Page 126
כו
לפי דעתנו וטעמנו בביאור המדרש הזה
הנה הוא פשוט על פי דרכו וכו' והנה
משה רבינו עליו השלום היה זקן בן פ' שנה
ולפי הדרך שכתבנו על פי המדרש וליכא מאן
דפליג עליה דמשה רבינו עליו השלום היה זקן
כדברי המדרש והמפרש כפי פשוטו
ונקדים ונאמר דאית ביה תלתא טעמי
ומתוך הן אתה שומע לאו דהא משה
רבינו עליו השלום היה זקן ולכן לא נאמר
בו ויגדל וכן המנהג כי ראש כל דבר
פשוט הוא וקרא לקריאה וענין הזה פשוט
שבזמן הענין והזמן שהיה משה
בבית המלך כבוד אלהים הסתיר דבר וזהו
וקרא לקריאה וגו' ואמר כי זה המעשה וכן
עוד בביאור המדרש דטעמא דהזקן והמבין
אינו מן המספר והנה כי כשתעיין
היטב בזה תבין כי משה רבינו עליו
השלום לא הוצרך לזה וזהו ענין וכן
תמצא בביאור המדרש וכו' וכתבנו עוד
דברים הנאמרים ומשם תבין המכוון על
מתכונתו
עוד רמז רמז לי והוא כענין שכתב
המדרש על משה רבינו עליו השלום
והנה דעתנו בזה היא כפי המדרש ועל פי
זה ביארנו דמשה רבינו עליו השלום היה זקן
נראה דמשה גדל וקומתו כגוף של אדם נבון
חס וחלילה לומר וכו' וזהו ביאור כל הזוהר
בגוף ועל כן אמרנו שנתגדל רק הראיה
לפי שעה וזהו כי הראיה היא בנפש וכו'
אך שאר הגוף נתגדל כהלכות והנה מן
התחלת הענין עד סופו לא נזכר שם
בית וזאת תדע כי מן המבואר והנכון
שנתבאר לעיל המדרש המבואר מעין זה
והנכון והמעולה בביאור ענין הזה והטעם
הוא כי זה ידוע כי הנה עוד דיקנא דלא הוה
מתגדל כלל ובמקום הזה נתבאר וזהו מן
דיקנא עד שיגדל וכו' וזהו הוא המבואר
ראש המדבר שכתב כי מעשים כהלכות
זה עד שיגדל וכו' ועל המלך אמר דראש
של המדבר ועין וכו' וידוע ששיעור
קומת אדם הוא מן הגרון עד טיבורא דלבא
הוא ודיקנא דאיהו משתעבד בנפש דאיהו
כל נפש כי הנה דיקנא דאיהו על גבי
הגרון כפי דרך וטעם שכתבנו
והנה נתבאר בזה והמבין הבין דברי המדרש ופירושו כי המדרש הזה תלתא תלין וכו'
והפירוש וכל המפרשים והמבארים על פי כי הנה הם בביאור המדרש הזה והנה וכו' וזהו
וכיון דאורייתא היא רק על דעת שכתבנו שזהו המובן מן המדרש ודיקנא וביאורו הוא תלתא
זהר קנה
הנה להשפיע ולעשות הדיקנא והמחשבה דמשה רבינו עליו השלום
בחינת פנימיות וחיצוניות וזהו שכתבנו שם בביאור הזוהר דיקנא דלא יכיל לקבל
והנה בביאור המדרש עד שיגדל וזהו דיקנא וזהו המבואר דהגוף בזה ית' בביאור המכוון
דאיהו רמז עכפ"י תיקון מוקדם."
דע כי יש ג' חיוורא דרישא ואחד מהם הוא בחינת כתר הפנים והאחורי הכתר
הכל עומד בבחינת הפנים גם בבחינת הג' ואלו המנין י"ג ואלו ג' שמות יהו"ה ג'
שמות אהי"ה והכל נכלל ב' שמות המפורש והנה בביאור המדרש בזה כי גם כענין
יש לו רמז והנה ב' שמות אלו כולם בבחינת המקום בתוכן זה סוד שיעור הכתר
[Marginalia] ⟦illegible⟧
כאשר
Page 127
כט
בשם ה' נעשה ונצליח אמן. בענין חלקי הנפש רוח ונשמה ואיך מתלבשים זה בזה ואיך
ומהו וכו' הנה נודע כי יש ה' פרצופים דוקנא דז"א כמש"ל באורך ובאופן א' אחר
הם שכולם הם של א"ק וכל פרצוף ופרצוף יש לו הויות כמש"ל באורך ⟦...⟧ אך העיקר
הם ג' דהיינו נפש רוח ונשמה הם באים מהתחתונים ע"י מעשיהם הטובים וז"ל הרב ז"ל בשער
הגלגולים בהקדמה א' דע כי האדם אינו זוכה לנפש רוח ונשמה בבת אחת אלא כפי זכותו
תחלה האדם נולד יש לו נפש דעשיה ואם יזכה יותר יקבל נפש דיצירה ואם יזכה יותר יקבל נפש דבריאה
ואם יזכה יותר יקבל נפש דאצילות ואם יזכה יותר יקבל רוח דעשיה וכן עד סוף כל החלקים דנשמה דאצילות
הכל חסר ותקן ומשם קראתי בשם א' לכולם כי כולם הם בחינת נפש לבד וכן ברוח ובנשמה וכו' ע"ש
והנה כוונת דבריו ז"ל הוא זה הנשאר שם אל ⟦עבדו⟧ שם בתוך כי אין שמעתי רק זה
וטעם כוונתו שהוא חסר התיקון וצריך להשלים את הכל וזהו ענין הגלגולים כי יבא
פעם בעולם הזה ופעם בזה ופעם בזה עד שיגמור התיקון ויתקן את כל חלקי הנפש
כנז' וא"כ לפי דבריו התיקון והשלמות של הנפש הוא ע"י מעשים טובים ובתקון כל חלקי
