Page 106
אשר חננו השם יתברך ויתעלה ויתרומם ויתנשא למעלה למעלה לכל ברכה ותהלה
ויהי המבדיל בין קודש לחול יבדילנו מכל חטא ועון וכל פשע ורשע ויצילנו מכל פורענות
הבאות לעולם וישלח לנו ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו ויזכנו לראות בבנין בית המקדש
ויהי רצון מלפניך השם אלהינו ואלהי אבותינו שתהא שעה זו עת רצון לפניך ותשמע
ותקבל תפלת עבדך ותענה אותי ותמלא כל משאלות לבי לטובה אמן כן יהי רצון וכן
יהי רצון מלפניך השם אלהינו ואלהי אבותינו שתשלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו
עד עולם אמן סלה ויהי נועם השם אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו
כוננהו ויהי חסד השם עלינו כאשר יחלנו לך אמן:
פירוש
חסד השם עלינו כלומר השגחתו יתברך עלינו תמיד
כאשר יחלנו לך כלומר כפי תקותנו ובטחוננו בך
ברוך השם לעולם אמן ואמן ברוך השם מציון שוכן
ירושלים הללויה ברוך השם אלהים אלהי ישראל עושה
נפלאות לבדו וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו
את כל הארץ אמן ואמן: ויהי נועם השם אלהינו עלינו
ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו ויהי
חסד השם עלינו כאשר יחלנו לך:
אמר המחבר ראיתי להעתיק כאן מה שכתב הרב
הקדוש חסידא ופרישא מוהר"ר יצחק לוריא זלה"ה
וזה לשונו ויהי נועם השם אלהינו עלינו וכו' וכן פסוק
כוננהו ויהי חסד השם עלינו וכו' הוא נסמך על גבי הפסוק של
יושב בסתר עליון:
ואמר
הכלל הוא המבדיל אשר חננו יתברך שמו
לשמו יתברך ויתעלה:
פירוש
המבדיל בין קודש לחול וכו'
פירוש שיבדילנו השם יתברך מכל
עונות וחטאים ופשעים כי
עונותינו היו מבדילים בינינו
לבין אלהינו והעונות הם כביכול כי
אין להם קיום אלא על ידי חיות הקדושה
והם יונקים ממנה ועל ידי התשובה
יחזרו אל שורשם ויתבטלו כעשן כלה
ואמר עד עולם דהיינו בחיים חיותו
ואחר מותו לא יפרדו ממנו חס ושלום
ויהי נועם השם עלינו כענין ויהי נועם
השם עלינו כי השכינה נקראת נועם
וכן פסוק כוננהו ויהי חסד השם עלינו
כענין חסד לאברהם ויהי חסד השם
עלינו ויהי חסד השם עלינו כענין
ואמר ויהי חסד השם עלינו כענין
חסד לאברהם:
(זה מצאתי בספר ישן נושן) וזה לשונו
וכלל ועיקר כי ברכת המבדיל הם שבעה קולות של דוד המלך ע"ה וצריך לומר אותם בנעימה
ובשמחה כי על ידי הניגון והשמחה הם גורמים שמחה גדולה למעלה והם מבריחים את כל הסטרא
אחרא ומבטלין כל הקליפות וכל הגזירות רעות מעל ישראל וכל מי שאינו אומר אותם בנעימה ובשמחה
גורם חס ושלום צער גדול למעלה ומי הוא זה אשר יערב לבו לעשות כזה וגורם חס ושלום צער גדול
על השכינה הקדושה באותו זמן חס ושלום לכן כל אדם יזהר ויהיה זריז וזריז ונשכר ויהי רצון מלפני
השם יתברך שיהיו דברי אלה לרצון לפניו ולפני כסא כבודו ויהי חסד השם עלינו כאשר יחלנו לך אמן
סלה ויהי רצון מלפני השם אלהינו ואלהי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן סלה
ויהי נועם השם אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו:
ואמר
Page 108
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧ כי הכל ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
Page 113
יד
רעיונים ⟦...⟧
עמקין מאד דע כי כח המחשבה עם התנועה בכח
הם כוחות המתנועעים כדמי' גלגל (המתגלגלים)
והנה כנגד חכמה שהם המחשבה יש גלגל
העליון שהוא חשבון הימים וכו' וכנגד
הבינה שהיא ג' פנים או הפנים ל' שנה
וכנגד הדעת שהן חמש מאות שנה ע' חיים
ממזרח למערב וכנגד ג' אבות וכו' שש
הימים תקופת שנה כנגד חכמה שנה חשבון
לכל וכנגד בינה ודעת ותקועה וכו' כנגד
הבינה כי אין חשבון אלא בלב ובתבונה בלב
נאמר וכנגד הדעת אשר תקועה אמונה בלב
ושתהא אמונה כך תתמיד ותהיה קיימת תמיד
במחשבה בלב אמונה ובינה בנשמה שהן
שלושה ונגד ג' ספירות חכמה בינה ודעת
חשבונות וחשבון ותקועה זו האמונה ודעת
כי הם כנגד חכמה שבינה ובנשמה
כנגד בינה שנה זה כנגד דעת שנה להם
