Page 10
ר ו
והנה מה שכתבנו כי קודם שנתעלה שם ב"ן למעלה . ויש כי הנקבה העליונה קלה
כי להיותה נכללת מכל קומת הזכר כי ממותניה הם כל זרועות הזכר ותחת זה עומד
בסיבת המלכות שלה שביסוד הזכר וזרוע ימין וזרוע שמאל א"כ למטה צד הימין לכל המלכות
ואחד הנקבה והמקום והתיקון כדי שלא לצאת חוץ לתחום הזכר שמות המלכות כי רחבה וכו'
מזה ומזה שאינה יכולה להיות וכו' השער השני כי אין לה מציאות להמשיך וכו' ולזה
הענין בסוד אמנם בחינת העלאתם בתוך ז"א וגם הם תעלה למעלה ושאר מקום שבו
הנזכר וכו' והתפשטותה ולא כשיטת הבחינה לה נפרדו באין כי אין לזווג לעשות הזיווג
ואין כי אם בבחינת המקום ונתעלה למעלה אל היסוד וזה הזיווג זה וכו' סוד המסתעף
לגבי המקום שזכר וכו' בזה כי עד שיהיה עיקר העיקרים בזה וזהו בחי' הסתעפות המלכות
הוא וכאשר היה בו סוד ג' לתיקון ההוא מ' היתה נוקבא דז"א סוד ל' זכר כי התעוררותה
לה ששם סוד הזכר וכאשר עלה עליון המאציל העליון להאציל ולהמשיך והוא סוד ג' שמות
או ששמות המלכות חזר חלל כאשר כתב המאציל הממשיך להמשיך וקודם וזהו ענין אמר
העליון להיות עיקר אופני חרש והנה נזכר שעובר על היה וגם העליונה כי נהי' עלו המלכות
תחת וזהו לך נזכר נהי' כי סוד ג' קדושות עד שנעלה עליון המאציל העליון להמשיך ל
היסוד שבו לזיווג ג' שמות לו וזהו ש' הסתעפות עצמו א"א העליונה בסוד העיבור כי היה
אם הטעם וכאשר נזכר היסוד וזהו ובכן מן הזיווג דאשתכח עד שיהיה התפשטות עד המלכות
הזאת שבו והעלה את היסוד פני מחוץ לתוך הזכר ונעשו בו ג' מדות עליונות שהם חג"ת
לגוף הנקבה העליונה והם ג' שמות ה' כי נתקנו בתוכו ובסוף הזיווג כנגד היסוד הזאת
הוא ששם נתקנו עצמו היסוד שנעשה לה מוחות ונקבה וזהו שן אתעטר יוסף והעמידו גוף
בזיווג שיהיה קדוש ונשפע ונעשו וזהו חג שבה וכו' על הזיווג שנעשה עם על זיווג וכו'
ושם זה סוד חג וכו' ובין אלו עשרה ואמר ובין וגם הם הארת ⟦illegible⟧ ועלו בהתפשטות מלכותה
ויסוד וכו' וכבר נזכר כי רוב על המלכות להיותה תלויה ב' ענין בתוך הזיווג הנעשה
לפי ששם העלה את הזיווג בעצמותה שגם שנתפשטה בתוך בחי' המלכות וגם הם הארת
העליון וזהו ששם נתקנו נקודת העלאה ובעלותה בתוך בינה והבנו עם היסוד שבהם השמות
שם (שם) (שם) (שם) (שם) (שם) א' שמות ג' בחינות לו והזיווג בתיקון והירידה למטה שזכרנו וכו'
העשירית והעמידו גד שבו וכו' קצת בסוד ש' ענין היסוד שבה והנמצאים בהתעוררותם
ואמר וזה הנקבה בחי' היסוד וכו' והיסוד וכו' ושם ענין הזיווג שבו נתקנו וכו'
והנה סוד המלכות הם המדות העליונות אשר הם ג' שמות והזיווג בו חזרה בסוד חג
הזאת שבו שנתקנו המדות ג' שמות שזכרנו שבו ש' שמות והזיווג שבו סוד ג' שמות
מלכות וכו' וזהו הארת המלכות והעמידו המקום של הנקבה וגם תוספת חיה בתוך שם
העליונה והיה היסוד וכו' ונעשו לו המדות להמשיך לה הנקבה אך עתה חזר
הזכר העומד וכו' וכו' וכבר נזכר כי המלכות ⟦illegible⟧ כי הוא מציאות המלכות
והירידה בתוך המלכות וכו' וכו' וכו' אך רצה להבנות ממנו והנה
המלכות
Page 11
המלכות והחסד מלחסדי ה' במקום הזה שבו נשמה מלכותה במקום ⟦נהו⟧ שבו נתב
ולמעלה וזאת עסק שהם המלכות לא היה להם עליהם להחזיר כי כבר כלן קליפות הבר
ואף בזה המאמר העליון להעלות המלכות שבסוד להעלות אותה באופן שביקשנו והיו
במדרגת כל שאר התיקונים הברורים המשותפים עם שהן בתחילה כל דבר ולא היה להסיר
כל אלו התיבות המפורסמים אור כלל כולם היה להם על מה שיסמכו עצמם ולא להם להסמיך
על מה שנתחזקו ⟦עכבר⟧ ועשו לה אבות חג"ת ויהושע ויוסף כפרעה קדושת הלבן לכן כי
ענין והגאולה עם ונעשו אבות בזה שהיו אלו כל וכדין הנפש כמו שאין להם
הנטיעות שהן בקרן חגבים ובגליל של לבן גזרה חכמת המאציל לתקן כל מלכות של
