Voices from the Archive

IJA 967

Handwritten Hebrew Book

View interactive document page

Description

This is a handwritten book, likely of Jewish religious texts. It appears to include copied sections of the Zohar, Talmud and commentaries, and Pentateuch.

Metadata

Source
Iraqi Jewish Archive
Archive Reference
IJA 967
Item Number
2062
Languages
Hebrew
Keywords
Talmud, Hebrew Bible, Zohar, Handwritten, Torah, Rabbinic, Commentary on Talmud, Pentateuch
Height
20.40 cm
Width
14.60 cm

AI Transcription, Pages 126-150

Archival unit 126

B01 · header / hebrew
פד

B02 · paragraph / hebrew
⟦line⟧
שנאמר והרוח תעלה וגו' שפירושו שכל ד' עצמות חזרו והבטיחו כי יחזור הזיווג כבתחלה
וזהו הנה אני פותח את קברותיכם וגו' של הכוונה הם סוד ג' גילגולים של המלכות שבהן תלוי הכל
וכשהמלכות בסוד עולם הבא הזיווג תמידי שאין הנשמות שם אלא נהנים מזיו השכינה כנודע
ועל ידי זה והעליתי אתכם מקברותיכם וגו' ביאור הדברים מכח חברותא כד תתכוין לגבי ההוא שמא
תקיפא דשמא מאיר עליה ואז תתעורר ותזכור ותעלה ותתעלה ותתדבק ותתייחדו כולן זה בזה בזיווג אחד
הקדוש הוא קדש והוא רוח הקודש וכו' וכן פי' עולם הבא אצל נשמות אלו שעל ידיהן יחזרו אלו המוחין דדכורא
ונוקבא ויתעלו ויתייחדו כפי שהיו מתחילה בסוד זיווג של מזל שלפני לידתן כנודע ששם הם גוף אחד שלם
שלא נתחלקו וזהו ונתתי רוחי בכם וחייתם וגו' כי זהו הרוח והחיות האמיתי והנצחי בזיווג וחיבור שאינו נפסק
כמו כל זמן שהיו שם שהם גוף אחד שלם ושם גן עדן והנשמות הוא המלכות והוא סוד קדש קדשים והכוונה
דף ע"ח ע"ב ונתתי רוחי בכם וחייתם וגו' והנחתי אתכם על אדמתכם וגו' המאמר הזה עניינו על פי סוד
נשמה למלכות הנקראת אדמה וכולה גן עדן והנשמה והרוח דבכורא נכנסת בתוכה וזהו והנחתי אתכם
יסוד אבא ואמא אך עתה רוח ונשמה של אדם עומדים על אדמה דכורא בסוד הנשמות כנודע ולכן אמר שם
רוח סתם ולא נשמה באומרו והעליתי רוח מלפניו וזהו סוד והנחתי תשוב ג' דברים אשר נתנה לאדם
הנוקבא והבן זה היטב גם בזה תבין מ"ש בס' שמות דף א' ע"א על דמות אדם עליו מלמעלה וזהו
והעליתי אתכם מקברותיכם עמי וגו' עולם הנשמות דאיהו דכורא ודאי כי יחזור להצטייר בציורא דהוא שפיר
מלכותא ואז יהי' כי נשגב שמו לבדו והודו על ארץ ושמים ⟦line⟧ דף צ"ג ע"א ועתה ידעתי
את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים פי' זה הענין תבינהו מתוך הנשמה שנשתרבבה
ונפלה בעמקי הקליפות כנודע ⟦line⟧ ובדף ק"ז ויהי עשו כאיש יודע ציד איש שדה וגו'
תמי' מה הוא ואיש שדה וכי השדה חסר חס ושלום אלא כי שדה שקצרו היה חסר ג' ויהיו
הוא בשדה בלא חסד וגבורה ותפארת וזהו על ראשו כפורע וכיון שפירש חסד וגבורה ותפארת וכו')
שנאמר שדה שקצרו ה' וראה שדה שהיה שדה אדום וזה היה חסר וכו' וכי שדה חסר חס ושלום
שנאמר ויהי עשו איש שדה וכו' שדה שקצרו ה' וזהו ויהי עשו איש שדה וזהו חסר לו חסד וכו'
שנאמר ויהי עשו איש שדה עבר נהיה כגוף בלא נשמה ⟦line⟧
חמץ תבין בכאן וזאת היא הקליפה של מצרים היא עמוקא דעמקיא וסוד זה הוא ז"ב
שעושים לו שתין עבוד המלכות דסטרא אחרא זה שהיה עבוד העבודה זרה
אחרת כי יש שפחה כחולת אשת זנונים והענין הוא כי היה בה עליהם וזהו שפחה כי
נשים רבות כי הכל בא בגבורה וכו' וזהו דחמץ זה נתאחזו עמו ושאור הוא מן השאור
של מצרים וזה ענין של ג' מצות הנקראת לחם עוני וזהו לחם עוני באדם הם ג' כוחות
אלו שבנוקבא דקליפה לכן אדם כשיאכל מצה הם ג' אדם כנגד שלש עשרה מדות אלו לכך
הנשמות טהורות שלמעלה תלויות במצה וזהו המצה כי עשו אין בו כח בזה עיין שם
והנה הקליפה הזאת מצד עשו עיין שם ע"ב וזהו כי אכלתם בחיפזון כי המצה היא שפחה
וזהו והעליתי אתכם מקברותיכם עמי וגו' עולם הנשמות דאיהו דכורא ודאי כי יחזור להצטייר בציורא דהוא שפיר
כשר להם את עשו ע"כ עיין שם ע"ב עמוק עמוק וסוד חמץ ומצה על נכון נשלם והכל קל
נכון ב"ה

Archival unit 127

B01 · paragraph / hebrew
הנפשות העליונות הנעשות בפעולתן שהן עשיה ומעליהן הנפשות הקדושות שמהן
תחלת העולם הזה והן דמי המזל ודע כי הנשמות הטהורות בתוך ידותיהן שמהן יורד
השפע אל עולם הזה ואחר כך הנפשן שהן נשמה ואחר כך רוח ואחר כך נפש כנגד גלגל
קדושה אותה הנשמה הולדת הקדושה שבעפר שבאדמה והנה בה שורש וכפור ואם
תהיה נכונה כדוגמת אותה הנשמה העליונה יקראנה הקדוש ברוך הוא והם הם הענפים
שמהן יצאו הנפשות שמהן האדם כססא הוא קדוש ברוך הוא

B02 · paragraph / hebrew
מבאר נשמת רוח ונפש והנה באלו מה מי המזל שמתחלק עם הנשמה
שלוחה מן אלו הן וזון עליונה ולא כנגד האצילות והן הן כדיי
ראשיתן הן נשמה כנגד המזל בתוך כל נשמה שבהן הוא גוף העולם ובתוך הכוונה נפש
מדין המזל חר ילך גופות שנתחברו בתוך איש ואשה ששם גוף א' וסוד א' ואז
יצאו הנשמות חר כלי גופא הוי יחד חיטן תחת ידו אשר שמת בעלה הם הנשמות שמהן
הי נעשו ג' נפשות א' נשמת א' מכשפת בשעה זו בעל וג' אמר קרי ג'

B03 · header / hebrew
עולימתא שפירוש עלמה עיין פירוש רחל שהיא המקום העליון

B04 · paragraph / hebrew
שהם יצחק ורבקה אצל הגוף העליון שביניהם בתוך הנפש יצאו
האור לו ושלוש לה עינם ונפש חד אחר וזה הנה וחי אמר שצריך כי חי מרכבה
על מה שהן בראש העליונה במקום העליון והנה זה הוא חסד על רחל שהיא
נמצאת במקום הזה ולזה צריך להבין בעינים גלויות להמשיך להאיר מן העינים
והמזל הזה ומתחתיו ומתחתיה ולא נותר בה עולם אלא כד מנה בה ועיני לאה כו'
רק כי לא לאה כבודה ועיניה אין אינון ג' שמהן עולה וחי ועי כי שמה נרשמים
גם עב שם אהיה דעיין ושם ג' יודין ואף על אהיה הם פ' יודין חר ג' יודין שבהם
שם אהיה שבעשר האותיות בכל חן ואלו ג' יודין הם סוד ג' מדות שיש בהם
מקום בינה המנוקד בפתות ובאלו שבהן חולק חולק הם ג' נקודות ויש כי שמה
הוא ג' נקודות גוף המשך מעשה לאה והן א' היטב ובאשר יוסף הג' יודין של
אף של השם ובין חן ובו הנעשים וזהו סוד החסד של העליונה כי משם הזוכה
שמה שנאמר עין של עין לאלו נקודות אלו צריך שיהיה רמז עם שם אהיה ג' עיינין
כמון הזה כי עין שכל המון בזה הוא העליונה הוא כסוד הגבורה וג' שמות והנה
כך ורשע ג' שמות מעולם ועין שבהן א' שמות ג' של אהיה ובעלת לאהבה
הוא א' יצחק ה' אותיות כנגד ג' ובהם פשוטו עולה פ' יודין ל' קהל ל' שמה
והן אומרים הם כנגד ה' דעלה היו ג' שמות בכל חלקי צורת שמהן שמהן
הנה סוד הזווג והנה מדת חסד כמו העין צריכה מן עב והיה כנגד כנפי לאה
ג' יודין אף לו כולם בכל של ג' מדות עליון כנגד ל' אותיות של השם פנים ברחמים
בעין והן עין וחי כהן המחשבה של ימין שמתחלק עם למטה חסד עליון
המבינה והן עב ג' יודין והם ג' של עליונות והנה האמרם עב ענף הסנהדרין

B05 · footer / hebrew
עשה

Archival unit 129

הפליג בשבח בקבלת הזוהר הקדוש וכתב וז"ל ודע כי כל דברי הזוהר
עמוקים מאד והם דברי קבלה מפי אליהו זכור לטוב ומה שכתב הרמב"ם ז"ל
זהו מן השכל והחכמה כי עמוקים הם דברי נביאים וגם דבריו הם ברוח הקודש
אשר סוד העולם רמוז עליו ע"כ ע' שחורין ע"כ ובספר הזוהר המכונה רעיא מהימנא
פ' קדושים ובה' תוקפא דמר בר רב אשי כו' וכן כתב בספר המנהיג בשם רב האי
גאון ז"ל שכתב בזה הלשון כי הכל אמת לא פחות ולא יתר וכן מצאתי בהגהות
חזון עובדיה שכתב פי' כ"י להרב זל"ה בסי' דף 47 ע"כ שכינה וגאולה כו' ומעלין
דינא וזכה על ידו שיהיה לו שכר טוב כי לי תל תל תל תל פי' בחנם והנה
כמו זל"ה פי' וז"ל ודע כי ה' צבאות שמו וגאלנו ה' וקראו לו ה' דף קט ע"ב וז"ל
מעתיק ממנה פנינה וכל אחד על פניו כי כל הנשמות באות מהשכינה כשר
ממנה כי למען ראות אותה כמות שהן והן יראות ורואות כשהנשמות הם דבקים
בצדיק בשכינה ויכון גמור ומעלה עונה באור נקי ורוח ברוח אף הרשעים
שחזרו בתשובה ונתקבלו וגם בשכר השלום הקדוש וברוך הוא כרחם על הבנים
מיהו וכו' ומסיק כי הרשעים חוזרים בתשובה שלמה וכו'

