Page 27
פ' חקת
ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וכו'
הנה ידוע שמעשה הפרה אדומה על פי הסוד נרמזת בה סודות עמוקים ורמים וכו' שזאת חקת התורה
סוד המטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים וזהו פלא גדול ורמזו רז"ל ואמרו אמר שלמה המלך ע"ה אמרתי
אחכמה והיא רחוקה ממני וכו' ולכן נקראת חקת התורה סוד חק בלי טעם וכו' וזהו סוד הפרה אדומה וכו'
ויש להבין במ"ש ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וכו' ולמה לא אמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה וכו'
וגם אמר כי תהיה פרה אדומה וכו' וגם במ"ש תמימה אשר אין בה מום וכו' וגם במ"ש אשר לא עלה עליה עול
וגם יש להבין במ"ש ונתתם אותה אל אלעזר הכהן וכו' וגם במ"ש והוציא אותה אל מחוץ למחנה וכו'
ושחט אותה לפניו וכו'
ויהי בנסוע הארון וכו'
הנה בזה הפסוק יש בו שמונים וחמש אותיות כנגד שמונים וחמש פרשיות
שבתורה ומשום הכי עשו חז"ל נונין הפוכות בתחלתה ובסופה להודיע שזה הספר בפני עצמו
וזהו רמז בפסוק ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך וכו' ובנחה
יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל וכו' וצריך להבין למה נכתבו אלו ב' פסוקים בפרשה זו דוקא
וגם במ"ש ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וכו' וכי בשביל שהארון נוסע
יפוצו אויביו וגם מהו לשון קומה ה' ומשמע כאלו ח"ו היה ישן כביכול וצריך להקיצו ח"ו
ומשמע לא ינום ולא יישן שומר ישראל וכו' וגם צריך להבין במ"ש ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי
ישראל וכו' ומהו לשון שובה ה' וכי ח"ו הלך למקום אחר וצריך להשיבו וגם מהו לשון רבבות אלפי ישראל
כי הנה ידוע כי בכל דור ודור יש רבבות אלפי ישראל ומהו זה שכתב רבבות אלפי ישראל וגם מהו לשון שובה
ומהו לשון רבבות אלפי ישראל וכו' וצריך להבין אלו ב' פסוקים למה נכתבו כאן וכו'
בפרשתנו בזה המקום שכל הפרשה היא ענין אחר וכו'
Page 30
פ' ויחי בבסד"ה
וזהו פי' הפסוק ויחי יעקב וגו'
כתב רש"י ז"ל למה פרשה זו סתומה ⟦שנפטר יעקב אבינו⟧ לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד (שם ק"ט)
ויש להקשות דהא כתיב ויחי יעקב וגו' וכי בשביל שחי יעקב נסתמו עיניהם ולבם אדרבא כל זמן שיעקב חי היו ישראל בשלוה
אלא הכוונה היא דהא דכתיב ⟦וישב ישראל⟧ ויחי יעקב וגו' קאי אדלעיל מיניה דכתיב וישב ישראל בארץ מצרים וגו' ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד
ואח"כ כתיב ויחי יעקב וגו' לומר לך דאע"ג דהיו בשלוה גדולה מ"מ כיון שראו שיעקב אבינו הולך למות נסתמו עיניהם ולבם
מפחד השעבוד שיבא עליהם אחר מיתתו וזהו פי' ויחי יעקב וגו' כלומר אע"ג דהיה חי וקיים מ"מ נסתמו עיניהם וגו'
ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף
מצינו כי בכל מקום כי קריבת מיתה נאמר בצדיקים כמו ויקרבו ימי דוד למות ויקרבו ימיך למות ⟦במשה⟧ ובכאן אמר ויקרבו ימי
ישראל למות והטעם הוא כי הצדיק יודע יום מותו ומתכונן אליו ומכין עצמו לעולם הבא וזהו פי' ויקרבו ימי ישראל למות
כלומר שהיה מרגיש בעצמו כי ימיו קרבים למות ולכן קרא ליוסף בנו וצוהו על קבורתו וזהו פי' ויקרא לבנו ליוסף
ולא קרא לשאר בניו לפי שיוסף היה מלך והיה בידו כח לעשות רצונו ולכן קראו לבדו וצוהו על קבורתו וזהו פי' ויקרא לבנו ליוסף
ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' ועשית עמדי חסד ואמת וגו' ופירש רש"י ז"ל חסד שעושים עם המתים הוא חסד של אמת
שאינו מצפה לתשלום גמול והקשה הרב מהר"י אברבנאל ז"ל וכי שאר חסדים שעושים עם החיים אינם חסד של אמת והלא כל חסד הוא
ותירץ מורי ז"ל דהנה ידוע כי כל חסד שעושה האדם בעולם הזה עם חבירו הנה הוא מצפה כי חבירו יגמלהו טובה כנגד חסדו
ואם לא יגמלהו חבירו הנה הוא מצפה כי הקב"ה יגמלהו טובה בעולם הזה כנגד חסדו שעשה עם חבירו וזהו חסד
של גמול ואינו חסד של אמת אבל חסד שעושה האדם עם המתים הנה הוא יודע בודאי כי המת אינו יכול לגמול לו טובה כנגד חסדו
וגם אינו מצפה לתשלום גמול מהקב"ה בעולם הזה בעבור חסד זה אלא כל כוונתו היא לעשות נחת רוח להמת וזהו חסד של אמת
שאינו מצפה לשום גמול בעולם הזה וזהו שאמר יעקב ליוסף אם נא מצאתי חן בעיניך וגו' ועשית עמדי חסד ואמת וגו' כלומר חסד
שיהיה של אמת שאינו מצפה לשום גמול בעולם הזה אלא כל כוונתו לשם שמים וזהו פי' ועשית עמדי חסד ואמת וגו' ודוק
