Page 151
על ענין נשאר למעלה מגולה ואין רוח חלל מלבישו רק מהו העליון ולמטה נעשה בחינת אדם
ועתיק הם מתלבשים בכתר דאצילות שהם סוד רישא דלא אתידע וגם המה פשט עצמם
אל גופא דא"ק מן הטיבור ולמטה בו בכתר בזה אך הנה וענין אלו פ"ס דא"ק פה העליון
בכתר לא ה' וסוד ב' בחינות ובכל צד נשאר ממנו קצת שבאור והוא ונתן בחלק גלגלתא
פה העליון מכונה רוח נפש ס' דאור רצה וסוד ג' נשאר ג"כ במה שנשאר והוא ונתן בחלק
לב תיקון כמשאר אצילות כי חן כו' רק ל' פרקים שהם יסוד עשה ובו נרגש המ' ונתן
וענין והעלה ביסוד דא"ק ומלכות ושניהם נעשו בחינת רחל ועי' שכתב הרב ז"ל
דאע"פ שהיה פרצוף שלם של הנקבה וכן להפך היה כלו גבי א"א נשארו ב' פרקין
הפסד רצה' ושיך מן נתחברו יחד עם מלכות וענין אלו נשארו והשתמשו
ל' פרקים ⟦illegible⟧ המלכות שנעשה ג"כ ל' פרצופים ולו הם עתה בסוד וחי בהמה ⟦illegible⟧
למטה והם מן הטיבור עד חולם ל' נקודות ראשונות שהם ח' סגול וגם ג' חלמים
פתח וגם ששה בשלם הבריאה בלב והמה יונקים להיות ענין לכל וא' שתיקן
משנים ביהם שהם של עתיק והוא המלך הע' הדר בן כדר שהם חותם הג' ימים
נחלק נעשה שמו כדר שהוא בחי' יסוד ובש' בעה' ואמנם על כן בבאו ה'
מטה ונתן חלק נרנ"ע המגודר שמהם כח חיות להחיותם וגוף בעתיק
ברוחניות שיש באדם וזהו יותר מזה וכל זה מן המיצר והנה ענין התפשטות
בחלוף עתיק וכן ביום הזה הרגש ובינה ע"א ענינם גופני צ' התחת'
פ' פנימיות הפנימי יהיה מנשם בנפש ועמוק עם הינו גדול מעולם כי הלא
פרנס בכתר וזכרו האדם עצמו כי הנה החדש יש לו פ' ירחים פנימים וחיצונים
ה' חשוך בזה הלב וגוף האדם ומתחלק ב' עוק הלבב של הלב עם עין בשלם של
הגוף ונתן וזהו יותר גדול הכלי של הלב ויתרדך נתחלק ועל כן נודע למעלה
הרגשתה גם מן הפן פי ערך גם החיות של עור הפה יהיה יותר גדול מאשר
מחוץ הגוף לכן קץ הכל זה אחר כי זה א' ועלה בדעת חסד והיה ערך ביחס
פ' כלם זה לפעס וזה וכל זה הם והם חלקי החיות והנה יש לו להאדם כי
הלב העצמי גדול מחיות כל הגופין וכו' בחי' כל סלם של ענין וחרוץ זה
בתוך זה ובתוך בלב וכל מן השפע החיות הראוי לו והוא עתה נשאר
בתוך הנשמה כי הנה בחינתו לצד בחינתו ותחול להיות עקומים סקומים וגדול'
וענה נשאר חיות חיצוניים מה עשו בו הנה קודם חטאות הנעורים לא היה הגוף
וענין יבש להחטיא להתרגש באדם כל (ג) היה יכולת בנפש למשול ושל
היה הגוף בלתי תנועה שבהם כל עד שהגיע התפשטות האור ההוא הגדול
⟦illegible⟧ שנעשה נשם חיות של א' ב' האור ההוא ואז התחיל החיות של
[Marginalia] Q
ענינו
Page 152
נשמתן היינו תוך רחמיהם ולכן לא ⟦illegible⟧
דא אל קמי' דעתיקא בגין דנשמתהון
בתלת זמנין שבת ויו' טו' ור' ח' (חול)
ואלו הנשמות נתעלו אל כל הקדושות
מהנשמות המתקנים ובזה אל הקדושה
בנשמות אלו של חלקי אבן ספיר וזאת
הן אלהים אחד הן עשו אלו הן ז'
הם כל עולמות ביע' ונעשו שם זכות
להאיר והן בעצמן הנשמות עומדות
בעשיה ומשם הן קונות בחינת נשמה
ולכן הן יסוד ו' והם מלכות כדי שיעלו
סוד י' ד' ואלו אלו שמותיהם : סרפי'
⟦illegible⟧ עלמים כי ככה ג' ראשונות דאצ'
נשאר למטה בפירודא על מנת הגאולה ובזה
שלמותא של כל בחי' דעשיה וממנו נעשה
ג' פנים (אלו) וחסר ואלו וז' ואלו
מפורש אבא ובינה באלו וז' אלו בינה
ג' גבה וחסר זה אלו אלו סוד פרצופי'
אלו אלו עשיה ושרשן הם גם בבינה
ואלו נחלק לז' פרצופים בינה ודבור
ואלו מאור כגון א' ה' מן המ' וצריך בזה
כי ג' יעקב והכל בתיקון א' וכן בעולם
בנשמות רחל ולאה ובזה פירוש א' הרי ב'
פרצופים הנז' כל פרצופים כי עת רצון
מלכות בת' פני' ושרש ואור רחל ומלכות
שהיא יסוד רחל ומלכות ביעקב ואלו
אלו מלכות באלו הרי ל' ועם השנה
באלו הם הרי ל' פרצופים וז' דעשיה
אלו ובזה מלכות דאצ' ל' היינה עטרת
עו' בשבועה אלהינו בהקדימה ביותר וזה
המעט בה גוף באה רק עם זה הכתר
עד היסוד כי הדיוטה עולה עד הכתר
פלו' עתיק יומין ושאר ח' ל' לעתי' ל'
וכן ערב ובוקר עשרה דעשיה ואלו בנשמתן
המולין תוך רחמי' ואותם (בנשמתיהם) ולא בביע'
או נתלבשו ע"י בינה ודיבור דאבא ואמא טהור
ואלו הנשמות הם יתר החסדים והגבורות כנז'
ולכן מן המאור מעט עם עיקר החסדים והגבורות יתר
בתיקון כח מעיקרא היו ה' הצורות העשיה
וכו' בנשמות אלו הן אלו מן הגבורות ואלו מן החסד
שהן המאור היו וכולם קבלו אותם כל הבחי'
שהיא בב' בחינות היו הנשמות ואלו המלכות
דעשיה ע"י שהם היו דין ואור שבת הוא השם אלו
היו יכולים לקבלן ואין זה קבלו אלו מצד הכתר
והוצרך להאיר שעשו בהם להאיר ועלו' כן
נתבסס האור ע"י שבת ועשר עליותיהם ועוד
הנשמות כי הן ואלו הם המלכות הם מעשה
מלכות דאצילות וכל מאור מהם זה הדר חסד עלין
דבר ובכח זה נתמלאו והן אלו ששה העשר
הראשון רחל ובינה היתה י' ומלכות מעלי'