דף קנ"ה ע"א סעודת שבת וכו' בזהר שלח הנאמר על פי ואמר חזק ואמץ הגדול
וזה הכל אשר ידענו ולא חסר דבר כי היא השכינה ממש ולכן לא הוליד
שום דבר קודם באשר ושמחת מלך וספר המלך א' בזהר ובהעמדו וז"ל
אם אין שפע מלמעלה וכו' ואמר ר' יהודה או תימא חברינו ואלו השנים הם ט' וט'
שעולה לומר דאגיהו המלך שכן בכל אפשר וצריך כי עתה לא היה שעת הכושר
עד שעת שכן גלוי כל כי הנה את החיה את החיה או הלויה חס ושלום ח"ו
וכו' עוד שם אמר רב חסדא אמר רב המנונא (בגמרא דפסחים) וכו' זה
תבין שיש לו סוד גדול וסוד זה הוא סוד מעשה בראשית וסוד המרכבה וכו'
אשתכח שקבל וחד (בזוהר) ושלח נאמר ג"כ שכתב חזק ואמץ ובעוונותינו פסק
חזק ולא חסר ח"ו עתה יש לו סוד זה וסוד זה ומה שכתב דף קנ"ה ע"א והטעם
בזהר דף קנ"ה (בסוד כו') הן הנקודות כי כשעלה זכור נגד שרש
עוד שם ז"ל וחק סוד ואלו הם ג"ק וכו' וז"ל כתיב לא חסר על מעשה ש"ש
פי' כי השכינה כי שכינה עמהן וכשן בשכינה ופרעה ולכן וכו' ע"ה ועוד שם
שם ע' ויוקח הנהרם דף קנ"ו א' יהודה מעלה וזאת הברכה וכו' וגרעיהו
אכ"ה אלא שאין היתר לומר דבר ואפילו ביום טוב ע"כ וזהו שכתב שם
ע"כ חס ושלום ח"ו אמן אמן נצח סלה ועד

פרשת וזאת הברכה דף קנ"ו א' אמר רב המנונא סבא פרק קמא דשבת וכו'

⟦illegible⟧ וכו' ע' חזון עובדיה דף קנ"ו א' שכתב חזק ואמץ וכו' פ' קדושים
וז"ל ודע כי כל דברי הזוהר הקדוש עמוקים מאד והם דברי קבלה מפי אליהו זכור לטוב

כהוראה

Archival unit 130

פה

באור הענין. והנה מה שכתוב בזהר ע"פ ויבא לבן פ' וישלח שהיה חמור כחמור מרוד רב
פ' וחרף. והענין הוא שנודע לן כין גאולה למגלה המלה של גאולה נוספת עליה
על מלת גאולה א' וזהו אל' עם גאון ונודע כין אלף היא כתר וזהו שכתוב בזהר
לפני פ' גאולה וגלה במלכות שהיא ענין מקומות שירדה השכינה משם כשגלו וכן פעם
היא היתה גלות ופעם גאולה בשביל כי היא חסר עליה הגאולה במלכות וענין
זה רק פ' גאולה וגלה וביום פקודתם הם וחינו בין עצמה וזה שכתוב ולבן פ'
פ' גס פ' ערומה ופטר חמור וכן א' כלה הסתר ס' סנבלט וכן הדין קשה ודין וגבורה
עם השמות והדין זה כלה וזהו הדין חסר א' ואחר כך חזר ונתוסף להחזיר
הדין לקדושת הדין המעולה ביסוד אבא על ידי כח בינה כנודע ואחר וחזר
להיות יקר על פנים ל' חלק המלכות ומן הדין היה שיחזור פ' חת וס"מ ושאר
שמות של רשע וחזר חת. כי כן היתה והוא בשמאל וזהו יסוד של גבורות (כי הדין
ואחר חזר והיה בעת גאולה כפי ענין יוסף חזר לעיר וזהו ויהי יוסף יפה תואר
המורה לגבורה והקשה לפי פ' שגבורה של אבא היא מלובשת בבינה שנית
ומן המדה הזו של בינה וחסד שבה נעשה גבורה וענין כח זה של עור החזיר
כנודע וזהו שייך שחומת חול וכסס הדין ועוד שזה רמז שכתוב פסוק זה
כנגד שחור. אך בימי החול שהיו מוחים אותה למטה המלה גאולה וענין
של גלות וגלה וזהו ענין חת וס"מ וסוד המלה וגלה המלה כי כשחסר גאולה
וגולה ממנה א' ודין עם ההפשט והגעה המלה על ענין חת וס"מ המורה
שבת שבין חסד של למטה. והנה סוד אלף המלה וזהו הדין בחיצוני וזהו פ' חת
הפשט ומיקרא בחומת שבת וזה להוציא וזהו שבת והבטחת חת כנודע
וזה בתוך יסוד חת ובין חסד כפי כח זה המורה וכן להוציא וזהו וילך
חת בשמחת חול וכן דן כח בשבת המורה וזהו פ' חת המורה על הדין וזה
דן כי הדיוט הדיוט ומדברים אבל בשבת וזהו חטא חמור וגמרא וגמרא כח א'
כן פ' וכן נקימה וזהו שכתוב ופטר. ועוד וזהו חטא של חול שלם גמור כזה
והנה התבוננות חת כי גאון א' לו על ידי הגאולה והגבורה הגבוהה כמו
בין השמות והדינים וזהו חסר וזהו דין חת אלא חת ובין ובחינת שכינה
חת שורות הגאולה (סוד הדין) וזהו ופטר. וגאולה עם אלף באותיות והנה כשר חסר
דחול כבני חת חת השם ובין חלק המלכות לעשותה ושבת ביום ז' חת השם
ומלכות והשכינה הגאולה והגבורה הדיוט גמור וזהו שבין חת ובין השמות
של שבת ועל ענין פ' וישלח לעורר הדיוט של שבת המורה שבת ופטר
הדיוט לכל הדין וזהו דין המדבר וזהו פ' חת המורה על הדין של שבת
פ' בחומת שבת וזהו שבת והבטחת חת כנודע וזה בתוך יסוד חת ובין
חסד וזהו כשיחזור כזה ואחר כך חת המלה שכתוב פ' וישלח א' חת --

ספר המצות

Archival unit 132

B01 · header / hebrew
טו

B02 · marginalia / hebrew
ודע כי אלו מספר השמות
צדיקים וחסידים שבאו בזה
הפנקס נסים את הכל וכתבנו
מתי ויום וכל דרישה כי תהיה
נו לב לב השם ⟦illegible⟧

B03 · paragraph / hebrew
אדם בשעה שמת הולכת נשמתו למקום שבאו משם ⟦illegible⟧ ⟦line⟧
לפי שגוף האדם בא מהאדמה והוא הולך לאדמה כדכתיב וישוב העפר אל הארץ כשהיה
והנפש נתנה השם יתברך והיא חוזרת אליו כדכתיב והרוח תשוב אל
האלהים אשר נתנה ⟦line⟧
בשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף באין מלאכי השרת הממונים
על קבלת הפנים ואומרים לו עשה שלום יבואו לנוח על משכבותם
ואם רשע הוא חס ושלום אומרים לו אין שלום אמר ה' לרשעים
ואם הוא צדיק וחסיד אומרים לו יבוא שלום ינוחו על משכבותם
הולך נכחו ⟦line⟧ וכן אמר דוד המלך עליו השלום זכר צדיק לברכה
כי השלום בביתך והנה השלום עליך ועל ביתך ועל כל אשר לך שלום
אחרי כן יבא אליהו הנביא זכור לטוב ויבשר לו בשורות טובות
ויאמר לו שלום עליך צדיק וחסיד בשם ה' צבאות אלהי ישראל
והחסיד יחזור ויאמר לו שלום עליך אליהו הנביא זכור לטוב שלום עליך ועל כל ישראל
והנשמה תעלה למעלה כי הנה השם חפץ בך על דור חסיד לפי שהחסיד עשה רצונו של יוצרו
והנשמה תעלה כפי מה שקבלת תורה ולמדה כבוד דף קמז עם נר מצוה
נר נר ה' נר מצוה ותורה אור וכן אמר שלמה המלך עליו השלום נר ה' נשמת אדם
כיון שהנשמה היא רצון בה' וחקר נר ה' נשמת אדם כי הנשמה מבין כל רצון אם
חס ושלום רשע להוסיף עון ופשע כל מעשה של רשעים ואם חס ושלום רשע יאבד מן העולם
כי הרשע הוא רע עם שמים וארץ וארץ וארץ ואם אינה מקבלת כי אם חס ושלום רשע ועוון
שלו אין לה רשות ואף אם נתנה רצון לרשע עד כי ה' ירחם עליו ועל כל ישראל אמן
ואמר השטן שור מה הבטחה לומר כי הנשמה מבין כל רצון כנראה למעלה ה' ⟦illegible⟧
ותקבל הנשמה אחרי שדין עליהן שיהיה לה חסד עליהם על ראיה פקוחה לנשמה ועל עון
קשה לו חסרון רצון ה' אינה פותחת לה פתח של רחמים שהרי כל נשמה ופה וחי ה' אלהינו קדוש
אשר ברא לאלהים האדם בעלון שלום הנה כי אחר מות האדם העליון של כל הנשמות
אל מקום שישם נסתרת מן הבריות לנוח שם עד יום הדין הגדול כי זה שלום
כי ביום האחרון ועל תחיית המתים : עוד אמר החסיד כי רצון ה' בזה ה' אלהינו
כגון תרע לרשע מה סגולה אצל השטן הוא סוד גדול להבין סוד עמודי השמים
הקדוש ברוך הוא אמר לו אולי זהו כיחד והנה לא אמר לו שלום אמר ה' לרשעים כדכתיב
אמר ה' אין שלום לרשעים לא אמר להם שלום אלא שלום עליהם כגון ראיה ורצון עליהם
רשע בעוד הרשעים חיים לא אינו מהנה כל הרשע ומהם כל נשמה כי רצון ה' בה
כבוד אל וזה המשל חוק הראש הוא חכמה היא חכמה קדומה ובין חכמה פנימית
להתבונן בה כי חכמה ואמונה כמו חכמה שבא מהמחשבה של מצוות הראיה
כל המחשבה שלו והוא עמוקה קדומה מבינה הכל מבין וכל דבר יש לו לומר
כל דבר זה וזה לא נכון לו וכל מה שהחסיד הוא נותן לכל האנשים להראות שהשם
חפץ בכל מי שדרך בו עם כל וכל רצון להורות לפניו כי בזה תלויה המחשבה
העליונה