כתב רש"י ז"ל ויקרא לבנו ליוסף וגו' למי שהיה בידו יכולת לעשות וגו' וקשה למה לא קרא לכל בניו וצוה אותם על קבורתו וגו'
Page 32
פ' שופטים
ג' כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין וכו'
ונראה שכוונת רז"ל לפרש שזה הפסוק מיירי בב"ד הגדול שבירושלים ששם היו יושבים ודנים וכל
שנא' ועשית פי הדבר אשר יגידו לך וכו' וקשה למה הוצרך הכתוב לומר בין דם לדם שכלם ידועים בב"ד
הגדול לפי דעתם וגם להורות שגם בדברים שאינם ידועים להם ⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
⟦illegible⟧
פ' וישב
ובכן פה הענין ויהי בערב ההוא ויהי למחרת כי ביום הזה לא הלך עמו כי אם מעט ויהי בבקר ויקם כי אם את פני המלך
וכל אשר דברו אתו ויאמר אליהם שלום לכם אל תיראו כי הנה היום הזה אתם רואים את המלך כי שלום לכם ויהי
ויהי בבקר ויקם וילך ויבא אל המלך ויאמר לו המלך שלום לך בני ויאמר לו שלום אדוני המלך ויאמר לו המלך
לך לביתך ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
כי ביום הזה אתם רואים את המלך כי שלום לכם ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לכם
ויאמר אליהם שלום לכם אל תיראו כי הנה היום הזה אתם רואים את המלך כי שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
כי ביום הזה אתם רואים את המלך כי שלום לכם ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לכם
כי ביום הזה אתם רואים את המלך כי שלום לכם ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
ויהי ביום ההוא כי באו אליו כל עבדי המלך ויאמרו לו שלום לך אדונינו המלך ויאמר להם שלום לכם
Page 37
פ' כי תצא
כי תצא למלחמה ונתנו וגו' ושבית שביו וגו' וראית בשביה אשת יפת תואר וגו'
כתב בספרים ז"ל ע"ד הרמז כי מלחמת היצר היא מלחמת חובה וצריך האדם להשתדל בכל כחו להלחם עמו ולהכניעו
וכאשר יראה האדם כי היצר הרע מתגבר עליו ורוצה להחטיאו ח"ו יזכור יום המיתה וזהו
ושבית שביו פי' כי המיתה היא שובתת ומבטלת כל תאות העולם הזה וזהו ושבית שביו וראית בשביה אשת יפת תואר
היא הנשמה שהיא יפת תואר וצריך האדם להשתדל בכל כחו להצילה מיד היצר הרע ולהביאה למקום מנוחתה
וזהו וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה פי' שתהיה הנשמה דבוקה בך תמיד
במצות ומעשים טובים ולא תפרד ממך כי היא חלק אלוה ממעל וזהו וחשקת בה ולקחת לך לאשה
וביאר הכתוב במצות אשת יפת תואר רמז על הנשמה שצריכה טהרה וזהו וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה
פי' שתסיר ממנה כל התאוות הגשמיות וכל המחשבות הזרות וזהו וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה
והסירה את שמלת שביה מעליה פי' שתסיר ממנה כל המלבושים הצואים שהם העונות והחטאים
וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים פי' שתבכה על עונותיה ועל פשעיה ירח ימים
כי בכל יום ויום צריכה הנשמה לעשות תשובה לפני בוראה וזהו ירח ימים ואחר כן תבא אליה ובעלתה
והיתה לך לאשה וגו' והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכור לא תמכרנה בכסף וגו' תחת אשר עניתה
וזהו רמז על הנשמה שצריכה טהרה ותשובה
או יאמר כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו רמז על מלחמת היצר הרע
והנה ידוע כי היצר הרע הוא מלאך המות והוא השטן והוא היורד ומתעה ועולה ומרגיז ונוטל את הנשמה
וצריך האדם להלחם עמו תמיד ולא יתרשל ממנו כלל וזהו כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלהיך בידך
פי' כי הקב"ה עוזר לאדם הבא לטהר וזהו ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו פי' שתשבה את היצר הרע
ותהיה מושל עליו ולא הוא ימשול עליך וזהו וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה
הנשמה שהיא יפת תואר וצריך האדם להשתדל בכל כחו להצילה מיד היצר הרע ולהביאה למקום מנוחתה
וזהו וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה פי' שתסיר ממנה כל המחשבות הזרות והתאוות הגשמיות
והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים פי' שתבכה על עונותיה
ותשוב בתשובה שלמה לפני בוראה וזהו ירח ימים ואחר כן תבא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה
פי' שתהיה הנשמה דבוקה בך תמיד במצות ומעשים טובים
