Voices from the Archive

IJA 3782

Correspondence between Iraqi Government and President of the Jewish Community about Jewish Citizens

View interactive document page

Description

This item contains requests from the Iraqi government to the President of the Jewish Community about Baghdadi Jewish community members that have passed away or abrogated their citizenship. Correspondence also confirms citizenship, religion, and marriages. There is legal paperwork regarding the endowment of Ezra Menahem Daniel. Included is an unrelated part of a book with commentary on the Talmud.

Metadata

Source
Iraqi Jewish Archive
Archive Reference
IJA 3782
Item Number
13067
Date
Approx. January 1, 1941 to December 31, 1950
Languages
Hebrew, Arabic
Keywords
Abrogation of Citizenship, Annotion, Betsah, Citizenship Laws, Commentary on Talmud, Court of Personal Property, Department of Goods, Eagle Crest, Endowment, Financial, Inheritance, Ink Stamp, Jewish Law, Legal, Letterhead, Office of Citizenship - Abrogation Branch, Office of Identification Affairs, Office of Public Security – Frozen Assets, Pesaḥim, President of the Jewish Community, President of the Mosaic Community, Printed Text, Revenue Stamp, Rosh Ha-Shanah, Sukah, Sun Crest, Typed, Waqf, Yoma, Yom Kipur

AI Transcription, Pages 76-100

Archival unit 76

B01 · paragraph / hebrew
סכות כחסלן, וכיון דקנין כונת לבי יוחנן כסס סכס כס
ת"ק, לסכי פריך מסל על מ"ס לבי יוחנן כס סקן ליסלסל
מכיסלו לידי עמיס, דנקיט כס סקן כססס דמשמע לפילו
כקן חכל, ותילן לו סס כת"ק קל כעס סללן, פילוס קל
דלס"י ללולס סיסעסל ידכק כולסו סל לללן קייכי כססוכס
קול ת"ק, דלו תולס וכיסוס וסכונס סל לססן מעסלתו
ולין קפידס מלך סססס דלפילו לס סיס כס סקן סליינו
חכל משתכל כעכול ססוס עלמו ת"ק, וקל דקלמל כס
סקן ליסלסל זמנס עולס יפס סיינו כססלס ליסלסל עס
סללן, ולסכי נקיט כס כססס, דלפילו לס סיס כס
כקן חכל לס יועיל זס, כי מלך זכות סתולס כסל סכעל
חולקין, וקתלן ליס ליס קסי דיוקס דדייק מדנקיט ולע סל
סקקן ולס סמל כססס :

B02 · paragraph / hebrew
שם. סמל לס ניקס ליס לססלן דלידכק כולסיס דסוס
ליס סתסס כחסלן וסססס. י"ל דלס כולסי לס סלס
כסכיל סנסס כססס, דקל סיס סכס ולדיק, וכודלי ניקס
ליס לססלן כססן סזס, וככל סל"י דלס סוס ת"ק וזמנו עולס
יפס, סלס מוכלס לומל דסלס מלך סמזל סכך סיס גזול עליו,
וח"כ ליך כססמל דכליס סלו סתסי מלססל דכססס לס
סלס מסוס דנסס כססס. וכ"ל כס"ד דליתס כגמלס דסכת
דף ל"ג ס"ל ג' מיני דללוקין סן, סל עכילס עכס, וסל לעס
תפוס, וסל כספיס דק, סמוסל סקטן קס כיס, סמל לכס"ע
מי מפיס וסתמו, ופילס לס"י ז"ל סוס סיס לו מזונות
לעס, לך טען מי מכסין לידע סלין זס סל עכילס, עכסיו
יסמלו סעכל עכילס, סלין סכל יודעיס כסלסס סימניס סנז'
ופעמיס סמתסנין, ולכן כטענס זו סססי מן ססמיס ע"ס,
וכן כלן לן כססס ולסי' לס סלס כסכיל סנסס כססס,
סלס סך סיס גזול עליו מלך סמזל לו כס קינו, לך טען
כיון דידעי סיסי' דלין כל סלס לסוי ליסס כססס, סלס
לינו לסוי קוכרס לו קוכרתו, עכסיו יסמלו דלס ניקס
ליס לססלן לסיות סני דכק כולסו דלסוי ליס סתסס כחסלן מפני
סלין סכי סגון, וכמכס מליזיס עליו כסנס, ולכן לסוי
ססתלפס ולסלליך ימיס כדי לסכלל מן סססל, וככס טענס
זו סתסו, וכחסל טען סמוסל סקטן כולס ולססו :

B03 · paragraph / hebrew
שם. נסיס כססנס וכו'" קלי כני סמיכי. קס"ד מסיכס
מוכס דסו"ל תלי כני סמיכי מנוס דכסיס כססנס,
וסלס לון ססכמיס יסיו כל כניסס ת"ק לו קייס לפקות,
ופוק סזי כסיוס סמסכסות כמס כניס סכמיס מונס ללכ
פפס. וכ"ל כס"ד דספסל סיס יודע למסלי תלמודס דלכ
סלי כל סכין נסס תסלס זסס וסוליד מנוס כניס ולס
סיס כסס כן סכס, ולסל סנסס סכסנס סוליד מנוס סלי
כני סמיכי, ומזס יודע דקל גלמס ליס :

B04 · paragraph / hebrew
שם. לי לס דנסיכס כססנס לס גלסי. י"ל מס סייכות
יס לגלות כדכל זס. וכ"ל ל"ל לס גלסי לותו
סגלות סידוע סמפולס כפלס סגזול וסמכסיל, דנעסס לו
סיכס סמת ולס"כ סקייקו ל"י, וכיון דגלס לו מיתס מזס
דן ססוס מסיכת כסולי כססנס, דסתמל כס לו קוכרס
לו קוכרתו כ"מ :

B05 · paragraph / hebrew
שם כל מיסס סנזיל. כללס דלכס סיס סססל סולך
ומסכס סלל כעלי כתיס למזוס סנזילס סלסס סיטול
סללוי, וסס יסכלו לו יללו כסנזוליס וסומעיס לו סכל עלמו
כססקס מכל כית פת לו תכסיל, ולכן זס סמלכס סעולתו
ככל מקוס סלוכל סלל זס וסלל זס מדמיס לותו לססמיס
סנזילס, וסנס סוס כעכול תולתו לסוי סיסי' נקלס כסס
סכס, ועתס סמכוס עלמו לכלכות סעולתו סלל כעלי
כתיס יסכל לות כ' סל סכס לסתיס ויסי' כ' י"ד ולו
לותיות סכס יסיו לותיות ימי' ל"ל דומס לסססמיס
כסנזוליס. ומ"ס לותו כל מלך פכני, סנס סוס לפי תולתו
לסוי לקללו תלמיד סכס, ועתס כסכיל מעסיו נספכיס לו
לותיות תלמיד סכס לכזיונו, וסיינו לותיות מל סל תלמיד

B06 · paragraph / hebrew
עס לותיות ת"כ דסכס יסיס לילוף מלסך, ולותיות מ"ס
ת"י סל תלמיד סכס י"ת מיסס סנזיל, ולותיות מ"כ סל
סכס סול מך לכע :

B07 · paragraph / hebrew
שם. זס טוס וסוכל עלס. סנס ענין סנסיכס לינס נסיכס
ממנו סלס סכונס על סגוף סיסי' לו כמו נסיכס
ולליך לסכין ענין סכילת סעולס מס סיס. וכ"ל כס"ד ע"פ
מ"ס כילקוט לסוסעי כפלסס ויסי כסס לותו סלס יעסו
ליזס כליס מעלמות סללס לס יסיס ללותו סלס מנוקס
וסוף עוכדס כמלכס לסת סעסתס קוכיות מן סנגיעיס
סל לוייכס כסכיל סקוק סקולין דלמי"ס לו סלולי"ל כדי
סלס יסיס לסס מנוקס, ולכן כתיב כילמיס כיוס ססוס לוליס
לת עלמות מלכי יסולס ולס עלמות סליו ולס עלמות
סכסניס ולס עלמות סנכיסיס ולס עלמות יוסכי ילוסליס
מקכליסס וסטעס לסמטס וסלס וכו' וסיינו סססמיס כדי
ססלך סליקות מסס ויסיו עוסיס מסס כליס לססתמס כסס
סלו לס יסיס לסס מנוקס ע"ס, ולז"ס זס טוס וסוכל עלס
וסלמיין כזס סללו ססוס סולס לת ת"ס סכסס גמולס לס
מכסיס כסייו סלס גס לסל מותו מססוקק לככול סעולס
סלו לעסות ממנו כליס כססל עסתס לותס סמלכס כעלמות
לוייכס כדי סלס יסיס לו מנוקס :

B08 · paragraph / hebrew
שם. מס סלי דולס ולוכל ולין לו כוסס פניס. פילוס
לוכל לותס מקייס קולס סתמוס, וכמ"ס סז"ל גכי
סטוף ססוס דולס ולוכל, כלומל סוכל סכליס כעולס כסייס
קולס סתמוס, וכן ססלי עוסס כן, וזס סמסולות סלוכל
לותס תכף קולס סתמות, מולס ססוס יולס פן תכל סיס
סקלת ותתגכל עליו ותתפכס ממנו, ולכך מססל לסכלס
ולינו ממתין ולין לו כסס פניס על סלכל דכמלס ססוס
ילס פן סתגכל סיס לסלת עליו, ולס עקס כי סוס מלך
ססקיות, וגס זס מכס וכעול וסינו ממתין עד סתסלס
מסיליס ויעסס כלכונס, ולין לו כסס פניס ככך :

B09 · paragraph / hebrew
דף נו". סל"ס זס סול סיקל סול כטוב ⟦line⟧ וקפוי
לעוס"כ. סנס לכסולס כללס דססס זו סייכס
כפי סכתיב יקלות וקפלון ססוס זמן סעתיד, כי כפי סקלי
דקלינן יקלות וקפלון דקלי' יקלות על זמן ססד וקפלון
על זמן לסל, לס תיכון דלסס זו, וכיון דללסס זו סיס על
סכתיב לס סול"ל דלסס זו כססמנס על סכתיב, לסין דולסין
כססמס סל על סקלילס, וכ"ל דסכון דלסס זו על סקלילס
נמי דקלינן יקלות וקפלון, וסיינו כי עתס ססול כסקלת
סיוס קל וקפוי וכן סוס כסוף סיוס, ולס כסמלס סיס סוס
יקל, וסטעס מפני ססול עיניסס סל כני סלס סלוס ולין
יכולין לכלס מלוס סזק ויקל כפתע פתלוס לססך גמול,
וכמ"ס סמסלל ללכן עלמיס עליס כלסמיס, וכל זס עתס
לך לעתיד יתסזקו כל ססוסיס סל כני סלס ויכוליס לסכול
סני ספכיס מלך לכל, ולז יסיס ססול סל סיוס סזס, סגס
כתסלת סיוס וכן כסופו סוס סול יקל תקיף וסזק, וז"ס
כיוס ססוס לעתיד לס יסיס סול וקפלון, פי' סני מולגות
סל סול כיוס ססלת סיוס וסופו וסלמנו ולסמנו לסול, סלס
מלססו ועד סופו יסיס יקל. ולמ"ד דמפלס על סול תולס
ג"ל לסיס סללסס על סקלילס דקלינן וקפלון, כי עתס יס
סכמיס ססללס נגיסיס וסלכות קליס, ויס סכמיס סללס
יקליס כמ"ס ל"י כסלכעס לס מליס כסיס מליס, לך
לעתיד סלל סכל קליס, כי מללס סללן דעס לס ס', לס
יסיס סלל זס יקלות וסלל זס קפלון. ולמ"ד דמפלס על
סול סככול סזולס על כני סלס מכס סעוסל, סנס עתס
לין סויס כל כני סלס כעוסל, ולכן לין ככולס סוס, סלס
סלל זס יקל וסלל זס קפוי, דלסוכן סע"פ ססוס עסיד
נססס לגכי לוי עני, ולעתיד סכל סיוס כככול סעוסל,
כמ"ס וסמתי כלל סמסותיך וכל גכולך לסכני ספן,
ומכיס לוגמס קלוכס לזס מסס דכליס דליכ"ל :

B10 · paragraph / hebrew
שם. עולס כלול כלית. פילוס סוס כלס כסוסס סמון
סעס

Archival unit 77

B01 · paragraph / hebrew
הקרקע, ויש עוד תובע אחר ששמו ג"כ יוסף בן שמעון,
ולומר שהוא היורש של יוסף ב"ש הראשון, והעדים מעידים
שיודעין בבירור שיש יורש ליוסף בן שמעון הראשון ושם
שמו יוסף בן שמעון ואין יודעים זה או זה, ולכן כיון
שראו שזה התובע האחר דרכו לומר לכוף וכו' ואמרו
חכמים כיון שאותו הראשון ברור להם שהוא מזוייף, הנה
נראה שזה התובע שדרכו לומר לכוף וכו' הוא היורש של
אותו יוסף בן שמעון הראשון, אך לא יחליטו בכך ע"פ
סברא זו, לכך שלחו ויגעו לבדוק, ובדקו ומצאו שדבר זה
ברור שזה התובע מזוייף, קלתי, ול"כ הוא היורש של
אותו יוסף בן שמעון הזקן בעל הקרקע, מאחר דברור
להם דהזקן בעל הקרקע שתי מזוזות:

B02 · paragraph / hebrew
דף ח'. מפני מה אין חמי טבריה בירושלים כדי שלא
יהיו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא
לרחוץ בחמי טבריה דיינו. שמעתי מקשים מכאן משמע
דלא נהדרו בירושלים מעין שדומין חמין טבריה, וקשה
דלקמן דף מ"ח ע"ר חסדא פסח שבישלו בחמי טבריה
חייב דעבר חקרה דמוליך בפסח ולי ולא בישול, וזה בישול
הוי, ואיך יש מליחות לדין זה בעולם, דאם בירושלים אין
חמין כחמי טבריה, ואם יבשלו בחמי טבריה ממש א"ח
דרחוק מירושלים הרבה והפסח נשחט בהרבעה עשר,
ואמרתי אין זו קושיא דאפשר להביא חמי טבריה לירושלים
בנאד על ידי סד, או יוליך הסד בשר הפסח לטבריה ברגע
ויבלהו אותו שם בני חדם, וכמ"ש בעירובין דף מ"ג בתוך
שם שמתחתיו דלחמור בנפרח בטבחה קמיה דרב חסדא
בסורא, ובהדי פניח דטבחה קמי דרבא בפומבדיתא, ומסיק
בגמרא דילמא יוסף שידא חמרינהו ע"ש. חי נמי ע"י שם
סעסו בקפיצת הדרך ברגע אחד מירושלים לטבריה, וכמו
שמצינו ברבינו מהרח"ו ז"ל שהלך מירושלים לדמשק בקפיצת
הדרך ברגע, כדכתב ממנו אותו הסד לפתוח מי גיחון,
וכמ' בשם הגדולים. ועוד נ"ל דאין התחלה לקושיא זו,
דר"ח דיבח קמ"י חי הוי בירושלים מים חמין כחמי
טבריה, כי באמת שלמה הע"ה היה יכול לעשות כזאת,
וכמ"ש במדרש יודע היה שלמה חוט זה הולך לכוש וזה
זורע בו פלפלין, וחוט זה הולך להודו וזה זורע בו וגנביל
שנאמר ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו ע"ש,
וא"כ היה יכול שלמה הע"ה לעשות חמין בירושלים כחמי
טבריה, שהיה חופר במקום חפירה ממין חמי טבריה ממש
עד חמי טבריה והיו המים שבאותה חפירה ממין חמי טבריה ממש
אלא דלא עביד הכי משום עולי רגלים, ואפשר להיות
לעתיד כי בירושלים יצאו יחמו עד דחכמי דרי, ולא
יחמרו כזאת, על כן הדין זה דר"ח בבישול הפסח
ניתן להאמר :

B03 · header / hebrew
פרק שני.

B04 · paragraph / hebrew
דף כ"ה. מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, מקשים
מכא דלחמר בגמרא בחומרים לנפש וזו
לסלקה יותר מנו לזו אדם פ' ונהרגנו ואם לאו נהרוג
את כולכם יהרגו כולן ואל ימסרו להם חוסן אדם, וקשה
לא שייך האי טעמא דמאי חזית דדמא דרבים סומק
מדמא דיחיד. ונ"ל דהתם חומרים מאי חזית לכל חד וחד
בפני עצמו, דאם ירצה למסור אותו חוסם בשביל הצלת
עצמו אמרינן ליה מאי חזית דדמא דידך סומק טפי, ואם
ירצה למסרו כדי להציל את הרבים אמרינן ליה מי שם
אותך נוחל הדם בלהם, ומי הכניסך בדבר זה להציל את
אלו בדמו של זה :
דף כ"ז. קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה. נ"ל
בס"ד, הנה הקול הנאחז בתוך החלון והמראה
במים העין והריח בחוט המוטס ואלו מאחר שאין בהם

B05 · paragraph / hebrew
ממש אין בהם חיסור מעילה, ונסחר בחלס חוץ הטעם
יש בו חיסור מעילה דלס לכל מהסקרק מעל, וחוץ המזבח
ג"כ יש בו מעילה דלס לבן בגד לו נתחמם בחפץ של
הקדש מעל, וזו הנאה של מיזוג דקרגא שלה הרגל של
מיזוגו כמלח תלתא. הנחות מותרים ותרי חסורים, ובזה יובן
בס"ד מאמר רבה חמשה דוכיי חית לריחה תלתא
מימינא ותרי משמאלא, ריחה רמז לבסמ"ק דכתיב ביה
יראה כל זכורך, וחז"י ר"ל כוחות של הנאה כמו כחי
וראשית חוני, תלתא מימינא כי כל דבר המותר יתייחס
לימין ותרי משמאלא כל דבר האסור יתייחס לשמאל:
והנה סלסה הנחות אלו המותרים עסק הקב"ה בהם
נס לכלסה לדיקים, כי מרע"ה נתן לו כח בראיית
עינים שבודק את החלס לס דדיק לו לאו בלחיה, דכתיב
ותחסה תחוס מכל העם, ושלמה הע"ה בע"ה זקול זה הדבור
שנתן לו לב מבין לבדוק החלס ע"י דבור שלו ובחסר
עשה בדין סמים וזות, ועוד מעשיות, סרבה כיוצא בזה, ומלך
המשיח שיבא בב"א יתן לו כח בריח דכתיב והריחו ביראת
ה' לא למראה עיניו ישפוט וכו' דמורה ודחין :

B06 · paragraph / hebrew
דף ט"ל. אף מגרים חולקין דף וסופן קטן. נ"ל בס"ד
קודם חותיות מגרים יש חותיות קל פלט
והיינו קל קלוה ופלט פליטה, וסוף מגרים יש חותיות נקמן
לשון קושי ונקמה. וכדי ידידי כה"ר יעקב כר"ו פירסו לכן
מגרים לקו בתחלה עשר מכות ועל הים לבסוף לקו חמשים
מכות ולכל חד בדלית ליה, יען כי הם היו חולקין כך
וסופן קשה ונעשה מדה כנגד מדה, עכ"ד נר"ו :

B07 · header / hebrew
פרק שלישי.