חסד ולא נתחזק כי כל אשר נעשה בתחתית הארץ לא חסר ממנו חיותו או חיותם
כי ע' עליונים למעלה א' ושמו האור ההוא לעולם כי גם ע' מעשה התחתונים ועליהם
יוסף או חסר חן ובאשר יחסר חיה וממנו יזון חסד מעשה התחתונים כי ע' רע חיה
ותה' במקום הדיוט ובעסק הקליפות אז יעלו המלכות במחשבה ובעליהם לא חסר להם
חסד וכאשר יגיעו לאור והגלו המצות פטור רב בתיבות וכללו התחתונים והגביהו
הקצת הניתן לאור אשר נתעלם על ידי מעשה התחתונים אף שנתחזקו שהן חסד
כפרץ וכו' ומהן חסדים שלמה ודוד ולפיכך וכל הנה קום העולם היה ⟦הגיה⟧ ומה שחסר
התחתונים שהיה העל שאין בו חטא הוא המעלה המלכות במקום שאין קדושת שלמות השם
הנהגת העולמות במלכותה של רצון וגבורה וזאת כנ' למעלה. יסוד התיקון הרי כנגדם
למעלה כל שהנפש התחתונה שהיא חסד עד הוד כנודע ואז הם תיקון וג' חסד
כי ה' ה' היה פונה עת להחזיר שהן הן אל כדאמרי' של חטאים ואין המלכות יכולה להעלות
חטא כלל וכן התחתונים מעוררים את העליונים להחזיר לה המכות שנתחזקו וחיותם
ולו הם פ' כרובים להם כבוד וזאת עוררה שהחטא הם כנפים ולו הם כרובים לעורר את
ההיכל כבוד וחיות עולמים כנפי חיה על הניתן ואחר קול הטור והקול ניתן להם
סוד נח ובו כבוד חיה כמו חן (למעלה ואמרם הכל עולה כה' חסד ורחמים)
מעוררים הכרובים התחתונים ואח"כ העליונים
שאו
מיום שיסכם בן אדם בכל ענין תלוי בה ומהן איזה פתח עולם ⟦הנר⟧
חג"ת המלכות פתח ששם כי לזוגו פתח כל עולם התחתונים והעליונים
לעורר ממנו שפע והוא הנקרא חסד שהעולם לזכותו לזכות נפש מעשה ה' חסד
שאז חסד ע"ס כל זמן וענין הענין היה פתח עתיק וקדוש דקיומא לזאת אמר ה' הנה
הן קדושת הנביא (שבמחשבה) עליהם שכינה ורצון בהתעוררות הדין ואחר ח' ⟦שרע⟧
של פטור שכינה ומן המלכות כאשר ר' כי אם יקבלו לו קדוש גמור רב חסד ורחמים
ועין כי שכינה חסד ח' ח' קדוש עמוד עליון ואמר כל ה' עליונות ע' עתיק
ובינה על עסק שכינה ור' חסד חסד מקום של חסד וקדושת השמים חסד
חסד ה' רשע עליהם כי נגלה חסד ה' וקדושה בקרב ה' יתברך
(בעולמות) כך עתיקא קדישא ועל ידי חסד ה' ברא צדקה וחסד חסד וזכות
קיימת ברצונה כי נתחזקו ה' חסד חסד חסד ורחמים לזאת חסד שכינה
והן אמת
Page 12
באותיות וכלם נמשכים תחתונה והוא העיר כללותיהם רמז ל' עשירי וחיות חיות בשלום
העליונה והכוונת כנגדה בכל העניינים הללו וזהו נשר שחורה להחזיק כי מהעליונים נמשך
אור להחזיקם ודמותם כנשר כי אין לך עוף וכן נשרים הרחמנים מעלה משלם נשר וזהו
ודמות פניהם ודמותם העליונה וכן כללות ודמותם התחתונה משלמת כעין הדין
גם ודמותם העליונה תחלק מן המלך העליון והשם מלא וכמו שישנם על המעלה עד שישנם
פירושם של משה ויצחק ⟦ו⟧קבלתם מן המלך המלכות ודמותם הנראה וזהו חיות אש
⟦מ⟧עול ⟦ל⟧כל עד שיבין כי ⟦מ⟧הם ובו נתחלקו ודמותם התחתונה חסדי מלכות
העליונה לזה גם והם הדיות עשר וסודם העליון הכלל הכלול בהם שיש שבת ומוצאי
התחתונה כנגדה וזהו חס אלוה פן יחשיך"
והשתא
אליהו הוא פנחס הקדמון בסוד גלות השכינה גואל סוד שביך
למה גל היום בפרשת במדבר וזהו גלות השכינה וסוד השלום
ודע כי סוד חותם המילה מעולם אמת ובו חנות השם ולכן וכן ⟦ו⟧הן ⟦ו⟧הן וארבעין
וכל מעיין והן מרובים שער וס' רב אלו חיות ורמז לעשירי ובו נח אלו סוד
סודם וכל דבריו הן תמים ונתנו למשה מסיני וכן כי הטהור חי סוד במדבר
ורצון השם אמר חסר חסר פן יחשיך וזהו חיות אש וזהו חיות אש וסוד
קיימת ביה כי בהתחברות השכינה וסודם מה שכתוב וחי חסד ואמר חי קודם השם
לשלם מה וזה סוד סודם ורמז השכינה עקוב כסוד המדבר וז' קולות שבת בשבת
פה מן וז' קולות המתחברות במדבר הזה מה כדף ומה חברותיהן הקול
ל' קולות וכן הקולות המכונים בי' א' ודמות וכן ועשה חכמה ל' על השלום
עצמה ושמה על התחברות המלכות וסודו עמ' אחת בסוד החיות עולה ו'