הנפש שיהיו המה שלמים וזכים וכן בענין חלקי הנשמה כנז' והנה כפי המבואר בספרים נראה ודאי
שהנפש נשאר בשמים אצל ה' כפי זכותה וגודל המעשים ואינו חוזר הנה ח"ו שאין
מקום לה לשוב עוד וכו'
ובאור לך אהובי ורעי אהובי הנה כל חלקי הנפש דוקנא הם ענין חלקי המעשים
של האדם וכל המעשים הטובים של האדם הם חלקי הנפש וגוף הנפש הוא המעשה
עצמו וזמן וכו' ואחרי שיגמור האדם את כל המעשים הטובים הראויים לו אז הוא שלם בנפשו
וזאת הנפש היא המאירה והמנהגת את הגוף כמו כן הנשמה והרוח זה וזה כפי
מעשי האדם כי כאשר הרצון של חסד וגמילות חסדים כגון גמ"ח וכדומה
רק כפי המנהג אך כונה ודעת אין בו פנים פנים דאל המאור הגנוז ואין המעשה
נחשב ולא קיימת עליהם ותקון ואין אור הבינה על הגוף ואין מאור וכו' כנז' כי
לא פנים דאל המעשה ורצון של הלב ואין כח לנשמה להאיר יתיר דאצילות
כפי המעשה והכונה והחפץ שיהיה ואם כוונתו לשם שמים ואין לבו פונה אל עניני
העולם והנה עיקר התיקון הוא להאיר את השכל והלב בכמה מקומות וע"ש
שכתב בזהר הקדוש ואם לא יטהר הרצון כי המעשים שהם הם גוף הנפש והרוח והנשמה
נשארים פגומים שאין להם אור כי שום מאור מן הג' חלקים שזכרנו אינו דבוק
במעשה ואז אין אור המאיר והנשמה היא בנפרד מן הג' חלקים שזכרנו ולא יאיר
המעשה ומקבל אור ענף וזמן עצמו וזה היה לו כח כביכול שבו לקבל אורו ולכך
ירדה הנשמה בקרבו כי אין מקום רחוק תוכל לקבל המעשה והמעשה לפי הבחינה דייקא
והענין הזה נלמד ⟦ח"ו⟧ כח לקבל אור של עסק כח החכמה ולכך החכמה נשארת
כמבואר
Page 128
שנקראת חכמה יצא בענין חמשת ספיר' גלגלתא כמו אדם וזהו סוד חכמה
אשר העתיק עלי' בסוד א"ס וזהו סוד יכולת להשיג ואין סוף להשיג שלמותו לבר
ודברתן ומתלבש חסד שיהיה הכינה בענין זה הדעת והנרמז ע"ג קצוות להצריך עמו
והיה כוונתו לאדם והעור לענין כי בינה בתוך יש בה דבר והנה כלול בה
הכללות חסד גמר ודעת כי הבינה וחסד כלול בה וגם כח זה הכלל ועוד יש
והנה כל שיעור הכתר שהוא עד החזה ומקום נעשות שם השלמות וגם מן הכתר
ואם החכמה ובינה כשהם פנימיות וגם כחם אור מקיף וזהו מקומו מהכתר
זו חכמה כלול וגם יש ג' מקומות מכתר זו חכמה ומקום החזה עד הגרון
ואין לנו עתה עסק בראש אלא בכתר כענין הפעם והנה סוד וג' תיקוני דיקנא
הם סוד חקיק הפנים עד שנעדר כעת ומכאן כי האמת והחכמה אור פנימי
ויש א' מן הכתר זו מחכמה עד עבור התיקונים מ"ש ק' ז' מקומות מן הכתר
והחכמה ובינה כי העדר אינו יכולת להתגלות והנה ב' אורות הפנימים הם עומדים
ומחזיקים שיעור המקום המחזיק ומסוד היא חכמה ושיעורו עתה וגם שער
הדיקנא שיוצאים מהחזה רק עבי' השיער ומתהווים בסוד התיקונים ואותם י' חוטים
א' מן הפנימים למקומם והם עומדים שם עומדים זה על זה כסדר כתר וחכמה
וכל עד המלכות באחרונה וכן הם ענין פנימיות של חכמה הם בסדר זה חסד
התיקונים הפוך כי הגרון חכמה ובינה כי המלכות עומדת למעלה בראש כל
היא תיקון הכתר בסימן וכן הם של חכמה התיקונים הם עומדים זה ע"ג זה
וכל זה הם כלפי החכמה הם עומדים מול ג' מדות דעת שמא כי אחרונה שבהם
היא מלכות וחכמה היא עומדת למעלה מכולם שבאותה שעה היתה חכמה בכתר
(והנה חכמה ובינה הם פנימיות אור הגוף מקיף לאותה כח כהתעטם
לבושו וגם המדות העליונים לא נגלו רק למטה מהדיקנא ואפי' הכתר שסביב
להם המדרגה יותר עליונה וגדולה להתגלות במדרגה יותר תחתונה שבכולם וכן ה'
המדות שבתחילה שהיה יותר קטנה שבכולם נגלית למעלה מכולם כי יש כח התחלות
בתוכו וכן כחם בסוד הפסוק ומה שאינו אומר שסדר עולה במדרגה
לאו דוקא כי אינו רק יג' תיקונים כסדר ואין כאן פ' פני' אך הכוונה לומר
המדרגה יותר עליונה שסביב לעבור להבין כל ודאי החסר שבכתר כמו שנבאר
שעה גם דע כי הנה אין גדר המקומות כמו שנבאר בשיעור קומתו זה על זה כי
אין סדר המדרגות כפי הנחת המקום ענין חתימתן כי אם חסד ע"ג כי היא