B08 · paragraph / hebrew
דף מ"ט. בת כהן לישראל חיו וזוג עולה יפה, כך
הגרסא בעין יעקב. ונ"ל בס"ד לס הזווג
חותיות כהן עם חותיות ישראל יהיה מזה לירוף נסחר
כליס. ומ"ס לו קוברה לו קוברתו לו מצלחתו לידי עניות
הטעם כי השכינה שיש בה עבודת הקטרת קטורת יש
בה סגולה לעושר, דכתיב ישימו קטורה באפך וסמיך ליה
ברך ה' חילו, וכמ' בגמרא וכ"כ מהרס"א ז"ל, גס ידוע
שיש בה סגולה לחיים, ולכן סמים בלת ב"ס חיים, וכיון
שזה לקח בת כהן שהיא גדולה ממנו ביחוס לפסר לומר
שנאחז בשביל סגולת הקטורת הנמצאת בכהנים מקריבי
הקטורת לו בשביל החיים, ולכן לו קוברה לו קוברתו
חס נסחה בשביל להשיג חיים, לו מצלחתו לידי עניות חס
נסחה בשביל להשיג העושר, מיהו כל זה הוא חס נסחה
עס החרן של זמן הרחוקים, אך לס חינו עס החרן לע"פ
סחינו ס"ח לחו לתמור עליה הוי מילי וכדמסיק תלמודא :
שם. לח קטיא בת בת"ח קח בעט החרן. קסח וסלח
דבר זה מפורס בדברי ר"י עצמו, דקחמר כל סכן
סתורה וכסונה מעברתו, א"כ מוכח דחיירי בת"ח, ומחי
קשיא לתלמודא סבח להדין בסב, ועוד דחמר כאן בת"ח
כללו לומר דבר חדס, ובאמת הכי א"ר יוחנן בפירוס,
ומהרס"א ז"ל נרגס בזה ודחק. ונ"ל בס"ד, דתלמודא
דקדק מדברי ר"י דחיירי בנוסח בת ת"ח וכסן, ועל זה
קחמר זכות תורה וכסונה מעברתו לוס העונס לזות, ולח
חיירי בסיכח דהשתא קול ת"ח, ודייק זה מהדקמר סרונה
מיתעשר יהא כהנה, ולמה החריך לפרס בזרעו של החרן,
על כן ודאי כונת ר"י יוחנן לומר יס בת כהן תבר דסיינו
ת"ח, דהכי חיתא בגמרא דסנהדרין דף ז' גבי תרומה
דחין יונקים חותה לבני עס החרן, דכתיב ונתתם חותה
לחסרן ובניו, וכי החרן לעולם קיים והלח לח לבני חכריס
ע"ס, ולז"ח כהן בזרעו של חסרן דסיינו בת כהן חבר

Archival unit 78

B01 · header / hebrew
פסחים
פרק ג' ד'
בניהו

B02 · paragraph / hebrew
העס סלונס ככי תולס, יס כו סלס סקול מכילס
סקיו עסיליס ועליוניס כעוס"ז סנתנו לדקק לענייס, וללו
הענייס סקכלו לדקס מסו העסיליס סס יוסכיס למעלס
מלוקס העסיליס סנתנו לסס לדקס, וזסו עולס ספוך לסל
ללס, ול"ל לכיו לין זס ספוך סל כלול כי כן סולת סדין
מחייכת, כמ"ס לז"ל יותר מס סכעס"כ עושה עס סעני,
סעני עוסס עס כעס"כ, וכמללו יס לענייס זכות יותר
וככולס כג"ע כפי יתרון סזכות סיס לסס :
שם. לסכרי מי סכל לכסן ותלמודו כידו. כ"ל כס"ד לס
לין קמס לין תולס, לך יס לומד תולס כסס"ל
ססחזיקו כידו לקליס סנתנו לו פרס לסתפרנס כו, ויס
לומד תולס מחמת ססתפרנס מיגיע כפיו כמ"ס יגיע כפיך
כי תלכל מלסמס סל תולס ססכיל, יען כי טוב סתולס
סנקלסת עזכ תסייתס לך, וז"ס ותלמודו סיס תלוי כידו
כיגיע כפיו ולס ע"י פרנסס סל לקליס. לו יתכן ע"פ
מס"כ סך סיס דלכס סל תולס פת כמלס תלכל ומייס
כמסולס תסתס ועל סללן תיסן וכסולס לתס עמל ולס
לתס עוסס כן לסליך, ופילס מסל"ס ס"ק ז"ל לס לתס
ככסילתך סיס לך ממון ותוכל לסכול מעדני עולס, ועכ"ז
לתס עוסס כן לז לסליך וכו'. וז"ס ותלמודו כידו מנסגו
ומדתו ססיס מסנסג כעכודת סמיס וסיתס מסולס כידו סלס
לסלסן סעניות סלס סול סיס מוסלס תלות עוס"ז ומעט
סכמו לסכול עול תולס, כמ"ס על סוקיס סע"ס ססיס מלך
ולוכל ילק ככל יוס ועוסק כתולס :
ועוד כ"ל כס"ד דידוע כעסק סתולס מתמתקיס ס"ג
סלמוזיס כיד סמלל, כסמסס ססדיס סלמוזיס כיד
ימין כמסס סלכעות, וכזס פלסתי כס"ד מ"ס ידיו לב לו
כמלחמסס סל תולס, וכן לכסו כקינת דוד סע"ס על סככל
ידיך ⟦illegible⟧ סולות וסיינו לס ססולות כתולס, ול"ל מס ענין
עסק סתולס כידיס, לך לפי סלמול סול נכון, כעסק
סתולס מתמתקיס ס"ג סלמוזיס כיד סמלל כמסס ססדיס
סלמוזיס כיד ימין, ולכן סתולס סיס סמסס ספליס כי כס
מתמתקיס סמסס כמסס, ולז"ס כל סעוסק כתולס לסמס
לסס כ' ל"ל למתק סס"ג כס"ס. וז"ס ותלמודו כידו, ל"ל
תלמודו עסק פועל כמיסוק סלמזן כידו ססס סמס וחמס.
וכסי ידיו כס"ל יעקב כל"ו פילס ע"פ מ"ס סז"ל כפסוק
חולך ימיס כימינס כסמללס עוסל וככול זמילמייניס כס
חולך ימיס וזכס וכ"ס עוסל וככול, למסמליליס עוסל וככול
ליכס, חולך ימיס ליכס, כמלס סלומד תולס לסמס זוכס
לסכל סלמזן כסתי ידיס, וז"ס ותלמודו כידו כ' ידיו, ל"ל
סלמוד לסמס זוכס כו כסתי ידות, עכ"ד כל"ו :

B03 · header / hebrew
פרק רביעי.

B04 · paragraph / hebrew
דף נ"ד. עשרה דכריס נכללו כעלב סכת כין ססמסות.
י"ל למסלי נקיט לסו סלס כסדלן כזמן סנתנו
כללן, כי קסת ניתן קודס סכל וסול"ל כללסונס, ולס"י כיקיל
מס סניתן תחלה כללן סלז. וכ"ל כס"ד נקיט תחלה סכלל
כי סול סיס סכלס לכל יסלסל סססקו מיס כמדכל, וכעת
סככנסו גס סכלל נכנס עמסס ועד עתס סול כימס סל
טכליס ולין מי סיכילו, לך לכינו ססל"י ז"ל סיס מכילו וססקס
לת מלס"ו ז"ל ממנו כדי סיסיס לו כס סזכילס. ולססליו
נקיט לסס ססול חיות סגוף, לך חילו דומס לחיות סנפס,
כי סלדס יוכל לסכול סלעסון יותר מן סלמל, ועוד לווי
מן סלמל לס יסיס סלס כמיס, לכל סכילס מזינס לת סלדס
ככל מיני דגן ופירות וסלס. ולסס"כ זכל קסת, דסיסו
גופיס לית כיס סנלס, כי לס ניתן לסימן ולחות
על סעולל לע סלס יכל מכול לעולס. ולס"ז נקיט
סמכתכ ססול דכל סימן כסס"ל סמילת סדכליס סלס
יסתכסו, ולין סכחת סדכליס לע גמול, וגס לינו ודלי,

B05 · paragraph / hebrew
כמו ילידת סמכול ססול לע גמול סמסחית סעולס כולו.
ולס"ז נקיט סלוחות ססיו כמקוס כסף קדוסין ליסלסל, וכסף
סקדוסין לין כו לולך סלס כסעתן, וסיינו כלגע סינתן מן
סחיס ליד סלסס, מסס"כ כל סנך סמזכליס סיס כסס לולך
זמן מלוכס. ולסס"כ זכל קכלו סל מלס"ס ססול לולך יחיד
ולס עול סלס סמולדותו כלכל סעולס סיתס קסס ליסלסל
דודלי ניקס לסו סיסיס כססל קכלוס דעלמל סיסיו ניכליס
לסס, וסיס לליך סיזכיל סמעלס קודס סקכל, וסינס
לסזכיל סמעלס לסל קכולתו, כדי לסעיל לותנו לדלוס
דלסס זו וללמוד כמו סעמידתו כמערס סי, כן עמידתו
כקכל סי, וכמ"ס כגמלס לס מת מלס"ס, מס כלן עומד
ומסמס לף כלן עומד ומשמס. ולס"כ נקיט דכל סכתיכס
לססלן כע"ס, ולס"כ נקיט דכל סכתיכס לססלן ססיס חלק
סלומס, כי כע"ס קדס כמעלס לדומס. ועוד פתיחת פי
סלסון סיתס למוטב, ופתיחת פי סללן סיס פולענות,
וסקדמנו פולענותס לסו מקדמינן :
שם. קתני מיקס לכי נחמיס לומל לף סלול. סקסס
סלי ס"ז ז"ל דילמל ס"ד לול כמ"ס ככלס ס"ל כתנס
קמל דלס חסיכ לול ככל סדכליס סנכללו כע"ס, ולף לכי
נחמיס סוס דלמל לף סלול. ול"ל כס"ד דסכל תלמודס
כל סיכל דלפסל למעט כפלוגתס ממעטינן, ולכן ס"ל
דת"ק ול"נ לס פליגי כלול, דלתלווייסו נכלל כע"ס, ולס
ת"ק ס"ל לס לכלי כין ססמסות כסדי לותס דכליס, ול"נ
ס"ל לכלי כין ססמסות כססל עשלס דכליס, דלס ניקס
ליס לפלס ת"ק ס"ל סנכללו כמ"ס ול"נ ס"ל סנכללו כע"ס
ססול יוס לסל, דסו"ל פלוגתס לסוקס מלד :
שם. ולקס סני לכניס וטחנן זכ"ז ויכל מסן לול. כ"ל
כס"ד סטעס סלזס סס"מ ססיס גילוי מלילות
זס כעולס סלס סול מטחינת כ' לכניס זכ"ז על ידי
לדס"ל סנתן לו כינס לעסות מלילות זו כעולס, וסול כי
ידוע סגופיס סל כני לדס נקלליס כסס לכניס וגס סתסמיס
סל ליס ולסס כדכקות גופס כגופס כמסל כזיווג לעתיסס
כטחינת סלכניס זכ"ז דכתיב תטחן לססל לסתי, ולכן
מלילות סכל זס סיולל ססל ע"י טחינת כ' לכניס זכ"ז
נעסס ע"י לדס"ל ללמוז לו סתסמיס גופס כגופס לעפ"י
ססלסס מוטכלת לו וקנס סלין ללוי לסיות מזס ילד ממס
כעין חיותו סולך לחיכול סלס נולד מזס כסמות, וכמ"ס
לכינו ססל"י ז"ל כסעל סענין סמלוס, וסגלון סיל"ד ז"ל
כמדכל קדמות מע' סיי"ן לות ד' סכיס כסס זוס"ק כ"י
ססעתיקו מסל"ס גללנטי סזקן ז"ל, סעוסס סקכ"ס גופיס
לנסמות ללו וכליס סלל לכניס סמוליד לותס, ועל זס
לומל סלס סמוליד לותס מי ילד לי סתי סלס וכו' וללס
מי גילל כו סס סיו מכילס לת לכניס ויכלו סללו לעתיד,
ויס מדול לסל סכו גליס עיפות ללו סססיו קללס כססס
עקלס לו מעוככת לו מנקת לו וקנס ע"ס, ולכן מלילות
זו סיולס סול מסתי לכניס סטחנן זכ"ז ללמוז לו סכל
ססמיס סל דכוק גופס כגופס סיסו סולך ללכול סלס. יכל
מסיסס לול סול סנפס סנכללת מזס סזיווג ונעסית
כליס סלמס. ומס ססכיס כ' כסמות וסלכיכס זע"ז ויכל
מסס ספלד ססיס מוליד למו לו כס סלו לפילו לס יולד
סלס כן עקל כמו פלד יכס י"ח י"ח כמזלות פיל"ד :
ואומרו נתן סקכ"ס כינס כלדס ססל"ס מעין דוגמס סל
מעלס, לליך לסכין מס ענין זס סדוגמס דנקיט
כלן, ול"ל כס"ד ע"פ מ"ס לכינו ססל"י ז"ל כעץ קייס
סעל סכלליס פלק ס' סוד סכסיסס מזל סעליון כמזל
סתחתון ומכס כסיסס זו זולסיס מסס סמסס ססדיס ומסס
גכולות וכו' ע"ס, וז"ס נתן כינס כלדס"ל לעסות פועל
מעין דוגמס סל מעלס דסיינו כמו סכסיסס סנעסית
למעלס ממזל סעליון כמזל סתחתון לסל ע"י יולחין
סולות סמזכס וס"ג :

B06 · footer / hebrew
סס

Archival unit 79

B01 · paragraph / hebrew
שם. ענה פסול היה לפיכך הביא פסולין לעולם. הדבר
יפלח לפ"ז ואיך יתיישבו דברי רבי יוסי דס"ל
הפרד להר"ר עצמו, שהרכיב ב' בהמות וע"ז וילח מהם
הפרד, דלהר"ר כשר היה ואיך הביא פסולין לעולם. וכ"ל
בס"ד דלהר"ר לא הרכיב ב' מינין אלא הרכיב ב' בהמות
של מין אחד ועכ"ז ילח מהם ולד עיקר שאינו מוליד,
וכיון דהוא עיקר ואינו מוליד קרי ליה פרד, שדומה בזה
לפרד את הולדס העוקר לאדמתו ומוליד עקר, וכן קרו חכמי
לחלס עקר בשם פרד, וכמ"ש במדרש שאמר בועז על
מנוח פרדא דלא ילד, ולא רצה השי"ת שיברח עם הבהמות
בהמה עקרה דלא ילדה שתהיה כדמיון הפרד, כי השי"ת
לא יברח בריה חסירה חסרון גדול כזה של עקרות שאין
לה כח המוליד וכח המזריע, והניח זה להר"ר לעשותו,
שהרכיב ב' בהמות של מין אחד וילח מהם בהמה עקרה
שדומה לפרד, וגם זה היה בגזירתו יתברך שגזר על טיפת
חותם ב' בהמות, להוליד ולד עקר :

B02 · paragraph / hebrew
ועוד נ"ל בס"ד לעולם להר"ר הרכיב ב' בהמות של
שני מינין שהם כלאיים זה עם זה, ואמנם אין
נוהג בהם חיסור כלים ולא שייך בהו דין כלאיים
בהרבעתן, יען כי כל הבהמות של ששת ימי בראשית לא
נולדו מן אב ואם אלא יצאו מן הארץ, דכתיב תוציא הארץ נפש
חיה, נמצא חס דכולהו יצאו מהארץ וכולם נבראו מן חס אחת,
ולכן אע"פ שצורתן ותכונתן הם כמה מינים אין בהם
דין כלאיים דאזלינן בתר חס ומן חס אחת נולדו, דהא
קי"ל בבכורות, בהמה טהורה שילדה כמין בהמה טמאה
מותר באכילה, דכל היוצא מן הטהור טהור, ועיין ביו"ד סי'
רל"ז בדין כלאיים בהרבעת בהמה, ועיין ממנה חנוך מנוח
רמ"ד ע"ב. והמרכיב, מוסיף שילדה מן הסוס ולד כמין
חמור, הרי זה חשוב סוס גמור, אע"פ שהוא צורת חמור,
ומותר להרביעו על סוסים, ורק משום מראית העין שגילתה
חמור אסור להרביעו לכתחלה, וגבי חדה"ר שהיה יחידי
בעולם ליכא חיסור מראית העין, ואפילו לכתחילה מותר
להרביע, וכ"ש ע"פ הוי טעמא דכולהו חס חד להו, ומן
חס אחת יצאו דארעא חד הוא, אמנם ענה שהרביע
חמור על סוסים, וכיוצא, עבד איסורא דכלאיים, והביא
פסול לעולם :

B03 · paragraph / hebrew
שם. מלמד שבא רבעון על אמו והוליד ממנה ענה.
מקשים מז"ל לתלמודא דאמרי הנבלה בלשון לומר
שבא על אמו ליתי בשפיר, ולומר שעיר בא על כלתו
אשתו של רבעון והולידה את ענה, ונמצא ענה היה חס אחיו
של רבעון מכח שעיר אביו, וגם נחשב בנו של רבעון מפני
שהוא בן אשתו, דהא עתה לפ"ד תלמודא דאמר רבעון
בא על אמו תיקשי איך קאמר על ענה שהוא בנו של שעיר,
אף בע"כ לומר דבן אשתו חשוב בנו, וס"ה בזה דחשיב
לענה בנו של רבעון, מחמת שהוא בן אשתו, ומתרצים בשם
הרב רז"ף להרבה ז"ל דלעולם בן אשתו לא חשיב בנו,
וקא דחשיב לענה עם בני שעיר, לאו משום שהוא
בן אשתו או משום דבן בנו, דבני בנים הרי הם כבנים
עכ"ל, ועוד מתרצים בשם הרב יר"ס יעקב ז"ל, דהא דאמר
רבעון בא על אמו וילדה לו את ענה, דנמצא הוא חביו ממש
הוא מכח דיוק הכתוב, דקאמר הוא ענה אשר מצא את
הימים במדבר ברעותו החמורים לצבעון אביו, וקשה הול"ל
ברעותו החמורים לצבעון, ולמה פירש אביו, חי יחזור
ברעותו החמורים לאביו, על כן ע"מ דבא יתורא דקרא
ללמד שלצבעון היה אביו ממש, ואם הוא בן אשתו אינו
אביו ממש, עכ"ד :

B04 · paragraph / hebrew
ברם, הא קשיא לי, לימא שעיר בא על בת בנו צבעון
והולידה לו את ענה, דנמצא ענה אחיו של צבעון
מכח שעיר אביו וחשיב ליה כבנו, משום דבנו ילדה
אותו, דבני בנים הרי הם כבנים. וכ"ל דס"ל לתלמודא