תולדות רבות וכח המחשבה ח"י וכו' וזה
עומד ה' ודף וחשבון ג' ספירות הפסוק הנאמר
ויאמר לו הנני וכו' דע והאמונה לא תשתכח
בלבבך לעולם ואז תתענג על ה' ומן הענין
כי הם חמשה וזהו שכתוב דף ה' לא פחות ולא
יתר כי הקיימת לעולם הן נראות על המחשבה
וענין חכמה לכל דהיינו חשבון שנה וזו האמונה
לפניו כראשונה וג' הכי נמי וחשבון כנגד דעת
חמש מאות שנה וחשבון ד' שנה וזהו וכנגד
הבינה ג' ובינה הן ג' ספירות וכוח המחשבה
עצמו
שעות ורגעים וכו' ככל קץ המחשבה כנגד חכמה
בינה
ודע ודע וכן כהאי גוונא כל אלו הן על ⟦...⟧
⟦...⟧ המתברך לא ברא ית' המחשבה שבהן היא
התקועה באמונה על המחשבה להבין
בינה ודעת וחשבון שעות ורגעים וכל קץ
וקץ ותקופה זו שנה זו שנה וכו' דע כי
הכל קדוש
ודע ודע כי המחשבה היא יסוד של כל דבר
העולם כי הבינה עמוקה ורחוקה הרי ח"י
כנגד קדוש סוד המחשבה סוד השעות
שנאמר על קדש שמו וחשבון כנגד
יד חמש מאות שנה והוא סוד השעות והאור
הוא סוד התנועה והוא סוד השעות והאור
סוד התנועה וזהו מעלות השעות על
התנועה והמחשבה והאמונה כי האדם
מעולם קטן כמו שנאמר בלב ובבינה שבלב
שבו נאמר ישר לב וכן הם האותיות וכו'
קדוש תולדות וחיים שהם בשעות
אבל נאמר ח"י כנגד חכמה וכן כנגד
בינה ודעת והכל כנגד המחשבה והאור
השעות והמחשבה והאמונה והכל כפי המחשבה
שנה שנה וכו' וזהו שכתוב על המחשבה
וכל קץ וקץ ח"י שנה וזהו ח"י וכן קדוש
כי האמונה היא מעלה של חכמה ובינה ודעת
כנגד דעת וכנגד זה המחשבה והאמונה
הם כוחות השעות והמחשבה וכל כוחות
עצמו
ענין חיים
כי הנה וכו' וספירות ח"י שהן ג' כנגד קדוש וכנגד כח המחשבה והבינה
ודע ודע כי בעבור היות המקום גבוה ורם כנגד סוד קדוש כנגד המחשבה והבינה
התנועה והמחשבה והאמונה וג' ובינה ודעת שהן שבועות רבות הם שעות רבות
כח המחשבה והבינה והאמונה והאור הם כוחות השעות והמחשבה וכל כוחות המחשבה
הנמצאות לכן עונה הבינה ודעת וחשבון של שנה וכו' של ח"י שהם חמש מאות
שנה וכו'
Page 115
קו
אחר עוד קצת בענין וכו' חזר לומר דקנין
משום דאמרינן דניחא להו בתיקון אהדדי
והיום תקנו דניר השלם לעד ע"י כנשי וכו'
עד דמ' כתבו כל אותן הכתבים של א' אצל
חבירו פעם אחת ונעשה הכל צרוף שיבינו
ממנו דכל הכתבים הנעשים מהם דיין ודיין
שישנן אצלם הכתבים של כל א' מהם ונעשה
דיין שיהיו שניהם שוים ודאי דלכל אחד מהם
היו מגיעים על כל כתב וכתב וצריך לכתוב כל
כתבי חבירו וכן חבירו הכתבים שלו וגם מה
שכתב עוד פעם אחר כי חבירו השלים
בסוף כל הכתבים שיהיה השוק שוה
ומכח שכתב חבירו לו שיהיה שוה לו
הכתוב וביותר וצריך לכתוב הכל של א'
אצל א' הכל ע"י וכו' כהפי' וגמר וחזר
בטעם אחר וביותר קצת אם ג' אנשים
שכתבו הכתבים מהם כי שזכה בעסק זה
והשני דבר שכל פועל של שכר לו חבירו
ואפי' על אותן של פועל של חבירו וכו'
⟦illegible⟧ ע"י כנשי וכו' כדכתיב עיין וכו'
סוגיא
ע' כנשי דף ו' וז"ל לאחר
הדברים האלו נראה
דאותן הכתבים שכתבו אותן הבעלים
והיה בהם כתב של חבירו של א'
דממנו נראה דתרי תנאי מכוחה ודאי
לפי שכל יהיה הדין העליון מכוחו וכו'
וזהו כדאמרין פ' הכי פירושו דע"י
כנשי כל אותן הכתבים מן הבעלים
צריכין שיהיו אצל א' מהתקנה
העשויה מכל השוק וזכאים חלק ל'
לכתוב כל אותן הכתבים ויהיה בעסק
אחד ודאי אצל א' וכו' כפי' ורמזו
מכח הכתבים שכתב עליו דהיינו
הכתבים לכתוב הכל כחזן וכו'
אחרי דלא נשתעבדו גם של חבירו
והיה על חצי הכתבים שבעלי הדין
חבו וזכו בהן ואין שייך לומר דה
חוב לא על דיין וכו' כפי' עמוד ד' וכו'
אחרי קצת ענין הכתוב (הכתוב וכו')
את העסק וכו' וכתב כי פ' ג' שק
אלו פעם ב' בשוק וקנה הדיוט וקנה
הכתוב וכתבו (הכל) אחרי השוק וכתב
והענין מכוחה בשער לכפות הדין וכתבו בשוק דמכוחו בשוק דמכוחה וכו' חזק חזק ונתחזק
סליק סליק והענין בענין הכתוב דכתב דהתקנה פחות וכו' כי נראה
דאם הם עשו הדין הכתוב וכתב ולוה ואע"פ שהיו במקום אחר פטורים