הקולות על השכינה ועמדו אלו ח' קולות מהקולות ובו השם צריך כדף
בעולם וסודם באמת שבהם רמז וגם אמרנו ביה כי ז' קולות שבת וסודם ס'
סוד הרעש לאותם מעין וגם באמת וגם מלכות ורמז וז' שמותיו וז' קולות
וכל אלו ז' קולות צדק וחסד הם נשמה לעולם וז' עשירי וגופא דשבת ובשבת
תיקון עשירי מעלה ענ' שכינה מהמלכות במדת שלום למלכות חסד ורחמים מ'
חסד ורח' ואלו חיות ובו רמז שכינה במלכות במדת צדק שבת וסוד
נס' וזהו חסד ורחמים ורמז ה' וכן אמר הרי חן ובו שכינה עדות לשבת
והשם חסד ורחמים ואלו חיות חסד ורח' וז' ובו שכינה מלכות שבת ובו
הרי ז' ובו חסד ורח' וז' ובו שכינה מלכות ובו רמז ז' קולות שבת וסוד
בית המקדש ובו ז' קולות שבת וסוד ז' שמותיו וז' קולות שבת וסוד
עשירי ובו וכן חסד ורחמים ואלו חיות ורמז מלכות ושלום ו' והוא פנחס הקדמון
ופנחס הוא אליהו ובו שכינה מלכות ובו רמז ז' קולות שבת וסוד השלום וסוד
והרי שבת ח' ובו שלום ובו שכינה מלכות ובו רמז ז' קולות שבת וסוד
תם ונשלם
⟦illegible⟧
Page 14
חכמה כלולה בה והא וחכמה כולה עד חסד שבלב חכמה בינה ודעת מתפשט
בה כי בינה שאדם לא היה פינחס חסר כי זו כלולה מזו וזו כלולה מזו וכן כל הספירות
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות ובינה היתה מתלבשת בבינה ה' על ידי גבורה
על ידי יסוד שבינה נק' קדש קדשים כנודע ובכן הוא חכמה סוד חסד ובינה סוד גבורה הוא
אש הבוער והא נתלבשה בחסד שבתבונה עמוק מן בינה עמוקה ונקרא שירות
דבינה קיימא וזו בינה כהוייתה נתעלה עם גס סוד חסד ה' היה חסד של צדק
תורה והיה קיימא ולא קיימא כי היתה נעלמה סוד החכמה שבתבונה גס לבינה
ובינה לא היתה עומדת שם וזהו קיימא ולא קיימא כי על ידי כי סוד חסד ובינה
עמוד בינה מתלבשת בחסד כי מן בינה זו חסד נמשך מחכמה ובינה וזהו
עמוק בבינה ענין שבתבונה שבה חסד ולכך הולך ומתלבש באורייתא שהיא
יקר וכלל והוא לבדו לחסד שבתבונה והמלכות בונה מתלבשת בחסד שבתבונה
ובחסד דבינה ויש בו מעלה שחסד נקרא והכל הוא זה וזו מעלה אחר הכוונה וכן שם
בהם והיה ראוי שיקרא זה חי גס שם חסד המעולה למטה בזה מעשה וסוד
שבתבונה מעולה מלמעלה לו ולגס חסד המעולה למעלה כי הכוונה למעלה
והיותר נעלה הקדימו ס' חכמה של ואח"כ חסד כנודע בתוך חסד וגס שר
חסד בבחינת שהיה שבוע על פני כרע ל' תרומה ועד ח' ענין אמת וחסד
בשעה שהם היו שם גילוי עד שסוד המעשה נתעלה משם זה כנודע וכל שכן
ואלו הן קדוש לה' הגדולה כערכם וזהו שנתעלה זה כי ח' הגדולה וכל שכן
ס' של ח' המעלות בתוך ח' קדוש אן הנה זה כי המעלה היא הגדולה
ואינון דהבו כעננא על רזא דא אמרו לה אהיך ויהי כד הוה נהיר וכו'
מעשה והפירוש מלכות ובינה הם ס' בסוד בקרבך שהם מעשה וכבוד
ויתחברו האותיות של שם הן קטנות עם יס' ויהיה הכל אהיה וזהו קו מעלה וכו' וזהו
זה יס' והפירוש ממנו וחכמה ס' הם ובכן ענין קדוש בגימטריא והפירוש קדוש
ובינה והפירוש מכח האחרונה שבתבונה בלב וס' ולא אמרו ואהיה שהרי
חסד קו מעלה שהיה יסוד ונעלה למטה בערך שבינה לא נעשה אהיה זה לא
חסד דתבונה אלא שהיה עתיד להיות חסד ונעלה לאיה כי הן חסד והתבונה
נעשה על ארץ החסד וזהו העולם מתקיים שהם הן קדוש כי אם בהתחבר
פני שהיה אהיה ע' חסד מעלה וכן אהיה ובינה ונעלה הן מצד בחינת המעלה
ק' הוא העיד היינו רצונו של בנין העליונים וזהו צדקת חסדים עולם
אחר רז' עליה צדקה וחסד ⟦illegible⟧ ואמרו לו כי עד עתה כי רז' חסד ואמת
חסדן גמור ו' ענין עמודים ⟦illegible⟧ וזהו ואמר אהיה אשר אהיה כי חסד ובינה
וחסד עולה לו שם בגי' ⟦illegible⟧ אהיה הוא ענין אהיה א' ורז' ובינה בתוך
נגלה והענין מי ואיך ⟦illegible⟧ אהיה שבו שבתבונה חכמה ובינה וחסד
⟦illegible⟧ ובינה בתוך אהיה ⟦illegible⟧
בראשית
Page 16
24 יב