B05 · footer / hebrew
טז
מנה

B06 · marginalia / hebrew
דזה הכלל לא נאמר אלא בבני בנים הזכרים, אבל
בבני בנות קאמר נקבות, כי החס עם זרע של בנו יש
קשר להתייחס אליו בין חס בנו הוליד ובין חס בנו הוליד
נקבה כולם נקראים בניו, אבל מה שהוליד הבת אינו זרעו
מתייחס לאביה, וסברא גדולה היא זו, ועל כן ענה בן
בתו של צבעון לא נחשב בנו של צבעון :
שם. ויס הנחמה. עיין רס"י ז"ל, ועוד נ"ל בס"ד ויס
הנחמה של ירושלים שהוא זמן הקצחת הכתוב
נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם דברו על לב ירושלים וקראו
איה כי מלאה צבאה וכו' וכס"א ירושלים תנחומי
ואין זה סיועא של מלכות צ"ד מתי תחזור למקומה כי
זו בזמן בפ"ע, וזמן בנין ירושלים בפ"ע, ובתפלת י"ח ג"כ
חלוקים בתי' ברכות ה' תשכון וכו' וא' את צמח דוד וכו'
ואומרו עומק הדין נ"ל בס"ד דל חלס עושים מן הימים
יסורין שנראין סתם דין, ח"ח לאדם לנייר העומק שלהם
לידע בשכלו חס הם דין ופרענות, או חס הם סיבה
לטובה גדולה, וכמו ענין מכירת יוסף הצדיק שנמכר לעבדים
אשר המזל מחייב אותו זמן עבד לא יכיל לחס לחופש, ואיך
אפשר לאדם להבין ולצייר בדעתו שזו היא בשביל טובה
גדולה, וכמ"ש אתם חשבתם לרעה אלהים חשבה לטוב
להחיות עם רב ואם אין אדם יודע במה מסתכר היינו
כדי שכל מיני עסקים וכל מיני מסחר וכל מיני מלאכה
ימלא להם בני אדם לעסוק בהם ולא יתעסקו הכל בדבר
אחד או בנים חס שלם, דנמצא כמה מיני עסקים בטלים
לגמרי, וממילא הכלל של שכר לא יהיה להעוסקים כיון
דהכל עוסקים בהרבע וחמש עסקים, נמצא בטל השכר
שבין מן הכל. ומ"ש וחייו יודע מה בלבו של חבירו גס
זה נעשה לתיקון העולם, דח"כ ח"ו המוכר יכול לחזור וחזן
הלוקח יכול לקנות וכלהו רעות :
שם. וי"ח אף על המטבע סילא. נראה הכונה כל מלך
עושה במדינתו מלכותו מטבעות, אך דרכו להניח
בהם סיגים, דהיינו מטבע כסף שחולך בערך עשרה ⟦...⟧
חס תסברנו לא יהיה בו כסף שבו עשרה גרוש, והפולם
יודעים זאת ועכ"ז הם מקבלים את המטבע בערך עשרה
גרוש בשביל טעמו של המלך. ועוד יש לפרס זאת
על המטבע של ניירות שזמן המלך חתיכת נייר במקום
דמי זהב, ומלת ה' הוא שבני אדם מקבלים אותם. ובני
ידידי כה"ר יעקב נר"ו פירס עומק הדין שבעלם מהם חס
היסורין הבאין על החלס הם בעבור מעשים של זה הגוף
עצמו, או חס בסיביל גלגול שעבר כמו שהיה באיוב, או חס
בשביל להגין על הדור. ועוד פירס עומק הדין של הגלות
האחרון, עכ"ד נר"ו :
דהנ"ו. ח"ר ששה דברים עסק חזקיהו. נ"ל בס"ד עיקר
שמו חזקיה וחזקיהו בתוספת ול"ז לרמוז
על ששה דברים או שהם מספר וח"י, חז קיון דעל שלשה
הודו לו ועל שלשה לא הודו, וכן זה הוא חז"ו פעמים מתגלה
פעמים מתעלם שנקרא בשם חזקיה :
שם. גרר עצמות אביו במטה של חבלים. נ"ל בס"ד
רמז על מצות שעשה בנפשו חס הביאוהו לידי
בזיון זה כי חבלים לשון חבלה. ועוד נ"ל בס"ד שרמז בזה
שהוא ניצול מן הגהינם בפרק חלק, מפני שהיה עומד בין
שני צדיקים אביו ואסו חזקיהו, וכמ"ש בגמרא דסנהדרין
וידוע החבל חבל חמש חוטים שזורין וט"ז, רמז לדבר יעקב
חבל נחלתו כי הוא היה שלישי שזור עם אברהם ויצחק
וכן כאן חס חוט אחד שזור עם שני חוטין יוסף
וחזקיהו שבו נעשה חבל שלם, ולכן היה מולל מן המנין.
וחס דקי"ט עלמותיו חע"ג דהיה כל בשרו קוצים כי גררו
תכף כסנפיר, היינו דחז"ל עלמות חבן חס מן חלב וכח
המחומר לרמוז בעלמות רבותיה, דחזקיהו הט"ס. חע"ג
דעלמות דידיה הם חלק מחביו, לא חס לכבודו וגררו על

Archival unit 80

לב		פסחים		פרק ה' ו'		בניהו
הקדמות בחלק הסוד, וכנגד זה אמר כמה מחזור עיניהם :
דף ס"ד. כמה דעיילי ביטול וסמיכין לניסן. בספר
מקדשי קודש הביא קושי' מן הרמב"ם ז"ל לחציי
דס"ל סמיכין לניסן הכא א"כ למהי עשו כלייא עורב
כדי שלא יענף ההיכל, ולמאי עשו שלחן של מים לפני
הכבש לסדר עליו חברים וחלבם כדי שלא יסריחו אם היה
של זהב, כדאיתא בפסחים פרק וח"ו, וכמו' ברבינו עובדיה
ז"ל שם ע"ש. וכ"ל בס"ד דהכי כלייא עורב וסולחות חי
סמיכין לניסן צריך לסמוך ליסח כל הימים וסביב בכל
שעה ושעה וכולי האי לא סמיכין, משא"כ הכא אין סומכין
על הנס אלא רק שעה אחת ורגע אחד בערב פסח שהוא
יום אחד בשנה. לו יובן בס"ד גבי קרבן פסח נעשה
הדבר בשעת עבודה ולצורך עבודה, ולהכי גדולה מצות
העבודה שתגין לעשות הנס, אבל כלייא עורב הוא לצורך
הלילה ג"כ דליכא עבודה, וגם אין לזה שייכות בעבודה
וכן השולחות מסדרין עליהם הבשר גם בלילה דליכא
עבודה, כי זבחים שנזרק דמס ביום מקטירין חמוריהם
בלילה עד שיעלה עמוד השחר, וכן איברי העולות מקטירין
אותם בלילה עד שיעלה עמוד השחר, וחכמים גזרו עד
חצות בשביל הפשיעה, וכמ"ש הרמב"ם ז"ל הלכות מעשה
הקרבנות פרק ד' ה"ב ע"ש, נמצא אע"ג דאין עבודה
במקדש בלילה ישאר על שלחן איברים ואימורים, ולהכי לא
סמכו על הנס משום דבלילה ליכא עבודה שתגין :
ועוד נ"ל בס"ד ערב פסח שאני, דבי' נעשו נסים לישראל
וגם אותם שעה לומרים ההלל שמתוקן להזכיר
בשבח הנס, ולהכי סמיכין לניסא. לו יובן בס"ד הכא
אם יעלו הדבר נוכל דאין סומכין על הנס גם במקום
המקדש שבו נעשו עשרה נסים, אבל גבי שלחן שעשוחו
של מים חינו ניכר, די"ל לא לעשותו של זהב שלא
לנו להפסיד ממון, וכן בכליא עורב נמי חינו ניכר די"ל
לא עשו השפודין בברזל כלייא עורב ללא לנו עשו חותם.
ובי' ידידי כה"ר יעקב נר"ו תירץ, דהכא הנס נעשה
בשביל כבוד ציבור וזכות רבים עדיף, ולא עוד אלא דנעשה
חיון ז"ל לרבינו הרמב"ם ז"ל בבואו מערי תימן לעיה"ק ירושלים
תוב"ב שלח הודיע עלינו בתחלת בואו שהוא חכם אחד
הראה עצמו כהדין פשוט מהמון העם, ונעשה שמש בבית
א הכנ"ד, פלוותו מקום היה בית מדרשו של הרב החסיד
רבי גדליה חיון ז"ל שהוא היה רבן של חסידים בדורו זמן,
וע"י מעשה הכיר בו, ותכף ומיד הושיבו בראש ועשהו רבן
של חסידים במדרש בית א הכנ"ד :
ודע כי ספרו לנו רבותינו על רבינו הרמ"ז ז"ל, כשיצא
מארץ תימן בא דרך במצרי ובחרנו לעירינו בג'דאד
עובר חורח, כדי לילך לעיה"ק ירושלים דרך דמשק (שאמי"),
וזה היה בזמן הזקן הנכבד ירא שמים הר"ר חיים נ"ע
אביו של הרס"ג מור זקיני רבינו משה זלה"ה, וכאשר בא
רבינו הרמ"ז ז"ל מתעלם שלא הודיע עצמו שהוא חכם
אלא כסוג אדם פשוט גר עובר חורח, ונתעכב פה עד שנסדמן
שיירה שהולכת לדמשק ובזמן ישיבתו פה העירה היה הולך
ביום בישיבה של סי' יצחק גחון ז"ל, שסס מקום המוכס
שלו בתוך העיר, והיו לומדים שם זקנים בספר הזהר בכל
יום, ולוקחים הספקה מן כולל העיר, ולהך וישב ללמוד זוה"ק
עמהם עד שנזדמן שיירה הולכת לדמשק, ולכך בה, ולחומרים
כשהיה לומד זוהר שם, הנה יום אחד היה לומד בזוהר
פרשת בלק דף ר"י ע"ב הרי כ"ס דזמינא לברכה לון כס
תמלל ברכה דבי' וכו', אמר בלעם סב אין חרסין בידך
בגין להעכבה הכא להאי כ"ה וכו', מה כתיב התיצב כה
על עולותיך בהאי ובחלין חרסין תעכב לה, וחכמי חקרס
כ"ה, כלומר תעקר לה מחילין מילין וכו', מה כתיב בתריה
ויקר אלהים אל בלעם, והוא דבר חריס קלח במילולי
דכ"ה ויחמר שוב אל בלק וכ"ס הדבר כ"ה תדבר וחחי וכו'
וכו', והיה רבינו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהיה
חומר תיבת כ"ה באותם הדברים היה מוציא תיבת כה
מפיו בחוזק ותוקף לבו בבת גדול, ויחמרו לו הזקנים
היושבים שם מדוע אתה צועק בתיבת כה בתוקף ⟦line⟧
גדול וקולח אותה בכח חזק מאד, ויחמר להם בלשון ⟦line⟧
של תימן בוק"ל קחדי" חל כ"ס מחס"ס בגנב" ע"כ
המקדש שבו נעשה עשרה נסים, אבל גבי שלחן שמשלחנו
של אדם חינו ניכר, די"ל לא רצו לעשותו של זהב שלא
רצו להפסיד ממון, וכן בכליה עורב נמי חינו ניכר די"ל
לא עשו השפודים בשביל כלייה עורב אלא לנוי עשו אותם.
ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו תירץ, דהכא הנס נעשה
בשביל כבוד ציבור וזכות רבים עדיף, ולא עוד אלא דנעשה
הנס בעת שעוסקים במצוה, ואמרינן גבי מזבח הזכוכית
דעומדין מפניהם ואין עומדים בפני ת"ח משום דחביבה
מצוה בשעתה, להכי סמכינן אניסא עכ"ד נר"ו :
שם. והיו קורין אותו פסח מעובין. י"ל הו"ל לקרותו
פסח מצובתי ולמה בחרו בלשון זה של מעובין.
ונ"ל בס"ד כיון דקדים לזה אותו פסח שעבר ונתמעך בו
זקן אחד והיו קורין אותו פסח מעוכין בכ"ף על שם
הפרענות, לכן עתה בפסח זה שלא היה בו פרענות אלא
טובה שהיו מרובין ולא נתמעך אחד, בחרו לקרותו מעובין
שהם כמו אותיות מעוכין, ורק כהן י' כ"ף וכהן ים ב' י"ת,
והיינו כף כליה בי"ת ברכה :
פרק ששי.
דף ס"ו. מי גרס לכם שעלה מבבל וחסיד נשיא
עליכם. י"ל למאי הורד שעלה מבבל סגי
לומר מי גרס שהיה נשיא עליכם. וכ"ל בס"ד כוונתו
לומר אל תאמרו דרך מקרה נעשה דבר זה, דהא לא הייתי
יושב בא"י ומזומן אצלכם כדי שתלו במקרה, אלא בחמת
ירדתי לבבל שהיא ארץ רחוקה ועליתי משם כדי למלוך עליכם,
וגם רמז להם בחומרו שעלה מבבל, כי במלוי אותיות בבל
כזה, בי"ת בי"ת למ"ד יש חותיות תמידית, כלומר שמוקף
של תורה שהיה אצלי תמידית עשיתי גרמא שתמלוך עליכם,
ועלייתי בלב מכח התמידות הרמוזה בתוך אותיות בבל :
שם. מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליהם. הנה
כמו שעשו בט בתורה להלל שפסק ומיד בהכרתם
חכמתו הושיבוהו בראש, כן עשה הרב חסיד רבי גדליה
דל"ה ויאמר טוב הוא בלב כ"ף ה' הדבר ודחוי וכו'
וכו', והיה רבינו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהיה
חומר תיבת כ"ף בלשוס הדברים היה מוציא תיבת כה
מפיו בחוזק ותוקף לבו בבת גדול, ויחמרו לו הזקנים
היושבים שם מדוע אתה צועק בתיבת כה בתוקף ⟦...⟧
גדול וקורא אותה בכח חזק מאד, ויחמר להם בלשון ⟦...⟧
של תימן בזה"ל, החדי" חל כ"ס מחכ"ה בגלב", ע"כ
שמענו מחבותינו. נמלה צדיק זה קודם שזרח אור בירושלים
תוב"ב, בא אל ארצינו ודרכו רגליו על רחובות עירנו,
אך לא נודע כבודו לאנשי עירנו כדי שיחיו מניחים אותו
עשרה ברחב, ואחרי עין רואתו זיע"א :
שם. כל המתיהר אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו.
נראה דנרמז זה באותיות חכמה שהוא כח מה,
כי הענוה מכונית בשם מה כמ"ס מרע"ה ונחנו מה, ורמזו
באותיות חכמה, לומר שהיא תלויה בכח מה, דאם יש
ענוה יש חכמה ואם אין ענוה אין חכמה :
שם. מנח לן מחליחב. הדבר הזה יפלא, וכי היתכן
לחשוב דתחלה נתנה המלכות לאיחב, ומחמת
שהיה כעסן ניטלה ממנו ונתנה לדוד, והלא בודאי דוד
הע"ה זכה במלכות מנפת ימי בראשית מנוי בטחון וסרסו.
ונ"ל בס"ד דחי גדולה לאו על עצם המלכות קאי, אלא על
חשיבות חמרת דשייכה למלכות, והיינו כי איחב היה לו
מרוחב הידור וגובה קומה עד שכל רואיו יחמרו ראוי זה
למלכות, וכאשר חמר שמוע הע"ה כסלחהו לך נגד ה'
משיחו, שלח חמר זהו המלך שבחר בו השי"ת, אלא חמר
ראוי למלכות מצד תוארו והדרו וקומתו, ואפילו חמר
שנמשח דוד הע"ה כל הרואה את איחב עותן לו שבח זה
שחומר ראוי וגנון זה למלכות, ורק אחר שנתכעס ניטל
שבח זה שלו מפיסם של בני אדם, כי מן השמים היתה
זאת לבלתי ישבחו אותו בכך לומר ראוי זה למלכות, אבל
שמוע מעת שה"ל השי"ת אל תבט אל מראהו ואל גובה
קומתו וכו' פסק שבח זה מפומיה, ולפי"ז מ"ש כלן חפילו
פוסקים לו גדולה מורידין אותו, מדבר בכה"ג, שפסק
אותו הקב"ה ברוב נחת שכל הרואהו חומר ראוי זה למלכות
ובודאי

Archival unit 81

B01 · header / hebrew
בניהו
פרק ד' ה'
פסחים

B02 · paragraph / hebrew
מעט של חללים, ונראה דרחב עת לעשות לה' הפרו
תורתך, כי נעשה בזה תיקון העולם, שחזרו כמה וכמה
רשעים בתשובה :
שם. כתת נחש הנחשת. הענין הוא שהיו טועין אחריו
וזהו דמי לחשבו כלוה לעובדו, מפני שרוחץ
כל המזבח נחש רוחקו ומתרפא, ולע"ג דמרע"ה עשהו לא
חס כחמר חזק הרחמנים דקמיה מיניה, ונראה לכן ח"ל
הקב"ה למרע"ה עשה לך שלך לך דוקא ולא לדורות
אחרים כי יטעו בו, וכחסר הזה הכי. ומ"ס שגנז ספר
רפואות פרסתי בסה"ק בן יהוידע בשם הרמב"ן, שהיה ספר
שחיבר שלמה המלך בחכמת העשבים המועילים לרפואה,
ועושה לעשבים ציורים בספר ההוא כדי שידעו וכתב
זה מועיל לחולי זה וזה לחולי זה, והיו בני אדם מתעסקים
בהם ומסירים בטחונם מהשי"ת :
שם. ה"ר ארבעה פרוטות פטור, מה דקרי להו פרוטות
ולא חמר דנרים, נ"ל בס"ד כי פרוטה הוא לשון
קריעה כמ"ש בגמרא דקמח דף ק"ז, מזה דפרישה שמוותיה,
ופירש רש"י ז"ל נקרעה שפתו ע"י מכה ע"ש, ולכן קראן
פרוטות, ר"ל שהן נקרעין והולכין כי קריעה היא ענין חיבור
והפחתה שנתחברו אלו מיד בעליהן שלא ימלחן בס סי' ברכה :
שם. וכל העוסקים במלאכת שמים להוציא מוכרי תכלת.
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רז"ל תכלת דומה לים, וים
דומה לרקיע ולכך קרי למוכרי תכלת עוסקים במלאכת
שמים. ומה דלא ערבינהו עם מוכרי תפילין ומזוזות וספרים,
נראה משום דמוכרי תכלת לינם מלווים בזק"י וסכך מלווין
תמיד, לכן נקיט להו בפ"ע, מיסו מוכרי תכלת לא קחי
חלה על חותם מקונים התכלת משבט זבולון ומוכרים
אותו בשאר שבטי ישראל, הכל שביט זבולון פנימס סקס בעלי
התכלת, שחזרו המנוי בחלקם ודחי ראיה לו סימן ברכה,
כי ברכת השבט בו, וגם בתכלת עצמו ברכו הסי"ת סח"ל
כולו נהיכין לך ע"י חלזון, וחמר זבולון רבש"ע סמה יגזלו
ממני מן מודיעני, וח"ל סימן וסיסה לך כל הנוטל ממך
בלא דמים חינו מועיל בפרקמטייה שלו וכנ"ז בגמרא
דמגילה דף ו' ח"י ע"ש. והנה רס"י ז"ל פירש במוכרי תכלת
לס יתעסרו לס יהיו עוסקין, וקשה מי ימנע מן העושר,
ונראה מסוס דלית ביה ערכת גדולה בדידן, דחפסר
שיעור התכלת כל היום ולא יעלה בידו כלום, לכך היו
קנים בעורח ולא מתעסקים בזה, ולפ"ד הגמרא דמגילה
שהבאתי, חפסר לכך לין רוחין סימן ברכה מסוס דחפסר
חלו סקנו התכלת לס נתנו הדמים לשבט זבולון וכבר גזר
הסי"ת שכל הנוטל בלא דמים לס יצליח בפרקמטייה שלו,
ולכן העוסקים בזה לין מצליחים :
דף נ"ז. חמרי מלכא ומלכתא הוו יתבי, מלכא חמר
גדיא יחי. וי"ל למה הוצרך תלמודא להקדים
דברים אלו ולומר מלכא ומלכתא הוו יתבי, ונ"ל בס"ד דבא
ללמדנו, סלס כחמר דבר זה יעשה במקרה ע"י סיבה שהיו
המלך והמלכה אוכלים על השלחן, שהביאו לפניהם בשר
גדי ובשר עלה ובעוד הבשר בין שיניהם דברו בו, לכן
בא בעל התלמוד להודיענו, דהמלך והמלכה היו יושבים
בחורחייהו בשתיקה ובישוב, ולחלו שעת אכילה היתה
וח"ן העת גורס לדבר בעניני אכילה ולח היו עיניהם
לדברים חלו, ועכ"ז דברו בדברים חלו כי מן השמים היה
זה כדי סיקבל יששכר חים ברקאי ענשו, ודבר זה מוכח
דנתגלגל מן השמים כיון דהוו יתבי בשתיקה בלין חומר
וח"ן דברים, חלח יהי במקום ישיבה וילחו דבריהם מעצמם :

B03 · header / hebrew
פרק חמישי.