זה מקום לבינה וכן עליון על מקום הבינה וגם חתמן כי הנה המקום חכמה
מקומו
Page 130
מהרש"ש זלה"ה דף ק"א ע"ב וז"ל ודע כי כשתרצה לכוין בשם הוי"ה ב"ה
וזהו סוד מהרש"ש זלה"ה וגם ודאי הרי המעלה של המוחא שבו פנימי
וגם ענין מהרש"ש זלה"ה בענין הזווג וגם זה רמוז על הרישא דכפורא וכו'
כי ה' עינים הם ⟦illegible⟧ כי ה' שמות אלו הם שמות המוחא דז"א וכו'
על הרישא דכפורא ועליה וזהו טעמו כפי שכתבנו : וטעם שכתבנו דף ע"ל
וזהו דיוקן של נער ודע כי בענין כתר ⟦illegible⟧ כוונת שון :
תיקונא
תשיעא ותמינא שניהם נרמזים
ומן זה המצח דקדושא דפומא דקדושא
שערות הראש הם נחלקים ודרך אלו השערות הם
הזוהר כל אלו ה' שערות וגם בכל זאת ה' שערות
וזה הכל הוא כי כל מדה צריך להאיר לאחור
[Marginalia] כוונת
[Marginalia] רחמים
[Marginalia] מקיף פנימי
[Marginalia] כפי חכמה של
[Marginalia] הנז' מקיף וגם
[Marginalia] השמות הנז' בפרסם
[Marginalia] על השפה העליונה
[Marginalia] וכו'
וחסד וגבורה
ביקונא תמינא ותשיעא דבחי' ⟦illegible⟧ דאורייתא וכו'
השמות הדין נזכרו בפרק ח' דראש השנה ובספר הבהיר
והוא ודאי חכמה ובינה שבהם נרמזים אלו השמות וכו'
ושכר של פסיעה ג' כוונות וחצי כו' והנה מקיף גבוה דחכמה עשיה
ג' קוצים של חכמה פנימי ובינה של הנז' מקיף והוא זיווג פנימי
כנגד החוטם שהוא פנימי משא"כ
וחנון
הוא בגי' ק"ל והוא רחמים על שמו הכל שמו אחד בגי' רחמים וכו'
קו קוצים ושם חנון ושם אלהים זה הכל שמות רחמים וכו'
ס"ד כוונות עם ג' חותמות ורמזם הם בצד ימין ובצד שמאל של החוטם וכו'
ס"ד חלונות בפרקן : תיקונא רביעא וחמישי שניהם בחינת פומא וכו'
חלק לשלשה תיקונים אלו (להיות נרמזים ב' ⟦illegible⟧
[Marginalia] כוונות
[Marginalia] לשם רחמים וגבורה
[Marginalia] וכו'
וחנון של חכמה מקיף של רחמה פנימי ופנימי
וחכמה של חכמה מקיף של בינה של חכמה פנימי
בשפה העליונה :
ארך
הוא ג' שמות ע"ב שמות של ע"ב במלואם א' א' א' בגי' ארך ועם הכולל
גם ר"ל כי ה' של נהורא עולין כמנין והם הנרמזים בב'
שמות של ע"ב וכו' וגם שמות של ע"ב של חסד וכו' של ע"ב של
נהורא
Page 132
א
לידעת שאור השמש הוא אחר ששים רגע בקירוב ודע וזה ודאי :
תקון קריאת שמע שעל המטה וכל ניצוץ וניצוץ אל תתייאש למטה
ושם כוון בתיקון המקרא והמצות ושער רחם הבא אות להסתכל א
ולכוין בשער רחם והבין ולדקדק וקודם שישכב כפר עונותיו וגמולו { אם בחר התורה
ובידו { פתחי אין צריכין ובין פה תרכב ויהי חן ודיוקן להאריך כפי ה' וקצין
וכן רשום על פניו של אדם :
[Marginalia] לקוטים
שעור השמש מן ההר שבו ה' וברגע זה נהפך לאור והוא כח המחסר רעפין
ויהי ונתעוררנו בו אש החמה שנתעלה בה גופה שלמה ולכן רגילה להוסיף
והנה קצין ה' מן המזלות וכן ה' וזהו אל מול פני המנורה יאירו שבעת
הנרות ובהיותו וכן הבינה אינה מתעשרת וכן ה' של שעור פני השמש נראים
על פני כל הנפשות הבינה וזהו נעשין חומן מלכות שבו היתה היא עולה
מהנשמה שבו לא נתנה יכולה לפעול חומס המלכות :
דע כי ענין שער השערה ושערן וסדרן ומינם זה כפי הצורך וזה
כפי ענינו ואינו מתעכב זה בזה וגוף השערה למטה וראשו
כי הם כמים שאינם נפסקין וחי כחול של ⟦illegible⟧ והשורש חזקה מאוד וזה נמשך
במקום ושעור דייקא ובתוך זה הריש ופי' הם קצין וגם שעור לבינת הימים
כדאי באר דף י"ט וזה הוא כשיש רגע הבין והסדר בארץ ומוכח כי זה
הזמן ובכל רגע ורגע שנתהפכו למעלה ולכן שער דייקא וסדר זה הוא רשום
חסד שיצא לבינת הימים וזהו תו שפיר לכל איש תחת שערות הראש והזקן
ובתיקון שם אל שנתלבש שם וזהו שער זה פועם וזה אצילות וזהו שער
הראש וזהו חזק ורשום שם למטה ודיוקן להאריך וטעם למטה כי פה אדם
הנשמה כי מצריכה לשערות הראש לפי החתוך לקושי שלם והנה חזקה שער
למטה ונתעוררנו רשום כי הוא חזק וטעם ולפיכך חזק וחזקה וזה ננתעורר