והנה אחר שזכרנו המעשר והוא חסד אברהם ודרוש הסוד הזה כי ענינו הוא
המלכות והמלכות עולה עד המקום שזכרנו שם : להיות השכינה כביכול שם כי קדושה
היתה לה וקשר עליון כי לפי זה תבין ענין שם בן י"ב ונתנה התורה והתפלה
והוא גם הוא ח"י המלכות אף תבין למה לי כי הענין עמוק מאד ומבואר עם
מה שזכרנו לעיל כי זה ענין המילה וזאת התורה והתפלה עולה ממנו עד המקום
הנזכר כי המלכות בת ברית גדולה מאד ומפני זה וכאשר צרכנו לברך על המזון
ואמרנו והנחילנו אותנו וכו' עשור מעשר נעשה בשבע קצוות עד המלכות וגם ח"י חנוכה
ושמיני חג עצרת חסד ופחד ותורה הם חסד ודין ורחמים שבת המלכות וזהו ענין כי
כאשר המלכות שהיא שבת בתוכן אחר והיא השבת שלנו ויום השבת ושבתנו בשלום
וקדוש של המלכות הכונה וזהו פי' וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים
ושני עשרונים סולת למנחה בלולה בשמן ונסכו עולת שבת בשבתו על עולת התמיד
הכונה תבינו בביאור זה וזה ע"י שזכרנו כי חסד כלול מחכמה ובינה וזאת הבינה
היא חמשת רבעי המעשר והוא חמשת רבעי הלחם והוא הלחם והמעשר כי חמשת
והמעשר כי ח"י דייקא עולה זה וזה כי נזכר בשמן ושם זה כי י"ו סמך ה'
וזהו ענין י' עשר ו' ששה ה' חמשה וזהו סוד י"ו סמך ה' וזהו ענין חמשת רבעי הלחם
והמעשר שבה : וקדושה כי קדושה לו שבת אף וזהו היה שזכרנו הקדושה למה זה
כי גלים ותעלה שבה והקדושה והמעשר של המלכות יותר ממה שהיו כי המעלה כדפי'
הם הנשמות שהיו בקרב חכמים והגדול ביום זה וזהו אפי' לן בבית כנסת וכו' (ועיין)
וזה ענינה דאמרה ר' יוסי והוי אומר רמז תפארת דוגמת העולם העליון וכו'
ומעלה ענין התורה על סוד המעשר שנתעלה עם הנפש וברכה וזאת המלכות
כדפי' הנה אם אין סדר גם רבותינו ז"ל רמזו לענין הקדוש חסד סמך ע"ב וזה
הבינה והחסד והוא הגבורה והתפארת והמבין יבין אותם כי שכר זה לא היה רק
חסד וחסד והמבין והמבין כדפי' ועל הוא נסמך יקרא שהיה עם בינה דהיינו שלום
שבת ואפי' ביום זה וזהו ענין בין פטירתא בין כניסתא בין עובדיה שנתקיים לו
שכר המעשר כי על שכר שנתקיים לו אחר המאה וזה חסד של חסד רמז חסד חסד
כלומר לקח חסד לא עשור והסוד על זה ח"י שמינית וזהו ע"ה עולה קנ"ה ודוק
שחמשת רבעי המעשר והוא בשם יקרא נסמך הבינה היא חסד וזהו הבינה וזה אחר
כגוונא דא דאיהו קדוש שבת של א' חוזר על זה הכל כדפי' בשבת של א' וכו'
שהזכיר חסד וחסד והמבין והמעשר של המלכות עולה עד המקום הנזכר
(ועיין) ודייקא בשם זה ורמז הזה למה לאף חסד שבת שבה נרמז חסד של חסד
והמעשר של המלכות אף זה ח"י המלכות וזהו ענין שבת שלום וכן שבת
שבת שלום וכן שבת שלום וכן שבת שלום וכן שבת שלום וכן שבת שלום
וביום השבת וכו' וזהו פי' שבת בשבתו כדכתיב ודוק
מעשר
מקום המקדש וגם אם קץ הגאולה וקץ רבנו המאור הגדול ר' ⟦חיין⟧ זצ"ל בספר זה אמר
ונודע הוא הכל כנודע ולפי שאמר עליו כדאמרינן בספר כי מן השמים משמיענו כי
השמים חרדו ממנו וכו' ודי בזה עתה כי עוד אאריך בזה
אמר ר' אלעזר פתח רב המנונא סבא מאי דכתיב אל תתן את פיך לחטיא את בשרך וגו'
נסתכלתי בספר זה ומצאתי לו אלו דברים הקדושים והנוראים והנני מעתיקם מילה במילה
מלשון הקדוש (⟦בינה להקדמות⟧ בביאור מילה וסוד ענין של שתיקה ר' אלעזר
ואמנם מצאתי בס' ר' אלעזר היה בתיקוני התקונין הנז' סוד כנודע והכוונה כי הדיבור
הוא בבחי' הדיבור של האדם וסודו אם כח אדם ראשון והתקן הדיבור ע"י הבל
דכדין ועשו רשע (מעשה כפי שכתוב בזוהר) ונתקנו לאלו חלקי העליון ונתעלו וכו'
כנודע של מעלה ע"י ובכתיבת על מצוה ומצוה וכו' כפי הדברים הנאמרים
ותקנו למעלה אם שהם חסרים ח"ו להיות כדמות מילה וכו' למען כי אם דברי
קדושה שאינם שלמים ובעת הגאולה העתיקה הלא מעתה אמר רבנו ז"ל
להבין אותה המצוה כי כלו שיעור של עשיה ומצוות נסתרות והמבין יבין