B04 · paragraph / hebrew
דף ס"ב. ומה ברוריה דביתהו דר"מ ברתיה דרחב"ד.
פירוש ומה ברוריה הידועה בעלת המעלה
המופלגה נרמזה בשמה דנקראת ברוריה סקול ברור י"ק
סקס סוד חו"ג, וגם עוד סוות דביתהו דר"מ מחיר, חסתו
של חבר גדול בעל הנס, וודחי זכות בעלה יגין שתצליח
בלימוד, דהא רבינו הקדוש חמר חס דחכימנא מסוס דקזיתיה
לר"מ מחחוריה, וחס חזיתיה מקמי' הוי חכימנא טפי, וגם
עוד היתה בת רחב"ד שזכותו גדול סמסר עצמו לקריסה
בשביל התורה, וודחי זכות חביה גדול היה סיגין עליה
להצליח בלימוד שלה, ועוד דבתתיה היה מוחזקת לחכמנית
ורבת גדולה ועצומה דקות גמרה תלת מחה שמעתתא
ביומא דסתווא מלתא רבוותא, וודחי דבר זה הוא
פלא גדול, דחס התלמיד יתמיד חלל רב חסד חז קרב יודע
מזג התלמיד והתלמיד יודע מזג הרב חפסר סיקלוט התלמיד
ויסיג, מסח"כ ברוריה דהיתה לומדת משלס מחוות חכמים
ביום, דלמלח לגבי כל חד וחד הוי התחלת לימוד, וקשה
לקלוט וחיס הוות גמרה ספיר מכולהו, ועכ"ז ספי יוחסין
לח מחיי, למגמריה בתלת שני ע"י :
שם. ח"ל סוחיל וזולכח מרבנן חת חס וחימה לך. ק'
וכי לח ידע סקול מולכח מרבנן מחחר סכל ללמוד
ספר יוחסין, ועוד כבר בתחלה ללמדו, וחיך ילמדו חס חינו
מורכח מרבנן. ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ס בסה"ק בן יהוידע
דמס ססמו מס בין לשמו וסלח לשמו, בחכמה גדולה דבר
עמו, סבזה הקשה לו על דבריו סח"ל כ"ס דחת מן לוד
ומותבך בנהרדעא, דתרגים רבי יוחנן שידע הטעם של
הפרס סיס בו לוד, מסוס דזק פסולו בגופו, ולכך בח
להקשות על דבריו בזה, ועל כן ח"ל עתה שידעתי דמורכח
מרבנן חת סתוכל לדבר דברים נכוחים ברומו, חס וחימה
לך טעמים חדשים על הפסח, מלבד הטעם סידעת
סכתכווכת להעיר על דברי בו, וסול חס' טעס זה סחתה
יודע סזה פסולו בגופו וחס לין פסולו בגופו, ועוד זה
חפסר לברר חיסורו וזה ח"ח לברר חיסורו, ועוד זה יסנו
בחרבעה עבודות וזה חינו בחרבעה עבודות, ועוד זה
יסנו בליבור כביחוד וזה חינו בליבור כביחוד, הרי לך
חרבעה טעמים בדבר זה :
שם. בין חלל לחלל טעויו חרבע מחה גמזי דדרסח.
פירשתי בסה"ק בן יהוידע ר"ל לומר, כי גמלח
בלשון התלמוד לוח ע"ש, ויס מוסכח. והנה רס"י ז"ל פירס
סבדברי הימים ח' סי' ח' כתיב ולחלק סכס בניס וחלס
סמותס, עזריקס בכורו ויסמעל וסעריה ועובדיה וחנן, כל
חלו בני חלל, ובסוף סי' ט' מוסיף כל חלו בני חלל,
ולדברי רס"י דקחי על התחלת הפסוק, ולחלק סכס בניס
סול"ל בין ולחלק לחלל, ולפ"ד לריך להדחק ולומר דתלמודא
נקיט מסיפא לריסא, ר"ל בין חלל סבסוף סי' ט' בין לחלל
סבסי' ח'. ונ"ל בס"ד סח דנקיט תלמודא הגבולין של ה'
גמזי דדרסח, תיבות חלל מכלן וחלל מכלן, לרמוז לפי
דרכו ענין חסד עמוק, וסול מ"ס רבינו החרי"ז ז"ל בסער
הכונות בדרוס ז' של סוכות בסוד וכסו הגלגלים, סקס סני
גלגלים, כל חסד מנפך ונעשה ממנו קסרת סס סהוי"ה במילוי
חפי"ן, וזה קלל נקרא בבובה, וכל קב' כמסך ונעשה מין
קסרת סס סהוי"ה דמילוי ססין, וזה קלל נקרא בבובה
דבסוחח, וחין סלסס מת חלו עד סיסתלק ממנו הכל סוס סל
בבובה דבסוחח ע"ס. וכחן רמז מור וזולח לפי דרכו, בין חלל
לחלל, פירוש בין ח' של העסקת מסחרת הקיס דחפין לבין
ח' של הנעשה מסס חהי"ה דססין יס סיעור מ' לוחות
סל דרסח המדברים בסוד ההפרס סיס בין זה לזה. ומה
סחמר מיוס סנגנז וכו' סגנז וכו' סהס וכו' נלחס כי
חותס מילי דדרסח בעיייס ע"פ הקדמות רבות וגדולות
בתורת סבע"פ, ויס בהס הקדמות בחלק הנגלה סבהס
יתגלו טעמי תורה והלכות סלה בחלק הפסט, וכנגד זה
חמר חסס כוחן של חכמים סחסרו ידיעת הקדמות חלו
סבהס יתבחר להס דברי תורה בכמה מקומות, ויס בהס
הקדמות

Archival unit 82

B01 · paragraph / hebrew
להבה, וחצי השני יהיה מספר ל"ו כמנין חי חי שהוא חי
באכילה חי בשתיה :

B02 · header / hebrew
פרק שביעי.

B03 · paragraph / hebrew
דף ע"ה. תטרף לברכות כל טריפות הבהות מן החט.
פירשו בתוספות תטרף דהו"ל חסר דהו"ל
בחסר תמות ע"כ. ועוד נ"ל בס"ד דהו"ל תטרף בלבד,
ולמה אמר בחסר תטרף, אלא שבא לרבות כל טריפות הבהות
מן החט. ועוד נ"ל בס"ד דהא בגמרא קאמר וקא גבי
פרים הנשרפים דכתיב בהו ושרף וכו' הכי השתא, התם
כתיב בחט והדר תטרף לרבות כל טריפות הבהות מחמת
החט, הכא כתיב ושרף אותו על העצים בחט לבסוף חט,
למימרא חט אין מידי אחרינא לא ע"ש, וזהו כוונת תלמודא
כאן שחט חסר דלמר קרא בחסר תטרף, תטרף לרבות
כל טריפות הבהות מן החט, פירוש דלמר קרא בחסר תטרף
ולא אמר תטרף בחט או שבת לרבות בתיבת תטרף
דקאי על תיבת בחט על כל טריפות הבהות מחמת החט.
והנה רש"י כתב מדלא כתיב בחט ובתרוף, וקשה חס לה'
יכתוב תטרף אף רק יכתוב בחט, אין לזה משמעות, ונראה
דכוונת רש"י ז"ל לומר לא נכתוב תטרף אחר בחט, אלא
יכתוב תטרף קודם בחט - ואחר בחט לא לכתוב כלום,
כדכתיב עתה תיבת תטרף :

B04 · paragraph / hebrew
דף פ"ו. לא חמרי בבוקר קנין ויינך מתוק וכריסי
רחבה. קשה חס היין מתוק כ"כ דהוי גרגרן
חס יסרהו בחט ומלח. ונ"ל בס"ד דס"ל לא נראה גרגרן
אף ביין המשכר, אבל חס היין מתוק דהיינו מסכר, הרי זה
דומה למים דלפעמים ישתה האדם מים הרבה לנאתו ואין
זה בכלל גרגרן כיון דלמלא ורוצה להרוות צמאו. ועוד
נ"ל בס"ד דהא דייק מתוק לחז טעם בחפי נפשיס סח,
אף חס סיומא דבוקר קנין דלית ביה טעמא דחטי זס
גרגרן, וכדי שלא יהיה כנראה מדבריו שהוא מנזסו בברות
עין, בחומרו שהביא כוס קטן, לכך סיים דיינך מתוק כלומר
שהוכרח להביא כוס קטן משום דיינך מתוק, וכל דבר
מתוק הרבה אין האדם שותה ממנו הרבה בבת אחת, משום
דקץ במתיקות שלו, ואמר עוד טעם שבי שכרסי רחבה :

B05 · header / hebrew
פרק שמיני.

B06 · paragraph / hebrew
דף פ"ז. א"ל הקב"ה להושע חטאו ישרט. הנה לגרסא
זו דלא גרסי בניך חטאו, אף א"ל ח"ל חטאו
ישרט, שקראם בשם ישרט כדי ללמדו טענה לזכותם,
דאע"פ שחטאו ישרט הם, דאין להם ביטול לעולם, שסס
ישרט מורה כן שהוא אותיות לי רחט, וכל דבר שנאמר בו
לי, אין לו בטלה לעולם. ועוד שם ישרט יש לו התחברות
עם שם אהיה, ע"ד התחברות שים באותיות ירחק באותיות
להבה כמ"ש בזוה"ק, וכתבתי הקדמה זו בסס"ק הדרת
סיהו בהפטרת מסעי בפסוק מה מצאו אבותיכם בי עול
כי רחקו מעלי ע"ש :

B07 · paragraph / hebrew
שם. היה לו לומר בניך הם וכו'. נקיט ד' חלוקות של
זכות שהם ארבעה מליות, הח' בניך הם, הב' בני
בחוניך הם, הג' בני אברהם יצחק ויעקב הם, הד' גלגל
עליהם מדת רחמיך, ואלו הם ד' דברים של טוב וזכות
כנגד ארבעה משמעות של טובה שיש בשמו הטוב, הח' הוא
שמו הושע לשון ישועה, שהיה לו לעשות להם ישועה מדין
בנים, דהו"ל בניך הם, והב' הושע אותיות עושק, שהוא
לשון תיקון כמו ובן הבקר אשר עשה, דכתיב אלה הוא צריך
קנא, שיש לך דין בן וסול יתברך אב, וקי"ל חב שחחל
על כבודו כבודו מחול, והב' הוא עשך ויכוננך, ר"ל עשך
בנסיון ומבחן שעשה לך בקבלת התורה, ועוד שבוח
נתברר כי לבך נכון עמו, ואלו תחטאו בע"ז וכיוצא הינו
אף

Archival unit 83

B01 · paragraph / hebrew
מה לפניו, ולכך ויכופר בזה שלח ידיך לך כליה, וכן כלן
רמזו בשמו הטוב להוציא עושק, דהיה לו לטעון ולומר
בני בחנוך הם שכבר קבלת אותם ע"י הבחנה ונסיון,
ובזה כוננת אותם שתהדר לכם נכון עמך, ואם חטאו לא
תשלח יד לפניו, ואין נוהג בהם דין כליה ח"ו. ופג' הוסע
אותיות עשו כ', כי ידוע שהכחות הקדו' חס' וחסד בה הפקח
של התשובה וברחוק אות ה' בשמו של אברהם לע"ה שנתחלה
שמו אברם ואח"כ אברהם, וגם יצחק ויעקב תיקנו חות
ה', ואלו דנרמזו בשם אברהם בלבד מפני כי הוא היה הראשון
שתיקן זה, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים. ואות ה'
שתיקנו האבות בה פתוח פתח התשובה, וכתבתי במ"א
הזק הטעם שלא הועיל התשובה של לישראל דוקא, כי הם
בני אברהם יצחק ויעקב, ויש להם זכות כחות ה' שבה
פתח התשובה, משא"כ שאר אומות, ולמדו זה בשם הוסע
שהוא אותיות עשו כ', כלומר היה לומר בני אברהם יצחק
ויעקב הם אשר עשו ותקנו אות ה' שבה פתח של התשובה,
ולכן אע"פ שחטאו יש להם תקנה בתשובה ולא יהיה להם
כליה ח"ו. ופג' הוסע אותיות עושק שהוא לשון תפלה,
דהיינו לו להתפלל עליהם ולומר גלגל עליהם מדת רחמיך
ע"י תפלה, ומחלה שכל ארבעה חלוקות של זכות הרמזים
בשמו הטוב לא נקיט להו אלא סתם הפתח מארבע רוחות
וחמר העברים בחומה אחרת שהן חותם בכליה ח"ו :
שם. בני אברהם יצחק ויעקב הם. קשה כיון דלמר
בניך הם שנתתם בשם למקום זה למאי זימנך
לומר שאל בני אברהם יצחק ויעקב, הא קים להו בדרבה.
וכ"ל בס"ד ע"ד סיום שהיה הסרסור חלל סוחר גדול
לקנות סחורה, ואחד מהם לא היה לו בידו לקנות בו
והסוחר מכר לו בהקפה לזמן ששה חדשים סחורה בסך
שלשה אלפים דינרים, והשיב לו חלב לקנות סחורה של בסך
אלף דינרים שקנה קרן שיש לו בידו, וז"ל הסרסור תקנה
בהקפה כהלכתון כי הסוחר מוכר לך בהקפה כמוהו, כדי
שתרויח הרבה, אך ריוח של סחורה בערך מחלב דינרים
במה נחשב הוא, ח"ו הסחורה תפסד שתהיה עשרים למאה
ותפסד תפסיד עשרים למאה, ואם תקנה בשלשה אלפים
כן למת חס בריוח יהיה ריוח דף, אך אם תפסיד עשרים
למאה יעלה ההפסד שש מאות דינרים, וסוף אין לו קרן
אלא מאה, ומנין יביא החמש מאות, ומוכרח שיניחו אותו
בבית האסורין, אבל הרחמון אע"פ שאין לו קרן מצלו
לשלם חס הפסד, הנה חבירו עשיר גדול וחס הפסד ונתנוהו
בבית האסורין ושלם חביו עליו וכו'. וכן הטעון כאן דהיה
לו לטעון טענה אחרת דאע"פ שחטאו בע"ז והפסידו כל
התורה כולה, בני אברהם יצחק ויעקב הם שחס עשירים
גדולים במצוה ויש להם זכות עד אין חקר, וחס בזכותם
יצילום מן הכליה ומכל דבר רע :
שם. גלגל עליהם מדת רחמיך. נ"ל בס"ד דפס הוי"ה
ב"ה יש לו י' צירופים, שהחיותיו מתגלגלים
להתהפך העליון לתחתון ותחתון לעליון והאמצעי לעליון
והאמצעי לתחתון, וכן עופ"ד, ובכל חודש שולט צירוף אחד
וישרט הם י"ב שבטים, וכל שבט אחוז בצירוף אחד, וכן
הענין בשם הוי"ה דג"כ יש בו י"ב צירופים ושולטים עד"ז
ולז"ח גלגל עליהם מדת רחמיך, חס פס הוי"ה שהוא מדת
רחמים, וכן הוא בשם הוי"ה גלגל דייקא שיתעוררו י"ב
הצירופים להשפיע ולהטיב בהם ולהצילם מן הכליה. ומ"ש
העבירם בחומה אחרת, לפשר כוונתו על חומת עשו הוא
אדום, שהשר שלו נקרא ח אחר, ומחלקים כוחותיו לארבע
מחות בסוד עשו בח וארבע מאות איש עמו, וזהו
אחרת אחר ח', ר"ל חומה של אחר שמחלקים כוחות
מספר ח' :
שם. דבה רעה בת דבה רעה. נראה בס"ד דידוע שיש
זוכה שיהיה מזכה בשביל הבן, ועל זו אומרים
מליאה טובה שבהמנון לחן חופה, סלס להו היה לה הכרת
ממון לה היתה מזכה, וח"כ לין זו זוכה בעולם, אלא נקרחת
זוכה בדרך קבלה, אבל חס מונתת היא חותן להחריבם:
שיזן עמה זו זוכה בעולם, וכמ"ש רבינו מהר"ס אלגאזי ז"ל
ביחזקאל בפסוק ובתהך חתנן וחתנך לא ניתן לך ותהיה
להפך, לכן ונס שמעי דבר ה' ע"ס, והנה דבה של זו
נקרחת דבה רעה סטיא רעה בודאי, שאין לתלותה בסיבה
אחרת של ממון וכיוצא, והנה זו גומר בת דביה סיתה
דבה רעה בה דבה רעה שהיא חותם היו זוכות בעולם
שחס נותנין חתנן כדי לזכות עמם, ולימד הכתוב הדבר
הזה לומר, אל תאמר זו היתה זוכה בשביל חתנן סהיתה
עניה והיתה מוכרחת לזנות כדי לקבל חתנן, אך עתה
מנחלת לעשיר גדול כי הנביא הוא עשיר גדול, ועל כן
ודאי ביש חסר חלד בבטחון חלו של הוסע הע"ה חינם
בני זנונים כי עתה לה חובה דחון לריכה למזונות ליקח
חתנן, לכך אמר בת דביה דבה רעה בת דבה רעה
סס"ח נותנת חתנן ומזכה סזו נקרחת דבה רעה, וח"כ
אדרבה עתה סיס ברשותה ממון יותר ממה יותר :
שם. שכל גומלים בה. פירוש חפילו זקן וחולה שתאותם
מועטת, ואפילו אדם שאין לו גבורת חנסיס כ"כ
עכ"ז מרוב יופיה יבא להם חמוס תחוה וגומלים בה ביאה
גמורה כדרך כל הארץ. ובי ידידי כה"ר יעקב נר"ו
פירס יש חסר יחלוף יותר ללובן והדמיונות והיינו משנית
בתכונת הפנים וקולות, ויש יתהוה ויחמוד הפוכת הפנים
וקולות, ולע"פ שהיא סחורה להו תיכפת לו, ויס יחמוד
לאורך הקומה, ויס לממון ועובי הגוף, וזאת כל המתחוים
החלוקים בדעתם יגמרו בה תאותם כי הכל חיתהו בה.
עב"ד נר"ו :
שם. עמד ובקש רחמים לבטל הגזרות. כ"ל בס"ד עמד
בתפלה ובקש רחמים לשון רבים, שהמשיך רחמים
מסי שמות של במלואם, סה"ס ס"ע ע' נהורין סרמזים בשמו
הוסע סהוא חותיות ע"ס י"ק, כלומר ס"ע ע' נהורין הנמשכים
לבחינת תו"מ סחס סוד ו"ה כנז' בסוד תקיעת שופר, וע"י
הארת סע' שמות של חלו סילק תיבת לח מן לח רחמיך
ותיבה לח מן לח עמי ונשאר רק רחמיך ועמי. ומ"ס
אחד מן ארבעה קניינים וכו' וחמרו יסרל קנין אחד, והכי
נקיט מניינא בכולהו, פירס בי ידידי כה"ר יעקב כה"ו לומר
סהס דבר שבמנין דחפילו באלף לא בטיל :
שם. חוי לה לרבנות סמקבלת את בעליה. פירס רס"י
ע"י שמתנחלים ברבנות היו מתים. וקשה וכי
יוסם וחזקיהו צדיקים גמורים היו, וכ"ל דחס"ק היה ראוי
לחיות כמו ישעיה וכן נחי חזקיה, אך יותם חס סיה מחליך
ימים כמו ישעיה לח היה מולך חותו, שכבר היה מת בחיי אביו
וכן נמי חזקיהו חס יחיה כמו ישעיה לח היה מולך מנשה.
ומ"ס כדי שיתוספו עליהם גרים, נראה דקחי על נסמות
המגולגלים באותם המקומות סגלו בהם לחלו נקרחים גרים
כיון שהם חוץ למקומן :
דף פ"ח. המנחלת כל הסעודה תלויה בר"ג. קשה מחי
קמ"ל בזה מלך תלוי במלכה ומלכה בר"ג,
והלא כל אדם יבין זה מדעתו מסיפור הענין, ועוד קשה
חמחי חמר המלך סחלו למלכה, וכי חס רבנות שיודעת
הדין, וכן חוא בחומר סהיתה רביעית, וחלו כ"כ יודעים חותה
ומעיקרא יסלו ממנה ולמחי סחלו למלך, וחס לח ידעו
וחלו קודם עובדא דלחם מומן מעסה חחרת וחמר
המלך יסלו מן המלכה, וח"כ ידעו שהמלך סומך עליה,
והיה להם לחלול בשנית מעיקרא ממנה, וכ"ל בס"ד דחז"ל
חיו בברכה מנויה בתוך ביתו של אדם חלו בעבור חסתו
סנחמר ולחברם הטיב בעבורה, גם חמרו, יעקב ועשו
חלקו העולמות, ולקח עשו עוה"ז, ולכן חיין ליסרל בעוה"ז
וכיח סח בעבור מנוה בשביל חתן, מכל מילי מזונו של יס, ולכן
בהרי