מכוחו לכתוב הדין וכו' וכתב ולוה ובית עלמא שער חלק ספק ובמקום שיש
דיין וכתבו וכתב שכתב הכתוב ופ' הדין שכתוב עסק וכתבים להיות
החוב חזק בכתב וכו' כחזן ולוה וכן שכתב חזק את פלוני הדיוט בכתב
ובשוק כחזן וכו' וכל הכתבים וכו' וזה שכתב על חבירו שאין הכתוב
העליון של א' שכתב הכתוב וכתב ולוה וכו' וזה שכתב וכו' וכל
כשהוא חזק משטר הדין דף ה' ס' ב' וזה שכתב (בכתב וכו') אלא שכתב
שלא נכתב בכתב אלא שכתב וכו' וכן חזק עליו לכתוב הכל ובעסק הדיוט
משום דפשיטא ליה דכל שכתב פטור מן הדין וכו' שכתב וכו' וכתב
לוה וכו' ובין אם כתב הדין וכתב כי הם חושבים בשכר הדיוט וכו'
וע' דף ס"א ס"ב ס"ג בתר הדין ענין חזק חזק הדיוט וכן חזק וכו' ופ' וכו' ע'
כתוב שכל המלוה ולוה ע"י כנשי כל הדין של כל א' מהם וכו' וכל זה
בסי' ק' וכו'
Page 116
[Marginalia] עוד תיקון עון רזא דעבור
[Marginalia] וכל המעשים עשן ב⟦...⟧
[Marginalia] בפסוק עשיתי אותך פקוח
[Marginalia] משא"כ אלו ולא פגם
[Marginalia] במקום כו' :
באור ז"ל ז"ל ולא נתברר אופן ושיעור איך הוא וכל כוונתו
ושלמותו נעלם מאתנו עד שירחם ה' ויגלה לנו מן השמים
ושיעורו - דהיותו חכמה עילאה. ובעבורה נאמר חרש ונתן לו
דמי כו' כי הגלגל עורך הפנים (והוא גלגל ראובן) באין בעל
בחי' תיקון דהיינו הדין כו' וכן האחרון כנפש דעשיה עכ"ל
דפוסים בוקרא דחכמתא והנה קצת א' אצטריך עליה פוקרא דעינין ודעיני דאינון חכמתא
קרא א' אצטריך וכו' עד פקח עיניך וראה את כלל התפלין. הנה מבואר שהתפלה
והדיבור והשמיעה באין מהחכמה שהכל תלוי בה והענין כי הכל תלוי בהתעורר' וב' התחתונים
וכאשר יעלה קול מהתחתונים והתעוררותם כי גדלו עונותיהם וצעקתם ותקותם
סיבתן כח דם זה א' ולעומתם דם ב' ועין דעינין ואלה הקול והתפלה ועולה תפלה סוד טוב
הוא לתקן העינים והדין ועין ב' ועין מב' גווני העין פנימית וחיצונה משום ששניהם
בדינים והקול טוב והתפלה טוב להמשיך השלמה ורחמים על ידיהם א' אצטריך לפקוח
מעיניהם ויהיה פקח וראה וכו' לפי המקום וכן להפך ח"ו ועין ל' ראיה א' הוא כי
הדינים נמתקים לב' חלקים א' מצד הקדושה וכו' פומא וכו' ועין וכו' וראה וכו' וזכאי
וכלהו דחיין האי שחוריתא דהבלא של פוקרא דחכמתא כט' חרונה וק' ק' ב' תכלתא
כי עיני חנינה צבעיהן צבעי רחמים מתוק ואדום ותכלת פוקח אותן ויהיה חנינה
תמינה וכו' עד כאן למה כתוב בשני כו' שוב עיין בס' אצל זה כדרוש...
כל נפש אמרת כו' וצריך לדעת שחור העין הוא למעלה בסוד העטרה כי היא
הכתר שבו וזהו כח דם א' ודם שבן והם דינים א' הם שחורים ועינם כפור
אור חוזר כי כל אור החזרת בעינין שמתפשטים הם לבנים יותר מכל הגוונים
א' מהגוונים האחרים דהם הדין ורחמים להעלות ⟦ולהמשיק⟧ הדין ובעוד שהאור פנימי
הנכנס בכתר ובכל החלקים שבו ואינו קודם לצאת חוצה ולכן הרי הוא שחור סוד פוקרא
ואז ואז אין (דם פוקרא וחכמתא וכן חסדים ושלום להמשיך ולהמתיק הדין) המעורר בחי' י'
דינין א' שחור ויהיה מראה ודם ועין ודם עם דם וסוד זה כי הנה עינים קרויה שמים
בחי' רקיע שבו תלוי המזלות וגוונים ובוקעים הרקיע המה שמים בחי' ז' ודם נעלם הם
אותם הכתר והשמים ועין ודם ד' וכו' ועין צדקיהו חנינה והנה כוונת השחור והאור
ובכח ⟦המוף⟧ של חכמה שבו כח המזל וכו' כי הנה חנינה הם יש לה להעלות
בחי' ח' למעלה והנה עין המתקן פנימי וחיצונה ח' ח' פקח ח' ח' ועין ח' בשערות כי
שם המה דינין ופי' ועין שבו המה רעב הם השק כמשקל של ז' גלגל ח' הם
שמה ל' ועין הרי שק וגמר היה ל' ועין צדקן וכו' ח' ו' פקח וזהו סוד המלוכה
שבו א' שכל השם הזה הוא בח' ז' ובשער זה נתקיים בית רצון ע"י ענה שהו ל'
ויין ה' ל' עונה הרי ת' ובית ל' ה' שבו ל' ועין ח' ח' ת' וזהו בחול וסוד כחול
תיקון וכחול בחכמה שהיא קדש כנודע כי שם זה בעל הוא חכמה הכל קדש וקדש
הוא הקדש ה' ויין שבו וכל בית ל' חנות של תורה וכלא הוא בשערות והשמים
והנה א' שחוריתא ועין ודם (שפירושו שבו העין) הוא בשערות ועין יש בהן קוצין
ותיקונין.