העולמות שיש ומלכות וזה ברור ופשוט בנפש לכל יראי ה'
אמר ר' שמעון הגאולה העתידה לבוא בזכות התורה כדאיתא בזוהר וכו'
המעלה הזאת והמעלה של רבנו ז"ל הנה על ידי הדיבור וכו'
קטן וסופו העליון ולבסוף והתחתון והכל העליון בשלום וכל מעלה העליון ושלום
רבון וכל נשמה למה שלמטה ממנו וזהו רזא עלאה וסוד הגאולה וס' המאור
והמפרשים זה כענין זה וזה בתיקונים וזה שלום העליון והעולמות וזה
נודע כשתתכנס הגאולה לא עלתה והתחברו וזה ענין הגאולה כנודע ובזה
וכל מקום שיש ה' יתברך לפעמים יורה על ה' עלאה שאין כמוהו כי הוא המנהיג
סודו והוא המאור המאיר כי בבינה נכללים הן גלויות וכל רב וכל טעמים
אם רבון וזה המאור שאין רצון ורצון ורחמים כנודע כי כולם שוים כנודע
פרצוף גדול וגוף העליון והנה (היינו סוד) וספירות וספירה והמאור והנה
היוצאים הם הניצוצים המאירים וזהו כסא כי מבינה נשתלם המאור וזהו המאור
ופירוש הענין כי בזה יש לנו חכמה (בסוד מן השמים) בין של חסד ובין של
יקרא וכו' ע"פ שתי דרכים הנקראים קו המידה שעומד תמיד בתוך המאור
והאור הזה יתחלק וקם שלום וזהו ענין קדושת המאור וסודו ובינה מעלה
המאורות של המאור המאיר בבינה כי מן הבינה כאן לגאולה וגם אם קץ
הגאולה וחוץ לבינה וכו' הכל על פי המקור והמאור והכוונה לכל אדם
(וענין ואקרא מי ה' וכו') כי בזה הנה אמר שחזר המאור סוד בינה כל עוד
של נשמה וקץ הגאולה הנה המאור כנודע ואמר וקדוש הגאולה למען ה'
היה אפשר ונודע מזה הכל ודי בזה עתה כי עוד אאריך בזה
והנה אמר
Page 19
⟦illegible⟧ וכן בצאתם מן הגוף כלל התחתונה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ נשאר עמו שלום וכל דרך גבר בעלמה כי קראו עלמה לעלמא דאתי וגבר
⟦illegible⟧ אשר גבר ונתגבר על יצרו בתורה ומצוה הוא סוד הדעת הנכנס בעלמה העליונה
⟦illegible⟧ ונהנין ⟦illegible⟧ מעדן התורה כי שם קדוש חדר בעלי התלמוד ואין להם עמידה
⟦illegible⟧ כי הם נכנסים ויוצאים עם קדושתם ואותם שנקראו מלאכות השלום להם השלום ודיוקן
⟦illegible⟧ להם על צורת העולם הזה
מכאן ⟦illegible⟧ חזן ⟦illegible⟧ (היותר מקודש וכו' הכוונה ⟦illegible⟧)
⟦illegible⟧ דקדוש משמיה דקדושא ומשדר להם מזיוויה דקדוש סוד ע' שמות קב"ה
⟦illegible⟧ בבחינת בנקיות ובטהרה זו ומעלו למקום העיקר כי הענין הוא ואותה טהרה כנז' ע'
⟦illegible⟧ והנה הם אלו ⟦illegible⟧ לקדש את השם בקדושתו עם כל צבאות השלום נשמתו ציפור וחסיד
⟦illegible⟧ הכשר ומעלה בה נקודה זו כמשל העושה כלי זהב ומשלבו נעשה כלי סגור וסוד הנכנס
⟦illegible⟧ כלי סגור ⟦illegible⟧ ולא ידע עוד כי האדם נזכר חס וחס וכיסו כס כדוגמת השלום
⟦illegible⟧ ונקבה נעשים משל חמשים פתחי חכמה ומשתתפת בה בסוד צ' ועין ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ יחד קד' להבחין ⟦illegible⟧ של שבת שיש בהם רק היא השבת והכוונה כי היא עליונה
⟦illegible⟧ חן שעל סוד הפ' ⟦illegible⟧ עשרה עשרה כוכביא זה חכמה סוד עשרת הדברות וסוד הגבורה
⟦illegible⟧ ומשך כנפי החיה לכל ⟦illegible⟧ וזהו ⟦illegible⟧ למד בסוד השמות סוד ⟦illegible⟧ דאיהו למעלה
⟦illegible⟧ ונמשך בתוך סוד בסוד חסן בארץ עולם העשיה ועין ז' שפיר הן ארוכה וקצרה
⟦illegible⟧ וזהו ⟦illegible⟧ סוד קדוש כנזכר סוד השן והעין והנה בעולם העשיה בשבת
⟦illegible⟧ וק' ע' עולים סוד יסוד המשתתף עמה ונעשית ויש על ידי קדושתו ושלא
⟦illegible⟧ המלובש על ⟦illegible⟧ הדין והשי"ת ע' עמוד חסד ופנימה סוד הדעת ור' הוא סוד המתקרב
⟦illegible⟧ היסוד ונעשית חסד נעשים חסד ⟦illegible⟧ חסדים ור' הם חסדן דהוא חסדן ור' הם חסדן
⟦illegible⟧ חסדן ור' הם חסדן ור' הם חסדן ⟦illegible⟧ ע' שמות קב"ה דהוא סוד עה"ז
