא ואו' כסא פ'
כתר פ' חכמה שהיא הראש מכח כח' הנה אלו כלולה מעשר הרי פ' וא' בינה הרי הראש
הוא הכסא שהיא כח' ופ' ולכן דף ל'ט על אכל מלמעלה לקוץ כמה דאמרנו
והיינו כרסא יקיר ונהורא עילא יסוד דזעיר דהא בקיע ולעיל יסוד דאימא עתיקא
דאסתכלותא ומעיינא מזה הרקיע דלמעלה מהחיות קיימא ההוא אבן ספיר שהוא הכסא
דהא הראש כאמור ואחר דמות הכסא ולא הכסא בה' דאיתא בהא כסא ואית כסא כסא
שלמה רושא דדכורא דא אהיה(ה) ועלה אתמר הכסא השלמה ועל דלתתא רשע דנוקבא
אתמר כסא בה' פ' פתח והוא הכסא ודוק : פ' פקוד דף ר'ל אש קנה המדה
וקו המדה דל מדה כב' מעיינין למידת בינה ה'ן קדמונית דלפני דל הגוף וכל דכר
גנוז ר'ל עד פ' הבא והמקיף והע' שם אהיה כחולק הדין עם ל' חותמות דזעיר וחוץ
שגם אהיה הוא שכינה וקו המדה ידוע הוא שביאור חותמות הויה וכל זה ויין כנורע ועם
עלי' חותמות השית הרי ק' פ' פ' ל' כרת דף כ'ח כאן הזכירו ה'פ אש ג' על
מוקד' ואש המזבח תוקד בו ג' אשי המאכל האש ד' וכער עליה הכהן עצים בבקר בבקר
ג' אש תמיד תוקד על המזבח אש כח וזווג הנעשה עליה כסוד הגבורות וגם חמשה גבורו
וזו רמז דף פ'ט שהזכירו הכהן וזה הזווג נעשה שכינה שיהיה עליה כי עולה חיותה
הן ודאי דזעיר ושל דאת תתא העולה כי כח' המלכות היא עולה לגוף הבריאה לצורך
הזווג וקומתן ובהעלותן יחי' החול ולכן דאמרנו עולה היו כב' דכר והיא גבורת מנצפך
כעומדם ושלום בית משתוקק על עולה ומשכחת ואש תמיד אדני ד' גבורות וג'
השמים ל' חותמות הלבב עד העקר אדני ג' ו' והעולה משל האש ד' כלל ששה
פ' שמיני דף ל'ה נער ומה דאמרנו שחיתות כגון דאיהו ה' גבורות כל חמש
בגין סוד לבושא דאמא והכוונה משם שכר דה גבורות של תיקון כל דהיינו
ה' גבורות ה' חותמות דנוקבא דאור ה' חסד דבינה דלעילא וכד עבדין כהני עבודתן
הגבורה היא שבתפאר פ' תזריע דף נ' כבשים וששה ומהן שחשבנו פ' כט
כח' חותמות ד' כבשים אלה מה וז' כבשים כהן ומעלה שאינו אלא ה' ומשם ואילך
שגם הם בין כבשים ובין פרים ואה' נגד כ' לקרבן כ' חובות :
B03 · footer / hebrew
יסוד
B01 · header / hebrew
עט
B02 · paragraph / hebrew
אופנים ודין תורה ומנהג העולם לו ר' ענין נאמר כדי לברר את זה וכפי המנהג
שלא היו חולקין סעודה ג' בשבת ואף על פי שכל ענין שבת מוטל אצל החכמים והמנהג
ביום שבת ג' והיינו וקראת לשבת עונג והנהגת העולם לא היו נוהגים סעודת ג' לשבת חלילה
בפעם אחת להיות פטור בשבת היה עוסק בתורה ומעשה במלכה בתו של המלך ור' יוחנן
בזמן שהחזיק צדקה היו בפסח מסדר סעודה ומנהג המלך במלכה והכל ישמעו
ואחריו ויהי דרה ⟦illegible⟧ והיה לה שבת ואם יאכלו סעודה ג' לא יהיה להם מה לאכול
כלל אלא מה שהיה להם סעודה שאין לאכול סעודה ג' מספק סוריא לכל המנהג
היה עונה ופורק על ג' שער שבת וזה שכל גליות שבת של פעם אין אנו עושים
משנה ועשינו אותו כפי שראו כל גליות כל שבת ואמרו להם אלו פטורים מיום שבת
לעשות סעודה ג' בשבת לא היו חולקין ואשר יאכלו להם אצל כמה בשלשה רגלים
כאשר לא נשאו פסח ואפשר אם ר' יוחנן עשה עמו ⟦illegible⟧ ואמר המלך אחר בעצמו
ואם אינו משפיע משום שאין ביום טוב אוכל מנהג המלך אלא חמץ ואם יאכל
עבור וכי מנהגו המלך הוא אוכל כיון שאכל הוא מנהג חמץ
B03 · paragraph / hebrew
נמצא מכאן שבירור שחסר מן הזוהר על פסוק שלפניו רב דהיינו נהר
נהר היו ומנהג שהם כחשבן נהר כי תנועת נהר הם כחשבון סן הק' ר'ג
הם נוסף תריג כי הכל רמז על עד ענין ר'ש שהם ר'ג שבה מהלך העולם והכל הוא
אחד להם שיעסקו בתורה ורצון העונג כולו רמז ר'ש ענין ק' שנה שעונה תריג עם
הכולל ור'ש עד צער ענין ר'כג כענין סככה נמשכת ממנה ועירובין וסוכה אין ס' ס'
עונה תריג כחשבן כתר והרגשם שהם עוסקים על כלה היו להם חילוק פתח כתר וג'
עונה כג' רעשם כתר ורמז ושכר רעשם רנה דהיינו הבית כחשבן סלע המות לעבר
אז וטוב רנה דהיינו הארת המלכות וידוע כי תריג הם פתחים ורמז ה' גבורות
עצמות נוסף דהיינו שמות נהרין עשור ר'ג הם נהר שעולה כתריג בא בין ג' ר'ג
תריג הם מנהג בבית וכן עולה בחישוב הכולל תריג רמז שכל תנועותיהם החסדים
והגבורות יחד והנה ס' שעת הלימוד בא בין ה' ר'ש עולה כג' ס' ס' עם ה' ר'ג עולה מן
הנה עם ה' ר'ש תריג והכולל וכנסת כפור דוקא ר'ג הם ספירה הכל עומד
במחיצת ר'כ חסד ור'ג והכל ⟦illegible⟧ ק' ק' על אלו ככל ענין רמז חכמה הוא
חכמה עילאה רמז תריג כי העשר שהחזיקו אלו המנהג ונמצא שהוא תכלית
הכל ובפרט רנה נפשם הבית הזה עליונים ושרים כנגדם וזהו ה' עליהו רמז ר'ג
שהם של שער שמעט עליהם וכשחנן תואר פניו עליהם והנה הארת הכתר נעלה
ואלו ה' ר'שים אלה עולה מן עונה עד הכתר עולה רמז ה' ר'שים של פני יוסף
והן הוא עולה עד הכתר וחזרת מנהג וגלה האורות שבהם המלכות בזה לפי שזה
אין בו עליה כל שבת אלא היא אצל הנשים מנהג ר'ש שפסק ביום השבת
על האור שהיתה עמה מחברת בראש - ⟦line⟧ - על כל אשר שר'ה פריו ר'ג
כי זכרון והרעש ר'ג דוק יסוד של חי סוד הוא הבית בשיר ג' שמות תריג
B04 · footer / hebrew
הכתוב
דף עב עב ותקן לענין מנהג לענין זה תבין במה שהודעתי כי הה גבורות יורדו עד
כיסוד דעשר ומהם ירדו לגלות מטה למטה למטה עד תהום עד תחתית שהם מנהג וגבור
משם נמשכו יסוד ורחמים ולכן אפי' יסורין וגלות לא על שם עונש נמשכו מהחסד
והגדיל את גבורת המלכות ומתפשטת עד ענין ורצון ושאר חביביה ואח"כ ענין ענף
ומתפשטת בסוד סוד חסד שאינו יכול להתפשט ותחלה נשיות של מדת מן וחסד
ואח"כ להב להב וכו' ע"ד רחמנות ויושר ומן היתה עולה לו ומתרוממת מהגבורה וכו'
שלהב שהוא העיקר והנה החסד שהם הה חסדים הם הדוחקין את הה גבורות לחוץ
ומכריחה בסוד הנסירה ושם מנוחת נפש כנפש וזהו חסד ואברהם .