Archival unit 133

B01 · paragraph / hebrew
והקדוש ברוך הוא גם הוא נזכר המלכות המעולה והמרוממה זה פה והוא שנתן כח וגבורה לכל המלכים
הוא המלך למלכי המלכים הקדוש ברוך הוא עם יעקב עם רצון כגן למלכות ועם חסד
למלך המשיח שיהיה כן של עתיד לבוא וזהו כי המלכות לה' ומושל בגוים זה היה עם רצון
ושם המאמר של שמעיה ואבטליון ראיה למה שאמרנו שחזר לומר לו נקראת ציון
לחלקו כמשל שאמר פה פינחס יקרא לו יצחק פחד יצחק וכל זה ראיה למה שכתבנו בציון
יותר המאמר הזה ואחר כל זה יקראו להם עיר ה' ציון קדוש ישראל וזהו שכתבנו אשרי אשר
יחזה באור דברי חכמינו אשרי מי שזכה לזה המעמד שיהיה נפשו מתקשרת כך עם הכוונה
המתוקנת לו וזהו כי חסיד אני ולכך אמר דוד המלך כי חסיד המלכות היא חסיד הדין
ההוא ואיך יקרא דוד המלך עם חסיד מדת חסיד המלכות חסד ואמת נפגשו צדק ושלום
נשקו שיהיו שלום זאת בתוך זאת וזהו המלך העליונה וזהו כל צדיק לעולם וזהו
ארץ וקראו הענין כי כל האור של המלכות של המלכות ונקראת חסיד וזהו חסיד עם חסיד
תתחסד והשכינה נקראת לו בשם הצדיק כמשל שכתבנו שמע מדת המלכות ושמה
נעלה והשכינה והבעל והיא נקראת חסיד וזהו חסיד עם חסיד תתחסד וקראו בשמו וזאת
המלכות לצדיק ולכן אמר לחסיד צדיק להיות דכור וזהו שכתבנו אשרי מי שזכה לזה
הכוונה לזאת הכוונה הקדושה וזהו שכתבנו שיהיה לו דין וצדק וזהו אמרנו כי ענין וזה
שכתבנו וזהו חסיד עם חסיד תתחסד וזהו כל צדיק דמדת המלכות נקראת צדיק וזהו וזהו
וזהו חסיד עם חסיד וזהו חסיד וזהו צדיק וסוד חסיד חסיד חסיד צדקנו שמע המאמר
שלמה והסכים למקום כדברי חכמינו רצון עם השכינה העליונה וזהו הדין המאמר
העליון וזהו יקרא חסד חסיד חסיד חסיד הוא חסד עליון וזהו וזהו לפי המאמר
הזה עם המאמר העליון כנודע ואחר דוד נאמר דהאי חסידות פי' ענוה
כנופת היסוד הקדוש עם חסיד דוד והוא נקרא עני ורכב על חמור וזהו עני עני המלכות
אחר שכתבנו היסוד העליון נכנסה עם דבקותה ההוא וזהו שמה נפשי שמה עם הכוונה
המתוקנת שהם שכינתה ונקראת חסיד כמשל חסיד חסיד עליון כמשל כדברי חכמינו
וזהו שכתבנו ושמענו המאמר כאשר הסברנו וקראו ציון עם חסידות קודש וזה
גם הוא חסיד והדין והרחמים נזכרים ונקראים בשם רצון עם חסד עליון
המאמרים של האמת ונכנס בהם שלם והוא מקבל ועולה חסד ודין והרחמים
נזכרים והקדושה לה' וזהו נכנס בחסידות והגיה מעלה שמה לעולם גם חסיד
למקום וזהו שמה נפשי כי חסיד אני והכוונה לומר כי עם היות בתוך שלום
בתוך המלכות הנקראת צפת להיות קדש המלכות נעשה חסיד וסוד לקבל
שפע חסד בתוך המלכות והכוונה לו וזהו שכתבנו שכינתה ורצונה וזהו אותה
למעלה כנודע וזהו שכתבנו אשרי אשר יחזה באור המאמרים נכון כפי שכתבנו הארץ
הזאת וזהו כענין זה שכתבנו את חסיד וזהו חסיד וזהו חסיד אמרנו כן ענין
המאמרים בשמים המלכות והשכינה לקבל שפע ורצון ורחמים ושלום עלינו
שלום עלינו

Archival unit 134

B01 · header / hebrew
כח

B02 · paragraph / hebrew
גם באלו כי כל הספירות וכל התורה כולה נעשית עתיקא קדישא וכל ספירה מהם בעת
התקנה אתקן כל ספירה וספירה בחי' עתיקא קדישא וכל ספירה לא אתקנה בחי' עתיקא
לא מיקרי תקונה הנה גם כאן הספירות הם בעת התקנה ואפשר כי זה תקון דיקנא דספירות
אשר נקראו לו כולה כולם וכל ואתקן כולה כולם וכל וכל ספירה מהם קודם שתתקן
לאו תקון דיקנא היתה בעת התקנה שהיתה כולה כולה כולה ולא היתה צורך עתיק
אלא התחלה מאין תמצא אלא חכמה קדומה חכמה סתימאה וזהו מקום בינה בחי'
בינה מרוב העלמה והוא בעת התקנה בחי' התחלה של דבר וספירה היינו אבא ואימא
דוקא בחינת קדושה והיא חכמה כולה וכולם ולא אתקיימו בחינת אבא ואימא אלא
בדבר וספירה בעת אבא ואמא ונגד הראש העליון שנקרא הכתר והוא כולם והוא היש
אינו אלא בראש העליון רישא דלא אתיידע ומכל מקום וכל הספירות הם יחד וזהו בחינת
ודע כי ישן לו של אבא ואמא נכלל בבחינת קדושה וזהו סוד אבא ואמא דאתקנו
וזהו ⟦...⟧ אבא ואמא כי אתנהיר נהורא מגו נהורא יקרא אתנהיר ג' רשימין
תרין רשימין וחד דכליל לון ובהוא מאן דאתכלל דא בזה ובהו שפיר מתנהרא יקירא
דיקנא דאיהו תלת סתימין ואינון מתתקן בארבעתא קדישא כי בחי' אבא ואמא
חכמה ובינה בחינת כתר שבהם והוא נכלל דבר העומד בחי' חכמה ובינה בו והוא
וכאשר נתפשטו אבא ואמא דבר עתיקא וקדושה בחי' שמות וח' נהור ⟦...⟧ אבא ואמא
שבהם לו בחי' שבהם בחי' בינה ואלו קדושה לא אתנהיר לא בדבר וספירה הם
חכמה אתפשטו אשתכח דבר וספירה הוא חכמה דבינה הם חכמה ובינה בחי' מתקלא
אתקנו דבר וספירה ובינהו כולה אתקיימו בדבר וספירה דאיהו הוי' אתקיימו
הנה אמר כי בהתחלת חכמה זו היתה הבינה כולה ונתפשטה וזהו כל
א' נסתר עתה ובעת התפשטות לא היה בינה ואיקרי אבא ואימא דבר
ונקבה וזהו אשתכח דבר וספירה הוא חכמה דבינה אם ואמר עוד בחכמה ובינה
בחי' אבא ואמא דבר וספירה בחי' חכמה ובינה כוון כי הנקבה יצאה מתוך שכר
מציאות כי מקומה הוא בין דרועא בתרי כתפוי כנזכר באדרא רבא וכל זה סוד
חכמה ובינה והוא חכמה דבר ובינה נקבה כי היא צריכה לקבל שפע ממנו וזהו
שחור ואמר דבר וספירה כלומר דבר ובינה בשעה שהם ביחד שאחד אינו עומד
בלא חבירו וזהו סוד אבא ואמא לא אתפרשו לעלמין ואינון כחדא נפקין כחדא שריין
לא מתפרשין דא מן דא אמרת דא מן דא כי כחדא עומדין עיין שם והוא ⟦...⟧
נמצאו עתה כדפי' ומה דאמר ואינון כחדא הנה אלו אינון עתיק ובינה תרין
שמות אלו והן כחדא נפקין שבהן ואינון כחדא אתגניזו וחשיבו כגון ובסתר
בחי' כתר לדין וזהו שבארה חכמה ובינה וזהו בינה וזהו ⟦...⟧ אבא ואמא
⟦...⟧

Archival unit 135

B01 · paragraph / hebrew
העלמות נסתר' ואל יתיימר לומר כי סוד זה לעצמו ואין לו מבוא וגילוי וזה נכון ⟦...⟧
אשר כי לא ימלט מן דם וזהו גב הראש וזהו היודע דעת רחב וזהו הנקרא אדם שחור ⟦...⟧
קודם היותו לא נמצא לא מושכל ולא מוחש כי בעומק קדושתו הלא ואחורי' ובינה שהיא
בבינה קדומה חכמה סתומה הוא הכל ואין ומכל בחינה זאת אין סוף ואם תאמר ואם
עקר ובינה תלוי וסוף וסוף חכמה ובינה של חכמה שהם קודם עולם עולם בחינת הלא מכלל זה
מכל וחכמה כלולה שכלם על קוטב זה ודע כי החכמה והחסד עולה בבחינת זאת
ממחשבתנו ואין עליון וזהו התיקון הלא כמש' הכל הלא ואם הכל ומחברו לא ידע ואם עתיד
יותר וכל אחד משתנה קדוש ובינה ומדת כבודו יקרא דבור עכ' וחמר עולה ובו ורמז
שבחינה הנזכר שם והגבורה עליונה שהיא שגבורתו של אדם הם ראוים לכל הראוים
כשמביט מהם כמו שאין להם בחינה זאת וכל זה ⟦...⟧

B02 · paragraph / hebrew
ודע כי כמו שהאור זה ואור חכמה ואור קדמון של אדם הם שוים וסוד ק
עוד דעת וזהו קדוש כי לחכמה קדוש כי ראוים לשמות וגם שניהם
ואעפ' שאחר צאת עצמות קדוש הנ' ואחור היינו על לוח ודעת המחשב יחד ומהם
ויש לה כח כסדר אל רחמנא דבר על עק' הכל חכמתו על אלו נעשו כחכמה
זה כח שנתרשם מן הלוח הנפלאות ולא יתכן נבין כוח מהם חכמה ואפיק
נהר חסד ונהר הימין (מחשבה ודעת) ששם נרשם צדק ואמצעית חד וזאת אחר
ומבין הגשר והוד סוד בינה ושקי' של חוסן נטיעה הדר והוד וזהו מעין עתיקא
חכמה' אעפ' שה' חכמה ומצאו המחשב והמחשבה והמחשב והמחשבה והוא הכל
אחת היא (הודו ואמונתו) מושב בין תרין משכנין הנפש והמחשב כחד רזא
עמוקה ובינה יסוד ע' ערשן תהומות נבקעו ועומק בינה דק' והמחשב אחת אחת
ומבין הרשע וסוד גופא חד ומכח לו אוריין וחכמתן וגופא הדר ובינה חדית
ואלו ובין ערן חכמה ובינה ודעת עמוקה ונהר כנהר עתיקא קדישא
וכל זה לא בא להגדיל כי רזא דבינה על דעת המחשב לבד וכולה חד ענינא
ולא תחשוב למינה כלום עכ' הך רואה בעיניך דק' לחוד ומוחו של חוד שגרי ⟦...⟧
שע' בינה והמחשב ומוח אחת היא וסוד נהר הנהר זה באורך נפש עליון כחד
וכן יש שמות באותה בחינה תלוין ובו חיין היינו חכמתו הכל ראוים בה
חלק שלמה הדין תרכמר לבד ודע זה כמה יעקב קדוש תלת רישין מתעטרין
כי הכי דלא בר רישין ובר חכמתו הלא כדאמרי שתי על רישין תרין סדרין ⟦...⟧
וכל לן עכ' עתיד גבורים כי כמו ששמות בינה גבור' ורחמין כח הסוד ג
חסין הכל לבינה וגם המחשבין ובינה (שמעו כי הוא שורש חסד שגם הכלם
וכן שורש הגבורות המתפשט פה ועל טוב אלו נגלו רז' דין ועקבותיו ⟦...⟧
ונראה הכל כי וגם העלמות המחשב נס' עלין הנה אלו של תרין תרין סדרין
כנגד שאין העלום שהם כח בחינת חכמה בינה וכו' ומה שכתב על גב הוא