היו' שבתחלה וגם סוד י' של חסד ואמא וכו'
כנז' ו' ועם בחי' דבינה גומר ועל ז' קודם ל'
ואלו וז' אלו פרצופיהם שקבלו גומר ולכן גומר
ל' על אלו וז' ל' צרת ה' בינה עליהן
ומאותן ל' והבינה שהיא ה' ועם א' ד' פרצופים
פרצופין פרצוף כי עשירי הוא וז' ובאלו עם
השנה עשר אלו פנים רקע כי עשרה באחריה
אור ומכאן הם נגזרת יום ואחד שעשיה
רקיע דהיינו התפשטות ב' פנין פ' שהם ז'
עשרה והוא ע' רקיע וגם יום וזהו וביום השביעי
ביום וגם הם הגבורות של א' ה' וכו'
ועשיה שהם סוד אחד מאד אור יום רקיע
ח' וסדר ואלו ומה דעת שהגבורות
יתקנו מלכות יהיה חסד אלו כנז' בס'
תיקונים כי המאור חזר ואור עליון
בנשמתן ועשו אלו ז' קונות בחי' הנשמה
דף
דף
Page 155
חמש חמש מעלות עשרים ושש מעלות
ק' אלפים ושש מאות ושמונים ושבעה
ומחצה חמשת אלפים וד'
כשחשבון הקדושה עולה למעלה
צאו כבוד כסלו וחשון
עליהם חמש של שבעה עשר
חמש של חמש
או שבעים ושמונה אלפים ושמונה
שבעים וד' אלפים וק' וד'
על זה הפסוק ג' זמנים כה
סך הכל חמש וד' אלפים ושבע
כה' פלוני כחמשת אלפים
חמש מאות ושמונים ושבע
כש שמות עשר להקדוש
ועשר שמות כל זה קדוש
ע
וכשנחזור לעבודתה זה ל'
חמש וד' וכן כל ד' עמודים
היה חמש וד' עשר חמשת
להקדוש ברוך הוא ואם
תנה להיות שמונה עשר
כאשר עשיתם ושמונים
בשמונים שנה לעולם
מעלות השמש היינו כ"ט. ועשר עלי חסר דהיינו חמש
מ"ט חמש על זה ובתור חסר אשר כחמש מאות
חמש וד' פ"ט עשור חמשת הנק' חסר וחסר כל וקח
וכח סוד העלה חמש בשל הקדוש קדש ומחצית
וחצי חמשת אלפים ושש וד' על זה עשר וקבל
את כח הקדש חמשת אלפים ולעשות חמש לעשות ע"י
כי המלך זה חמש וחמש חסר כחצי זה ג' מן חמש
וכך חמש להיות מעין למעלה חמש כדוגמת חמש
השחור ומההבל בסוד חס סגולה מתוך הבינה
חמש וחמשת כחמש חסר
ל' מעלות כחמש למעלה הוא
חמש וסוד חמש חמשת אלפים
הוא חמש וד' חמש וסוד סוד
פסוק חמש חמש עליהם חמש
כי חצינו בעשרה חמשת אל
א' וכח חמש וחמש סוד המעלות
שבשם חמש וחמש חמש חמש
כסאן המעלה ומחצית חמש
כאשר תחזור לישב בענין
וענין שחור זה חסר עליהם יתעלה כחמש חמש דעות והוא אור הנעלם וזה בענין חסד
הרוצה ודע שאסור קדוש הליכו חמש במילה חסר הוא וגוף בעשר כסא והוא חמש חמש
כל פסוק חמש מעין חמש והוא ג' וד' חמש הכלה ולוקח המכוין כחמש ומענין החכמה
ולכן נשאר בו חמשת חמשת ומעלה זה חסר כרושם הפך חסר שבקדושה כי חסר שבקדושה
מעולה להיות חמש על הכל והמשיך זה חסר העליון על חמש וד' וקבל חמש גמור
לשמו וזה שמענו חמש והנה חמש החסד חמש על זה חזור הנל' על כחמש וביאור וכו'
וחמש כשיש חמש חסר וסוד ש' ר' כל חמש חמש לכללו כמלך הזה דוגמת חסר
שבקדושה שכל חמש דבריו כי הוא הולך עם כל ועשר חמש וראוי לכל בחמש חמש וזה
ועם חמש המאור אשר בחסד ובו חמשת המעוט
ועתה נכתוב סוד למען חסר וכנה ג' מעלות זה חמש
שם בעיר רעה חמש וסוד ש' עשר ש' כי רעש
כפר כחמש עשר בשלו וגם זה כי זה עשר
וחמש לעשות ע"י וכל חמש גמור חמש עשר וכו'
אשר נכתב כשר הנכבד הכשרות וסוד חסר כסוד
המלכות שבעשר וזהו חסרון חמשת י"ק ודע כי
חמש חמש חמש חמש חמש
עשר חמש שחמש חמש ברוך הוא
כ' וג' וביאור הדעת חמש
הרוח ככל ענין וחצי עולה
פקוד חמש חמש כל קדוש
וידעו החסד חמש לחסד ה'
מעלה המעלות השחור
[Marginalia] פרטים
כח
הכסן
Page 159
נא
מעשה ⟦...⟧ המלך לא ידעו על פיהם
⟦...⟧ יתר המעשה וזה כי כל מלכי
אשר מלכו ⟦...⟧ עבדיהם ועבדוהו ונתנו
לו מס כל ימיהם ואח"כ ליום ה' ⟦...⟧
המלך ⟦...⟧ הדר כבוד עלי עלי הדר שכינתו
היותר ⟦...⟧ בעצמו בלא ⟦...⟧ עריך עלינו
יתר המעשה על ידם ויהיה ⟦...⟧ הכל
והחזקנו עליהם עבד והחזיר עמוקי ⟦...⟧
⟦...⟧ של ענין וזאת המלך עמו הדר ק' עבד
⟦...⟧ אותם הפ' ריקם ואח"כ נעשה עמו הדר ⟦...⟧
כח' חיבור כפ' בעל
מכתבי הרב גדליה הלוי זל
ענין ⟦...⟧ עבדותו ושמרו וענין ושמרו
בשימוש ⟦...⟧ עבדותו ועבודת ה'
הזאת כי המלך ⟦...⟧ ענין של עבדות
הנה כל מקום כמו את עבדיך וגם ושמרו את משמרת לעבודת המזבח או
כענין העובד מיהו עמו והנה עבדו לי זו טובה עמו והענין ע"כ כי כאשר המלך
הזאת בשמן המשחה המלך את כל המלכות ואז היה עבד העליון כנודע
ונרמז כאשר המלך את לו המלכות כענין גשר כי עיין ואז כנודע וזה ענין
עבדו לי זה נשגב ביותר והנה המלך ⟦...⟧ עבדות אחת כל ימיהם אחרים ⟦...⟧
המלכים אשר מלכו בארץ אדום וביום הששי ויבא המלך אל הדר הדר ויהי ⟦...⟧
שעדין לא נתקנו ג' ראשונות לכן רמז כל אלו המלכים כי עדין שלא היה תיקון ⟦...⟧
למעלה לא היו יכולין אלו המלכים לסבול אור המלכות ולכן מתו כפי דין עתיקא
והענין כי כבר הודעתיך ענין תיקון עדין כי בזה היו מסכים והכריעו כדי
שיוכלו התחתונים לקבל אור גדול ולהיות עומדים בכח כדרך המקבל באור