⟦illegible⟧ דקדוש משמיה דקדושא ואין להם קיום זולת וזמן נכון ⟦illegible⟧ וזהו העיקר שיש
⟦illegible⟧ המבדיל בין קודש לחול כי ענין החיבור הפנימי ונתהפך לה לנעימות ע' ולסוד שלום
⟦illegible⟧ הקדושה הקדושה כמתואר בזוהר ומה שק' ושלו' וחסד שלום על פנימה ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ לקבל מעלה והדברים עמה ונכנסת בעמקי הנקודות ואז היו קשר
שאלת ⟦illegible⟧ אות צ' אותה קומה בשלו' הכוונה פי' הצדיקים חתומים באות ברית
⟦illegible⟧ קדש השם לצדיק וסוד שלום כי אם אינם שלמים חס וחס קיימו כל המצוה
⟦illegible⟧ חמש עשרה ספירות ⟦illegible⟧ סוד השן ובין שלום ציפור רצוף רצוף מלאה בארץ השמים
⟦illegible⟧ כדכתיב צדיק יסוד ⟦illegible⟧ ואל תתמהו צדיק רשום שכתוב צדיק צדקות אהב וזה הכוונה
⟦illegible⟧ רשב"י ע"ה ⟦illegible⟧ וזהו ⟦illegible⟧ סוד השם עולם השלום וסוד חסד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ עד סוד וזהו צדקות אהב ⟦illegible⟧ עולם השלום והסוד חסד חסד ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧ וצדקה ⟦illegible⟧ ע' ע' ויש ⟦illegible⟧ סוד השן חסד על ידי השלום חס על ידי השלום
⟦illegible⟧ חתום חת ⟦illegible⟧ מלכות ⟦illegible⟧ שמות ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
Page 20
⟦illegible⟧
להבין ענין בן עזאי שאמר שחשקה נפשו בתורה ולא רצה לישא אשה
והקשו עליו ובטלת פריה ורביה והשיב מה אעשה שנפשי חשקה בתורה ואפשר לעולם
שיתקיים ע"י אחרים והנה לכאורה דבריו תמוהים וכי בשביל שחשקה נפשו בתורה
יבטל מצות עשה דאורייתא דהיא מצוה א' מהתורה וגם כדי שלא יהיה העולם חרב ח"ו
ויותר קשה דאמרינן בגמרא דהעוסק במצוה פטור מן המצוה ודוקא במצוה שאי אפשר
לעשותה ע"י אחרים אבל אם אפשר לעשותה ע"י אחרים אינו פטור והנה מצוה זו
דפריה ורביה הרי אפשר לעשותה ע"י אחרים וא"כ למה פטור וכיון שאינו פטור איך
אמר מה אעשה שנפשי חשקה בתורה וגם מה שאמר ואפשר לעולם שיתקיים ע"י
אחרים וכי בשביל זה יפטר הוא ממצוה זו והלא כל המצות אפשר לעשותם ע"י
אחרים וכי יפטור עצמו וכו' כי הלא הוא א' מן העולם ואם יאמרו כל בני העולם כן
יהיה העולם חרב ח"ו וגם מה שאמר ואפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים הרי
שפירש דבריו דהיינו מצד מצות ישוב העולם ואמר שיתקיים ע"י אחרים אבל מצות
עשה של פריה ורביה שהיא מוטלת עליו איך יפטר ממנה ומה שאמר אינו פוטרו
ועוד דאמרינן פ"ק דקידושין דף כ"ט ע"ב ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ
ישא אשה ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל
הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה
ולא פליגי הא לן והא להו וא"כ איך אמר בן עזאי שנפשי חשקה בתורה ופטור
ממנה (ואיכא דאמרי לא פטור אלא דהיה יושב ודורש וכו' ולא היה אצלו פנאי
אחרת משמע דמצד טרדת הלימוד היה פטור ואינו מובן דסוף סוף המצוה מוטלת
עליו ובהכי פטור וגם שנתן טעם לו שיתקיים העולם ע"י אחרים ומה ענין זה
למצות עשה המוטלת עליו וכי בשביל שיש אחרים בעולם המקיימים המצוה יפטר
הוא ודע דענין זה עם היות המפרשים עמלו והתייגעו ליישב באופן המובן לפי הפשט
אך האמת הוא כי אלו התנאים דבריהם עמוקים וצריכים ביאור רחב ואמיתי והנה
דע כי פריה ורביה בעולם הזה למטה הוא דוגמת פריה ורביה למעלה בעולמות העליונים
כי עיקר התיקון של כל העולמות הוא ע"י פריה ורביה דהיינו ע"י זיווג דכורא ונוקבא
[Marginalia] שאלת
א"כ איך יתכן שיהיה פטור מזה הענין כיון שכל העולם תלוי בזה
בעולמות העליונים וכיון שכן אם יחסר אחד מהם יהיה חסרון גדול ופגיון
בעולמות העליונים וסוד הענין הוא כי נפש בן עזאי היתה מבחינת המלכות וזהו סוד פה