דף עג עב שם ע"ג ובאמת כי כבר ידעת התלבשות אבא תוך אמא ואמא תוך
זעיר ואין ההתלבשות הזה להפשיט שום בחינה וספירה ודמיון כי ג' ראשונות
דאבא ואמא אינן מתלבשות והנה ג' דסופים וכו' ולהיותם תמיד נקראו המן ג' רק
שבאים ביחוד המד לשם ומטה ומכל אלו ג' וכו' וכו' וכו' תחתונין ויש גבורה
בכאן דהוא אילת השחר : ענין של מתפשטת הה גבורות וכו' הכן עתה ענין ג'
אבות מה שענינם היה ידעת סוד ג' ענין רחמנות לה מדת רחמים הם ה' חסדים וה
גבורות והמשיכן כהן ראש המלך קומת החסד ותבין בדברי רז"ל אברהם חזק וכו' וכו'
כגון כהן לאותה בשורה היה הכן של נובע מקור חכמה כי ברובו גנוז היסוד שאבא
הכן של יסוד ומתחת הה ענפין שהם הה חסדים וה' גבורות שבאו לעולם ויעקב רחמי
עליון שבהן ויצחק שהם חסדים וגבורות והכן של היסוד של חסד וזמן ויעקב וכולם
מעורר לך עיקר דעיר אלו א' יעקב . דף עד עב שם ע"ב דע דלשון שרעביות
כולהו זבין וכו' תמצא לה ענין והיה חיות רעב בתוכן אך הוא על שמות ע"ב
נשמתן הם ע"ב דינה כגון שמות ע"ל פירוש וזהו סוד יורו משפטיך ודין של
בינה ופי' כל הנשמות משורש בינה עור של נחש דמעכבין אתער חסד בעלמא
כי מעט גבורה וזהו סוד צדיק קובר את חסור שלו ומעכב מן לעורר בעלמא
עם עור ל' והיה תמיד משיב כחשו וכו' וזאת תבין מן הכן רחב לזוג ע"ש רח
כין לשבת אפי' שהיא ימי חול וכן יסוד העכבר שמה דקאמר ונשמתה אתעטפת (שם
לומר שן נמר דקאמר ותגבר בו עבירה את מלכות ומרגזא מאד ולכן חומר הוא פגום
וכל אך כח נזיר לה שתעלה בחינתו דענין כי ביאור הענין נמשך מענף חסד
הוא אוכל עולה של בחי' שבת וגם אין ענין דעבירה לה אך תשתה בעצמן אין
לו חידוש והענין ביסוד רחב הוא מרדכי וכו' ושבת הוא כפר עסק במעשה
אדונינו : פי' מעורר דף עד וכו' ורמז טוב חלם נכון על ענין של רחמים וכו'
שחז' להיות בשבת חס' עליון ג' ימים כדאיתא ע"ד תענית כו' מן המן ומזון
אחר שבת כי יום שבת הוא עת רצון וגם לו לעשות רשע יאמר שגלה גבורה ומשם
זה כזה ואם ישנו בעבירה ל' לא יאכל המאכל בגלל זה של פסח והיינו תקח לך אברהם
ומשיח רחם
B01 · header / hebrew
פ
B02 · paragraph / hebrew
ובעולם הזה כשיבואהו הכל בסילוק אבא ובפניו לא לו מדר' אור הכתר שהוא סוד
אתכל' האור וסודו והמתיקו מצד החכמה עצמה וזה שהוא אומ' בכל עת ורגע כי
⟦מעלה⟧ המעט שבמדת מלכות שהיא שלמטה ממנה וזה שמעלה ממנה כדמיון ⟦האור⟧
כי גם ידיעה במושג פ' ויקרא והמתיקות שלה שלעולם של ה' י' - הי' רמז לאבא
בבינה וד' רמז לבינה נג' סוד ה' רמז לבינה ⟦ולכן⟧ שכל זה הוא בבינה ורמז בבינה
בת המלך, שבה כל גבורה וד' שרמז למה שהיה בגוף עזובה וזרוקה חוץ לחוץ שמה
שהיה נכון בבינה יצאה נפשה ונשמתה בעד המחיצה שבין אבא היה בכל הכל ביחד
במלכות כי שהיה הבינה כלולה בכל ומה שהאירה עליה כה ואעפ' רח' הוא חותמה ⟦שרומז⟧
⟦ויש⟧ שמה השם שהוא חתמו ⟦בצדקת⟧ קדוש הוא שמו - דף עב' הכ' אמר שהחיצוני
⟦לפני⟧ מה שנתוסף בבינה מן חכמה ובינה נתוסף לו מלמעלה וזהו סוד ח' מעלה הוא שמו
רעיו' ומחש' כי אצילות מ' ה' הוא ח' ש' שהוא חכמה ושמחתה ומעט אורו ⟦הוא⟧
בכל כיון שהאור הוא הנפש והוא הכל לעשות ה' בשמו א' בבינה שנתגלתה ⟦במלכות⟧
ממנו שהתעורר בעצמו שהוא האור שנשאר חרב' ית' רח' ומה שנותר לה בזה
ועל כל המדות ומה חסר ח' מן המדות רצונה קדוש אמרתי פה שבאו חסרת שמה
על מדת כל ה' וס' בכל עת ו' כפי נשאר אצלנו דכתיב לכל ל' ולמדת הכל אש' עלת לו
במדת ה' ⟦במדה⟧ ושלמות הכל וכללות הכל וזהו בדיוקא איהו בצד' י' י' ה' ⟦ובפנים⟧
דגמ' בדיוקא א' הוא כחש הכל הוא כללות הכל ⟦במדה⟧ ו' כדפי' לעיל אבל רמז אותה
הוא ח' י' וחזר עוד לעצמו וחזר נ' מן מספר ח' רצון לעשות חסד כי מעט
מה שהוא ראשונה רמז מה שמעלה והן גלגולי רמז מה שחזר ממנה ומה
שבמדת ה' חסר שמה א' והיה כללות הכל והנכון הוא הרצון הוא כללות הכל
וכן על העיקר ככתוב למה קראת של עולמות כולם וכן תמצא שזה השם ⟦י' ה' ו' ה'⟧
⟦ולפחות⟧ ואם היו מדבר באלו הכל לא היה לו לומר לא עשיתי ⟦ועקרתי⟧
כיון שאמר מעולם חסד עשה שהכל דבר והכל וכן תמצא חסד ומה ⟦שם⟧
א' ואמר כין אמרן כולם מן ההתעור' מלכות למה הכל שמה שחלק לחוץ וזה
⟦מן הכל⟧ וזה אמר המשיח ופי' כי רמז חסד הוא לחיות הכל ומלכותו ואמר ה' ⟦י'⟧
⟦שלמה⟧ י' מ' פ' וכן ⟦הטעם⟧ ומד' ה' יותר מאלו חסד לא עשה כפי המדה ⟦שבמדת⟧
שמע גדול מזה של מדת מלכות שביד' הכל : וק' ר' שבעה ימים תת' אנו וכי
ומכאן סוד המאור להודיעו זה רצונו שכלם כלולה במדת מלכות ומן המאור
ח' והיה פ' שמה וזה פ' שמה וזה כח' סוד אמונה למטה ורמז א' ו' וזה
מעלות שבועות כך י' פ' ו' וכן סוד ז' פ' של ג' י' ח' חסד חסד א' חכמה
לשמה בינה שמה ; שמעון ה' כדפי' לעיל למה ה' י' י' שמה ⟦שבמדת⟧ מלכות
בינה שמה וכן נרמז בבינה בסוד י' והמתי' ⟦במדה⟧ ה' בס' ז' של קדוש ומלכות
ה' י' ו' רמז לו וזהו ג' כתר ; הוא עורק ה' וזהו לכת' הכל אמרנו מתעש'
רמז מדת הבינה הוא ג' ה' ובין בכן פי' ה' שמה המתיקה קודם שנעשתה
ובמחשבה עשות ה' שהן שמונה בתוך הבינה ⟦שממנו⟧ ע' מ' ש' לרוח על
המלכות
B01 · paragraph / hebrew
חכמה גדולה זאת וזו מן היסוד ואחד כוונת חותם וזהו שנק' יראון ⟦...⟧ שזהו בשם
בצורות ושרשי היסוד ומעלה פנים וצורות יסוד החכמה של הוא שורש החסד כפור האור עם
האור וזהו אמר להודיעו מלשון וידע אדם בקשורה חרש וזהו כי על שמו של הויה ⟦...⟧
כל המדות כל חותם חותמו בערך כל האלו והתחתוני' והן כחותיו ואחר שג' חותמות שהם יסוד
של חותם דכורא ולפי שתחילה מתהפך והוא כפור עלמה אחר של חותם דכורא כי עליון
עליון צד כוון המים והרוחות כי פועל ואחר ראשיתו דכורא על מה דכורא כי הזאת
הכל עליות; העליונה על הכל והן כחות ואצילות יכולה גוף היוד שהיא חכמה שבמרכז
ועליה דכורא באה מאיר מכלל קוץ עליון ואפשר שמרמז יוד חגת הבנין שעל התורה
ידוע כי כל האלו כולם כולם כהם ושמות והמשכת האור וגם ראש לכל האורות שעל
שאינו מתחלק עין כל ואפשר דכאשר שינוי ואינו משתנה שאינו והוא ⟦...⟧ שינוי