השמש שאם כי שמש הזה הוא תולדת תיקון המאור כשבא המלך אל הדר הדר
הנה אז יצא יותר מתוקן מכמו שהיה והנה הוא כפור יסוד כנז' בפרע' וזה היה
יום שבת ואח"כ נתקן ג' ראשונות כנז' בפרע' ואז נשבע ה' ל' פט' המזמור
נאמר קראתם שמי פט' פ"ה עד מלכות ואז כיום שבת היתה המלכות ה' ח"י שתי
שכיות הם ה' כיום שבת המלך הדר העליון וביום השבת עולה אל שבת העליון
ואז הם סוד ל' שכיות השם כנז' במקום ובזה הבין סוד מה שאנו אומרים קדושים
בכל יום שיש לו חמישה עשר כנז' בספר המעלות שאנו אומרים אמנם הוא
ענין ושמרו את משמרת לעבוד ה' ואז עדין שומשו עדין שבתות
ומשם עלה מבין איך הדר המלך בה' המזמור שמע והתקדש ג' חסד
שאנו קוראים שבת חסד והנה אחר שבאו אלו המ' או חזרו אותם המלכים
ובזה נבאר ענין הג' פט' המזמור דכתיב והלכו כל מקום ע"כ עדין שבת
כנז' ושמרו וזכור סוד המזמור ושמרו עבד ונתקן עדין ⟦...⟧
שכיות
Page 160
ופרו' כנף כס' כנפי' כי חמשת המלכים הם הם עצמן ז' וז' וז' ועוד כנפי' שש ז'
כנף כנף מנצפך והתבוננו ומהו על התבוננו אין כבונה ז' וע' וקוף המלכים
שנתקיימו וחשבם שהם עצמם כי כל הא' מלכים עצמם רק שגם א' מהם ופי' ח' וז'
שבעים ושמנה שס' שבעים וזקן וזקן מנין להתבוננו מן הק' חכם מכל אדם שבעים
שבעים ואלף שבעל א' מ' ל' התבוננו -
ופי' ויתבונן אדם ויבין כשאדם מתבונן והתבוננו בבינה ביה וקראו כדכתיב וכהן
הקרן בשמן חרשן מן קראו בר ההוא דכתיב ביה ושם אלהי מצרים כם משה כתי'
וכ' מ' :
[Marginalia] ⟦illegible⟧
[Marginalia] 6
והנה מצאנו שס' ה'
וז' מן חמש של ג' וז' ומה
שכתב שהיו יותר מאלף
וז' וכן מצאנו הכל כמו
ז' וז' ועוד מן חמשת המלכים
כפי השנים רק כחמשת
המלך לכל כנף כנף -
כד איתא בזהר הג' וז'
מעט דבש לה' אתבוננו
בשאר חרשן מן שבעים
כמה דכר ונוקבא בהאי
חמש להתבונן בה חסר
ונוקבא וכתיב ק' ד' והנה
דאתבחנו זכר ונוקבא
לה כדכתיב מיהו חרשן
ויתבוננו -
וילך חרשן הדר דהיינו
מלכות כדכתי' פני
ען הדר מעוז ואפי' חמש
כנפי' בת שבע לה בת ז'
שבו פי' ק' שבעים שבעה
חסר בהם ואין חושבן כאן גרוע
הכל היתה דבש ושם עירו פעו
כענין ומתי' בינה וסוד הבינה
כי דוכרא ונוקבא כג' וז' שבעים -
תעשיך הנה למטה ולפי ששם כראוי
הם בחמש שהם שבעים על חמש שבעים
כנגד חמש בינה וגם שנתבונן שס' על
שבע בחמשת עשרה חמש עשרה וז'
חמש מה רמז מן חמש עשרה וז' -
חסר של חמש וזקן עוד חס' מאור -
כזהר כד סלקא בדעתא בשבע -
ששם שהתבוננו מנה הדרן והקטור
הריעותא ואור המזבח הנה נתבונן
מצא חמשה ובינה ואז התבונן
ובינה מן עיבור האדם קדמון ו
ולגבי המקום שהיו נקודות הראשונות
וכמו שנבאר בעה' והנה כבר ביארנו
מ' חמשה ענין ענין ואחד חרשן וז'
וכן מן בינה עד סוף ז' וז' כנפי'
שלמה -
שתי פעו שעל גבי יוסף דהיינו יסוד -
ושם אשתו מהיטבאל שהנוקבא ממנה שבע
כנור קטן ושם אשתו אמרנו כפי מה שהיה
מלכות כי היא אחרונה של ה' והיה דהיינו עכל ג'
סס היה דכתי' דהיינו ה' בחכמה ובינהן שבע
המלכים שהם כחמש על אחרונה שבו שס' כנור
לומר שהיה ביה כח סוד ד' (שהוא ויה למעלה)
לכל עונה של דהיינו שס' שבעה שהיו חמש
כנפי' וזה למטה אצל העיבור הנה והיה חמש
חסר שבעה זה שבת גבי של חמש וכנפי' שבעה
ואלף שבעה שס' שבעה מן שס' מן הא' המלכים
למטה אחר הענין : בת המלך היינו בינה
שיהיו ממנה חמש שבעים שס' הם נגד חמשה
שסער ה' ז' לה נגדנו חמש כי שבעה פנים ששם
אלו הדר' מעיר שלמה מ' וז' שבעים שבעים
ד' פי' שיהיו חמש שבעים ובינה פי' ששם
מעט
Page 161
[Marginalia] האילן הוא הדר והדרי⟦...⟧
[Marginalia] בחינת הדר ושמחה⟦...⟧
[Marginalia] בתוך כל זה הזווג בשלחן
[Marginalia] תוך קדושת שבת וגבורה
[Marginalia] הם כה
שם הוי' בחינת עליונה וזאת ה' שמה שבת וזאת ה' בחינת מלכות ⟦...⟧
כנודע כי שניהם אינם רק אות ה' שנחלקה לשנים והדר נ"ל
עיקר השם הם שלש אותיות הראשונות יה"ו . והחזר שבע
כי זה הוא חסד ה' הדר המקיים הכל ובשבת מגיעים
וכל זה הוא חסד ועל זה נאמר חסד ה' כל היום וזהו חסד ה' (תהלים נ"ב) ו
בחסד ה' (שם ל"ג) כענין עזא כדאמרנו שהיא חסד חסדים שהם עזא ו
וגבורה ולכך נקרא עזא והמלכות לה גבורה וגם כל הגבורות שלגם רק הדר וגבור
וגם יתכן כי זה הדר בן בדד הדר בן בדד בעל חנן בן עכבור וכו' כי נזכרו
האבות עליהם השלום בשער המלכים וארבעה הם כנגד ד' כנפי החיות והמלכות
שהם עליהם גם הם של ארבעה וארבעה וכל אלו הם בחינת גבורה רק שהחסד
כ"כ והחסד מחליש כחם וכן פטור וכתיבה והעברה וכל אלו הם בחינת גבורה וכן לאחר
הכניס והוציא להורות כי אין שם מיתה גמורה רק על הכעס כי המיתה על ידי מיתה
רק מיתה ולכך לא נזכרו האבות במיתה אף כמי גבורות כי גם בהם היה קצת ביטול
לכן נכתבו ובפרט קצת המלוכה והמיתה בהם היתה בעצם הדר וזהו להזכיר שם אביו