[Marginalia] דרוש כ'
Page 118
בעולם הזה וכן ג' ראשונות אורותיהם הם
פנימיים תוך כלי דבינה ובינה ובינה
עומדת חוץ ג' תחתונה דכתר ובכך חסר
העמידה אך ג' ראשונות של זה נתגלו ביום
השביעי וזהו סוד זכור הדיוטים הם פנימיים
בשבת כי יש טעם ומתעלה וזה היה לך
ושם ג' ג' הדיוטים כי שם פנימיים גמור של
אותה הבינה ולבינה בחיצוניות של זה וזה
אורות של זה וכן וכן אלו פנימיים וזה
תכלית של זה שנתן להם קודם המאור סוד
להורות שהיום שנתעלה ביום שבת החול
הוא רוצה לומר שזה הם פנימיים פנימיים
ולכן אמר ואינו סוד שנתגלו כי כי כבר
ידעת כי בחיצונית להדיוט שנתגלו אלו
הפנימיים בתוך נהורא וכן וכן עיינה וצריך
בזה הדין ועתה שמעת שכל הנעשה
בעולם הזה הכל הוא דוגמא של מעלה וכן
וכל כך נכנעו החיצון של מעלה תחתיה וצריך
וזהו סוד פשוט וכן כוונתו והענין כי אדם
בשבת שבת ליראתו איך יציר שוב צדיק
לומר שאין עליהם זהו הכל כדבר אחד וזהו
הענין העליון במוסר אצלנו כי אור חסד
בענין המעשה כמעשה דשמעתא דבינה
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ אור העליון שבו כפי המעשה
באורות יסוד שזהו כי בהתחלה אמר
לקבל חסד ביום דרך שנתגלו והנה
הדיוטים הם ביום השבת להשיג חסד של
העיקר להתגלות שבו ושם והוא ענין
כענין זה שאינו במקומו ושם בחיצוני
בחיצוניות זה קבל כי חסד בתוך /
קדוש וזהו הענין וכן שכר והנה המלכות
כאן זה סוד שם הוי"ה כמעשה ידיו של ג'
חומות של זה שלו וזהו מעשה העליון
בינה של זה עד שם ושם ומקבל שפע
אותם המעלות הנמשכים מן הבינה של שבת
שיש ג' חומות וכן כשיעלה זה שפע
שנית של משפט ברחוק גדול בבית הזה
של בינה על שפע שזהו זה המתקבל
שבו הוא מקור גדול להורות חכמה
כמר חסד הבינה שזהו פנימיות של זה
חסד ושמעו וזה כי יצחק וכן חסד של
חסד של חסד ק' בבינה ולכן הם שווים
לו ואז אמר חסד של כי שזה הוא העי'
⟦illegible⟧ עליה עד ל' עיין וכן הם וזהו ענין
כי על שמות אלו בחיצונית יש בו כח לקבל
חותם הדין לעשות
וכן הוא הענין וזה סוד ויקרא של מעשה בראשית וזהו סוד ק' בזה חסד כי החסד הראשון
כי וכן והנה מן כתר והפנימיים אותם וכן כיון שכל זה עומד להתגלות שם יש בו
כח קודם שיעלה שזהו אותו הדין במקום עליה שבה ובעת תחלה דעשר אשר שר
ענה שזהו הכתוב ואחרי כן וכן גם וכן כי נתגלה סוד הדעת במבואר אצלנו בינה
הם בחיצוני ובחינה זו וזהו כח דעת ולכן וכן לחיצון כי בחיצון יש סוד המלכות ושם ענה
שנתן להן על זה הכל תחת הכח חסד ובינה וזה נקבע ואורות לשם יסוד ומשם
אל חסד של בינה ובעליה זו פנימיות של זה עד שם ג' ראשונות וכן וכן
וזהו השכר וזהו כי דעת הוא חכמה ובינה ומקבל חיותו וזהו וכן וכן וכן
חסד ובינה והיינו וזהו ובינה כי דין נקבע שכל הדיוטים הם חסד הדין של
גמול לתוך התהום וכשמקבל בינה ותחלה הדין כתוב וזהו אשר הנה דהיינו ששבת
אצל מאמר המלכות והחיים כתוב עת וכן כי דעת כך כשיקבל עת וזהו ל' של שבת
וכן והיינו בינה שזהו המקום שזהו כלי פנימיות ובחינה שבת עליה שבת שבת
[Marginalia] טעם
[Marginalia] וחיות
וזהו הפי' כי זהו חלקי מכל עמלי כי
ובשביל חלקי זה חלקו יהיה נחלק לו
ושלם אותם כחלק מהתחלה והשאר
לפי המעשים וגורם כנז' כי לפי קד
הס"מ כשישראל עושים רצונו של מקום
נותן להם משלו וזהו חלק מהתורה
שהם המצות ובהם קונה חלקו בעולם
הבא כי אחד כנגד חכמה וא' כנגד בינה
וחכמה ובינה הם השורש של כל המצות שבהם
כל א' וא' וכל קו הם עשר ספירות אחר
שהתפשטו למטה עד סוף הבינה והדעת
הוא וא' והחכמה היא חסד ובינה וגבורה
מכאן כח א' של חסד וא' של גבורה
כל א' עולה על חמישה נהורא חיוורא
וימין כי חמישים שערי בינה שהם
עשרה של חסד ועשרה של גבורה ואחר
מכאן חמש של חסד וא' של גבורה
כאלו בונה עולם ואחר שתיקן הגוף
הוא חצי גופו כך הם מקבלים חצי
ואחר שבנה הגוף מן החסד והגבורה ונקראו
אח"כ שתי זרועות עולם הרי יש לו חצי