דכורא וזהו שמרמזו על חכמה ראשית רבת עם בערך החסד שלפניו מן עליונים
אבל הם שאינם יש עליון והענין שזהו בחינה עליונה על הכל וכן התעלות וכן והתעלות
עיקר ודקדוקם ⟦...⟧ המעלות שמוחלט וכדמעיין כי וקשור ⟦...⟧ וגם שם התעלות
זאת הן כוונת חנוכה משה קדוש ⟦...⟧ בשיעור שהם גנוזים כן גנוזות של חכמה
ואחר שנקרא כפור חסד ומגלה פניו ומעט מעט ואחר כך של חותם דכורא
לפי שכל כח וקדושה של בינה ושל נער ושל חכמה ושל ה' והמשכת כולם ⟦...⟧
הן מוסר לכל ואין לפי שגבולו שאתה חי נסתר נורע שפע קדוש על רוח ביה
תלויה חכמה כי כל אצילות הן תלוים בזה לי של גילוי היוד וכל מקום
שיש כפורים וגנוזות מן המחשבה לפי שהגבורות מעלה שיש חידוש חלק
שהם ומשתלשלים ⟦...⟧ המחשבות ארבע וחותם וכן מן הגבורות באותו מקום
חלק ומעלה בהם וכן המחשבה להוסיף תענוג השקר שאינו מן המחשבות להיות
ענין שהם חכמה ⟦...⟧ ל' בינה דכורא דחי' כי מלשון גן בינה לכל זאת גנוזו
הוא הגנוז על חכמה כפור המידה עכו וצדקת ה' ועל ה' שכינה יד של אמונה
למעלה כולם כולם כה כח שמי שכל מדות כל הויין של חכמה וזהו אמר גופא אדם
צדקה ראוי לערוך שגובה חותם חתום בינה אלו פנים וזהו העשרה של אדם להם
הד' מן כזה הוא שמה כהלכה כמו עמי ; חתימת עטרת של יסוד דכורא כי אעפ"כ
שהוא קוצה של גולגלת רץ לזאת הי' מעלה כל נוספות הכל וכן שהרכיבו עב
ממש דברים הנעלמים מעשה למעלה מה אמר שפי' ה' מן בינה כח עמי גב כי
כאשר הכל למעלה ואל תתמה עליהם אלא רמז חכמה תפארת לכל מאיר
לפי ששיר שבעה ג' קוץ לה רמז לו ואל יחזו לו גב וזהו וד' כשאמר שכינה
מן השמים ונתגלתה חור הגוונים שכל הגוונים של חיות ושאר חסד והוד
כמו וגוף שינוי עם חילופו וכאשר יחזור חור ל' סגולה לכל כזה אמר
מעט שדקדק בחותם מה למעלה מזה כי כל מדות ומה שאמר כזה פי' ג'
בעצמו יקרא הפניו והפנימו כפשוטו הכל וכל מעשה או כל מוח והתעלות וד'
העולם יוד
כט
⟦illegible⟧ כפי אותיות ⟦illegible⟧ כעבד כל ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ דייקא ⟦illegible⟧ דעשי' ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
פרשת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
פרשת ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
שמות הקדש והמשותף עלו סדרן וחשבונם כנורע שהאחרון מעלה המאמר ודי בזה
פרשת שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד פסוק זה וחיות הקדש והכסא והקשר הראשון
למה חסר כסא הכבוד כחשבון והשיב כל לשון ה' אלהינו ה' אחד
ולו חסר כנפי החיות והוא חסר של ⟦...⟧ חסר כפי כח כל שמותיו הם סדרן
והוא אומרו כי הוא המקום והוא המרחב כדין כגון כנפי כח ה' כפי כחן חסר אחד שהוא
התקן זה וסופו מכוונת שאר האותיות מכוונת האותיות כפי מעט התחלה וכו'
דא כל אתוון אתיין בזמנין ד' אלהי שמותיו יד מהם סדרן שהם אותיות כסא כבוד חסר כח
לשון השם הקדוש ואמר לכך שמות יודא והשם והגבורה וכבר עלה חשבון אחד כח
לפרש את הענין של השם ואמר כי שהם כולל ו' אותיות אחרים שיש בפסוק הזה שהוא כתר
כוונה וכבר כפי הדין אתוון וכו' הנזכר ה' אלהינו ה' וכו' כלך מעמה והעולה שיש
הפסוק כוונה וכבר ידי כלך מעלה הרי מעלה והעולה יוצא מהפסוק יפקוד ה' על צבא המרום
בעבור כי ג' החיות הם מספר המה חמיה יא אותיות ג' שמות אלו יש צפר ממנצפך
והוא שמות יש יהוה ושאר ממנצפך ומחל שמות יהוה שמותיהם כוונותיהם כל עץ
ע' וג' חיות הם שמות ג' רמי שהם פועלים בשמות דף קסא יעקב אשתו כנור אורו
יעקב אהוב כח עולה כחשבון שכב והו' של יעקב היה כנגד ו' אותיות של אהוב כח ג' שור
ראו כי כח אהוב א' ויודין כזה אל לומר ה' יוד חס עולה ג' וכו' כזה א' אל אלהי אלהי
אהוב פן המלך והן רומז לקו האמצעי דף קע דף אל רפ' חבור זיווג והוא נכתב
ח' חב'י' לחדש ניסן לשטרות א' ח' תשרי כה'י' ח' תשרי ליה ורח' המורעש לצומא לבישת
לבן ובעת הנז' כלום והעריות וישן כפי חז' דעבירה קלה אל רעבת המוח בלות ערגין וכו'
חד עשור
B01 · paragraph / hebrew
המלכות והגבורה וכן הוא ית' הוא המלך והוא המנהיג הכלל ופרט וכל דבר של חסד
וחן פשוט לכל וכל ענין עבודת ה' פשוטה לו ומשגיח על כל הנמצאים כי לעולם חסדו
וכל זה הוא חסד ורחמים
כמבואר זה בתיקונים
B02 · header / hebrew
פרשת נח דף קב ע"ב וז' המלך הוא הגדולה והתפארת והחסד והענין כי ד'
מדות והן נצח והוד ויסוד ומלכות ואלו המדות גדולה וגבורה ותפארת ובינה
B03 · paragraph / hebrew
מעולם המעלה זו המתן המעשה עליו מלמעלה של זכרון נעשה וגבורה והחסד והרחמים והן
פניס ע' פנין כל זה יש לו חכמה הם אדם גדולה אהבה ורחמים ובינה וגבורה מעולם המעלה
ומדותיו למעלה ומה שכתוב חסד הוא מדת גדולה ומה שכתוב גבורה עושר וכבוד וכו'
המון המדות שנובעין מן המעלה הוא נתן בעולם הזה דוגמת המדות האלו וזה
מן הפסוקין דף קג ג' שמות עולם א' עולם הבריאה ורמז לו ב' ש' ב' בראשית
עולם הב' עולם היצירה והוא המתן והוא כנגד ג' ואמר נח מצא חן ב' א' אלו ג'
עולמות והיה דורו של משה ר' לא מן תרי תריסר כל אמר ויעבר ה' על פניו
ויאמר דף קה ע"ב ענין נח בשם נח בשם נח כשר כשר ויתר וכל זה הוא אהבה כח המתן
כמו דייקא ובינה והעתיקם כי כבוד מלך בן כבוד המלך כי כבוד מלך המלך והענין
כי ענינא דמדות הוא ע"ב והוא אף ענין ונוצר חסד מן המתן והדינא שהיה שם
שמזלו חזק דף קו א' ד' מדות הוא סוד תיבה המשיך התיקון והמשיך היה חסד
ונח זה חסד ומתן נח המלך והאמור הדעת וכנגדו היה כעס וחמה באותו עולם
הענין מן המלך הזה וכל זה סוד נח כח מנוחה הכל כח זה וזהו כעס ולכן נח
בנח מצא חסד ורחמים ענין שנוח בתוך מדת הדעת השלום ושלום המלך קדש
כי אלו המדות הם כח קדש וקדש והקדושה כמו כוונת השפעים כי הגדולה והחסד
הקדושה והחסד והכל הקדושה וכל ענין ג' עולמות אלו ע' כי הראשון נשאר אחר המתן
שכינה רחל וזה מתפשט עד הבריאה ושלח לו עבד ושאר שמות עולם הא' וזהו
מחשבה של היסוד ושלח הג' חסד שזהו שמות המלכות והוא נשאר בתוך בעלה נעשה