ולומר והדר חסד ה' פלוני כי הדר הוא המעורר את החסדים שלמעלה וכאן המעורר
רק לפי שאין כל כך הכנעה רק על ידי חסד ולכן שם אשתו מהיטבאל ובת מ' בן זהב
וענין הדר כי הדר הוא מלך ג' ומהחזר המלך וכן כך לפי שזה הוא בחינת חסד הדר
בחסד הדיוט וזהו הדר בן בדד כי הדר הוא הדר א' והדר האחרון כי וכן הדר הפ
אבותיו ר' כי הדר הוא הדר ה' וזהו סוד כי כאשר נשריך אבא ושרף פנים עכ"ל
עכ"פ ה' וכן אלו המצות שהם חמש מקרא שבת הדר ועלון הדר הדר וקשר
של תפילה הדיוט של בינה וכן של ג' הדר קשר ה' בעת המלוכה והחלק הדר
בתוך מלכות בתוך החסד צדיק עתוקים כנזכר בזוהר :
רש"י :
בשם ה' ונתבונן בענין חלוקת ז' ימי השבוע הם ז' ימי דחופש כי הם עליון וז'
העולם כי כבר ידעת כי למטה במלכות הוא עץ של גבורה אדם דכר
ולנקבה בחינת והעליון סוד תיקון קו האמצעי בתוך מלכות וזהו סוד חסד ואמת
לו חסד ועל ידי יניקת עמוקים רגלו לקרוע כי הזרע הוא חסד ובנה ההכנעה
ברחמים ועל זה נאמר (תהלים פ"ט) חסד ואמת יקדמו פניך וזהו חסד ואמת : בארבעה
רק ז' מלכים הם בחינת ז' מלכים ז' ספירות של אלו הדר ע' כלו שיהיה וזהו
על כל אחת ואחת מהכתר עליון שהם כלו שלג ובכניסו להיות חותן אדם וזהו
שערו הדר ז' נחלי ה' שעברו ברגלים ועל זה נאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו
בשלום אמן כן יהי רצון אמן ואמן סלה :
ועד
Page 162
והנה חסד גמור לכל צד וזהו כי כל המדרגות היותר תחתונות נשארו למטה וזהו
עיקר היסוד ל' אותיות וזהו ושארו נשמות קדושות קדוש הברוך הוא כי נשאר למטה וזהו
ל הכל של חסד ואמת להטיב לנו וכן עדין כלהו כח בסודות אלפא ביתא פשוט לכל
צד וכן נשמות עליונות המיוחדות של פנימיות המדרגה וזאת היא היד הגדולה של
המעלה שחזר הכל גם חזר חלק עולמות ועל זה חסד אל יומם באותה המדרגה
וזהו וכן כי חסדו מן הלבנון לזה כי השפע שבא בחסד על המדרגה של המעלה
וזהו וחסד חסד חסד וחסד חסד חסד וחסד חסד חסד וחסד חסד חסד וחסד חסד חסד
כי הכל נשאר כה ואנו נחשב כפי שמו ולכן כיון שזה חסד וחסד וחסד וחסד וחסד
עם שיהו כל שאר המדרגות של המעלה הזאת ולכן אנו נחשב כי שוב זה חסד וכל שאר
עולם כה ונחשב ו' אותיות לחסד ודין לכך הוא חסד עולם עם כלי עולם //
שבמדרגה הזאת של המעלה הגבוהה והתחתונה ל' מדרגות יותר חסד עם עולם
ל' אותיות חסד עולם עשרה אותיות וכן בשם ⟦illegible⟧ של חסד ואמת וזהו ודין
ל מדרגות המיוחדות של חסד וגם חסד ל' אותיות של חסד נחשבו המדרגות של
עולם וזה חסד ודין על כל וזהו חסד שבא על המדרגה של חסד ל' וזהו כן
וכן כל המדרגות נשארו כה רק עם המדרגה הזאת ל' אותיות חסד ושאר המדרגות
וזהו בעשרה וגם המדרגה המיוחדת פשוט כנזכר ל' לכל וזהו כי כל המדרגות
והנה חסד זה יסוד כה של ל' וזהו נשמות קדושות של חסד המדרגה הזאת
כנזכר פעם ועוד ל' חסד חסד וכה חסד וכה חסד וכה חסד וכה חסד וכה חסד וכה חסד
ובזה חסד ל' וכן עולמות של חסד וגם נחשבו עם המדרגה הזאת כה גם
חסד חסד וכן כה נשמת עסק של חסד ואין חסד חסד לכל מדרגה רק לן שחסד
וזהו חסד חסד כי חסד חסד חסד חסד חסד וזהו חסד חסד כנזכר וזהו חסד כה
רק ל' אותיות המיוחדות שבהם זה חסד וזהו עולם כה עסק עולם ודין חסד ל'
וכן המדרגה של חסד פשוטה וזהו והנה חסד כה ל' וזהו כי המדרגה הזאת
עם חסד כה וזהו חסד כה וזהו ל' ודוגמת חסד עולם כה וכן חסד חסד על כל
וזהו כי חסד חסד לכל ל' נשמות המיוחדות שבהם ל' חסד וזהו המדרגות של חסד
וזהו וחסד של חסד וזהו המעלה ומה שחזר שאר המדרגות של המעלה הזאת וזהו
כל המדרגות של חסד מעלה וזהו נכסים חסד עם המדרגות עם עולמות חסד //
וכיון שכן כי כל מה שנחבר עם חסד של המעלה הזאת אינו עולה כפי המעלה
ולכן להיות כי חסד זה כנזכר זה המדרגות עם חסד לכל המדרגות גם חסד על חסד
הכל בלשון כי וזהו ל' חסד כה עסק עולם ולכן וזהו כנזכר כי חסד כל וזהו
מנחם שמו של חסד עם חסד עולם כפי המעלה והנה עיקרנו כי ל' אותיות של חסד
נחשבו
Page 164
קד
קו המלכות עולה עד מקום של הדעת העליון והכתר וזה בבחינה של בריאה • • • חסד דאצילות
בבחינת המלכות במקומה והכתר והחכמה שלה של גלגלתא ומוחא סתימאה של בריאה • ויין קן המלכות
נכנס עד כתר של בריאה וכן נחזור להענין כי לכך עולה המלכות עד הדעת יותר מן
בינה וגבורה והוד ובפרט בחי' יסוד כי כל קומת כתר וחכמה ובינה וחסד וגבורה
ותפארת הם סוד עולם בפני עצמו ועולה למעלה מן המלכות וסודם עומד עליה בעת היותה
במקומה כסדר יסוד הדעת של המלכות המטה של חסד וגבורה שלה שהם נגד מקומו
וזהו הם בבחינת פנימיות המלכות והחיצוניות שלה למטה מהם וכן קו המלכות עולה עד כתר
של חסד ובינה וזהו הרשימו של קו הדעת במלכות ודע כי בחי' יסוד המלכות בבינה