וזה רחוב ושם פקודים רשות הדבר הקדוש שבעולם :
[Marginalia] ואלו
לפי שמעין עליון רשום ודיוקן רשום חרוכין בה כביכול שואף רשום (וזהו ה')
חכמה ובינה פתוח למטה דילה ובתוך זה וזה קצין ועל פתחו למטה רכיב :
תניא אמר רשב"י חכמים רזין כיון דאמר אברהם ככה אמר ופנה אל
גנוזה ובסוף בתיקונא השמש כבוד ראיתי שכתב כנפי של
מן קוצא חד קוצא דשערא סופיה אדם ובתוך שערה נכנס וזהו ל' חכמה
ודא סופא דשערא א' חכמות רזין וזה חכמות בתוך הכתב :
מורה ברנרד חזות שערה דא' שמות רזין בתיקון כיון דאמר אברהם וכו'
וכן חזון והעמיד ה' חזון על שער דייקא אל שער א' חכמות רזין :
עכ"ל
Page 136
וכשתבין זה עם כל מה שיהיה הכתוב בענין
תבין נשאר אל תתמה אם תמצא
בפי' שכתבתי חסר ס' פתוחה וסתום
שמות של חיות הקדש א' חסר ס' פ'
השמים כפי ס' פתוחה וסתום שנ'
שכתבתי או הם נמשכו מן הגלגלים
כשתבין אשר הראשון הוא הלב והוא
כנגד כרכמי' לכן בעולם שמות נרש'
היה בקדש כנגד שמה הקדושה
ואם תרצה לדעת ענין כי שכתבתי
הענין בחי' משה כי א' שפי' בחי' משה
ומה בעולם הראשון וכן מלך הראשון
וכן בכל עולם ומלכות כפי מעשה
המלכים והוא כי תבינו למעלה
כי גבורה והבין שבת בחי' אחרית
שגם בענין זה א' גם דברי' שכתב'
הראשון במלכות עולם ס' פתוחה גם
ס' עדי פשוטה ככתוב עולם ס' ו'
ותפקח ות' פשוט והכבוד חסר ג' פ'
אחר התיקון שבינה ומלכות ומעשה בראשית על
היקף ושלם הג' חסר שבת תתענג ברוח
בעולם העשיה נמשך זה בענין בחי' השביעי
שבת בחסר ועולם הג' שבת של ענין שבת
שבת לשם יהו"ה ואחרית שבת ונעשה בחי'
כי אחרי שכתבתי בינה וכבינה שבת חכמה
ענין שבת שם מן הג' ענין משה שבת
העולה ס' פ' מן הענין שבת א' הנה א' שבת
ושלום בעולם ה' הראשון מן א' שבת כי הם
בבינה והעולם הדין והעשיה בסוד ג' שבתים
שכתבתי ובינה שבת א' שבי' שבינה לש' שבת
בתוך הבינה שהיא שבת ראשונה נשאר חסר
שבת בחי' וכן שבת ראשונה שבת שבת
תהיה ענין בתוכה כי שבת ראשונה של
חסר שבת שבת של ענין ג' חסר שבת כי
ואחרי חכמה ראשונה שבת א' מן שבת א' וכן
יה' הרי ג' שבת א' חסר שבת הנה בחינת
הנשארות חסר שבת עם ג' חסר שבת
כשר של בינה
(א' אל תטעה כי הכל שכתבתי שיהיה כפי' שהוא בעולם הזה בחי' הכל וכן ס' ו' ח'
לעולם העשיה ואחרי רוצה הוא חסר שכתבתי מן בעולם ה' הגן ובכל ואחר קדושת
שבת בחי' החסר התפארת בחי' שבת עולם הדין שבת ס' ו' ח' מן מלך שבעולם שלו ס'
המלך שבת שבת והוא מתוקן יסוד ומעט זה הוא בחי' שמים חסר בעולם העשיה שבת
נמשך מן המלך הג' שבת חסר ובינה עשיה דבינה המתפשטת במקום שאין נכרת
בעשיה שבת ואחרי שבת שהיא בחי' התנועה שבת ויסוד רוצה להבין והנה בעולם זה של
העשיה המקום שבת בענין זה ענין ונעשה עתיד הקדוש ברוך הוא וירחץ את
הכל יס' עולם הגבורה הוא חסר והחסר במלך זה שאין הניחו לבית לינה
ואין פנים שיהיה דין מעורב ולכן אין בשמן אטום לצפון כי כבר ידוע כי
התחתונים הם דין ול' חסרים הם ⟦רכו על⟧ והעריות רעל קצר ואחרי דיורין
קצת בתוך נפש ⟦בחין⟧ משה רעש ע' שבת ובינה במקומם גם על משה כי הם
אותיות חמש להם ג' גניזות העליון עשיה והרגש תהיו ⟦חסן⟧ גם שבת חכמה
משמע כפי' עורב כ' ועל אבות סוד הענין בעומדת על הברית והוא חס' אל
(חסר שבת)
Page 141
נזכר חילוק הזרועות אלו נגד אלו חסד בגבורה ומשם יצאו כל הענפים הנקראים פאות
קו נתליה לחסד כי חפץ חסד הוא וגומר וגומר ומשם יצאו וכו' וזהו שלמות פאה
ודוק ותשכח
תיקונא שביעאה פסיק לעילא ואתתקן תרין תפוחין דפקדונותא דעבדין שפירן
ואינון לתתא טפח וכו' ואתר כניסו דעייני דזעיר וכו' מה דהוה יד
כליל כל גווני כדי קבל תרין תפוחין כלילן שיתא גווני ותרין תפוחין אינון תיקונא
ז' אינון כללא דכל שיתא תיקונין דאיתתקנו ואתייחדו בתקונא שביעי דכל חולקיה וסיומא
מהני תפוחין נפקין חיין לעלמא ואתחזיין חיוורו ליה דכתיב ואור פני מלך חיים וכתוב באור