ועל זה התקין קדושה עלין בחסד צדק כחור כי נהפך שמו של צדק וזהו שנעשה
שהוא חסד פנים דהיינו המאורות של העולם הזה כי אמר שרש בבינה ובבינה
עולם הזה הקדוש לברוך הוא הן דף עליון ונח מצא חסד בתוך המלכות
דף קז ע"ב כל אלו הענין בבני ג' קדש וכו' אפשר כי אהבת חסד ואינו חס
ואותות צדקות והחסד והשפע של הרחמים והחסד לב' סוגים או וכה"ג וכו'
וזה הכל מדות עצמם חסד ג' חסד כל זה בבינה כל עיקר ג' ודין ז' עיין
בזכרון הס' ומזלו הכל יהא בבחינת רחמים ורחמים
דף קח ג' שמות קדושת המלכות והמלכות והמכסות כנגד חסד והגדולה כנגד דור
וזה כח של הזווג עליון וגם המעלה סוד נח מצא חסד בתוך המלכות וזהו
נמצא כי האריך עניניו וביאורו הוא ישר וזהו המלכות המעלה והכל טוב
אל ותכתב
B01 · header / hebrew
פג
B02 · paragraph / hebrew
זה ביאור ודיוק יפה ה' יצחק בעל חכמה גדולה וכל דבריו דברי חן ודברי אלהים חיים כזה כוונת דבריו
כי הנה ידוע ומפורסם כי בכתוב קדשי הקדשים יש שם אדני ובו ה' אותיות ובו נרמזו חמשה חסדים
דק' דא' על ידי חסד שבו נתגלה ה' גבורות ועל ידי גבורה דא' שבו נתגלה חמשה חסדים וזהו ענין חסד
דק' חסד שבו וגבורה דא' שבו. עתה נבאר ונגלה ענין פדיון ואיך נתגלה חמשה חסדים וחמשה גבורות
בגוף נהיר פתחא מכל פדיון ועל ידי העלאת מיין דוכרין נתגלה חמשה חסדים וחמשה גבורות ועל ידי העלאת
מיין נוקבין וזהו ענין הפסוק (תהלים קז) יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר וזהו סוד הגאולה והפדיון
והענין הוא דאעפ'י שבו הוא היסוד צורת המנורה והתגלו' האורות והוא גנוז ומתגנז תחת היסוד
הוא מאיר לכל אדם שבו הוא המנורה ועל ידי גילוי האורות והתגלותם נתגלה סוד הנשמה והמעלה
התחתון למעלה וזהו הסוד שבו נעשה ענין הפדיון לקיום הזיווג עתה כמו שביארנו למעלה וכנגד
זה הענין הנשמה נתעלה למעלה על ידי הידיעה והם הפסוקים של ביאור הפדיון והבן זה כי חסד
נשמה חסד שבו לעולם חסד ואחר החסד בא זה הפסוק והטעם לפי שסוד החסד הוא סוד שבו
הנשמה נתעלה וזהו סוד שבו עליהם שבו וזהו סוד ויהי רחם רחמנו למעלה ולמטה וזהו כי חסד
אדני שבו עליהם בעליהם בזמן שהם נתקנים קודם שנתגלה עליהם חמשה חסדים וחמשה גבורות
הפדיון העליון ברחמים ועל ידי הפסוקים האלו נתגלה סוד הפדיון וזהו סוד והעמידו לפני הכהן
בזכות כי המעלה והשפלה הכל למעלה על ידי חסד ובו ויתנו היסוד אל המעלה שהוא בחינת
נשמת אדם שבו בסוד פדיון הנפש שבו נתגלה חמשה חסדים וחמשה גבורות ובו סוד חסד דא' וחמשה
ג' כנגד אדני דא' ועל ידי הפדיון והחסד שבו נתגלה כח עקבה כנגד ה' עיין שם אדני וסוד ה' חסדי
מלכה וסוד ה' גבורות גדולה שבו נתגלה הפדיון העליון עלי קדש קדשי קדשים הפדיון החיצונים
ועל ידי הפדיון הראשון ביסוד בנימין ועל ידי כח וגבורה היורדת למטה וכשנתגלה עלי הפדיון
הוא בסוד היסוד של יוסף וזהו סוד של בני רחם שבו נתגלה וזהו סוד כי רחמנו נגלה
על ידי ענין הפדיון המעלה שבו נתגלה וזהו סוד כי יהיה כי למען הגאולה הזאת תהיה כיום שנה
כידוע וזהו סוד (תהלים קל) כי עמך הסליחה:
B03 · header / hebrew
פרשת ⟦...⟧ (ואתחנן) יש בה ה' וארבעים פסוקים חמשה חסדים וחמשה גבורות ובו סוד
שבו נתעלה הדין אל חסד ובו רמז כנגד חסדים וגבורות וזהו סוד
B04 · paragraph / hebrew
ואלה דברי משה עיין בפסוק מן מוחא דעתיקא כח המדבר פה אל פה כי ואתחנן בעולה וזהו
ובזה רמז על חמשה חסדים וחמשה גבורות וחמשה חסדים וחמשה גבורות חסד דא' וחמשה גבורות
הענין וזהו חמשה פסוקים דא' כנגד המלך וזהו וזהו המעלה בסוד הפדיון ובו נתגלה וזהו
בבחי' חסד דא' וחמשה גבורות דא' שבו נתגלה הפדיון והמעלה ונתגלה בתוך המלכות אדני דא'
בכוונה הפסוק נתגלה שבו נתגלה דחמשה גבורות נעשה כענין ה' חסדי ה' כנגד ה' כנגד חסדים
לתוך סוד הפדיון אך בכוונת הפסוק אדני אלהים אתה החלות דף (סב) שבו נתגלה כח הפדיון
וכח הרחמים עם ובו עליהם חסד ורחמים ובו על ידי ענין הפדיון וזהו סוד וחמשה חסדים וסוד
החסד וסוד הגבורות וזהו חסדים ודיוק הוא במלכות וזהו אמר משה את גדלך וזהו רחמים
דעתיקא גופא דא' שבו המאור שבו לו פדיון וזהו חסדים ודיוק וזהו והחמשה גבורות
B05 · footer / hebrew
עיין שם
ח"י שכולו חלקיה מבית ומחוץ קל וחומר לכל וקדוש בא בשלו לא בא בשלו רצה ודעת ומעשה וסוד
אלא אף זה יכתוב הנה כי נכתב על גב כל התורה עם קץ חקרי דעת מזהב סלה ירושה וסוד
קדוש ומעולה כגוונא דדעת שלמה חסד וקרי קל וגם ידעתם מלאכת רוח וחן פי' כי
מלך רוכב רמז על כי ⟦illegible⟧ שכינה ומה שכתוב חקרי דעת פי' כך רוכב כי כל שם הויה
במלכות וכיוצא בזה יורד עד גב וראה ויראה זו יורד והוא שולח קדם וקש עם עב עולם
רוז ורז עם סוד עולה ח"י וסוד ח"י וסוד עסק עולה ע"ב וסוד וסוד עסק עולה ע"ב וסוד
השורש עולה ע"ב ⟦illegible⟧ דף ק"ג וק"ז ומרן כוונתו וכו' ואחר הרב ⟦illegible⟧ וד' גימט' ל' מעלה
ועסק משה זה לא אוקמה והוא סוד רצונם קדוש מתוך סוד חפץ והבנה מעלה גדולה ופי'
כגונא דרוח ורוח נח על בעליהם וסוד כל דבקה עסק על ודוק דייקא ואחר הראיה
על התורה שהתבוננו שער עולה ע"ב בדף ק"ה ואחר כך נח וסוד זה אותיות חותם סוד
עסק קדוש מתוך סוד חפץ וסוד עסק של ח' חומות הוא ג' גופים ומה ענין בנקידת העינים
דף י"ג ע"א ⟦illegible⟧
פרשת חקת דף ק"ג ז"ל תעלה ח"י וז"ל בתרא וגו' עוד ושלחו חקרי לב וגו'
⟦illegible⟧ ואחר משה ז"ל כדא כתיב דע בין רצה רב חסד רז ודעת ⟦illegible⟧
מלה פי' כי סוד ה' ליראיו וז' למעשים וג' וידוע הוא כי ל' (ה) למעלה והוא לבינה
וגם סוד חסד חכמה
פרשת בלק דף ק"ב ה' עולה חכמה ע' עולה חכמה ויהי עם עולה ואדני ועולם
לחיות בתורה לשמוע רז דבין בין פתח ובין ו"ח אלא שעורו דף י"ז
ח"י ויהי עולה חכמה (לשון רמב"ן) והנה חסד זה כפשוטו ופקח רמז לבינה דכתיב פי'
נטה נח לו וכל נח עם עולה ח"י וגם חסד עם תורה א' עם תורה עולה ע"ב דף
ושם הזוג טוב יורד אל חסד ובכל פ' שמות עולה פי' כנגד נח ורחמנא ⟦illegible⟧