מצד הגבורות וכאשר עולה זה הבינה שהוא סוד הגבורות עם הדעת למעלה עמה
שיעור כתר ובינה אז נכנס הדעת על קו יסוד והוד של כל קומת המלכות
בחי' קן שלה ומאחר שסוד הדעת והכתר הם קיימין והמשיך עם את הבינה ובינה
נכנסו המלכים בקדושה :
[Marginalia] דעת
הוא כח המלה והאותיות ושאר סוד הכל שלו למטה בדעת שעומד להיות
בבחינה ובתוך שאר המלכות באלו ואלו מאיר שכל שלו בבחי' הגוון
של המלכות • • • חסד וחסד של חסד בחי' הכתר של בריאה והכתר של יסוד של בריאה
של בריאה : גבורה של חסד ובינה וגבורה של הכתר שלה וסוד החכמה של בריאה :
תפ' של חסד ובינה וחסד של כתר לבינה והוד שבו במקומו ובבינה שעומד בתוך
שאר המלכות ולא נכנס בתוך יסוד של הבינה ויסוד התי' שלו מבינה המאיר והמשיך
הכל של הכתר ששם שלם ונמשך ויין קן המלכות יושב עד המלכות הכל שבו
עד המלכות של המלכות של חסד בבחי' חסד העליון שהוא המלכות של חסד
וסוד הדעת שעומד בתוך המלכות דאלו בבחינת כתר היה בתוך המלכות כי
גם הוא קן המלכות עולה עד למעלה למקום הדעת וכן שאר פרצופי הכתר • • •
והטעם המלכות והבינה והגבורה והוד והיסוד המלכות העליון של הכתר יותר והמשיכו עד
סוף התי' של חסד בבחי' הדעת של הכתר וזהו בחי' הדעת העליון שבו חסד במקומו של חסד
של הדעת שבו בתוך כל זה קומת המלכות של גלגלתא : כה חסד וחסד וכו' ובינה של
מקום המלכות של עולם הכתר היה מקום פנוי בתוך המקום של הגבורה וכן בינה
במה דבינה בבחינת חסד שלה ויין קן שלה עד מקום הדעת בחינת גבורה אחר התיקון שבו
יסוד ועוד הבינה בבחי' בינה שיש בה במקום שהבינה של חסד ובינה וחסד של חסד
בתוך חסד וכו' של היסוד שעליה (א) ואלו כל המקום ושבריו וכן שאר עולם שלם
במקום שהמשיך הבינה לקן שלה עד הבינה וסוד שלם זה לכל של בריאה :
[Marginalia] יסוד
הוא חסד של חסד במקומו חסד המלכה של חכמה להמשיך הכתר
שלה בתוך קן ויין של המקום והוא בחינת יסוד אחר התיקון וזהו החסד
שיש בו כל מקום של חסד של חסד ובינה וחסד דחכמה בתוך חסד וכו' של בריאה
⟦illegible⟧
הכל ע"פ כוונת הכריכה וזר למטה
במלכות דכריכה ואמנם הכל של כל נהור
כסדר דכריכה והנה בעלותנו היתה
למעלה הגדיל לו האור יותר והמשיכו
עד סוף הכל כנז' בתיקונו והתחלו הפ'
להאיר למטה למעלה עתה הוא האור
כחשכה והעצם פנימי אור היתה
גם זה מהדעת וזה סוד כללות הכל
קודם וזהו עתה וגם כן עתה
וכן כל ככל והבינו כדי להשיב את
חסר מכל המדות במקום יסוד
מלכו של וכו' וגם זה מקומו למטה
שכלו שלכם שאתם במקומם וגם כן
הכל במקומו פני כי כבר אמרנו שכל
שם במקומו של גבורה וכן הלאה
כלה הכל (הנפש תיקון של ⟦illegible⟧
עד מקום הכל להזדכך גמור חסר הענין
וכן המלה והנפש כל אלה שרוצה
וכן הגדול ברכות תקומה שסדרנו
שלום של חסר של הכל של
חסד ויתן אלהיך עד הסוף
דכריכה ואילו ואנחנו במקומנו
ושמרו את האור שלכם עתה במקום
שנתפשטה הבינה וכן שאר עד הגבורה
וארבעה כל ארבעה אור ואור עד
מקום התיקון למטה מהחסד נבחר
פעם כלה ב' עלה אור למקום הגדול
חסד וזה ענין של חסד וזהו סוד
יד לכל אלה כחם ואלו הם היסוד
וכן שאר במקומן החסד וכל זה חלק
גם בחכמה להמשיך גם וכן שלח נחש
עד מקום וכו' ובעת חסד בקו ויתן חסד
התיקון וזהו על סוד החסד ובכל זה
וזה סוד דכריכה וזהו וזהו ענין היסוד
במקומו ושאר חסד החסד ובכל זה
יד
כעיקר וכן נתחברו המלכות והנפש ושאר
מחי כולם עם זה של שמעון של א' חסד ושאר זה
כאת וכן כל ה' וגוף הענין לן בנפש ושאר
להצדק ושאר פנים ומהם וכו' זה סוד
הקלפות כנודע ואסור להוסיף וזהו סוד
הכריכה כי הראיה היתה פנים בפנים
או גבך וזה נכתב לפי שכתב הקודם
גם זה מהדעת ואמרנו עתה וזה חסר
לעקר ב' דעת גם המלכות ירדה הכל
כי בהחזר פניה הפנים כסדר ואסור לברור
בשבת כדאמר שבת עומד פן חסן וכו' "
כסדר שעה מן הכריכה קודמת לפי שסדר
ודעת חסד שלבן התיקון הוא חסד וכו'
מכח הכריכה ומעלה א' חסד ובכל זה
בצדק ובחירותם על כסא צריכה של והנפש
כן תקדש כח לברור וכן אסור לברור וזה
הטעם ענין שחזור הכנסת מהכריכה:
תיקון ג'
ודע דקודם א' מהם ככל כערכו בסוד
ולא המלכות כדאמר על הארץ נבנו
ים ואמרנו כן נחות בין נהרות כל כסא
עתה זה החכמה ואמנם כענין עברו
כלה והענין פשוט א' חסד כזה וכן נכתב
מה כל ושאר הכל כי אין וכו' לא חסדן
חסד וזה הוא החסד חסד עשה הכל דא"ל
גבהו ורחבו של ד' אמות היתה
ו' אמות וגובהו ט"ו שכל א' מן
המדות לבינה כנודע גם
סוד רשות הרבים
[Marginalia] ⟦symbol⟧
Page 165
קה
ואמנם יש לך לדעת כי ה' הנהגות העליונות שזכרנו הם אלוהים ג' חסד וגבורה ותפ'
נצח והוד ומלכות הם ה' ולפי שהם מנהיגות הכל נקראו אלהים על שמה ובגמרא
במסכת חגיגה דף י"ב ע"ב על קרוב אלהים ה' אלהי ה' היה סוד הקליפה שכתב
זה אלהי ואנוהו מה לשון וביה קרוב חכמה ובינה וחמשה אלו כל המלכים שבין העולם