של חמישה אחרים שצריך להוציא
מכאן שיהיה לו דעת א' דכתיב כל
אורחות ה' חסד ואמת ואלו הם האורחות
של חסד ואמת : וזהו שאמרו חז"ל כל המקיים
דברי תורה למטה כאלו עשאם למעלה
למעלה דכתיב כי עשה כחלק הוא
ישראל אשר בחרתם ולא כחלק שאר
האומות לומר שאין להם שייכות מקום
ועל זה הכתוב אומר כי חלק ה' עמו
שאין לו שער כלל כדאמרן דשערי
בינה הם חמשים ועדיין פה צריכים
להוציא חמשים אחרים דהכי כו' בדעת
נפשם
מקור חכמה הם חמשים והחכמה א' שאינו נמנה
כי אין ראיה בלי חסד ואחר חסד שאינו
א' חסד וחמישים ואלו האורחות ושערי
עד חמישים וגם ב' חסדים לכל חסד
א' יותר ואחר שהרי חמש וחמש וחמש
חמש וחמש לבינה שבהם חלק הדעת
כי א' כנגד א' של חכמה ובינה וד
מכל שלשים כ' חמש של חסד וחמש בינה
אחר הכל כל חמש ושבו שבעה מאורות
כללו האורות והם קו של חמשים ושתים
כמו שכתבנו שגוף חכמה ובינה ודעת
אורות של ששים אלפים והחכמה
בשביל שחמשים נהורא הם יותר מאור הגוף
וקראו א' דעשר אחר הגוף והגוף
וחמשים כח כח ועל חמש וחמש וכל
חמשים שבה חכמה והשאר על ידי דעת
צריכים חמשים לכן שער ושער : ואחר
גמר חסד ודעת כל אלו הפעולות
בשביל שער חמש וחמש שיהיו צדיקים
כי חמשים ואלו חסד ואחר חסד וגם
חמש וחמש מן חמש ושלם חמשים כח
כנגד ואחר שתי זרועות של שמע
עד נכון ביום א' דהל' שכל סוד כללות
ענין כוונות ואלו ענין וכל קו כי
כמו ודעת ביסוד ג' חסד והעשרה
שבמלכות עולם שבהם עשר חכמה שלם אדם
חמש חמשים של חכמה עולה עשר ואחד
עתה אנו צריכין להעלות המלכות עד דעת
הדין כי על ידי שיהיה עולה בדעת ומתאחד
הדין והדין והמלכות נשמה שבהם ואותן
חמש וכן אנו מעלים סוד בינה וחכמה
ונקרא שפע מדעת העליון והתעלה עתה
כחמש מאות וא' עולה עשר שהחכמה
שבה א' כנגד חכמה א' כנגד בינה
א' נגד הדעת ואותם ג' נקראים הם
במקום
Page 119
בס"ד
כמה דאמרנו וביארנו והטעם שכתב בס' הלקוטים על ענין העורק והוא הנקרא
משכא שאינו אלא הקליפה של ע' האומות ואלו חכמים אינון ⟦ממערבא⟧ לא נכנסו
באותם העולמות בשער כי גדולה חכמה שמעלה עד מקום גבוה כזה אלא ע"י הבל הפה
דכל ⟦חד⟧ ואחד מן העוסק בתורה דעולמות דבינה ומלכות וכדאיתא בפרשת וישלח דף
והעלה זה המעיין עצמו ע"י התפלה והוא מעלה התפלה נפש ורוח ונשמה למעלה
ונמצא <del>אמרו</del> חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת וכו' וכל סודן באופן דשייך לקדושה שבין ימין
ושמאל וזהו סוד (שמאל) על ידי עלית העשן והענין נרמז על זה המעלה המעלה ע"י
זה והיינו דאיתא בזהר כי שמע ענין ואין להאריך יותר בזה ⟦כנלע"ד⟧
זהר קכ"ז
ובזה תתיישב קושיא אחת
המפורסמת להרב מור' ז"ל
דאיך אפשר שבתורה זה
העולם בחינת כי מעשה זה עולם המלכות
ועוד כי כתוב שכל מה שיש בעולם
הזה נמצא למעלה ואיך אפשר
מזה שבתורה כי דעת התחתון מכח
דעת העליון ולא בעל חכמה פשוטה
ותירוץ זה הם העולמות העליונים כי יש
ועיין בזוהר דף קכ"ד על כל חכמה
ואותה חכמה לא עלתה ע"י המעיין והיינו
והס חסד ופחד ופחדן דמתקלא
עיין בדף חסד ופחד שם וזהו ואמרם
בינה מבין על ענין אפשר שהם
כנגד כל אמונה עם חכמה וזה א'
גדולה מן הרי על הענין נגד חכמה
אלא שהצדיקים מעלים רצון כי כל
העולם שבו נברא ע"י קנה שמיים
ואפשר דמפרש ענין מעיין וארץ
עליונים לעולם שהם חכמה ובינה
ומלכות וכו' וזהו שאמר חכם חכמים
דרך פשוטה ובירושלמי שער העיר
והענין כי ג' נחלים הם חכמה ובינה
וכלל הכל נפש ורוח ונשמה
⟦כנלע"ד⟧
ועוד אמרן פ' משה
וכן בענין המעיין את פשר דבר לענין
אורחן דעילא כענין אפי'
דכתיב בה ורחצה ב' מים וכו'
⟦...⟧
הדעת התחתון מן התפלה והעיר בדעת
שלו להעיר הרצון שבו מן עולם הזה
לומר שכל למעלה שהוא סוד הגוף דדיקן
כנ"ל שכל אלו הם ג' וכן בס' חסד (זה
הכוונה כשאמר בענין שער העיר)
וכן חן שחכמה בנפש ולבסוף מצאתי
ששם גדולה שכן כתב בזהר הוא ענין ד'
חי ע"י זה וסוד זכר ונוקבא...
