Voices from the Archive

IJA 1430

Handwritten Commentary on Torah

View interactive document page

Description

This is a handwritten book, likely a commentary on the Torah.

Metadata

Archive Reference
IJA 1430
Item Number
3646
Languages
Hebrew
Keywords
Commentary on Hebrew Bible, Commentary on Torah, Handwritten, Pentateuch, Rabbinic

AI Transcription, Pages 1-25

Page 2

ע"ה ⟦...⟧ ⟦...⟧

⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧

⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧

⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧

⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧
⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧

⟦...⟧ ⟦...⟧ ⟦...⟧

Page 4

פ' חיי שרה

ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. פירש המפרש ז"ל שכלם שוים לטובה
בשנים שחיתה שרה אמנו ע"ה היתה צדקת גמורה ובת מאה כבת עשרים לחטא ובת עשרים כבת שבע ליופי. וצריך להבין
דמאי זה פירש המפרש ז"ל דכלם שוים לטובה. ועוד מאי זה פירש דבת מאה כבת עשרים לחטא ובת עשרים כבת שבע ליופי
והלא הכתוב אומר ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. וצריך להבין.

ונראה לפרש דהנה ידוע דהאדם בעולם הזה צריך לעבוד את בוראו ית' בכל רגע ורגע ובכל שעה ושעה ובכל יום ויום
בכל כחו ובכל מאדו וכל יום ויום שעובר עליו בלא עבודת הבורא ית' נקרא יום פגום וחסר ואינו נקרא יום שלם. וזהו
דאמרו רבותינו ז"ל אברהם ושרה זקנים באים בימים שהיו באים עם כל הימים שלהם לפני הקב"ה ולא היה חסר מהם אפילו יום אחד
שכל יום ויום היו עובדים את בוראם ית' בכל כחם ובכל מאדם. וזהו שאמר הכתוב ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה
ושבע שנים. פירוש דכל אלו השנים היו שלמים בכל רגע ורגע ובכל שעה ושעה ובכל יום ויום בעבודת הבורא ית' ולא היה
חסר מהם אפילו רגע אחד. וזהו שאמר המפרש ז"ל שכלם שוים לטובה פירוש שכל הימים והשנים היו שוים לטובה
בעבודת הבורא ית' ולא היה בהם שום פגם וחסרון. וזהו שאמר בת מאה כבת עשרים לחטא ובת עשרים כבת שבע ליופי
פירוש דכמו שבת שבע היא בלא חטא כך היתה בת מאה בלא חטא. וכמו שבת עשרים היא ביופי כך היתה בת שבע ביופי
פירוש ביופי המעשים והמצות. וזהו שאמר הכתוב שני חיי שרה. פירוש שכלם היו חיים וקיימים לפני הבורא ית'
שלא היה בהם שום פגם וחסרון כלל ועיקר.

ועוד יש לפרש דהנה ידוע
דאדם בעולם הזה צריך לעבוד את בוראו ית' בשני דברים. האחד הוא ביראה והשני הוא באהבה.
והנה היראה היא בחינת מאה והאהבה היא בחינת עשרים והמעשה הוא בחינת שבע. וזהו שאמר הכתוב
ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. פירוש ששרה אמנו ע"ה היתה עובדת את בוראה ית' בשלשה דברים אלו
דהיינו ביראה ובאהבה ובמעשה. <del>⟦illegible⟧</del> וזהו שאמר המפרש ז"ל שכלם שוים לטובה פירוש שכל אלו השלשה דברים
היו שוים אצלה בטובה אחת לעבוד את בוראה ית' בכל כחה ובכל מאדה. וזהו שאמר בת מאה כבת עשרים לחטא ובת עשרים
כבת שבע ליופי. פירוש דכמו שהיראה שהיא בחינת מאה היא בלא חטא כך היתה האהבה שהיא בחינת עשרים בלא חטא.
וכמו שהאהבה שהיא בחינת עשרים היא ביופי כך היתה המעשה שהיא בחינת שבע ביופי. פירוש ביופי המעשים והמצות.
וזהו שאמר הכתוב שני חיי שרה. פירוש שכל אלו השלשה דברים היו חיים וקיימים אצלה לעבוד את בוראה ית' בכל רגע ורגע
ובכל שעה ושעה ובכל יום ויום.