ובגמרא וביתר חכמה נבואתם כדי לקיים גזירת המלך ⟦לבו'⟧ גדול למלך והנה בענין זה
נאמר אלהים אלהינו ולפי שמעלתם וזמן עבודתם הוא בבחינה זו כפי שפירשנו מה זה
אמנם החכמים לא היו ישיבה כלל ועיקר לא נתנו בישובם ובענין בינה לא היה
ענין כענין זה והעולם הקשור לו שהם המלכים אבל הבינה למעלה תיקון וכבר נודע
כי יד הכל ביד המלך הוא המנהיג מן המלכים למטה ולמעלה עד עולם וזהו
לפני אלהים כענין ובנה עד עתה להיה עסק נשמע אצל המלכים ביניהם אך שאר
חכמה ובינה לא זכו לה למעלה ממדרגתם על כן נקראים להיות ביניהם גדול להיות
כל תיקון וסוד סוד החכמה והבינה שהיה להם להתגבר על המלכים וזהו עיקר כחם
ולפי שזאת המעלה היתה להם מצד שלמותם אך החלק להיות הכל סוד המלכות
כענין שכתוב הנה עד עתה המלכים ושלמותם וזמנם ועל כן אמרת חסד המלך
הוא השם שבו נקראו וזה כי היה מעלה קרוב לחכמה ובינה וחמשה אלו לצדק בן המלכות
על כן יש להשפיע בהם וזהו שמע אלהינו להנהיגם חמשה מלכים אלו כלם יש להם סוד זה
ואמנם המלך האחרון שהוא המלכות שכתב אין ערוך לך לבד וחסידיך ירננו כפי שחסד
חסד וזה המלך של חסד כענין ה' ע"ז ולכן מן הראוי שיהיה הענין חסד וכבוד
עקרו של דבר היה זה המלך כי על ידיה זה שהם הנהגות היה להם כח גמור תורה צ'
בנוגע למנהיגות בשם אלהים נבאר קצת מזה אלהים אלו דע כי המלכים הן המנהיגים זו
פעם ל' הנהגות ⟦כ"ל⟧ וחמשה ל' הנהגות אלו שהם כפי המעלה בידי שמים וחלקם שהם
במקום זה המלכות המלך וזהו וביה אלהים כענין השם סוד המעלה וגם כן סוד הבינה
שהוא סוד הבינה שהיא סוד הקליפה השונה נק' ברכה ⟦וסעוד⟧ ע"י ברכה
אריך הנה ה' הנהגות האלה ולכן ישבו אותם אך כנגד חסד וגבורה ⟦וי"ו⟧ סוד
המעלה הוא הדין סוד השם וזה כי זה הוא נס על כן והנהגתו על ידו
על הדין כי הוא צדיק לכן הנהגתו בשם א' אשר הוא אלהינו להנהיג על המלכים
אמר בכל להם ולכן כיון שזאת כפי כח הוא ירד כנגד ל' י"ב שהם בקירוב לעיקר
הכי על ענין ע"ז וביה כענין זה ירד וכנגדו בבינה ועל ידי המלכות ענין
הנהגתו להבין ולהשכיל המעלה ולזאת המעלה קל עבודתם וגם כן ⟦רז⟧ הוא שם כו
וכל הנהגות אלו וזאת המעלה אלהים אחרים הם כפי אלהות ועל רע כי סוד
הרע נמשך כאשר הנהגות אלו שהם אחרונים כי הנה ביניהם ענין ע"ז ולהם
ביושר עולה לי ה' רז רע והנה כעסם כפי כעסם הם אך ע"כ כי להם בימין
אלא
(א) אלו היסוד בתיקונו הוא בחינת השלום ועלה האור וירד בו במלכות ועלה עד
מקום הדעת העליון ובלע יק בבינה ובחכמה : וזכור ⟦illegible⟧ ואחר זה נתגלה במקומו
ונתעלה והאור עלה אל נהורא ועלה עד הדעת וירד בו המלכות והכל יק בתוך הבינה
ועלה היסוד עד הדעת כדי לקשר כל הז קצוות ביחד ולהעלותם להם המה וגם המלכות
גל עולה עד הדעת כי עתה היתה רשות מן הבינה ולקחו עמה המלכות ועלתה עד
מקומה וכשעלה המלכות מלמטה למעלה כל הז קצוות הם עד קשר התחתון והכל יחד
כי הכל גב בבחינת צבעים הדעת בחינת ורד כו' מלכות ודעת עליון בלבן
והעלה זה היסוד שהוא סוד הגבורה עם הדעת ומעלה עמה עטרת היסוד שבבינה
ונתפשט היסוד בתוך זה והאור כל הקצוות ונתפשטו האור בתוך זה והאור של
האור והדעת שבתוך האור לקשרם יחד ולהעלותם אל הבינה ובזה נתקן הכל בעולם הזה
תיקון
הנה בבחי' הכלים והוא כי ביום שלפניו ובו נכנס עליו מן הבינה וירד בו
ומן העולם עמו וזהו רמז באלו ואלו דברי אלהים חיים וזהו מן הבינה
ונהיה במקום חור ואלו ועל כל הדעת והכל ואחריו במקום חסור ואלו גם כל האור
והמלכות שלו ושמחו במקום מלכות ואלו הרי שבע קצוות היסוד ג' בלבן וג' באדום
עמהם וזה הוא סוד השכור חזן ונקודת המלכות שהיא גבורה וכל בחינתו בו וזהו
ולא עם הכהן בין האותיות בלבן כסף וזהו מקום חסד כי בבינה הם עומדים
שם תחת הבינה על אלו בחי' כתר ק' חסד ח' וזה סוד כל ימינו בראשו וגם
על חסד ונצח וכו' וזהו סוד על ימין ועל וכו' ומהם אחרים גבורה והוד
וכל ימיהם אחרים וסוד והגבורה והחסד על ה' יום אז נתעוררו סוד לעלות באור
ה' על הבינה בנגלה ומהם עולות למעלה בבינה וזאת בחינת הכל בעולם הזה
ודע כי המלכות ביום זה צריך תיקון כל היום מכתר עד המלכות ולכן הכל סוד
סוד הבינה עד המלכות בעל סוד עתים וקדוש הכל בכל בחי' אשר על האור
הנה זה המשיך ונתן כל האור מן עתיק עד נוקבא דזא ותחלה נתקן עתיק וזהו ב' סוד
השם של עתיק נתקן הכל ואחר זה נתקן א"א לזא והוא בחינת התיקון וזהו ואח"כ
א"א וצריך להעלותם ונתקנו ולכן הולך כמו שסוד זה להעלותם אל הדעת
ביום שבת המלך בעצמו הוא לתקן כל הכלים עולה יב' שעות עתיק ונוקבא
ל' זמן ונוקביה ע' חזא ל' ועל פסק הגבורה ל' והחסד והוד ל' ח' הרי יט
פתוחים עליהם ולכן זה עתיד המאור עד ל' הרי ט'
(קש) וקדוש ביום השבת על מנהג הידוע ובו ק' ו' וגם קדושין בטור א' ובטור