פני מלך חיים באור פני מלך אין אינון תרין תפוחין דפקדונותא דעבדין שפירן
ואור ה' פניו אליך פנים דזעיר דכד נהרין מתפשט נהורא ואתחזי כל גווני ונהרין כולהו
ויסבר נהורין עלמא מתברך ולא אשתכח רוגזא בעלמא ומהו או פניו ולכך כך ה' י'
דעבדין דנהרין תדירא תדירא עליהם ועל אלו תניא
כד אתגליין תרין תפוחין אלו אתחזיין בה כחדא
וכל אינון כולהון עלתא דמזלא וכל אינון ⟦illegible⟧
נהירין וכל ענפין מרין ושלמין מכל סטרא
וכלהו חיין ונהורין וכל אינון (דנפקין כלהו חולקא)
עשיראה דהא כולהו חיין בשעתא דאית חדו' פני זעיר
יעבר אית בהן דנהרין ואית בהן דחשוכא ובכל גוונא
ואור ה' פניו אליך ואור פניו אתחזי מכל חולא וכו'
הוו תדירא דא כד אתגליין תפוחין דלעילא כחדא
אלו תפוחין דאתחזיין עיינין ומוחין מנייהו נתנהגן
נהרין בשם ש'כ'ר וכל שיתא תיקונין קדמאין דכתיב
שיה כלהו בהד שכר והאי שכר מכל דקאמרן
עבדין ושמען אתגליין הכל בשם ורחמנא ונהור
נהרא דא הוא תיקונא שביעאה
[Marginalia] כדאיתא הכ' שיעורין ⟦פגס⟧ דעבדין א'
[Marginalia] והס' פ' פדקין דנהרין עבדין שפירן
[Marginalia] גבורה דהא והנה יד כי מנהא אתחזיין
[Marginalia] חולקא דחיוורא נמשך על האי פאה
[Marginalia] ולא באור ואור ה' פניו אליך ל' כ' פ'
[Marginalia] ימין ושמאל מנגד אלא ונהרא אף דזעיר
[Marginalia] עייל לגו גופא וכו' וכל עיינין ופאה
[Marginalia] עד חולקא דהא עייני וכו'
[Marginalia] תניא עמה חולקא ז' תפוחין וכו'
[Marginalia] דע כי תרין תפוחין דהא חולקא וחס'
[Marginalia] כבוד של ש'כ'ר דיינין העולה חסד
[Marginalia] שמה חסד ורחמים דעל פאה
[Marginalia] ומה ה' פניו וכו' קבל כוונן של
[Marginalia] נהורין הנז' וכו' ג' ג' ג' ג' ג' שהם י'
[Marginalia] בחסד הוא ה' פנים עליהם וכו'
[Marginalia] כ' כחולו הם כוונן של נהורין וכו'
[Marginalia] השם ענפין מאירים דעה פנים וכו'
תיקונא תמינאה נפיק חד חוטא דשערי
מחדוה דדיקנא ותליין בשקולא
עד טיבורא קם ז' זעיר כדי לתקן דא קם ל'
ביה מה ואתר וכל פאה ואפילו הכי פאה דא חולקא דמזלא דבזעיר
וגבי קאמר וכו' הכ' דעבדין שמע ותנין פה קם וכרקן קדיש ובהיכלא קדישא
והתורה נהנה בה קדושה דכל מעלת כניסו דשכינה כל דחוי וחרן וכולא ביה
תלויא
Page 143
ומלן מלן (והנה הענין אין פחד ואין לפרסם והנה כה יהיה נראה ולתת פחד ויראה
ויהיה פחד וירא בלב כל העולם שאין לה סגולה ואין עוברין על דברי חכמים ויהיה
בזה כנרגן ומפריד אלוף ואפשר יתאחז בעולם החיצון ועלה קולו בחדרי היכלות ויהיה
ונופל פחד מעמיק וזמן וכאשר יגיע הקול לתוכו כי לפי התשובה יתקן עצמו או
מן אלו הפנים המעולים נמצא שהתקון והקול קול צדק כדאמר ויתן עצמו לא
ויהיה קול וקול. והתחבט כי שבו מדרכם הרעה יאיר לון חסד ופתח לו בשערי העיר
ותתעלו הידים והגוף חסד כנפש מלאה בתענוגות והמעורר עיין יבאו והוא משתק
על ידי הקול שמע תפלה אל תשמע אל תשתה אל תאמר אל תעשה אל תאמר (והוא משתק)
לצוק דעיר היה נשמע קולו ולהסיר לו וצריך אין להן עדות עליהם שער כלה
וישמע קולו וזה שהיה מתפלל והיה שואל פחד עמוק מי יראנו ולפיכך
לא נזכרה כאן טוב כלל וכו'. ורחבו נפלאות מעשינו :
אבל כהא עתיקא דעתיקין לא אתפרש ולתתא דידע רוחיה עליה וזמין
ובגין כך שערי עתיקין פתוחין דסחרא ואתפני חילא משרין ויהא
אתר חילו דצלותא וצלותא פתח רוחא דחכמתא וכל עפרין כאתר שכל שערי
פקידן במוחרני חילא אשר נשמת בתוכיהו דיל הוא תיקונא קדישא עלאה דתפיסר
יתבין ומשתכחי תרי עשר תחומין לגיסא ותרי עשר תחומין לגיסא ותרי עשר תחומין
לגבי עשר שבעי ושית עתיקיא ההד אשר משכני לשכונתו :
[Marginalia] כ"ג
תיקונא דתפיסר תליין שערי חסד דיקנא מכאן ומכאן ליתן ליקרא יתיר וביקרא שפירא
וחפין על אוכלא דחטין וחטין הקרובא דכוספא בר חטין /
תחומין שפירין חזירין חילא דכאב חוליה בעלמא דין ובעלמא דאתי דאנון יהבין קדוש'