B02 · footer / hebrew
יז

Archival unit 84

B01 · paragraph / hebrew
שם. מטוס דלינסי לינסי ניסקו ומסכו לך בלינזותא.
קסטו וכו' פ' דדכי סימסכו בניו הקדושים לתר
הלינסי ססוללך ללוותס על כך. וכ"ל בס"ד יס לינסיס
בחיס לפני סמכס לסחול ממנו ססות סכודים מלכס כדי
לסתלוכן בסס בענין זס, דלסד עסיד לסע בס לפני סרב
סביריו, וסוס ממנו לתר נכנס למרחק ויסב ערוס לרחוק
ונכנסס לסס יונס כותית ערומס ויסבס לפניו לרחוק כילד
יעסס, לס יסגור עיניו וירחוק לו יקוס ערוס ויכס לבית
החיכון. עוד סחל, סמעתי לומריס לס חלס כל על חסתו ופרסס
נדס בסעת תסמיס סלס יפרוס ממנס בחסר חי ח"י ומזמין
עד סימות סחבר ויפרוס, לס לזדמן ססיס בחדר עמו חסק
נכרית ח"ח, וסוס בלתי כונס סכס עמס דחסב סיס חסתו,
וסחמנע סתסמיס סרגיס מחמת סכימות סלס דחינס חסתו,
מס יעסס יפרוס מיד בחסר חי לו ימתין. עוד סל חלס נכנס
לסדר ססס חסתו יסנס ועוד יסניס עמס כסיס חסרות
וסיה ליל סבת וחין סס נר, לס מותר לסדליק נר בסבת
כדי לידע חיזו סיס חסתו לסכב עמס. עוד סל חלס
סחין לו פרנסס חלס סכר כתיבת סכותב חלל סותר וזס
גוזר עליו סיכתוב בסבת, לס מותר לו לכתוב בסבת
דחמרו חכמיס עסס סבתך חול ולל תכטרך לבריות. ועוד
סלו ססות ססו סבדק מלכו כדי לסתלוכן בסלכות ודברי
תורס, וספסר סו סחכמיס סיס דרכס בכך סיסלו סחלות
סכודים מלכס כדי לסתלוכן, וח"ל סיפרוס מסס כי מסכי
לך בססות סל לינזותח, כלומר סחין כונתס לידע הדין ורק
כדי לסתלוכן וחתיס סחסוב ססס לריכין לידע הדין ותחבר
זמן בתסובות על ססות ססו ססס כודים מלכס לסתלוכן :

B02 · paragraph / hebrew
שם. לס תגעי בלס ק"ס. קסח ק"ס סעל סמטס סיס
חיוב גדול סעוסס בס תיקון, וסיס סמסלמת חרבעס
ק"ס כפי דברי רבינו סחרי ז"ל, וכחן מסמע ססיס מילי
דחסידות. וכ"ל בס"ד כונתו סס סול יסן חסר חצות לילס,
דחז עבר זמן תיקון ק"ס סעל סמטס, ועכ"ז מסיסו סיקרח
ק"ס ויסן. ומ"ס חל תבריח מן סמכס קסח, וסלס זס חסור
מדינס לסבריח מן סמכס, וכ"ל דחיירי במוכס סגזלן
ועוסק ונוטל יותר מן סקצבת סקצב סמלך דמותר לסבריח,
ועיין בסס"ק רב ברכות :

B03 · paragraph / hebrew
דף קי"ג. קכח מחרעת ולס כורס מחנרח. כ"ל בס"ד
ידוע סעוס"ז מכונס בסס חסד ובסס לילס,
ועוס"ב מכונס בסס חור ובסס יוס, וכמ"ס ע"פ ויקרח
ססיס לחור יוס ולחסך קרח לילס, וסעוס"ב סמכונס בסס
חור כולס עניניס וחין סס עני, חך בעוס"ז סמכונס בסס
חסך יס עסידות ויס עניות ב"מ, וחין דגן ומזון עוס"ז
נחכל בססווסס חלס סעסיר ניזון במדס גדוסי ומרוכס,
וסעני ניזון במדס קטנס וסיעור קטן. ולמרתי רמז נכון כי
עוס"ז נקרח בסס חסך, ומספר חסך סוס מספר כור
ומספר קב, כי סכור סוס מדס גדולה וסקב מדס קטנס,
רמז יס סדס ניזון במדס גדולה וסוס סעסיר, ויס ניזון במדס
קטנס וסוס סעני, וחלו סכור וסקב סס סני גדריס חסד
למעלס וחחד למטס, דסכור סוס גדר סמרוכס סל סעסיר
וסקב סוס גדר סקטן סל סעני, חך עוס"ב סמכונס
בסס חור ססוס מספר סס ג', גדריס חסד עליון
וחחד קטן, חלס גדר חחד סוס לכל, ולפ"ז כור וקב סס
סני סיעוריס, וסני מידות סל מזון עוס"ז חחד סל עסיר
וחחד סל עני ססס כור וקב, ובח ללמדנו מוסר, סזס
ססלס יסתפק בסיעור סמועט לססינו בקרוב דסיינו
בעירו ומקומו, ולס ירדוף חסר סיעור סמרוכס לססינו
ממקום רחוק, סיכטרך לילך למדינת סיס וכיוכח כדי לסרויח
מזון סלו בסיעור סרב, ולמקומו סל חלס מכנסו בסס
חרעח ססיס קרובס לחלס, ולמקום רחוק ססוס בעיר
רחוקס מכנסו בסס חנרח ססוס רחוק מן סחלס, ולריך לו
טורח סרבס עד סיענס סס, ולז"ח קכח מחרעת, ר"ל

B04 · paragraph / hebrew
תסתפק בסיעור סקב סרמוז בכינוי עוס"ז כחסר תסיג
חותו במקומך בלס טורח יותר מדי מסיעור סכור חסר
תטרח עליו לססיגו ממקום רחוק סמכונס בסס חנרח ססוס
גבוס ורחוק ממך. ועפ"י סרב מור חבי זלס"ס בספרו
סביבי מדבר חליסו פירס, סחין חלס יכול לסמסיך חיותו
סספע מלמעלס חח"כ יקדיס לסעלות חורות קב חרוכין
מסמלכות סמכונס בסס חרן בסוד מ"ן, וז"ס קכח מחרעת
ר"ל תתחיל לסעלות חורות ק"ב מחרעס סיס סמלכות ולח
תעסס לספך סתתחיל למסוך כורס מחנרח ר"ל חור סספע
מלמעלס כי לס תוכל לעסות מלמעלס חח"כ תתחיל
לסעלות מלמטס עכ"ד ודפס"ח. ולמרתי לפ"ד זלס"ס לכך
קרי לנפע סנמסך מלמעלס בסס כורס ססוס חותיות
כור כ' כ' ף' סוס כתר כמ"ס רבינו סחרי ז"ל בכונת
יכילו בניך וידעו כי מחסנך מנוחתס, סלריך לכוין תחת
כתר מנוחתס, וסספע סעליון ססלס יסתלסל מן סכתר.
ובי ידידי כס"ר יעקב נר"ו פירס, טוב לסיות סלדס
מתפרנס מיגיע כפו חפילו לסיות עובד חדמס, סמנגס
חת סעובד חותס וסכרס מועט, ולס ירדוף לסיות לו סררס
סיתפרנס בס בריוח סיעול בס פרס סרבס. ועוד פירס
ע"ד סחמרו במדרס דחמרו לחבריסס סמלך סני עופות
ססקריב חותו סעני לסף עולות ססקריבת חתס סיו ביוס
כי לפי ערכו קרבנו חסוב יותר ממך. עוד פירס ע"פ
מ"ס סתנח בסנסנס דחבות טובס סעס חחת בתורס ומע"ט
בטוס"ז מכל וכו' עכ"ד נר"ו :

B05 · paragraph / hebrew
שם. סלסס סקב"ס חוסבן. נ"ל בס"ד ידוע דכל סכועס
מגביר כוסו סל ס"מ כמ"ס רז"ל כל סכועס כסו
עט"ז סנחמר לס יסיס בך חל זר, וידוע מ"ס מחח"י ז"ל
כי ס"מ נקרח חפעד, ולפ"ז ספיר חמרו כל סכועס מגביר
כוסו סל ס"מ, כי כועס גי' קנ"ו כמנין חפעד, ולכן סכועס
תקנו לעסות לו פיוס תכף, סלס נתפייס תכף ומיד בטל
סכעס וממילח יתבטל כוסו סל ס"מ, ולכן סמלח פיוס
עולס קנ"ו כמנין חפעד, סספיוס מבטל כוסו סל חפעד,
וידוע סיס לרופיס ססס סוי"ס וכל לילוף סוס מספר
כ"ס לססס, וח"כ י"ב לרופיס סס כ"ד פעמיס לססס,
חך חלו י"ב דיו לעולס סיסתמס בחלו ססס, כמלח עתס יס
י"ב פעמיס לססס ססס ססי סכ"ד. וסנס י"ב פעמיס
לססס עולס קנ"ו, ובזס פרסתי בס"ד רמז סכתוב
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, ר"ל כנסר ססוס רחמני
יעיר קנ"ו חורות סל י"ב פעמיס לססס על גוזליו סו
יסרחל ירחף, כי י"ב פ' לססס כנגד י"ב סבטי יסרחל, ולכן
מי סחינו כועס דחינו מגביר כוסו סל חפעד סוס ס"מ
סמספרו קנ"ו, חז כוסו גדול לסמסיך קנ"ו חורות ססס
י"ב פעמיס לססס מן קנ"ו לרופיס סל סס סוי"ס, ולכן
מי סחינו כועס חז מדס כנגד מדס, סקב"ס חוסב חותו
כי סוס כוסו גדול לסמסיך חורות י"ב פעמיס לססס מן
י"ב לרופיס סל סס סוי"ס :

B06 · paragraph / hebrew
וכן מי סחינו מסתכר וסיינו ססותס סכר סמביחו לקלות
רחס וצחוק, סזס נקרח מסתכר דסיינו מת סכר
סססכר גרס לו לסיות נקרח עליו סס מת, סעליו נחמר
תנו סכר לחובד, לחס סינו מסתכר חינו נקרח חובד ססוס
מספר י"ג, לכן זוכי לסססכס ססוס מספר י"ג סיססב
חותו סקב"ס. וכן מי סחינו מעמיד על מדותיו חין לו
דחגס, דכל מס סיזלזלו בו חינו נססב בעיניו לזלזל וחינו
דוחק ומצטער בלבו כלל, וכמ"ס בסס"ק ע"פ כבוד בעיניו
נמסס, וחין כיון סחין לו דחגס סמספרס י"ג זוכי לסססכס
סמספרס י"ג סיססב חותו סקב"ס :

B07 · paragraph / hebrew
שם. ססק דבריס נחמרו בסוס. כ"ל בס"ד דקמ"ל לענין
דינח בסקח וממכר, סלס סלדס קנס סוס מחבירו
וקנסס עמו סיסיס נקי מכל מוס וגרעון, סנס לס כמלח
בו דבריס חלו חין זס מוס חלח חסיבות סן בסוס, כי
כך

Archival unit 85

B01 · paragraph / hebrew
בתרי עובדי חליין היו מוכרחים לבחול תחלה מן המלך,
משום סרכת דרך ארץ כי הוא גדול הבית, והמלך היה
צריך לומר להם שיאכלו מן ר"ג שהוא החכם המולך, אך
ח"ל שישנו מן המלכה כדי שהיא תאמר להם שישנו מן
ר"ג, וטעמם כי כיון דתרי עובדי חליין הם בענין אכילה,
וכל מידי דאכילה מתברך אצלם בו בעבור חסדו, אמר
המלכה נחשבת גדול הבית בדברים אלו של אכילה, וסעודה
תהייה לה ולא לו, וסיה אמרם שכן לר"ג, גם היה כוונה
לדבר בשבח דרך ארץ, להורות כן חיות הברכה מצויה
בבית בשביל המלכה, אך חיין בעלת הסעודה חלח ר"ג
וחביריו שעוסקים בתורה אשר על ידם נבחנו וזכו בטוב
עוה"ז מיין מזונו של ים, הם נקראים בעלי הסעודה
ולכן הנחלו לר"ג שהוא בעל הסעודה, ויותר לכם מה שתעשו
ולכן הוצרך התלמוד לפרט המלך חליין במלכה, כלומר
המלך מלח לו טעם לתלות הסעודה במלכה, והמלכה מלח
טעם לתלות הסעודה בר"ג :

B02 · header / hebrew
פרק עשירי.

B03 · paragraph / hebrew
דף ק"ד. למחי קרו ליה שן של קדושים דלא אסתכל
בצורתא דזוזא. קצת חסידות זו שלו היה,
ולמחי תלו הקדושה בחכמתו, ועוד יאמרו בן של קדוש,
ולמחי נקיט קדושים לשון רבים. ונ"ל בס"ד דאיתא במדרש
תנחומא ע"פ קדושים תהיו אלו המינין לת רצי שמלחי
מהו כי סהים קדושים קול חיין אתם לומדים ברכות אחד
הוא הרי משמע שתי רשויות מן הפסוק הזה, למור להם
סוטים שבעולם, חילו לומר שהם קדושים הם, אתם לומרים,
עכשיו כתיב הוא לשון יחיד, ומ"ש סהים קדושים, מהו
קדושים סהוא קדוש בכל מיני קדושות וכו' ע"ש, וכן הענין
כאן, יש קדושה בהסתכלות הלב, ויש קדושה בהסתכלות
העינים, ויש קדושה בשמיעת חזנים שלא ישמעו קול אשה
ערוה, ויש קדושה במקום ידים שלא לחזו במקום ערוה
וכ"ש בחבוק ונשוק, וכיון דבי מנחם היה מקודש בכל מיני
קדושות חלו סהיה נזהר בהם, ולכך קורין אותו שן של
קדושים, חיין ר"ל בבן של אבות קדושים, לף הכונה הוא
בן המקודש בכל מיני קדושות, ע"ד סלמר המדרש על סהים
קדושים הוא, והביא דוגמה לחסידותו דלא אסתכל בצורתא
דזוזא, וח"כ כ"ס וכ"ס סהיה בקדושה מלך העריות סן
בעינים בין בנגיעה כחזון הן במקום ידים :

B04 · paragraph / hebrew
דף ק"י. תרי מיניי בדיקולא בזייא. פירס רסב"ם
חולא חמה בכלים קרועין ונקובין לפומייהו.
ים טעות קצת בדפוס ול"ל בכלים קורעין ונוקבין לפומייהו
דלות וח"ו אחר קו"ף בקורעין, וזות וח"ו אחר טי"ן
בנוקבין, אבל לל"ח להסיה רסב"ם בעמוד ב' כתב סלים
קרועים, סהקרע קחי על הסלים, וכמ"ס ברחב מסביר
ז"ל ע"ס :

B05 · paragraph / hebrew
שם. ח"ר עיירה קערות וככרות חיין בהם משום זוגות.
פירוס סתי קערות של סתי תבשילין, ושתי ככרות
של שתי מינין, כגון אחת של חיטים וח' של שעורים, ורבינו
חננל גריס קערות וכוסות, והכונה כוסות של שתי מינין
כגון ח' של יין וח' של סכר :

B06 · paragraph / hebrew
ומאמר כללא דמלתא כל דגמרו בידי אדם חיין בהם
משום זוגות, וגמרו בידי שמים במילי מיני
מחכל חשיבין, פירוס חיין בו משום זוגות בשני מינין כגון
שתי כוסות של יין וסכר, ושתי קערות תבשיל של שני מינין
ושתי ככרות חיטים ושעורים סהם שני מינין, חבל דגמרו
בידי שמים חע"פ סהוא בשני מינין חוסטין, וטעמם מפורס
ברסב"ם ז"ל, כיון דחותו דבר חסר סגזרו בעבורו כל הזוגות
קיס להו דהוה פרי סגמרו בידי שמים, לכן גזרו בעבורו
בגמרו בידי שמים, בין במין אחד בין בשני מינין, חבל

B07 · marginalia / hebrew
בגמרו בידי אדם לל גזרו בו בעבור חותו דבר חסר, לף
רק במין אחד, ולל החמירו לגזור גם בשתי מינין, יען כי
מעיקרא לל היה לגזור במידי דגמרו בידי אדם כלל,
מחחר דקיס להו דחותו דבר חסר לל היה גמור בידי אדם
חלח גמרו בידי שמים כגון פירות, ורק חומרו וסייג עבוד
למגזר ביה, ולכך לל החמירו לגזור גם בשתי מינין, ועל
כן סתי קערות סהם שני מיני תבשילין, כיון דהתבשיל
גמרו בידי אדם לל גזור בהו, וכן סתי כוסות של שני
משקין דגמרו בידי אדם לל גזור בהו, חבל סתי כוסות
של יין סהם מין אחד חף קערות תבשילי מין אחד גזור בהו :
דף קי"ב. למדהו לספר מוגה מחי חיל ח"ל במדתו.
פירס בני ידידי כה"ר יעקב כר"ז דק"ל
מחי קמ"ל וכי ס"ד ילמדהו מקראט טעות, ומסני במדתו
סעודתו קטן חסר דרך ללמדו תחלה קיבוץ חותיות
לתיבות סקורין גימי"ל סיסיה יודע לקבץ החותיות ולעשותם
תיבות בלי טעמים, ובלי נקודות, וס"ד כיון דחין זה לימוד
המקרא העיקרי בהם חח"כ ילמדהו בנקודות וטעמים חלו ודחי
ילמדו בספר מוגה עכ"ז לימוד החמש של קצין החותיות
לתיבות ילמדו בספר מוגה דסכסתח כיון דעסו על, דחפשר
בקיבוץ הקריא לו חיבור החותיות לתיבות בטעות, סנתפסו
לו החותיות כגון סמלה לשלמה וכבס לכבש וכיוצא וחז
תהיה התיבה סגורה בפיו של תינוק בפסוק ע"פ הטעות,
גם כי ילמדהו חח"כ בספר מוגה תהיה סגורה בפיו קריאת
הטעות עכ"ד נר"ו. ומ"ס חל תסב בגובהה של עיר ותהנה
מפני ססס נשמעים קולות הרבה ויתבלבל לפעמים
עכ"ד נר"ו :
דף קי"ג. הפוך בנבילתא ולל תהפוך במילי. נ"ל
בס"ד הטון נקרא נבלה, דכתיב כי נבלה
בישראל, והחסד ע"י תשובה מחסבה מהפך העוון לזכות,
דכתיב לס יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, כמלח תיקון
העון מכנהו הכתוב ללובן, והיינו דטעון נקרא נבלה,
והפוך חותיות נבלה ותהיה ללבן, חמנס הפוך זה לל
סגי ליה להיות במילי דוקא חלח לריך להיות על ידי מעשה
ג"כ, וז"ס הפוך בנבילתא שתהפוך העון הנקרא נבלה
להלבן ולל תהפוך במילי, ר"ל לל סגי לעשות הפיכה זו
במילי דוקא, לף לריך מעשה וצדקה ג"כ :
שם. פשוט נבלתא בשוקא וקבל חגרא. נ"ל בס"ד העון
נקרא נבלה וזמנו נעשה בגד טמא לנפס, ויס סחוח
חיין לו חטא מצלו כדי לתקנו ע"י תשובה מחסבה לעשותו
טהור, לף ים לו בגד טמא מעון שעשו חחריס ולל הוכיחן
דלו גם הוא ילכד בגד עמהם זה, כמ"ס פרתו של רחב"ע
היתה יוצאה ברצועה שבין קרניה, ותכל לח שלו היתה
חלח של סכנתו יסבה ולכד בגד עמה מעון של חחריס סלח
הוכיחן, וזה ח"ל לתקן הבגד הזה להפכו לטהור לף חפסר
סיפסיט הבגד הזה מעליו ע"י תוכח חותם, וידוע דעוה"ז
נמשל לשוק ונקרא שוק דכתיב וסבבו בשוק הסופדים,
וכמ"ס הרב תולדות חפרים, וז"ס פשוט נבלתא בשוקא
בשוק"ז תפסיט בגד הטמא הנעשה מעון חחריס על ידי
סתוכיח חותם, ובזה תקבל חגרך ג"כ מן הסמים, ולל
תימח וכי ככחי רבה חלח, דכתיב כיס ורבים הטיב מעון
דחייב לטהר חחריס, לו גברא רבה חכח סזכות גדול הדור
חסר מחייב בכך, ועוד חס הוכיח היכח יולח בי מלתח,
סיזלזלו בו וילעגו עליו לומר מי שמך לחיס חכס וסופט
עלינו, כי כל חדם מיסרחל חייב להוכיח חת חברו עד
הכחה עד קללה ותחשב לו לצדקה. ובזה פרסתי בס"ד,
הוכח תוכיח חת עמיתך ולל תסח עליו חטא, תיבת עליו
חלקיה לשתים וקרי בה על יו, זו קוד סיס בו י"ו פרקים,
סלס לח תוכיח הרי חתה נוטל על ידך חת החטא, וחס
הוכחת הסלכת חת החטא מעל ידיך :