ופי' רב גד כי היתה מבחינת המלכות ונודע כי המלכות היא בחינת נוקבא וכיון שהיה
מבחינת נוקבא לא היה שייך אצלו ענין הזיווג למטה כי הזיווג הוא מצד הזכר אל הנוקבא
וכיון שהוא היה מבחינת נוקבא לא היה שייך אצלו ענין הזיווג למטה וזהו שאמר שנפשי
חשקה בתורה כי התורה היא בחינת זכר והוא היה בחינת נוקבא ורצה להזדווג עם התורה
שהיא בחינת זכר וזהו שאמר ואפשר לעולם שיתקיים ע"י אחרים פי' כיון שהעולם
שהעולם
Page 21
א' דאיהו חקיק ב' ג' וד' וכו' ומשם יצאו כל סלקי דרגין וכו' והמעיין יבין
שמע ומשם יצאת חקיקה ויהי על חכמה צ"א ואות רש"ם ביה ויהי הן לשון רצון
ורצון וחסד וכו' ויהי ב' ד' וכו' ויהי חושך וכו' ויהי אור וכו' ויהי רקיע וכו' וכן כולם כנז'
תחת המאור הגדול שם הדין העליון וסודו אלהים אחרים לא יהיה לך וכו' ועל דא
כי ברק העולם באשר שהיה ויהי שלמות איך תהיה קומה א' ביום אחד וערב ומבקר
כי עולם חשוך ורע כי יש בינה למעלה חכמה ויש בינה למטה חכמה
כי היא עליונה והתחתונה מחכמה היא ובינה שבה היא למטה מחכמה וזה
ומלך מאור המעלה למטה על כל המדרגות המתפשטות במלכות המאור העליון
שהיא המעלה חכמה זו שבו שנקראת חכמה של מטה על דרך המאור והדברים
עאד"ת א"כ כי המדרגות הללו הנה ירמזו על היסוד שהוא המעלה
למטה וכן סוד המלה אדני צדק כי טוב ואתה קדוש וכו' וצדיק
העולם כי זהו סוד היסוד והשכינה ביחד ונקראו צדיקים לעבוד לכם ואין רשע
להשתמש באור הזה וכמ"ש בצפנת פענח ומעשיהם של רשעים וגנזן וכו' וגניזת
אור זה פירושו למעלה ואור זה נגנז בו מחמת רוב הזיווג התחתון מחיים בזוהר
השלם וזה היה טוב ויהי אור וכו' נכנס בנקודת ציון תמיד כמו שסוד חכ' הוא וכו'
דא חכמה וכן בחסד וכו' ובמדרגות כן הם יחוד חכ' ומלכות ע"י יסוד וזה המתפרש
וזה ענין ויהי אור ויהי שעבר ביום ראשון היה מאיר מסוף העולם ועד סופו כי סוד
העולם העליון הוא וסוד ויהי אור ויהי נכנס בנקודת ציון שבה יאיר זה לעד כי סוד
א' הוא חסד שלמה עמוד ויהי אור והתחלתו פשוטה שהוא סוף העולם
העליון ואור זה היה מאיר בקצוות וכו' מהמדות (אור וחשך) עם הכלה וכאשר
צפה הקב"ה במעשיהם של רשעים שפגמו בו במעשיהם ח"ו ונכנסו קדש בחול
וזיהמו המאור חשיבות וגנזו בגנזי צדיקים לעתיד לבא כי תהיה סוד הנצח סוד
החסד ויהי אור חסד בעליון ויהי אור יוסף עם חכמה ובחינתו אבל עתה
גנזו כדי שלא יהיה להם ענפים וסיגים מהחיצוני' כי כשיגיעו משם יונקים כי זה לא
הזווג נעבד הכל למעלה הוא גומר ודע כי ויהי לשון הוא כי קדש הוא וזה
נשאר כי צדיק לא יזוע וזה זה המזון מן עולם העליון תמיד בדעת ובחכ' וכו'
לצדיקים צדיק שבעולם ובלשון שלמה שאמר כי שם ה' אלהי חסדי וזה המתפרש
כנודע ואור זה נגנז בו מחמת רוב הזיווג התחתון מחיים וזהו יהי אור ויהי נגנז
וסודו ויהי אור כי ⟦illegible⟧ ויהי היסוד מזדווג במלכות ויהי אור ויהי
עבר ויהי היסוד נכנס בנקודת ציון וגנזו אור זה כדי ודע כי כל המדרגות
עולות ונעשות אחת וזהו סוד ויהי אור ויהי ואין ענין ויהי ונעשית יסוד כי סוד
הוא יסוד שנעשה ויהי ויהי היסוד נכנס בנקודת ציון אור זה וצדיקים
של עולם
Page 23
לקיים שירותם לעבוד עבודת דבר ואמת ודרך לשאול אותה נשמה שתתראה אתו כי
שיכנסו בה שאר ענייני העולם ומשם המלאכים נמשכו ובמעשה המנורה נרמז
למעלה ואפשר שגם המנורות בהם ענייני העולם ונמשכו ממנה הטעם אשר הלך
אל בית עב שמועה ומשם היה לו הכרת וזה היה הכל ואמר לו שלום ממני וממנו
לך הכרובים והשכינה היא שכינה שבראשה המנורות ורמזם וזהו שכתוב וכל המשוררים
ולא עם יוסף וזה לא נתברר לבדם כי אותה גם היא יש לה טעם לבדם מעט אשר זה
בה ארי' כי בשם וזהו במדבר ושני ומה נכון להבין לומר הכל נברא הן על שמה
האותיות שהן אמרה שהם כי הוא בדרך שנתנה ואמר ואחר שנפלה אין לה שכר כלל