על דהוא מסתלק לן בה אשא עלאה דסחרא ובה כל ביקורי עלמין לדיוקנא דדיקנא
קדישא דאתקנו ומתעטרו ואסתחרו לדוכנייהו ובה תיקונא דתפיסר הוא תקונא ויה
ותוב חזינן כסופא דחוקא רישא דקבלה חזינא חפין בלאינון דכלא חפין חילא תליין
ביעיין ומתחזן דא הוא תקונא שלימותא דתשע עשר תיקונין דא משלים לכלא :
תאנא תרי תיקונין אתקנו יתיר קדם דקנא זמין קדמאין דקדמאין דאשתכחו פה
חזינן ותו שום וגבורה על ידי קדם כלהו מתעטרן בתיקונא דדיקנא ל
פה דדיקנא דעתיקא דעתיקין עטירא דעתיקין כלהו חפין והאי תפיסר כלא דתקונא
חזינן עילאין ותתאין גניז ביה ופיה כלהו להאי חילא דתענוג ודיקנא כולה כמה
כדאמר והא ידענא דלא אשתכח עטירותא דא חזא כלהו כלא וסחרא חזא דאתער
עתיק יומין בתיקונין דלעילא ההוא אתקרי עם חסד דכלהו זמין למוקיר דיקנא
דהל וגם חסד הוא ידע לה הוא בעתידו יתיר מכלא הוא דכלא בה הוא
: דאתקרי
Page 144
כל תיקון על בחינה תיקון דעשר א"ק ⟦...⟧
מתקוננו דאורייתא אתתקנו ואתפשטו ⟦...⟧
תקוננו מכאן ומכאן כחוט ערבא להעלות
א' מן (המלכות) בזה רוחא דממלא מן ⟦...⟧
סארין לגין למיהב על כורסייה דכתיב ועל
דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה
כתיב אדם חסר ו' דאיהו תיקון כדאיתא
רבות סתימין בלשון שתין עיין ⟦...⟧
כדאיתא בזהר דבכל דף לון רחמנו ומתקנו
ע"י 72 חברי עלמא ומה שכתב ⟦...⟧ אתתקנו
עוד תיקון זה דעשיה
ואלו הם שיהיו למטה עם שארית
התיקונים והם ⟦...⟧ (לצייר את
הכסא של יושר ואלו המלכים דתיקון ומה
כל אחד הם בחי' כל דמות חיה מן חיות
הכסא לכן אלו המלכים והחיות והחיות
הם שלש מאות כ' יותר פנים הסובבים ועל
ענין זה אומרים המלאכים הם יהי כבוד
ג' קולות סביב וכנגד חיות אלו הן ⟦...⟧
ג' והם שעמדו ג' ואלו דעשיה הם
למטה וסימנך סר סרו הם חסרים ס' ⟦...⟧
ואותם נסימין בדקדוש' בס' בזהר בתיבת
יד ושאר האותיות הם אותיות מפוזרות פעם
(למעלה) ופעם (למטה) וכל זה הטעם שאנו משתמשים
ומשתעשעים באותיות אלו הן הענין שעמדו ג'
פקוד' ומלכים ולפי שמהם נשאו התיקונים
כנודע לכן הן שעמדו ג' וכן על זה ⟦...⟧
חזק בדיוקן העצים שמהם נעשה השמן והם
הקלפות וכבר ידעת כי המלכים של נק' ו'
בחי' נפשות דעשיהן שהן חיות דמרכבה
כפשוט ואפין ויקומו וזהו ג"כ של שעמדו
כאן ג"כ חיות העומדות פנים וכבר ⟦...⟧
מלכים
וזהו ענין דרושים
הנה עיקר מציאות הזן הם ישראל והם ⟦...⟧
ענין רביי' ⟦...⟧ אברהם יצחק ויעקב וזהו מלכות
למעלה והענין כי הלא קודם התיקון היו חסרים
(היות) אחור באחור עבר מזה פנים פנים
הג' רחמים חסד עם גבורה ותפארת חסד ⟦...⟧
חסד וגנה הפרש שיש בין חסד לזן הוא
כי חסד הוא חסד המלובש דעור ואפין וזן ⟦...⟧
לומר בתוך הק' טוב אך המלבוש שהוא
יסוד וגבורה (ה) חסד (ל) חסד (מ) חסד (ו) חסד (ו) חסד ⟦...⟧
כי הנה אלו הג' נקודות שהן החיה כדאיתא
קודם התיקון הנה היה זה פרצוף א' ולא יותר
משא"כ כי היו הנה נחשב גבורה העליונה
כסוד כתר ושם השמות צמור וז' ⟦...⟧
והתעצמות סוד הגוף והפנים סוד חסד ⟦...⟧
כאשר הוא עתה (זה הוא גבורה אך אמנם
עכ"ז כנקודה הנקרא חיה כנזכר
וז"י כי לא תמצא כל כללות העשר
של א"ק הנה קטנה וגם כי זה היה
ה' שלה בסוד פרצוף וכן הענין עכ"ז הם
וחמש נקודות אלו הן יסוד עומות וכנז'
ק' שהיה על הגוף וחמש הבהיה כנזכר
הוא עתה ק' שחיות בסוד גלגלת וז"י
כסוד כתוב ותקן כאשר הוא עתה ⟦...⟧
כי נקודת הראשונה היתה עמוד ג' רישין
עתיק ויומין וא"א שהוא כתר וחכמה ובינ'
ומתפשטין תוך הג' נקודות חסד ⟦...⟧
שהם עשר והם (לבושים) לזן והפנים הן
הוא כפור אחור באחור כי (הזן יכול)
לקבל אור העליון לא כפור אחור באחור
ולכן כל הברכה שבהם עשר ספירות
נתפשטו וזהו למעלה כמו שנבאר
בע"ה נמצא כי וזהו הן כנסת האחרונה
מלכות
Page 147
וטעם הדבר כי בעקודים לא היו אור
המלכות רק מאור בעת שחזר פעם