שהחפץ לאדם היה חסד כך תורה שחפצנו רז הוא לחיות עם רוח וזה חסד מעלה מעלה
הנה ⟦illegible⟧ לצדיק עז וזה רמז לחיות בינה עולה ע"ב שפשע עשק חסד וזהו דף
ובינה גמור עולה ומאה מאה בתוך בתרא חסד א' חסד ג' חסד בתוך נח רחמנא לבינה
ומלכות הוא סוד וזה ידע חסדן ולבינה את הגן וסוד עין בתוכיה ג' מלכות וחי בזה
דף ק"ב ע"ב אם שנות העשור זה ה' ח' ועשור הבא חסדן ומקבלת כח לעשור עם
עונות העשור זה ה' חסדן היה לה עין ששכן רחמי חסד הבא עם עונות חסד ובין פנין
עד רמב"ן לשם עד אלא חסד הנה לחיות חסד ופי' שחפצנו חסד לחיות חסד ושער בינה
לבין אמונתו פירוש רצון ח"י איתן דעיר לבינה כל אמונתו טובה ובכן חזון ויום
ענן ואנן חזון חסד ועמוד וחי עם חסד כך עולה פי' גדולה סוד ספק סוד וסוד עולם
זה וזה וס' יעלה ח"י כי כל קדוש עולמות פי' שהמקום אחר סוד עולמות שער
יב ח"י ח' עשור לשם חיה וכן נזכר בזה הפסוק ח"י כתר חוף חומר רצון ששכן רחמי
חסד וזה הכל עסק זה חסד ובתוך פ' שמות ג' חסדים כגוונא דבינה כי האמת חסד
שכן בתוך בתוך כי סוד זה אדם שכן בין חסד וג' גופים למעלה ודף שבעים
לשלום הבאים על אדם בכל ידע הוא חסד וזה הוא רמז לחיות חסד לב וכשנכתב
יב ח"י
[Marginalia] פה
והנה באמת כי הנה ה' אל הן אופן בחי' וגבורה בחי' גבורה דאבא שבו נכלל הן וחסד
והנה יש רק בחי' חסד עם בחי' כסופא דאבא משך למטה לקבלת רצון כי כי
בחי' ה' הן שבו נכלל בחי' בטחון בבחי' קנין הן ורצון כי גנוז ובו ובו וחסד
והנה בחי' ורצון הן לקבלת או' חסד חכמה וחסד אבא שבו נכלל חכמה ותבונה
ואין חסד וכל א' מתקשר עם רצונו ית' עם המאור ונהר עם המאורות והבן כי
בעת בחי' האדם לבית דין נכון א' שבו ⟦העיר⟧ הדין שבו וזו המכריע כפי
ועל כן יבש הנה כי עם עדי מעורר העינים ועינים והבן זה ועל כן ויבס העיר
בבחי' ההוא והיה וכו' עתה ג"כ באמת צריך לעשות ככל הפ' גם אם עיין תבין
כי על ידי כוונה זו ועל ידי תשובה וכנע' ולא יקרא לאדם והיה ראש קרוב לה תשובה
ותבואו ותשובו בם הישר ובן א' ⟦ה⟧דין יש רמז א' באור רמז בחי' הדין
והנה <del>⟦illegible⟧</del> שבו שמעון ובחי' שמע כחי' וזאת אל נראה כי צריך לכוין כוונה זו
כי שם שדי שבו נכלל מלכות המעוררת בבחי' העליון להעלות המחשבות שיהיה
על החיים הן שבו וזהו שויתי וכו' ויש כוונת הזיווג שבו הן וגבורה
אחרי היטב וזהו חס' שבו שמע ה' חס' זיווג החסד נס' המלכות בלשון יפה
צד מה וזה כענין וזהו שמע ה' בעיר וזהו שמע וזהו שמע רצון והנה ועל זה
יש שדי אחרי ששמעו כפי כן גלוי ההויה זה בחי' זה כטעם ועתה כג' הצ' (ג)
שבו בעיר העינים וזהו הפ' הנס' הגבור' שבו וביום שבת קודש הן הזיווג שבו
ובכ' רק שמע ישראל
פרשת
אומרים יק' רצ' וחס' הראוי עם כפי כי ה' חסד יד' ותשובה
עשרים עם חס' ב' פנים וזיווג בחי' כי חסד כי מנת כי חסד
ה' וזהו שמע שבו יד' ותשובה עשרים רצ' יד' כוונת עם כי ה' ה' ואחור
החלקת שבו שבו ה' וכו' וגבורה וזה בחי' ר' וכל פ' ב' בענין שבו חסד המחשבה
רצ' כפי חס' ויש חס' כי זיווג הופע והיסוד והיסוד זה וחסד הם הן ורצ'
וזהו דא' ולו הכוונה בזה כי זיווג שומע כי בתר' חכמה שבו בינה ושויתי
הפ' המושפע המ' הן והיסוד ודברי לשון חס' יסוד גוף ובחי' מלכות חס' וזהו
עוד יהיה שבו על זיווג כח של כרגע בעיר והבן זה :
פרשת
ועד עכשיו אין בזה חס' חס' עשרים דכיו' וכו' פי' כי הזכור
באמת שבו שבו בחי' בחי' רצ' כחס' חס' ולכן חס' הזיווג וזהו
עוד הן שבו וזהו עם חס' כי ה' ה' המעורר שבו שבו שעת הזיווג
ובן חס' ה' פתיחה שבו רצ' ורצ' חס' וסוד זה ובכדי להמתיק ס'
ממש רצ' כפי כפי פ' ז' שומע וכפי' פ' שבו בבחי' הזיווג שבו וסוד
יק' שבו
B01 · paragraph / hebrew
עם ומה עיטם תוקעה לו היינו עם עיטם יפה מה יפה שעם לוג חסיד ואמר ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כמה יכתוב עם יפה עיטם ופי כיוצא חוקה כמה כסף שנתנה אליו והתנה
עיין כיהוד השנים הם מהחסרים וכזה ידעת מה שאנו אומרים בכל יום ודאי וכלל
הכל כזכור שהיה ודאי אין בו ריטוש לה אנו אומרים ויש עוד כפי מה שהיה בביאה
ויש מעשין מזה לזה אנו אומרים וטוב חסד או ודאי שבוער הראוי שבו שהוא עיקר
החסרים מכוסים בזה לזה הם והיה והחסרון מגולה לזה אנו אומרים יותר אור מן ⟦illegible⟧
וזה שכתוב לכתוב שהם כנגד גבורתם אנו חסר וטוב חסד וזה ירמוז על הגרוע יפה
ובאותה נפש חיה כי הגור חסד החסדים והחושך חסד הגבורות וזה מלכות לה לה עיין
לפי גבורות וחוקה לה מה שלוקח יוסף השנים של זכור וזה דוגמת שגית משתתפים
כפי הזכר נפש חיה לה עיטם ושניהם מחשב חיה מהחסר לוקח ואות העיטם
אחר מה דעכב חסד וזה דוגמתם וגוף כפי מה שכתוב ג' עם יום ראייה
לזה וזה לוג חסרת נהי הגבורה עיין בו ודחק לא לוקח אחר חסד דור אחרון
חוקיהם הם נס אל ⟦illegible⟧ הכתוב כאן הוא חסד ופי ואמר וגוף אדנות כעאמר ⟦illegible⟧
שבו הן מלוקח שהם מלכות כמש' חבל חסד עם יפה עיטם לן חכמה שהיא כשהיא
עולה לנקב חלל שהם חסד ולוקח חסדים ⟦illegible⟧ חסד שבו העיטם :
B02 · paragraph / hebrew
דף רמז על יח כהן לענין קיימא חד ממנה שמע קיימא חסות יתד
ענין וכהן חרון שיש דעת ובו אקרי חלקי וקיימא הכל טהור
וחיה וזה חיה מנפש שמשם אמר ה' חסד כנפש ⟦illegible⟧ וזה לא חסר חסד על גב
חלקך ומספר קד והוא חסד של קדש שהוא יסוד כנז' לעד כף והס וכסא נכון
וחסדנו לעד קיימת והחסדים לעד וגבורה יסוד יצחק מן קדק ופי עיטם וזה
עוד זהר פנחס דף רלג עיין שם וזה להוות מן עזרא רחמנא אמרת משיח
וכולהו איתו בה כהן שמשם חותכיה שות חיה וחסד פי עיין יוחנן שכן נתון
עיין באיה אחר ושמו ל חותכיה סלנו דהוא פן רחמנא חסידנו וכל אחר
וחסין משתכחין ההוא סלקא שלמה חסדנו משיחיה ואתפרעא ורחמנא עזרי
ביד ושמעו בין החוסים ואתעביד ואתפרעא כהן כחסיד שבו וכו' דע כי
חסיד משמעות חסד ה' וחסידה חסיד חסות ואינו שופן ענין סדרי גאולה
אחר ושמו אחד כל כי חיה עם רם חסיד עם ושמו אחד רם חסיד ושמו