B08 · footer / hebrew
סס

Archival unit 86

לה

בשם ה' נעשה ונצליח
ליקבה"ו

יומא

פרק ראשון

דף ד'. תניא משה עלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש
בענן. י"ל הול"ל עלה ונתכסה ונתקדש בענן
או לימא עלה בענן ונתכסה ונתקדש בענן, כי נתכסה
ונתקדש המה באים כאחד, ואמאי הוצרך לומר בענן בכל
חדא וחדא. ונ"ל בס"ד כל חדא בענן יש לה משמעות
ורמז בפ"ע לכך מלאה דלאמר בה, והוא כי ידוע דמרע"ה
זכה ליראה עלאה שהיא יראת הרוממות דהיינו משים לב על
שכר או עונש כי אם הוא ירא מהשי"ת בגין דאיהו רב
ושליט על כולא וכל מה שהוא מבינו ומסתכל יותר בגדולתו
ורוממותו יתברך הוא מוסיף יראה יותר, ומ"ש רז"ל ע"פ
ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה,
דיראה היא מלתא זוטרתי גבי מרע"ה היינו יראה תתאה
שהאדם מביט על עונש או על שכר טוב, ולכן הוא ירא
שהיא, ולא קאי על יראת הרוממות, וידוע מ"ש המפרשים
ז"ל על מאמר רז"ל זכו ישראל עם ענני שמיא אתי, לא
זכו עני ורוכב על חמור, ופירשו הכונה דהמשיח בא על
ידי שלימות ישראל ביראה, אך אם זכו יבא על ידי היות
להם יראת הרוממות שהם מסתכלים בגדולתו יתברך,
ומתמלאים יראה, וזהו עם ענני שמיא אתי, לא זכו עני
ורוכב על חמור שיהיה להם יראה תתאה שהיא צורך
הנאת חומר האדם עכ"ד ז"ל, נמצא ענני שמיא רמז ליראת
הרוממות, וז"ש מרע"ה נתעלה בענן כלומר היה לו יראת
הרוממות וזה היה עילוי שלו, וזה נשתבח שזכה ליראת
הרוממות שהיא יראה עלאה הנרמזת בענני שמיא:

ואומרו נתקדש בענן הוא ענין אחר, דידוע דמרע"ה
זכה להארת יסוד דחכמה שנקרא קדש, וגם
נקרא מעין שהוא מספר ענן, שהם תר"ף אורות מ"י של
מעין לאות אחד שהוא נון או מעין הוא ענן ולז"א ונתקדש
בענן הוא יסוד דחכמה שנקרא מעין שהוא רמוז באותיות
ענן, ולכך בזה נקיט נתקדש כי היא בחינת קדוש ונקרא
קדש, כן לקבל תורה לישראל בקדושה, כי כל שבעים
הנרמזים בענן הם טעמים מספיקים שצריך הוא דוקא
לקבל התורה לישראל ולא זולתו. ונראה לכך זכה מרע"ה
לשערי תפלה שהיה כוחו בפיו שלא היתה תפלתו חוזרת
ריקם, והיינו כי מספר משה ומספר ענן עולה תקע"ו
כמנין תפלה, ולכן התפלל תקע"ו תפילות כמנין ואתחנן,
וגם זכה לומר שירה על הים שנקראת על שמו, דכתיב אז
ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' והיינו שירה
עולה מספר תקע"ו:

דף ט'. וכ"כ למה לפי שהיו קונין אותה בדמים. קשה
כיון דיודעים בעלמן שהשם לחיים דידן אינם
בנפשיה, איך יתנו דמים ויביאו עלמן לידי סכנה. ונראה
דזה היו צדוקים, שים כמה דברים חולקים בהם על החכמים
ובכללם היה הקטרת הקטורת שהיה עיקר העבודה
ביוה"כ, שהצדוקין סוברים שצריך להניח הקטורת בהיכל
ויכנס לבית ק"ק בענן הקטורת, וזה הפך האמת שקבלו
רז"ל, אך לדעתם של צדוקין כן האמת, לכן קם נותנים
ממון הרבה להיות כה"ג צדוקי, שהיה ניכר ואינו יודע
לחכמי ישראל שהוא צדוקי, כדי שיעשה העבודה כסברתם,
ולפי דעתם חושבין שהם עושים דבר שקב"ה רוצה בו,
לכך אע"פ שהיו הגין בשאר דברים, והפסד שמות לא
אכפת להו בזה הנכנס, וקם היו עשירים ומקבלים ממון
מצינותם כדי ללמד בו המלך שימנה כה"ג לזה הצדוקי
שהינו ניכר ומודע שהוא צדוקי:

ומחמת שנתעלה בענן שהיא יראת הרוממות זכה
שנתכסה בענן, רמז להארת שם אהי"ה
שמספרו טוב, וכל דבר שבקדושה כלול מעשר הרי שם
זה הוא מספר ענן, כי עשר פעמים טוב עולה מספר ענן,
ולכן מרע"ה נקרא טוב דכתיב ותרא אותו כי טוב, וארז"ל
טוב שמו, וגם זכה לקבל התורה שנקראת טוב, וידוע כי
שם אהי"ה הגי' הוא רמוז בר"ת את השמים ואת הארץ,
ומכאן יוצא שם זה בתורה, ונראה הטעם הוא כי התורה
שנקראת טוב כמנין שם זה היא בחי' שמים ובחי' ארץ,
דתורה שבכתב שמים ותורה שבע"פ ארץ, וכמ"ש חז"ל
ע"פ ולשים דברי בפיך ובצל ידי כסתיך לנטוע שמים
וליסוד ארץ, שמים תורה שבכתב ארץ תורה שבע"פ, ולכך
נרמז שם זה שמספרו טוב בר"ת את השמים ואת הארץ.
והנה אם תצרף אותיות ענן שרומזים לשם אהי"ה שהוא
מספר ענן כאמור, עם אותיות משה, יהיה מזה צירוף תיבת
נשמענ"ה שהיא ענין מש"ה, פירוש התורה נשמענה ע"י
מרע"ה שנתכסה בהארה של שם אהי"ה שנרמז באותיות
ענן, ולז"א כאן ונתכסה בענן פירוש נתכסה בהארת שם
אהי"ה שהוא בדעת הרמוז בענן כי בשלימותו בעשר היה
מספר ענן, נמצא ענן קמא רומזת על דבר אחד ובענן
שנית רומזת על דבר אחר, לכך נקיט בענן בתרווייהו:

שם. א"ל תנו עיניכם בבירה א"ר א"ל עדיכם בירה.
נ"ל בס"ד הנפקותא למ"ד א"ל תנו עיניכם בבירה
הכונה כי מקדם ראשון נקרא בירה שהוא ירב ה', שים
רבותא למוקדש ראשון בחמשה דברים, ויש בזה ג"כ יתרון
על סוד המטה למעלה, ומגלה הרהוטים עדיפי שזכו לכך
בימיהם, ולמ"ד שא"ל עדיכם בירה, הכונה דחזרה לראשונים
ולא חזרה לאחרונים, וא"כ היתרון הוא מצד אחד:
שם. אם עשיתם עצמכם כחומה. נ"ל בס"ד הכונה,
דחחומה עמידה בקשט, שהיא קבועה ואינה זזה
ממקומה, אך הדלת העשוי לסתום הפתח, אין סתימתו
קבוע שכל פעם נסתם בו הפתח פעם נפתח, כן ישראל
אם היו עולין כולם הייתה עלייתם שם בקשט, דוגמת
החומה, שלא היו זזים מא"י לילך לחו"ל, אך כיון דלא
עלו כולם, דומין בזה לדלת פעם סתום פעם פתוח, כן
הם פעם עולין לא"י פעם נשארים בחו"ל, ואין ישיבתם
בא"י

יח

Archival unit 87

B01 · header / hebrew
בניהו
פסחים
פרק י'

B02 · paragraph / hebrew
כך הוא מצינו זמנו של סוס בכל הני ששה דברים :
דף קי"ח. סודו למי שנובח חוכתו של אדם בטובתו.
פירוש היינו גובה מגוף האדם לו מנכסו אף
גובה מן הממון שהוא שלו יתברך דכתיב לי הכסף ולי הזהב
אמר ה' צבאות, וגמולו הקב"ה גובה ממנו ולא משל האדם
והחסד הוא שעושה הקב"ה עם האדם לגבות החוב מן
הטוב שביד האדם שהוא שלו יתברך רמז באותיות החוב
עצמו, כי כל תיבה יש לה מספר אחד יתר מכוח הכולל
שלה, וחסד הוסיף מספר האחד הזה על אות ח' של חוב
תהיה ט' ואז תיבת חוב תהיה טוב, רמז שהקב"ה גובה
החוב שלו מן הטוב שלו יתברך :
והנה ידוע שהקב"ה מדותיו מדה כנגד מדה, על כן
החסד הוא שפורע החוב מן הטוב ולא מגוף
האדם, לא יעשה הש"י כן אף עם האדם שעושה טוב
עם הבריות, לו הקב"ה ייטיב חסדו עמו לעשות לו טובה
זו מדה כנגד מדה, אבל אדם שאינו עושה טוב עם
הבריות לא יעשה עמו טובה זו הרמוזה בתוספת האחד
על אותיות חוב, שהוא שיגבה החוב מן הטוב, ובזה יובן
בס"ד לין טובו טוב על הבריות, לו חן גם אחד להוסיף
על חוב לעשותו טוב המורה על חסד זה :
שם. קרי ליה לא תמות. נראה העיקר הוא כפירוש
מהרש"א ז"ל בגמרא דמכות שפירש הניח היינו
לשון נופח כפיו, אף לשון קבלה כי הנופח פותח הקנים
ואח"כ לא שמיעין מפיו קול אף רק על המקבל להקב"ל,
ולכן דרך קרי ביה לא תמות כדי למרמז על המספר
לסס"ר, ועל המעיד עדות שקר הגורם שיקבלו האחרים
ממונו לסה"ר ועדות שקר ע"ש :
שם. תחיית המתים דכתיב לתהלך לפני ה' בארצות
החיים. פירוש השם שהוא לפני החיים סס הו"יה
ב"ה חס סס כו"ז, וידוע בשם זה נפתחים הקברות
בתחיית המתים וסוא מספר על דכתיב כי על חורות
אלף, וי"ס לפני ה' דיקא, וחבלו של משיח דכתיב לא לנו
ה' לא לנו, ולפי' זו עבודת מלכות, פירוש במלכות היו
צריכין ליסב ת"ל שבה בקושי שעבוד למתק חמשה שמות
סס"ס דכל סס עולה מספר לנו, ועתה עמכם חסד ולא
היה להם קושי שעבוד חלה פ"ו שבה כמיני לכ"ו שהוא
מספר סס אחד של סס"ס, ובשכר חסד מיתוקו לשעבוד
מלכיות שבהם יהיו חבלו של משיח, שבהם נמתקים שמות
סס"ס שהם מספר לנו, ועל זה אמרו לא לנו ה', דיתמתק
סס סס"ס שסוא עולה לנו ע"י סס ססוס בחסד דכתיב
חסד ל כל היום, וגם ע' סס כו"ז, וי"ס ע' ה' ויהי לנו
דהיינו סס ל וסס ה' יחדיו בשם ססוס עולה גי' לנו,
ולכן אמרו לא לנו ה', ופסוק זה אמרו חנניה משאל עזריה
על חנינה שה"ס המיתוק שיתמתק סס סס"ס, ועזריה סוכה
עזר יה, אמר כי לסמך תן כבוד, ל"ב נתיבות חכמה
בהתלבשות בינה, וחז"כ ס"ס י"ס :
שם. לימתי חני להושיב לפניך זימון סלסה שומע קול
תחנוני. כ"ל בס"ד ידוע קול סוא תורה שבכתב
סס"ס קול, דכתיב משה ידבר והאלהים יעננו בקול, וכת"ח
הקול קול יעקב, גם חן רמז לתורה שבע"פ דאיתא במדרש
ויחנך אלו דברי תורה דכתיב בה אילת אהבים ויעלת
חן, וידוע דישראל נקראו בנים לו דכתיב בנים אתם וגו' לי,
וכס"ח עז עז קיין, ופרשתי דישראל נקראו זן, על סס
שקבלו תורה שבכתב סס"ז ספירס, ותורה שבע"פ
סס"ס וח"ו סדרים סכי זו, וסס ססכר חות ז' לבתים תהיה
ממנה אות ב"ק, וסס סחלק חות וס"ו לבתים תהיה חותיות
ח"ק, וחכ"ב חותיות זו יהיו חותיות להבס, ולז"ח לימתי
חני להושיב לפניך לי ממך להושיב להבס בזכות סתורה
שומע קול זו תורה שבכתב, תחנוני תורה שבע"פ לשון
חן וחנינה, דשתי תורות חלו סס סוד זו ססס יתהפכו
ויהיו חותיות להבס דלו סקכ"ס חוסכן :
שם. חע"פ שדלה חני מן המות לך חני ולי נחס להושיע.
כ"ל בס"ד דידוע דמחלק הנשמות של יסרל דבוק
במהלך הספירות, ולכן כתיב וחחס סדבקים בס' ססיכס
וידוע דמהלך הנשמות סוא הבריאה ססיס סוד בינה ססס
כונת הלב, וכמ"ס סיסו זכור לטוב בינה ליבא, וידוע
דחע"פ דח"ח לחלס לקיים כל המצות בפועל, עכ"ז יהיה
נסלס בכולס ע"י סלב, סמחשב לעשות וכנסו עסק, וז"ס
חע"פ שדלה חני מן המצות, דח"ח לחלס לקיים כל תרי"ג
מצות, עכ"ז לך חני, לך דייקא שדבוקה בך, כי מחשב
כמחשבו סוא בבריאה סס"ס לב, ולכן סלב יסיס מסלים
כל תרי"ג מצות, ולכן לי נחס להושיע, חמרה לסון נחס כי
ידוע ס"ג סס דמנלפך ססס פר, וכל גבורה מספר פ"ו,
ולכן כל ז"ו בססוף תיבה רומזת לגבורה, אך ע"י המיתוק
יהיו חותיות ל"ו חותיות סלס, דסות וח"ו יסיס ח"ס ולוזנו
למיתוק, ולז"ח חני ולי נחס להושיע כלס דייקח :
שם. גדור חיק וקנה לך עבד. פירוש חומס סמנחלה
לחיה סוא החמור, וככתוב למור חית קרי ביה חי
ה', פירוש חוקו ססוס מי, כ"ל וינק מן ת' כוחות בסוד
הכתוב והנה עשו בא וארבע מאות חיס עמו, ולכן כתיב
ובית עשו לקש גי' ת'. ומז"ס גדור חיק שדלס בין הקנים
כ"ל בס"ד שר חלוס קול פלוני, סחליו דע סס חותיות
ס"מ, וחליו טוב חותיות ח, וסלוס דל בין כוחות סרע ססס
ס"מ, סבמלוס סס גי' קסס ססוס מספר קנים :
שם. כל מעשיך נכתבים בפנקוס חסד. פירוש סלסס
מיני בית ועד יס למסמלה, סרחסון נקרא בלחיי"ס,
וזו רולין חותס סמבינה קודס סכל, וסב' נקרא לסתיחל"ק
וזו רולין חותס סתביעה סנית לחסרית, וסג' נקרא קמיי"ז
וזו רולין חותס סתביעה בחסרונה, וכולס קולמוס חסד
לומרס סחין כוסרין לו דברי חן להטיב, סח כולס עולין
בהסכמה חחת להחמיר. ומז"ס לח יחלל זס בית חוללותיו
של חותו רסע, פירוש גופו סל זרעו לו יתגיירו לסיות
יסרל. ולח יססן זס בית גנזיו לו חלקו כפחות סעזים
סיס בקליפה סלו לח יבלחו בגלגול בזרעו סח יתגלגלו
בצדיקים ויסיו בסס יסרל, וסלקיס סיוסביס לפני ס' סעוסקיס
בתורה בחרבע חלקיס ססס פרד"ס ססס כנגד ד' חותיות
סס סוי"ס ב"ס :
דף קי"ט. זס סמכיר מקוס חבירו ביסיבה. כ"ל בס"ד
ע"פ מ"ס רבנו סחרי"ז ז"ל בסער סגלגוליס
דף י"ע ע"ב וז"ל, דע דחס ימלח בדור חסד סן נסמות
מסרס חסד בסני חסיס לו בסני חביריס יסיו סניסס
סולסיס ומקוסריס זס בוס בטעמס בלו ידיעה, דחע"ג
דחסלו לח חזו מזלייסו חזי לפי סססניסס זס חלק מן
ססורס ססוס יתר מחבירו וסס מסליס זס לזס בטעמס,
ולכן סס יסינו לדעת ברוח סקודס ססניסס מסורס חסד
יחלו, וזו ולחי יסיו חוסביס זל"ז עכ"ל, וז"ס זס סמכיר מקוס
חבירו ביסיבה סל מעלס, כלומר מכיר סרסו ומקוס עיקרו
סבוח יבין ססוח וחבירו מסרס חסד יחלו, וזסו בודחי לזח
יסלחו זח"ז סיו חוסביס זל"ז :
שם. בח ורחס סלח כמדת סקב"ס מדת בסר ודס. סח
דחמר בח ורחס, כ"ל בס"ד סכונס, סדבריס סלו
סחני חומר לך חינס דברי קבלס סח בח לתס בעלמך לחקור
ולדעת בענין זס ותכלס בעיניך סדבריס ססס כניס סס,
יען כי כל חלס יודע זמנו וסולו דללו עכמו כל סחלס סוס
סלס יכלחסו יסיס עלב, וחילו מצינו בחמת בסקב"ס נוחתי
וסמס, וגמולו סינו כמדת בסר ודס סמדת סל ססיס סייס :

Archival unit 88

B01 · paragraph / hebrew
ההוא סתמא קאמר ריוחא לדרך קודש קבילת חננר דמו
ברחמו, משמע דסגי בקריאה חדא, ולפ"ז שלשה סברות
אלו רמוזים בשם התרנגול שנקרא גבר, ת"ק סבר עד
שיקרא קול ראשון, וזה נרמז באות ר' של גבר שהוא ר"ת
ראשון, ולר"י עד שישנה, ונרמז באות נ' של גבר, ולר"ח
עד שישלש, וזהו ג' של גבר, ונראה דכרי כולם אמת
דר"י מודה לת"ק דסגי בקול ראשון, אך ס"ל חס המתין
עד שישנה עדיף, ולר"ח חס המתין עד שישלש עדיף טפי :

B02 · header / hebrew
פרק שני.

B03 · paragraph / hebrew
דף כ"ב. א תני צדיק הרבה. נ"ל בס"ד חס תוסיף
מספר קטן שבמספר שהוא מספר אחד, על
אות הקטן שבאותיות דהיינו אות ד' יהיה אות ה' ואלו
אותיות צדיק יהיו אותיות קופא, רמז שאם ירצה הצדיק בעשייתו
הצדקה הפילו מדרגה אחת מן הגבול הראוי לו חס יפול
צדקה, וכן הענין בשלוח המלך ע"ה שיצא מן הגבול מעט
נפל בלוקה, שע"כ נענר ממלכותו. וחומרת א הרשע הרבה
דבאותיות רשע לח יש מספר לחדים ואות הקטן שיש בו
בעשרות הוא, שהוא שבע עשרות, ואם תוסיף עליו עשר
לעשותו פ. ונה עשרות יהיה אות פ' ואלו אותיות רשע יהיו
רספ והמזיקין נקראין רספ, וכן היסורין נקראים רספ כמ"ש
בגמרא דברכות דף ה' ע"פ ובני רשף יגביהו עוף ואין
רשף אלא מזיקין, וגם דרשו שם חוץ מאף ויסורין,
ובחן דרכינו להרוויחם בשם יתעלה יותר מגבול הרשעים
הנהוגים בעולם, ינקם במזיקין וילקם ביסורין ב"מ, ולז"א
אל תרשע הרבה :

B04 · header / hebrew
פרק שלישי.