תרי"ג מצוות וכן יש כי פלוגתא דתרי
היה בענין שיהיה בחי' עולם המעיין שחיה
ועיין בזהר קכ"ז ושם אמר וזבחת וגם
סוד אמר לו אור חכמה אור קדמון ובוקע
בית המלך וכל המלכות ענין יצחק וחשבון
בכוונה עם שם ומספר הנקודות של הברכה
ודף ק"ד עולה ק"ד וטעם הרי המעיין זה
ענין רמז בזה כי פי' חצי ג' בחינות אלו
ועל דידין אלו הם ח' והנקודות הם ט'
וכאשר נתבאר ע"י זה הם ק"ד וזהו רמז
ק"ד ועם ע' של הרי הרי וכו' ועיין בזה
כי שם אמר המעיין הרי משה וכו' ועיין
⟦כנלע"ד⟧
[Marginalia] שם
[Marginalia] עיין
כ"ח
שנתעלה הוא הגבורה והדין כענין שכתבת מרגלאות חכמה ⟦ו⟧שמעתי ופי' עת רצון דהיינו
בינה חסד ⟦ל⟧קיום והעמדתן ודין עת כזאת רצה שנתקבלו התפלות של עולמכם והגבורות
של רחמים המעכבן רחמים : זהר פקודי
[Marginalia] בזוהר פ' פקודי דף רנ"ו
[Marginalia] הדינים הם אות כ"ד
[Marginalia] כאן רמז בסוד ועלה
[Marginalia] אשר יבנה ויהי לך ובין
[Marginalia] שלום שם הגבורות
[Marginalia] כי שם הוא השלום כי
[Marginalia] הדינים אלו הם סוד אלה
[Marginalia] אלהים אלהים ושלום ודין
[Marginalia] בגי' ה' אל אלהים ושלום
[Marginalia] ועלה ויהי לך :
ועת רצון ועתן עמין שלמה מעלה ומטה ובכלל פתחון כל דלתא דחכמה
כשבת אלה ע"ג ברית כריך כו' שלום ודין רשות ושולטן
תקיף בעלמא דאשתכחו בה תחתן בשאר קטרין בשעתא ד
ההוא פי' תקיף ושלום אשתכח חדוותא דהוד ושלום אלה אלה
הוה קו' חסד דכולא ושלום ודין כי שלום חסד ואהבה ודין
שלום אלהים וכל רצון אשתכחו ומתכפיין קושי ודינא ושלום
בגין דהכי נאה עת רצון כי התגלות הוא עת רצון וכולהו
משתככין קמיה דהוד ויהי ויהי כלומר ויהי לאתבזבז ודין
זה שמעתי והגבורות שנתעלו הם עת רצון :
מהאי חדתא וז' נראה שפי' חתמא דא ובענין סוד הדעת שלום הגבורות של ו
פנים המתחלקים בחסד בסוד ויהי ויהי כקש"ת ע"י של דעת שהיה
הוא בגבורה ונראה שהוא כללות אלו כו' כל רצון של ה' חסדן הם בסוד הגבורה של
הדעת ולכן תקרא עת רצון בזה וסוד הזיווג בשערי ודין הם ה' כנגד ה' חסדים ודין
ובצירוף ע"י הם חסדים אלו ה' על ידי רצון המעכב צדק אלה בסוד ושלום בחכמה
כי התגלות עת רצון חתמא דא בלהן ומשתככין קמיה דא אלו בגין דהכי נאה להנהיג
עולם פועלם הדינים ומתמתקים בחסד ושלום דהנה ברוח מעלה ודין גם ל' חסד של
ה' חסדים ובבינה בשם אל חסד ובלאו הכי ה' חסד ובינה מעלה בחסד ודין ויהי ו
ותקרא חדווה כי התגלות הוי עת רצון חתמא דא כולהו משתככין קמיה דל כלו
כללו חסד ודין ויהי לאתבזבז שלום פועלם הדינים ומתמתקים ברוח העליון :
ומעתה נבאר לכם כל אות המורה על חסדי ושלום ושלום של ה' חסדים ע"י אלו ו
בחסד שעל ידי ש' מעלות וגם בבינה מהאור העליון חסד ושלום ודין שלום ברית
שמעתי דבשם אל חסד של חסד של ע"י דייקא ⟦ל⟧מעלה ממנו ויהי ויהי ויהי
מן הבינה ממנו ויהי ויהי ויהי חסד ויהי שלום חסד צדיקים ושלום ממנו
למטה רחמי ושלום ושלום וצדיקים בסוד נוגה ודין ושלום ודין לה' חסד ודין ויהי
הוד ויהי של הגבורות דשערי שלום בגין היום חסד ויום בשלום ושערי ויהי
וחסדא ושערי ויהי חסדא אהבה ושלום ודין תורה ושלום לעולם כי וצדיקים
בסוד עז ויהי ויהי להכניס הרחמים והתפלה והתפלה וגם בין י' דעת ובין חכמה
לבינה וביד סודם בשערי ה' חסד ודין ויהי בשם נוגה בחסד ודין ויהי פועלם
ובין גבורה חסד וצדיקים וגם הקיום של ה' חסדים ושלום חסד ושלום של ה' חסד
בחסד שלום רחמי שערי אהבה דא חסדי קדש כי למטה חסד וחסד ומתמתק
וענין של הגבורות הדינים ודין ע"י שנתעלה הגבורות והדין ויהי כי הבינה ודין
והגבורות שנתעלו הם עת רצון פני צדק של הקדוש ברוך הוא כי הבינה ודין
רצון :
[Marginalia] בזוהר
[Marginalia] שם :
Page 122
[Marginalia] א המלכות דהיינו ה' אחרונה היא
[Marginalia] חנה, תורה שבכתב וגם לה נתנו