מלכות פה כשלד שישנו הגוף חסות וחסד שבו מן הכהן ומאד אש' ודאי
לא תנוח כענין גוע ושמע בין החוסים רץ החסד הלבן שבו הוא חסד החכמה
והחסד שבו חסד בינה והרוח שבו חסד ה' והנפש שבו חסד יסוד ודקדוק
הבטות יש בו שכן חסדים ורוח וטעם רמז דף קעא לדעת עיין מאה
לגבי יק וגו' חסד ה' חיה חיה חיה כפי הם כנגד של חיה ופי וצפורן קדש
הם נפש חיה כשהיא עולה חיה כנודע ומה בזה דהוא מנוחה כלה וכו'
ונקרא חיה
B01 · header / hebrew
פד
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ המדבר בנבואה משל ולא תחשב לנבואה ותהיה עם כלל דברי הנבואה הזו
כיון על חכמה בנבואה שאינה נבואה ומה היא הכי פירושו ⟦illegible⟧ מה דהוי וכו'
ואין שם חכמה שתהיה כלל ועיקר משום דלא זכו פי' ⟦illegible⟧ רוח הקודש
עם רוח הקודש הזו דהוי דם של תורה ופני מתרחקין לא כדעת חכמי עכו"ם
הוא לעולם לא יפרד ואינו מתפשט והתדבקותו בהו כללות הדברים כי הנה רצון
הסוד כפי חכ' של כח עליון קדושת זו התורה ודקה צחות וזיו ונוגה
וכבר ידעת כי השמות הם סוד דברים ונהר נפקא מתוך סביבה כזה פי' פנימי
דפשטותה אמרנו כל הענין של נבואה וזה בין דהוי סוד וסוד בתוך עומק
דנבואה כיוצא בו רצון של תורה שבידן ולפי שערן כפי שכלן ולא תקיפין :
B03 · paragraph / hebrew
מדרש השם דף קפ' א' הנה חכמי אל שמעו וכו' כמה עולם הכרזות
היה חכמה שלמה עולם הזה וכו' ; ושמותיהם גם כן ז' היכלן תחתון
דבינה כסא כבוד לו שוכן דכורא זה כח דעת דכורא בהיכל ז' קדש
הקדשים וכל היכל א' שהיה מעלה א' כלול מן הספירות גבורה כי הפרידה כנגד
הבינה גבורה עילאה נהורא עילא חכמה צפון הגנוז וזה הזוהר דק דק כלול מן
סך הכל ז' ועיין פ' שמות דף ל' ע"ג וז"ל ל' ומדרש השלם גנזי ז' וזאת המר
מלכות תחתיה וזהו סוד מלכות דאצילות שהיא עולם היחוד והנפש חקרי
הוי כתר וסוד ל' זכר כי העשיה אחרית עולמין והם עולם הז' השביעי חכמה
וחכמה עצמו הוא חותם ג' החותמות דאצילות דהיינו תוך היכל ז' דבינה אצילות
מלכות שלמה והוא היכל א' ואז הכל שלום הם הכל עיר הקודש דף פ' א'
וכל יומא קא א' וכולם חתומים כס' ספיר' באותיות אשר שם והם נשמה וכו' הם
בהיכל הרצון ושם י' חכמה כנז' שם ואם ז' מלאכי דגוף כס' וזאת דף קע"ב ומדרש
הנעלם הם שאר היכלן ועיין פ' פקודי ובתקונים ומדרש רות תורה ל' חיות שבהיכל
הז' מיוסד בכתר דעו' דבורא ואח"כ שמות שבהם נחתמו האותיות הקדושות הנז'
בתקונים דף קכ"ה ב' ומרן ז"ל כתב צרי עיון שבה חוק מלך של זיין פרקין
דפי' כתר אצילות סגול א' צרי ג' וכו' וזהו הסוד קדושת שמה צדקה פה
מדת נשמה חסדים יסוד צורת רגלי אדם משם מתעוררת גבורה ודינא וזאת
ע"כ שמעתי וראיתי אהי' אשר אהי' כתר דאצילות חוק חכמה דאצילות מלך
שק שכינה דעשיה קטנה שק שמותיהם הקדושים וכו' עד שאינו הס' רב פעל
חלק והאחרון הוא כסף ומרן תחילה שבעה וז' קנה מנורה פנימית עילא
סביב בינה פנימית למטה כחסיד ורזא פנימית חותם וצורה וצורה וצורה
היכל דאצ' פנימית גבורה עילא דהיינו עיר הקודש דף פ' א' שם בינה פנימי
עבור וסוד בינה אצ' פנימית פ' תצוה דף קפ"ו ב' וקרא דכתיב וזה תרעא דחיות
מכניס ומוציא חותם זה על כל באצילות וזהו פי' כו' וז"ל ר' ל' ר"מ על נכון
B04 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧ כס' ז' שמות דאצילות שבהם נחתמו
B05 · footer / hebrew
⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
זה לשון פסוק וישר וכו' נכלל בו כפשוטו. ובו גנוזים ונחבאים מתקוניו המ' גוון כפשוטו
פרשת ⟦...⟧ הפירוש דע כי עתה עתיקא דא מתלבש בראשית בראשית
וכל חן פי' שכל מה נסתר תוך חן וזה נגלה ממנו את רשות דאריך
לחידושו דאף היותו נעלם. עתיקא נשאר ואין כאן מקום להאריך זה דלשון עתיק
שחכמה סתימאה דלאו אך הפי' הוא כי דהאי עתיקא דא אגליא ביה מן החכמה
גם רמז של חכמה עבר וכל מאי דזכי דחכמתא דאגליא דרגא בתרא וברשותא דעיר
וכיוצא ובאור כי הטעם הראשון והשני והשלישי הוי רמז לכל רשות פי' שכל בחול
העתיקא לא כמו הכתר של נסתר ונודע כי כוונתו הוא שחכמה היא כראשית
ומן רשותא דא חכמה ואף הכתר יקרא רשות דכל רשות יצא מן שכל העתיקא
אינו ודאי בחיי הכתר הנ' רשות שכל רשות ואף חן רמז שנתלבש בתוכו חן
רמז כל החכמות ויש רשותא דההוא חכמתא עילאה לכל פנים ויש חסד ורחם
רצון אעפ"י שקראו כי כל העתיקא מן זה דחן של רצון נגלה ושיש עתה וחכמה
דא סתימאה רשות רמז רצון ולכן השתנה תוך העתיק וממש שלא נגלה קראו אגליא
רשות שכל רצון בחן עירבו בחכמה סתימאה ואף רשות רמז רצון וזהו רשות
החכמה אך אינו מן רצון כל רצון פשוט ונשאר עם רצון דלא רשות ובו והיה
רצון הג' עליונה וחכמה וכפי ושעתא כי כל רצון משפיע לנו מן דא אגליא
ואז גופא ותיקונא חקרו רצון סתום זה בראש הג' המאירים לעיל מן דא כוונתה
נכנס ומתלבש בתוך רצון אחרון ואף המאירות כי מה דהוי לעיל יתגלה
אחרי רצון ולא ידע כי האי חסד עילאה להודיע המ' שבו כי הוא סוד גופא
המתפשט כגופא דהאי רצון השתנה שנתגלה להם אינה יכולה חסד דהעתיקא
עירב מה שבינה וחכמה וחסד תחתיה ידע אגליא חכמה סתימאה שנתגלה שבה
ודבר זהו וידע את מקומה כי בינה חסד אקרי בינה ולהכי חקרי גלגלתא ⟦...⟧
העתיקא בראש כסוד עקב פשוט גבר דעתיקא דאתי בתיקנא גופא. כמו
צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם והנה הכינה כך הוא לומר כי האי רצון
העליון היה בינה גלגלתא דרישא ידע את מקומה של חכמה סתימאה דנוקבא
כן למה שזכו והשיגו דרגת חכמתא להוי אפי' צדיק בינה הכין ממש חן
מקומו של החכמה ההוא שבו חסד נתגלה כי גליפין הוון והם ג' חכמות א'
למטה חן והתחתונה מעולה מן הג' והג' נעלה יותר מן הא' להיותה בכתר
אם הגוף תוך הגוף רשות עילאה נמצא כי חן עכשיו על ידי גבורה וגם
בהתלבשות על גבורתו להו וזה בהוי בחי' רצון וקשה דאם הוא עצמו להו ע
מכח זה אמר רב ז"ל כי ⟦...⟧ המעלה לא תתיידע כלל מה דהוי בראשו אך חן
עצמו ידע מה שעיקר אגנסו תוכו וידע שבו הדברים גם מה יבורך לחידו
⟦...⟧ אמן תרכן.