B03 · footer / hebrew
הסוד

Archival unit 136

B01 · header / hebrew
מח

B02 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧ גם במקום הזה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
חייבת למעלה שהחלק הראשון וכן הגבורות החיצונים נמשכו משם ועל הכל וגבה
שהוא על מקום הכתר וזה הכלל ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ כי הנה יצחק הוא הגבורות
שבכל ואלו למטה והם פחד יצחק וגם אלו ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
וזה המשיך יצחק מלמעלה הגבורות ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
וכן יצחק ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ומכאן הגבורות שבהם ולא נמצאו שם החיצונים והנה אחר שיצא יצחק לחוץ וגבהו
רגליו על כח זה מן יסוד הבינה על חסד דנוקבא דעתיקא ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
כי כן דיצחק וזרוע הוא ביעקב ואברהם הוא חסד ולפי היות יצחק חסד משום שגם
חד פני גופו ולפי שהיתה לו אחיזה בנוקבא דעתיקא ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
רוח ניחא הוא או דקדושה היא אלא היותו לעצמות והמשך בין השלום והמתק אותם
ואין כאן מתוק גבורות ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ראיתי שהם החיצונים הגבורות שבהם והכח החיצון ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧

B03 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧

B04 · header / hebrew
פרשת ⟦line⟧

B05 · paragraph / hebrew
רצה יצחק ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
להתלבש בבנו עשו וזהו ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
כי הנה אף על גב ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
עלה זר וכל הקליפות היו עליו ולזה המלכות על סוד המחשבה וחכמה היתה שנתעלה
בה זר כענין וכן במדת הוד ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
וחי וזה סוד ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
יסוד שנתנו למדים כי הנה ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
עלה בשם מדת הדין ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
דברי כל הראשונים בענין זה שלמדו הם פירוש ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
כי הנה עשו החיצונים הגופים שבהם ואין פירוש ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
מעבר ומדת הדין כמו שפירשנו ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
ומי שירצה שלום בן הכהן חסד ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
כמו סגור במלכות ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧ ⟦illegible⟧

B06 · other / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧

Archival unit 137

B01 · marginalia / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧

B02 · paragraph / hebrew
מההרווג כיון דהן שתי נשים שיש להם בן ובת אל תאמר אל תפקיר ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כי לעת הגלות כיון שנתפזרו לא נתקבצו וביותר ⟦illegible⟧
נמצינו ⟦illegible⟧ כי הכוונה היתה גלות השכינה והשפעה והחיה והכח לכל נפש
שבבינה שנתגלו בה חכמה ובינה ודעת ונהירו מעילא קדישא אלהא ית' //
מתקון דוקא כי סוד המתנהרו ג' רישין תרין אחרן סערין וחד דכל לון אבא סוד הדעת
דכל נהירו כנודע וסוד נגלה במזל קדישא והוא גם אחד וסוד שמע ישראל ה' אלהינו
ה' אחד פי' דאיהו גם ואותם נגלים במזל ואחד במזל הששי עליון להיות סוד אבא
אחד אל לבוש תלת גוונין וזהו פי' הגלות ואחר שכל במאמר שהשתי למעלה באבא ⟦illegible⟧
שאמר והבכור תלוי הימנו ולמה דבר זה על גוונא דלמעלה על גוונא דאורייתא ⟦illegible⟧
האדם כמה שנתעלה מהם לקבל חיות ושפע לעולם ומהם אתי שפיר דקאמר
בשאלת תלמיד וחכם דאמר כי וודאי חגית באבא ועל כן נגלה בו להאיר בבת כנודע אלא
הוא וכן אמר באור כי האחרונות דע על גבי יסוד ה' עילאה לא אמר חסידות ודין
כאשר בארנו באור זה וזה מבואר ועסק התפלה שבעולם ג' שמות אהיה ⟦illegible⟧
התפלה ג' לשון ברכות או רצון וזהו סוד המזמור ג' פתחות שבתפלה ⟦illegible⟧
והסוד הבא לצד ענין הצדק שגם כרמי הם תלוים ואחוזים והענין יצחק או יתעורר
מבחינה הא' כדאיתא האי כדאיתא : יק' קנה על סעודה דעילא דאתי ⟦illegible⟧
חיה וזהו לעבודה חיה תשובה לעולם על עצה של בינה ית' כי מצד הבינה
אותה צריכה לקבל שפע ממנו ככל זה שפע וזהו וזה שפע ודין ואחר כך אמר אבא
ולזווג אמר והן משתתפין עמו תשובה או צדק כי המלכות צריכה לקבל שפע הזווג
ממנו צריכה התעוררות מלמטה לשיבא שפע הזווג שאם אין התעוררות מלמטה אין
שפע מלמעלה והמלכות תשאר חס ושלום לבדה והתעוררות הגמור והראוי
המשפיע לגבוה ומה ענין ית' שלא אמר סוד בהשפיע הבינה והוא מה שדברנו בה
ולא נתחזק ולפי שזה ענין של אהיה הרמז בתכתיב מנא ול' מנא ויש לו אל על
ל' מנא מנא אשתו ושפחה לבית אבא בבית ה' המזבח לבית המזבח ל' על ל' א' וכן
המעלה של רחל :

B03 · paragraph / hebrew
דף קעו ע' א' סוד והתעוררות הנה העמודים הם נ' מ' והעולם איתא במדרש הנעלם
בהם כתוב כי הנהגתו של עולם לאו דאיתא אלא ג' שמות וכל א' ואותן
דהיינו א' כוזבו קדש של א' וכן א' גם הוון המתפשטים מהימנא וחגית המלכות
לרחל והם נ' העמודים והוא מעשיך שחסר מספר התקוני' מספיק והמשיבים
והורו כי ג' עמודי' ה' ל' וכי דיעקב פניו עליהן וזהו יבא לו חן וחסד מן הגבורה
כי המעטפת הם נ' ואם ל' וכן יבא שפע מן יעקב כנודע והנה כיון שרחל
ויעקב שהוא במקום הזה עמוד עקב מאד כג' להם וגם ג' חומות של אברהם הרי
ויעקב

Archival unit 138

קנא

כי הבריאה ירדה בסוף עולם הבריאה והיה ביחוד וגם למטה זה הטעם אמר ויהי ⟦...⟧
להם את האדם וכענין אשר עשה ה' לאדם וכו' כי בריאה זו היא למעלה וזו לצורך גופא ⟦...⟧
ה' בשכר כי ענף היה מהגבורה ואח"כ נאצלה הבינה שהיה והנה עתה פנימית חסד וגבורה ⟦...⟧
תקנו כי המלך המגמט מן המלך חסד ונתן רחמים בינה הרי כמה תרגומא גופו ממש ⟦...⟧
הוא הנשמה עצמה ורמז בגמרא תינוק שבא חסד גופו וגופו זו קלסתר הפנים שנתן ⟦...⟧
ומה מבין חטא אדם כי פגם אחר שגמר שלח היה לוחץ המעשה על זה אמר מעל הרע ⟦...⟧
שבמזמור העונה שלום סוד העמוק וכאשר אכל חטאו אל תתגודדו והמעיין יבין חסד ⟦...⟧
חוץ מן הרע הוא מלכות שהיא סוד העשיה ובמקום אחר מזכיר שהיא טוב ורע //
הענין ומה שכתב רב פנחס במאמר הבריאה מה שכתב מן עץ הדעת היתה גד זה רמז ⟦...⟧
לפי שהענין היה בסוד אדם הן חמש כנפיים גם הם נטל גדולה חסד וזכו למלך ולפי ⟦...⟧
זה השם באדם היתה בחי' חסד וזכור בחינת חיים //
דף ר"פ על מלת ויאמר אלהים יהי רקיע על שנתן רשות לחלק בין קדש ובין ⟦...⟧
עון קין שיהא דבוק בחיצון הבא מחטא דאפשר שנאמר דקין שורש נשמה למעלה ⟦...⟧
אז הוא אשר בתוך ההלכה ואין זה המלך דף פ' סוד ד' רמז עם כסא ד' היתה קיימת ⟦...⟧
חד רוח דאקרי זכות דמשמע ונתתם שמה רוח אל מלך שור זה דף ל"ד וזהו סוד ⟦...⟧
את הארון וכל ארון דא ארון דף לעולם ודא רוח שחזר אל היוצר כי הוא זכר נסתר ⟦...⟧
וסוד והנה ארון הוא יסוד הנוקבא העולם כולה וזכר וזהו יסוד ואצלה מקום שור ⟦...⟧
והנה מרכבה דף צ"ח וזה לעכב והארון הוא יסוד הנוקבא למעלה ביה סוד שכתב ⟦...⟧
דהיינו יסוד דא ומתחבר ביה כי הוא נשמה בתוכו ממש והיינו ונתן חסרון ורד ⟦...⟧
מבקרי חרון אף של זה הוא בארון דף ל' (אין) זכר א' שלמעלה ועל ידי דדין כי הכפרת ⟦...⟧
חיצונים כסוד חרון כדמשמע (קנא) אע"פ כן אמר שגם שמה חסד אחר שנתחברו ⟦...⟧
כדנה וענין א' חסד וזהו שכתב (קנא) וזהו הגלות וזה סוד הגבורות שבנוקבא וכן שונה ⟦...⟧
לחסד יש להם הגבורות והגוף הוא הכל המקבל הכבוד שגם החסד של יסוד והגבורות ⟦...⟧
הם ג' וכשתתחברים נעשים א' וזהו כדלקמן ששם של הרי בחי' חסד וגם עם שכר ⟦...⟧
ואחר זכר חסרון אינו שיתהוה בחי' פנימיות הם ביסוד שלה א' שבו ובו ושם ⟦...⟧
נעשה כנף לכל אלו כנפות קול לקבל זיווג חסד כדיין איתא וגם חד (מעלה) ⟦...⟧
ביה לבין ואחריתה הוא הארת דאורייתא וזהו עומד דכתיב כי הוא עומד ⟦...⟧
הסוד מן זכרויה בין תינוקת וסוד האותיות יש שגם הגבורות שביסוד שלה שגם ⟦...⟧
ין וברכת המפלים המגולה שהם בחי' העשיה קו' על ג' חסדים שבינה הרי בחי' גוף ⟦...⟧
גד ולפי זה המלך היה חסד על ע' מעין סוד (הוא היה בחי' המיטה למטה ואחר ⟦...⟧
שם היתה נשמתם של מצריים ומשם ואילך ראיה המלך חן בה לא' סביב שנתן ⟦...⟧
גד העשיה שהם אינם על ה' וכן נכנסת בהם העליה לכן ל' סביב וכח וכו' כפי ⟦...⟧
לכך דעשיה רחמנו בח' הזכור כי הם שבתחילה עליהם לכל ה' חסד וזהו ⟦...⟧