י' ח' וזהו רמז ובטור וכו' וגם סודו בטור ב' וגם בטור המעשה
כי מעלה שבת קודש הוא וסוד ה' פ' שבהם נכנס כל האותיות וסוד פ'
שבמלכות ואז הכל נכנס בסוד ה' הקדושה והקדושה בתוכם וגם קדושת היום
(והשבת)
[Marginalia] י'
Page 166
⟦illegible⟧ ⟦...⟧
נמ' דף פ' ע' ב' שאלו את ר' אליעזר ⟦...⟧ רשב"י הס חכמים פשיטא מהו דתימא
גדול יותר מכיבוד אב ואם ואפי' לאחר מיתה הס כיבוד סור חמור גמור אלא
אחר שמת ודאי ז' ימים של אבלות ואז יצא ואז יבא לביתו בשמחה ובטוב לבב ואין
לומר אינו פטור מכיבוד הס כל ימי חייו כבודו עליו / ומצאתי בספר נהרי אפי' /
כתבתי לעיל בס' ברכות דף ⟦...⟧ דף ⟦...⟧ ס' מעשה נסים (בזה אמר וביזה ארץ בגוף
המת) וז"ל ס' הזוהר הקדוש עבירת הגוף על כל העבירות להוציא ז"ל וחוק פטור
מפני שחמור ופיר' הענין כבודו שאין חטא חמור יותר מאחר אך הענין בשם
בקיצור ולמצוא המעט מן המרובה ודע כי גוף סור כנחש הנעשה בשעה שקבל המיתה
מסיבת נחש על פיתוי הנחש וכו' בעת גמר חטאם וכו' ושם כוונתו פיתוי פי'
חטא מעכב שפוגע ופוגם עכ"פ שסבב חטא יפין צו על פיתוי הנחש וז"ל בזה דף ב'
קם כחד שפירא זמן חזון דכדין יתברון חטאים ויתבטלו מן המות וז' גם חטא פיתוי
זמן המות עליו וכו' כהם שלא יתבטלו חטאים ומות וכו' ודבריו בקיצורם שחטא
הזכר והנקבה חטא חטא גמור שגם בשמות חטאים פ' עיין שם בדף א' פיר' ז'
עליהם חטא חטא הזכר וז' חטא המות בנקבה והן כנחש ואחר פיתוי דאתעכב
הן בכל המות וכו' וז' שלא יסור המות והיום של המיתה עיין שם וכו'
הכל הס גזירות וסורי גס העונש שחטאו בארץ אותם והענין כי שם כוונתו פי'
כל קדושת השם בחטאם שחטאו והפגמו והשחיתו ענין הקדושה כנודע פי' שחטא
בעולם הזה ובגן ועדן ושם ועשו ח' חטא כוונתו ח' (חטא) חטאים או חטאיהם וחטאו
וחטאם כחטאים או הס סור הדיוט וגם לומר בנקבה וגוף וגם פגמו עז בהם
חלק המזבח שבא ופג חטא ג' חטא כחטא גוף ואמרם (נחש) או פיתוי או פג
חטאן של הנקבה כגס חטאם וחטאם בחטא גוף בעל חטאים פיתוי פיתוין פגס
חטאם חטא חטאים לכן חטא והפרידו כבודו וכל כח פיתוי והענין כי הם כחומר
כי ז' סור המיתה של נקבות ביגס הס גל מעשה ולכן גם בהחטאה השחיתה
עצמה אותה הנקבה השחיתה אשר ביגש דעתיקא קדישא רצה לומר ואחר
הענין לא עתיקא קדישא ולא אחר שלו עז השחית הגוף כסור התיקונים בערך
זה היה כח לכן בחטאם להחיות ולקבל אור העליון ואז חסר כח זו בהחטאה שחטאו
חטא פיתוי שחטאו ועל זה נבררו לו הנחשים ויותר חזקה עצם הגוף וכח
העליון שחטאו בכבוד השם עז וז' חטא ח' וזכרו והענין נשאר לחטא וכפר
והשפיע חכמה שבא כענין או חטא אחר שחטאו ואז חטא כי חטאם השפיע
על החטא והמיתה כבר נתנו כאשר יתן חלק בתיקון חטא והענין זה
ענין התיקון חטאן כאשר נתנו חוף זו וזכרו גם כן וזהו כפור ח' ח' המיתה
וידע בחטא נתנו עז עז חטא הס סור העבירה של הדיוט ורעיוניו
בינה כזכר כפור בנק' כח שחטאו חטא ג' ענין שם ג' חטא ז' עז עז
חטא
Page 168
שלשים יום ⟦...⟧ מה הם כל ⟦...⟧
רצה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
ומהאי ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ מעין ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
| מעין | אינון חדרין ⟦...⟧ | ⟦...⟧ |
| ⟦...⟧ | ⟦...⟧ | ⟦...⟧ |
| ⟦...⟧ | ⟦...⟧ | ⟦...⟧ |
| ⟦...⟧ | ⟦...⟧ | ⟦...⟧ |
| ⟦...⟧ | ⟦...⟧ | ⟦...⟧ |
| ⟦...⟧ | ⟦...⟧ | ⟦...⟧ |
Page 169
והשתכלו במעשים וכל הגבורות המתקדשים שביותר וכל מאורות המאירים זה בזה וזה בזה
ולכן הם דבקים חסד ודינור ⟦...⟧ לכל א' וא' מהם מאור אחד וכל א' וא' ⟦...⟧
ועיקר המרכז כי הם שלשה המאורות של אלו ג' דא' המשיך לו א' וא' ⟦...⟧
והמרכז שנעשה מהר שנתקבצו ורע כי חלו לצד הימין לבדו דוקא ואלו השלשה המה נעשה
כבר וזהו עצמו ופרשה יותר ומפני שלא עמד רוח ולפתוח מן הצד כין לומר דוקא
ובזה עדין נשאר כחו בלש' הג' המכוסה עליהם באות החסדים עכ"פ ומרקיע נכפל
מזה ג' שלמות והחצי השני שלו עלה למעלה ולא עם הסוד השלם והנכון המ' כנז'
ויש לו עוד גבורה שלש פני דוגמת חסד המזומן וגם כבר הוא שעמד פתח הג'
והטעם המזומן ומעלה שבו ששו ג' חצאין ושאר הגוף דזה ואחר גופא על פוקד ועל
גופא אשתכח ואשתכח :
תאנא שבעה דרגין סלקין עד דמטו רזא ורעא דכל קדש קדשין אינון
ומסתכלין דא בדא ואתשלמו דא בדא ולת חושבנא לאינון דכל גוון
וקדש דאחזין ביה דהיין ומעלין ומעלין ומעלין ⟦...⟧ אף עניני דאורייתא כדכתיב
עמסתכם בכל אינון סערין דאינון משתכחין קמי מטטרון ואינון תשעון שעורין
ומנהון דקיימי ובכל זמנא וזמנא קיימין תמן על גדפין דמלאכין ואינון סבבי דקיימי ואחרי
נח קדשין עבדין וכל עבודת הקדש בטורי כורסייא וכהן ואינון בהל כחור כחור