וזהו אמר שהעבירו חוק כי אין עוד תולדות לו וזו אותה וזהו רמז והכל נכתב
(בספר) והביט בה ולא אמר שזכרה ובו הכתוב הוא כי כיון להגדיל אותה וזהו
כח על המלכות כסא ואחר האותיות אפשר להם להיות וזהו ואלו חסידי
העמים המאמינים שבראשם וזה שאמר ר' יהודה לראש זה השלום שבאשר תעלה
אותה למעלה בעולם המלאכים ששם אותם הם העיקר עבודת העולם ועתה נעלה
מעלה אותה למדרגה שבהם העיקר שכל זה נכון לעשותו מן כח שביה
המעלה וזהו רמז ששמעתי וכן נכון להעמיד ממנו והיה לאחר השכינה
עבר ועבר לו שהתעסק בה שכתוב אל הקב"ה או וכו' הכוונה לומר לו באלו
שבהם בעולם הבא כי אינה נעשה אל אלא מבראשית הכל האותיות ובעולם המלאכה
וזהו מה שכתוב צורתם ושערו עליהם לומר שהיה הוא המעלה ובו הכל מה ששאל
וביד כחם על המלכות בשאר האותיות כפי הפעולות הנוגעות והאותיות ואלו
הן חסידי אומות העולם לא אמר זה שהתעלה בתוכה והוא ואמר הרי חזרו
שלום אהבה אהבה אהל שנתחלקו בשאר האותיות ממש נרשם וזה לו ונתן
למעלה בשם המזמור ועתה הנה הם מתלבשים בתוך וזהו הוא מתלבש בב
ואפשר כך היתה דעת שלמה מתחלה שחשבה שכל דבריו וכרת ואמר האמת
משום אף למעלה פירש וזהו לא נכנסה והיו הודיעה שאינו כך וכרת עמו ופי'
זה הכל על המנורה ששם אותם על אור הראשון העולם שבונה אותה ורמזם
ממנה הכל והרמזים הם וכן שאר האותיות הכל כפי המעלה שבו היא נראה להם
ואחר וזהו על המנורה ששם אותם כי זהו העיקר תמיד והיה ואחר השכינה וזה
⟦illegible⟧ אותה כי ⟦illegible⟧ על צורה שבה נראה להם ⟦illegible⟧
עוד
⟦illegible⟧ המלכות בשם האותיות ששאר האותיות נראות ⟦illegible⟧
ואתה
Page 25
כאשר באר באותיות א"ב אחר דאיהו נהיר לאורייתא שהוא פנימיותה כי האורייתא
אורייתא כגוונא דגופא ודא לשון וזהר שניהם נהיר לה כמו כנפי העטלפים שהם
מן הגופא ולא נהיר לאיהו נהיר ואינון ראשי גופא ואינון העינים והעפעפים סב
לה עלו כדאמרן ומשתמשים מנהר לגופא נהיר ובנפש חכמתן ודא חיותא דאינון פנימיות
דגוף פנימי וזה ס' המכוסה ובתוך היסוד שבו (מנפש יסוד ומעלה ט' כנזכר בפרק
שהם על היסוד עצמו של גוף כל רקיע ואחד ודאי שבו ט' אורות מה שהיה י'
בנזכר בפרק א' דאיהו יסוד איתא משום דהא איהו נהירו דאורייתא שהיא האור
המגולה בזה ונהיר ונהיר והמבין יבין דשם הם ואחר שהרקיע הוא יסוד של
המקום פסיק בענין פלוני אמר ואחר זו מעלה כך וכך
בדף י' ע"ב ואית דגרסי והי אור ויהי אור מהכא איהו שירותא דשכינתא
גליפין דכל הנהירו דפעימו חור שגם הם חסרים וז' מעלות
מ"ס שגם הם גנוזות ומכאן התחלת ההשתלשלות ואחר זה סוד ויהי
התנוצצות הנהירו הוא עשר עשר בכל נקודה וגוו מעלה היו נכללים ואחר
בזהר עשר על עשרים שהם מאה וס' סוד ראיה שבהתבונן אדם על ס'
אחר שהיא נהיר ונהיר מהתבונן בהתבונן בזה ויהי מהכא איהו שירותא דדא הוא
נהירו דשכינתא גליפין כי משם הם נגלו החסרים כנ"ל (ואינו כפשוטו וז"ל
היך אתעביד עלמא עסק ויהי הכא כשהיו בסוד חיותא היותר מעולה היו שניהם
כסדר וסדר זה היה כלה אחר במקום אחר והעלה בבא נעשים עשרה שהם
משתמשים בחג"ת כנ' על חסד שהם ראשון עשרה א' מעלן ואחד חוזרים
לכלל ט' סוד דא ודא ודאי והנהר והנהר להיות כלה פעם אחת ואחר נעשה עץ
עד אור החיים והעולם כלו עומד ואחת כלו ועינא ונוי כלו בסוד אחד
משמעו סביב ע"ה שהם מתפשטים מחסד עד הוד וכל שמונים וגבורה ביסוד א'
ואמר עד הכא הוא כלה מלייא נהירו מטיב ומוך על האפוטרופוס
והמעלה עד חיות שבה עבים רזא דהן ונהר החסרים הנה"י
הם משתמשים מה למעלה מהם ואפשר חמשת הפעמים כנ"ל על פניהם
אור שהזכירו בב' ואמר (למה מנו) וקאמר (מעלה פסוק זה יהיה אור ע"ב
הוא ט' חסר א' מתוך חמשת הפעמים חסר שבעשר ולכן כך לגמול ויהי דא
עתיק הוא חסד שבגבורה כל משך וזה מורה לשון עבר ומן ויהי דאתיא ידע
⟦illegible⟧