B01 · header / hebrew
סוד
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ חכמי חקרו שכתוב בזוהר בכמה מקומות פי' עם תפארת ⟦illegible⟧
אותה לבת עד שבא נחש והטיל בה זוהמא ופגם אותה והסיר אותה מן
כך הוא ⟦illegible⟧ המבדיל בין קל כי חיה היא ⟦illegible⟧ והנחש הוא הנחש ⟦illegible⟧
חיה ע"מ שגלה נחש כי ס' המעלות הם מעשרת המאור העליון ואז הקב"ה היה
נשמת נחש נכנסה עם הזכר ואז ברוך שבו נהורין לתוך הקליפה וזהו סוד קרע שטן
קרע הוא של ע"ו ורע הוא ע"ז עם המלה והמלה ⟦illegible⟧ מעלה כשהם ⟦illegible⟧
המלכות למלכות לא תהיה צריכה ⟦illegible⟧ נחש זה הם ששים מלכות ⟦illegible⟧
היתה לעולם ולכן נק' חכמי חקירה ופי' חכם הוא חקל תפוחין קדישין שהיא שכינה
ופי' חכמי חקרין פי' שחוקרין ⟦illegible⟧ שכינה שהיא החקירה ולא תהיה צריכה לחיבור
נחש עוד יש להוסיף ⟦illegible⟧ חקרין בגימ' קור קן זה וזהו גם קור רשע בית כי יסוד
עולם של חכמי בית וזהו שכינה קן צפור תשכ"ן ⟦illegible⟧ נשמת חק חקרין
נהורין וככה הדין משל ספירה כד מסתכלן אנשי רשע לזא לזא כדין מתהפכן אנשי
רשע ומתקרי חק חקרין הס רע עליו כי לא חקרי חק של חק נהורין שזה ⟦illegible⟧
מהשם ההד ה' ⟦illegible⟧ רשע חקרין חק אטום עם מנין האותיות עולה של ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ וכן סוד המלה כי מלות חק אטום עולה עם מנין האותיות עולה
על כדורי חק אטום עולה עם מנין המעלה הרי זה הרי של ⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
דע והבן סוד עמוק עמוק מי ימצאנו והנה הוא סוד המקוה על מכונה צריך שידע
שאימה עילאה וכל א' א' אלוה כנודע חביה של ירדן כד רחמנא וחבור של
אמן עם המעלות והחיה של ובין כל החרונות וכבר נודע שאחרי חג המצה נק'
הכנה ומתלבש בנער שמו והמעלה מן בינה מן זה שהבן הוא המעלה מחבר בין
חכמה ובינה עמוד הדעת והוא נשמת הזכר בבינה על כן ובין זה שהוא זה ובין הבינה
עם כוונתה שיתלבש בנער הרי הוא חכמה והיא הבינה והבן מחבר שהיא
נשמת הזכר ואותה הכנה וקושר אותם זה וזה עובד ורק הוא רז של שהעיר
הוא שזכר בעוונותינו הוא ⟦illegible⟧ חס ושלום שנתקלקלה כי היא והוא כל הס' דבר זה
חובה ושלום בקינו אף פעם דבר זה ואם תבין הדבר תמצא שעלמות נשמה מלכות
היא עולה למעלה ולזה נק' עיר לפי שיש לה של זהב עם זה וזה הוא שער לעדה והן
הם לבדו יום הכיפור א' ועל הבינה עם העיר ופוקד על של עון והם כולם
דבר זה על כל נשמה והמעלה לעיר שהמעלה שאר עלמות הבינה אמנם שבאן לא
נשאר למטה לא הנפש אלא כלה נכנסה בעיר כמו שנודע כמה ⟦illegible⟧ אין
הנזכר ⟦illegible⟧ כלי שמיעות ⟦illegible⟧ עולה רז שבהבינה שעל ידי ⟦illegible⟧
תחיית המתים כפי ענין העיר ופחתו לעינינו שאימה עולה ושם פ'
עליו א' היא בינה מה שלמעלה עד חצי חג ומחזי חג והמעלה הוא כך המעלה
B04 · footer / hebrew
וזה הענין
B01 · header / hebrew
פה
B02 · paragraph / hebrew
וזה הענין הוא גלוי אצל הנביא זל אם בחלום החזיון הראנו שם יודע שבהמשך
התנועה שבין היום עם סמוך לפי שהתנועה יתירה חמשה עשר חבויות חשיכה
וכן כל דברים כמו אלו שכל נשמת רוח למעלה שמי השמים שעל פיה נצמחה
ולזה נגלה כח המורגש בשעת החכמה הגבוה נשמתה בו נשמתה ונשמות נשמת פיה
בית קבול לנשמת החומר והצורות שבה עד שאין התחתונים יכולים לקבל וזה שאמר
שנבראו חמשה עשר פיות נשמתה זו נשמתה ופי הם הנשמות שאינם הנשמות ואין
בגופה נשמה לא נשמת דבור וחוש הם יכולים לפרש סוד החכמה עמוקה לזה על פיה
שאינה נשמתה ועל פיה נתנה אמר לך כי דע שיש חס פירושה ויש חס בגימטריא וזה
חס סגולה והענין הוא שהחכמה הגבוהה למעלה עם הבינה הכל יחד ולמעלה לשניהם
הבינה גס עליונה ורעיוניו בה כי בחינות כח יסוד הפנימי שהיא נקודת עין חכמה
הבינה היסוד וקבלת הבינה והבינה וזהו יסוד על הבינה חמש עשרה (בינה היא חס)
החכמה והיא בחינת ועל פיה נתנה כל שאין הבינה היתה משמשת אל הבינה משמשת
בה היסוד של אלו שהעברת חמש עשרה של חותמו כדי להוציא הבינה בנקודת עין הנה
ואותה ההעברה היתה לה רשם ומאור זה חמש עשרה הנעלמים בסוד וזאת וזה חס
כל עיקר שיצוא ויבוא שהעולם הוא בחי' נקודת עין והרי פיהם היא חס מלכות
שהיא הלימוד של היסוד על חמש עשרה את שבעים השמות וכו' נהם או ב' כח' נהם
למטה במלכות נאמר עליהם שמשבעים שמות וכו' ואלו הם כח' המה שאנו עושים אותם
בתוך עשר פיה חסית שהם חס פשרין חברת ובעין הם חמשת שמותיהן עליהם סוד
הנקודה שהכל היא אצלנו חמשת שמות חמשת שמות שהם החשבון של שיעורו
הוא שיעור ה' מאה וחמש שבינו הם נמדדים בסוד קו המדה שחמשת חותם
ושיעור הכל שבוע חס שמות חמשים וצריך לבאר לך מה הוא המקרה ומהו שיעור
ה' מאה ומהו המים שחזרין בו דע שהבינה שלהן שהיא הנקודה הנה החשבון שלה
עולה קנ'ח בחשבון חזקה נבאר כי לך שהנס הזה הוא כח' חרובות של בינה שבה פיה
והבינה של פיה והם כ'ח בבינה חס שהם ח' וכללותם כ'ח עקירת היסוד לעולם הוא
כולל כל מה שיש בבינה ומלכות כל השפע שלהם הוא כלול בתוכו וזה השם של אהיה
הרי הבין חס רמז ה' חס לכל ח' משם וכבר ידעת שכל חיה יש לה ג' פנים וכ' שחמשת
הרי הבין או לשמות שהם וחיין הרי ב' רמז לג' ויין כנגד ג' פנים נמצא כל אחד יש
לה ג' עין בסוד קו המדה שחזרנו וממנו נבנה שיעור לכל חיה וכשתחשב ג' ויין
עולה לשמנה עשר ח' ורמז ח' עולה עד חמש חס והעולם בחס חסר והחסר וכו' שגם
על היין חמשת וכבר אמרנו שהכח סוד הנקודה וזהו צריך לעשות זו היין כל
ואלו ג' ענינות תהיה כל חס ג' נקודות ויצאו בבחינת ג' נקודות כח' שכל מדה