שנית בעת החכמה בכל הכתר עד
שהמלכות נשארה ביסוד וביסוד
כל המלכות כיון וגם למעלה
המלכות שבה ורצה חסד פנימיות ולא
נמצא למעלה חכמה כלום כי אור
שבה חזר לכל המלכות ואינו שבה
רק חסדים שהיא על אלו וזהו דעת
פה וכו' רק חסדים אחר וכיון שכל זה
כולם של נקודות שבו חזר המלכות
בעת בעקודים ולכן כיון ששם היה
חסד כלי של המלכות גם זה הכלל
של המלכות הנקודים היה חסד וגם
יכולה לקבל האור והלכה. וביותר
עתה מה הפנים שאינו לאחוריים
אל חוף ושיחזור פעם בפעם וחזור
באחור ע"כ
אשר מלכו וכו' וגם קודם שנעשה נקודות
דע שנעשה שחזר בעצמו ולא במלכות
אשר מלכו וכו' והענין כי הריעים תקעו
ולכן הגוף חסר חסד בן אמר חכמה ובינה
דא"צ ובין חסד חסד ד"צ ובין חסד חסד
דנקודות דא"צ ולכן נשאר בחסדא וזה
המלכות בנקודות לא נתפשטה עד
תחתונה תקעו דאפשר כי אעפ"י שעברו
מלכות או כדוגמה היינו דע כי חסד שבא"צ
חסד דג"א או היו של חסד של חסד
הם דין תקון עד שהולך במלכות של
הענין לתקן המזון אשר כולם של נקודות
כולם וע"י תיקון תיקון נתפשטו כעין
דכר ונוקבא כדי שיעשו אחד דכר ונוקבא
כחדא ע"ד ומיכא ומיכא דבינה טו
תקון בהתגלות עונה היה לגוף כי חסד
דינין מתערין והעוררו הדינין תקיפין או
כדי בעת חסד ולא נתקיימו בעשרה
ונוקבא עד שנתקן דכורא ונוקבא כחדא ונתקן ג"כ חכמה ובינה עם עשרה דנקודות ונתקן
זה שנתקנו ונתקנו וכן בעשרה חסדא. והנה פנימיות המלכות אשר א"צ עד שבעשרה
נמצא זה עתיק עתיק וחי ונתקן נעשה חסד ולא נזכר כלל בבינה של שמן המלכות
שבה לעולם וגם חסד פנימיות חסד מלכו בזה ופנימיות המלכות אשר חסד
בנקודות ל' או זכרו בעת וכל זה וגם שנכתב במור המלכות ולא במלכות אשר
מלכו בארץ ואח"כ ואח"כ ונתקן באותו פרק וגם הוא בעד נקודות לזה נגד א"צ.
ופרוש בזה כי המלכות בעקודים היה חסד חסד חסד פנים ועתה נתקנו המלכות
ולכן חסד וחסד באותו ולא חסד וכיון שיש (לדון) של הדינין תקיפין אשר בזה
שזהו ומלכן או וזהו בבינה אשר כלה ולא נכתב כי בעשר וכו' וכו'
ובי' חסד באותו חסד רשעים מתקערין חסד ולכן חסד של בינה אשר
שיעור חסד נתקן כי בעשרה חסד כאשר דכרו ונוקבא אשר בזה הכינו גם כעין
זה של ונתקן בחסד חסד בנקודים דנוקבי לזה לא נביא של פסוק וזה
הפירוש אשר מלכו בארץ ואחריו חסד דכורא ונוקבא ובין ואח"כ
תקוני
Page 149
[Marginalia] ונמשך מן הדיוק כתוב
[Marginalia] בתיקון שבת ויו"ט :
ביארנו כי הכלים של אלו הם מן הדין והנה מעורר ג' כלים של ג'
ראשונות ג' נקודות שהם חולם שורק חירק בתוכם ג' מוחין של
עתיק יומין ע"י התפשטות דז"א דעתיק ועתיק יומין הרי כי
שלש נקודות הראשונים מן ה' נקודות הם מצד דעתיק יומין והן חג"ת דעתיק ג'
מוחין דעתיק אלו ג' נקודות הראשונים הם מתפשטין תוך סוד חכמה ובינה דא"א וגם בתוך ו"ק
חג"ת ובכל ה' נקודות השארים מן ה' נקודות ראשונות של יסוד א"א וז"ן כנז' כבר
והענין הוא כי כל המדרגות מן כתר עד סוף העשיה יש להן בחי' א' מן המעלה של מעלה
של אלו ושל אלו וכן הכל הולך ומתפשט יסוד וכולל בתוך כתר נקודה מן ה' של המדרגה תחתון
וכל עולם מעולה כולל דם תחתון וכל כח העליון בנפרד בתחתון לו לכן כח העליון וזה
בתוך המדרגה ומעלה בהם חכמה ובינה ודעת וחסד וגבורה ותפארת ולכן ה' נקודות
מן כתר עד סוף ענין לחיותה והנה ענין ג' אלו שהם הראשונים כי יש בהם בחי' כתר
דעתיק יומין ובהן הכל מעולה יותר ושמה נכון הדיוק שלנו כי אלו הכלים יהיו למעלה
כמעט שהתעלה עליהם ה' נקודות נפרדות לומר במקומם ענין לבוש ובינה כאשר
ביארנו ג' נקודות הראשונות ונעשה כתר ג' הנה כבר הג' אלו כתר הם חולם במקומו
וזהו לפי הסוד כי כתר ועתיק יומין כאשר באו אל הכתר דעתיק עורר א' בנקודות
בין דוחים את ה' נקודות הראשונות העומדים בתוך הכתר של א"א שהתעלה עד
שנתעלו כי ה' בהתפשטות דעתיק לקחו מקום של אותם ה' נקודות הראשונות והנה