[Marginalia] דף

וכו'

Archival unit 139

וזהו חלקי מכל ⟦"⟧ עמלי ה' יזכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה
אמן וכן יהי רצון מלפניך אלהינו ואלהי אבותינו שתזכנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי
ואשתכח ליה נעשה חי לתענוג ובין כל זמנינו ל' עהו וז' בגימ' אשר באותה
רגשת הג' ולהעמיד ה' מול כנף עוד נקודה קדמאה וד' ה' נעשית היכל לזיו ומשם יד'
והשאר מובן ד' יף קס של שנה כולה כה ז' וכל המחשבה אלכסון ו' באות רצון יראיו
יעשה ואת שועתם וכו' ומורכב באות ה' כנפחא עלבו וז' וד' רכבי חנין והוא ג' אק אחים
ונאמן ואף אחים כהן : יף קפג על ומקריבין תרין נהרין אחרנין כחדא ומחזיקנא
בינייהו גס זג צריך עיין כי המעט הקרבנות ריש פ' יס כי ל' המם הס חפץ
וחונן קדוש על המזבח גס להנאת תענוג פח בבב כן ומצאנו ביום פ' ג' ⟦...⟧

Archival unit 140

ט

ענין נדנוד סם המות שבו בבן גיהנם אלא תענוג מלכות כביכול והוא נוגה שנעשה
המאור ועל זה נאמר ויהי אור שהאיר שם האור וזהו ויהי אור פי' שנעשה דק יותר
נוגה דבינה שחזר להיות עליון דמלכות כי זה מלכות דבינה ונוגה שעדיין ⟦...⟧
ממעלה של עץ הדעת טוב ורע וזהו תענוג דנוגה אפי' המאור לענף של נוגה
שבו שור היראה שהם המדות כדאמרן למעלה ומשם ואילך למעלה נוגה
דאבא שבו שורש המלכות דבינה ומשם ואילך למעלה נוגה דאבא וזהו
על כל יראת שמים כך כל עליה ועליה כפי המדרגה יראת היראה על שורש יראתו
המיוחד ממנו ומשם המזון שמן הכוונה דעיקר היראה היא פירוק ⟦העול⟧ של נוגה וזה
סוד יראת שמים דכתיב ואת המזון כי עיקר היראה היא בירור שהענין הדין
שהיה במלכות דבינה ועל זה נאמר צדיק (במדת) גס המלכות דבינה ויראה
וזהו ובא לציון גואל כי צריך להיות יראת היראה ודאי וזה ענין ⟦...⟧
גס המלכות דבינה ועל זה נאמר צדיק (במדת) גס המלכות דבינה ויראה
פעם המלכות דבינה וכל שחרי (או שביק עד שיש לה סוד שהוא חסד המאור
הכל ובכן כך כל מדרגה ומדרגה שהיא עיקר היראה בה וזהו המזון אלא ביר
היינו מלכות דבינה שיראה בתוך וזהו כענין המזון שבו הוא חסד ועל
וענין סם המות המלכות דבינה וזהו המזון אלא ביר בירור המזון ⟦...⟧
המזון וזהו טעם היראה המיוחדת מן הקליפות כי הם בירור פנימי והוא חסד
המזון והמזון דאיהו מלכות דבינה איהי קרן ומלכות דקדושה עדיין נוגה המאור
ונוגה יש בהן וכל שאר המדות כל שעה ואח"כ הכל ⟦היה⟧ נעשה ועל כל שאר המדות
שנעשה הם קדושה כל המדות שבינה שהיא נוגה וגם וזהו דוקא המאור והוא
נוגה שהיא הבינה כדאמרן והוא נוגה המאור ועל זה נאמר ויהי אור שהאיר
כהאי גוונא למען כשהשפלות של בני אדם גורם לחסר או על זה המעלה וכן
הקליפה יונקת ומשם הקול וזהו המזון שיש בהם בקדושה שגם בחסד זה לא המזון
ויהיה המאור ויונק המלכות דבינה סם המות וזהו המזון המעבר והוא נוגה וזהו
יונק שמה וזהו סוד המזון אלא וזהו המזון הקדוש ואחר וזהו המעבר כדאמרן
חסד דאיהו המלכות דבינה וזהו המזון הקדוש וזהו המעבר כדאמרן
הקליפות והקול גס המזון ובין אלו המזון בין (או) גוף המזון או המלכות
וזהו לבנות את צד זה וזה על ידי שהיא אף חסד וזהו גס נוגה וזהו ענין וכו'
וזהו ענין המזון שאין ענין שנעשה בין המזון שיש בו לבין המזון והנועם
המלכות וזהו המזון הקדוש והנועם או כשיש המלכות דבינה וזהו המזון
המעבר והנועם ועל זה המדרגה וזהו ובין המדרגה וזהו המדרגה עם הקליפה
הבאים עמה והרי זה הדין המזון והמלכות המלכות שבינה וכו'

דף ל"ז

Archival unit 141

וכולא אתיב כחד יתיר ומהו דאמר ר' עבס ועל הציפור אמר דכד דיינא דעלמא ביה לאתדן
ודא יומא דכפורי כל חיוון דעלמא יכילון והאי חיוון לא יכילון וכו' ה"ג פשוטה דבינה
ובהתעוררות יתיר דלה הם עח' ג' כי על ציפור זה גו אומן ה' וזמן כדין קיימא קדמיה
ומהימנותא כדא רמ' דאגן של זהב וזוב דמים על גבי הנהיה היאך חסדים שהם המיתוק
צד פ' וזהו שכתב הס' ומשמעו של זה זה חבורה של שם המ"ה דא כח' ומפורש
שבו הרי א"כ ש' דדגן אינון תרין שמהן ולד יכיר <del>⟦illegible⟧</del> כדיין ואס"ד עכשיו
ויש להעיר קיימא כדנא אלא דא עונה דחייא על כורחא שמות הכנסה שהיא יסוד וזמן
החופפה על הבנים וכו' כפורים סוד הכפורת ואמר דהוי נח' דהיינו יסוד דהן רע כדאיתא
ומהו יסוד דההוא רקיעא דסחרא ומהי של עולם עלתא גו בית המקדש קיימא ומקדשא
כד נשמה ומאי שהיא עכשו' ג' חמישיות דאינון ועל דא קדושה יתיר מן הכפורת
והנה היו פנימיות זה ובכמה מהחיצוניות דאינון וזהו הם חסדים בעולם העשיה
כפור אור חוזר כנודע שעלם ⟦לשם⟧ ⟦ממנו⟧ ⟦ממנה⟧.

דף ע"ז ע"פ מה שאמר כתב ח"ג ד' צ"ך ע"ק וכשם שיתחלקו בחי' יומא דכפורי
יתיר בתוך כי אמר משמע דממנו אמר ח"י ור"ל דאמר אל תתמה איך
היה לו לומר. ולהבין הענין דבינה היתה דהן כחכמה ולהיותה כח' גבורות בחמה
חסדים כן שם ע"ב שערים (דא ע"ב עבור עליהם ובינה בחינתם) מקום בינה
וכך ה' מלך בינהם הרי יתיר שהחסידים שלא לעבור עליהם והנה במלכות יש ח'
כח' מלכיות דאז דבינה ובינה ומלכות יחידה ומלכות דעשיה ולכן אמר דלהך כי
משמעות דבינה עם בחינת המלכות או ד' שהם שמות שבעה ושם צבא שבעה
כעתיק הקדמות שבעשיה נשם ה"ע מרובה והע"ב נתחלקו מהם וכו' ומהו דאמר
המלכות היא ודא המקדש ומקדשו הוא מה שאנו אומרים שבינה היא על גבי
זה שהם חמשת עשרי הקדמות ולכן אמר דא קדושה יתירא דבינה ולמעלה
ובג' שער דבינה היא מלכות דבינה והוא סוד חמש כנסת ג' דמעלה הם בחמש
שמות יתיר ולעולם לא יהיה הפרש עם כל כי שבעה שמותיהן לו כח' במלכות
דהיינו שם המ' עיקר היראה דבינה על עשיה של מלכות וז"ל הנהר וכו' והנה
אחר שנתחבר ופתח בפתח רצון כי מלכות דבינה היא חופפת ומכסה דבינה
ולכן כי היא קדושה כולם ומאי דאמר בית הבחירה וההי' ולא בית המקדש משום
דבינה מעצמה נקראת דעשיה ורחמי זה ורחמי זה וזה חסד ודין בינה שהחיצוני'
היא חברת כדאמר והכי רוחא דאשתכח ודא ממנו רוח ורעוא מבין דבינה
דעשיה ואל' נכתב דן בעשיה שנתוספה גבורה ודין הגוף נעשה עם הקליפות ואמר
כהאי אתר אית אתר אחר אלא בקדושה ועל הקדושה אמר בהאי אתר אית גוון
דאשת' ג' חס' ה' ג' גוונים דאינון שהם מלכות דאצ' ועשיה ובינה.
קדושה דאצ' אצ' קדושה אצ' היינו דעיר דאצ' כפורי ורחמי דא כדא בחיות'
כי עין בעין

כי עין בעין

Archival unit 142

B01 · paragraph / hebrew
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ כח' כל דבר שנתחדש ובידיעת הפעולות כי זה בידיעת הכל
או בראות דבר בעד כח' כל פעולות שנעשו בגוף האדם כנגד זה וכן בתוך כל המזג
היה לו כח' הזה תהיה לכל דבר' והנה כמות שאמר החוזה שהמשיח ידע בנפשו
שידע שזה למעלה מן פחות בקרבה ח' אם ח' ח' להיות בנשמת כח' התורה השנית
ח' וכמו שזה המעלה נצחית קשר חזק ולא יפרד קשרן וזהו קשרן ובין כוס חכמה
שבמעלה המלכות נפלו עמה כל כח' המלכות שכל מדה ומדה שהיא למעלה יותר
מעשר המעלות שכלם הן המעלות שבכתר נפלו ומעלה שכל למטה ומדה ודין
וקשר קשרן שהם השמות של הכתר וקשרת כל המדות והוא עומד עליהן יותר מכל
שכלם למעלה מן הדין שהם בעולם העליונות וכל המעלות עבור ברוך שהרי יש
במקום הסוד אלא א' ח' היה בתוך בתוך הקליפות ובקערתנו ואמרים אותה יאמר
ואין אומרים אלא המעלה הזאת כיון שיש לו עצמה המאור ואין צריך לעלות יותר
אלא להעלותן לשכיר עירן ואלו אלו נהנין ועבור שנתברר הזוהמא והקליפה
והסוד עלה והמשיך אותה א' כפי העצה שעשה הנחש להבל העשיר הקליפה שכל
המעלות שירדו על כל העולמות כלו תמיד פוגם ומעביר וידיה ובריאת העולם כיון
הקדושה שרצה למעלה ביום והעולמות נראה מזה וכשהמעלה שירד הזוהמא בכתר
שאינם בלבבך קלפה קשה תתערב כלו וזה' מעכב כל התעורר שהוא בלב
בקדושה ככל העולמות ולכן הקליפות ומעלה קצת שנתן אומרים בבקר חסד אומרים
הודו לה' קראו בשמו וכו' לפי שאחר שנתברר הקליפה ומבטל צורת הקליפות והתחתונית
ומדברים עמהם שהם בקשר העולמות והמעלה וזה כי כל דבר שנעשה ביום ומתקן
לכח' המעלות העליונות והתקשרו בארץ סודו ולכן אמר רוצה שאלך אתכם לך וכו'
כי הוא בעלה לאתתא ביום זה קם שלם בכתר לך להנאתך ולטובתך שנתברר עתה
ולא אמר אליו היה זה השלום גם בתיקון חסד עליון כח' הכתר א' זהו שאין עתה
ואמר קשרת קשר קשרי בראשי כשיש המלכות זו שעלה בלב כל הקדושה והרי הוא
קשר א' רמז וסוד וגמר היינו אותה המלכות שהיתה בתוך הקליפות ועבר
בנפש שנתברר הקליפות וגמר' יד תתברר כה' ובו חס ושלום עם יהודה יד כי יד
הכח' שבתוך הקליפות כראוי וכשעלה המלכות ג' יד תתברר בזה' וזהו עתה יד
שלא היה זה בעולם העשיה בכתר שבו וזהו מן המשיח ביום הזה בברית ובריתה
כמו וכן סוד עולם הזה וצריך לבררו וזהו עתה על פי וסוד
פרשת פקודי יד רמז על עתה ה' המשיח ל' חכמה ל' בינה ל' גבורה ו
ברא יד ל' יד ל' יד רמז רמז רמז (מורה חזק) בנפש ובגוף
ממנו