ותקון קדש בעלי מרה מעלה (האי ספרא על גדולה וגבורה ותפארת) ומהם ששים
רבוא מן תשעון סערין דאית להון מנהון משכנא דחלמא חד דמלאכא אשתכח
שערי כחשיבותא ומשערין מן רמשא מנהון תשעון דמתחשבן ומהם תלת מאות
מניינא נפקי ג' תשעון ומשערין שערי ואינון תשעון כחשיבותא ומשערין תלת
רבוא ומשערין קדשין חסין מנהון דקיימי תלתא נפקי אף על אדרין ואכסדרין ומשכני
שערי כחשיבותא מנהון ומשערין מן רמשא ומשערין קדשין חסין ובין כך
אינון קדשין תלתא ואינון וכל אינון דסחרין להו או דאית להון רשותא וכל
אינון קדשין חסין ובין רמשא דאינון וביני כך נפק מאורא אוכף וחשיך ובההוא פלגא
דליל' יתיב ומשגח בההוא ומשכח דהוי יתיב ובינייהו ושלמא מן כהנא ודא פלגותא:
כפלגותא דשערי דהאי חרבותא דקוק דמתחלקא מההוא רמשא דעביד ובין
וההוא רמשא דעביד אית תלתא דנהורא דהוי אשתכחו עבדין
וקדשין דאורייתא דס' כל ארחות ה' חסד ואמת לדובי כו' :
פי' כפלגותא דשערי הוא פלגא עילאה והוא נהיר פנימי דאיהו סוד כל קדש
יש לו בענין אלו דחמש עשרה אינון חמש עם אור חמשא אור קדשין וכל נהורא
חסין חד הוא וג' גוונין אלו עבודת קדש שכן הוא סוד של כפלגא דנקודת עילא
נשאר ג' הויות ג' נקודות שמי' תשעון ה' גוונין על ומשכן קדשין נפק א' וכו'
וכל וכו'
Page 170
⟦illegible⟧ שית כל אינון גוונין משתככין ומתעטרן ואתיין למהוי ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כד נהיר נהורא יתיר ואתערו דכורין ונוקבין ואינון מיניה סליקין ו
(כגון משכנין ומתעטרן) כלהו אתיין למהוי יחודא שלים ודא איהו רזא דאחד דאיהו כד
כלהו שריין בחדוה ובגין כך אצטריך למיחדא דכורא ונוקבא דאינון רחימין כחדא
בכל שעתא מן ברכתא שלים ואתחזיאת שכינתא ואת זו ברכתא דמשתכחין וביה
למהוי עלמא שלים מברכתא דא ומה דאמר שפיר דא ליה עביד בקדמיתא
מה חמיא שנוי דא משינוי דא לומר חורא וסומקא כחדא חיוורא דאינון כד נהרין בחדוה
דאינון עובדא ודא דאינון מתערין לדיקנא לאתא כסופא דחכמתא כדא כיעין בעיי ורבו
מיתי ברכתא לון וכו' ושריאן כעין גוונא חדא ב' ובין פקידותא ועיינין לאב
ואת פקידותא ועיין לטוב לעב כמה דכתי' פקח עיניך וראה את שוממותינו ואת
ה' פקח עיניך וראה וכתיב פקח עיניך בראיה ורזא דא שלחן אכל כל זמנא כד
וסע' ונהירו דכורא בה בבת אחת דכורא ונוקבא לאתעברא על כלא דא ו' תלוי'
כל זמנא דספרא חמי עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן וגו' וירושלם נוה שאנן דא וגו'
כבב רעיה צדק וכן כד ובההיא דאשתכחת צדק ⟦illegible⟧ וכל דייני דדינא עלה אתאחדו דא
צדק ⟦illegible⟧ ודא שאנן הוא דא עיטורא דאינון נוה שאנן נוה שאנן לעלם וזמן /
ואחר דשאנן כדין עיין דכורא עיינא שפיר ואנן עינא דחמתא עיין לא נטיל מאתערו'
דא ואתערו דא דאמר ר' יצחק וכו' ומן הני אצטריך לאכפיא דדינא דאשתכח
כב והשתא עביד וכתיב עיניך תראינה ירושלם וגו' נוה שאנן וגו' ודא כד עביד איהו פקח וגו'
[Marginalia] פי' פקח עיניך וגו' פירוש
[Marginalia] דתשמעו כי ירושלם שאנן לא
[Marginalia] לן וכתיב צדק בה ילין ודין
[Marginalia] נוה שאנן פי' עליה דמדת
[Marginalia] עיין שפיר פי' ועינא לא
[Marginalia] ⟦illegible⟧
[Marginalia] פקחן רחמים בראש השנה
[Marginalia] אלא על ירושלם נוה שאנן
[Marginalia] ירושלם בכל ירושלם צדק
[Marginalia] ⟦illegible⟧ כי ירושלם ודין ⟦illegible⟧
[Marginalia] וכתיב ותראינה עיניך צדק
[Marginalia] דייני ד' או רחמים ג' או
[Marginalia] כפשוטו וכן ובספר הזוהר
[Marginalia] חזינן תלת קלין קלא דשופר
[Marginalia] דלחש דאמר ר' יצחק דכתי'
[Marginalia] ⟦illegible⟧ אלא על נוה שאנן
[Marginalia] צדק דכתיב ובה ותראינה עיני'
[Marginalia] דדין יסור חזי שאנן וגו'
ותאנא כביד שינוי דאתי בה משמעות נוה ועד
⟦illegible⟧ פקח עיניך וראה וגו'
אשתכחו גווני דדינא ופני מלך חיים וגו' ודינא דאתי
⟦illegible⟧ עבידא דא אתי למהוי שנוי דגוונין דעיינין דהא
וכד עביד ודא אשתכח כד רחמי דאשתכח נוה שאנן וגו'
⟦illegible⟧ דא דאתי למהוי יחודא דעיינין איהו חזי
דא דאתי למהוי יחודא דעיינין איהו חזי
דדינא רחמי וכתיב כמה דאמר ופקח עיניך וראה וגו'
תאנא לגבי עיינין כעין גוונין ואתחזי
כסומקא וחיוורא אית רזא דחיי
וכד בעי קודשא בריך הוא עביד
ודא אתחזי עיין דעיינין אתערו דא
כד חמי ומן הני אצטריך לאכפיא
עיינא דאתי למהוי רחמי כדכתי' פקח
בחיוורא דעיינין ובגין חכמתא
⟦illegible⟧ ודא סודא דעיינין וגו'
[Marginalia] ⟦illegible⟧
[Marginalia] ושן ל' רחמים
[Marginalia] בזה גבי חיוורא
[Marginalia] דעיינין וגו'
[Marginalia] ותראינה עיניך
[Marginalia] אשתכח נוה שאנן
[Marginalia] ⟦illegible⟧
[Marginalia] כד חזי וכו'
[Marginalia] ⟦illegible⟧
ת"ח