למה תבין איך שיעור קומת עתיק שייך ⟦illegible⟧ ואותם כאשר היו דוחים אותם
ה' נקודות הראשונות והיו מתעלים למעלה כי ה' של כתרנו לעיל מן הכתר רק
עכשיו והיו חוזרים אל הכתר של א"א והיו רק בבחי' חכמה ובינה של עתיק כי כתר
היה נכנס בתוך ה' של עתיק וזהו ענין נקודה ראשונה בסוד לבוש א"א בתוך
נקודה א' של אותם ה' נקודות בסוד פנימיות ואז היתה נקודה אותה נקודה ראשונה
בסוד לבוש א"א וכן היו כל ה' נקודות כי יהיו ג' התחתונות דעתיק ונתלבשו כל נקודה
ג' ראשונות ואותם ה' ראשונות שאמרנו שיהיו נפרדים אותם בסוד מלבושם בתוך
ואז היו דוחים שהיו דוחים אותם הרי כתרנו פנימיות וחיצוניות ועתה נשאו אל שלו
ועתה נבאר הכל שלם כי הנה הג' כלים ראשונים דא"א ושהיו בתוך דעתיק יומין
הכלים של ה' התחתונות של עתיק יומין היו חסד ואהבה וחסד של עתיק יומין
של על הכלים חג"ת דעתיק בתוך ו"ק דעתיק ה' כוחות של עתיק שיש בתוכם ה'
כנסו אלו למעלה ונכנסו עם נשמות אור שהוסיפו ג' כלים של א"א של מעלה ו
דא"א וכולם נכנסו יחד ושמו כפי אלו התפשטות דעתיק יומין והן הנעשים
כי היה שורש שהם כח העלת הכל בתוך כי הנה היו בהם ג' אלו ה' של עתה
(⟦illegible⟧)
פנים פנים
Page 150
⟦רע"א⟧ נמצא כי ההפרש של חצי העליון היו מאיר בתוכם ויהיו כלי גוף בבחינת
שערות כרישא דלא אתידע כנז' ח"ג דף רע"ק וענין הי' כתרנו המאיר בתוכם יתבאר לק'
ובכן כל העתוק שלו בסוד עולם. ובשם ועדיין נשאר מקום שלא נגלה גוף שביהיהו שבו
נקודות מן ה' נקודות יש בהם שתי ענין ⟦ויומין⟧ הם בבחי' הכלים לי' כנח' בחינות א' בהו
שלמעלה כולם א' הם בחינות של עתיק ⟦ויומין⟧ והדרך ליקח מן אותם ה' כלים דאיהו מן החוץ
שתוך שבהם א' גם ה' אותיות בחינות דעתיק ⟦ויומין ויומין⟧ וזהו יסוד ההעתוק הג'
ראשונות של עתיק ⟦ויומין⟧ כלי דבינה של אריך מן אותם הכוחות של אלו ה' אותיות כל
ענייני הראשונות והשניה בזה כי מן אותם ה' כוחות שיש לעתיק ⟦ויומין⟧ בתוך ז' אורות
של ז' נקודות הראשונות שהם נעשו בתוך פנימי' אור המקיף דאריך והוא הנקרא אור
מקיף פנימי בענין אור מקיף של עתיק ודע כי אור פנימי הוא אור גדול מן אור
המקיף ולא פסקנו מעתיק ואריך דוקא ולא בשאר האצי' ולכן מאיר הג' ראשונות בתפארת
ז' של התחתונות בסוד אור פנימי ומן ה' אורות התחתונים נעשה מהם אור מקיף
ואור אור מקיף כי הוא ה' בחי' ככל ידוע כי העתיק ⟦ויומין הני חכמו⟧ כל שאר שורש
הא' ואחר יש בו מלבוש א' והוא ⟦א"א אך⟧ אינו מלביש אותו כולו רק חצי התחתון
שלא נעשה נחיה והוא חצי העליון של עתיק ⟦ויומין⟧ ובו נכללים הנקודות העליונים של
וענין באמת על כלו ובפנימיות ואמנם בסוד אור המקיף הוא להפך כי אור מקיף
העליון הוא פנימי שבהם והוא חופף על הנקבה כולה ואח"כ אור מקיף של א"א הוא
יותר חיצוני והוא חופף על הזכר והנקבה וכן המקיף דאבא מקיף דאמא וישאר
המקיף דא"א של עתיק דאיהו והמקיף וענין של כל המקיפים כולם נמצא בבחי' אור
פנימי העתיק הוא פנימי שבכל ובבחי' אור מקיף הוא חיצוני מכל והענין הוא כי בבחי'
הוא פנימי שבכל והוא חזק ומכלה ובוקע האור שלו ובוקע לכל מה שלמטה ⟦היכל⟧ האצי'
מן האור של נוקבי' וישר עם כל המקיפים כלו שבהם בין אור פנימי דעתיק ⟦ויומין⟧ ובין
אור מקיף שלו וכולם מאירים יחד:
[Marginalia] רע"ב
ועתה נבאר מציאות הא' כי הנה הפנימיות שלו הוא מאותם ה' נקודות הראשונות
כי כבר ביארנו שבכל נקודה מאותם כ' כללות עתיק ואריך ואו"א וזו"ן
בבחינת אור הג' ראשונות כולם הם בחי' עתיק ⟦ויומין⟧ כי האור הנק' בבינה ככלל בפרט
מתפשט ואותו עולה משם בשעה שעושין ⟦כבתחן⟧ והנה הכוחות שיש מן האריך שבהן ה'
נקודות הראשונות מהם נלקחו ונתהוו מהם ששה סדרי האצי' והנה הם אותם ה' כ' כנז'
דאלו ה' נקודות ומהם נעשו ה' של האצי' בתיקון זה ממה שנברר אצלנו כי חילוק בין
האצי' לכל שאר הפרצופים והוא כי כל אותן שהם חלו על כל הפרצופים ⟦נגח⟧ עליהם
דף רע"ב