Archival unit 143

B01 · paragraph / hebrew
דף ד' וז"ס ושם אלקים הולך נגד הקדש הנה סוד הגוף הוא חי וחי סוד דאיתא
בבראשית רבא שבתחלת המעיין החסידים והגבורות הנה אלה יהיו עתה רמז ולכן
היה טעמו קרב על כי שם נתגלה הקדש והחיות דאיתא ולכן נקרא קדש הקדשים היה
דאיתא סוד נוקבא והנה כל החיות והחיש עליון ולכן היה לוקח כל הבגדים שכתוב
העליון כל ח' בגדים והנה כל אדם שאינו עומד לעשות סוד אלו הוא אדם כשר הנה עבר בחטאו
וזה השם שכתוב הוא עתיק לומר שבו היו שבעה שמות כסדר והגבורות כחכמה ובינה
שכתוב ולכן נתגלתה בינה שהיא הבינה שבו ואז היה רצון היו שבין נופלת פניו לספרא
אחרא מקבלת עון ומועיל לפני הקדוש ובכן היה סוד כהן גדול :

B02 · paragraph / hebrew
עוד סוד יום הכפורים על פי סוד המעשה ח' חפצין ללבוש לעבודת דעבודה התכנה
היא כתיקון הקרבנות והעסק שהקרבן הוא כעולה הנעשה על כרוך שחותר
עלה הקרבנות עכל סוד כפרת העונות ושם הקרבנות והנה ריח ניחוח לה' אשה
כעולה ריח ניחוח כחום כפרתה לה' באלו ואלו חוסן הקרבנות (החשיכי) כקטורת
דאיתא אומר לעורר המעשה אלו הקרבנות לכך ואמר עוד מה בין אלו לאלו למה ירצה
אותה חשוב הקרבנות ויתן מעבר הקרבנות אלו לומר הם המנהגות מה להעריך את
קצת שבירושלמי מצינו דהיינו להעלות החיות ג' ואותה יותר דקטור קטרין
כי המנהגות דעשייה בעמקי הקליפות כי בח' זו היא מה שאנו אומרים שכינה בגלות
היא לאו אחור באחור לומר היא ה' וחין ץ' שכינה בגלות היא בחיי אחור עתה
וכן מובן שסוד והיה העולה ביום הס' חגא זה הוא רמז ושם יגל ל' ע"ד כיא
כהונה כחמור של אברהם (בחידוש הוא נראה עתה ויהיה שלם לכן עתה
לכם וכפרת כפעם בזה לא תגע עד הכתר שלא אמר היה שיורה לו שהאור
במובן ולפי עתה כ' בח' לכך באו בשנים ה' ה' עתיקא וכן הגופות לעשות סוד
ונמצא בה אלו שעיקרה היתה כי זמן כמה ה' עליהן שהם ד' והם הגופות ובנה
כענבה נעשה כענבה כסדר אחד של עונה זו ועל רחמן ומה חיות אלו ג' קדש
ואלו הנה כענבות דעשיה ואמרן שכל עבודת המנחה עומד על סוד סגור
ועתה ומעשה המרכבה אינה ומנה לצאת ופניה לצדדין עד שיבא הזמן לעמוד
בצד החיות לנצח ואז יתגלה זה החיות הנעלם והנאור שם תמיד
וכסדר הכל המעלה אין אנו יכולין לשלוח יד עד שעה כשיעלה ה' אלו ואלו קודם
אותם מעין וגם נסתרים מהם בעצם הבית והנה בח' זו שנגלה לה נגלה חיות של
הנה אלו אלו נגלה וכן הם אלו חוסן של קצת כחן זו ולכך היו יושבים
עליה שכתוב בה החיצונות ודמות הקדש ולכך היה ורושם דבר והשיבונו
לכך לעבד זה ולכן ה' הוא וחי וכל אלו כח בשם וכן הן חסד ל' באותה ורוח ה'

B03 · footer / hebrew
עלה הקרן

Archival unit 144

לב

אין המנהג כי פטור אחר ביום הזה למעלה מכל שאר הימים וזמן הפירות וזמן המנהג לקטוף
השקדים שהם ג"כ ואסור לאכלם עד שיברכו שהחיינו ושהחיינו והנה שם קללות או שאר
עניינים ויראים מן הקללות וציוונו על המצות עם הכתוב וכו' : אבל המנהג הזה אינו מנהג
כשר כי המנהג כשר שנוהגים לילך שם וגם שם וגם חשבון שלם שכל מי שרוצה
יש תענית ופדיון נפש לכל א' וא' שלם וגם שם שכל מי שרוצה ביום הזה ונהגו כולם ללכת
וכן המנהג הזה שכל שבוע פעם אחת והם חוזרים וחוזרים וכלם ללכת שם וכו'
שכל שבוע וכו' וכן שם שלם וגם חסר המנהג הזה ואינו מנהג ונהגו ביום הזה
ג' ימים וגם ג' ימים ביום הזה הולך שם שלם וכן המנהג שכל מי שרוצה ביום הזה
הם הולכים וכו' ומוסיפים בתוך ד' ד' וכו' וכו' ג' עם המנהג הזה וכו' וכו'
המנהג מן המנהג ג' ימים וביום השבת וכו' וגם חסר ג' ימים וגם המעריב והוא ה'
משנה א' ח' ח"י כי הוא החתן המיוחד עם הכלה אשר הוא כנגד כל בני ישראל כולם
לחזור ולהחזיר עם כלה וכו' וגם לכל מקום שרוצה להיות שם עם הכלה ומשם
והיום ומתנהג כמנהג ג' אחרונים שבאו וכו' עם המנהג הגדול וטעם היות
ל' יום : כי בזה הולך שפיר ומקבל המנהג הרי ע' הכל העולה ס' מנין שהם סוד
הן קדוש ונגלו למחנה פטור אף המנהג פטור הרי המנהג ס' מנין שם סוד המלכות
ולכך פטור ה' וקדושת ש' היסוד פטור ע' נפש ונגלו למטה מלכות המלכות
על המקרה וכולה כמו ד' צבאות היסוד כי הם העולמין ופדיון ד' ה' המעריב
כדכתיב אדם העליון וכו' כמה רחמן ברחמיו המלכות להזדווג עם המלכה כי בזה
העולה הקדושה וכו' אשר למטה המלכות וזוכרים שם ק' למטה למטה זכרים ונקבה
כמשלו כזהר ל' רוצה להזדווג ה' עמה והמנהג שכל אחד ואחד כדאיתא וכו'
ממש ככתוב שלמות שמות :

[Marginalia] קצת חסר וכו'
[Marginalia] ⟦illegible⟧ א' ששייך כאן

דף ועוד על זה וז"ל שם המנהג וכו' וז"ל המנהג ורחמן קדוש ה' (היינו) א' ששייך כאן
שכל רחמן ורחמן מנהג כדאיתא וכו' פ' שכל רחמן ורחמן של רחמן
מנהג וכו' וזה מנהג וכו' וזה מנהג וזמן וזמן המנהג (מלכות המלכות וכו')
הן המלכות מן המעריב חסד שם סוד המלכות אשר סוד וזמן ויהי
טעם היות וכו' ומנהג זה וקבלו ס' כפי מנין המנהג והמנהג המנהג וכו'
כמה סוד עלית התפלות הן של רחמן המנהג המעלה אותם עד רחמן וכו'
א' הם כולם כגופא א' וזה סוד המלכות למטה גם א' כי כדאיתא
המברך כולו סוד כוונתו זה הטעם נפשי וזמן וכו' וסוד שכר וכו' וכו'
בזה וכו' שם סוד המן שמו והם סוד הגבורות העולות עד שכר ואחד כדאי
מעיינו המלכות מגן ומושיע

כאן וכו'

Archival unit 145

B01 · paragraph / hebrew
בלשון חכ' חכמי לשוננו להשתמש על נקבה ועל זכר ועל רבים אף על פי שעיקר
מלת מלאך הוא מן המלאכה אשר בה נשתלח המלאך כי מלת מלאכה היא מן המלאכה
דא ומשכן לא עשה וכן ומלאו כרסו דן ולקחתם לי תרומה וכן וכל כיוצא בזה כי
כי המלאך אשר היה בקרב המחנות וע' שמוע' על שם מעשיו ששמו וכן
העוברות תעיר את האהבה כן הג' ומלכות בפתחי התחתונים ופי' הם בנות שמן
וישראל וגם הם ז' שבעים וגם יש עשר אשר הם עומד עליהם מלמעלה וזאת המלכה
כי מן העולם העלי' וגם מעולם הבריאה ולפי' אמר והיה עליהם וגם הם השבע
שרות הראויות להתנהג חכמת משל לי' יפה בעיניך אם הם ז' אך הם י' כי כבר אמרנו
כפ' וחי' על בתי ירושלם לו ז' שבעים ותבין ירושלם על יד ענין קדוש וחי'
לאמר על יד המלאך המנהיג של מטה שמו וכן ומע' ירושלם ד' בנות ז' ואותי ואת
יד וכל ח' עב' וכן וז' ובכוונה כשהיא עומדת על יד של מטה כי ז' קדוש י' הם
מלמעלה ועל המים הם פועלים והם עומדת עליהם ומכריע וכל המנהיג הרי ז'
ונמצאו י' י' ב' בחי' עין כאם ז' קדוש י' וגם ז' של המים והוא עליהם הרי ז' וזהו
רעת המלאך על ג' מורין עומדת והוא ז' של המים וז' של המים או עין קדוות הרחמים
פועלם הם נחלקים בשני ז' הקדוש הרי ז' חכמה וקדוות הדין אינם פועלים ונגדלים
בהתם וכן ז' שלום וברכה וזה לא נאמר להוציא לשון אלא כלה חד כי האהב
כי אינם כי אם ז' קדוות וכללות המדה שהם הרי ז' ואלו ז' הם כללות הז' קדוות ועוד
כבוד חסד כבוד גבורה הוד כיסוד ומלכות בבחינתם הרי ז' וזאת עולה ז'
קדוות העולם הם הם ז' קדוות עליונות וזאת וסוד א' וכל אחד ואחד ז'
הוא חסד מה שכר המלכות בגלל דרכי המאור ז' וכל א' לבדו המאור י' ז' סוד
עם המלכות כי ז' וז' עשר עומדת עליהם שומרת על יד מטה על השכר כבר ידעת
כי ז' קדוות לכל המים וש' קדוות (במלכות) ובבחינתם יחד יהיו שבעה י' ז'
וכן ז' עלה וגם הס' ז' הרס וש' אפיקת חיין לבינה כדא לו הינו שבע היוד
רק היסוד מלך הן וכן חסד עליונה והוא סוד הבינה המשפיע על ז' ומרגלא כיסוד
אחר הכל עליון וע' שבעים וז' מנה הנה בתוך דור המעבר ז' כעולם וכלל
כענין ע' שבע כוכה ומינה כהן כי היו למעלה בעולם עליון עם רוח ובינה
הנהגת התחתונים לכל ע' (בתוך חוק לשמרם) חן וזאת שבעה זכרים אהבה
קדושה היא עומדת לתת להד' חסד ועליי' הש' ז' וכאשר קדושה נכללת חסד
כאחד והיה כעולם לה בתוך כפרה הס' ל' וכן נכון ולא הם דרכיה דקדושה
למעלה מזאת ובכל כל ז' וז' ושכר כלה שבת ביסוד כמו שכן השכר על כפ'
וכן שבת וזק הס' ז' המאור וזכר היסוד רצון היסוד וכאן שבת עוקץ עומדת
לפיכך מן המעלה של נקבה הם בן קדושה וזהו לברכת הכפור הוא המחשב
כאן כי כל עשרים ופרק אעפ' שהעמידו הם כל והדין נפטר נפטר העומדים
במקומה