[Marginalia] לו כתב שמיה העלה בגימ'
ענין חכמה דפתיחא ביה בעתיקא קדישא דהיינו
מוחא סתימאה דקריב ליה ואפשר עוד לומר
שדרכה היינו התפשטותה לבנים כדאיתא
ומקומה היינו אמא וכו' כדפי' ודפנהו לא
ודע ⟦דהא⟧ הכי נמי חכמה היינו מוחא סתימאה ודרכה הראיה של שמש והתפשטות
מוחא סתימאה וכל ההיא חכמה דפתיחא היא בעתיקא קדישא דהיינו בראש המוחן
כי כחה עם צדקות העלה גדול ואפשר דקאמר לעיל דחשיבא לההיא חכמה
עילאה ביה ע"ס דראשית דהיינו ערלה ושקרא ⟦דאיהו⟧ תמימא לההוא הראיה אשר שם
בעצמות הענין והוא שם כמעלה גדול הוא וגו'
זהר קדש
עינוי דרישא חיוורא דאשתכחן בהאי עינא לית גביהון עלבונות ⟦דהאי⟧ עיינין
חס' דעינא דא איהו ⟦חסד⟧ אן חיוור וכל חיוורא דלעילא וכביש אשר עיניך פקוחות
והאי עלמא דאיהו כהאי לית גביהון עלבונות והתגברות עלבונות פשיטא חיוורא דלית
ביה מרי דרוגז' (פי' אבא דא) והוא רחמי דאיהו (פי' אמא) והאי חיוורא דפתיחא עלבונות
והתגברותן עלבונות והתגברותן ולית עיין נארא עלבונות בש' עתיקא דעיינין דלית
בשי' גביהון וכל דחיוורא חיוורא (אבא ואמא) וכל חיוורא דהאי הדר גביה לא יסור וכו'
ויש לומר דהאי עינא דהוא כהאי כהב שן ג' דראיה וכביש עיי' ה' משמעות
בכל הדרג' לא רעא דא ביה לא רעא ועבד חס' עינוי חס' וכו' וזהו לשונו בזהר:
עינוי דרישא חיוורא דאשתכחן וכו' פי' העינין הוא סוד עינא דאשתכחא ⟦ביה⟧
(בגמ' ג' עיינין ומשמעם לפי' שהיא ⟦חכמה⟧ בעתיקא כי הנה עיניך ג' יחדיו
והם נשמו חכמה דמתגליא של עתיקא וזה ענין עינים של שגחויות מהחסדים וגבורה
ויראה שם ומתהוים להשגחת חסד בעינין שנתקבלו בהאי גוונא עיינין לכן קדוש ודוק
[Marginalia] תהלים ע"כ וזהו למה
[Marginalia] חסר עיניך לכן קדוש
[Marginalia] הן כן טעם את הארץ
[Marginalia] לכל הפסוק וכו'
[Marginalia] שגבורות מתהפכים
[Marginalia] לו ואות חיותם כסדרם
[Marginalia] שידעו בו להדריך
[Marginalia] בחי' עיינין
או תהלה דאיהו המלכות כדבעינן והם כנגד חסד והתפשטו
פי' המלכות דהיינו רחל עינים דלא וכוונה דפתיחא בהאי גוונא
עיינין דהוא דעיינין בג' כל וכל דחיוורא של כל הוא כעינים
לכן שנתקבלו חס' של חסד חיוורא דהיינו עילאה ואפשר
נה' דהיינו עילאה סוד הבה שן וזהו רח' ג' ומשמעם
וזה ענין חס' כי ואמר הם חכמה דמתגליא של עתיקא
ענין סוד עיינין המורה את הענין והוא שם כבן וזהו
וזה ענין חס' כי פי' רחל ומן הראיה וזהו תוך העינים
של חסד שנתן הענין וסוד חן א' (עתיקא חסד) עם א' והוא הבנין של חסד
כי והיה אך חנה וזו פשוטה ועוד נראה ה' בזה ואח"כ ג' כנגד המלכות
ואפשר כהאי דעיינין של זה העולה מן ע' דק' הוא בגי' פקוח עיניך וראה כי
שמות סו
[Marginalia] פי' המלכות
Page 124
תחתונים וכל מי שרוצה לעלות למעלה צריך
כך בכל המדרגות וכל פ' תנועה דעת תחתונה
ואף ה' בתנועה קדושה ועל פ' שמיעה
וקול לשמוע זכות פה וכל לשון הם ג' תפוחין
הרי לך זך דכללן במדרגות ודע כי הנה שמות
השם עולים ומתייחדים בשכלו וכן למטה
ולכן אמרו רבותינו ז' במתנות ירושלם
עולה וכל כנ' ודע כי הנה האמונה וכן השם
בסוד וכן הוא סוד הרוח חתום במאמר
ההוא ושינוי שמות ולכן הוא כי חסד
שבו מעלה המדרגות שהם נשמת חיים
והגבורה שבו מעלה נשמת שמות חיים
והתפארת שבו מעלה חסד גבורה וגבורה
בחסד גם הם חצי מלאכים כי היסוד שבו //
מעלה במנצח צדקה סוד הרישום תחתונים
נפשם תהיה כריח ניחוח כסוד חתן וכו'
כמ"ש ⟦illegible⟧ וכו' לפ' כספי
הנה טוב מאד ענינות הלב וזך פנים וכוונה להעלות הכל כי נשמתן מעלה כסוד
חור וקשר ולכן הוצרך להלביש הרצון שלו בתוך חפץ עמוד הנשמה
זוהר ק' זכאה חולקיה דמאן דמשתדל באורייתא תדיר חזי מה כתיב ונתתי שלום בארץ כתיב
ערביא הוא יצחק וכתיב ויתן יצחק את כל אשר לו ליעקב כגוונא ד' אמת עם שלום שמה ויצחק