B05 · paragraph / hebrew
דף כ"ח. לזבוחיה לחברתהם מכי ומסחרי כותלי. הקשו
התוספות ז"ל וסלח יצחק תיקן מנחה והול"ל
לזותיה דיצחק. וכ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל
בשער הכונות דמ"ש בזוה"ק פ' עלמין דסיירין קמות
כורסיא הם ר"ן בסערא דימינא וק"ג בסערא דשמאלא
הכונה דאותם ק"ג עולמות הם גי' מנחה, לפי שהם מתעוררים
אחר חצות היום חסר מתעורר שמאל של יצחק, ולכן
נקראת תפלת המנחה, וכונותינו לתקן ק"ג עולמות אלו
סוד המנחה לעשותם חסד בסערא דחברתהם ע"ש, ובזה
ניחא דקרי לתפלת המנחה על שם חברתה, כי כך כוונתינו
ומחווינו לעשותה חסד בסערא דחברתה, ובסה"ק בן יהוידע
פרשתי בס"ד תלה המנחה בחברתה שתיקן שחרית מפני
דידוע דק"ב במנחה ליכא, אך ק"פ דשחרית מקודם העמידה
מספקת לתפלת המנחה ג"כ כמ"ש רבינו האר"י ז"ל,
ולכן תלה המנחה בחברתה שתיקן שחרית ע"ש, ובזה
יובן בס"ד מ"ש חברתה לע"ה וחצי והנער הוא יצחק
הלכה עד כ"ה זו ק"פ דשחרית שיש בה ק"פ לחיון דיומא
בפסוק שמע ישראל, ונסתחיה בתפלת שחרית להמשיך
התיקון והחיות ע"י ק"פ לצורך שחרית, ובטובה אליכם
בתפלת המנחה באותה ק"פ עצמה שהספיק בעד שניהם :

B06 · paragraph / hebrew
דף כ"ט. אף לדיקוס כל זמן שמדבין בתפלתם תפילתם
נשמעת. כ"ל בס"ד הכונה בתפילת חובה
שהם שמ"ע נעשה זווג עליון למעלה, וגדול כח הצדיקים
כל זמן שמדבין בתפילתם ביום שמתפללין נדבה מלבד
החובה ג"כ תפילתם נשמעת למעלה שיש על ידה זווג
עליון כמו בתפלת חובה :

B07 · paragraph / hebrew
שם. עליה השלם כל הקרבנות כולם. נ"ל בס"ד ידוע
כל הקרבנות הם תיקון המלכות שהיא בחינת שם
הדני שמספרו ס"ה ויש בו כ"ד לרופים וזה נרמז באותיות
הסמוכים לאותיות עולה שהם התמיד כי למעלה מן ע'

B08 · marginalia / hebrew
יש פ' ולמעלה מן ו' ח' יש ה' הרי ס"ה מספר שם הדני
ולמעלה מן ל' של עולה יש מ' ולמעלה מן ה' של עולה
יש ו' הרי כ"ד רמז לכ"ד לרופים של שם הדני, נמצא
באותיות סקודס עולה נרמז שם הדני במספרו ומספר
לרופיו שהוא במלכות שתיקון הקרבנות הוא בה, ולז"א
וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם
כל הקרבנות כולם, עליה דייקא, כלומר ברמז הרמוז עליה
של העולה שהוא שם הדני השלם כל הקרבנות כולם
שכולם באים לתקן שם זה :

B09 · paragraph / hebrew
דף ל"ה. ח"ל הריני חובשך בבית החסורים וגו'. נ"ל
בס"ד דדברים אלו באים ויוצאים ממנה ע"פ
סדר הנהגתו עמוק, שהיה רוצה שיסחר כל היום לפניו
בחדר הפנימי ובחדר שלח חפילו חליו לו עסק סם, וסזה
היה נשמע ויולח כל פעם לחדר החיצון כדי שלח תרחה
אותו, ובבטול שהיה מתערב בכך ח"ל הריני חובשך בבית
החסורין. שלח תזוז ממקומך למה חחת ולח תרחה בני חדם
עוד בחוץ, וחמור לה כ' מחיר לחסורין. גם עוד היה רוצה שילך
לפניו בקומה זקופה שתראה לורת פניו היטב, וסוח כחשר
היה מוכרח לילך לפניו בשביל חיזה עסק וכיוצא היה כופף
קומתו כדי שיסיו עיניו מביטות בקרקע וחין לורת פניו
נראית לה היטב, ולכן בעבור שהיה מתערב בכך היתה
חומרת לו הריני כופפת קומתך בטול ברזל חסר חנית עליך
וקוח מסיב לה ה' זוקף כפופים. גם עוד כשהיתה מדברת
עמו להיותו לורך לחו היה מוכרח להביט רחקו מהביט
בקרקע להיות פניו כנגדה לשמוע דבריה ולראות מה
שמורה לו בחלבעותיה, חז סוגר עיניו ופותחן מעט כדי
שלח יסתכל בה היטב ורק פותחן כדי הלורך וסוח רולה
שיפתח עיניו היטב, לכן בעבור שהיה מתערב בכך היתה
חומרת לו הריני מסמח עיניך חסר חתה סוגרם לפני וסוח
מסיב ה' פוקח עורים :

B10 · paragraph / hebrew
דף ל"ו. חתם חבו גוזל לסטינו פירוס תחמרו בשכמנ"ו.
י"ל מסיכח שידע דקחי על בשכמנ"ו, וכ"ל
בס"ד דכתבו המפרשים ז"ל דחיותיות בשכמנ"ו נגדלים מן
שם הוי"ה, שהחיותיות חלו הם סמוכים לשם הוי"ה במקלחוח
דהיינו חות ב' בכתוב בה', וחוח ש' בכתוב סה'
סהיו, וחוח כ' בכתוב כה' סהיו, וחוח מ' מה' ילח הדבר,
וחוח נ' חסירה לה', וחוח ו' בכתוב וה' הולך לפניהם
יומם, וחוך מססס תיבות חלו לח יש חותיות נטפלים לשם
הוי"ה ב"ס מלפניו, כנמלח בחו נגדלו חותיות חסס ב"ה,
סנס חותיות חלו המה יהיו קודס סחינס נמחקים, ולפ"ז
יש לפרס ספיר חומרו חבו גוזל לסטינו על בשכמנ"ו, כי
באותיות יס הנגלה לסס ססינו בענין קדושת השם. ומ"ס
חתם תנו ברכה, נ"ל בס"ד ברכה רב כה, זה יחוד בשכמנ"ו
שהוא יחוד המלכות שנקראת כה שבו תתרבה ותגדל :

B11 · paragraph / hebrew
דף ל"ח. בקשו להרבות כבודו ולמעט כבוד המקום.
קשה והלח חס שלח ללו ללמד, כופסס היתה
בשביל כבוד המקום, שלח יטעו כן בכת"י, ועוד חומרו
עתה כבוד המקום במקומו עומד, וסלח עתה חרס בהמ"ק
וחיין מקיימים מלות הקטירה. וכ"ל בס"ד מ"ס בקשו למעט
כבוד המקום, סוח על חסר סלחו להס חכמים חח"כ
שיכולו ויעסקו ולח בחו עד סכפלו להס סכרס, ומה דסני
ובני נסתרס מלות הקטירה בחסרון מעלה עסק, מחמת
סנתנו עיניהם בממון להרבות סכרן. ומ"ס עתה כבוד
המקום במקומו, כי חע"פ סחרס בהמ"ק עוסקין הקטרה
במקדס של מעלה, ועוד גם למטה הלימוד סלס, הרי סוח
כמעסה ממס דכתיב ונשלמה פרים שפתינו, וכתיב זחת
התורה לעולה כל הקורח בפרשת עולה כחו הקריב עולה
וכו' ונמלח כבוד המקום במקומו :

B12 · paragraph / hebrew
שם. דלח מסקינן בסמייהו. התוס' יסיס הקשו מיסמע
ע"פ, וכ"ל בס"ד דיסמע סחכי, כיון דחברתס
חע"ס

Archival unit 89

B01 · paragraph / hebrew
בחי' בקבע. וזו יובן במ"ד לס עשיתס עליכס כחומס
דלע"פ ססיס כעיניס מחסכיס סרכס ססס חלקיס רכיס מחד
סככיות וכעסיות עלס חסד, כן לתס לס סייתס עוליס
כולכס כיסד סייתס כמסליס ככסף, סלס סיס סולט ככס
גלות עור, עכשיו סעליתס כדלסות כלומר כדלך הנכנסיס
כדלת סח"ח להכנס כו לנסיס סרכס ככת חחת לס מעט
מעט פסקי פסקי, כן לתס עליסס פסקי פסקי כזח"י,
לכך כמסלתס כחזיו ססלקס סולט כו, כן לתס סלט ככס
הגלות וסגויות :
דף יו"ד. גזלת מלך סיס זו סיפלו כוניס כיד כותריס.
נ"ל כס"ד סטעס לגזילס זו, לסודיע כי
סכוניס לע"פ סכגלוי תמלס פעולתס לכוייס ועזכס, סכנו
כסמ"ק סללוי סתעמוד לסס מנוס זו לדורות עולס סילילו
ככל מלחמותיסס, סנס סזכיות לכל מעת סכנין עפר כס
מחסכס לעס, דמסכו לסתול סכנין סזס לח"י, ולכל סחומות
מחסכס לעס מולפס למעסס, סמלינו כגמרס דל"ס סטעס
ססוס כונס כמכתס סנתן לסודיענו עולס ססופ"י ע"ס
סיסיו כוניס סלסס סולות לככן וסולס סל ען דכתיב
כדככין די לכן גלל תלתס ונדכך די חע סדס, סיסו מפני
סחסס לשרפו כחס לס ימלדו כו סיסודיס, כי ללס ססס על
סמוקדס מחסכת לע לסלוס יד כו, ולכן גזר סס"מ דלו
סכוניס ססיס לסס מחסכס לעס זו סל סתילת סכנין יפלו
כיד סכותריס, לסודיע סגס סס ססי"י ככלל סכותריס.
ודע כי עתס פרס נתנסו כדמס חסר כיכולס דת סיסמעליס
ויסס חינס עוכדיס ע"ז כחסר סיו כתחילתס חלס כעסו
ככלל דת סיסמעליס, ולפסל כי גס עכייניס חלו נתנו
כחסר נתנו כמס ענייניס סל סכלי מסיס מחמת חולך
הגלות, וכרוך סיודע. וכן כמי מ"ס כחן לין כ"ד כח עד
ססתפסט מלכות סלס ססעס סדסיס ככל סעולס כולו, לס
נוכל לדעת לס ענין זס נסתנס כחולך סזמן סרב חסר
נתחלפס מלכות כ"ד כעס סיוס מלכות כסלל נתנו סדכריס
סחמוליס כחכלי מסיס כודחי, לו לס עדיין יס קיוס
לדכריס חלו סחמוליס כחן, וכרוך סיודע, ומועילס ענין
זס עלמו סל סתפסטות מלכות סלס, לס מודע לכו כיחולו
כחמיקות, כי יס לפרסו כחופניס סוניס, וכרוך סיודע :
דף י"ח. סיסס גדול מחסיו ככס וכעוסל וכחכמס.
נ"ל כס"ד כל ד' חלו כלמזו כד' חותיות
סכסן, סח' לחסונס כחכמ"ס ע"ס ס' וזו סכמס, וחות כ'
כח, וחות ס' סניס סן זס סעוסל, וחות וי"ו עז, וכסולת
כסניס סס"כ עור כמלסס, ותלמודח דידן לס פליג סח כלל
סמלסס כנוי, כי נוי קחי על תכונת סחיכליס ססס יפיס
כתכונס ומלחס לוכס וסודס, לך מקטין סעולס, למס
ססיס כחן דכלי סחליס סחמלו גדלסו מכל חסיו, דחז"ל
נוגע לקוסיס ססיס לק מדכלי ת"ק. וכ"ג כס"ד דכחלו
דכלי סחליס סיינו מפרס דכלי ת"ק סחמל גדול מחסיו
כנוי וכחכמס קחי על חסיו סכסניס, ולפ"י מחי קוסיס
חיך מוקמי ליס, די"ל כעת סמינו חותו סיו כל חסיו סכסניס
ססליס כחכמס וסוס עדיף מנייסו, לך עודנו חסר ולליך
ללמדו ולסמילו לו סמס לס ללמדו, ולכן סכיס דכלי סחליס
דחמלי סיסיו חסיו סכסניס מגדלין חותו, וקמס לסי סוללכו
לפרס כדכליסס חסיו סכסניס, וסו"ל למנקט כסתמס סיסיו
חסיו מגדליס חותו, וכדנקיט ת"ק סיסיס גדול מחסיו כנוי
וכו', ולס פילס מחסיו סכסניס, סל ודחי מסוס דת"ק קחי
כחומלו מחסיו על כל יסלחל, דקלי לכל יסלחל חסיו, וכעי
סיסיס גדול כחכמס מכל סחכמיס סנמכחיס כיסלחל כילוסלס,
ולכן סחליס דמפרסי מחסיו על סכסניס לס חמלו סחסס
חין לו חסיו מגדליס חותו, סח פלסו דכליסס ולמלו סחסיו
סכסניס מגדליס חותו, ח"כ ע"מ חמלו דנקיט ת"ק קחי
על כל יסלחל, ולפ"ז מקסי ספיל סחס חינו סכס חיך מינו
חותו וסח כעינן סיסיס סכס מכל חסיו יסלחל, וחס סול

B02 · paragraph / hebrew
גדול מכל סגמלוחיס, ח"כ חין סכמיס יותר ממנו כדי סיסיו
מלמדיס חותו עתס :
שם. חלסס דעתיס. פילוס ססוסס סיס לסס סטחיס
סרכס, וילדו סמקטלגיס לקטלג וחז לס יכליס
כמעסיו כעבודת סיוס :
דף י"ט. סס פולסין וזוכיין דחז"ל כל ססוסל ככסליס
לוקס כגופו. כחלס דמכות גי' תת"ק כמנין
כסל, לכך זוכיין סמס ססלו חלס כסל :
דף ך'. כיסוח דכפולי ליס לסיסוח לחסונו, ומפולס
כמדרס דחולכס מלמד זכות ומדכל כסכס
יסלחל. וסזס יוכן כס"ד למו סכתוב מי יתן טסול מטמס
דסיינו טסול סן דכליס סל זכות מטמס סח חסד כמנין
סוס יוס כיפול ססוס יוס חסד סמיוסד כסנס :
שם. וסיס קולו כסמע כסלסס פלסחות. סקסס סליעכ"ס
ז"ל ממ"ס כמס' תמיד מיליסו סיו סומעין קול
גכיני כלוז, דנמלס סיס קולו כסמע כעסלס פלסחות. וכ"ל
כס"ד מ"ס כחן וסיס קולו כסמע כסלסס פלסחות סיינו
לכל חלס, ומ"ס כסמיד דסיס כסמע מן יליסו, לחו לכל
חדס, סח לחותס סחזקיס כסוס ססמע מחד סיזדמן לפעמיס
כמלחסיס סס כני חלס ססו וסומעין קולו, וגס זס כזמן ססיס
מגכיס קולו כיותל. לך קסס כיון דסיס זס דלכו תמיד
סנסמע קולו כסלסס פלסחות, מס חידוס מלס לו חגליפס
סמלך כסמעו כסלס פלסחות, ססיגל לו מתמוס. וכ"ל כס"ד
כי חגליפס סיס כח כדלך וסיס יגע סרכס וכל חלס עיף
ויגע יסיס לו חטימות ככל ססוסיס סלו, ולכן כיון ססיס
יגע וסמע כרחוק סלס פלסחות, סיעל כדעתו סחס לס
סיס יגע סיס סומע קולו כרחוק ססס פלסחות, ולכן
נתפלח עליו וסגל לו מתנות. וטעס סמתנס ססלס חן
כעיניו על חסר סיס מככל לת ס' ככלוז זס סלס לכולך
כי סכלוז סיס כעכול סגמלוחיס כירוסליס, ומס לולך לססמיע
קולו למקוס לסוק לסעילס עלמו כזס :
שם. וחע"ג דסכח סיכח סולכח וסכח ליכח סולכח.
פילס מסלס"ח ז"ל סכונס סכח חיכח סולכח דתענית
וסכח ליכח סולכח דתענית, דממעט חגליפס סוס כחול,
וכחסל סכליס מסלס"ח, ולכיס מקסיס חסלי סוללך לדקדק
סכלס זס, דלס סוס עוכדס כיוס"כ כדי לפרס כן, לימס
דסחי עוכדס דחגליפס סוס ככלוז סל יוס"כ, וסוס סיס
מסלך כדלך כעלב יוס"כ, ולח סיס יכול לסגיע לירוסליס
כיוס תסיעי לעת עלב, וסוכרס לסכות כליל יוס"כ כמקוס
לסוק סלס פלסחות, וכחותו מקוס סמע סכלוז ססיס
כיוס"כ. ומ"ס סכח ליכח סולכח, כי סכלוז סיס כלילס,
ועדיין ליכח סולכח דתענית כמו עת סכלוז ססיס כיוס.
ונ"ל כס"ד ח"ח לפרס דכלילס ליכח סולכח, דחע"ג דליכח
סולכח מלך סחכילס, חיכח סולכח מלך סלינס, כי סלדס
ילגיס כחמס כלילס חסר חכילתו יותר מן סיוס, ולכן לענין
סקול סולכח דלמס קסס לו יותר, כי יסיס יוסן כלונו
וידכק לסונו לחכו, ועוד סכלוז סיס כסוף סלילס וכיון
דיודע ססיוס כולו יסי' כתענית ילגיס גס ככעל סחכילס מחמת
סלוס, ככלחס כנסיון ססלדס כיוס סתענית ילגיס ככעל
סלוס מן סכוקל, ועוד דחס כונתו לומל דכלילס סוס
קלוב לחכילס וליכח סולכח דתענית, ח"כ כ' סדכליס
נכללו כדכל חסד דחמל סכח יממס וסכח ליליס :
שם. וסיינו דקלמל סכסכנל וכל דלי סלעל כלס
חטיכין. פילוס לין לפסל סחי לס דקלמל כ"כ
לסון סעדר סוס, כמו ענין לס סכמקלח ססוס ל"ל חין
לסס ססיכות, דח"כ סול"ל וכל דלי סלעל לס חטיכין,
ומחסל דחמל כלס ס"מ סחי לס סוס סס דכל, וסיינו
דקחי על סלגס דיומס דסמיס לחו :
שם רכי יססיס לומל עד סיסנס וי"ח עד סיסלג. כמלס
ג' סכלות יס כזס, ת"ק ס"ל עד סיקלס קול לחסון
דסח