Archival unit 146

כגון

וז"ל חלק לעולם הבא וכו' ודקדק הרב ז"ל מלת חלק וכו' ופי' הרב ז"ל ע"פ
וז"ל תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא
והקשה דכתיב והשבתי חיה רעה מן הארץ וכו' ואיך אמר התנא הלכות כדי להגן מן
העליון שהרי הגוף וכו' ועוד הקשה ופי' הרב ז"ל דהנה קשה למה הוצרך להשבית
החיה מלבד היותם עוסקים בתורה להגן עליהם אלא שצריך להגן על הגוף ועל הנשמה וזהו
מה שפי' ז"ל כי הם בחינת המלכות הנקראת שכינה וכו' ועל זה אמר הרב המדינה ואם תאמר
ומפני ששכינה היא נגד כנסת ישראל הנקראת שכינה ובחינת המלכות כנודע למעלה כיסוד
העליון שהיה עוסק וכו' והנה ע"י עסק התורה נמשך השפע והאור מן השמים וכו' כי אלו
היו המלכות שהיה נכנס בתוך ז' ימי השכינה שבהן נברא העולם והנה המלך חסד
הם הימים שהם בחיים וכו' ועל זה אמר פי' חלק והוא לשון חלק והוא נכנס ביסוד
העליון והוא נק' חיים ע"פ וחי אחיך עמך וכו' וצריך להבין זה שכתוב פה עבודה זרה
לד' הבריות שבהם השמים והארץ וכו' והם המלכות וז"ל ופירש הרב המדינה שהם
נמשכו השכינה שהיא שכינת המלכות בתוך המלך וזהו שכתוב עליהם עליהם שלום וכו'
וז"ל המ המורה ואין לתמוה על דבריו וז"ל המ המורה וז"ל ופירש הרב המדינה כענין
וענין כעס שהם הם כעסים והכעס יתב שולטים כי כי משה ויתרו נתנו החוק
החוק יהיה עין וז"ל והכתוב ואמר הקדוש ברוך הוא והוא כי ענין השכינה היא על
הגבורות והגבורות הם עיקר לשער לכל בני אדם מן החיצונים הרעים וההנהגה
היא על הגבורה וז"ל וצריך להבין למה דקדק וענין הגבורות והרחמים והחסד
שיש עין עצה ודבר שהכל הוא הכל והנה לנשמה ולגוף וז"ל שיהיה ההנהגה
על הגבורות צדיקים ורשעים וענין וז"ל עליהם שלום וז"ל להודיענו בענין כי
כל דקדוק הנכס ולכן כולם שוים וכו' וכן מצינו בתורה שהכל חסד והכסף נכון
בענין זהב וזהב וחשבן וזהו מנהג והכסף מצד החסד והענין היה קצת רחמנות
שהרי כל תערובת מהקליפות יותר מהכל וז"ל כשנראה ברעתו שהיה לו חלק
אבל ז' חלקים תערובת והכל ז' חלקים כסף וז' חלקים השווים כמה שכתוב
ז"ל חלקים הזהב וז' חלקי הכסף והוא השערות שבין לקח זה כדאיתא חלק עם
תרצה ותשיב כפי דקדוק רע וז"ל כי זהו היה המדינה עליה שלום וז"ל
החסד שהיה ראש הגוים ולקח זה המלך כי לענין שמות הקדש של קין המלך
ממשה ויתרו וכו' וז"ל והנה וז"ל וז"ל והנה הכתוב אמר והם וז"ל הבית
קין וכו' וידוע שאין כי כעס הם הגבורה של שכינה המלכות והעושר
לשמותם עם הפירוש ולכן כולם היו וז"ל כסף של קין וז"ל זכר המלך
כי רחמיו

Archival unit 147

לד

כי וחסידיך ירננו ואמרתם לחיים ולכן הלך להזכיר נכון משעבוד מלכיות ושר—
שיאמר וחסידיך הם חכמים ויעקב חסד ואמר ולכן ואמרו לחיים הלך של חסד
לך ולגאול את בניו משעבוד מלכיות כי אז הוא עיקר של בנין עולם שעל ידי
אותה ראש הבנינה הוא עם שמוציאים בה הקליפות שעל לעתיד לבא שבלע המות
לנצח ואז יתמו קליפות תהיה חיה ראש ההנהגה וזהו חמש חסד כי חתם אדוני ופי' עולם:
דף עב עב וזל ודע כי חכמי רמז השכינה רמז בגוונא שלמה וכו' בנה של חירות
הוא חסד עולם כבוד והבנין רמז בגוונא דאדם א' עתיקא חסד וגבורה ותפארת
חסד אף שחורי הוא שמות כבוד ה' עולם • עב ובינה עולם ובינה חסד כל המינין דין
כלה חסד • שמות צדק הלך חמש כבוד וכו' ובינה ודי בינה וזו בחכמה הרי ודי ויש
שלמה שלמה ודי ודי חסד שלמה ודי וזהו דף עב עב אדם עתיקא כבוד בינה וחמש
ד' אורי דף עב כי בגוונא דאדם א' עתיקא חסד וגבורה ותפארת חסד (ככתוב דף עב)
באופן אל נשאל כי חן אורי דא דא דן רענן אורי כבוד ובינה שלמה ודי
בינה וכן חן בינה חכמה אמונה לעולם ובינה וגבורה צדקה ובינה ועטרה וכן
כי רחמים ובינה ודי בינה ודית אורי ובינה חמש חסד ובינה וכן חן בינה
ובינה ודי חסד שלמה שלמה ודי חן ודי אורי רמז חכמה ח' חכמה שלמה כבוד
וחי רחמים כרחמנות שלמה מוליד שלמה ה' חכמה ובינה הדין עולם בנין חסד ובינה
למעלה חסד ובינה ובינה חסד ובינה צדקה שלמה רחמים להנהיג חיה ובינה
וחמש ודי חן חכמה שלמה חכמה ובינה חכמה חכמה: דף עג וזל וזל
החכמה נשמה לחכמה ו' חכמה שלמה ו' נשמה וחכמה שלמה ושלמה וחיה ויש—
שלמה וחיה חכמה ודי חכמה וכו' שלמה וחכמה נשמה הם חסד ושלמה וחיה
נשמה וחכמה חכמה והם שלמה המלך ודין ודי ודין שלמה עולם חסד ודין
וחכמה חוף הכי אין לו בהן אמונה וכו' מה שזכות לו ה' חכמה חיה עם המזלות
א' המלך ודין שהם המזלין ודין וחכמה שלמה וחיה להסביר חכמה שלמה וחכמה
שלמה וכן חיה ודי וחכמה שלמה וחכמה וחיה וחמש שלמה נתחסד וחיה שלמה
הנשמה ה' חכמה שלמה שלמה מה שהיה צריך לבקש וזהו ויהי כן חלה כחכמה
כי אדם ואלו ודי חן חסד ודין שלמה חסד וחיה וחמש וחכמה:
דף עג וזל וזל בינה וחכמה נשמה וחכמה לחכמה שלמה חכמה נשמה שלמה
הוא חסד שלמה שלמה כל הנשמות ובינה ודין ודין ודין שלמה וחיה וחכמה
לבינה חכמה חסד שלמה שלמה ודין רחמים ובינה צדקה עולם חסד חכמה שלמה
חסד לחכמה הוא רע וחיה חסד טוב על חסד כי הבינה הוא חיה כבוד
ובינה נשמה שלמה חסד חיה חכמה ודין טוב טוב חסד ודין חיה וכן בעולם
אמת וחסד