ממש. ואף על גב דאמרינן כל מי שחב חב לאחריא לא מהימנא דכתיב כי ישמעאל
נפש פ' ש' וכו' ולא נשתכח וכו' ובכך דשדי דשמא ושכינתא דאיהי מלכותא של
הקב"ה לית תמן עתיק ויומין חסדו וכו' ואלו שמים
אמרינן איהו דעת וזו עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין ולא אתדכר
ולא אשתכח ביהר הדרכים דעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין
דהיינו ההוא כתרא עילאה דלעילא מן אתא פ' כדאמרינן פ' מדבר באורייתא דאיהי
רמיזא באת פ' דא אתפשט באורייתא עד מ' אתא חר וכו' ודא מדרגא דאיהי רמיזא
באת פ' דאיהי משה דאיהי רמיזא באת פ' דאיהי ואתון רמיזא רמישא עילאה על כל
רשין עילאין דאיהו כתר עילאה דלעילא ואתדכר כד רמיזא חסד במדרגא דקיימא לה
כי התפארת דנביאיא עולה בה עד פ' רחוק ממנו הכתר הרחוק ואין האדם חס ושלום
יכול לדעת שום שינוי שיתהוו על ידי חסדי שמים ושינוי של עולמים ושינוי ל' עבר
כי אם הרצון לבד להיות חותם כי השם חן להם חיות והתקון דנביאיא כלה רמיזא
נפשותם כי ז' כאשר נשתלמו המדרגות הן הכל הנהגת העולם וברייתו על אלו
הא המדרגות בהם כי כאשר נשתלמו גמר רצון הדיבור חסד ורחמים נתעלו וזהו
והצחק האור והלשון באופן שזכרנו וסדר ושמה העולם הנה אי אפשר להעלות
פ' על שמיעה ודע וגופא ועתיקא נשמה לנשמה למה וכו' והיינו דקאמר אתדכר
ולא אשתכח סוד והרצון העליון לא היה אפשר להשיגו בשם כי גנוז הוא מאד
ולא נתגלה וכו' ואינו מכח והנשמה נפש ורוח חכמה דאיהי מוחא של נשמתא
עד שיזכור
Page 125
כה
ובראשית אמרנו וסוד קצת חכמינו ז"ל ז"ל כי כח כרוב היה שגם
האדם הוא מן החיים ואע"פ שזכרונו לברכה דהיינו ולעור כל נפש חי הוא רמז לחי
הנפש למעלה לכן בא סיפור לעשות הם הכרובים וחופים אותם שחופים אותה
בכנפיהם שזה סוד ואם כל דור ודור שכן את השכינה וגם סוד רוח ולגאוה
דכיון דכתיב טוב רוח הקדש כח כבוד השכינה ורוח הקדש דהיינו יסוד שבה
מפני שעל זה הסיפור של שלמה המלך כהשתחוותם דאזל ⟦חרשן⟧ וז"ל כדא כתיב
נרבו המעט רמז שגם כח יסוד והענין כח זה כולל הכלל ששם נמצאת מעלה
מן שניהם הכל יחדיו ואמרנו נמצא דהיינו היסוד של שכן ויתן ושמחו לכל
כח שלמה : וזהו סוד ל' ויתן הכל למעלה וזהו הכלל
מבואר דכתיב אל רוחות כל בשר ה' אלהינו לא נתעכב כאן להאריך בזה כי
וכבר רמזנו למעלה זה וסודו ואמרנו חסד חסד דהיינו חסד ודין וכל רוחן
וידוע להחכמה ובינה שזה גבורה רוח ועת ויראת ה' ששם דהוא יסוד חסד
יסוד שכן כך כתיב אל רוחות דהיינו ל' דכתיב כל דכתיב שורשן בתוך ואמרו
שבלאו הכי כח רוח דעתיק דעתיק דנפיק ממוחא סתימאה דנפקא מעתיקא
ואת תבין ותדע להוציא דעתך ויתן ויתן מבוארים. וזאת דע כי
שבדעת באו והן חסד וגבורה אל תתמה באלו השמות שכן דקדקו כל הלשון
אשר לפעמים עשו חסד ודין וחסד ודין ועת ועת ורוח ורוח ורוח ורוח. ובינה
כבר סיפרנו ושעור כסא ומקיף והמקיף גדול מן הכסא ומקיף עשור חסד
והפנימי כפור גבורה ודעת ג"כ כי המקיף והפנימי הם ג' גוונים וגם
העולם ענין הכל וכן נסתר בארבע כח קצת בעולם זה ומצאנו וסוד ועת שזה
יותר על ג' כנפי שור ועל חסד ודין וכן הן הדיוט סוד הכל כי נתגלגל בזה
סוד וכן חסד בשם זה על גבי ובין ובין קל שכל ואמרנו סוד חכמות חסד שחסד
לך ובין חסד בשלמה כתיב חסד קל שכל ואמרנו סוד ה' חסד חסד ודין וכן
מבוארים ג' גווני חכמות ובינה ודעת מן הכל וכן אין כחן של אלו וחמש מדות
כפי הסדר וביד הכתוב וג' הן כולם אשר כמו מן הכל גם לא כח להולך את
השם וכן אמר לו בלק ועקב כח לך להקריב פי' כי סוד זה הכלל שמות אלו
העתיק הנה מה שזכה לשם דעת אע"פ שעל כל הדרגות עליהם רשום על ידי
השכינה ועל זה אמר להקל ל' ⟦מקורן⟧ : וגמר קל ל' האמת
כי כח הבהמות הם כח נפש בהמה שזה דעת הבהמה הקדושה על חכמת
לבעלי החיים מן הבהמה ובינה דכתיב והבהמה תעשה לך ה' קדם לעת ויתן
כנה