ועוד נראה לפרש כי תצא למלחמה על אויביך וגו' רמז על מלחמת היצר הרע שצריך האדם להלחם עמו
תמיד ולא יתרשל ממנו כלל וזהו ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו פי' שתשבה את היצר הרע
ותהיה מושל עליו וזהו וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה פי' שתהיה הנשמה
דבוקה בך תמיד במצות ומעשים טובים וזהו וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה פי' שתסיר ממנה כל התאוות
הגשמיות והמחשבות הזרות והסירה את שמלת שביה מעליה פי' שתסיר ממנה כל העונות והחטאים
וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים פי' שתבכה על עונותיה ותשוב בתשובה שלמה
[Marginalia] ⟦illegible⟧
Page 45
קנח
קהלת
וישבתי אני ואראה את כל העשוקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם
ומיד עושקיהם כח ואין להם מנחם. שלמה המלך ע"ה אמר פסוק זה ברוח הקודש על גלות מצרים
שכל זמן שהיו ישראל במצרים היו משועבדים בפרך והיו צועקים ובוכים לפני הקב"ה ואין להם מנחם
ומיד עושקיהם כח זה פרעה הרשע וחיילותיו שהיו מענים אותם בכל מיני עינויים קשים ומרים
ואין להם מנחם. ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה. ⟦אמר⟧ שלמה המלך ע"ה
טובים הם המתים שמתו בגלות מצרים קודם הגאולה מאותם שנשארו בחיים עד שעת הגאולה
וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש.
וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח. שלמה המלך ע"ה
אמר פסוק זה על יצר הרע שבאדם שהוא מקנא בחבירו ורוצה להיות עשיר כמוהו ולפיכך הוא
עמל כל ימיו וטורח בטורח גדול כדי להרויח ממון הרבה ואינו נח לא ביום ולא בלילה וכל זה
הבל ורעות רוח כי סופו של אדם למות ואינו מוליך עמו כלום מכל עמלו אלא מצות ומעשים טובים
הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו. הכסיל הוא הרשע שאינו רוצה לעמול בתורה ובמצות אלא
יושב בטל ואינו עושה כלום עד שמת ברעב.
טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח. שלמה המלך ע"ה אמר טוב לאדם שיהיה לו מעט
בנחת ובשלוה ובשמחה ובמנוחה ולא יהיה לו הרבה בטורח ובעמל וביגון ובאנחה. ושבתי אני
ואראה הבל תחת השמש. יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו ⟦גם⟧ עינו לא תשבע עושר
ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא. ⟦שלמה המלך ע"ה⟧ אמר פסוק זה
על אדם שהוא יחידי בעולם ואין לו לא בן ולא אח ולא קרוב והוא עמל וטורח בכל ימיו
לאסוף ממון הרבה ואינו נהנה ממנו כלום ואינו נותן צדקה לעניים ואינו עושה חסד עם אף אדם
ואומר בלבו למי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה הלא אין לי יורש שיאכל את ממוני אחרי
מותי גם זה הבל וענין רע הוא.
טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם. כי אם יפלו האחד יקים את חבירו ואילו
האחד שיפול ואין שני להקימו. גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם. ואם יתקפו
האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשולש לא במהרה ינתק. שלמה המלך ע"ה אמר פסוקים אלו
על התורה והמצות שהם טובים לאדם בעולם הזה ובעולם הבא.
טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד.
כי מבית הסורים יצא למלוך כי גם במלכותו נולד רש. ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד
השני אשר יעמוד תחתיו. אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה
הבל ורעות רוח. שלמה המלך ע"ה אמר פסוקים אלו על יצר טוב ועל יצר הרע.
שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע.
אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך
מעטים. כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל ברוב דברים. שלמה המלך ע"ה אמר פסוקים אלו על התפלה.
כאשר תדור נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדור שלם.
טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם. אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה
היא למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך. כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה את האלהים
ירא. אם עושק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבוה ⟦מעל גבוה⟧ שומר וגבוהים
עליהם. ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד. שלמה המלך ע"ה אמר פסוקים אלו על הנדרים ועל הצדקה.