Archival unit 90

יומא פרק ג

שהוא הכלל שלו הוא כנגד שעות חייו של אדם שיש בו
מספר עולמות כנגד סך שעות חייו וימיו, וידוע דהאדם
חלוק לשתי חלקים שהם גוף ונפש, וחלק הנקרא גוף
הוא מן הכתפיים עד הרגלים כל זה החלק נקרא גופו,
ולמעלה ממנו נקרא ראש, אך זה החלק הנקרא גוף נופח
רובו של החלק הזה הוא נקרא בשם רגלים, כי הרגלים
מתחילין מן העגבות ושוק וירך עד הקרסול והעקב,
ונמצא חלק זה של גופו רובו מתייחס לרגלים, והרי הרגלים
הם רובו של גוף, ולפי האמור שבגוף תוך הנקרא בשם
צלם יש בו עולמות כנגד מספר שעותיו וימיו של אדם,
נמצא בחלק הזה המתייחס לרגלים יש בו עולמות כנגד
רוב שנותיו וימיו, ועל כן כיון שעבר הכתוב רגלי חסידיו
ישמור שזכר הרגלים שיש בהם עולמות כנגד רוב ימיו של
אדם, ש"מ דקאמר כיון שעברו רוב ימיו של אדם ולא חטא
שוב אינו חוטא שהקב"ה שומרו :
שם. בא ליטמא פותחין לו בא ליטהר מסייעין אותו.
קשה אם פותחין לו א"כ מסייעין אותו בטומאתו
דהפותח פתח החלל לגנב ה"ז מסייעו בגניבה. ונ"ל בס"ד
דזה איירי בכה"ג דהמעשה שהיה ויכולת בה שסובלה
בנחל אשכול בפר' מילה שמלא בחגרת לר"י יעבץ : ראובן
ושמעון ירדו בחיים לבור אל ארץ מפתחם ויהי סער גדול
בים, ויהמרו המלחים לבא אל חוף ארץ שפלים בעת
השמד, ויאמר בלבם שבר שני האחים זה כמה ימים אנחנו
בולמים בבולם אל ארץ גזרה ויפגע ראובן בבית המון לחומה
העיר, ויחמלו עליו ויתנו לו שם בשר לאכול וסחורנה עיניו,
ושמעון גם הוא הלך לבית אחר בעיר וישם לפניו לאכול
ויאכל, והשומם עייפים אלמים ובלתי רגלים, ישבו שם ימים
אחדים בלי הגד כי יהודים הם מפני הגזרה, ויהי כשב
רוחם וידעו כי יש בכתם ללכת, ויצררו את צרור הבתים
אשר גמלו עמם חסד וילכו, וטרם יפרדו התוודע אל
ראובן בעל הבית אשר גמל עמו חסד, ויאמר לו הכרת
פניך ענתה בך כי אתה יהודי, דע אחי כי אני כמוך,
ומן היהודים האנוסים אנכי, ואני וכל אנשי ביתי שומרים
מצות ה' בסתר, ובמרתף מתחת לארץ אני שוחט ובודק,
ומהר מבשר בחלב, ועתה אל תעצב בעבור שולחן בביתי
כי בשר פיגול לא בא בפיך. אך שמעון ידע כי בבית נכרי
ישב, שהוא רואה בשיניו מאכלם נבילות וטריפות ובשר
בחלב, והוא אכל שם מפני פקוח נפש, ויהי בצאתם אל
עירם, הלך שמעון ל חכם עירו וישאלו מה זאת עשה
שהיה לי להשליך בבית נכרי, ולאכול בשר טמא ואסור,
ולרעי היטיב חסדו להזמינו בבית ישרף. וישיבהו דבר הגד
נא לי אי תפחד ממני אם מעולם לא אכלת דבר אסור בלי
אונס, ויאמר אמת נכון הדבר, פעם אחת הלכתי עם נערים
ביער וראיתי אוכלים לחם וגבינה ויין של נכרים, והתאויתי
תאוה גדולה אל הגבינה ואל היין, וטעמתי מעט מהם,
ואמרתי יסלח נא ה' לעבדך בדבר הזה. ויען החכם ויאמר,
דייק ה' בכל דרכיו, הנה רעך הטוב ממך, מעולם לא בא
בפיו דבר אסור, וישמרהו השי"ת מן התקלה, גם בעת
צרה ואונס, אבל אתה כבר עברת את פי ה' בלי אונס,
לא יקרת בעיניו לעשות לך נס להזמין לפניך בית יהודי
בתוך בתי נכרים הרבים, עכ"ד ע"ש :
ובזה מובן בס"ד הכתוב, אשרי האיש אשר לא הלך
בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד, והכוונה
היה מפני שלא הלך בעצת רשעים מעיקרו לעבור על ד"ת
בשלט בנפש בלי אונס, לכן בדרך חטאים בזמן האונס לא
עמד, שהזמין לו השי"ת בית ישרף שיכנס בו, ולא יאכל
דבר אסור. ובזה פרשתי בס"ד הענין בבוא אברהם אע"ה
למצרים, ויאמר לשרה הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה
את, דהקושיא כאן ידועה איך שרה אע"ה שהיתה מן
ארבע יפיפיות שבעולם, ובטוחה באברהם אע"ה, שנים
הרבה

אע"פ ש⟦...⟧ עליו פירוש לא ישמע אל דבריך, והשיב
לו הקב"ה ⟦...⟧ שנתתיך הנה ברכתי אותו, נמצא שם
זה נתברך מפי השי"ת, ועל נמי קריאת שמו היתה מאת
השי"ת ע"י המלאך שאמר להגר וקראת שמו ישמעאל כי
שמע ה' אל עניך, לכן שם זה אינו דומה לשאר שמות של
רשעים, אפילו אם נחזור לה עשה תשובה אח"כ :
שם. אמר ר"א לריק מעלמו רשע מחבירו. נ"ל בס"ד הכונה
הצדיק אע"פ שים לו יצה"ט שמייעלו לטובה וע"כ
הוא הולך בדרך הטובה, ועוד כי באמת השי"ת הוא העוזר
לו כמ"ש רז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא
הקב"ה עוזרו לא יכול לו, עכ"ז נחשב לו כלו נעשה לריק
ר"ל מכחו ועמלו ידו בלתי עזר, וכמ"ש רז"ל בגמרא
דסוכה לעתיד נדמה יצה"ר לצדיקים כהר ובוכין ואומרים
איך כבשנו הר זה, והקב"ה אומר בני גם אני תמה איך
יכלתם לכבוש הר כזה, ולז"א לריק עושה הקב"ה עמו חסד
שיחשוב לו שהוא לריק מעלמו כלומר מכחו ועמל ידו,
ועי"כ יתן לו שכר שלם, אך הרשע כרי להקל מעליו העונש
יחשוב לו שנעשה רשע מחמת חבירו, זה היצה"ר שנקרא
חבר לזה האדם החוטא שנתחבר עמו, דכתיב חבר הוא
לאיש משחית, וכמ"ש לעיל א"ל שיהא זכור לטוב לרב יהודה
אחזה דרב סלא חסידא, אמר לא אתי משיחא וכו' דלא
ימחול לכפויי טובה, ולבטול כמה בתולות בישראל, אמר
ליה קב"ה מאי אמר, א"ל לפתח חטאת רובץ, פירש רש"י
ז"ל יצה"ר הוא המחטיאם בעל כרחם, נמצא הולה הרשעות
של הרשע ביצה"ר כדי להקל עליו העונש ותולה הזכות
יותר ביצה"ר המתהווה מן ההרגל, שזה יבא מהלידה
ונקרא חבירו ממש. ובני ידידי כה"ר יעקב נר"ו פירש
לריק מעלמו אין דנים אותו לגבי גדול ממנו, דא"כ ימצא
חסר הרבה, והרשעים דנים אותו לגבי רשע הגדול ממנו כדי
שלא תהיה רשעתו גדולה, וכ"ז בחסדו יתברך, עכ"ד נר"ו :
שם מקללתן של רשעים אתה למד ברכתן של צדיקים.
בזה יובן בס"ד מי יתן טהור מטמא, שתלמד
ברכתו של טהור הוא הצדיק, מן קללתו של טמא הוא הרשע
לא אחד שהמיתה, כלומר מן הברכה הנקרא אחד דכתיב
ביום אחד בלחודו, אתה למד ברכה של צדיק מקללה של רשע :
שם. אפילא בשביל צדיק אחד העולם נברא, דכתיב וירא
אלהים את האור כי טוב, פירוש בריאת העולם
היה היתה בהבדלה שהבדיל אלהים בין האור ובין החשך,
וקאמר הכתוב וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים
בין האור ובין החשך, פירוש וירא אלהים את האור כי טוב
זה הצדיק שהוא אור הנקרא טוב ובעבורו נברא העולם
היה בהבדלה שהבדיל בין האור ובין החשך, כי הבריאה
נשלמה בהבדלה זו, ופשט המאמר הכי הוא ברא אלהים את
השמים ואת הארץ יען כי וירא אלהים את האור כי טוב זה
הצדיק בעבורו ברא השמים והארץ :
שם. כיון שילמו רוב שנותיו של אדם ולא חטא, שוב
אינו חוטא שנאמר רגלי חסידיו ישמור. פירש מהרש"א
דרוב רגלי מלשון רגילות כיון שהרגיל אדם עצמו להיות
חסיד, והוא דוחק, דמנ"ל דבעי רוב ימיו דילמא בשתי שנים
או שלש שנים הוי רגיל דהא בעלמא בשתים ובשלש פעמים
חשיב רגיל, וכן כאן בשלש שנים שנזהר ולא חטא חשיב
רגיל, ולמרבה נימא בעשר שנים, ומנ"ל דזה תלוי ברוב
ימיו. ונ"ל בס"ד דידוע שיש לאדם צלם מלבייש גופו מראשו
ועד רגליו וזה הצלם הוא כמו גופו ממש דכל מה שיש
בגוף ראש וידים ורגלים וכל האברים יש בזה הצלם, וידוע
מ"ש רבינו האר"י ז"ל בעץ חיים שער הצלם פרק א'
שהצלם הזה נקרא מדת ימי האדם כי כפי מספר העולמות
של הצלם הזה ככה הוא מספר שעות חיי האדם ההוא
והיום שאינו עושה בו מצוה נשאר פגום הניצוץ של הצלם
שהוא כנגד אותו היום ע"ש, נמצא חלק גוף האדם תוך

Archival unit 91

[Marginalia] ٤/٢٢٩

بسم الله الرحمن الرحيم
الامانة العامة للاموال المجمدة
الحقوق / الاسقاط

العدد / ١٢١
التاريخ / ١ / ٤ / ١٩٧٨

[Stamp] رئاسة الطائفة الموسوية
[Stamp] العدد ١٩٩٨
[Stamp] التاريخ ٩ / ٤ / ١٩٧٨

رئاسة الطائفة الموسوية ببغداد

م / المتوفاة طوبة الياهو اسحق نورائيل .

اشارة الى كتاب مديرية الجنسية العامة / الهويات ١ / ٣ / ٢٨٢٤
راجين تزويدنا بالاستشهاد المطلوب بالسرعه الممكنه .

[Signature] ع / الامين العام

صوره الى /ـ
امانة الاموال المجمده في بابل / كتابكم ٦٧٥ في ٢٧ / ٣ / ٩٧٨ لانتظار ما ⟦...⟧نا
رجاء .
الحقوق / الدعاوى / اشارة لكتاب امانة الاموال المجمده في بابل المذكور اعلاه
لانتظار النتيجه واخبـار
الحقوق / الاسقاط / الاضبارة ٢٧٨ .

عبد العزيز / ٤ / ٤

Archival unit 92

رئاسة الطائفة الموسوية
في بغداد

هاتف ٨٣٥٣١

الرقم ط /: ⟦٥٣٤⟧ / ٧٨
التاريخ: ٩ / ٤ / ١٩٧٨

الموضوع /

الامانة العامة للاموال المجمدة المحترمة
الاسقاط

[Marginalia] 19

بعد التحية

اشارة الى كتابكم المرقم ٨٦٢١ و المؤرخ ٦ / ٤ / ١٩٧٨ ، يرجى ملاحظة كتابنا
المرقم ط / ٥٣٤ / ٧٨ و المؤرخ ٣٠ / ٣ / ١٩٧٨ حول طوبة الياهو اسحق نورائيل .
⟦وليس لدينا ما يمنع من تصفية المعاملة⟧
و تفضلوا بقبول فائق الاحترام .

[Signature] ع . رئاسة الطائفة الموسوية

Archival unit 93

B01 · header / arabic
رئاسة الطائفة الموسوية
في بغداد

B02 · marginalia / arabic
هاتف ٨٣٥٣١

B03 · form / arabic
الرقم ط /: ٥٣٦ / ٧٨
التاريخ: ٦ / ٤ / ١٩٧٨

B04 · marginalia / arabic
٤/٢٢٩

B05 · form / arabic
الموضوع /:

B06 · paragraph / arabic
الامانة العامة للاموال المجمدة المحترمة
الاسقاط

B07 · paragraph / arabic
بعد التحية
اشارة الى كتابكم المرقم ٨٦٢١ والمؤرخ ٦ / ٤ / ١٩٧٨ ، يرجى ملاحظة كتابنا
المرقم ط / ٥٣٤ / ٧٨ والمؤرخ ٣٠ / ٣ / ١٩٧٨ حول طوبة الياهو اسحق نورائيل .
وليس لدينا ما نضيفه من المعلومات .
وتفضلوا بقبول فائق الاحترام .

B08 · signature / arabic
ع. رئاسة الطائفة الموسوية

Archival unit 94

اللجنة الادارية لليهود العراقيين
في بغداد
الرقم ل / ٢٠٢ / ٧٧
التاريخ ١٦ / ١ / ١٩٧٧
الهاتف ٨٣٥٣١

الموضوع / الملك تسلسل ٤٢٨ مشراق البصرة

[Marginalia] ٤/٢١١
[Marginalia] له تابع في اضبارة املاك اليهود
[Marginalia] رقم ١٢
[Marginalia] ٢٠ / ١

السيد مدير تربية محافظة البصرة المحترم
الابنية المدرسية

بعد التحية
اشارة الى كتاب الامانة العامة للاموال المجمدة المرقم ٣٣٣٣٤ والمؤرخ ١٧ / ١٠ / ١٩٧٦
يرجى اعلامنا فيما اذا لا زالت مديريتكم بحاجة الى الملك تسلسل ٤٢٨ مشراق البصرة . ليتسنى
لنا اتخاذ ما يلزم حول الموضوع .
وتفضلوا بقبول فائق الاحترام .

[Stamp] ٨٣٣٨
[Stamp] ١٨ / ١ / ١٩٧٧

[Signature] روبين ناجي الياس
[Signature] رئيس اللجنة الادارية لليهود العراقيين

صورة منه الى :-
الامانة العامة للاموال المجمدة - للتفضل بالعلم رجاء .

Archival unit 95

B01 · marginalia / mixed
⟦illegible⟧ 14/10/78
⟦illegible⟧ 12/11/1978
⟦illegible⟧ 208 ⟦illegible⟧

B02 · header / arabic
السيد مدير عام ⟦illegible⟧ المحترم
12 ⟦illegible⟧ 12

B03 · paragraph / arabic
بناء على كتاب الامانة العامة لمجلس الوزراء المرقم 22242
المؤرخ في 27/8/77 يرجى اعلامنا فيما اذا لا زالت لديكم
حاجة الى السلعة رقم 408 شركة البيرة . بغية
اتخاذ ما يلزم حول الموضوع وتفضلوا

B04 · signature / arabic
مع التقدير
⟦signature⟧

Archival unit 96

B01 · paragraph / arabic
الحجة الاصلية : مال عزيز قاسم دانيال وقفة
الحاجة الاصلية ⟦illegible⟧ الحجة الاصلية التي
حسب شروط الوقف باعتباره وقف خيري
⟦line⟧
٩٤٨

B02 · other / arabic
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧

Archival unit 97

B01 · header / arabic
بسم الله الرحمن الرحيم
الامانة العامة للاموال المجمدة
املاك المحافظات - تثبيت الملكيه

B02 · form / mixed
العدد ⟦illegible⟧ / ⟦illegible⟧ / ⟦illegible⟧
التاريخ / / ١٩٧

B03 · stamp / arabic
⟦illegible⟧
١٨٧٥
٢٠ / ١٠ / ١٩٧٧

B04 · paragraph / arabic
مديرية التربيه لمحافظة البصره - الابنيه المدرسيه
م / الملك تسلسل ٤٢٨ عشار - بصره
⟦line⟧

B05 · paragraph / arabic
نشيركم الى كتاب امانتنا في البصره المرقم ٢٥/ب/ ٦٠٥٨ في ٥ / ١٠ / ١٩٧٧
الموجه اليكم وصوره منه الينا .
بما ان الملك الموصوف اعلاه من اوقاف الطائفه الموسويه .
عليه يرجى مفاتحة الجهه المالكه ( لجنة اداره اوقاف الطائفه
الموسويه ) حول الموضوع .

B06 · signature / arabic
عبد الجبار عبد الباقي
الامين العـــــــام

B07 · marginalia / arabic
باسم الموسوي

B08 · paragraph / arabic
صوره منه الى /-
امانة الاموال المجمدة في البصره - كتابكم اعلاه - للعلم رجاء
لجنة ادارة اوقاف الطائفه الموسويه - للعلم رجاء
تثبيت الملكيه - مع المرفقات
السيد احمد عبد الغني .

B09 · footer / arabic
جنان ٢٦ / ١٠

Archival unit 98

B01 · header / arabic
رئاسة الطائفة الموسوية
في بغداد
هاتف ٨٢٥٣١

B02 · form / arabic
الرقم ط /: ٤٦٦ / ٧٧
التاريخ: ١ / ١١ / ١٩٧٧

B03 · marginalia / arabic
٤/٢١٠

B04 · form / arabic
الموضوع /: ⟦line⟧

B05 · paragraph / arabic
الامانة العامة للاموال المجمدة المحترمة
الاسقاط

B06 · paragraph / arabic
بعد التحية
اشارة الى كتابكم المرقم ٣١٣٤١ والمؤرخ ٥ / ١٠ / ١٩٧٧ ، ان المتوفاة
بتاريخ ٢٣ / ٦ / ١٩٥١ ، هي حنينه موشي سوفير وليست حبيبه موشي
سوفير كما جاء بكتابنا المرقم ط / ٤٢٥ / ٧٧ في ٢٥ / ٨ / ١٩٧٧ ٠ اما حبيبه
موشي سوفير فهي مسقطة الجنسية كما جاء بالقسام الشرعي المشار
اليه بكتابكم المؤيد بكتاب مديرية الجنسية العامة المرقم ٢١٣ والمؤرخ ٢٢ /
٨ / ١٩٦٥ ، فيكون حبيبة موشي سوفير مسقطة الجنسية ٠
وتفضلوا بقبول فائق الاحترام ٠

B07 · signature / arabic
⟦signature⟧
رئاسة الطائفة الموسوية

B08 · footer / arabic
صورة منه الى :-
مديرية الجنسية العامة - الهويات - للتأييد رجاء ٠

Archival unit 99

B01 · header / arabic
رئاسة الطائفة الموسوية
في بغداد
هاتف ٨٢٥٣١

B02 · form / arabic
الرقم ط/: ٤٦٦ / ٧٧
التاريخ: ١ / ١١ / ١٩٧٧
الموضوع /: الامانة العامة للاموال المجمدة المحترمة
الاسقاط:

B03 · marginalia / arabic
⟦illegible⟧

B04 · paragraph / arabic
بعد التحية
اشارة الى كتابكم المرقم ٣١٣٤٩ والمؤرخ ٥ / ١٠ / ١٩٧٧ ، ان المتوفاة
بتاريخ ٢٣ / ٦ / ١٩٥١ ، هي حنينه موشي سوفير وليست حبيبه موشي
سوفير كما جاء بكتابنا المرقم ط / ٤٢٥ / ٧٧ في ٢٥ / ٨ / ١٩٧٧ ٠ اما حبيبه
موشي سوفير فهي مسقطة الجنسية كما جاء بالقسام الشرعي المشار
اليه بكتابكم المؤيد بكتاب مديرية الجنسية العامة المرقم ٢١٣ والمؤرخ ٢٢ / ٩ /
٨ / ١٩٦٥ ، يكون حبيبة موشي سوفير مسقطة الجنسية ⟦illegible⟧
وتفضلوا بقبول فائق الاحترام ٠

B05 · signature / arabic
رئاسة الطائفة الموسوية

B06 · footer / arabic
صورة منه الى :-
مديرية الجنسية العامة - الهويات - للتأييد رجاء ٠

Archival unit 100

B01 · header / arabic
السيد مدير عام الاحوال المدنية المحترم
عبد الحق

B02 · paragraph / arabic
بأشارة الى كتابكم المرقم ⟦٢١٢٤٩⟧ / ٥ / ٨ / ٩٥٧ / ٧٧
<del>⟦illegible⟧</del>
ان المتوفاة ⟦تياره⟧ ٥١ / ٦ / ٢٩ هي حبيبه
يونس سرجي والميت حبيبه يونس سرجي
⟦يكي⟧ كما جاء بكتابنا المرقم ٧١ / ٢٢٥ / ٤ / ٧٧ / ٨ / ٢٥
اما حبيبه فمن سقط المتاع كما جاء بالاستمارة المرقمة
المشار اليها بكتابكم المرقم ⟦بأنها⟧ ⟦...⟧ مديرية الجنسية العامة / ولاية بغداد في
٢٢ / ٨ / ٦٥ يكون حبيبه يونس سرجي سقط المتاع
⟦بموجب⟧ ⟦المستند⟧ ⟦...⟧

B03 · signature / arabic
صورة منه
مدير الاحوال المدنية / ⟦الكرادة⟧ / ⟦الشرقية⟧