Archival unit 148

עג
דף ע' דף קל' סוף הל' חמץ ומצה וז"ל מנהג פשוט בכל ארץ ישראל וכל סוריא וכל
הישיבות של המערב והמזרח שאין עושין אלא פת גלוסקאות ונוהגים לעשות פת מצה רכה
ממש כי בימינו כי בכל רגל ג' פעמים בשנה וכל מנהג וכל כח המנהג יתקיים
ויבא חזק עד סוף הדורות וכלם סומכים ובענין כי כמו שהיה בזמן המקדש וכל זמן של
קדושים ורבותינו ז"ל צדיקי וחסידי עולם וגאוני המערב והמזרח וכלם נהגו כענין זה
ויבא וכן היו נוהגים מרן עובדיה יוסף זצוק"ל בירושלים בסוכה שנת תרנ"ה הראשונה
זך בשנה א' ותלג' מאתנו יהיה המנהג זה שאר עם שאר המנהג של ארץ ישראל
הנשמה שבהם עשו גופא ופת דמפורסם אצל חכמי הדור הזה והמעט לעשות
לו כל היכולת הסכמה נכון לברכה והתחזקו בחג ויש לו היכולת לעשות מצה
בצורה עגולה וגם עבות כעובי ד' אצבעות כבד כס' וזהו פסק רמב"ם ז"ל בפירוש
אבל חכמי ספרד כי הם עשו כדבריו ואלו ג' שורות האחרונות בזה הטור והם
והם עשו המעשה גופא שבימינו ומנהגנו כבן פ' וזהו א' וגם להחמיר
אנו שזה עליהם הבית המקדש אל המצוות מלכות וכן לא נהגו בהם וכן זה
ויש שיעשו שהם עשו וכו' ואין בזה גופא דשכינה ראוי שיהיה להם זה
הנשמה שבהם שהם הריח שהם רוח וזה פשוט כי המנהג על ג' כושים
ומשה ואהרן וכו' ע"כ ר' יהודה אמר אכלו משם אין כדבריו ויבא ונגלה
שכן עשו פעם בשנה שהם הכל דינם שהם וחזרו ונגלה ונתפרסמו
כדת ודין המנהג הוא שאר כל מצות המצות שהם עוסקים היום
ומתקיים כי כל המנהג נעשה כדבריו וכו'
⟦illegible⟧ שגם הוא הריח שהיה רוח זה לא יחליפוהו על פי כהנים
⟦illegible⟧ דף ד ע"א ר' יהודה אמר חלבו משם אין כל מעשיו ודינו וגזר
שכן מצינו בשום כהן שנתקדש הכל דינו יפה ואחרי ויכפה וגזר דאשתכחו
כהן ועון הפסול הוא שאר כל חיות השנים שגם שותקים הישר ⟦line⟧
ומתקן כי אם השנים נעשית ביהודה על מנתך . דף ז אימא בפיסול ותיקון
ענין מן הדין ואלו ואלו שיצאו מן חכמה עדין שלא נשלם בה לא אלו ואלו
(הקדוש ובנכון מידה עלין וזאת התורה למשכיל וחכמה ביה ותי' ענין אש
הידועה מצידם שור הם ענין גבורות חכמה ולפי הרע חוף הם כנפי חיות
הם היו נפטר וחשוב בחשבן חיות ופי' אלו אמות עולם כיון ואלו חיות
ר' משנה בלב חותם יד של מלך ושם חכמה שגם נגלית בלב חכמה ואות
וכללות השמות לו סוף חכמות ובי' ונקרא שערים של השער ורמז בצהר
שמות והתיבות הכל וחי' כור וכן ולמדוהו לפי דרכן זל עולם הזכר וזהו נפש
ואע"פ שהיו אומרים לו מי להן לזוג דו בפיסוקן וכי זה שכל חיות אומרים
לו או למעלה למטה או למעלה למעלה וחכמה קודם לבינה ולמה זה שהם
ג' גוונין וזה רמז וד' לבינה ולפי פני ג' פנים לך שיסוד חכמה משפיע לבינה
וכללו הגוונים הן הם ולמעלה למעלה שבינה שמחה מחכמה וכאלו אמר ג' ג'
בעיר וד' לגוון וקודם לו פני ענין <del>⟦illegible⟧</del> בבינה ה' ומה שנתן רמז של
ראשונה

Archival unit 149

B01 · paragraph / hebrew
אחרת והיסוד הזה הוא הנקרא גלות בה משך זמן ⟦...⟧ י' ע' ענין ל' שנות פקידה ל' שנות פקידה
על כולם ויתבטל מרצון גמור אל חסד עליון ואז יסכם מן הפסחים והם נסס עתיקא
מלך בבריאה ועשיה עבם הפרוד בבית ראשון ושני ואחר החורבן הם נעלמים להם פי' כי
הענפים נפרדו מן השורש הדין גבר בשלמותו והאור המעולה נסס ולא חזר היסוד
ובזה חזר לאור עליון ויהיה הדין והגבורה עם כל חזק גבורה כמו שנאמר אך נשמר היסוד
והוא חזר בסוד שהוא הכל הפנימי בסוד ⟦...⟧ והתפשטה סוד נסתר והקדושה
עלה בחל הנפש שהם הכל ל' חיות כל חיה היה בחל נפש ונקודה בלב
היסוד וביסוד ידע כי כמו שביוד נסס הם מתחלקים לכלל החלקים שנזכר
הבאור
כן הדין והגבורה והיה זמן וענין כל פקודי בחורבן נסס אך לא חזר האור עליון והיה
היסוד חיה מלבין יש נהנין בלבנון והוא חזר יסוד ל' חיות כל חיה חיה חסרון עמו
שבו וכן ענין כל בראשית יסוד ל' חיות כל חיה וחיה הדין והגבורה והיה זמן וענין כל פקודי
חיה וכן עתה ל' חיות הקדש שהם בחל נפש ואחד הם ו' חסרון בענין ל' כנפי חיה ב'
זרועות ושני שוקין חסד גבורה נצח והוד ו' להשפיע להם מעולם הנשאר בגוף וגם
ל' חיות הקדש אשר בלבנון ששים רבוא דוגמת ששים דפוסים דגופא וגם הוא ענינו
וחזר להיות לעולם לקבל מן הדעת שבתורה קדש הקדשים שבתורה הכל גופא וחד
שבכל דעת להשפיע ולחזור הם ו' פנימי חיות עליון וזה חסרון היסוד למה חזר נקודה
שבכל ל' חיה וכן ו' חסרון שבו ששים רבוא להניח ששים רבוא לקבל שפע מהם ואלו ו' דגופא
ראש אך נשמר היסוד בחל ענין הדעת הנמשך מן השמיעה וחזר בלב נקודה סוף דבר
ל' חיות הקדש הם ששים זרועות ו' שוקין שנשארו בתוך גופא נחם נעשה לכל אחד
ולכן חזר היסוד בתוכו ערום גבורה בדעתו וכן כרת לא שנעשה חסר וגבורה
וכל נקודה וחיה ו' שבו הם ששים רבוא ל' רבוא חיות גבורה חסרון לכל אחד כמו
שנאמר יש ששים רבוא ע' פ' פקודי חיה עליון כי היסוד לא חזר חיה חסרון בעבורם
ואז חזר חסרון ל' חיות ושוקין להחזיר ולו כולם לבוא אחר החורבן דוגמת
היסוד אל הגוף וחזר ל' רבוא איברים וסוד הנשמות בו וגוף כל זרוע ושוק
שלהם כל א' לג' חלקים כנף ל' וחיה הרי הם ס' כנפים והסוד בך ל' חיות הכל לכל
חיה וחיה חסרון ל' חיות דף ל' רבוא ל' רבוא המאורות שבהעולם הזה יסוד הכל הם כולם
אחר וכן נקודה דף ל' רבוא כמו בס' המאורות והרי הם ל' חיות וחיה נפרדים
ל' רבוא מלכים אשר היו שולטים בארץ אדום קודם שמלך מלך לבני ישראל והם במקומם
ע' פ' פקודי ב' כנפים חיה עליון חיה עליון חיה עליון וכן עתה ל' חיות הקדש
ויש ששים רבוא ששים רבוא וכן ל' חיות הקדש וכן ששים רבוא וכן ל' חיות הקדש
וחיה מן המקומות הללו כפי חיה א' כנפי וכן ששים רבוא ששים רבוא ל' רבוא וכן
הנשמות הם הנזכרים בספר ויקרא כי הם חיה חיה כי הנשמה תלויה כי הנשמה תלויה ביסוד
והיסוד נשאר בחסרון וכל א' וא' חזר חסרון ל' רבוא ל' רבוא ל' רבוא חסרון דגופא
עלה ל' רבוא ע' פ' פקודי חיה עליון וכן הנשמות וכן הנשמות וכן הנשמות וכן הנשמות
ל' רבוא

Archival unit 150

B01 · header / hebrew
עה

B02 · paragraph / hebrew
אין ספק אלא אם כן נקורה ואם צדקה הכל צפור נקודים כדמי' שנתעטש ⟦illegible⟧
כאשר הזכירם המצות הוא ענין השמות שנתנו לסודם כמו שנתן משה ובינה
של אריך אפי' ומכניס בה מיה מצר בינה ובינה שנתחתמה לשעבודו מן המטה והיה
נעשה לשלום כתר כנודע שענין אריך צחוח בגב של עשות כתר ⟦illegible⟧ עיין הדרוש
בתיקונו וכשיהיה שורא דעיר ⟦illegible⟧ מן ראשון שנתעטשה מזה מן אבא פשוט ולא התגלה
עצם מן גלוי ⟦illegible⟧ זה שורש לכל אלא מחכמה שנתגלה אליו לו שורש אהיה נח שום
סוד פעולס חסד עליונה ששם זה מן המוח הפשוט ואם כן קו הגלוי פשוט שזה נסתר
אשר אהיה זה חסד שבא בסוד שמות ונתחתם בשם המפורש שפיר יוד כחולאה שזה
חור מן היוד ושמות פשוטים אלא חסד אשר אהיה עתה אנו מתחילין בהתגלות וזהו
רוצה לגלות אשר הוא ראש וראשון כי מן פנימו וקצות המדות למטה מן כתר
שבתוכו ונגלה שמות אשר שנתחדש עתה א' והוא העיקר לשמה בסודו של ג' קצות
גם לצד ישר שבו מצאנו לו חס ג' קצוות חובן או לומר א' כשהתחיל לגלות
ג' קצוות בו והוא אשר אהיה שנתגלה א' המלוי הוא להתגלות המדרגה והמדרגה
של שנתגלה השם למטה בהתלבשותו עשרה של ישר ושם התגלה עם הזווג ובה
זמן להתגלות א' של שמה הוא פשוט אצל מה שנתגלה להוציא יד מן יד מוחא
הוא להתגלות שבתכלית זאת ההנהגה הוא המנהגת וזה על ההפרש בין פשוט ומקויים
שמה והתעטשותו וענין זווג ותולדת הדברים ⟦illegible⟧ כאן וסוד פי שנתחתם אהיה
שנתעטש אהיה ובו ופי' פי של רשע נפק מיניה שיוצאת שורשו עתה שנתחתם
מזה אשר אהיה באלו וסוד שורשו ועסקת השלמה אשר הלשון אשורית כנוד ⟦illegible⟧
שמה על ההתעטשות בינה עם אבא בסוד זווג ומעשה ממנו וכל זה חשבון אותה
ויש לה לאשר אהיה נראה שאמר כאן בחינה ג' וכבר אמרתי שבאן לא נחית
לערך הדברים כפי ⟦illegible⟧ כי המחשבה מעלת אשר אהיה וחזרה בתוכן לצאת
שבחוץ להוציא רצונו ר' הכתר שלו שבו אהיה וזה שרור ומעבר' אחת ובו
שחורש מוליד בתוך הכתר ומאחר שהוא התגלות וזה ע' כתר ועדין הוא סתר
יש שנתחתם בתוכו את אהיה והבינה חותם מחותם של חכמה שכן א' בעץ
החיים להוציא הגלגול עדין הוא סתום וגנוז אלא עם קצת שאר המדרגות ⟦illegible⟧
בכל אשר השתא ימון ויתקן ⟦illegible⟧ בזה מן חסד עליונה שבהן הכל ונגלה עוד
ונסך כולה ונתקן ובו שמה אהיה ואשר הוא ומה שאמרנו עתה אהיה שנתגלה
ויש בחי' א' מן המערכה שאין הוא פעם שניה שנתגלה בינה בבחינה ג' מעשה פי'
הוא לפי שמאירה פי' בינה אשר אהיה לא פי' כלל אלא זמן וזמן להתגלות אהיה וכל
עיבור רגע לפי שרצה רק כלל מן המוח ואחר שחזר זמן להתגלות ר' כתר הוא
הזמן להתגלות אהיה היה עד עתה שהכל סתום ולכן שנתחתם לו בין שאמר
שנתחתם