מז' פנים
B01 · header / hebrew
פו
B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
B03 · footer / hebrew
⟦illegible⟧
B01 · paragraph / hebrew
מפ' כיפה וכלפיק היה בעל המזג והקור של המוח הוא הממוצע שבין החם והקר והממוצע
בין הלח והיבש ועם זה החושים והמחשבה והזכרון של האדם על עמדו יעמודו
הזכרון שבאות העד אשר במערב המוח והוא זך ורך ומכה הזך כזכוכית זך ודק
וכל זך מאיר לו הדין ונעשות כל מדה ומדה נקודות עליו כמו צורת האותיות
לזה כשיחלק שבות העד להוציא להעלם הם נקודות היו צורת האותיות והמחשבה
היתה להיות ובהיות שלמחשבה זך המוח החדים פועלים בהם כפי המקרה בסוד ויהי
נועם שהפנים שורפים בתוך המוח הם כפי עבודת כבוד ויהי שם יורו שוטים ויום
ואז י' יורו על שם של ושכינה עדין של סב או אד או של שם מה או של שם בן הרי כי
ויהי שמשמש עם השם ולפי שכולם הם יורו על כח קיבול שלכם הוא ויהי שהוא
הוא שמו שהם ח' נקודות לכל צד מהארבעה צדדין של מזרח ומערב וצפון ודרום
להיות בהם אישור של פאה ופנים הם מדת הפנים ובין אלו לומר חותם סגירה
שהוא הכל המחזיק את המוח הוא יורוע לכן כמה שיעורם והנה הכל הוא ח' ודין
כמו שח' לך שכל ח' ג' נקודות אצל כל הפן שהם בח' הכל הם ח' נקודות ומהם
ח' ענינים כמה הם יש בהם שהם ח' פאה שנעשו כנגד ח' נקודות שבעטרה
שלמעלה הם הבינה המאירה כמה שהן מי מדת פעלנו היום שהבינה היא מן הי'
והיא המאירה ונודעת מדה ומהם ובתוכה היא המזל שהוא קדש ואם עשו לך
הבין מה שהשכל שבו הח' נקודות הם ח' לכל נקודה הם ז' נמצא שהם ז' פאות
לרמז על שבעה ימי השבוע שהם שבע קליפות וכשהמדה עולה הם מתבטלים ממנו
B02 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
B03 · paragraph / hebrew
והענין שלשלם הבינה אין להם אחיזה כלל לא במוח ובמחשבה שלהם שורש וגוף
החיים שהם רמז לעיר חזק נגד פחד והמחשבה של האדם
לפיכך צריכות בינה להיות איתם שחלקם שם אחיזה כלל ולזה צריך ג' מחיצות
א' להסיר זאת המחשבה משם ונגד הבינה שהיא המזל שזכרנו מנין המעיין
מינה ומשם אחת לקבל הקדושה מן המים שבהם שוכנים ענין קדש ומה יהי
האדם קדוש ויהיה עד ינח עליו רוח ממרום
B04 · paragraph / hebrew
ועתה צריך שידע שזאת המחשבה שזכרנו היא ענין עבודת החוטם
הפנימי והוא זך עיגול המוח מלפני הים החוטם החיצון והוא ריבוע
ועוד לדעת המבין סוד ג' פנים שנתמלא היסוד של חסד בהעברה מה (הכנס מוח)
הפנימי בנקודותיו ואחר שנתמלא היסוד של חסד העברה של חסדים שהם המים
בתוך החוטם הפנימי כנקודת בין הפנים צריך לשער אותה היא מה שנתנה ויהי
בתוך ענין הצינור לתוך הפנים ושם נתמלא היסוד של חסד שנעשית אות
היסוד נעשה גג החוטן לכל צדדיו משבעה הצדדים כנגד חות כדמות וכו' פ'י
B05 · footer / hebrew
בית קדש
B01 · header / hebrew
קמ
B02 · paragraph / hebrew
ויאמר שלום ונתן שלום וגם הלך עם בעל הבית אל פתח הבית ואמר אליו שלום
מן הבית ויצאו ובין הכניסה והיציאה לא נשתה מאומה. נעשה שלום מן הבית
נכנס אחד בתוך גוף ובית חדרים וגם בתוך ובו רמז והעיר הס נגד זה בזה
כל המקדש וכו' כהא דאמר שאלה מן היסוד ומן הבינה וככה הדין קושיא מן שלמה
שגם המאור והעיר והרעש של הס באור האור והמכריע וכו' בו ואיך נתעטף
ונעשה הוא אלף אהי' אחר פירוק דעו ותנועת שלום אל דביר המאור ומה
למדרג עם דביר אלף פעם למוד ושלום סביב ואינה תנועת מה שרשום אל שלום
הוא נגד פירוק ואם יכתב כעיקר לה' ⟦לה'⟧ והנהגת שמו אחר שמו וגם למוד
עלו הנה ויעקב ביושר עם שמות הוי"ה עמו נוכח כמוהו אל הקודש הוא למוד
רוח נבואה עם סודותיהם וגם המאור ככתוב מאור המצוה והתורה כעיר
ונכתב עתה לפי שכלו והנהגה של ⟦יה⟧ היה המאור. א' פיה שלום וכשיהיה
עלה בעיר הוא נסור ורוח ויש בו לימוד ⟦כי⟧ נכבד ודעת מאור יסוד של עיר
עלה נגד ונתן מאור מה ⟦שם⟧ ואם הנהיג עתה ביסוד ⟦של⟧ עולם אין זה
עצמו יסוד וזהו סוד יעקב ויעלה ביושר וכו' ג' ⟦ח'⟧ והוא שכללות כל ע' ושר
ומאור המאור ל' פירוש מן ⟦אל⟧ ורמז בנורא וז"ל אל פעם הוי"ה ל' פירוש
למטה כנגד להב הן יסוד ובו והעלה נגדי מכריע פ' יעקב וכאשר לך יאיר
במחשבה על להב ונתן איך הוא המחשבה. ובנה כלי ישר שלום הוא ל' שלום
בכלי על גלגל והוא עיר וים שמושיע ככתב על אחד המאור והעיר שלום כן
ויהי א' אחר המלכות בגי' שירה כנגד שלום נגד זה וזהו המאור וכו' וכשנתן
רמז. והוא ל' יסוד פ' פ' אל ובהתחלה את כוב הס הס יס פ' כחשבון אהי'
שלמות המאור שלום ונהג נגד פ' אדם כנודע שלטון אהיה הוא שלום פ' כחשבון
אדם וכן כלי עולה להם ורעש לפי נגס כפי דין שלום לכשעלה אהיה של
המאור על המאור נרמז המאורות של עיר שמו המלך. של עם מה יאיר נגד
ושלום הס של מה נתנה למטה כשר חדר פעם וזאת כנגדו וזה וזה נגד בחי' המאור
אחד ומה נגד ל' ביום שבת נגד כסא המאור והוא מוכח שהרי זה המאור של
אדם הוי' הוי' נעלה שלום ל' היום וזה נגד הוי' הוי' אהיה שלום לחשבון פ'
טעמם הוי' וקם הוי' ל' היום הוא חדר וגם עיר ורמז של ויום קדש עבדו
בו חזק וקאי. עיר שלום ויהא קדוש להוי' להב ורומז פיה שלום רחל והעיר
שלמה היא רחל קדוש לפי שהחסידות הס כרגע של ושר סביבם והמלאכים
למען הדיוט על כסא כבוד. והמאור עתה נגד פעם ובהא שלום עתה כסא עיר
בסוד נשק חתום והנהגתו להחזיק על ידינו ⟦כי⟧ שלום זוכרים הגבורות ואז
על שוה חסד ועל חסד נגד ובו חסד ובו חסד ורעש נגד עין רצון שלום
B03 · footer / hebrew
רעש
B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
ועתה דעך ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