[Signature] הצעיר ⟦illegible⟧

⟦...⟧ יצחק בן אברהם כי ביצחק יקרא לך זרע. וצריך להבין דמאי זה פירש המפרש ז"ל שכלם שוים לטובה. ועוד מאי זה
פירש דבת מאה כבת עשרים לחטא ובת עשרים כבת שבע ליופי. והלא הכתוב אומר ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים
שני חיי שרה. וצריך להבין. ונראה לפרש דהנה ידוע דהאדם בעולם הזה צריך לעבוד את בוראו ית' בכל רגע ורגע ובכל שעה ושעה
ובכל יום ויום בכל כחו ובכל מאדו וכל יום ויום שעובר עליו בלא עבודת הבורא ית' נקרא יום פגום וחסר ואינו נקרא יום שלם.

⟦...⟧ כהן ⟦...⟧

ועל פי הדברים האלה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧

ועוד ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧

ועוד ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧

ועל זה ⟦...⟧
⟦...⟧ משה ⟦...⟧
⟦...⟧ ישראל ⟦...⟧
⟦...⟧ הקב"ה ⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧
⟦...⟧

[Marginalia] ⟦...⟧

Page 14

פ' שמות
ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף וכו'

בס' פענח רזא מביא בשם מדרש פליאה מה שכתוב על יוסף ויישם בארון במצרים וסמיך ליה ואלה שמות
בני ישראל הבאים מצרימה וכו' עכ"ל. פיר' הענין בזה כי ידוע מ"ש ז"ל שכל זמן שהיה יוסף חי לא נשתעבדו
מצרים בישראל וכן בחיי כל השבטים וכל שעבוד מצרים היה בשביל פגם הברית שפגמו ישראל במצרים
שנאמר וישרצו וירבו במאד מאד ותמלא הארץ אותם ודרשו חז"ל שנתמלאו בתי תיאטראות וקרקסאות
מהם בחמשה דברים נגאלו אבותינו ממצרים ואלו הן בתשובה ובזכות אבות ובזכות המילה וכו' עכ"ל. וידוע
כי יוסף הצדיק הוא מדת יסוד והוא בחי' ברית קודש וכל זמן שהיה יוסף חי לא שלט בהם פגם הברית
כי היה יוסף המשפיע כי יוסף הוא המשביר לכל עם הארץ וכל זמן שהיה יוסף חי היה השפע נשפע עליהם
בבחי' קדושה כי בחי' יוסף הצדיק הוא המקיים את העולם וזהו שאמר הכתוב וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור
ההוא ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף פי' שנסתלק בחי' יוסף מן העולם וקם מלך חדש
הוא מלך זקן וכסיל הוא היצר הרע אשר לא ידע את יוסף פי' שלא רצה בבחי' יוסף הצדיק שהוא שמירת
הברית וכו'

ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה לו פן ירבה וכו' וישימו עליו שרי מסים
למען ענותו בסבלותם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פיתום ואת רעמסס וכו'

וימררו את חייהם בעבודה קשה וכו'
ואיתא בס' תולדות יצחק וז"ל וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה וכו' במצרים
עלו מדרגה למדרגה בעבודה קשה ואח"כ בחומר ואח"כ בלבנים ואח"כ בכל עבודה בשדה וכו' עכ"ל. וביאור
הענין בזה כי ידוע מ"ש ז"ל שכל זמן שהיו ישראל במצרים היו עובדים עבודה זרה וכו' והענין בזה
איתא בס' לקוטי תורה להרב ז"ל בפרשת שמות וז"ל ודע כי דור המבול ודור הפלגה וסדום כולם נתגלגלו
בבני ישראל וזהו סוד וימררו את חייהם בעבודה קשה שהם דור המבול שעבדו עבודה זרה וכו' ובחומר אלו
אנשי דור הפלגה שאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים וכו' ובכל עבודה בשדה אלו אנשי סדום
שנאמר עליהם וכל ככר הירדן כי כולה משקה וכו' עכ"ל. וזהו שאמר הכתוב וימררו את חייהם בעבודה קשה
שעבדו עבודה זרה וכו' ובחומר ובלבנים וכו' כנגד דור הפלגה ובכל עבודה בשדה כנגד אנשי סדום וכו'
בכל עבודה אשר עבדו בהם בפרך פי' בפרך בפה רך שהיה פרעה מדבר עמהם בלשון רכה בתחילה
ואח"כ נשתעבדו בהם בפרך ממש וזהו שאמר הכתוב ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך ודרשו חז"ל בפה רך
לשון רמיה ומרמה וכו' עכ"ל.

ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וכו' ותיראנה המילדות את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים
ותחיין את הילדים ויאמר מלך מצרים למילדות מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים ותאמרנה המילדות אל פרעה
כי לא כנשים המצריות העבריות וכו'

איתא בס' דברי בינה וז"ל ותיראנה המילדות את האלהים וכו' פי' יראת המילדות היה בבחי' יראת חטא
ולא מפחד המלך בשר ודם וזהו שאמר הכתוב ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים בבחי' יראת המלך
אלא ותחיין את הילדים בבחי' יראת שמים וזהו שאמר הכתוב ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים
פי' שזכו ליראה עילאה וזכו לבחי' בתים בחי' בינה וכו' עכ"ל. וזהו שאמר הכתוב ויאמר מלך מצרים למילדות
מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים פי' שחשב המלך שהם עושים בבחי' יראת המלך וכו'

Page 18

3 בשלח

ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו וגו' כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו'
פי' בשלח פרעה את העם וגו' ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וגו'
והנה כל אדם שחטא ופגם בברית ולו זכות אבות מגין עליו לקיים בו וזכרתי את בריתי יעקב וגו' והנה האדם
שחטא הוא נתון ביד הסטרא אחרא ומשועבד לאותה קליפה וצריך פדיון ופדיון נפשו יקר וחדל לעולם וצריך
פדיון ע"י צדיק הדור כי הוא המעלה את הניצוצות הקדושות שנפלו בין הקליפות וזהו סוד גלות מצרים
וגאולתם "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחוזק יד הוציא
ה' אתכם מזה" וגו' ופי' רש"י ז"ל זכור לשון הוה ⟦או⟧ תמיד וכן זכור את יום השבת לקדשו ⟦וכן⟧ זכור את אשר
עשה לך עמלק ופי' רש"י ז"ל ⟦שם⟧ בבית עבדים מבית פרעה שהייתם עבדים לו ופי' בחוזק יד שהיה פרעה
מחזיק בכם ואינו רוצה לשלח אתכם וזהו סוד גלות הנשמה בתוך הגוף והיצר הרע וצריך פדיון ע"י
צדיק הדור שמעלה את הניצוצות הקדושות שנפלו בין הקליפות וזהו סוד "ויקח משה את עצמות יוסף עמו"
ופי' רש"י ז"ל בשבועה שהשביע יוסף את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה עמכם

Page 19

פ' בשלח

ויחי בשלח פרעה וגו' ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים וגו' פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה
כי קרוב הוא פי' בדעתם של ישראל
ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים
ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקוד יפקוד אלהים אתכם
והעליתם את עצמותי מזה אתכם
ויסעו מסכות ויחנו באיתם בקצה המדבר
ויי' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם
וידבר יי' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות בין מגדול ובין הים לפני בעל צפון נכחו תחנו על הים
ואמר פרעה לבני ישראל נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יי' ויעשו כן

ויוגד למלך מצרים כי ברח העם
ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו
ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו

ויקח שש מאות רכב בחור
וכל רכב מצרים ושלישים על כולו ויחזק יי' את לב פרעה מלך מצרים וירדוף אחרי בני ישראל ובני ישראל יוצאים ביד רמה
וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חונים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירות לפני בעל צפון
ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יי'

ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים
לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים
כי טוב לנו עבוד את מצרים ממותנו במדבר ויאמר משה אל העם אל תיראו התייצבו וראו את ישועת יי' אשר יעשה לכם היום
כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם יי' ילחם לכם ואתם תחרישון
ויאמר יי' אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו

ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו
ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבואו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו
וידעו מצרים כי אני יי' בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם
ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמוד מאחריהם ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה
ויט משה את ידו על הים ויולך יי' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים
ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם וירדפו מצרים ויבואו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים
ויהי באשמורת הבוקר וישקף יי' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבדות